קפיטליזם וסוציאליזם ב- NBA – פינת הגולש הצעיר / אורי ספיר

סוציאליזם או קפיטליזם?
סוציאליזם או קפיטליזם?

קפיטליזם וסוציאליזם ב- NBA / אורי ספיר

(אורי ספיר, בן 15 מירושלים)

בשיעור אזרחות האחרון, ניסה המורה להסביר, מעבר לאווירת הנמנום של תחילת השנה, על קפיטליזם וסוציאליזם. הנושאים הללו גרמו לי לחשוב על ההתנהלות של ליגת ה- NBA. אם הליגה הייתה מדינה, האם היינו מגדירים אותה כמדינה קפיטליסטית, סוציאליסטית, או שאולי, כהרגלי, אני מנסה לקשר בין שני נושאים שונים בתכליתם. אף על פי שהאופציה השלישית היא ככל הנראה הנכונה, החלטתי בכל זאת לנסות ללמוד – ובתקווה גם ללמד – מעט על הליגה שלכבודה אנו מקריבים את שנת הלילה שלנו.

לפני שאתחיל חשוב להבהיר שההתייחסות בפוסט היא רק לפעילויות בתוך הליגה, ושאני מודע לכך שמטרת כל התנהלות "סוציאליסטית" או "קפיטליסטית" היא יצירת עניין בליגה והגדלת הרייטינג. כתוצאה מכך, ההתייחסות לקפיטליזם וסוציאליזם בתוך הליגה, היא אך ורק בהשוואה להתנהלות של ליגות ספורט אחרות בעולם. מטרת הפוסט היא ניסיון להבין אילו דרכים עובדות, ואילו פחות עובדות בניהול הליגה – מנקודת מבט קצת שונה.

אחד הסממנים הכי סוציאליסטים בליגה בהם הבחנתי, הוא תקרת השכר. אמנם קבוצות רבות עוברות את התקרה ונושאות בעול המס, אך תקרת השכר היא בכל זאת דוגמה מובהקת ל"שוויון הזדמנויות לפני חירות", אחד העקרונות הגדולים בסוציאליזם. ההתנהלות הסוציאליסטית הזו גם שונה מאוד מההתנהלות של ליגות הספורט הבחירות מאירופה.

יש יתרונות רבים להתנהלות סוציאליסטית של ליגת כדורסל, והראשון שבהם הוא כמובן השוויון. בליגה עם תקרת שכר, לכאורה אמור להיווצר שוויון מסוים, ובכך גם למנוע "סופר טים". ואולם, על פי מחקר קצר שערכתי, הגעתי למסקנה שההנחה שתקרת השכר ממגרת את תופעת ה"סופר טים" אינה מדויקת.

כדי להבין את השפעת תקרת השכר, אנסה להשוות בין מחזור החיים של קבוצת על ב- NBA למהלך החיים של קבוצת על ביורוליג. מחזור החיים ביורוליג נראה בערך כך: השגת כסף בדרך כלשהי (ניצחונות בליגה האזורית, ספונסר עשיר וכו') – התקדמות מקצועית וזכייה באליפות – הגעה לשלבי ההצלבה באופן קבוע ופריצה לאליפות מדי כמה זמן.

ביורוליג, מאז שנת 2000, רק שש קבוצות הגיעו למעל לעשר הופעות ב"טופ 8": מכבי תל אביב, צסק"א מוסקבה, פנאתינייקוס, אולימפיאקוס, ריאל מדריד וברצלונה. וודאי לא תופתעו לשמוע שששת הקבוצות להלן הן גם היחידות שזכו במעל לשתי אליפויות יורוליג מאז שנת 2000. ששת הקבוצות הללו, הצמרת הבלתי מעורערת של הכדורסל האירופי, אליהן מצטרפת בשנים האחרונות גם פנרבאחצ'ה, מתאימות כולן למחזוריות שהראיתי בפסקה הקודמת. מה שנראה לנו הגיוני, משום שמדובר בקבוצות העשירות ביותר ביורוליג בפער לא מבוטל. רגע, האם לא הוכחתי בפסקה הזו ממש שביורוליג תופעת ה"סופר טים" קיימת, ונתמכת לגמרי על ידי ההתנהלות ה"קפיטליסטית" של הליגה? אל השאלה הזו אחזור עוד מעט, אך קודם כל, נבחן גם את ההתנהלות של הליגה הסוציאליסטית שמעבר לים.

את אורך החיים של קבוצת NBA שזכתה באליפות מאז שנת 2000 הייתי מתאר כך: בחירת לוטרי – עלייה לפלייאוף – רכישת שחקני חיזוק לאחר שהקבוצה הופכת אטרקטיבית – זכייה באליפות אחת או יותר – ירידה חזרה לכיוון הלוטרי. נוכל לראות זאת עם הלייקרס של שאקיל שהביאה בטרייד את קובי בראיינט, עם מיאמי שבחרה את ווייד ועם גולדן סטייט שבחרה בקרי (ובעוד כמה), והביאה בטרייד את דוראנט.

בקבוצת הNBA, תפקידו העיקרי של שחקן הלוטרי הוא להפך את הקבוצה לאטרקטיבית. קחו למשל את מיאמי של לברון, ווייד ובוש: אמנם לברון היה הכוכב הגדול של הקבוצה, אך ללא דווין ווייד, שהפך את הקבוצה  לקבוצה אטרקטיבית, לא לברון ולא בוש היו מגיעים לקבוצה והופכים אותה ל"סופר טים". לכן, ללא בחירת לוטרי, מאוד קשה לקבוצות להגיע לאליפות ולמעמד ה"סופר טים".

אם כך, גם ב- NBA קיימות "סופר טימס", אך אופיין שונה מאוד מאופיין של אחיותיהן מאירופה. בעוד הדבר שהופך את קבוצת היורוליג לאלופה ול"סופר טים" הוא הכסף והרכישות שמגיעות אתו, קבוצות ה- NBA מגיעות למעמד בזכות בחירת הלוטרי, והרכישות שמתרחשות לאחר שהקבוצה הופכת לקבוצה גדולה יחסית.

עוד הבדל הוא, שלאחר שקבוצת היורוליג כבר הגיעה למעמד ה"סופר טים" הנכסף,  היא ככל הנראה תישאר במעמד הזה לעוד זמן רב. מכבי, צסק"א, פאנתנייקוס ושאר קבוצות הצמרת ביורוליג (פרט לפרבחצ'ה), היו שם גם לפני חמש ועשר שנים, וככל הנראה גם יהיו שם בעוד עשור מהיום. קבוצות העל ב- NBA, לעומת זאת, לא היו בפלייאוף לפני כמה שנים (גולדן סטייט, קליבלנד), ובעוד כמה שנים מהיום ככל הנראה נראה את הקבוצות הללו חוזרות אל אזור הלוטרי ומתנסות בבנייה מחדש.

לסיכום, נראה שממש כמו במציאות, לגישה הסוציאליסטית של ה- NBA יש יתרונות וחסרונות, וכך גם לשיטה הקפיטליסטית של היורוליג. שתי הליגות הצליחו לנטרל את תופעת ה"סופר טים" במידה מסוימת. ה- NBA הצליחו למנוע מקבוצות העל לשלוט בליגה למשך זמן, אך לא הצליחה למנוע שליטה אבסולוטית. והיורוליג והקפיטליזם הצליחו להימנע משליטה אבסולוטית, אך לא משליטה לאורך זמן. ממש כמו בהיבט המדיני, גם בכדורסל, בשיטה הקפיטליסטית הקבוצות הגדולות נשארות גדולות והקטנות נשארות קטנות. ובשיטה הקומוניסטית, העשירים נופלים והעניים עולים.

יש עוד דרכים רבות להסתכל על ליגת ה- NBA דרך "המשקפיים המדיניים": חלון ההעברות, חוזי ה"רוקי", העובדה שאין אפשרות לירידת ליגה ועוד. וכמו שהדגמתי בפוסט הזה, לכל אחד מאלו אפשר להדביק עקרון סוציאליסטי או קפיטליסטי, והחשוב ביותר: לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות רבים.

ולסיום, יהודה פוליקר בביקורת נוקבת על התנהלות היורוליג:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. עידו גילרי

    30 אוק 2018 11:51:49

    יפה א…אורי (כמעט רשמתי איל). חשוב לציין של-NBA מנגנון של חלוקת רווחים בין השחקנים לקבוצות (לבעלים) זה בעצם בא לידי ביטוי בעליית תקרת השכר שקובעת ש-50% מההכנסות הולכות לשחקנים. בנוסף בין הקבוצות עצמן קיים מנגנון של חלוקת רווחים שדואג שהקבוצות הקטנות יוכלו להמשיך להיות תחרותיות.

  5. מתן גילור

    30 אוק 2018 12:28:23

    תודה רבה. מצוין.
    שני דברים ברשותך:
    1. ראיתי כבר הגדרה שהתחברתי אליה יותר (ואני גם חושב שהיא יותר תואמת את העקרונות הכלכליים). זה לא שה-NBA זה סוציאליזם והכדורגל האירופאי קפיטליזם, אלא שה-NBA זה קפיטליזם והכדורגל האירופאי זה פאודליזם.
    2. "היורוליג והקפיטליזם הצליחו להימנע משליטה אבסולוטית" זה לא נובע ממנגנון ההפעלה, אלא משיטת ההכרעה. אם היו סדרות של הטוב מ-7 ביורוליג, ככל הנראה שצסק"א מוסקבה וריאל מדריד היו זוכות בכל התארים בעונות האחרונות, ואם ב-NBA היה פיינלפול, הסיכוי של הלוחמים לגרוף 3 מ-4 היה נמוך משמעותית.

      1. עגל שסבור שיש לפרק את ג״ס

        30 אוק 2018 20:34:01

        צ״ל נכון מאוד וזה כל כך מזל שזה כך.
        כי אם ביורוליג היו סדרות של הטוב מ 7 היו לנו תמיד אותן 1-2 אלופות וזהו.
        אני מאוד אוהב את הדינמיקה של סדרות וכמובן את האפשרות לראות יותר משחקים באוקטן גבוה אבל מעדיף שיהיה גיוון של זהות האלופות

    2. אורי ספיר

      30 אוק 2018 12:36:01

      תודה, כנראה שאתה צודק לגבי הסדרות והפיינל פור, אבל קשה לי להאמין שזה רק זה משום שאף קבוצה שהיא לא קבוצת עילית ביורוליג לא זכתה באליפות בעשר השנים האחרונות. וכמעט כל הקבוצות זכו בלמעלה מאליפות אחת, כך שזה לא יכול להיות מקרי…

      1. מתן גילור

        30 אוק 2018 12:56:46

        כי עד הפיינלפור יש שלבים שמתגמלים עליונות לאורך זמן ארוך (בתים) או בינוני (סדרות), ושם יש יתרון עצום (בתים) וגדול (סדרות) לקבוצות העילית. אם היית עושה שיטת גביע בהשתתפות כל 16 הקבוצות, אז היו מגיעיות לפיינלפור ואף זוכות יותר קבוצות בפרופיל נמוך יותר.

  6. חגי התותח הקטמוני

    30 אוק 2018 14:15:13

    יופי של טור. אני תוהה מהי ההשפעה של הפיצול בין הליגות השונות (המקומית מול האירופית) על הקבוצות השונות

  7. אשך ירוד

    30 אוק 2018 15:19:00

    בעיני מדובר שושלות מלוכה כמו בסין של שליטים שמתרוממות נראות לתמיד ואז מתרסקות..
    ובאירופה חיקוי חיוור

  8. אפלטון

    30 אוק 2018 17:06:37

    יפה מאוד, אחלה פוסט.
    הnba זה קואופרטיב, גוף שבו לכל בעל עניין יש חלק שווה ברווחים ולכן הצלחתו היא תועלת של כולם. בוא נגיד שזה מה שהסוציאליזם היה רוצה להיות.
    אממה, זה לא בדיוק דמוקרטי ואין לכולם זכות שווה.
    זאת אומרת שלכל מי שנמצא מחוץ לקואופ אין יכולת להגיע אליו, וכגוף פרטי קפיטליסטי (הפועל בצורה סוציאלית מבפנים), הוא מתנהג לפעמים בצורה כמעט פשיסטית (עיין ערך שיטת הדראפט מנק' המבט של השחקנים מחוץ לליגה, חוקי הגיל והכלת חוקים המיטיבים רק למי שנמצא בתוכו).

    1. אורי ספיר

      30 אוק 2018 19:53:35

      תודה! אםשר להגיד שהNBA היא בעלת מניעים קפיטלסטיים, התנהלות סוציאליסטית בין הקבוצות והתנהלות פאשיסטית כלפי השחקנים…

  11. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    30 אוק 2018 20:13:34

    פוסט מעניין מאד, תודה רבה אורי.

    אני חושב שיש מרכיבים "סוציאליסטיים", ו"קפיטליסטיים" בליגה, וגם ביורוליג.

    לדעתי המושג המתאים לבחון את הליגות האלו, (וגם את ליגות הכדורגל השונות), הוא תחרות.

    לדעתי תחרות היא נשמת אפו של הספורט (ובמידה רבה גם של שיטה כלכלית משגשגת), ולכן אלמנטים שתורמים לתחרות הם חיוביים בעיני, ואלמנטים שפוגעים בה הם שליליים בעיני. פחות משנה לי אם הם משקפים תפיסה סוציאליסטית או קפיטליסטית – הן הזו והן בזו אני מוצא אלמנטים שתורמים לתחרות.

    ומנקודת מבט תחרותית, לאורך זמן, הנבא היא הליגה התחרותית ביותר שאני מכיר. ספורט נטו -העדפתי בעבר כדורגל אירופאי על נבא, אבל היות שליגת האלופות הפכה למועדון סגור של שלושה-שישה מועדונים, ומאחר והליגות הלאומיות, למעט אולי האנגלית, הפכו לתחרות בין שני מועדונים, במקרה הטוב, ממש איבדתי עניין בהן. האם זה באמת משנה אם ביירן מינכן או ריאל מדריד יזכו בצמפיונז? ואם שנה הבאה יקרה ההפך? מבחינתי לא. חבורת אוליגרכים (או פיאודלים, כמו שמתן כתב), שמחלקים ביניהם את "השוק", תוך שהם מבצרים את יתרונם על שחקנים אחרים בשוק. גועל נפש ואנטי ספורט.

    בנ.ב.א, לעומת זאת, יש כל הזמן את התנועה למעלה ולמטה, ובדרך כלל יש מספר מועדונים שנמצאים מספיק למעלה כדי להתמודד על התואר. גולדן הנוכחית קצת מאתגרת את המודל הזה, אבל גם זה יעבור, כמו שהספרס אתגרו את התנועה של למעלה-למטה, וגם זה קצת עובר.

    תקרת השכר, גם אם אינה אופטימלית, מונעת יתרון מוחץ של מועדונים גדולים על קטנים בסגנון הכדורגל האירופי, ולכן היא מבורכת בעיני. גם מנגנון הדראפט, והגבלת מספר השחקנים ברוסטר הם כאלה. בסגל של ריאל יש בערך 40 שחקנים, ש-23 מהם רשומים, והאחרים משחקים בריאל ב', במקום לשחק עבור מועדונים אחרים.

    כמובן שהדברים הם דינמיים – צריך כל הזמן לעקוב אחרי ההתפתחויות ולאזן מגמות שפוגעות בתחרות, כמו למשל טנקינג (מגמה שקשורה למנגנון ה"סוציאליסטי" של הדראפט), וסופרטימז (מגמה שקשורה לרצון ה'"קפיטליסטי" למצוא קיצור דרך להצלחה ולהכנסות הנובעות ממנה), אבל סך הכל, ובעיקר בהשוואה לליגות אחרות, אני חושב שמצב הנבא מצוין.

    שוב תודה על פוסט מעניין ומעורר מחשבה.

    1. עגל שסבור שיש לפרק את ג״ס

      30 אוק 2018 20:37:58

      תודה אורי על פוסט הביכורים!
      מיקי קצת ירד לי ממך אחרי שאמרת שמבחינת ספורט נטו הכדורגל עדיף בעיניך . . .
      🙂
      אבל מסכים עם כל מה שכתבת.

    2. אורי ספיר

      31 אוק 2018 07:31:32

      תודה רבה! כמובן שכולנו בעד תחרותיות, לכן נשאלת השאלה – למה בליגות האירופיות לא פועלים בשיטה ה"סוציאליסטית". התשובה בעיני היא אינטרסים…

  13. בני

    31 אוק 2018 08:45:17

    אורי הייקר
    הייתי בוחר בך ככתב השנה ולא מתיחס לגיל הצעיר שלך
    כמה אינטליגנציה כמה ידע וכמה כבוד בתגובות שלך על כל דעה בתגובות לכתבה
    חזק ואמץ

כתיבת תגובה

סגירת תפריט