במייל המיוחל שהגיע ממחלקת המדיה של ה-NBA ובו התבשרתי על כך שקיבלתי אישור למשחק פתיחת העונה של הקאבס ובכך אחד מחלומותי הקמאיים התגשמו דה פקטו, היה גם כתוב שאין לצרוך משקאות אלכוהוליים בזמן העבודה ולמען האמת, זה קצת ביאס אותי. אבל ככה זה. זה תמיד מעורבב. הטוב והרע. והמכוער והיפה. הנה, לפני קצת יותר משנה שהאישה שאלה אותי אם מתאים לי לעבור לקליבלנד ואמרתי לה ברור, לברון שם, ועכשיו אנחנו כאן והוא לא. אבל כן הספקתי לראות אותו בשני משחקים כולל משחק פליאוף אחד נגד אינדיאנה שלא אשכח עד יום מותי. אז מה יש להתלונן? אני מגשים חלום היום, אשכרה מגשים חלום, כמה פעמים כבר אפשר להגיד את זה בחיים. אבל בלי בירה?! נו באמת. בשש השנים האחרונות צפיתי בערך במאה משחקים בשנה ולא זכור לי אפילו פעם אחת שעשיתי זאת בלי איזה זריקת טשטוש. טוב נו, הגשמתי חלום, ואם על הדרך גם אעבור גמילה אז שיהיה, במילא הגיע הזמן להרגיע עם הטשטושים. אולי לא להרגיע, אולי רק להמעיט בהם.
התחלתי לראות כדורסל מעולם אחר באמצע שנות התשעים, כשעופר שלח עוד היה גבר, שימי ריגר היה עוד מצחיק ומנחם לס היה כותב ספרים שהיו כמו התנ"ך בשבילי. עשור מאוחר יותר, כשהגיע ה-HD לביתי, שמתי לב פתאום שבמשחקים יש גם קהל. הסתכלתי יותר ויותר על הפרצופים השונים ושאלתי את עצמי מי כל האנשים האלו ולמה הם שם ואני לא? מה צריך לעשות בשביל להיות שם? תהיתי ביני לבין עצמי. מסתבר שהייתי פשוט צריך להתחתן נכון.
עכשיו שאני לראשונה מאחורי הקלעים של האולם המפלצתי הזה הכל מרגיש כל כך מוכר, מאות פעמים ראיתי את המסדרונות האלו, את הפרקט, את חדר ההלבשה, אבל פייר, להיות כאן בשר ודם מרגש. יש לי כבר שתי בנות היום אז הפרספקטיבה של המילה 'מרגש' קצת השתנתה מהפרק הקודם של חיי. אבל כן, עד כמה שאפשר להתרגש ממשהו שהוא לא לידה, מילה ראשונה, צעד ראשון, 'אבא אני אוהבת אותך', אז עד הכמה הזה התרגשתי. כן, למרות שידעתי שאני הולך לצפות בשתיים מנמושות הליגה.
אז מה תכל"ס היה שם –
שריקת הפתיחה היתה בשש ומדובר בחצי שעה נסיעה מהבית אז אמרתי שאהיה מקצוען ויצאתי בשלוש. ברור שאיחרתי. החניתי את הרכב (20$ לערב, חייב למצוא לזה פיתרון) והתחלתי לחפש את כניסת המדיה. בבת אחת התחיל התענוג, בכניסה ביקשו תעודה מזהה ואז הגישו לי את התג (התג!!) ואני כבר בעננים. מאבטחת כהת עור, נמוכה, עגלגלה וחמודה ליוותה אותי דרך כל המעיים של האולם לחדר המדיה. במסדרון בדרך אני מביט ימינה שמאלה ורואה מלא חדרים מגניבים לאללה, מאובזרים עם מה לא ומפנטז שגם חדר המדיה הוא כזה. הוא לא. חדר שמתאים בערך לעשרים איש לעבודה כמו סרדינים, עם מלא מסכים וחלון גדול לחדר הצמוד. המסכים הציגו משחק פוטבול של האמא של כל קבוצות התחתית – קליבלנד בראונז' נגד פלורידה שקר כלשהו. איך אני יודע שאיחרתי? החדר הצמוד היה בעיצומו של ראיון עם טיירון לו (מאמנה של קליבלנד). ההתרגשות מתחדשת, הנה התמונה המוכרת של מסיבת עיתונאים לפני המשחק והנה אני ממש בתוכה. חששתי להיכנס באמצע ונשארתי עד סוף הראיון בחדר העבודה. יש משהו לנשנש? קפה (של אמריקאים), בקבוקי מים ופופקורן.
עם תום הראיון כולם החלו לחזור לחדר ולהתרכז במשחק פוטבול. אף אחד לא סופר אותי. חשבתי לעלות על השולחן ולקרוא בקול: "שלום אחי העיתונאים! אני כאן! אחרי כל השנים סוף כל סוף אנו נפגשים" אבל בסוף לא. המשחק נכנס להארכה ובסוף, הבראונז', כמיטב המסורת שלהם, הפסידו בזכות בעיטה מ-59 יארד (שזה משהו שאפילו אני יכול להעריך). יצאתי לבחון את גבולות התג שלי. איזה קטעים, אני בחדר ההלבשה של קליבלנד, גם כאן אני מכיר מהטלוויזיה, הנה צ'נינג פריי, איזה קטע, הוא נראה כמו בן אדם רגיל שמישהו הגדיל (לא שיחק דקה), אה, הנה JR משחק בנייד (גם לא שיחק), "הלו! סוויש עאלק, בגללך לברון עזב, יא סאטלה!", ג'די אוסמן, "יא חמוד, אני מת על טורקיה". בסוף לא דיברתי עם איש והמשכתי. טוב, התג גם מאפשר לי להיכנס לחדר ההלבשה של האורחת. עשיתי סיבוב, לא מצאתי את ווינס קארטר אבל מה שכן שמתי לב שטריי יאנג לא עובר מסך גם במציאות.
חזרתי לכוך העיתונאים, פאק, אין כאן אף אחד, מה עכשיו, איפה יושבים? במזל עבר שם איזה חמודי עם תג כמו שלי והוא אמר לי ללכת ליציע 130. אחלה. יציע טוב, קומה ראשונה. הנה זה, אה יש שמות, אחלה, איפה אני יושב? שורה ראשונה – לא, שנייה – לא, שלישית – לא, אקיצר שורה אחרונה ביציע, מאחוריה, בצד ימין, סבבה. הופה יש את השם שלי, שמעו עלי ב-NBA!
חייב לציין שהשורה שלי די ריקה פרט לאיזה לבנבן-גיל עמידה אחד.
"תגיד בוב, אפשר לקרוא לך בוב?"
"קוראים לי בוב, איך ידעת?"
"ככה קוראים לכם, בוב, מה חשבת? ויש גם פתק"
"אה, אז מה רצית?"
"תגיד בוב, אפשר לרדת לפרקט?"
"בהחל.."
אני כבר בריצת אמוק דרך היציע בין הכיסאות, אחרי שהצגתי את התג לשלושה מאבטחים בדרך, בום, נעצר בכניסה לפרקט. מסתבר שהשורה הראשונה זה הגבול של התג שלי (בינתים).
איזה אושר להיות בקודש הקודשים של המקדש הזה. יאללה, לברון בוא להתחמם, אה, הוא עדיין כבר לא פה. המשכתי להתרוצץ שם כמו ילד בחנות צעצועים עד חמש דקות לשריקת הפתיחה ואז טיפסתי בחזרה למעלה.
האולם לא היה מלא למרות שזה משחק פתיחה אבל הייתה יופי של אווירה וקיבלו את השחקנים בתשואות רמות.
וואלה, הרבע הראשון התחיל יפה והיה נראה שהכיוון טוב, הובלנו (כן, גוף ראשון, רבים) בעשר בסוף הרבע והקהל היה בעניינים. לאב הוביל את הקבוצה וגם עשה מהלך נחמד עם ג'די.
מהרבע השני החלה הידרדרות שהחריפה ככל שהמשחק התקדם. הגנה חלשה מאוד שהובילה לסלים קלים וגרמה ליאנג להיראות כמו איזה כוכב על וההתקפה בכלל חסרת אונים.
היה נחמד לראות את סקסטון מקבל כבוד מלכים מהקהל ומעניין לראות איך הילד הולך להתפתח.
נרשם אלי נחמד ומפתיע סקסטון את היל.
קווין לאב המשיך להילחם כמו תמיד אבל הראה יותר אשכים מיכולת.
דקר התקבל בחום ופתח יפה (יותר בחצי המגרש של ההוקס).
במחצית היתה הופעה ממש טובה של איזה כנר – ילד פלא שקורא לעצמו ג'ובאני מצה (GIOVANNI MAZZA). הילד הזה תותח, תעיפו מבט.
מחצית השניה כבר הייתה רשומה על שמו של יאנג. היה שם איזה בלוק נחמד שהעיר את הקהל לכמה דקות אבל בערך שבע דקות לסיום כולם כבר התחפפו מהאולם.
עם תום המשחק יצאתי קצת מההלם והתחלתי לצלם תמונות מאחורי הקלעים.
בראיון עם לו שאלו את כל השאלות הרגילות וקיבלו את כל התשובות הסטנדרטיות. צילמתי תמונה מאחור. מימין ומשמאל יושבים עוד כתבים שלא נכנסו לפריים.
אחר כך כולם רצו לחדר ההלבשה ואני אחריהם. כולם רצו לצלם את קווין לאב בעוד כל שאר השחקנים ישבו יתומים. לקח למשחקים הבאים – לתפוס לשיחה את האחרים בזמן שקווין מושך את תשומת הלב.
אחרי הראיון עם לארי החדר כמעט התרוקן מלבד מספר מצומצם של כתבים. אני, בדמות המקצוען, נשארתי גם. אחרי רבע שעה של כלום שאלתי אחד מהם למה מחכים, ל-TT הוא הסביר לי. אה, בגלל שהוא אמר לפני שבועיים שהם עדיין הקבוצה לנצח במזרח? שאלתי, והכתב הנהן וחייך חיוך קטן וזדוני. מסתבר שגם כאן נהנים ממנה של שמחה לאיד. אז המשכנו לחכות עוד ועוד. הוא כנראה ידע שמחכים לו עם המלח ולקח את הזמן.
בסוף לאף אחד מהננסים (באופן יחסי) לא היה ביצים לשאול את השאלה שלשמה חיכינו, ואני עוד מחכה עם החוצפה, אז היה ראיון די קורקטי שמשום מה צילמתי את כולו.
אחרי שהסיפור הסתיים הייתי ממש מבסוט מעצמי על כך שנשארתי אחרון. חזרתי דרך חדר העיתונאים לחטוף בקבוק מים לפני שאני יוצא וגיליתי (בפעם האלף) שאני חי בסרט.
לראות הרבה אנשים עובדים במרץ תמיד עייף אותי, מה גם שנגמר כל הפופקורן. אספתי את פקלאותי ושמתי את פעמי לכיוון החניה. עמוס בחוויות, שמח וטוב לבב.
מקווה שלא הלאיתי אותך יותר מידי, קורא יחיד שהגיע לסוף. אשמח לתגובות, הצעות, דרישות, שאלות שרוצים שאעביר לשחקנים, ביקורת, קללות, יחס כלשהו ובתמורה אני מבטיח לנסות להשתפר.
קרע אאוט.
אלעד דהן
23 אוק 2018 08:36:20טור מעולה, תודה, נהנתי מכל רגע. תמשיך עם העבודה המעולה עד שתגיע לפארקט.
מולי
23 אוק 2018 08:39:14נשמע כיף, כייף כייף.
עונג לקרוא אותך!
אלעד דהן
23 אוק 2018 09:29:18תודה מולי
עמית
23 אוק 2018 09:00:58פוסט מעולה
תודה לך
אלעד דהן
23 אוק 2018 09:29:36חן חן
Avri
23 אוק 2018 09:16:19+1
שמעון טבדי
23 אוק 2018 09:21:21מעולה יהיולך הרבה הפסדים העונה עם הקאבס
אלעד דהן
23 אוק 2018 09:31:11תודה. אכן כך מסתמן
חפש
23 אוק 2018 09:21:40כתיבה מצחיקה ומושכת
איתן מג׳אר
23 אוק 2018 09:23:07כמה געגועים העלת. איזה כיף לקרוא, ודש לכולם
אלעד דהן
23 אוק 2018 09:32:26תודה איתן. ד"ש למישהו ספציפי?
Mbk
23 אוק 2018 11:18:22לברון
איתן מאג'ר
23 אוק 2018 18:06:10🙂
תומר השני
23 אוק 2018 09:53:55תודה אלעד ! תהנה מהחויה של כתב כי השנה הפרשים יפסידו המון
יונתן
23 אוק 2018 09:53:57בפעם הבאה – לקחת את כל המים והפופקורן ולשים בתיק
את האוטו לשים בחניית נכים בכניסה
ולהציק לכולם עם שאלות מעצבנות
אי שם פה בסביבה
23 אוק 2018 09:55:12אהבתי את התור והכתיבה השנונה keep on rocking it the free world
אופיר נ.
23 אוק 2018 10:15:13יופי של סיקור פתיחה.
אי אפשר שלא לחייך כשקוראים את ההתלהבות שלך כמו ילד קטן
שנכנס בפעם הראשונה ל-Toy R US.
מקווה שתהנה מעונה סבירה של הקאבס..
עידו גילרי
23 אוק 2018 10:16:59לאיודע איך זה אצל אחרים אצלי לא רואים את התמונות (מכמה מקומות שונים).
Mbk
23 אוק 2018 11:19:02צודק גם אני לא מצליח לראות את התמונות
רמי לידור-הדס
23 אוק 2018 10:53:40היי אלעד אחייני היקר,
אתה כותב מגניב, יש לך קבוצה גנובה, לא מגניבה…
מצפה לכתבות נוספות,
תמשיך להתמקצע בתחום, יש לך עתיד!!
ד"ר רזי הופמן
23 אוק 2018 11:00:08יופי
נועם
23 אוק 2018 11:06:05מלך אני עוד אתחיל לאהוב כדורסל אם תמשיך לכתוב ככה
האווי לאסוף
23 אוק 2018 11:27:02נהדר קרע, אתה מעביר את ההתלהבות במלואה. נקווה שבשאר השנה יהיו לך גם משחקים טובים יותר.
(דרך אגב, גם לי התמונות לא עולות, ומשאירות אותי עם תחושה שאני מפסיד חצי מהכיף…)
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
23 אוק 2018 11:36:00פוסט כייפי! תמשיך להנות 🙂
אפלטון
23 אוק 2018 11:45:41תודה קרוע, אחלה כתיבה 🙂
Berch
23 אוק 2018 11:46:08פנינה
הרגת אותי מצחוק
פתאום החיים נראים יפים יותר 🙂
הולך לפתוח לי בירה….
אלעד דהן
23 אוק 2018 21:58:28תרביץ
Riverman
23 אוק 2018 12:18:16חי את החלום!
דודי
23 אוק 2018 12:21:08נהניתי מאוד, כתיבה מושחזת ומצחיקה.
אולי בפעם הבאה טור על איך להתחתן נכון
שגיא נאור
23 אוק 2018 12:45:11תענוג של כתיבה ותענוג להרגיש את ההתלהבות וההתרגשות.
מחכה לפרק הבא (גם אצלי התמונות לא נפתחו).
אלעד דהן
23 אוק 2018 21:59:06תודה רבה.
טופל.
דינגו
23 אוק 2018 14:14:15גם אצלי אין תמונות, רק סרטונים.
מבאס.
יופי של כתיבה.
ולדי קוגן
23 אוק 2018 14:41:11סיקור נהדר מאחל לך גם נצחונות בעונה הזו או לפחות את ציון בעונה הבאה
אלעד דהן
23 אוק 2018 21:59:35אמן
שלמה
23 אוק 2018 15:05:27תענוג היה לקרא את מה שכתבת, שילוב של חוש הומור ידע והרבה אהבה למשחק תמשיך לכתוב כך אדמיין שגם אני נמצא שם.
יוסל'ה שוחמכר
23 אוק 2018 15:11:42מצוין, תכתוב עוד. עניין התמונות הסתדר אצלי עכשיו.
ומצטרף לדודי: תן טיפים איך להתחתן נכון.
אלעד דהן
23 אוק 2018 22:00:20תודה יוסל'ה
איל רדושקוביץ
23 אוק 2018 15:21:33מעולה
אלעד דהן
23 אוק 2018 22:00:38תודה איל
Captain Beefheart
23 אוק 2018 15:39:30מתנה ממני לאשתך לכבוד החנוכה:
https://www.youtube.com/watch?v=UCpaaHVg6u0
אלעד דהן
23 אוק 2018 22:01:13תודה קפטן. משנינו.
עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס
23 אוק 2018 15:50:12ממש מעולה ומושקע!
באמת תודה.
רק אל תגזים כי בקצב הזה תשרוף את עצמך מהר מדי 🙂
אלעד דהן
23 אוק 2018 22:01:51תודה עגל, אשתדל שלא.
Altina Buchris
23 אוק 2018 16:06:16הייתי במשחק, נקודת המבט שלך היתה מהנה יותר ומוצלחת יותר.
הפסדנו (נדבקתי ממך- גוף ראשון רבים) את המשחק אבל הרווחנו נאגטס במקדונלדס.
מחכה לטור הבא שלך!
אלעד דהן
23 אוק 2018 22:02:44מה!? לא קיבלתי נאגטס
שחר דלאל
23 אוק 2018 16:14:56נהדר אלעד, אהבתי מאוד!
אלעד דהן
23 אוק 2018 22:03:03תודה רבה שחר
אדם
23 אוק 2018 16:37:34נהדר חביבי
יופי של כתיבה.
אל תדרדר מכאן.
בהצלחה
אלעד דהן
23 אוק 2018 22:03:23תודה אדם. אשתדל.
עומר
23 אוק 2018 16:50:27תותח נהניתי העברת לי את הביקור בשירותים בצורה מעניינת.
מחכה ללכת ביחד למשחק לראות את ווסטברוק עושה טריפל דאבל.
זיו
23 אוק 2018 18:17:10מעולה, רוצה עוד!
מנחם לס
23 אוק 2018 18:21:40כיף של ביקור ראשון כעתונאי. בד"כ ישנם מקומות חנייה לעתונאים, אבל לפי הכוך שבקליבלנד אולי הם מסתכלים על עתונאים כמעמד נמוך. אין דרך שעתונאים משלמים על חנייה כי עתונאים מקומיים חונים שם של יום שני וחמישי. כדאי שתברר.
הפוסט הולך ישר ל-NBA!
תודה
אלעד דהן
23 אוק 2018 22:03:56תודה רבה מנחם
אורית
23 אוק 2018 18:51:24תודה על הכתבה המרתקת. היה מענג החיבור בין המשפחתי, האישי והציבורי. היה מרתק לקרא על התחושות שלך, ההתרגשות האמיתית שלך, תחושת ההפתעה, הציפייה, התהיות והשאלות… כל אלה נכתבו ביד מיומנת, משכנעת בכנות מטובלת בהומור. מצפה להמשך…'
דרור
23 אוק 2018 19:43:09כפיים!! טור מעולה, הרגת אותי עם "הוא עדיין כבר לא שם". מה עם ראיון עם ג'ייאר, בתוכניות? אבל אחרי כמה בירות, בסדר? שיזמין אותך, הוא מליין. עיתונאות במיטבה אלעד, תודה רבה. ד"א יאנג היה מדהים.
אלעד דהן
23 אוק 2018 22:07:32תודה דרור. אמסור ד"ש ל-JR
רק טוב.
גיא א
23 אוק 2018 23:22:11איזה כיף של סיקור. כיף שהיית ותנחומי עד חדר המדיה. לבולס יש אוכל גורמה ממסעדות לוי ובירות קרות מחכות וגלידה (בקיץ) מחכים לך בסוף כל משחק:)
ori
23 אוק 2018 23:55:36GADOL , now that labron not there any more i want cavs to be good ! good luck
החקלאי מאי שם
24 אוק 2018 06:32:33מרענן כמו זיעה חמה. היה כיף לקרוא תמשיך לשעשע
נתן
24 אוק 2018 08:18:33תודה על ההשקעה והמאמץ.
יאנג לא עובר מסך במציאות, חחחח.
שני דברים האימפריה מחוייבת לספק לאזרחים: לחם, ושעשועים. באקרון השני נמצא בסכנה כרגע.
גיא
24 אוק 2018 13:44:02אחלה טור! תענוג לקרוא
cheilitas
24 אוק 2018 22:52:43This is amazing!!! Kol Hakavod! Great post.. Looking forward for the next one!!
אבנר דהן
25 אוק 2018 05:57:46וואו אלעד. כל פעם אתה מגלה לי פנים חדשות שלך.
אני לא מת על כדורסל , אבל התיווך שלך בין הכדורסל לביני , עורג בי סקרנות לקרא את הכתבה הבאה שלך.
בהצלחה
עקרי דהן נעמי
25 אוק 2018 08:45:11תותח אתה הצלחת להלהיב אותי ברמות .כל הכבוד !!!!!
אמיר סטרנס
26 אוק 2018 19:55:32ואייי כמה מענין מרגש וחשוב
תודה לכותב המוכשר
מצפים לקרא עוד
איתמר
26 אוק 2018 20:04:48יאח, כיף שחזרת לכתוב ומרגישים שגם אתה מאוד נהנה!
תמשיך לעשות מה שאתה אוהב כי זה פשוט מעולה!