אתלטיות ישראליות מוכשרות / אלכס דוקורסקי

תמונה קשורה

התמונה מיוטיוב ומופיעה בה דריה לוקשין ממכבי חיפה כרמל.

כפי שמשתמע מן הכותרת, הפוסט יהיה מעט שונה מהרגיל ויעסוק במספר אתלטיות ישראליות מוכשרות ומבטיחות, שמתחרות במקצועות שונים. השתדלתי לבחור ספורטאיות שקהל הקוראים אולי התוודע אליהן מעט פחות (אלא אם עוקב באופן די קרוב אחר האתלטיקה הישראלית). כל האתלטיות שנקרא עליהן כאן טרם השתתפו באליפות בין-לאומית גדולה (כלומר, המשחקים האולימפיים, אליפות העולם ואליפות אירופה).
הפוסט יכלול שש אתלטיות עם מעט התייחסות לאגודה שאליה הן שייכות, מאמניהן (לפחות, ככל הידוע לי), שיאיהן האישיים והישגיהן הבולטים. כמובן שקיימות הרבה יותר משש אתלטיות מעולות ומוכשרות, ולכן זו בטח לא תהיה הכתבה האחרונה בנושא.
אתנצל מראש על מספר דברים, שייתכן ועלולים יהיו להפריע לקוראים. לא נראה את תמונותיהן של האתלטיות (מלבד התמונה הראשית של הפוסט). לחלקן יש אמנם ערך בויקיפדיה, אך ללא תמונה. האינטרנט כמובן מלא בתמונותיהן והקלדת שמן בגוגל תציג אותן, אך מטעמים של אי הפרת זכויות יוצרים (נושא שאיני בקי בו כלל וכלל), העדפתי לא לצרף תמונות.
הנושא השני הוא, כאמור, אי דיוקים מסוימים שעלולים להשתרבב, בעיקר ככל הנוגע לאגודתה של האתלט ומאמנה. נוטה להסתמך בדבריי על אתר איגוד האתלטיקה הישראלי, אך לעתים גם הוא מתעכב מעט בעדכון הפרטים הללו. כמו שנהוג בעולם הספורט, חלק מהאתלטיות עוברות בין אגודות ומשנות מאמנים ולעתים אתקשה לעקוב אחרי כל אלה.
לאחר ההקדמה המתחייבת, אפשר לעבור לנושא המעניין באמת.


חנין נאסר – קפיצה לגובה, בת 21, אגודת 'לידר' ירושלים – חאנין, שמגיע מהכפר עראבה שבגליל, מתאמנת בקפיצה לגובה שנתיים בלבד. לפני כן היתה שחקנית כדורסל. היא התגלתה בזמן לימודיה האקדמיים במכללה לחינוך גופני בוינגייט (שם היא לומדת גם כיום). חנין מתאמנת תחת הדרכתו של המאמן המצוין אנטולי שפרן. האחרון מאמן, בין היתר, גם את שיאנית ישראל במקצוע, דניאל פרנקל (שיאה האישי והלאומי הוא 1.94 משנת 2011. בעקבות שתי פציעות קשות בברכה, היא נאלצה להחליף את רגל הניתור שלה, שינוי מאוד מאוד משמעותי במקצוע, וחזרה להתחרות לפני כשנתיים, כשהיא מתקדמת בהדרגה ובהתמדה את הישגיה) ואת דמיטרי קרויטר, בעל שיא אישי של 2.29, שנטל חלק בכל התחרויות הבין-לאומיות הגדולות.
חאנין הגיעה לשיאה (עד כה) בתחילת יולי, כשניצחה באליפות ישראל עם תוצאה של 1.78. יהיה כמובן מאוד מעניין לעקוב אחריה ולראות את התקדמותה בשנים הקרובות.

גל קדמון – 100, 200 ו-400 מטר, בת 18, אתלטי הנגב – גל, שמתאמנת כיום תחת הדרכתו של קרלו רפאלי (מאמן ספרינט בכיר במדינה), הספיקה כבר בגיל 16 לזכות באליפות ישראל ב-400 מטר (קבעה אז 56.05, שיאה האישי, נכון להיום, במקצוע). גל מייצגת, כאמור, מועדון באר שבעי, שמנהלו, ברוך שפירא, הוא כבר שנים רבות אחד מאנשי האתלטיקה המובילים והתורמים ביותר במדינת ישראל (גם בנו, עידן, מאמן באגודה). מעריך שברוך אימן את גל מספר שנים, לפני שעברה להתאמן עם קרלו, שמתמחה, כאמור, במקצועות הספרינט.
שיאה האישי של גל ב-100 מטר הוא 11.81 ובמרחק הכפול הוא 24.33. ניתן להניח, כי בשנים הקרובות גל תשפר רבות את שיאיה האישיים ותתקדם משמעותית. כמובן שההתקדמות של גל, יחד עם המשך שיפור הכושר של דיאנה וייסמן המצוינת, שיאנית ישראל הטרייה (11.38) וחזרתה לכושר, לאחר לידה, של האצנית המעולה אולגה לנסקי, עשויה גם לתרום לשיפור משמעותי של השיא הלאומי של נבחרת השליחות, שכיום עומד על 45.23 שניות (מ-2015).

אסטל ולאנו – זריקת דיסקוס, מכבי ת"א – אסטל בת ה-19 היא חניכתו של פליקס גרומדסקי, זורק דיסקוס מצטיין בעצמו. הישגה הבין-לאומי הבולט עד כה הוא ההעפלה לגמר אליפות אירופה לנוער (עד גיל 20) באיטליה בשנת 2017. היא סיימה את התחרות במקום השביעי. השנה קבעה את שיאה האישי, שעומד, נכון להיום, על 51.26 מטר. ולאנו תלך ותשתפר בעתיד וכמובן תשאף לשפר את השיא הישראלי במקצוע, 59.92 מטר, שנקבע לפני 10 שנים ושייך לסיוון ג'אן.

יפעת זליקוביץ' – קפיצה לרוחק ו-100 מטר, אתלטי הנגב – יפעת, למרות גילה הצעיר (25), היא אתלטית ותיקה למדי, מתמידה ומשקיעה רבות, שמתחרה כבר לא מעט שנים. כיום היא הקופצת השנייה בטיבה (אחרי חנה מיננקו) למרחק עם שיא אישי (מ-2017) של 6.22 מטר. נוסף על כך, יש לה שיא אישי נאה ב-100 מטר של 11.90 (משנת 2015). המהירות היא אולי המרכיב המשמעותי ביותר בקפיצה לרוחק. ייתכן ששיפור נוסף למהירותה יגרור בעקבותיו גם שיפור לשיאה האישי ברוחק. יפעת החליפה מספר אגודות במהלך הקריירה וייצגה את עירוני ירושלים (הגלגול הקודם של אתלטי 'לידר', מכבי ראשל"צ וכיום, כאמור, מתאמנת באתלטי הנגב. התאמנה תחת מספר מאמנים – רומן פרדמן, אריה קורצ'אק וברוך קריצשטיין. מוכרח להודות כי אינני יודע מי מאמנה הנוכחי.

ויקטוריה צ'יסום דורו – 100 ו-200 מטר, אתלטי הסמטה דרום ת"א – האתלטית בת ה-23 יוצאת דופן, לעומת מרבית חבריה למועדון, מבחינת המקצועות שבהם בחרה לעסוק. ויקטוריה, חניכתו של אנטולי שפרן, נמנית כבר מספר שנים על צמרת הספרינטריות הישראליות ומטבע הדברים שואפת להתקדם בשנים הקרובות בהישגיה. תוצאת האיכותית ביותר נקבעה במאי השנה ב-200 מטר, 24.55 שניות. שיאה האישי בחצי המרחק הוא 11.99.
המועדון של ויקטוריה ראוי להרבה יותר מפוסט, אבל כאן אתייחס אליו רק בקצרה. מדובר בפרוייקט ספורטיבי, חינוכי ואנושי יוצא דופן, שנוצר תחילה בבית הספר 'ביאליק רוגוזין' בדרום ת"א, בו לומדים הרבה מאוד מבני הפליטים ומהגרי העבודה, שהגיעו מאפריקה לישראל. הפרויקט התחיל כפרי יוזמתם של רותם גנוסר, מורה לאזרחות ומחנך בבית הספר, ושירית כשר, מעמותת 'יהורז' ע"ש אחיה ז"ל. בהמשך, הצטרף לקבוצה המאמן (והאתלט הפעיל למרחקים ארוכים) יובל כרמי, שהחל לאמן את הילדים והנערים בריצות למרחקים בינוניים וארוכים (ומרבית האתלטים באגודה מתאמנים למקצועות הללו, ולכן ויקטוריה יוצאת דופן מן ההיבט הזה). מאמצי האנשים הנ"ל הניבו פירות בדמות שורה של רצים מעולים למרחקים שונים, שחלקם כבר מייצגים בהצלחה את ישראל בתחרויות בין-לאומיות בגילי הנוער השונים.
כיום, אגודת אתלטי הסמטה, שויקטוריה היא אחת הוותיקות שבהם, מונה גם אתלטים רבים מכל רחבי הארץ שמגיעים להתאמן ביחד מתוך ההבנה שאימונים בקבוצות גדולות (כמו שנהוג, בין היתר, במזרח אפריקה וגם בארה"ב) מסייעים לרצים להתקדם ולשפר את יכולתם.
מיותר לציין, כי מעבר להישגים הספורטיביים, לאגודה יש חלק משמעותי בשיפור איכות החיים, רמת הלימודים (האגודה מפעילה מרכזי למידה אחרי הצהריים לתלמידים), בגיבוש, בתחושת הזהות ובעוד פרמטרים רבים של האתלטים הללו, שחיים במציאות מאוד מורכבת.

דריה לוקשין – 400 ו-400 משוכות, מכבי חיפה כרמל – דריה, שגם אחותה הצעירה, אלכסנדרה, מצטיינת במקצועות הללו, קבעה השנה 59.94 שניות ב-400 משוכות, תוצאה שמהווה את שיאה האישי (וירידת בכורה מתחת לדקה) במקצוע הקשה הזה. יתרה מכך, התוצאה הזו הכניסה אותה היישר למקום החמישי ברשימת האצניות הטובות ביותר בישראל בכל הזמנים במקצוע. השיא הישראלי של אירינה לנסקי, 56.09 (משנת 2000), עדיין רחוק למדי, אך עצם הירידה מתחת לדקה (מה שלא קרה בארץ ב-15 השנה האחרונות), יחד עם השיפור של דריה ב-400 מטר (56.37) השנה, הם סימנים מאוד מעודדים להמשך לחניכתו של המאמן פאבל אלתרמן.
אגודת מכבי חיפה, שאליה שייכת דריה, מתאמנת באצטדיון האתלטיקה בשכונת נווה שאנן בחיפה (ליד הטכניון והעיר נשר). באגודה עובדים מספר מאמנים מעולים – רומן רוזנברג, פרדי גולדשטיין, אלברט פונגין, דני וולפברג, אהרון שבתייב, יוסי סבה ועוד.

כמובן שבאחד הפוסטים הקרובים אכתוב גם על האתלטים המבטיחים. חג שמח ושבת שלום לכולם.

 

 

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    28 ספט 2018 18:09:40

    מצוין אלכס. קראתי רק ברפרוף מקוצר זמן. גל קדמון היא מלהבים והבת שלי והיא היו באותה כיתה. נערה משיכמה ומעלה (אבל היא לא גבוהה 🙂 )
    מה אתה חושב הוא גרף השיפור העתידי שלה והאם יש לה עדיין סיכוי להתברג לגמרים התחרויות של בוגרים?

      1. אלכס דוקורסקי

        28 ספט 2018 18:28:51

        אגב, היום נערך 'מירוץ הסמטה' בפארק אריאל שרון. ריצה למרחק של 5 ק"מ בהשתתפותם של טובי הרצים במדינה.

    2. אלכס דוקורסקי

      28 ספט 2018 18:25:38

      עגל, תודה רבה. כמובן שאי אפשר לחזות את הדברים הללו, אבל אפשר בהחלט להיות אופטימי (כותב את זה בזהירות כי מלבד הצפייה בה לעתים בתחרויות, אינני מכיר אותה). היא מתקדמת בעקביות בתוצאות שלה ויש לה סבולת מהירות טובה מאוד (ולראיה תוצאתה ב-400 מטר). חושב ששיאה עוד רחוק מאוד לפניה. אם היא תמשיך להתאמן וכמובן תימנע מפציעות, מסוגלת להגיע בהחלט רחוק (אבל עד כמה, אינני יודע).

  2. Mbk

    28 ספט 2018 18:39:29

    תודה רבה אלכס
    זה פוסט מעשיר בידע
    הייתה כתבה על חנין נסרי בערוץ הספורט ,כנראה ובעיקר בגלל שהסיפור שלה מעניין

    1. אלכס דוקורסקי

      28 ספט 2018 18:47:45

      כן, הסיפור בהחלט מעניין. גם בגלל המעבר שלה בגיל מבוגר, יחסית כמובן, לקפיצה לגובה וההתקדמות המהירה למדי וגם כי אין הרבה נשים ערביות שמצטיינות באתלטיקה (ניתן להזכיר כמה אתלטיות מצטיינות כמו דועא סלימאן חטיב מנצרת, שזכתה בהרבה תארים לאומיים בריצות הבינוניות ואת ג'ומאן גובראן, אלופת ישראל הנוכחית בקרב 7).

      1. אלכס דוקורסקי

        28 ספט 2018 18:56:07

        ישנו קופץ מצטיין לגובה, צור ליברמן, שגם עבר בגיל הנוער מהכדורסל. שיאו האישי הוא 2.16 והוא חניכו של המאמן מולי מלכא (באגודת לידר ירושלים).
        כמובן שיש לא מעט כדורסלנים בעלי פוטנציאל למקצועות האתלטיקה השונים.

    1. אלכס דוקורסקי

      28 ספט 2018 18:51:50

      ולדי, תודה רבה.
      שאלת שאלה טובה. בעוד שנתיים יתקיימו המשחקים האולימפיים בטוקיו, שם ככל הנראה נראה את רוב האתלטים שהשתתפו באליפות אירופה לפני כחודש וחצי. קצת לפני המשחקים האולימפיים תתקיים גם אליפות אירופה בפאריז. הקריטריונים להשתתפות באליפות היבשת קלים יותר מאשר במשחקים האולימפיים. יכול רק להעריך שנראה חלק מהאתלטיות הללו משתתפות שם. הלוואי כמובן שאתבדה והן יצליחו גם לקבוע את המינימום האולימפי הנדרש.

  8. שחר דלאל

    28 ספט 2018 19:46:53

    אלכס תודה רבה על הפוסט.

    מבין הספורטאיות שרשמת המעניינת מכולן היא כמובן חנין שלה פוטנציאל להיות בצמרת העולמית ולאיים על השיא של דניאל פרנקל. מקצוע הקפיצה אצל הנשים מעניין משום שעד הגעתן של פרנקל ומעיין שחף – וכמובן המאבק בינהן שדחף את שתיהן לשיא – המקצוע הזה כמעט ולא היה קיים. אני שמח שיש המשכיות בנושא (אגב, אתה יודע אם מעיין שחף עדיין מתחרה או שהיא תלתה את הנעליים לתמיד?).

    עוד ענף מעניין שהזכרת בקצרה הוא נבחרת השליחות ב-100X4. לראשונה יש לנו 5 רצות שמסוגלות לרדת מ-12 שניות ובמידה ויגיעו תחרויות הגדולות מאומנות ומתואמות יש לנו פוטנציאל לראות תוצאה ברמה של נבחרת הגברים מ-1999.

    שאלה לגבי גל קדמון – נראה לפי הפוסט שלך שהיא מתמקדת בכל מקצועות הספרינט, לפי דעתך המקצועית, לאיזה ענף היא יותר מתאימה? (הרי ברור שלא תוכל להתמיד בכולם)

    1. אלכס דוקורסקי

      28 ספט 2018 23:17:12

      היי שחר, כתבת דברים חשובים ומעניינים. אנסה להתייחס.
      1. קשה לי מאוד להעריך את הפוטנציאל של חנין נאסר, שלדברי מאמנה הוא אכן רב למדי. סביר מאוד להניח שתעבור את גבול ה-1.80. כמובן שככל שהרף עולה, תרתי משמע במקרה הזה, השיפור הופך להיות קשה יותר. חאנין היא אתלטית גבוהה (1.82) ובעלת ניתור מעולה. הלוואי שתצליח לממש את הפוטנציאל שלה ובאמת להגיע לרמות הכי גבוהות. המכשול הגדול ביותר עבור הספורטאים, וקופצי הגובה בפרט, הוא "פוטנציאל" הפציעות שטומן בחובו המקצוע בגלל העומס הגדול שמופעל על השרירים והמפרקים השונים ברגל הניתור. כמה מטובי הקופצים בארץ – ניקי פאלי, דמיטרי קרויטר ודניאל פרנקל – סבלו מפציעות קשות שפגעו בהתקדמותם.
      היו קופצות טובות גם לפניהן, אבל בעיקרון אתה צודק. מעיין שחף (עוד כשהתחרתה תחת שם הנעורים שלה, פורמן) ודניאל פרנקל הקפיצו גבוה את המקצוע. מעיין, חניכתו של אלברט פונגין (גם ניקי פאלי התאמן תחת הדרכתו), ילדה תאומים וחזרה לתחרויות השנה. הספיקה כבר לעבור גובה של 1.70 ואפשר להניח שהיא תמשיך להתקדם.
      מקצוע הקפיצה לגובה לנשים יהיה מאוד מסקרן בשנים הקרובות עם החזרה המיוחלת של שחף ופרנקל לכושר. לצידן, כאמור, תקפוץ חנין נאסר. שתי קופצות מצטיינות נוספות הן ירדן דליהו בת ה-22 ממכבי ת"א (1.78) וורוניקה צ'יינוב בת ה-16 (1.77) מאתלטי הנגב (שתיהן גם מתאמנות עם שפרן).

      2. מסכים לגבי השליחים. לא יודע אם אפשר לקבוע תוצאה ברמה של נבחרת הגברים מאליפות העולם בסביליה 99 (38.81), אבל בהחלט אפשר לשפר משמעותית את השיא הנוכחי, בתנאי, כמובן שהעברת המקל תהיה גם טובה.

      3. לא ממש בטוח לגבי המקצועות החזקים של גל קדמון. להערכתי, העובדה שהיא עברה להתאמן עם קרלו רפאלי, שעובד בעיקר עם ספרינטרים ל-100 ומאתיים, מעידה על ההתמקדות במקצועות האלה (חושב שה-200 קצת יותר חזק אצלה, בכל זאת). כאשר גל היתה ילדה, היא זכתה באליפות ישראל במירוצי שדה לילדים. ייתכן שהסבולת שלה סייעה לה גם ב-400, מקצוע שהצליחה לקבוע בו תוצאה יפה מאוד בגיל מאוד צעיר (16). בעונה האחרונה היא התמקדה כמעט לחלוטין בשני הספרינטים הקצרים ומיעטה לרוץ 400.

      1. שחר דלאל

        29 ספט 2018 00:01:46

        תודה.
        הלוואי וגם פרנקל וגם שחף יחזרו לכושר השיא שלהן. ראינו מה קורה שיש כמה ספורטאיות שדוחפות אחת את השניה ומה קורה כשאחת נעלמת (הפציעה של פרנקל). מחזיק אצבעות לחמישתן (אגב, את ורוניקה בכלל לא הכרתי, תודה על העדכון).

  9. איתי

    28 ספט 2018 21:51:44

    יופי של פוסט חשוב ומעשיר. אני פריק של מקצועות האתלטיקה ומקפיד לקיים אצלנו אליפות אתלטיקה לגילאי יסודי בכל שנה. ניכר שהפער בינינו לעולם רק הולך וגדל ומיעוט האתלטים בענפים השונים פוגע בנו מאוד.
    לפני כעשרים שנה ואף יותר מכך היו תוצאות טובות יותר ובכמויות גדולות יותר בקרב תלמידי תיכונים כולל במגמות הספורט בתיכונים המרכזים בראשון בחולון ובאיזור השרון. למרות זאת אני רואה שיש ניצוצות והישגים נקודתיים וזה יפה כשלעצמו. הלוואי ונצליח לקדם את האתלטיקה בארץ

    1. אלכס דוקורסקי

      28 ספט 2018 23:24:01

      היי איתי, תודה רבה ויישר כוח על ארגון תחרויות האתלטיקה.
      יש לא מעט מקצועות (בעיקר הטכניים אבל לא רק) שמאפיין אותם חוסר עומק. פעמים רבות זה בולט באליפויות ישראל בגילים השונים (כולל הבוגרים), כאשר רואים מעט מאוד משתתפים. זו אחת הבעיות באתלטיקה הישראלית. בחלק מן המקצועות אכן הפער בינינו לעולם הולך וגדל.
      בחולון ישנה דווקא אגודה מאוד חזקה, הפועל חולון, תחת הדרכתו של רפי גורודצקי (מומחה במיאוצי משוכות. כמה מטובי האתלטים והאתלטיות במשוכות מתאמנים תחת הדרכתו). זוכר שקראתי כי בתיכון קרית שרת יש מגמת אתלטיקה, שחלק מהתלמידים הפכו אחר כך לאתלטים מובילים.

  12. מנחם לס

    29 ספט 2018 06:02:04

    כיף, כיף, כיף שיש א"ק. תודה אלכס.
    ראני תמיד שמח לקרוא על אתלטיות ערביות בספורט וחנ"ג. בזמני לא נשמע כדבר הזה. ערבי בוינגייט? אף פעם לא בזמני

  13. אמנון

    29 ספט 2018 15:58:37

    מאמר מעניין וחשוב משום שהוא חושף אותנו לפן פחות ידוע אבל ראוי מאד.

    בקשר לקרלו רפאלי. הוא עלה מגיאורגיה (גרוזיה דאז) בסוף שנות השבעים והיה קופץ מוט ששבר את השיא הישראלי וקבע 4.40 מ'. כאשר פרש עבר לאימון וכרגע עוסק בתחום של ריצות למרחקים קצרים
    http://www.iaa.co.il/iaa/page/10500

    הוא שבר את שיאו של יצחק/איציק לוי. דמות חשובה שכיום לא כותבים עליה אבל יש לו זכויות רבות בהיסטוריה של האתלטיקה הישראלית ושראוי לכתוב עליו כמה מילים.

    הוא נולד בשנות השלושים. בשנות החמישים והשישים זכה באליפויות רבות בקפיצה במוט ובריצת משוכות ובקרב עשר (אני חושב שהוא שיאן האליפויות באתלטיקה קלה בכלל).

    הוא היה שנים רבות מחנך ומורה להתעמלות בבית ספר תיכון כצנלסון בכפר סבא (שם למדתי בזמנו). היה שם מנהג של תלמידים ותלמידות רבות לבוא לבית הספר מוקדם, כשעה לפני תחילת הלימודים ולהתאמן תחת הדרכתו.
    בנוסף, הוא היה מאמן הכושר של יחידות מובחרות בצה"ל, כגון סיירת מטכ"ל (שאז היה אסור לדבר על קיומה ושמה התפרסם רק מפה לאוזן) ושם קבע סטנדרטים של כושר גופני צה"לי.

    בנוסף, הוא שימש בפרקי זמן מסוימים מאמן הכושר של הפועל כפר סבא.

    אדם משכמו ומעלה שראוי אולי להקדיש דקה או שתיים לקריאה עליו:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%95%D7%99_(%D7%90%D7%AA%D7%9C%D7%98)

    נ.ב
    אולי מנחם, שהוא פחות או יותר בן גילו הכיר/שמע עליו ויכול לכתוב כמה מילים בנושא.

    1. אלכס דוקורסקי

      29 ספט 2018 17:48:38

      אמנון, תודה רבה על המידע המעניין והחשוב. מתוך הקריאה עליו, אפשר להניח שיצחק לוי הוא מחלוצי הקפיצה במוט בישראל ובעל זכויות רבות כספורטאי ואיש חינוך.
      מי שכותב וכתב רבות על ההיסטוריה של הענף במדינת ישראל (וגם על תולדותיו עוד בטרם קום המדינה) הוא הפרופסור אורי גולדבורט, ששימש, בין היתר, גם כיושב ראש הוועדה לאתלטיקה (מה שהיום נקרא איגוד האתלטיקה). יש לו מאמרים רבים מפרי עטו. חלק מופעים בירחון (שכיום כבר אינו יוצא לאור) בשם 'החינוך הגופני' (אחר כך הוא נקרא 'דינאמי'). בנוסף הוא כתב רבות בדו הירחון, 'עולם הריצה'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט