ליגת ההפתעות – סיכום המחזור השלישי ב- NFL/ צוות הופס פוטבול

מאת יניב שושני ורביב פייג

קנזס סיטי צ'יפס (0-3)  38 – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (2-1) 27
פטריק מהומס (24/38 ל 314 יארד ו3 ט"ד)  והתקפת קנזס פתחו את המחצית הראשונה בסערה עם חמישה ט"ד, כשמהומס מוסיף עוד 3 לרזומה שלו וממשיך לשבור את שיאי הט"ד לק"ב בשלושת המשחקים הראשונים של העונה, מאחורי קו התקפה שמשאיר אותו נקי כל המשחק. הצ'יפס נראו בלתי עצירים וחתכו את הגנת הניינרס ללא התנגדות כשכל אחד מחמשת הדרייבים הראשונים שלהם נגמר בביקור באנדזון.
טרוויס קאלסי הטייט אנד היה בלתי ניתן לעצירה עם 8 תפיסות ל114 יארד.
המחצית השניה נפתחה עם יתרון של 35-10 לצ'יפס אבל הפכה לתמונת מראה של הראשונה כשסן פרנסיסקו מתעוררת גם בהגנה כשמצליחה לגרום לצ'יפס לבעוט בעיטות הרחקה לראשונה במשחק פעם אחר פעם, ולעצור אותם על 3 נקודות בלבד, וגם בהתקפת הניינרס  עם משחק ריצה חזק  ומשחק מסירה יעיל וקצבי, שהתחילו להראות תוצאות עם 2 ט"ד ללא מענה והתדפקות על שערי האנד זון לט"ד שיצמק את התוצאה למרחק ניקוד אחד, תוצאהשנראתה בלתי ניתנת לגישור במחצית הראשונה.
אבל אז הכתה טרגדיה כשג'ימי גארופולו (20/30 ל 251 יארד ו2 ט"ד) מנסה לרוץ להשיג דאון ראשון ברד זון, עשה צעד אחד יותר מדי וכנראה קרע את רצועת הACL לפציעה מסיימת עונה, שלו וסביר להניח, של הקבוצה.
הניינרס יכולים להתנחם במשחק ריצה יעיל נוסף של מאט בריידה (10 נשיאות ל-90 יארד) שמוביל את הליגה בממוצע יארדים לנשיאה.

ג'קסונוויל ג'גוארס ( 1-2) 6 – טנסי טייטנס(1-2) 9 
במחזור מלא הפתעות, הנצחון של טנסי האדרדוג על ג'קסונויל המועמדת לסופרבול, ועוד במשחק הגנתי חסר ניקוד, בהחלט נחשב אחד כזה.
גם טנסי וגם ג'קסונויל לא הצליחו למצוא את האנדזון ב-60 דקות משחק בתצוגה התקפית ירודה שהציגה את שני הק"ב שלל שני הקבוצות, גם את מרכוס מריאוטה (12/18 ל 100 יארד) שחזר מפציעת מרפק וגם את בלייק בורטלס (21/34 ל155 יארד) שנראה היה שמצא את הגרוב בנצחון של ג'קסונויל על ניו איגלנד בשבוע שעבר, לא מספקים את הסחורה.
זה לא שההגנות היו טובות במידה יוצאת דופן, פשוט ההתקפות לא הצליחו לייצר כלום מלבד שערי שדה, וריאן סוקופ, הבועט של טנסי פשוט קיבל יותר הזדמנויות לנצח את המשחק.
ניסיון טריק פליי של ג'קסונוויל בשניות האחרונות לא צלח והיא נכנעה למאמן הטירון, מייק ווריבל.

יוסטון טקסנס (3-0) 22 – ניו יורק ג'איינטס (2-1) 27 

בקרב בין שתי קבוצות שהתחילו את השנה עם שני הפסדים, איליי מאנינג (5/29 ל 297 יארד, 2 ט"ד ללא חטיפות) הראה שיש לו עוד קצת משחקים טובים ברזומה ובמשחק נטול טעויות, הציל את ניו יורק מליפול לבור של 3-0 במשחק שהג'איינטס שלטו בו לכל אורכו.
הוא נעזר בסקוואן בארקלי שמתחיל למצוא את הקצב עם 17 נשיאות ל82 יארד וט"ד (עדיין מעט מדיי נשיאות לדעתי)   ו5 תפיסות ל35. וכמובן באודל בקאהם (9 תפיסות ל109 יארד).
יוסטון התעוררה מעט מדי ומאוחר מדי ויכולה להתנחם במשחק סולידי של דשון ווטסון (24/40 ל 385 יארד, 2 ט"ד, חטיפה), אבל לא לקבל את העובדה שהוא היה הרץ המוביל שלהם במשחק (5 נשיאות ל35 יארד) או שמשחק הריצה היה פשוט לא קיים (לאמאר מילר 10 נשיאות ל 10 יארד!) סה”כ 59 יארד על הקרקע.
עוד נחמה היא שג'י ג'יי וואט חזר! הסאק הראשון שלו מזה שנתיים פתח את הסכר ואחד משחקני ההגנה המלהיבים בליגה, שהיה שקט בשנתיים האחרונות בגלל פציעות, סיים את המשחק עם 8 תאקלים, 3 סאקים, והשמטה כפוייה אחת.

וושינגטון רדסקינס (1-2) 31 – גרין ביי פאקרס (1-1-1) 17
איזו קבוצה נראה השבוע בוושינגטון? הקבוצה שנותנת לאדריאן פיטרסון (19 נשיאות ל 120 יארד, 2 ט"ד) לנצח עבורם משחקים? או הקבוצה שמעדיפה שסמית יזרוק 46 פעם כמו בהפסד שבוע שעבר לאינדיאנפוליס?
הפתעה נוספת בשבוע המטורף הזה כשאהרון רוג'רס לא יכל להציל את גרין ביי מהפסד לוושינגטון, נתן משחק יחסית חלש למה שאנחנו רגילים ממנו (27/44 ל265 יארד ו2 ט”ד) ונאלץ לרדוף אחרי התחלה מהירה של הרדסקינס (28-10 במחצית).
קליי מתיוס, הליינבקר של גרין ביי, מתוסכל מאוד כשהוא סובל כבר פעם שנייה מנחת זרועם של השופטים על העבירה המטופשת של הנחת משקל גוף על הק"ב בשעת הסאק.

לוס אנג'לס ראמס (0-3) 35 – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (2-1) 23
תצוגה התקפית משובחת של גרד גוף (29/36 ל354 יארד, 3 ט"ד וחטיפה) שמוכיח שוב שהוא ק"ב העתיד של הראמס ונעזר הפעם ברוברט וודס (10 תפיסות ל104 יארד ו2 ט"ד) וטוד גארלי (23 ריצות ל105 יארד וט"ד, 5 תפיסות ל-51 יארד] כדי להוביל את התקפת הראמס המתקתקת והעשירה בנשקים לניצחון בדרבי של לוס אנג'לס.
פיליפ ריברס (18/30 ל226 יארד ו2 ט"ד) ןמלווין גורדון (15 ריצות ל80 יארד וט"ד) התופס מייק וויליאמס (4 תפיסות ל81 יארד ו2 ט"ד) ניסו לעמוד בקצב, אבל זה לא היה מספיק.
הגנת הצ'ארג'רס פשוט לא הצליחה להאט את הראמס ואיפשרה להם 72% הצלחה בדאון שלישי. הצ'ארג'רס צריכים את ג'ואי בוסה בחזרה.

סיאטל סיהוקס (2-1) 24 – דאלאס קאובויס (2-1) 13
דאק פרסקוט במשחק דינק אנד דאנק (19/34 ל168 יארד, ט"ד ו-2 חטיפות) וזיק אליוט (16 ריצות ל127 יארד) פשט לא הצליחו לייצר ט"ד (מלבד אחד בגארבג' טיים) באצטדיון הבית הרועש של סיאטל.
הסיהוקס, במשחק בית הראשון שלהם אחרי שני הפסדי חוץ, הסתפקו במשחק יעיל של ראסל ווילסון (16/26 ל192 יארד ו2 ט"ד) והמשיכו לדחוף ולבסס את משחק הריצה שלהם, שמתחיל להשתלם,  עם קריס קארסון (32 נשיאות ל102 יארד וט"ד).
ההגנה של סיאטל עשתה את מה שהיא צריכה וכפתה על דאלאס 3 איבודי כדור, פאמבל של אליוט וארל תומאס עם 2 חטיפות, נתן תצוגת תכלית למי שאולי תהיה הקבוצה שלו בעתיד הקרוב.

אריזונה קארדינלס (3-0) 14 – שיקגו ברס (1-2) 16
אריזונה, שהושפלה קשות בשבועיים האחרונים ולא הראתה שום מוכנות לעונה, הפתיעה מול שיקגו כשפתחה את המשחק מהר וחזק עם 2 ט"ד ללא מענה ברבע הראשון.
נראה היה שסאם בראדפורד (13/19 ל 157 יארד, 2 ט"ד ו2 חטיפות) סוף סוף מצא את הדרך להוביל את הקבוצה הזו להצלחה. אבל התפרקות שלו שהביאה לשלושה איבודי כדור עזרה  להתאוששות של שיקגו.
אריזונה בצעד של יאוש, לאחר עוד איבוד כדור של בראדפורד (כפיית פאמבל של מי אם לא – קליל מאק)  שהוביל לפילד גול שנתן לברס את היתרון פעם ראשונה במשחק, החליטו לתת לק"ב הטירון ג'וש רוזן את הבכורה ברבע הרביעי לנסות להחזיר את היתרון.
אבל רוזן קיבל קבלת פנים גסה ומסר תחת לחץ מסיבי לחטיפה שנתנה את המשחק לדובים (למעשה 2 חטיפות אבל אחת בוטלה בגלל אופסייד).
טרוביסקי שוב במשחק בינוני (24/35 ל 220 יארד וחטיפה) נאלץ להסתמך על ההגנה לנצח משחקים.

פילדפליה איגלס (1-2) 20 – אינדיאנפוליס קולטס (2-1) 16

זה הלך קשה, אבל קארסון וונץ יכול לסמן וי על חזרה מוצלחת למגרש, עם משחק סביר של 255 יארדים במסירה, ט"ד, חטיפה ופאמבל. למרות שליטה של פילדלפיה כמעט בכל נתון סטטיסטי, המשחק הוכרע רק 3 דקות לסיום, על ידי ריצה מוצלחת של וונדל סמולווד לארבעה יארדים.

אנדרו לאק הציג משחק סביר מינוס (164 יארדים וט"ד), אבל אם הוא מוביל את הקבוצה בריצה עם 33 יארדים, זה לא מבשר טובות לקולטס בהמשך הדרך.

מה שהחזיק את אינדיאנפוליס בחיים הייתה הגנה מצוינת בראשות הליינבקר הרוקי דריוס ליאונרד (מוביל את הליגה עם 41 תיקולים), שהלחיצה שוב ושוב את וונץ, ואף השיגה 5 סאקס, שניים מהם על ידי ליאונרד.

מינוסטה וויקינגס (1-1-1) 6 – באפלו בילס (2-1) 27

ישנן פעולות בספורט, שלא נרשמות כלל בסטטיסטיקה, אבל מחירן לא יסולא בפז. אחת שכזאת התרחשה בסוף הרבע הראשון, כאשר במצב של דאון שלישי ו-10, הק"ב הרוקי של הבילס ג'וש אלן מוצא פרצה בהגנה שמסתערת עליו, רץ קדימה ופשוט מנתר מעל (!!) הליינבקר של מינסוטה, על מנת להשיג את הדאון הראשון. למרות שבקלות הפעולה הייתה יכולה להסתיים בפציעה, הק"ב שידר לקבוצה שלו שאת המשחק הזה הם לא מפסידים, אחרי שני משחקים מייאשים בפתיחת העונה.

את ניצחונו הראשון בליגה סיים אלן עם 235 יארדים (39 על הקרקע), 3 ט"ד (2 על הקרקע), והרבה נחישות ומנהיגות. סייע לו הרץ האחורי המחליף כריס אייבורי, שהוביל את הקבוצה ביארדים קרקעיים (56) וביארדים באוויר (70). גם הגנת הבילס התעוררה לה לפתע, הרשתה לוויקינגס רק ט"ד אחד זניח 3 דקות לסיום המשחק, והראתה דומיננטיות במשך כל המשחק.

ללא משחק קרקע (14 יארדים עלובים), נאלץ הק"ב של מינסוטה קירק קאזינס לזרוק את הכדור ללא הפסקה (40/55) ל-296 יארדים וט"ד, אבל גם נחטף פעם אחת, והוסיף גם 3 פאמבלים.

אטלנטה פאלקונס (2-1) 37 – ניו אורלינס סיינטס (1-2) 43

איזה משחק משובח ומותח זכינו לראות באטלנטה, ולאחר הארכה חוזרים הקדושים הביתה עם ניצחון מאוד חשוב ויוקרתי, וסופרים ניצחון שני ברציפות.

זה היה מעל הכל מאבק בין שני ק"ב מעולים, כאשר דרו בריס מוסיף עוד שיא ליגה לאמתחתו בצורת מספר המסירות המושלמות בקריירה (שבר את השיא הקודם של 6300 מסירות, שהוחזק ע"י ברט פארב), ומסיים עם שורה סטטיסטית של 396 יארדים, 5 ט"ד ללא איבוד, כולל 2 על הקרקע, אחד שהשווה את התוצאה כדקה לסיום הרבע הרביעי, ואחד שניצח את המשחק בהארכה פחות משלוש דקות לסיום המשחק.

מולו שיחק מצוין מאט ריאן, עם מספרים מרשימים של 374 יארדים, 5 ט"ד אוויריים, רייטינג של 148.1, ושיתוף פעולה מוצלח נוסף עם התופס הרוקי קלווין רידלי, שסיים עם 146 יארדים בתפיסה ו-3 ט"ד.

קרוליינה פאנת'רס (1-2) 31 – סינסנטי באנגלס (1-2) 21

ומדו קרב אווירי, נעבור לקבוצה שמנצחת על הקרקע, הפנתרים מקרוליינה.

עם 230 יארדים על הקרקע ב- 41 נשיאות, מתוכן 184 יארדים פנטסטיים של כריסטיאן מקפריי, לעומת 150 יארדים באוויר ב-15 תפיסות בלבד, הציגה קרוליינה משחק לא אופייני לתפיסה השלטת בליגה היום. ימים יגידו אם זאת היה משחק חד פעמי או שיטה, אבל יהיה שווה לעקוב אחרי קרוליינה השנה.

קאם ניוטון אומנם סיים רק עם 150 יארדים במסירה, אבל עם 4 ט"ד ללא איבוד, ו- 36 יארדים על הקרקע. מנגד נרשם לזכות הק"ב של סינסנטי אנדי דאלטון 352 יארדים ושני ט"ד, אבל הוא נחטף 4 פעמים במשחק, כולל אחת קריטית ברבע השלישי, וככה קשה מאוד לנצח משחקים.

מיאמי דולפינס (0-3) 28 – אוקלנד ריידרס (3-0) 20

ומי ניצבת בראש הבית המזרחי של ה- AFC עם מאזן של שלושה ניצחונות? גבירותיי ורבותיי, קבלו את הדולפינים ממיאמי עם פתיחת עונה מפתיעה ומאזן מושלם.

ריאן טנהיל ניפק עוד משחק טוב עם 289 יארדים ו-3 ט"ד ללא איבוד, אבל כוכב המשחק היה התופס אלברט ווילסון שהיה רשום על שני ט"ד ברבע האחרון, אחד במסירה ל-52 יארדים לג'אקים גראנט, ובשני בריצה מלהיבה של 74 יארדים, שלמעשה הבטיחה את הניצחון למיאמי לאחר פיגור ברוב המשחק. בהגנה היה זה הקורנרבאק קסיביאן הווארד שהשאיר את חותמו על המשחק עם שתי חטיפות נאות.

אוקלנד יכולה לצאת מאוכזבת מהמשחק, לאחר שפתחה בסערה והובילה 7-17 עמוק בתוך הרבע השלישי, אבל נכנעה לבליץ של 3 ט"ד לזכות מיאמי. דרק קאר אומנם מסר ל- 345 יארדים וט"ד אחד, אבל כאמור גם נחטף פעמיים. את חלק הארי של מסירותיו תפס ג'ורדי נלסון הוותיק, שרשם 173 יארדים וט"ד אחד.

בולטימור רייבנס (1-2) 27 – דנבר ברונקוס (1-2) 14

את המשחק בבולטימור אפשר לחלק לשני חלקים, החלק הראשון נמשך 8 דקות ברבע הראשון, ובו הסתערה דנבר על הרייבנס, ועלתה ליתרון 7-14 כולל סאק עוצמתי וחסימת בעיטת פאנט, והחלק השני הוא שאר המשחק בו העורבים השתלטו על המשחק, השיגו 20 נקודות ללא מענה וניצחו משחק לא קל בכלל.

ג'ו פלאקו סיפק משחק סביר של 277 יארדים, ט"ד וללא איבודים, ונעזר במשחק מאוד יעיל של הרץ האחורי ג'בוריאוס אלן, עם שני ט"ד מתוך השלושה של קבוצתו. הגנת הרייבנס כאמור שיחקה טוב, שיתקה את התקפת דנבר למשך שלושה רבעים, וכרגע ממוקמת ראשונה בליגה מבחינת ספיגת יארדים למשחק.

דנבר ממשיכה את היכולת הלא משכנעת בהתקפה, עם משחק לא טוב של הק"ב קייס קינום (192 יארדים ללא ט"ד, חטיפה ופאמבל), ומשחק ריצה סביר, בראשותו של הרוקי רויס פרימן (53 יארדים ב-13 נשיאות, ט"ד).

דטרויט ליאונס (2-1) 26 – ניו אינגלנד פטריוטס (2-1) 10

המשחק שנעל את משחקי יום ראשון, לא התעלה לרמה גבוהה, ובסיומו חגגה דטרויט את ניצחונה הראשון העונה, ומורידה תוך כדי כך את הפטריוטס למאזן שלילי.

הגנת דטרויט שיחקה טוב כנגד משחק המסירה של ניו אינגלנד, הגבילה את גרונקובסקי ל-51 יארדים עם הרבה שמירות כפולות, ותסכלה את טום בריידי (133 יארדים, ט"ד וחטיפה). בהתקפת האריות סיפק הק"ב מת'יו סטאנפורס משחק טוב (262 יארדים, שני ט"ד וחטיפה), אבל הסיפור היה משחק הריצה של הרוקי קריון ג'והנסון, שהשיג 101 יארדים ושבר בצורת של 4 שנים ו-70 משחקים (!) שבה אף שחקן של דטריוט לא השיג במשחק 100 יארדים בריצה.

ניו אינגלנד נראית כרגע קבוצה מוגבלת ופגיעה, עם התקפה שתלויה יותר מידי בגרונק, והגנה לא טובה מספיק, בעיקר כנגד משחק הריצה. האם נבואתו של מנחם בנוגע לקריסה מהירה קורמת עור וגידים??

 

 

 

 

 

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. –השושלת של הפאטס והסטילרס נגמרה בלי סימן שאלה.

    —כשרואים ק"ב גרועים כמו טרבלסקי,וונץ,לאק,קיינאם,ברדפורד אפשר להבין את הטענות של קפרניק הנקניק שלא מקבל צ'אנס חוזר.

    –טנהיל הוא לא הפתעה פשוט אחד שלא מקבל סיקור כמו קאר.

    –התצוגה של בריס היא היחידה ששווה צפייה חוזרת אבל אין לו סיכוי עם הגנה גרועה כמו של הסיינטס.

    1. וונץ גרוע? אתה קורא את השטויות שאתה כותב? וונץ גרוע?
      קפרניק הכלומניק עדיף מוונץ? בזבזת לי זמן עכשיו עם התגובה המטומטמת שלך

  2. –הקבוצות הכ מאומנות בליגה הם הראמס והצ'יפס בפער גדול מהשאר.

    אם צריך לדרג כרגע אז קרולינה ובולטימור מתחת.

  3. תודה רבה על הסיקור המצויין.
    חייב לציין השריקה נגד מתיוס הייתה אחת הגרועות שראיתי אי פעם,
    בתוספת למה שהיה שבוע שעבר נגד מינסוטה.
    השבוע אומנם זה לא השפיעה על התוצאה,אבל זה פשוט מראה איך החוקים החדשים מוציאים את כל ההגיון מהפוטבול.
    להגן על הק"ב זה מצויין,אבל צריך להפעיל הגיון בריא,
    הפלת הגוף שלו על הק"ב הייתה הדרך היחידה לביצוע המהלך הזה,
    גם בשידור תהו איך ניתן לתקל אחרת.
    ראיתי את המשחק של ל"א עם אותו מהלך כמעט אחד לאחד,
    שריקה לא הייתה.
    חייב להיות אחידות זה ברור, אבל זה פשוט שריקה גרועה שהורסת את המשחק, לא הייתה פה כל סכנה לביראותו של הק"ב.

  4. סיקור אדיר.מחזור באמת הזיה. באפלו היה טירוף מוחלט. המשחק של פלקונס סיינטס הכי טוב לטעמי עד כה.בלי הגנות ושני ק"ב שנתנו משחק ענק.
    היגוארס נראו רע, הרגיש כמו סינדרום מכבי.הראמס בכלל נראים כמו מפלצת בדרך לעונה של 14+ נצחונות.

  5. ה AFC נראה יותר גרוע ממה שחשבנו.
    היתה לי תחושה מאוד טובה לגבי קנזס ועכשיו אני כמעט בטוח לגביה.
    הקבוצה הכי טובה בחטיבה.
    עדיין היא מרשה לחטוף יותר מדי נק'.

    ב NFC גם המצב קצת שונה ממה שציפינו אבל חוץ מהראמס נראה שהסיינטס ופילדלפיה יגיעו רחוק וכנראה גם מינסוטה אבל המשחק מול בפאלו ממש לא ברור לי. יש להפסיד ויש להשתנק.

    אם טמפה ביי מנצחת היום הבית שם זאת חגיגה..

  6. תודה סיקור נהדר.
    KC כל שנה פותחים באטרף, מדליקים את כולם ואז צולעים אל סוף העונה. לא קונה את זה יותר.
    קרוליינה מבחינתי מועמדת רצינית לפי מה שראיתי עד עכשיו.
    בתור אוהד קאובויס טיפוסי חייב להיות קיצוני ואחרי שפתחתי את העונה בהצהרה שהשנה נפתיע את כולם, אחרי 3 מחזורים הלכה העונה וצריך להחליף את כל הסגל, המאמן והבעלים! ויפה שעה אחת קודם!!

    1. צחוק צחוק אתה לא רחוק לשם.
      בוא נגיד יש לדאלאס סגל מעולה מה בדיוק המאמן החלבי הזה יעשה איתו?
      לדעתי פרסקוט לא יהיה ה QB שנה הבאה

      1. פרסקוט נראה העונה כמו שחקן שלא יהיה אחד מה-10% הבודדים שזוכים לחוזה שני בליגה. קצת מדהים בהתחשב בסנסציה שהוא היה בשנת הרוקי שלו.
        כמובן שזאת הגזמה ומדובר בשחקן טוב יותר ממה שאנחנו רואים, אבל ככה נראית העונה של דאלאס. בלי כלים להתמודד עם יתר הקבוצות.

  7. חליל מאק בדרך להיות שוב שחקן ההגנה של העונה פשוט מפלצת מחזיק את שיקאגו בחיים
    מהומס והציפס מרשימים מאוד

    1. חליל מאק אגדה. מזכיר את הדומיננטיות של וואט בעונות השיא שלו. הוא הסיבה היחידה שהברס במאזן חיובי ומובילים את הבית. בדיעבד הוא שינה תחלוטין את כל העונה שלהם.

  8. ראיתי את הפטריוטס. הם נראים גמורים פיזית ומנטלית. רואים בשפת הגוף של ביליצ'ק ושל בריידי שנמאס להם.
    איזה הפסד לפלקונס. ה-TD האחרון של בריז הוציא את הלב לאיזה 80,000 צופים. אני לא האמנתי שהמשחק יתאפשר כשב-11:20 בלילה הקודם האיצטדיון נראה מזוהם, כפי שהוא נראה אחרי משחק כדורגל עם 72,000 צופים. היו צריכים לנקות הכל, להחליף משטח, להוסיף מושבים, לנקות בתי שימוש, להביא מאות גלונים של בירה, ואוכל, ולנקות את מגרשי החנייה, והכל באיזה 9 שעות (כי הכניסה לפוטבול למשחק של 1 היא ב-11 לפני הצהריים.

  9. תופעה מעניינת זה ק"ב טירונים שעולים לשחק פעם ראשונה ואין עליהם סרטי משחק (טייפ), זוכים להצלחה מפתיעה נגד כל הסיכויים.
    ג'וש אלן במחזור האחרון הדהים מול מינסוטה, סאם דארנולד במשחק הראשון שלו נגד דטרויט, וכמובן, בייקר מייפילד בהופעת הבכורה המוצלחת שלו נגד הג'טס.
    ג'וש רוזן עלה ברבע הרביעי בשלב שהמומנטום בהחלט היה לטובת שיקגו ונראה לי שהוא היוצא מן הכלל פה עם נסיבות מקלות.
    מה שכן, אם לשפוט אחרי התפקוד של דארנולד אחרי הופעת הבכורה, או אם תרצו, אחרי שההגנה למדה אותו, המשחקים הבאים של הטירונים האלו, לא יהיו כל כך מוצלחים.

  10. תודה לצוות הפוטבול על הסיקור הממצה.

    נתחיל מזווית האוהד –
    איזו מחצית שנייה מאכזבת הייתה לברונקוס מול הרייבנס.
    ההתקפה לא נראתה כמו שום דבר. הפיגור גרם לזניחת משחק הריצה לטובת משחק מסירה לא מדויק. קו ההתקפה לא הצליח להסיר את הלחץ מעל קיינום. ואפילו ההגנה לא סיפקה את הסחורה, כאשר פלקו שולט בקצב המשחק עם משחק מאוזן ונקי מטעויות.
    לכאורה, הפסד חוץ בבולטימור
    (אחת מהקבוצות הביתיות ביותר בעשור האחרון. למעשה, ב-NFL, רק לבריידי ולפטס יותר ניצחונות בית מלפלקו)
    לא צריך עד כדי כך להדאיג. לא כאשר מאזן הקבוצה 2 – 1.
    אבל –
    גם את העונה שעברה פתחנו עם 2 – 0. גם אז זה היה 2 – 0 לא מרשים במיוחד.

    אני אוהד ברונקוס, ולכן בדרך כלל קשה לי לפרגן ליריבות מהבית.
    אבל בכל זאת –
    מה שמהומס עושה זה מדהים.
    מסירת הטאצ'דאון שלו אחרי שקו ההתקפה התפרק, ו-3 שחקני הגנה של הניינרס רודפים אחריו,
    זה משהו שאנחנו רגילים לראות מארון רודג'רס.

    כאשר צופים באוקלנד, ואחר כך בשיקגו,
    מבינים איזה מסכן היה קליל מאק בשנים האחרונות . . .
    ידענו שהוא שחקן אדיר.
    אבל בקבוצה שמקיפה אותו עם שחקני הגנה נורמליים?
    אז הוא יכול להראות שבמיטבו הוא דומיננטי כמו ג'יי ג'יי וואט לפני הפציעות.

    ואחרון –
    דרו בריס. מה עוד אפשר לומר על השחקן הנפלא הזה?
    איזו קריירת HOF מדהימה.
    הריצה שלו לטאצ'דאון זה אחד מהרגעים המשעשעים שאני זוכר.
    ככה מתקלים???
    אבל זה לא משנה את העובדה שהוא לא השתטח "מאנינג סטייל", אלא נתן את החיקוי המוצלח ביותר שלו לג'אמל צ'ארלס, ורץ לאנד זון.
    כבוד.

  11. למעט הראמס והצ'יפס אין קבוצה שנותנת הצגות באופן יציב.
    על מהומס כתבו מספיק מעליי אז רק אציין שקלסי נותן עד עכשיו משחקים מעולים, המשך ישיר לעונה שעברה.
    הראמס נראים (בינתיים) הקבוצה הטובה בליגה, מערכים מאוזנים ודורסנות שרק מצפה להתפרץ בכל משחק.
    אני לא משלה את עצמי שהם יצליחו לשמר את הדומיננטיות הזו עד סוף העונה, הליגה הזו הפכפכה יותר מציפי לבני במיטבה, אבל עד עכשיו הם מרשימים מאוד.

    1. קלסי מוכיח שגם השנה הוא אחד מה-TE הדומיננטיים בליגה.
      היה רגע בו הוא תפס מסירה קשה לדאון שלישי עם יד אחת,
      ובמקום חגיגת הדואן השלישי המוצלח, כמקובל בקרב רסיברים, סימן כלאחר יד (תרתי משמע) עם ידו לכיוון האנדן זון, והמשיך ללכת כאילו כלום לא קרה.
      תותח.

  12. תודה על הסיקור המצויין.
    חצי אוף טופיק: אחרי שהוט עשו את זה מזמן, יס החליטו גם הם להוריד את פוקס ספורטס. הפוטבול הייתה הסיבה היחידה לצפות בערוץ הזה (ויסלחו לי אוהדי הגולף), אבל מבחינתי זה עוד מסמר בארון של הפלטפורמות האלה. שוקל ברצינות תחליפים עכשיו.

    1. מורידים את פוקס ספורטס?
      זה מכה רצינית, אני תלוי בערוץ הזה לחלוטין בשביל הפוטבול.
      מתי זה קורה?
      עכשיו יהיה חייב ליג פס

  13. גם השבוע ראיתי 5 משחקים.
    אני מרגיש שהשנה (השנה השלישית)קפצתי מדרגה גם בהבנת המשחק וגם בהכרת השחקנים(לא רק קווטרבקים כמו בשנתיים הראשונות).
    עדיין לא מספיק בשביל להתדיין כאן אבל בניגוד לשנתיים הראשונותאני יותר בקיא גם מה קורא מחוץ למגרש ומבין כל סגמנט על פוטבול ב espn ו Fox

כתיבת תגובה

סגירת תפריט