במחנה הכדורסל של דמיאן, 10 דקות מהבית
הילד שלי (בן 6) השתתף הקיץ במחנה הכדורסל של דמיאן לילארד.
הילד נולד ברוקי סיזון של דמיאן בערב שבו נתן את משחקו הגדול ביותר בקריירה עד אז, והמטיר 29 על סאן -אנטוניו. ישבתי בכורסא הנוראית שנותנים לאבות בבית חולים, מחזיק את העולל בן יומו ביידים והתרגשתי כפול.
מאז, (בעיקר בראשי הקודח), דרכיהם בחיים שלובות.
הילד התרגש בצורה בלתי רגילה מרגע שאשתי דיווחה לו שהוא הולך לקייטנה. הוא התאמן על סל הדרייבווי שבוע שלם כל אחר צהריים. לא הפסיק.
המחנה נמשך שלושה ימים, שש שעות כל יום ב"מתנ"ס", בערך עשר דקות מהבית בפורטלנד.
(כל ילד מקבל חולצת המחנה של דמיאן, ובסיום הקייטנה תמונה ותעודה).
חשבתי לתומי שהקייטנה מנצלת רק את השם של השחקן (סיג'י מקולום ערך מחנה דומה שבוע אחר כך) כדי לגרום לילדים לבוא ולהורים להיפרד מ- 350 ג'ובות בקלות. חשבתי לתומי "בטח דמיאן יגיע באחד הימים לקראת הסוף לכמה דקות, יצטלם ויחתום לקול צהלות וצרחות".
ההפתעה העצומה היתה כשדמיאן הגיע כל יום. לכל היום! הוא עבר בין המגרשים ובין הילדים ודיבר עם כל מי שביקש ורצה. הוא היה סבלן לכל הילדים והמבוגרים בצורה מדהימה.
קשה קצת לבוא למקום שבו מאות אנשים שרק רוצים להיות כמה שיותר קרוב אליך פיזית בטח כשהרוב ילדים. כולם משתרכים אחריך ומנסים להגיע קרוב ככל שניתן. המחוייבות שלו והחום האנושי היו מדהימים.
לפני ארבע שנים לער,ך ניסיתי לראיין אותו אחרי משחק (שדווקא ניצחנו) והוא היה מאוד עצבני ולא הסכים. מספר פעמים נוספות אחרי זה ניסיתי שוב. הוא היה מאוד מרוכז בעצמו ולא חברותי. הדמות של הילד קשה היום שהגיע מאוקלנד, השחקן שאף קולג' גדול לא נתן לו מלגה, מעולם לא עזבה אותו. עד לפני שנתיים בערך, הוא היה מוקף במספר מצומצם של עוזרים פרטיים ובעלי תפקידים בקבוצה, ותמיד "משחק אותה" הכוכב.
אבל לפתע קרה לו משהו. הוא השתחרר מהלחץ והחליט שהגיע הזמן להיות עצמו – צעיר חברותי ופתוח.
משהו השתנה בשנתיים האחרונות. בגרות מסוג אחר. דמיאן היה שחקן נאמן מהרגע הראשון. הארגון נתן לו צ'אנס להתפתח לכוכב ומנהיג און אנד אוף המגרש, והוא כל שנה החזיר ביותר. ממוצעים עלו, הצלחת הקבוצה המשיכה (נדון על כך בהזדמנות אחרת) והמועדון הסתמך עליו.
הוא הפך למנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. על ומחוץ למגרש.
כבר מספר שנים שהוא מארגן מחנה אימון לפני טרום העונה לכל מי שרוצה לבוא. תמונות של החבר'ה על קו החוף בסן דייגו, נראים מגובשים כמו אחרי יום סיירות בוינגייט, צצות כבר באוגוסט. לפני שנה הוא גם הפך לטבעוני! (אין מה לדאוג לו: עם שני שפים פרטיים מתמחי 'קולינריות טבעונית' הוא מסודר.
ואולי הכי חשוב למהפך האישי: נולד לו ילד חודש לפני סוף העונה (שהשפיע לדעתי על היכולת שלו בפלייאוף!).
(מכירים מוהל טוב?)
אז מה עוד נותר להשיג בקבוצה שלא יכולה באמת להצהיר על שאיפות אליפות?
ישנה רק אלופה אחת מתוך 30 קבוצות. השאיפה לאליפות תמיד תהיה, אבל לפורטלנד 'אליפות' היא לא המשתנה היחיד המביא הצלחה. מלבד קבוצת כדורגל – הטימברס, ממלאת איצטדיון עד אפס מקום כל משחק – הבלייזרס היא הקבוצה המקצוענית בעיר המייג'ורית הזאת ולפורטלנד יש את אחד הקהלים המטורפים ביותר בכל ה-NBA. לקהל מספיק קבוצה מתחרה, לוחמת, המסוגלת לנצח כל קבוצה ביום נתון, והיא יכולה לעשות זאת ר-ק עם דמיאן לילארד.
למה שמו נקשר ללייקרס? או אפילו לסאנס ??? שאלה טובה.
הבלייזרס בחיים לא יעשו עליו טרייד,אלא אם הוא ידרוש, והוא לא ידרוש. כפי שכתבתי בתחילה, אחת התכונות החשובות של השחקן החיובי הזה היא נאמנות… החוזה שלו טוב לכולם לעוד שנתיים. כל שיחה על טרייד שלו היא בזבוז מילים.
הקבוצה תתחיל את העונה בסוג של פוסט טראומה אחרי הפלייאוף המביש של השנה שעברה, ורק הזמן יגיד. אבל התקוות הן גדולות.
בפורטלנד, המעוננת רוב ימות השנה, והמקום שהשמש מפציעה לפעמים בשמיים, למקומיים ישנו ביטוי :IF YOU DON'T LIKE THE WEATHER IN PORTLAND, WAIT 20 MINUTES…
מה שבטוח הוא שניל אולשיי לא זז מהר כמו העננים פה, אבל הוא זז בביטחון ובמחשבה תחילה. הוא בן קווינס, ניו יורק, ושיחק תיכון במנהטן. כפי שדוק לס לימד אותנו, כל מי שבא מניו יורק – ובמיוחד ממנהטן – לא יכול להיות רע. לפני כן הוא שירת בקליפרס אבל כנראה היה יותר מדי טוב עבורם כשלא רצה לקפוץ מעל הפופיק. הוא עושה אותה עבודה בפורטלנד: זז לאט, אבל כל תזוזה מחושבת ויש לה 'ניחוח ניו יורקי'. כולנו סומכים עליו שיוביל את הספינה בביטחון לעבר הנמל הגדול. זה לא יקרה מיד, אוקיי. אבל המסע הוא מעניין ומענג, וזה כל מה שכולנו, אוהדי הבלייזרס, רוצים לזמן הקרוב.
When you don’t post your workouts that means they never
happened 🤷🏽♂️ … so here’s what y’all love to see pic.twitter.com/wOhsy2irNN—
Damian Lillard (@Dame_Lillard) September
15, 2018
אחלה פוסט ולגבי הנאמנות..נחיה ונראה..זו ליגה אכזרית לפעמים
אחלה פוסט תודה רבה אורן.
וואלה, לא הייתי מהמר שיבוא כל יום כל היום. בחור רציני, כל הכבוד לו.
בעניין הטרייד, לדעתי פשוט אי אפשר לדעת היום (לפרטים נא לפנות לדרוזן או להשאיר הודעה במענה הקולי), אבל כל עוד הוא לא עובר לאיזו סופרטים אפשר בהחלט להחמיא לו על הנאמנות.
זווית מעניינת. כזו שמהיכן שרוב הגולשים יושבים, אי אפשר לגלות.
תודה.
תודה אורן , לילארד דיבר על השינוי הזה בפודקאסט של מקולום השבוע. הוא סיפר שבשנים הראשונות חשב רק על עצמו ומה הוא רוצה להשיג ועכשיו הוא נהנה מלתת ולגרום לאחרים אושר.גם אני חושב שהוא לא יזוז מפורטלנד בעתיד הקרוב ביוזמתו. הוא אוהב את העיר ואוהב את המעמד שלו בבוצה.
כרגע באמת קשה לראות את לילארד מחוץ לפורטלנד. הבעיה היא שהצעדים של אולשיי די תקעו את היכולת של הבלייזרס להשתפר בשנתיים הקרובות. אז השאלה היא מה לילארד יחשוב אחרי עוד שלוש שנים לא ממומשות ועד כמה הוא ירגיש שיש לו סיכוי לקחת שם אליפות.
בטוח שלא יעזוב.
פורטלנד עיר על הכיפאק.
נכון קצת רחוק מהים.בערך כמו מתל אביב לעכו אולי נהריה, אבל זו בירת הבירה של ארה"ב ומקום דיי חביב במיוחד בעונה הזו של השנה. יש שני אתרי סקי קרובים, יש גלישת רוח בנהר קולומביה שכולם קוראים לו ג'ורג'.
יש גן חיות מצויין. אני אהבתי את המקום בחג כל הקדושים רק חבל שלא היה מספיק שלג לסקי ושפספסתי הופעה של דיבו שהיתה יום לפני שברחתי למנהטן.
דוקטור, בירת הבירה של ארה"ב היא סנט לואיס.
כמו רשימת 20 השחקנים הטובים ב NBA 🙂
https://edition.cnn.com/travel/article/usa-beer-towns/index.html
דוק, אני לא מדבר על בארים ו-BREWERIES קטנטנים. אני מדבר על מגה-חברות.
שמעת פעם על
Anheuser-Busch Companies, LLC? אתה יודע, חברת האם של BUDWEISER, MICHELOB ושאר הענקיות.
סנט לואי (כפי שהיא נקראית) הוקמה בעיקרה ע"י גרמנים שהביאו את הבירה שלהם לסנט לואיס ושם נמצאות חברות הענק עד היום.
ושם גם ניצחתי כמאמן את אליפות ה-NCAA בכדורגל ב-1974! (ואדלפי מכניסה בעוד שבועיים את הקבוצה כולה ך-היכל התהילה, פעם ראשונה שזה קורה כשמכניסים קבוצה (וכל האינדיבידואלים ששיחקו מבה) ל-HOF. נמרוד דרייפוס מגיע מישראל, מנחם מגיע מגרינוויל, ושחקני (אחד כבר ניפטר) מגיעים מכל רחבי העולם!
מדהים! מחכים לפוסט רחב בנושא! מזל טוב!
קבוצה סימפטית וכישרונית אבל חסרה את הגרוש ללירה. לילארד הכוכב, אבל גם הוא וגם מקולום צריכים להבין שהם חייבים לשמור ולא רק לסמוך על ההתפקה שלהם (כי הם שני סקוררים אדירים).
אני חושב שפורטלנד עשו בשכל שהשאירו את נורוקיץ'. דווקא חבל לי על העזיבה של נאפייר (אבל אני מבין אותו,, כי אין הרבה דקות מאחורי צמד הגארדים).
הבעיה זה חוזים לא הגיוניים לצוות המסייע (טרנר) ועושה רושם שיש בעיה אצל הספסל.
וואו . מסכים לגמרי על נאפייר. שחקן פשוט מעולה. כשלילארד היה פצוע העונה הוא החליף אותו ונתן משחקים נפלאים בפליאוף סופסל ולא הבנתי למה סטוטס לא מנסה בכלל להשתמש בו. סוג של קבעון מחשבתי ואפס גמישות ויכולת אילתור. מסכים גם לגבי נורקיץ'. אני חייב לאמר שדוקא אהבתי את זה שלמרות הכשלון האדיר בפליאוף השנה הם לא עשו שינוי כולל בעמדת המאמן למרות הביקורת שכתבתי שתי שורות למעלה. זו בכל זו קבוצה שסיימה שלישית במערב שווה נסיון נוסף.
לגבי הפוסט עצמו תודה רבה. קראתי בעניין ממש מפתיע שלילארד עצמו הגיע והיה שם כל הזמן. מעניין.
תודה אורן ליארד בהחלט שחקן מצויין אבל פורטלנד קבוצה בינונית מאוד עם כמה חוזים גרועים עשה ניל אולשיי שקשה מאוד להיפטר מהם : טרנר והרקלס בנוסף אני לא מבין למה נתנו לנאפייר ואד דיויס לעזוב
תענוג אורן. נהדר לפגוש את האדם שבשחקן מזווית נוספת. התברכנו בך. תודה רבה.
חסר לו שחקנים טובים לצידו, שחקן אדיר.
לגבי הנאמנות-קח הכל בערבון מוגבל. אם תונח הצעה טובה וצד אחד יראה שכדאי ובמצב הנוכחי הגיעו למבוי סתום יעבירו אותו כמו גדול.
נאמנות לא קיימת בליגה, יש אולי כבוד הדדי וזה גם נראה לי מוגזם.
לדעתי אם תהיה סם טלטלה דוקא סטוטס ילך הביתה. לא לילארד. המקרה של דרוזן לא הכי אופייני לליגה.
תודה אורן,
וואללה ניחוח ניו-יורקי לא היה משדר לי אופטימיות 😉
איכשהו ההימורים של אולשיי לא עבדו עד עכשיו למרות שאני מבין את השיקולים שלו באוברפיי לשחקנים משלימים.
אחלה פוסט. אני חושב שפורטלנד חייבים לעשות מהלכים לשפר את הקבוצה, לילארד פופולרי מדי ולא יעבור ולכן חייבים טרייד על משולם.
שמח בשביל הבן שלך מ, הו, כל כך הרבה סיבות.
אחלה טור
שמח על השינוי החיובי בלילארד, אחד החביבים עלי….
תודה לכולם על הפידבק. פורטלנד העיר והקבוצה בהחלט מקום סימפטי והשלם גדול מסך חלקיו .
למנחם: פורטלנד היא : SOCCER CITY U.S.A . היום בצהריים הפורטלנד ת'ורנס מארחות את צפון קרוליינה למשחק האליפות של ה NWSL .
כדורגל נשים. אנחנו אלופים משנה שעברה ומקווים לדאבל. אני,הילד והסבא התארגנו על מקום ביציע.
Cheers mate. Daimo rules
כייף לקרוא אותך אורן. יש לי פינה חמה ללב לפורטלנד טריילבלייזרס מאז שקראתי את ספרו המופלא של הלברשטם "שם המשחק". אגב, מומלץ לכול מי שלא קרא. יש גם תרגום מעולה לעברית של יורם שדה.
אפילו בשנות השבעים העיר הזו היתה חריגה בנוף הקבוצות ב NBA, ואני מאחל להם להגיע למקום השני במערב אחרי ניו אורלינס שלי.
תודה על ההמלצה, מולי, והלוואי מקום שני אבל בעיקר אני מאחל להם סיבוב שני במערב הקשה.
כיף לקרוא, תודה! גם לי פינה חמה לקבוצה וכאב לראות אותם מתרסקים בפלייאוף.