למה כדאי לצפות בגמר ה-WNBA/ שחר דלאל (כולל תוספת קצרה של מ.ל)

השנה זו  העונה ה-22 במקבילה הנשית של הליגה הטובה בעולם. ה-WNBA, שנוסדה על ידי האחות הבכורה כדי למשוך צופים לאולמות הריקים בחודשי הקיץ, עברה בעשור האחרון טלטלות שהשאירו אותה עם 12 (בשיאה היא מנתה 16 קבוצות) ובעיקר עם יציעים זרועי חורים ובעלי קבוצות שעושים הכל כדי להיפתר מהן.

הליגה גם סבלה בעשור הזה מירידה חדה ברמת הכישרון שאיכלסה אותה. השחקניות הגדולות של שנות ה-90 ותחילת ה-2000 התבגרו ואז נעלמו, כאשר השחקניות שמגיעות מהמכללות לא מצליחות למלא את החלל שנוצר. כן, היו עדיין כוכבות כמו קנדיס פארקר (האחות של), סו בירד ודיאנה טוראסי ("הווייט ממבה" המקורית) שהחזיקו את האש דולקת, אבל מעט מאוד צופים חדשים החליטו להתחבר למוצר שהוגש להם.

אבל בשנים האחרונות אנחנו צופים בעליה בכמות הכישרון שנכנס לליגה ועלייה ברמה המשחקים. נראה למתבונן מהצד כאילו גם לראשונה נזנח הרצון להידמות ל-NBA בסגנון המשחק וטקטיקות הותאמו לראשונה לשחקניות עצמן ולא כגרסה חיוורת של המוצר המקורי. הלילה (4:00 בין שישי לשבת) תיפתח סדרת הגמר בין וושינגטון מיסטיקס לבין סיאטל סטורם – שמציגות את רמת הכישרון הגבוהה בליגה – וזאת ההזדמנות שלכם להצטרף לעגלה. אז במיוחד בשבילכם, חמש שחקניות שיגרמו לכם לקום באמצע הלילה ולראות כדורסל נשים.

טוראסי. הממבה הלבנה המקורית

 

אלנה דלה-דאן

זוכרים את המושג חד-קרן שמשויך לשחקנים דוגמת קריסטפס פורזינגיס? אז כאן אתם יכולים לפגוש את המקור. שחקנית בגובה 1.96 מ' שמשחקת ברמה אתלטית וביכולת הקליעה כמו גארד, גם אם היא גבוהה יותר מכל שחקנית אחרת על המגרש.

הגדולה של דלה-דאן לא מתבטאת רק על מגרש הכדורסל והסיפורים (כן, ברבים) האישיים שלה יכולים למלא ספר שלם. רק נספר שמאז התיכון היא מתמודדת עם גירסה נדירה מאוד של מחלת ליים, שגורמת לה לעייפות כרונית וגרמה לה להחמיץ חלקים גדולים של הקריירה שלה. העונה נראה שהיא הצליחה להתגבר על המחלה, לפחות זמנית, והצליחה להוביל את וושינגטון לראשונה בהיסטוריה לגמר ה-WNBA. היא מגיעה לאחר פציעה בחצי הגמר מול אטלנטה, ולא תציג את מלוא היכולת שלה, אך עדיין תהיה השחקנית הטובה ביותר על המגרש מבחינת כישרון.

דלה-דאן. חדת קרן 

 

בריאנה סטיוארט

כל שחקן גדול צריך יריב גדול באותה מידה כדי להוכיח את גדולתו, וכזאת היא סטיוארט (1.93 מ'), שתהיה מהצד שני של דלה-דאן. ה-MVP של העונה הסדירה נחשבת לשחקנית המכללות הגדולה בכל הזמנים והיא היחידה מלבד הגארדית של המיסטיקס שיכולה להתהדר בקרן על המצח.

היכולת של שתיהן נראות כמעט דמיוניות ונראה שדווקא סטיוארט היא זאת שמצליחה להוציא את המקסימום ממה שאלוהים נתן לה, כשהפורוורדית של הסטורם סיימה את העונה החולפת עם ממוצעים של 22 נקודות, 8 ריבאונדים ו-42% אחוזים לשלוש. הלילה כנראה שנזכה לאחד הקרבות המרתקים בהיסטוריה של הליגה.

סטיוארט. ה-MVP של העונה הסדירה 

 

סו בירד

עם כל הדגש שיקבלו שתי השחקניות הצעירות, כמעט קל לשכוח את השחקנית שכבר הבטיחה מקום על הר ראשמור של הכדורסל הנשי. הרכזת האגדית היתה זאת שהביאה את הסטורם למעמד הזה בזכות משחק 5 נהדר מול פיניקס, 48 שעות לאחר ששברה את אפה, כשקלעה 14 נקודות ברבע האחרון והחזירה את סיאטל מפיגור בדקות האחרונות.

היא כבר זכתה בכל תואר אפשרי בקריירה והיא גם היתה עד לא מזמן לאחת השחקניות היחידות בעולם שמרוויחות מעל מיליון דולר לעונה כאשר שיחקה ברוסיה, אך היא עדיין מראה איך אפשר לשמור על רעב גם בגיל 37 – כשהצליחה להחזיר את קבוצתה לגמר תוך שנתיים מאז דורגה אחרונה.

בירד. הספורטאית היהודייה הטובה בעולם 

 

קריסטי טוליבר

אם אנחנו מדברים על שחקניות שזכו בהכל אנחנו מדברים על טוליבר. היא מחזיקה בתארי אליפות ב-WNBA, במכללות, ברוסיה ואף תארי יורוליג ויורוקאפ (ואפילו עשתה בדרך גיחה קצרה לישראל). אז מה עושה שחקנית שבגיל 30 נראה שהשיגה את הכל? היא עוברת לקבוצה הלוזרית של הליגה (המיסטיקס) ומשנה את הנרטיב שלה. היא נחשבת (בצדק) כקלעית הטובה ביותר אוף דה דריבל וכמעט אין שחקניות בליגה שיכולות לעצור אותה. למזלה של סיאטל, אחת היחידות שכן נמצאת אצלה.

טוליבר. כבר השיגה הכל

 

אלישיה קלארק

קשה להגיד ששמרנו את הטוב לסוף כשמדובר ברשימה שנמצאת למעלה, אך זה בהחלט רלוונטי כשאנחנו מדברים על הנציגה שלנו בליגה הטובה בעולם. קלארק שגילתה את השורשים היהודיים שלה כשהגיעה לשחק בתור זרה בהפועל ראשל"צ מייצגת אותנו מאז נאמנה בנבחרת (ובניגוד למקבילים הגבריים שלה היא עושה זאת גם לאחר שעזבה לשחק בקבוצות בכירות בחו"ל). אבל לא מדובר רק בסיפור פרובנציאלי, אלא בשחקנית שעשתה את הכל בדרך הקשה צמחה מלמטה עד שהבטיחה את המקום בחמישייה של קבוצת ההתקפה הטובה בליגה.

בניגוד לתפקיד שלה באירופה ובנבחרת, שם היא שחקנית מובילה, בסיאטל היא משחקת בתפקיד שאצל הגברים היינו קוראים לו Three and D, כאשר היא תמיד מקבלת לשמור על הגארדית הטובה ביותר של הקבוצה השניה ואפילו הצליחה להצר את צעדיה של דיאנה טוראסי בחצי הגמר. היא גם לא רעה בכלל בזריקות מחוץ לקשת שם היא עומדת על 39% הצלחה ויודעת לעשות את המהלכים הקטנים שמנצחים לך משחקים בסדר הגודל הזה. אני בטוח שמכבי אשדוד היתה רוצה מאוד להחזיר אותה…

קלארק. הנציגה שלנו בליגה הטובה בעולם

 

*

בעד מי אנחנו?

אם עמוד הפייסבוק הנהדר "היהודים אוהדים" היה מתייחס לכדורסל נשים כנראה שהמועמדת שהם היו ממליצים לכם עליה היתה סיאטל – עם שתי שחקניות יהודיות-ישראליות (קלארק ובירד). עם זאת, הלב לא נותן לי ללכת איתם אחרי המהפך שעשו המיסטיקס והרצון שלי לראות את דלה-דאן זוכה סוף סוף בתואר. יהיה מעניין.

*************************

תוספת של מנחם לס:

זוהי עובדה שבין שחקניות הכדורסל – לפחות לפי מה שידוע על השחקניות ברמה הגבוהה ביותר של הכדורסל – אחוז השחקניות הלסביות עולה בהרבה על אחוז הלסביות באוכלוסיה הכללית.

אלנה דלה-דאן היא אחת הידועות (והגאות בבחירתה) שבהן.

לפני שנתיים היא נישאה לבת זוגה Amanda Clifton בנשואין מתוקשרים שצולמו ותועדו ע"י המגזינים היוקרתיים לנשים בארה"ב כ-VOGUE, אבל גם במגזינים כמו TIME מגזין ועוד.

לאלנה היתה אחות יותר מבוגרת, ליזי, שסבלה מ-CEREBRAL PALSY והיתה חרשת ועוורת. אלנה היתה קשורה אליה בקשר עמוק ביותר, ואולי לא מובן לאנשים שאין להם קרוב משפחה הסובל מפגע מוחי קשה, עוור, וחרש. אלנה מצאה דרך תקשור עם אחותה, והיתה היחידה שהצליחה לתקשר איתה, לפחות דברים חשובים ביותר, ואלנה תמיד האמינה שאחותה מבינה את רוב מה שהיא אומרת לה –  בדרכה. כיצד ידעה? "היא תמיד חייכה בזמן הנכון", כמו שאלנה אמרה לספורטס אילוסטרייטד.

אלנה היתה שחקנית התיכון הטובה ביותר בארה"ב, וכמו כל שחקנית תיכון הטובה במדינה, הדרך משם היא לכיוון אחד – יוקון. זה מה שהיא עשתה. אחרי שבועיים באונ' קונטיקוט הגעגועים לאחותה היו חזקים מנשוא, והיא הודיעה למאמנה Luigi "Geno" Auriemma (שהוא היה גם מאמן הנבחרת, ושהוא המאמן המנצח ביותר בתולדות המכללות, גברים או נשים) שהיא עוזבת. "אני חייבת להיות ליד אחותי".

היא חזרה לעירה וולמינגטון, בדלבר, שהיא גם ביתה של אוניברסיטת דלבר, שקבוצת הכדורסל שלה היתה רק שם ב-NCAA, אי-שם בתחתית מבין כל קבוצות הנשים במכללות. לפי חוקי ה-NCAA אלנה חייבת היתה לשבת שנה אחת בחוץ כשעוברים מאוניברסיטה אחת לשנייה "ללא סיבה מספקת". געגועים לאחות חולה הם לא אחת מהסיבות המוכרות ע"י ה-NCAA, והיא נאלצה לשבת שנה בחוץ.

אלנה החליטה לנסות כדורעף, וללא כל נסיון קודם הובילה קבוצה חלשה לאליפות הקונפרנס, והזמנה לאליפות המכללות.

בעונה הבאה היא החלה לשחק כדורסל, והעלתה את הקבוצה החלשה לגבהים שלא היו מוכרים  בדלבר לפני כן. בשנת הסניור שלה היא הובילה את המכללות בקליעות, ניצחה את צפון קרולינה שהיתה מדורגת 4 בנשים ב-NCAA, והוזמנה לטורניר המרץ' מדנס של הנשים. היא סחבה את הקבוצה על גבה עד שהיא דורגה מס' 5 במכללות, אבל באיזה שהוא שלב באליפות המכללות הקבוצה הפסידה.

בגלל אחותה היא בחרה לשחק בקבוצה החלשה של וושינגטון הבירה ב-WNBA – מרחק של שעה מביתה בווילמינגטון, דלבר –  ותראו לאן היא הביאה את הקבוצה: עד גמר אליפות ה-WNBA (ועתה נשאר לראות כיצד וושינגטון תצליח מול סיאטל העדיפה).

ספורטס אילוסטרייטד כתב את אחד מסיפורי הספורט הטובים ביותר על אלנה, כדורסל, ואחותה החולה, שנפטרה לא מזמן.

******************

אלנה – שחקנית הכדורסל הטובה ביותר (לפחות בחמישייה הראשונה), יפהפיה, צעירה עם עקרונות, ומאד פעילה פוליטית כדוברת הפגועים והחלשים:

 

אלנה ואחותה העוורת, חרשת, ופגועה מוחית: האחות באה לפני כדורסל ולפני הכל

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. תודה שחר , מתכוון לצפות . בשבוע הבא אהיה בסיאטל אבל נראה לי שאסתפק בשידור. אני עם סיאטל בגלל הביתיות והמסורת.
    ה WNBA כבר יישמו את הדירוג לפלייאוף ללא חלוקה לאיזורים . בקרוב ב NBA

  2. אף פעם לא התחברתי לכדורסל נשים. אם כל הרצון הטוב הרמה פשוט נמוכה והמחסור באתלטיות עושה את כל העסק די משעמם.

  3. WNBA פשוט מביך. קחו חמישייה של קרי-הארדן-דוראנט-לברון-דיוויס
    לעומת חמישייה של בירד-טאורסי-סטיוארט-דלהדון-בריטני גרינר אני לא אתפלא אם הקבוצה האחרונה לא תעלה על 30 נק'. זה יהיה משפיל עבור המין הנשי, אם חמישיית הגברים תעלה עם אש בעיניים הם יכולים להגיע ל200 נק' מעליונות אתלטית בלבד, שלושת הסקוררים הטובים ביותר בליגה והשחקן הכי ורסטילי ואתלט מאז MJ. נגד מי הם יעלו? שחקניות שאם היה גבר במיומנות שלהן הוא היה שחקן מחליף במקרה הטוב ביותר.

    1. ילד, אתה רציני?
      זה לא כוחות. למה שאנשים ירצו לראות משחק כזה? אי מקווה שברור שיש הבדל עצום בין כדורסל נשים וגברים.
      זה עדיין לא אומר שכדורסל נשים חלש ו/או לא מהנה לצפייה. בגל זה מקצועות הספורט מתחלקים לגברים ולנשים. ועדיין הנשים עושות תוצאות יפות וכיף לראות אותן (אם באתלטיקה, שחייה, כדורגל וכדורסל).

      תגובה כזו היא קצת כמו זלזול מופגן בנשים. אבל אתה בן 15 ותתבגר לאט לאט. דבר אתי אם יהיו לך בנות שתצטרך להסביר להם שהעולם מפלה אותן לרעה עקב היותם נשים.

      1. הפרספקטיבות שלנו שונות ואני מתאר לעצמי שאתה אדם בוגר. אני לוקה בתסמונת "הטינאייג'ר שטוף הזימה" ואולי מה שאמרתי התפרש לא נכון.
        כנראה סטיתי מהנושא ורציתי להגיד שהWNBA לא מעניין.

  4. משחקי חמש של חצאי הגמר היו אדירים.
    סו בירד הגדירה מחדש קלאץ'. סיאטל בכלל מהפנטות בהתקפה. לטוליבר אסור להשאיר מילימטר. אטקינס, רוקי מבחירה שבע, עשתה 20 נקודות.
    תודה שהעלת את ה-WNBA כאן באתר.

  5. אלנה דלה-דון לדעתי עברה לוושינגטון כדי להיות קרובה יותר לאחותה החולה (או שסובלת מפיגור כלשהו). רצתה להיות קרובה לבית.

    לוושינגטון בעבר הייתה שחקנית אדירה צ'מיקה הולסקו (או משהו כזה) שהתבררה כלא יציבה נפשית. בתחילת הקרייה שלה חזו לה להיות סופרסטארית ברמות הכי גבוהות שיש. סיימה שהיא תוקפת את בת זוגה באלת בייסבול באיזה רמזור (אם אני זוכר נכון את הסיפור).

    באירנה סטויארט גם כן עברה סיפור לא פשוט: http://www.hoops.co.il/?p=108936
    מה שכן, היא ממשיכת דרכה של לורן ג'קסון האוסטרלית (המצויינת) ששיחקה בסטורם.

    1. הכריחה את שיקאגו לשלוח אותה בטרייד לקבוצה שהכי קרובה אליה הביתה (מתגוררת בדלאוור).

      אחת הסיבות היא אחותה, סיבה נוספת היא המחלה וככל הנראה יש יש סיבה נוספת – חרדה כשהיא מתרחקת מהבית (מה שפגע בקריירת המכללות שלה ומונע ממנה לצאת ולשחק באירופה – שם הכסף האמיתי).

      לגבי סטיוארט – סיפור קשה מאוד. לא חשבתי שזה נכון לציין אותו בהכנות לגמר, אבל חשוב מאוד ששיתפת עבור מי שלא הכיר.

      1. בדיוק עכשיו ינם הרבה ספורטאים שקוראים לשוויון מגדרי (סטף קארי, איזייאה תומאס – מדבר גם על הסיאטל סטורם).

        בנוסף, בדיוק ה-WSL (גלישה) הודיעו שמעכשיו הפרסים הכספיים שווים בתחרויות הסבב.

        שידור למשחקhttp://myfeed2all.eu/watch/674580/1/watch-seattle-storm-w-vs-washington-mystics-w.html

        1. לצערי אנחנו עדיין לא שם. ה-NBA גם הלך לכיוון אחר מאשר היה בהתחלה (אז קבוצות הגברים החזיקו קבוצות נשים באותה העיר) וחלוקת הרווחים השתנתה.
          הסיכוי היחידי שנראה שינוי כזה הוא אם השחקנים הגברים יחליטו לשים סעיף של חלוקת רווחים לשכר הנשים. אבל כל עוד לברון ופול נמצאים בראש ארגון השחקנים אני לא מצליח לראות את זה קורה.

          1. פשוט צריך לדעת לשווק את הליגה בתור ליגת נשים (ולא להשוות ל-NBA – לא לצפות שהמשחק יהיה אותו המשחק, כי הוא לא).
            יש מספיק נשים בארה"ב ויש שוק כדי שהליגה הזו תעמוד בפני עצמה. צריך לשווק זאת נכון. שחקניות יש, השקעה יש ומערך מכללות יש.

    1. כמה ציטוטים נבחרים:

      "Contrary to reports, I don’t actually own a protective face-mask. Like, I don’t just….… “own a mask” that I “have ready” in the “unlikely event” that I “break my nose.”

      I own three. "

      "Let’s talk about our fans for a second. WRITING THIS ENTIRE SECTION ALL IN CAPS LOCK IN HONOR OF OUR AMAZING FANS. SERIOUSLY — HOW LOUD CAN YOU GET. WE COULDN’T EVEN HEAR THE REFS BLOWING THEIR WHISTLES IN GAME 5. Y’ALL MADE MY EARS HURT. IT WAS AWESOME. DO NOT F*CK WITH STORM FANS. DO NOT F*CK WITH SEATTLE."

      "Quick story. It’s 2004 — we’re at the Athens Olympics. And during the Olympics, you know, the women’s and men’s basketball teams, they spend a lot of time together. But I was really young at the time, in my early 20s, and I think at that point I still maybe had internalized this idea that A Lot of Men Hate Women’s Basketball. And what I didn’t realize yet was that that’s only partially true. The truth is, a lot of men who suck at basketball hate women’s basketball. But the guys who can actually play? 99 times out of 100, they respect us. And the guys who are world class — at, say, an Olympic level? If you’re at that level, I’ve found, everyone has one thing in common: They love basketball to their utter f*cking core. Men’s, women’s, whatever."

  6. סיאטל ניצחה בקלות 76-89. לאלנה היה משחק בינוני ואולי פחות מבינוני כשהיתה 4 מ-11 ל-10 נק' ו-7 ריב'. סיאטל קבוצה טובה בהרבה.

    1. סיאטל היו בטירוף באולם הביתי עם הקהל שממש דחף אותן. חיסלו את אלנה וסטיוארט הראתה למה היא כזו גבוהה איכותית (וה-MVP)

  7. תודה שחר.
    מי שמשווה בין כדורסל נשים לגברים עושה להן עוול גדול כי הפער האתלטי גדול מדי. מספיק לראות באיזה סגנון נשים זורקות מהשלוש כדי להבין שיותר קשה להן.
    כשהייתי סטודנט בי״ם שיחקתי הרבה נגד נשים מקבוצת אס״א ירושלים, מהטובות שהיו אז בליגה. אין בכלל מה להשוות.
    צריך להיות מצפיה ממשחק בסגנון אחר ולא לעשות השוואות.
    השחקניות בכתבה הן עילויים נפלאים. גם יפות וגם אופות . . .

  8. הפרספקטיבות שלנו שונות ואני מתאר לעצמי שאתה אדם בוגר. אני לוקה בתסמונת "הטינאייג'ר שטוף הזימה" ואולי מה שאמרתי התפרש לא נכון.
    כנראה סטיתי מהנושא ורציתי להגיד שהWNBA לא מעניין.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט