ממשלה משוגעת / פינת הגולש הצעיר – אורי ספיר (15)

 

ממשלה משוגעת / פינת הגולש הצעיר – אורי ספיר (15)

"ממשלת" ה- NBA

לפני כמה ימים הבחנתי בידיעה מעניינת: "כוכב הWWE 'קיין', נבחר לראשות עיריית ניו יורק". הידיעה הזו גרמה לי להרהר בשאלה: אילו כוכבי ליגת ה- NBA היו פוליטיקאים, איך הייתה נראית הממשלה שלנו? בעקבות התהייה הזו, החלטתי בצעד מפתיע לקום מהספה, ולכתוב לכם על הממשלה הבדיונית הזו.

ראש הממשלה ושר הביטחון – לברון ג'יימס

אחת הדרכים הטובות לבחון את אופיו של אדם היא דרך הספורט. ויש דבר אחד שאפשר להגיד בוודאות על הקריירה של לברון: אופי, לא חסר לו. עמידה כנגד כל הסיכויים היא ככל הנראה התכונה הבולטת אצל מרבית הספורטאים, אולם כשמדברים על לברון, לא מדובר רק על התגברות על ילדות קשה, אם חד הורית ושכונת פשע. אצל לברון מדובר גם בעמידה כנגד הגאלקטיקוס מהמפרץ, חברי קבוצה ברמה של קבוצת לוטרי וביקורות צולבות על "ההחלטה" המפורסמת. התכונות הללו הפכוהו למועמד ראשי לזכייה בבחירות.

האופי של לברון לא בא לידי ביטוי רק על המגרש ואחד הדברים החשובים ביותר ללברון הוא להוכיח שהוא יותר מכדורסלן מוכשר. הוא דואג להזכיר לנו שהוא "יותר מרק אתלט", ושהוא לא ישתוק אל מול נושאים חשובים לו. אך בניגוד למרבית הפוליטיקאים, לברון גם טוב במעשים: רק לפני כשבועיים פתח בית ספר לילדי אקרון, הוא מתבטא נגד גזענות בכל הזדמנות, ואף לבש את חולצה עם הכיתוב "I Can't breath" למשחק. בעקבות המעשים והתכונות הללו, האומה בחרה ברוב של חמישה מנדטים בלברון ג'יימס לראשות הממשלה. לאחר שנבחר החליט ג'יימס לקחת על עצמו את משרת שר הביטחון, משום שסבל מחרדת נטישה אותה גרם לעצמו לאחר 'ההחלטה'.

יו"ר האופוזיציה – גרג פופוביץ'

אף מאמן בהיסטוריה של ה- NBA (פרט לג'רי סלואן) לא הצליח להישאר באותה קבוצה למשך 23 שנים. אף מאמן לא השיג רצף של חמישים ניצחונות לעונה במשך 22 שנים. גרג פופוביץ' הוא ללא ספק מאמן את קבוצת הספורט האמריקאית המצליח ביותר בעשרים השנים האחרונות. שפרט לכך שהצליח לשמור על קבוצתו בפסגה, הוא אף העניק לה ארבע אליפויות. איך כל זה קשור בשליטה בעולם המערבי אתם שואלים? אני מאמין שהובלת קבוצת כדורסל היא הרבה מעבר לכדורסל: פופוביץ' בעצם מנהל ארגון מצליח, הוא טקטיקן מוכשר, בין אם על המגרש ובין אם מחוצה לו; עסקן מבריק ובעל הבנה עמוקה בכל הקשור לבני אדם, יש שיאמרו אפילו מנטור.

פרט לקריירת האימון שמעידה עליו רבות, לפופוביץ' יש גם השכלה גבוהה ממרבית המועמדים, ארבע שנים בתכנית להשכלה גבוה של אקדמיית חייל האוויר, הן לא דבר של מה בכך. בנוסף, פופוביץ' הוא היחיד מבין המועמדים ששירת בצבא: חמש שנים בחיל האוויר. הרקורד המרשים, הניסיון וההשכלה הביאו את המאמן הוותיק קרוב מאוד לניצחון, אך בעקבות העזיבה של מספר 2 שלו, לא היה ל'פופ' הרבה סיכוי לזכות בבחירות האלו.

לפופוביץ' אין כל בעיה להביע את דעתו נגד האדם שהביס אותו במירוץ לנשיאות:

שר החוץ – אנס קאנטר

אנס קאנטר היה הבחירה הברורה ביותר לשר חוץ בממשלת לברון. קאנטר "מומחה" בעבודה תחת אגו כמו לברון. קאנטר הצליח לשמור על רמת משחק גבוהה כשהוא משחק על יד ראסל ווסטברוק, ועם זאת גם ידע לתת לו את כל המקום שנדרש ממנו. לכן, התורכי לשעבר, שעוד בתחילת הריצה שלו לבחירות השנה לא היה כל ספק שהוא הולך על משרד החוץ, התאים בצורה מושלמת לממשלתו של לברון ג'יימס.

אך הסיפור האמתי של קאנטר הוא לא על המגרש, אלא דווקא בשדה התעופה ברומניה, אותו מקום בו גילה שבעקבות התבטאויותיו הפוליטיות נגד ארדואן, משפחתו שבתורכיה התכחשה אליו. קאנטר, בניגוד לכדורסלנים רבים אחרים שפוחדים על מכירות הנעליים שלהם, לא חשש לרגע לפני שהתבטא כנגד "היטלר של המאה הנוכחית", לדבריו. הוא עושה כל שביכולתו כדי להילחם ב"רודן", וזה דורש אומץ רב, כוח רצון ועמידה בקשיים שמועמסים עליו מכל עבר. המלחמה הקשה שלו בארדואן, זיכתה את קאנטר בעשרה מנדטים שהפכו אותו למצרך חובה בממשלת לברון בטח לאחר שזה הודיע ש"לא ישב עם קאפקייק".

שר התרבות והסטייל – ראסל ווסטברוק

הנאמנות, הקשיחות והנכונות לעשות הכל למען הקבוצה של ראסל ווסטברוק, לא ניתנים לערעור, כך גם היכולת שלו לכעוס ולנהוג באלימות מסוימת באנשים. תכונות אלה באות לידי ביטוי על המגרש בצורה ברורה מאוד, ויש אפילו האומרים שהוא נלחם בכדורסל, לא משחק בו. ווסטברוק ידוע גם כחבר קבוצה קשה, מצד אחד הראשון להגיע והאחרון לעזוב את האימון, אך עם זאת גם נוטה לרגוז ולכעוס על כל הבא על ידו. האופי הייחודי שלו הפך את 'הצ'יטה' לדמות משונה בנוף הפוליטי, וציבור בוחריו הוא בעיקר אנשים שמאסו בפוליטיקאים הרגילים וה'משעממים'.

מחוץ למגרש ווסטברוק מייחד עצמו מהכלל על ידי לבישת בגדים ייחודיים;: תלבושת הצלם, ההומלס ועוד 'תחפושות' הזויות. ווסטברוק  נראה בדרכו הבטוחה לאחד עשר מנדטים לפחות על פי המדגמים. אבל חווה נסיגה של חמישה מנדטים בעקבות נאום הקאפקייקים המפורסם (בו כינה הרכז כמה ממצביעיו 'קאפקייקס' לאחר שאלו נצפו במדי המפלגה היריבה), ועוד אמירות שנויות במחלוקת. בעקבות הנסיגה, איבד ווסטברוק את הסיכוי לרשת את תפקיד שר הכלכלה בו חשק, ולאחר וויכוח עיקש, נאלץ להתפשר על משרד התרבות.

שר המדע – פרופ' קיירי אירווינג

פרופ' קיירי אירווינג החל את דרכו במפלגתו של לברון ג'יימס, וגדל בתור בן טיפוחיו של המלך. המעמד המובטח במפלגת השילטון, אפשר לפרופסור להמשיך בעבודתו בנס"א לצד פעילותו הפוליטית. קיירי הוביל את המפלגה לפסגות חדשים, ויחד עם לברון האימתני – איש לא יכל לצמד הבלתי מנוצח. אפילו לאחר שיריביו הגדולים חברו למפלגה קשוחה שכמעט הורידה אותו מכהונתו, אך בזכות התגלית המפורסמת של חברו הפרופסור על צורת העולם, הצליחה המלחמה לעבור גם את זה. לאחר התגלית כבר לא היה ספק מי יזכה במשרת שר המדע.

שר הבריאות – דריק רוז

דריק רוז היה שחקן מפתח במפה הפוליטית, לאחר שהוביל את מפלגת השוורים מעבר לאחוז החסימה, וכבר היו ציפיות שיהפוך לראש הממשלה הבא. ואולם,  לאחר שהסתבך בשתי פרשיות שוחד והטרדות מיניות, נאלץ רוז לפרוש מהפוליטיקה לשנה, עד שהתבררו האשמות כבדות אלו. לאחר שחזר, לא הצליח רוז לאסוף את השברים, הפסיד בבחירות המפלגתיות ועזב את המפלגה לטובת מפלגה משל עצמו. לאחר כמה שנות נדודים בהן חצה את המפה הפוליטית לארכה ולרוחבה, מצא עצמו ה- MVP לשעבר במפלגתו של לברון ג'יימס. לאחר הזכייה, נבחר רוז לשר הבריאות, מה שנראה כמו שיא הקריירה העגומה שלו.

שר האוצר – כרמלו אנטוני

עד לפני עשר שנים כרמלו אנטוני היה כלכלן מוצלח. הוא התחיל עם קבוצת השקעות קטנה בדנבר, ומהר מאוד התקדם ל'שוק של הגדולים', והתחיל קריירה עמוסה בהצלחות קטנות בתפוח הגדול. לאחר תקופה ארוכה בתחום הכלכלה, החליט אנטוני שעליו לעשות בחייו מעבר לכסף; מכר את קבוצת ההשקעות שלו לטייקון מאטלנטה, והצטרף למפלגה של לברון ג'יימס. כרמלו כמעט הפיל את כל תהליך בניית הממשלה בעקבות סכסוך עם ווסטברוק על תפקיד שר האוצר, אך לבסוף, חבר מפלגתו של ווסטברוק פול ג'ורג' הצליח להרגיע את הרוחות והממשלה הורכבה.

לאחר שנתיים של כהונה, בהן הצליחה הממשלה להעביר כמה חוקים חשובים שתרמו למאבק בגזענות, לפירוק מונופולים והפלת ממשלות לא דמוקרטיות ברחבי העולם וללגליזציה. לצד חוקים מטופשים שגרמו להיווצרות שווקים שחורים של קאפקייקים, גלובוסים עגולים, חולצות T וסרטי זיעה, נערכה הפיכה צבאית בראשות הרמטכ"ל קווין דוראנט וסגנו סטפן קרי. בסיום ההפיכה הפכה המדינה לדיקטטורה בלתי מעורערת תחת שליטתו של הרודן האכזר וחבריו.

ממשלת לברון היא אמנם בדיונית, אך לסיום, קחו לכם נקודה למחשבה: למי לדעתכם הנוער, ובעצם גם אנשים מבוגרים יותר מקשיבים? לפוליטיקאים, פרופסורים ואומנים; או לספורטאים וסלבריטאים? האנשים שמנחים אותנו ביום יום הם לא נבחרי הציבור, אלא הספורטאים. אני כמובן לא טוען שהם שולטים בנו, אך האם ממשלת לברון באמת כל כך רחוקה מהמציאות כמו שחשבתם בעת הקריאה? 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  6. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    25 אוג 2018 11:46:57

    מצוין אורי, טור מעורר חיוך אבל לא פחות מזה מחשבה רצינית.

    אני מאד מחזיק מלברון, ומאמין שינסה כוחו בפוליטיקה ואין סיבה להעריך שלא יוכל להיות מושל אוהיו או נציג של המדינה בסנאט/קונגרס. אבל אני לא משוכנע שהוא יהיה מדינאי מוצלח. יש בו משהו ריכוזי מדי וקשה מדי.

    אני מסכים לחלוטין שפופוביץ מתאים, אבל לצערי אני לא רואה אותו הולך על זה בגילו המבוגר ומטקסס הרפובליקנית. חבל. אולי סטיב קר יעשה את זה בקליפורניה?

    לדעתי הרמה הממוצעת של הספורטאים שציינת גבוהה יותר מזו של הפוליטיקאים "המקבילים", ואני לפחות, מעריך את הספורטאים הרבה יותר.

    1. אורי ספיר

      25 אוג 2018 22:56:17

      אני לא בטוח כמה זה נכון להעריך דעות של ספורטאים שאמנם קיבלו את ההשפעה שלהם בזכות עבודה קשה, אך לא בתחום עליו הם מדברים.

  8. דובי

    25 אוג 2018 13:36:46

    אחלה רעיונות ואחלה כתיבה. תודה רבה!
    קאנטר במשרד החוץ זה מלחמה בטוחה עם טורקיה, לא פחות מטראמפ בחדר הסגלגל.

  13. דורון

    26 אוג 2018 00:00:07

    אורי,כיף לקרוא, המשלות ודימויים לעולמות אחרים זה תמיד טוב, גם ההשוואות לבודהיזם בכתיבתך פגעו בול והעלו חיוך, תודה רבה אורי הנהדר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט