קשיחות מזרחית/יניב שושני

קשיחות מזרחית/יניב שושני

פרויקט סקירת קבוצות ה- NFL ממשיך, והפעם

NFC מזרח

 

איזה בית, איזה יריבויות, איזה הישגיות וכמה דם רע (ספורטיבי כמובן) זורם בין הקבוצות שמרכיבות את ה-NFC מזרח.

לא משנה מה מצב הקבוצות בבית זה, תהיו בטוחים שמשעמם במפגשים ביניהן לא יהיה. מעבר לקשיחות האופיינית שמציגות הקבוצות בבית זה, אין אהבה גדולה בין מחנות האוהדים של ארבע הקבוצות, כאשר היריבות בין פילדלפיה לבין דאלאס מסתמנת כאינטנסיבית ביותר נכון לעכשיו.

בעונה האחרונה זכתה פילדלפיה איגלס בפעם הראשונה בתולדותיה בסופרבול, ובכך קבעה הישג מרשים, ה-NFC מזרח הוא היחידי שכל קבוצותיו זכו בסופרבול. למעשה, זהו הבית המצליח ביותר בליגה כולה, עם 13 זכיות בסופרבול, 22 הופעות בסופרבול ו-89 הופעות פלייאוף. ואם זה לא מספיק, הרי שארבעת המועדונים נמצאים ברשימת 10 המועדונים בעלי הערך הגבוה ביותר בליגת ה-NFL (דאלאס בכלל נמצאת בראש הרשימה של כל מועדוני הספורט בעולם, לפי פורבס היוקרתי).

כראוי לבית כה תחרותי, ראשות הבית משתנה כמעט מידי שנה, ומשנת 2005 אף קבוצה לא זכתה בו פעמיים ברציפות. האם השנה האיגלס יצליחו לשבור את השגרה, ולזכות שוב בראשות הבית?

 

פילדלפיה איגלס

כאמור, לראשונה בתולדותיהם זכו העיטים להניף את הגביע על שם לומברדי, לאחר שהפסידו בפעמיים הקודמות שהגיעו למעמד זה. ה- MVP של משחק הגמר היה הק"ב המחליף ניק פולס, לאחר שהק"ב הפותח קארסון וונץ המצוין קרע את הרצועות בברכו לקראת סיום העונה הסדירה. מצב זה אומנם גורם כאב ראש קל למאמן דאג פדרסון בגזרת הק"ב הפותח, אבל כאשר וונץ יהיה כשיר לחלוטין, הוא יחזור ויוביל את הקבוצה למרות היכולת של פולס.

התקפת הקבוצה שומרת על כל הקו הקדמי ללא שינויים, עם שחקנים בולטים כמו הסנטר ג'ייסון קלסה, הגארד השמאלי סטפן ויסנווסקי והגארד הימני ברנדון ברוקס. בגזרת התופסים אמורים שני המצטרפים החדשים מייק וואלאס ומרקוס וויטון להשלים את מקומם של טריי בורטון וטורי סמית', ואת מקומו של הרץ האחורי לגארנט בלאונט שעזב, ימלא ג'יי אג'אי המבטיח, שעבר כבר באמצע העונה שעברה.

בהגנה לעומת זאת, בוצעו לא מעט שינויים, מצד אחד שחקני מפתח עזבו, ומנגד שחקנים מבטיחים הצטרפו. עוזבים בולטים הם פאטריק רובינסון, ויני קורי ומייקל קאנדריקס, שהיו גורם משמעותי בשנה שעברה, ויהיה מסקרן לראות באם המצטרפים החדשים מייקל בנט והלוטי נגאטה יהוו תחליף הולם.

אז מה יהיה השנה? לאחר האליפות בשנה שחלפה, שחקני הקבוצה מגיעים בוטחים ומנוסים יותר לפתיחת העונה הקרובה. עם סגל מאוזן וחזק, הן בהתקפה והן בהגנה, אמורה הקבוצה מעיר החירות והאחווה לעבור עוד שנה איכותית, לעמוד בציפיות הגבוהות של אוהדיה השנויים במחלוקת (נאמנים, אבל אגרסיביים עד כדי אלימות), ולהגיע שוב לשלבים הגבוהים ואולי אף למעמד הסופרבול.

יסמן "וי" גם השנה? קארסון וונץ

דאלאס קאובויס

למרות שהקבוצה נוסדה כקבוצת הרחבה רק ב- 1960, מהר מאוד היא הפכה לאחת מאימפריות ה- NFL, צברה לעצמה אוהדים רבים, ואפילו מכונה "הקבוצה של אמריקה" (מוכר לכם מאיפה שהוא?). לקבוצה 5 זכיות בסופרבול מתוך 8 הופעות, כאשר המעבר לאצטדיון החדש בארלינגטון ב-2009 גם הפך את הקבוצה לבעלת הערך הגבוה בין כל קבוצות הספורט בעולם, עם שווי מוערך של מעל 4 מיליארד דולר. לי אישית זכורה הקבוצה של תחילת שנות התשעים כדורסנית במיוחד, ותככב אצלי בכל דיון על קבוצות הפוטבול הגדולות בכל הזמנים.

העונה האחרונה הייתה מאכזבת עבור הבוקרים, עם ירידה למקום השני בבית ואי העפלה לפלייאוף. חלק גדול מכך נובע מההשעיה לשישה משחקים של הרץ האחורי אזיקייל אליוט, אבל גם הירידה בכושרו של הק"ב דאק פרסקוט תרמה לכך. השנה אמנם אליוט יהיה זמין בהתקפה משריקת הפתיחה של הליגה, אבל סימני השאלה כבר צצים לגבי יכולתה של הקבוצה השנה.

המטרות האוויריות של פרסקוט יצטמצמו משמעותית עם עזיבתו של התופס הוותיק דז בריאנט, ופרישתו של הטייט אנד ג'ייסון וויטן. על מנת למלא את החסר, הוחתם אלן הורנס ונבחר בדראפט הרוקי דלטון שולץ, ושניהם יצטרפו לשחקני הקו הקדמי הבולטים זאק מרטין וטראוויס פרדריק.

הגנת הקאובויס לא הרשימה בשנה שעברה, וספגה יותר מידי נקודות למשחק. השנה היא תתבסס על שני שחקנים מועדים לפציעות  שון לי וג'ייסון סמית', ותקווה שהרוקי הכשרוני לייטון ואנדר ישתלב היטב בעונתו הראשונה בליגה.

אז מה יהיה השנה? התחזיות והפרשנויות חצויות, ונעות בין מקום אחרון בבית לבין ראשות הבית, בין שיפור במאזן לבין המשך הירידה ביכולות הקבוצה. זאת תהיה שנת מבחן למאמן ג'ייסון גארט, איש אמונו של אחד הבעלים הקולניים והשנויים במחלוקת, ג'רי ג'ונס, כאשר הרבה יהיה תלוי בפרסקוט ואליוט, וביכולתם לשחזר את עונת הרוקי הסנסציונית שלהם ב-2016.

ישחזרו את עונת הרוקי? פרסקוט ואליוט

 

וושינגטון רד סקינס

על הקבוצה מעיר הבירה עוברות שנים מבלבלות. אמנם נרשמו מספר העפלות לפלייאוף, אבל האוהדים סופרים כבר 12 שנים ללא ניצחון בפלייאוף, וישנה חוסר יציבות בקבוצה, שמתבטאת בעיקר במאזן ניצחונות/הפסדים שלילי ובעמדת הק"ב.

לאדומי העור יש רקורד מרשים של 3 זכיות בסופרבול (ועוד שני הפסדים), 18 הופעות בפלייאוף ו-9 זכיות בראשות הבית. הקבוצה משחקת במגרש ענקי בעל מספר המושבים הגבוה ביותר בליגה, ובכל זאת קשה מאוד למצוא מנויים שנתיים פנויים למשחקי הקבוצה (רשימת המתנה של 10 שנים), עדות לחוסנה הכלכלי של הקבוצה.

את העונה שעברה סיימה הקבוצה במאזן שלילי, לא מעט בגלל מכת פציעות שפקדה את הקו הקדמי של ההתקפה. כל הפצועים, ובראשם התאקל השמאלי טרנט וויליאמס, אמורים להתייצב בריאים לשריקת הפתיחה של העונה, בשורה משמחת לק"ב אלכס סמית', שהגיע הקיץ לקבוצה במקום קירק קאזינס שעזב למינסוטה.

מצטרף טרי ומסקרן הוא הרץ האחורי אדריאן פיטרסון, שהוחתם בגלל פציעתו של דריוס ג'ויס, בתקווה לשחזר את ימיו הטובים במדי הויקינגים.

ההגנה בעונה הקודמת לא היתה טובה מספיק, במיוחד כנגד הריצה (מקום אחרון בליגה). חזרתם לכשירות מלאה של ג'ונתן אלן ומאט לואונידיס אמורה לשפר את עצירת הריצה, ויחד עם הליינבקרים ריאן קאריגן ופרסטון סמית' ירכיבו קו הגנה קדמי מלא פוטניציאל. בחלק האחורי ינסה הקורנרבאק מונטה ניקולסון להמשיך את עונת הרוקי הטובה שלו, כמו גם הסייפטי די. ג'יי. סווירינגר ששיחק היטב בעונה החולפת.

אז מה יהיה השנה? עם סגל בריא ולא מעט פוטנציאל, אמורה הקבוצה להשתפר ואולי אפילו להגיע לפלייאוף. למעשה כמות אדי הדלק במיכלים של סמית' ופיטרסון תהיה קריטית בשאלה לאן פניה של הקבוצה העונה.

ה"חזירים" הידועים ביציע

 

ניו יורק ג'יאנטס

איזו עונה גרועה עברה על הענקים מניו יורק ב-2017  כמה גרועה? הפעם האחרונה שבעמודת הניצחונות בסוף העונה הופיעה הספרה 3, הייתה אי שם ב-1983, ואל תטרחו לחפש מתי הפסידה הקבוצה 13 פעמים בעונה אחת, זה לא קרה מעולם(!).

הקבוצה שמחזיקה במאזן של 4 ניצחונות מתוך 5 הופעות בסופרבול, נכנסת לתהליך בניה מחדש, בהובלת מאמן ומנג'ר חדשים. אי לכך תמוהה העובדה מדוע דילגו בדראפט האחרון על ק"ב מבטיח כמו סאם דארנולד, ונשארו עם הק"ב הוותיק איליי מאנינג, שסוגר כבר 15 עונות בקבוצה, ונמצא מעבר לשיאו ("הוביל" את הליגה בחטיפות). התשובה אולי נמצאת בשחקן שנבחר בבחירה השניה בדראפט, הרץ האחורי סאקון בארקלי, שצפוי לשפר באופן ניכר את כל קו ההתקפה. החתמתו של נייט סולדר תהווה עזרה משמעותית לקו ההתקפה הקדמי, שינסה לתת יותר זמן למאנינג למצוא את התופסים המוכשרים שלו, איוון אינגרם, סטרילנג שפארד ואודל בקאהם שחוזר מפציעה ארוכה, ועומד לחתום על חוזה שובר שיאים.

למרות ירידה במספרים בשנה שעברה, הגנת הקבוצה טובה למדי, עם שחקני קו קדמי איכותיים כמו דיימון האריסון ודלווין טומלינסון, ושחקני קו אחורי מוכשרים בדמות ג'נוריס ג'נקינס ואלי אפל.

אז מה יהיה השנה? מאזן 2017 אינו משקף בהכרח את פוטנציאל הקבוצה, והוא אמור להשתפר השנה. צפו לעונה יעילה, עם הרבה התאמות וניסיונות של סגל האימון, ואולי אולי עוד כמה תפיסות לא הגיוניות של בקאהם……

ללא מילים

שאלות, תגובות, הערות והארות יתקבלו בברכה.

לפוסט הזה יש 31 תגובות

      1. נראה שהוא בריא וכרגע זה פשוט לתת לו יותר זמן לחזק את הברך.
        ניק פולס הוא מסוג הק"ב שמשחק בהתאם לרמה של הפרסונל מסביבו וסביר שהוא סובל מהעובדה שאין לידו הרבה מהפותחים בטרום עונה.
        אני מעריך שיתנו לו לפתוח בשבוע הראשון וישתמשו בגישה שהרבה יותר חכם לעבור מפולס לוונץ מאשר מוונץ לפולס.

  1. אין לי מושג למה ג'יילון סמית' מועד לפציעות, איך בארקלי עוזר לקו התקפה, או למה זאק מרטין וטרוויס פרדריק מוזכרים אבל טיירון סמית' לא, למה לדאג פידרסון יש כאב ראש ובאותו משפט וונץ יפתח בוודאות שהוא כשיר, איך הגארדים של פילי מוזכרים אבל לא התאקלים, למה מרקוס וויטן אמור להחליף את טריי בורטון שפילי הביאו בדראפט את דאלאס גודר, ודווקא העזיבה היותר חשובה של פטריק רובינסון ןהמחליף שלו לא מוזכר שהוא גם יותר חשוב בגלל הבחירת דראפט גבוהה שלו שנה שעברה=/

    1. אין לי מושג מה זאת התגובה הזו.
      זרקת סתם הרבה שמות, בלי שום הצדקה.
      חושב אחרת, אתה מוזמן לכתוב את דעתך, אבל זה פשוט לא תורם לדיון ולא תורם לכלום.

  2. תודה נהדר.
    איזה בית קשוח. לראות את זה מול הבית של הפטס ולצחוק (או לבכות).
    הקאובויז היו כל כך מבטיחים לפני שנתיים בעונה חלומית ואז שוב התחילו עם השטויות של הפוטבול.
    משפט ההטרדה המינית של אליוט, ובכלל מה שהתגלה כאופי בעייתי (למה כל כך הרבה דפוקים למה?), דז בריאנט ופרסקוט נראו כמו + ו + ופשוט לא הצליחו להתחבר, ההגנה שהיתה כל כך מפתיעה בעונה הנהדרת ההיא חזרה למה שציפו שתהיה, שזה לא הרבה ופרסקוט נראה כמו רוקי סופסוף.
    עכשיו הציפיות למטה, ואולי זה דווקא מה שצריכים שם בקאובויז.
    בשנתיים הם איבדו את כל מה שהחזיק את ההתקפה שלהם: רומו, וויטן ובריאנט. הפרישה של וויטן הרבה יותר כואבת מהעזיבה של בריאנט אבל השאלה האמיתית היא ההגנה. זה היה הפוקוס הקיץ ואם ההגנה תשתפר אז דאלאס יפתיעו הרבה אנשים.

  3. מרגיש לי שעוד לא חתכו את הגאיינטס מספיק על זה שלא לקחו קווטראבק, רבאק איליי הוא בינוני ביום טוב. קצת לחשוב על העתיד?לא רואה אותם מצליחים.
    האיגלס ימשיכו להיות טובים, אולי תהיה קצת ירידת מתח, אבל אני מאמין שיהיו בסדר.
    על הרד סקינס לא נרחיב יותר מדי.מדאלאס אני לא יודע למה לצפות הכל אפשרי איתם. לדעתי השחרור של דז ישחרר אותם,פלוס העובדה שזיק ישחק עונה שלמה ולא כמו שנה שעברה.

  4. לדעתי הקאובויז נחלשו משמעותית ולא מגינים עד כמה והם הולכים לעונה עם מאזן חצוי במקרה הטוב.
    הג'איינטס עדיין פח, ודווקא הרדסקינס הפתיעו כשמצד אחד אלכס במית' הסולידי עד כאב ומצד שני פיטרסון שלא יציב עד כאב.

    מה שמאיר את פילי, שהבעייה אצלה שכולם יגיעו נגדה במוד שמגיעים נגד כל קבוצה שהרגע זכתב הסופרבול.

    היריבות בין כולן תמשיך להיות גדולה אך הבית לדעתי חווה את שנותן הקשות, בגדול, כל עוד מוציאים את האיגלס מהמשוואה.
    בית מאד מאד אוברייטד.

  5. (עוד) טור מעולה, שאפו!

    בית מאוד מאוזן, כל קבוצה (לא בטוח שכולל גם את הג'איינטס) יכולה לקחת את ראשות הבית כל קבוצה (כולל האלופה) יכולה גם להחמיץ את הפלייאוף.

    בפילדלפיה מעניין איך ישתלב בנט בהגנה (היה לי רושם שבעונה שעברה הוא נחלש קצת) וכמובן אג'איי שהראה בשנה שעברה ניצוצות של גדולה.
    גם דאלאס היא תעלומה לא קטנה בעצמה על שלל ההדקייסס שלה אבל מי שאני מהמר עליה היא וושינגטון שעם סמית ופיטרסון הולכת להיראות אחרת לגמרי מהשנה שעברה. אם הם יצליחו לשמור על ה OL שלהם בריא, הם לוקחים את הבית (או שלא כמובן)

  6.  העונה שעברה שימשה כאינדיקציה טובה מדוע ה-NFC מזרח היא הדיביזיה הקשה ביותר לנבואה. בואו נתחיל מהעובדה שארבעת הקבוצות שונאות אחת את השנייה. ההיסטוריה שלהן (אפילו כשהיו בדיביזיות שונות) מלאה ביריבויות כשכל משחק ביניהן מריח כמו "דרבי" עירוני. ניתן לכתוב ספר על ההסטוריה של היריבות בין הג'איינטס, האיגלס, הקאובויז, והרדסקינס. בעונה שעברה האלופה – איגלס – היתה בכלל מחוץ לרדאר כשדיסקסו אליפות, וכולנו יודעים מה קרה. הג'איינטס היא עם COACHING STAFF חדש, לרדסקינס קוורטרבק חדש, לאיגלס קיים מאבק בין הקוורטרבק שניצח סופרסבול לבין הקוורטרבק הקבוע שלהם שניפצע, ודאלאס תמיד חזקה.

    כמובן, כפי שכתבת, באיגלס המאבק הוא בין קרסון וונץ לבין ה-MVP של הסופרבול. בדאלאס הקוורטרבק דאק פרסקוט יחסר את ג'ייסון וויטן ודז בריאנט, ובהגנה כשיש לך דמרכוס לורנס אתה תמיד טוב בלשון המעטה, לג'איינטס הגיע הרנינג בק סקוון ברקלי מהאוניברסיטה בה ביליתי 5 שנים עם ג'ו פטרנו, ואני מאמין שהוא יהיה אחד הטובים שראינו בשנים האחרונות !!!!!(אבל לדעתי הם חייבים למצוא מחליף לאיליי מנינג!), והרדסקינס הם קומבינציה של ישן וחדש, כשכולם שם מקווים שסמית' יעלה אותם סוף-סוף על דרך המלך.

  7. כתיבה נהדרת על בית נהדר.

    לצערי כנראה שפילי ימשיכו לזכות בראשות הבית, לפחות כל עוד וונץ' בריא, כי לגבי המחליף שלו אף פעם אי אפשר לדעת…

    דווקא היריבה הגדולה שלה יכולה להגיע מניו יורק. אחרי המסע של בקהאם בארץ הקודש אולי הוא יחזיר לעצמו קצת מהקסם שישאיר את מאנינג כק"ב רלוונטי. אם זה יקרה, יש להם קבוצה שיכולה להפתיע כל אחת ביום נתון.

    וושינגטון ופיטרסון זה חיבור מעניין והמשחק שלו השבוע הוכיח שעדיין לא שכח לשחק. היטבת להגדיר את זה: הכל תלוי כמה יש לו ולסמית' במיכל. זאת גם תהיה ההזדמנות האחרונה של האח הצעיר לבית גרודן להוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה מנצחת או שימצא את עצמו בבית.

    דאלאס מבחינתי היא המועמדת המובילה לסיים אחרונה בבית. הבעיות הלא נגמרות עם קו ההתקפה (שהיה בעבר) הבלתי חדיר יעשו את שלהם גם על פרסקוט וגם על אליוט. כאשר מצרפים לזה חוליית תופסים בינונית אני לא רואה הרבה דברים שניתן לעשות שם השנה.

  8. תודה על הזכרונות. הקאובויוס של טרוי אייקמן ו״האמת״ הייתה בין הקבוצות הטובות והמלהיבות שיצא לי לראות, כשרק נכנסתי לעניין של הפוטבול. עכשיו הם קצת כמו הלייקרס, הנהלה שרוכשת מה שאפשר וביס אוהדים ענקי ועולמי, אבל מתקשים לשחזר את ימי הזוהר.

    1. בהחלט נוצר כאן צוות מצוין של כותבים, נראה שיהיה מעניין לקרוא ולדבר על פוטבול – ספורט שמאוד קל להישאב אליו (לפחות לפעם בשבוע, מס' חודשים בשנה).

  9. וואה וואה
    בית ששמעתי על כל הקבוצות… נראה לי באמת הבית הכי קשוח.
    דאלאס במזרח נשמע משעשע, כל יום לומדים משהו חדש 🙂

  10. אני בור ועם הארץ בפוטבול. כל שנה אני צופה בגמרים האזוריים ובסופרבול. אני מבין בגדול את החוקים אך לא את הדקויות. השנה אני רוצה להיכנס לזה יותר ואני שמח שאתר הופס הביא כותב מוכשר, מדויק ונגיש שגם ליימן כמוני יוכל להבין.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט