מחשבות שאחרי המונדיאל – לאומיות וגלובליזציה / מולי

 

לוגו פיפ"א על רקע שלל דגלים

 

בעקבות המונדיאל עלו בי קצת מחשבות על לאומיות. יש לנו כאן בישראל את "ליגת העל בכדורגל"  שבין השנים 1965-2000 נקראה "הליגה הלאומית", ועוד לפני כן כונתה לפני כן "ליגה א'" ו"הליגה הארצית".

ארבעת השמות האלו מתחלקים לזוג שמות עם הקשר (קונוטציה) איכותי: "ליגה א'" ו"ליגת העל", וזוג שמות עם רקע לאומני: "הליגה הארצית" ובמיוחד "הליגה הלאומית". ואכן, ברור שהליגה הזו מקושרת למדינת ישראל והיא תולדה של קיום המדינה.

פיפ"א, הפדרציה הבינלאומית לכדורגל , היא גוף בינלאומי שמאחד את נושא הכדורגל בכל ההתאחדויות החברות בו. ע"פ ויקיפדיה באנגלית חברות בה 211 התאחדויות. רוב ההתאחדויות הן מדינות חברות האומות המאוחדות, אך יש גם חברות שאינן מדינות מוכרות (פלשתין) ויש מדינות מוכרות שאינן חברות פיפ"א (מיקרונזיה, מונאקו, פאלאו, הותיקן, והממלכה המאוחדת. הממלכה המאוחדת אינה חברה כי אנגליה, סקוטלנד וויילס חברות בפני עצמן). הנקודה היא שבמשחקי גביע העולם שפיפ"א מארגנת, הקבוצות הן נציגי ההתאחדות שלרוב היא התאחדות המשוייכת למדינה.

השחקנים בקבוצה חייבים להיות תושבי המדינה. אגב, שאלת תם: מדוע לדעתכם השחקנים חייבים להיות תושבי המדינה ואילו המאמנים לא חייבים להיות כאלו? ההיגיון שלי אומר שאם זו קבוצה שמייצגת את המדינה, כל המעורבים בה אמורים להיות תושבי המדינה.  שימו לב שגם ברמת הקבוצות ישנה מגבלה זו או אחרת על מספר הזרים בקבוצה, אך משום-מה אין שום "מגבלת זרוּת" לא על צוות האימון, לא על בעלות ולא על חברי ההנהלה לסוגיהם.

יש מקרים ששחקנים מתאזרחים בתנאים מסויימים, אך שימו נא לב שגם ב"התאזרחות", במעבר ממדינה אחת לאחרת, יש אלמנט לאומי, ואפילו לאומני.

בכל מקרה, בעולם בו הגלובליזציה מורגשת בספורט – ובמיוחד בכדורגל – אולי במינון הגבוה ביותר מכל ענפי התעסוקה בעולם כולו, דגל הלאומנות בא לידי ביטוי בעיקר במשחקי המונדיאל, ומהווה מעין פיצוי להמונים על אובדן תחושת הלוקאליות בקרב אוהדי הקבוצות ה"נגועות" ב"מחלת" הגלובליזציה.

מאחר ונבחרת ישראל עלתה למונדיאל לאחרונה (ולראשונה) בשנת 1970, לפני כמעט יובל שנים, מעורפלת אצלי התחושה שחשתי אז כשהאזנתי למשחקים ברדיו או כשצפיתי בהם בטלוויזיה. מבחינה זו מקנא קצת באזרחי אותן מדינות שכן העפילו למונדיאל או לפחות לאליפות היבשת בשנים האחרונות.

יאיר זעפרני סיפר במאמרו על נבחרת קטאר בכדוריד המורכבת ברובה המכריע משחקנים שלא נולדו בקטאר. השנה ראינו בליגת האלופות קבוצות עולות עם הרכב שלא רק שלא היה בו שחקן בית, אפילו לא היה בהרכב שחקן אחד שנולד בארץ שהקבוצה מייצגת. מועדון מכבי ת"א בכדורסל הודיע שבכוונתו ליצור שתי קבוצות, האחת לליגה והשנייה ליורוליג. בליגה לכדורסל יש יותר שחקנים זרים מישראלים, כל אלו הם בעיני סממנים לירידה לכוח הלאום.

מצד שני, אנו רואים שהמונדיאל הנוכחי החזיר במידה כלשהי את הדגש על הלאום: את הגאווה הלאומית כפי שבא לידי ביטוי למשל בשמחה בפנמה הן על העליה למונדיאל לראשונה והן על השער בהפסד 6:1 לאנגליה; בצפייה הכלל-לאומית בקרואטיה בנבחרת; בכמות תיירי הספורט הנכבדה שהגיעה לרוסיה… כל אלו ועוד מראים לנו שמוקדם עדיין להספיד את כוח הלאומיות בספורט, במיוחד מאחר ולמנגנונים בירוקרטיים של כוח הישרדות חזק במיוחד.

מצד שני השני, (או אולי לא?), יש להניח שבמונדיאל הנוכחי צפו בטלוויזיה מעל למיליארד אנשים. הרי הנתון של פיפ"א משנת 2015 אומר שבמונדיאל הקודם צפו מעל למיליארד, ויש לשער שבמונדיאל הנוכחי המספר עלה. וכך ניתן לשאול האם צפייה בטורניר של נבחרות לאומיות (לרוב לא של מדינתך) מקדמת את הגלובליזציה או אולי היא בעצם מקדמת את הלאומיות?

אני מניח שלפחות לזמן מה שתי המגמות הללו, זו של הלאומיות וזו של הגלובליזציה, תמשכנה להתנהל זו לצד זו ולסתור זו את זו. אני גם מניח שעל הספורט ככלל ועל הכדורגל בפרט, תהיינה השלכות של הכלכלה הלאומית והעולמית.

ולמרות זאת, אני חייב להודות שאני עדיין לא מבין: מדוע, בנבחרות לאומיות, שחקן חייב להיות בעל לאום של המדינה ומאמן לא…?

 

 

 

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. סוגייה מעניינת מולי לגביי המאמן
    אבל אפשר להגיד את אותו הדבר על הקהל אני בטוח שמי שצפה במשחקים לא בהכרח היה מהמדינה ששיחקה על המגרש
    אם יאפשרו לשחקנים שלא מאותה מדינה לייצג מדינה אחרת רוב הנבחרות היו מושתתות על 10-12 מדינות שהיו מפוזרים בין הנבחרות השונות
    בסופו של דבר ההזדהות היא עם שחקנים ולא עם מאמן
    אני בעד להשאיר את הפורמט כמו שהוא ולא לשנות כלום

    1. אני דווקא הייתי מחמיר: הייתי כופה מאמן מאותה מדינה ללא יכולת יבוא מאמן זר. ראה איך התופעה שפחדת ממנה לגבי שחקנים התממשה לגבי מאמנים במונדיאל הנוכחי עם ריבוי מאמנים מארגנטינה וגרמניה למשל….

  2. תודה מולי על עוד פוסט מעורר מחשבה. כמובן שלא שמתי לב (כמו רוב האוהדים) שאין הגבלה על לאום המאמן והעוזרים . . .
    הלאומיות לא מתה. אבל צריך לקחת את הצדדים היפים שלה (אוכל מקומי, מנהגים לאומיים, גאווה מקומית) ולא את הלאומיות הפנאטיות ושנאת הזרים.
    חבל שלרוב הצד השלילי הוא הדומיננטי 🙂

  3. אולי אם הממלכה המאוחדת היתה שולחת נבחרת מאוחדת , נבחרת בריטניה היתה יכולה להיות כוח משמעותי יותר בכדורגל העולמי .
    ההיסטוריה והמסורת שמנעו את זה. ידועות לי היטב .
    ובכל זאת , רק לחשוב על כך שבשורות נבחרת מאוחדת היו משחקים , בתקופות שונות כמובן , ריאן גיגס, גארת' בייל , נוויל סאות'הול , איאן ראש , מרק יוז' ( ווילס ) , בילי מקניל , גראהם סונס , גראהם שארפ , אנדי גריי , קני דלגליש, דניס לאו , ארצ'י גמיל , ג'ון רוברטסון (סקוטלנד ) , ג'ורג'י בסט , רוי קין , אלן קנדי ( צ. אירלנד ) ורבים נוספים – ואפשר להזיל ריר מהאפשרות הזאת.

  4. לאומיות היא מפלטו של הפרימיטיבי…
    אני דיי בטוח שס 1930 לא ביו מאמנים זרים ומתאזרחים. התקדמנו. יש מצב שעוד 100שנה ישחקו נבחרות בהם השחקן יוכל להגדיר בעצמו את השייכות שלו בלי קשר איפה הוא גר.

  5. מולי אני איתך בסוגיית המאמן. ניתן לראות את הכח של הלאומיות במדינות קטנות בעיקר אם כי גם בגרמניה ואולי ברזיל יש ללאומיות מקום משמעותי. לא יודע אם טוב או רע אבל העולם משתנה וכך גם כל ההגדרות

  6. לא צריכה להיות שום בעייה עם לאומיות. בני אדם כיצורים חברתיים צריכים להרגיש שייכות, זה צורך נפשי. שייכים למשפחה, לחבורה, לעדה, למדינה ולמין האנושי. זה טבעי לחלוטין. הספורט הלאומי הוא חלק מהשייכות הזו. להיות פטריוט זו לא מילה גסה. זה לא פאשיזם שרוצה להשליט את עצמו כמו מעצמות או דתות שרצו להשתלט על העולם. הצבועים מאשימים את ישראל בפאשיזם אבל הפשיסטים הם המוסלמים שרוצים להשליט את דת מוחמד בעולם. הדת היהודית ובעיקר בימנו מקשה על מי שרוצה להתגייר בניגוד לאסלם ולנצרות שמקבלים כל אחד בקלות יתירה. מספיק למוסלמי שתגיד משפט אחד ואתה מוסלמי….

    1. רזי הדוגמא שהבאת בסוף מראה לכאורה שהמוסלמים יותר פתוחים ופלורליים מהיהודיים?
      אני חושב שהלכת קצת רחוק, אם כי אני מסכים עם הכתוב . . .

      1. לא, מ2 סיבות:
        א. קשיחות בתנאי קבלה לקבוצה לא מעידות על פחות פתיחות, ודאי הדרישות הקבוצה מכל שאר העולם אינן קשוחות.
        למשל, יכול להיות שקבוצת "רופאים למען העולם" נותנת שירות חינמי עבור כל גזע, דת, מין ומעמד. אך כדי להתקבל לקבוצת הרופאים הזו אתה חייב חוץ מתעודת רופא לעמוד בעוד מבחני אופי, שפות ויכולות רבות אחרות. באיסלם זה הפוך.
        ב. מבחינת היהדות, כל העולם לא חייב להתגייר כדי לממש את אידיאל הדת היהודית. אם גוי שומר את 7 מצוות בני נח לשם שמיים הוא מוגדר חסיד אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא. שיישאר בגיותו אין שום בעיה.
        נ.ב יש 2 חריגים – גוי שגר בארץ ישראל, ועמלק שזה נושא חריג בפני עצמו בכל המובנים. אבל סתם כך, מצרי או שבדי שמשתחווה לפסל בארצו, לעולם היהודים לא ינסו לשנותו בכוח וגם לא בדידות.

        מבחינת האיסלם , מי שלא מוסלמי לא מקיים את אידיאל הדת האיסלמי וצריך להלחם בכל העולם עד שכולם יתאסלמו.

          1. אתה מזכיר טוקבקים של יורדים מהארץ שכותבים באתרים ישראליים "כמה אני שמח שעזבתי".
            אם אתה כל כך מרוצה להיות מנותק למה אתה טורח לקרוא את זה ולהגיד לנו כמה אתה שמח ? פשוט אל תקרא.

          2. קקי קדוש ממשיך לכתוב. חושב שלמישהו אכפת מהדעות הגועליות שלו.
            מה זה שם? שני משפטים שלמים? שני משפטים מיותרים. אף אחד כבר לא יקח אותך ברצינות.
            רק מודיע לך כעצה חברית. עשית לעצמך עוול שסיפרת כמה אתה זבל מיותר בעולם. זו התגובה האחרונה שלי אליך.

  7. מאמן –
    כנראה שעדיין לא כזה קריטי לקבוצה, לכן עניין הלאום לא נצרך.
    צריך פעם לנסות טורניר בין קבוצות לאומיות שהתאמנו חודשיים בלי מאמן לבין קבוצות רגילות. לדעתי יתגלו דברים מפתיעים.

    גלובליזציה –
    יש גלו' תקשורתית של העברת מידע שאין לה קשר הכרחי לגלו' של זהות.
    למשל, אם יותר סקוטים קונים מוצרים מסין מבעבר בזכות האינטרנט, האם זה אומר שהם מרגישים פתאום יותר הזדהות עם ה"אופי סיני" או עם האינטרסים הסיניים ? לא גרם אחד יותר (וגם לא פחות)

  8. מסכים איתך לגביי המאמן

    תחושת לאומיות מביאה יתרון מנטלי משמעותי ויכולה להעיף את הנבחרת קדימה ראה ערך איסלנד,קוראטיה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט