מיד כשנודע לי על כך שאליפות העולם בלקרוס מתקיימת בישראל, מיד שלחתי מייל לאחד ממארגני האירוע בבקשה לקבלת אקרדיטציה. עם קבלת האישור, הוצאתי מהארון את החולצה המכובדת והתכוננתי לנסיעה מירושלים לנתניה. לאחר נסיעה מפרכת, הגעתי לווינגייט, שם מתקיימים המשחקים. ואחרי המתנה של כשעה קיבלתי את האישורים הנדרשים.
עם קבלת האישורים, יצאתי לדרכי לכיוון מגרש מספר שש, שם נערך משחק בין נבחרת צרפת לנבחרת אוגנדה. בדומה לנבחרת הכדורגל שלהם, הנבחרת הצרפתית התאפיינה במשחק מהיר שהתבסס ברובו על ריצות ומסירות ארוכות. נבחרת אוגנדה לעומתם, ניסתה להאט את המשחק על ידי התקפות איטיות הכוללות הרבה מסירות קצרות. ההתקפה הצרפתית החזקה בשילוב של ההגנה האוגנדית החלשה, הפכו את המשחק הזה לחד צדדי. בסיום המחצית הראשונה הבנתי שמשחק מעניין לא יהיה פה, ועזבתי את הצרפתים החזקים ואת האוגנדים החביבים בתוצאה 3-11 לצרפת. ועברתי למשחק מעט יותר אטרקטיבי – לטביה נגד שוודיה.
עם הגעתי למגרש שמתי לב לשני דברים: האוהדים הרבים משתי המדינות, ורמת המשחק הגבוהה. אני הגעתי, בתחילת הרבע הרביעי והאחרון, התוצאה כבר הייתה 7-9 לטובת לטביה. ההגנות הקשוחות גרמו לתוצאה נמוכה ולהתקפות הנשענות על מתפרצות או זריקות מרחוק – ללא ספק אחד המהלכים המרשימים ביותר שאפשר לבצע במשחק. ואולם, הבעיה היא שהאחוזים בזריקות אלו נמוכים מאוד. ועדיין, כזה גם היה המהלך שצמצם את היתרון הלטבי ל 8-9. הפער הזעום לא החזיק מעמד זמן רב, והתקפה מתפרצת של הלטביים החזירה את ההפרש לשתי נקודות. לטביה נכנסו למומנטום חיובי ובזכות התקפות מאורגנות, הצליחו לשבור את ההגנה השוודית ולהעלות את ההפרש לארבע נקודות. שתי הקבוצות עוד הוסיפו שער כל אחת, והמשחק הסתיים בתוצאה 9-13 לטובת לטביה. בסיום המשחק שחקני הקבוצות לחצו זה לזה ידיים והלכו להשתחוות בפני האוהדים במחווה חביבה ביותר.
לאחר המשחק בין לטביה לשוודיה, עשיתי את דרכי למגרש המרכזי, שם שיחקה הנבחרת הישראלית נגד נבחרת הפיליפינים. בהחלט קשה לעקל את העובדה שישראל היא הפייבוריטית במשחק הזה. המגרש המרכזי נראה מפואר יחסית למגרשים האחרים: יציע VIP, יציע אוהדים עם מעל לשלוש מאות מקומות, כרוז שמספר לנו על הבריזה הנעימה (לא יודע מי סיפר לו את זה, חם כאן כמו בגיהינום) ולוח גדול המראה את התוצאה ואת המשחק עצמו, פיארו את המגרש המרכזי.
הרבע הראשון התנהל באיטיות. התוצאה, 1-1 בהחלט משקפת את מהלכו: שתי הקבוצות שיחקו ברמה דומה, החזיקו הרבה בכדור וסיכנו את השער מעט. הרבע השני נפתח בשער מרהיב ממרחק של הנבחרת הישראלית, אך נמשך עם שער שוויון של הפיליפינים. לאחר עוד שער פיליפיני לקחה הנבחרת הישראלית פסק זמן בשביל לא לאבד את המשחק. נראה שפסק הזמן עזר משום שמיד אחריו ישראל השוותה ועלתה ליתרון משני שערים מהירים, אך הפיליפינים השוו עם שער מהתקפה ארוכה ושלחו את הנבחרת הישראלית לעוד פסק זמן שלאחריו הגיע השער שסגר את המחצית השנייה בתוצאה 4-5. המחצית החלה בצורה הססנית, המשיכה בשלטון פיליפיני והסתיימה בשלטון ישראלי, כעת נותר רק לתהות האם השליטה תמשך גם במחצית השנייה.
הרבע השלישי החל בצורה הססנית עם שער לכל קבוצה, אך לקראת הסוף הישראלים נכנסו למומנטום חיובי, בעיקר בזכות התקפות רגועות ובטוחות שמנעו מהפיליפינים להתקיף. הסבלנות בהחלט השתלמה ושני שערים רצופים כחמש דקות לסיום סגרו את הרבע השלישי שאופיין בשליטה ישראלית מוחלטת. הרבע רביעי נמשך במגמה דומה, עם כמה שערים ישראלים, אך שני שערים רצופים של הפיליפינים הלחיצו מעט את המערכת וגרמה לצוות הישראלי להזעיק פסק זמן בתוצאה 7-10 לטובתם. ישראל עלתה מפסק הזמן עם שער מהיר שנראה שסגר את המשחק כשנשארו רק חמש דקות לסיום. שתי הקבוצות עוד הספיקו להבקיע פעם אחת, לפני שריקת הסיום ששחררה את שחקני שתי הקבוצות לסבב לחיצות הידיים המסורתי, ואותי לקיוסק הקרוב ולנקניקיה במחיר מופקע.
בשעה שש החלטתי לעזוב את האירוע ולוותר על המשחק המאוחר בין קנדה לאירוקווי לטובת שנת לילה. האליפות הייתה חוויה מדהימה וכך גם ההיכרות עם הלקרוס שלאחר כמה משחקים הצפייה בו הפכה מהנה מאוד. הרושם הראשוני של ספורט אלים וטיפשי אבד לגמרי והתחלף בהערכה ועניין כנה בספורט. בנוסף, שמחתי לגלות שיש ספורט שהנבחרת הישראלית באמת מצטיינת בו וכולי תקווה שהיא תגיע רחוק ככל האפשר בטורניר. זהו, אני מקווה שגם אתם למדתם לאהוב את הלקרוס, ואם לא, לפחות למדתם מה הוא. אולי בעתיד אכתוב לכם עוד פוסטים בנושא, בינתיים אני ממליץ לכולכם לצפות בגמר הטורניר ביום שבת.
עידו גילרי
17 יול 2018 07:19:21תודה אורי. אני מניח שהם היו צריכים להרים כמה טלפונים כדי לסדר לך אישורים.
יש לך היכרות מוקדמת עם המשחק?
חבל שדווקא על המשחק הכי מסקרן וויתרת. בסך הכל שתי נבחרות שעוד יכולות להיפגש בחצי הגמר.
אורי ספיר
17 יול 2018 07:49:13שמעתי על המשחק לפני כן אך את החוקים המדויקים למדתי רק ביום שבת. מאוד רציתי להשאר למשחק האחרון אבל הוא התחיל בתשע וקצת התייבשתי שם גם ככה אז נאלצתי לוותר…
עידו גילרי
17 יול 2018 07:49:59כמה נגמר?
דודו
17 יול 2018 08:20:2410-5 לקנדים
עידו גילרי
17 יול 2018 09:06:56כצפוי, תודה.
Berch
17 יול 2018 09:25:33יש הגבלה על הזמן שקבוצה יכולה להחזיק בכדור ? או שחקן ?
תודה על הסקירה
אורי ספיר
17 יול 2018 11:21:36בליגות האמריקאיות יש. בבינלאומי אין
Berch
17 יול 2018 21:47:31תודה
עידן עופר
17 יול 2018 14:52:54תודה על הסקירה, פוסט משובח.
מנחם לס
17 יול 2018 15:59:54נפלא.ו הזכיר נשכחןת.חייתי עם המשחק 40 שנה באדלפי שהיתה בין המןבילןת במכללןת בדיביזיה 2 לאןרך כל הדרך
Mbk
17 יול 2018 17:29:58תודה אורי
יישר כח
הציפור הנדירה
17 יול 2018 22:48:22מי הן הטובות בעולם בלה-קרוס/לקרוס?
אורי ספיר
18 יול 2018 08:33:18קנדה וארצות הברית הפיינליסטיות כבר 5 שנים רצוף…
המשגיח
18 יול 2018 08:03:52כל הכבוד אורי. תמשיך לייצג בכבוד
אורי ספיר
18 יול 2018 08:34:01תודה לכולם! שמחתי לסקר עבורכם (ועבורי) את הטורניר