פרויקט אגדות כדורסל II: ג'יימס הארדן – האיש והזקן / גלעד

טוב, אז כשמנחם שלח את המייל על פרויקט האגדות החדש חשבתי לתפוס לעצמי אגדה במהירות. ודי מהר בחרתי את הארדן (כאחד הצעירים בצוות לכתוב על שאקיל למשל, או אפילו קווין גארנט לא הייתה אופציה כי לא ראיתי אותם בשיאם). אלא שכאן נתקלתי בבעייה קלה – הילדות של הארדן די משעממת ואין לי איך לפתוח את הטור ובנוסף, כל חובב NBA מכיר היטב את ה-MVP של העונה החולפת. אבל בכל זאת – אנסה לכתוב קצת ונראה איך זה מתפתח.

אז בכל זאת, בקצרה – ג'יימס אדוארד הארדן נולד באוגוסט 1989 בלוס אנג'לס, קליפורניה לאמא עם עבודה יציבה ואבא בצבא (שלאחר מכן הידרדר לסמים והגיע גם לכלא – הארדן שקרוי על שמו מסרב עד היום להקרא ג'וניור). מדלגים כמה שנים קדימה לשנה השלישית והרביעית של הארדן בתיכון שבהן הוביל את הקבוצה שלו לאליפויות ומאזן כמעט בלתי מנוצח.

פאסט פורוורד על שנתיים מאוד מוצלחת באריזונה סטייט לדראפט 2009. שיש המון מה להגיד עליו אבל בקצרה אני אגיד שזה הדראפט היחיד שהוציא יותר מ-MVP אחד מאז דראפט 96 (נאש, קובי ואייברסון).

הקליפרס בבחירה הראשונה הולכת על הפרס הנוצץ של הדראפט – בלייק גריפין (מצחיק לחשוב היום איפה הוא ואיפה הארדן או קרי).

בבחירה השנייה ממפיס באחת מפאשלות הדראפט הגדולות בכל הזמנים הולכת על האשים תאביט (קצת עצוב לחשוב היום איפה הוא ואיפה הארדן או קרי).

ובבחירה השלישית אוקלהומה סיטי בוחרת באיש עם הזקן סוף סוף.

עונת רוקי סבבה כזו שמובילה את הארדן רק לחמישיית הרוקיז השנייה ובנוסף הת'אנדר סוף סוף מצליחים להגיע לפלייאוף מהמקום השמיני (מה שלא עוזר להם מדי כשהם מודחים בסיבוב הראשון על ידי הלייקרס בדרך לאליפות).

שוב פאסט פורוורד קדימה עם אזכור לעונת 2011-12 שבה הרעמים (עם הארדן שזכה בשחקן השישי של העונה) מגיעים עד לגמר הליגה רק כדי להכנס להיסטוריה כקבוצה שהייתה בצד השני של האליפות הראשונה של לברון.

ואז התחילו הבעיות: אחרי כישלון של הנהלת הרעמים להגיע להסכם חידוש חוזה עם הארדן הגיע המעבר בטרייד ליוסטון (שבגדול כל מה שאוקלהומה הרוויחה ממנו זה את סטיבן אדאמס באחת מבחירות הדרפאט).

ברוקטס הארדן סוף סוף היה ה-כוכב ושם הוא גם פרץ כשכבר במשחק הראשון הוכיח שהוא שווה כל שקל שבאוקלהומה סירבו לשלם לו.

אני לא ארחיב פה מדי על ההישגים של הרוקטס עם הארדן ועל הסטטיסטיקות כי הכל קרה ממש לאחרונה וכולנו קראנו עליו עשרות כתבות רק השנה. מי שבכל זאת רוצה את כל הסטטיסטיקה מוזמן לפנות לכאן.

אפשר לבקר את 'הזקן' על הרבה דברים (כמו שהחברים פה באתר יודעים ואוהבים), אבל אי אפשר לומר שהוא לא היה ראוי ל-MVP (בעיניי היה ראוי שלוש פעמים בארבע העונות האחרונות). מה שניכר במיוחד בהארדן הוא השיפור בין עונה לעונה, כשהוא מוסיף עוד ועוד אלמנטים למשחקו כל הזמן. אפילו ההגנה המושמצת שלו כבר מזמן לא כל-כך רעה, והעונה מי יודע מה היה קורה ללא הפציעה של כריס פול.

בעונה הבאה נראה שהלוחמים כבר חתמו על הטבעות עם ההיחלשות של כלל הקונטנדריות האחרות וההוספה של אולסטאר נוסף לעמדה היחידה שחסרה להם, אבל אני בטוח שאם תשאלו את הארדן, הוא יגיד לכם לשכוח מהשטויות. הרוקטס מגיעה גם העונה במטרה אחת: אליפות. ותרשו לי להמר כאן שאפילו עם קאזינס, לגולדן סטייט לא יהיה פשוט לעבור את הטילים (אם בכלל).

לפוסט הזה יש 76 תגובות

  1. תודה על הכתבה עם זאת אני חושב שלא פגעת כלל לסיפור של הארדן מי זה הבחור תיאורו כשחקן וילדותו, המטמורפוזה המדהימה שהוא עשה מהשחקן השקט שהיה בתיכון, כל הסיפור על האופי שלו שמוכן לתפקד כשחקן שישי העיקר שהקבוצה תנצח, השליטה שלו במשחק בלי ייתרונות אתלטים חריגים או קליעה אימתנית, האופי והמנהיגות שפיתח בשנים האחרונות, להארדן כשחקן מגיע כתבה הרבה יותר מעמיקה וארוכה.

  2. על מה להרחיב? יש לו זקן ארוך ופלופינג כמו של נימאר

    סטיב נאש מודרני ..חוץ מmvp וגם זה בעונה שלברון יותר טוב ממנו.

  3. תודה גלעד, חבל שלא יצרת איתי קשר. האמת, ובאמת שבלי להעליב נראה שקצת יצאת מידי חובה בפוסט הזה. יש הרבה יותר מה לכתוב על הארדן מילדות, דרך הקולג', הפרק באוקייסי ועד שלקח פיקוד על יוסטון.
    יש הרבה מאוד סיפורים פיקנטיים לספר.
    קודם כל להגיד שהוא גדל בבית יציב זה להגיד שילד שגדל בגטו בקומפטון עם אבא שנכנס ויוצא מהכלא באופן תדיר זה נורמטיבי, ויש בזה לא מעט בעייתיות.
    שנית יש את סיפור האסטמה, סיפור הפתק ששם על השולחן לאמא שלו Ima be a star , סיפור על המאמן בתיכון שנלחם כדי לשכנע אותו לקלוע במקום למסור וזה רק מהתיכון.
    גם במכללות יש לא מעט סיפורים מעניינים והפרק באוקייסי בכלל מרתק. ההקרבה לעלות כשחקן שישי ועד האולטימטום שקיבל מפרסטי להחליט תוך שעתיים אם לקחת את ההצעה או לא, מה שהוביל לטרייד שבדיעבד היה הגרוע בהיסטוריה.
    ביוסטון עצמה הוא דמות שנויה במחלוקת.
    מצד אחד השחקן הכי טוב בקבוצה מאז אולג'ואן ופרנצ'ייז פלייר אמיתי ששינה את פני הקבוצה כמעט לבדו, שחקן התקפה שיכול לפרק הגנות יריבות בעצמו. מצד שני ההיעלמות במשחק 6 מול הספרס והטענות (שלדעתי מופרכות) שהוא לא מתפקד בפלייאוף, המחלוקות לגבי סגנון המשחק שלו, 'חוק הארדן'.
    גם בצד האישי לא מעט סיפורים כולל תרומה של מיליון דולר מכספו לנפגעי הוריקן הארווי השנה ובכלל תורם גדול לצדקה בעיר, מצד שני מלך מועדוני החשפנות, שתלו את מספר החולצה שלו על הגג בחלק מהם באות כבוד והוקרה על פועלו.

    1. מעניין מאוד.

      רק תיקון קטן – גלעד לא כתב שבא מבית יציב אלא שלאימו הייתה עבודה יציבה. לא יודע אם זה נכון או לא, אבל בעיניי אלו דברים שונים. מסכים שעבודה יציבה ממש לא אומר בית יציב אבל זה כבר פרשנות.

      אחלה סיפורים! דמות מרתקת בעיניי.

    2. אכן רציתי ליצור קשר ואני גם קצת מבואס מהתוצאה הסופית.
      מה שקרה היה שהתחייבתי לפרויקט ואז נכנסתי לתקופה מאוד עמוסה בצבא (שעדיין נמשכת) ובאמת יצא שכתבתי קצת "לצאת ידי חובה" מדי ובלי להשקיע כמו שהייתי רוצה. מאוד אשתדל לכתוב פוסט תיקון אחרי שהעומס ירד קצת

      1. ברור לי שזה נבע מעומס, אין טענות כלפיך, רק חבל לי על השחקן שאני הכי אוהב ב20 שנה האחרונות ששוב לא קיבל את הכבוד הראוי לו 😉

  4. הארדן אמנם שחקן טוב ופקטור משמעותי בליגה היום , אבל כרגע הוא לא שייך תחת הקטגוריה "אגדה".
    תודה על הפוסט.

    1. הארדן כבר היום hof ובין 50 הגדולים המקוריים בכל הזמנים. Mvp ופעמיים סגן mvp ולא נרחיב על היכולת וכל שינוי הפרנצייז שלו.

    2. משום שמדובר באגדות מודרניות שרובן עדיין משחקות, וטבעו של המונח אגדה מעט סותר את הסטטוס הזה, הייתי שמח לדעת מה אתה מגדיר בתור אגדה לפרויקט מסוג זה.

  5. מה עם כל הסיפור על הסטף בק?
    שהוא הלך לבדיקות וגילו שההתייצבות שלו יוצאת דופן ואמרו לו לשפר את המהלך הזה ספציפית….

    1. הסיפור על ה'האטה', שבבדיקות אתלטיות גילו שלמרות שבכל מדדי האתלטיות הרגילים הוא היה ממוצע, אבל שהיכולת שלו לעצור במקום 'on the dime' הכי גבוהה שמדדו אצל שחקני nba ובאחוז העליון של האתלטים מכל ענפי הספורט.
      סיפור יפה שמראה שלכל אחד מאיתנו יכולת עליונה, אם רק נחפש מעבר למדדים הנורמטיבים

  6. תודה רבה!

    שחקן מעולה, סגנון משחק מעצבן.

    אגב, גם אני חושב שכן היה אפשר להרחיב על ההישגים עם הרוקטס, מה שהוא עשה איתם זה מה שנתן לו את המקום בפרוייקט, קצת פספוס להשמיט דווקא את זה.

    1. לפרט על היכולת המביכה שלו בעונה שעברה ב-2 המשחקים האחרונים מול הגולדן? כשאין לו את פול ליד.

      או על ההפסד מול הספרס הזקנים בעונה לפני? אחרי שהם הובילו את הקונפרקס.

      אפשר גם ללכת יותר אחורה ולספר על שתי עונות שהוא לא עובר את הסיבוב הראשון אבל זה כבר יפגע יותר מדי במעמד של אגדה.

      1. יוסטון לא הובילו את הקונפרנס ב-2017.
        הם היו מקום 3, והספרס מקום 2. יתרון הביתיות היה של הספרס.
        אפשר להרחיב עד מחר בנוגע לשביקה של הארדן במשחק 6 של אותה סדרה, אבל ברמת המאקרו זאת לא הפתעה שהספרס ניצחו. אם יוסטון היו מנצחים, אז הייתה נרשמת הפתעה בסדרה ההיא.

        1. בנוגע לביתיות אתה כמובן צודק. בנוגע להפתיע, הפציעות של פארקר וקוואי שינו לדעתי את התמונה כך שאפשר היה לצפות שיוסטון תנצח. אני, לפחות, הערכתי שיוסטון תנצח.

          1. לפני הסדרה אף אחד לא ציפה לשום דבר חוץ מניצחון של הספרס וה"גמר האמיתי" בין הווריורס לספרס". ההפתעה הייתה במשחק השישי שהספרס שיחקו ללא קאווי והרוקטס אפילו לא היווו תחרות.

          2. מה שעידו רשם.
            התפתחות הסדרה גרמה לציפייה שיוסטון יוכלו לגנוב אותה, אבל לפני הסדרה זה היה משהו כמו 70/30 שהספרס ייקחו.

          3. לא יודע בנוגע לכולם/ווגאס, אבל אני אישית הייתי פסימי גם לפני הסדרה, ובוודאי אחרי המשחק הראשון כשהם פשוט שחטו אותנו בבית עם מטר שלשות שלא יכולנו ליצר גם בשלושה משחקים ביחד… מתיישב גם עם האינטואיציות שלי בנוגע למומנטום הפסיכולוגי בין המשחקים… למזלי הספרס יותר עמידים ממני בנוגע למומנטום פסיכולוגי, לפחות אחרי הפסדים….

          4. לגמרי. הטיה ברורה. וגם מבאסת. אם כבר להיות מוטה עדיף לסבול מהטיה אופטימית, זה פשוט נעים יותר רוב הזמן 🙂

      2. אם לברון לא יכל להתמודד איתם לבד, לא רואה למה אתה מצפה מהארדן לעשות את זה.

        ה"ספרס הזקנים" הייתה הקבוצה שאלמלא הפציעה של קאוויי הייתה היחידה בליגה שיכלה לתת פייט לווריורס, להפסיד להם זאת לא בושה.

        לא עבר סיבוב ראשון? אז מה, גם ג'ורדן לא תמיד עבר את הסיבוב הראשון, זה פוגע במעמד שלו כאגדה?

        הארדן הוא לא כוס התה שלי כשחקן, אבל הוא בהחלט שחקן טופ בליגה, וראוי להיחשב ככזה.

        1. לברון ג'יימס ניצח אותם ב-2016 אחרי שחזר מ3-1.
          במבחן המציאות הספרס עפו שנה אחרי זה בסיבוב ראשון.

          גם טרייסי מקגרידי לא עבר סיבוב ראשון ביוסטון והיה שחקן בטופ.
          תחליט אתה מי אגדה ומי לא.

          1. ללברון יש 25% הצלחה בסדרות נגד הווריורס, לא כזה להיט, והניצחון הבודד היה של קיירי לא פחות משל לברון.

            הספרס של השנה העוקבת לא רלוונטיים, הם היו קבוצה הרבה פחות מאיימת.

            לגבי טימאק, אם הפרוייקט מדבר על 50 השחקנים הכי טובים ב20 השנה האחרונות (או משהו כזה), אז כן, הוא גם יכול להיחשב כאגדה.

  7. פוסט מצוין גלעד! אל תתייחס למתלהמים
    חוץ מהאופנה של הזקן אין פה סיפור אישי מיוחד או משהו להרחיב בו.

    מבחינה השגית אישית אפשר להעריך אותו על כך שעזבאת אוקלהמה שהיה בה צלע שלישית כדי להוביל את הרוקטס.

  8. ההישגים הקבוצתיים של הזקן עדיין מחכים לשדרוג מציאותי. אין פה על מה לפרט חוץ מכמה החנקויות במעמדי פלייאוף.

    זה ברור שגם את תואר ה-MVP בעונה שעברה היה צריך לקבל לברון ג'יימס.

    1. בוני ידפקט,הארדן לא עזב ,הטרידו אותו,חתיכת טיפש,רק שתדע הרגע הפלול שלך שילשל נוד ,לך לקק לו את הג'יפה הצהובה

  9. בשבילי הארדן הוא אהבה ממבט שלישי. הוא לא טיפוס שרואים אותו ואומרים 'וואוו'. לא אתלטי מאוד לא מספק היילייטים,המשחק שלו לא יפה לעין, והזקן סטייל דאעש בטח לא מוסיף לו נקודות אצל בני דת משה. בכל זאת הוא יעיל מאוד, ו צלף אדיר. מה שגרם לי לאהוב אותו זה היכולת שלו להשתפר כל הזמן והיכולת שלו לגרום לקבוצה שלו להיות טובה יותר. לא הרבה נתנו סיכוי לשילוב שלו עם פול שהתברר כמאוד מוצלח ונראה שאין קרבות אגו בחדר ההלבשה. אני מאמין שהארדן עדיין לא אמר את המלה האחרונה. לא חושב שיצליח להביא אליפות השנה אבל יוסטון שלו תשתפר

  10. שחקן האחד על אחד אולי הטוב בליגה. עשה פשוט מהפך אצל יוסטון והשיטה של דאנטוני תפורה עליו בול.

    לטעמי, "הפישולים" בפלייאוף נובעים מאפיסת כוחות: מצד אחד הרוטציה של דאנטוני ומצד שני העניין שהכל תלוי בו ואם הוא לא משחק היכולת יורדת משמעותית.

    היה אמור להשתנות השנה עם פול וכמעט הצליח אבל פול נפצע.

    שחקן התקפי נדיר אם כי אני מצפה משחקן ברמתו לגלות איכפתיות גם בצד האפור של המגרש.

  11. תודה רבה גלעד,
    אני מבין את קו המחשבה שאומר ש"כולם בעצם כבר מכירים אז אין לי מה לכתוב את זה בפוסט", אבל מסכים עם ההערות שאפשר היה לפרט יותר. בעתיד אני ממליץ לך לעזוב מה יודע גולש זה או אחר – תן את כל מה שאתה חושב שרלבנטי, ומי שלא רוצה ירפרף הלאה.
    בכל מקרה האגדה של הארדן עוד רחוקה מלהסתיים אז תוכל לעדכן ולעבות את הפוסט בעוד מספר שנים.

  12. תודה על הפוסט.
    שחקן מיוחד מאוד. מה שבולט אצלו זו היכולת לנצל הזדמנויות: הוא מצליח להוציא את המירב ממימדי גופו וגם מצליח לנצל עד תום את חוקי הליגה על מנת לקבל שריקות. שחקן חכם מאוד.
    אני חושב שלא תהיה לרוקטס הזדמנות טובה יותר לאליפות מזו של סדרת גמר המערב בשנה שעברה.
    בהחלט אגדה.

  13. עוד אנדוקטה קטנה זה איך שהוא כופף את החוקים לטובתו כדי לקבל עבירת תוקף כל פעם.
    וכמובן גלגול העיניים כלפי שמים כל פעם ששורקים לחובתו.
    כשר אבל מסריח. לא פלא שקוראים לו הרבי. במקום להתבזבז בכדורסל היה יכול לקבל מקום ריאלי ברשימה של ש"ס….. 🙂

  14. פער עצום.בין שחקן שלוקח את הכדורסל לקצה. בניצול החוקים ושינוי מהירות לבין פוסט פשטני שלא עושה כבוד לאגדה.

    1. אני מסכים, אני אשמח לכתוב פוסט בנוסף לפוסט על זה על הארדן כאגדה שהוא השחקן האישיות והסיפורים בחייו,, להארדן מגיע פוסט הרבה יותר מזה

  15. מוזר לי מאוד שבפרויקט שנקרא אגדות כדורסל, עוסקים בשחקנים פעילים שאין באמת אפשרות לבחון אותם בפרספקטיבה של זמן.
    בעיניי שחקנים פעילים לא צריכים להופיע בפרויקט.
    אגדות נבחנות בפרספקטיבה של זמן, פועלו של הארדן עדיין לא מרמז בשום דבר שמדובר בשחקן שיעמוד במבחן הסמן.
    (אני כותב את התגובה שלי כאן אבל היא נכונה לעוד הרבה שחקנים שקיבלו סיקור בפרויקט הזה)

    1. מסכים שזה בעייתי, ובטח בעייתי לשחקנים מתחת לגיל 30.
      אבל יש שחקנים שכבר היום ברור שהגדולה שלהם עומדת במבחן הזמן.
      ווסטברוק עם 2 עונות טריפל דאבל וmvp, קרי עם 2 mvp's, הארדן שגם אם היה צריך להיות עם לפחות 2 תארי mvp כרגע נחשב כבר היום כסקנד גארד טופ 5 בכל הזמנים.
      משהו שיהיה מעניין זה לראות איך הארדן ו-ווסטברוק יעמדו אחד מול השני במבחן הזמן.
      ווסטברוק נבחר לפניו וקיבל מייד את המפתחות, לעומת הארדן ש'זכה' להתחלה מאוחרת. למרות שהארדן נחשב שחקן יותר יעיל (ולדעתי גם שחקן טוב יותר באופן כללי) ווסטברוק עדיין לפניו בראי ההיסטוריה

  16. כל מה שיש לי לומר הוא שהאשים ת'אלביט עדיין לא אמר את המילה האחרונה!

    גלעד, אני יודע שאתה חייל אמיתי וכתבת תחת לחץ. אם נעשה מהפרוייקט איזה ספר בעתיד, תצטרך לשכתב את המאמר מחדש ולהוסיף עוד חומר, כפי שאפלטון הציע. יש לך כמה חודשים זמן לעשות זאת!

  17. מישהו יכול להסביר מה נופל תחת אגדה? מה נקסט – עומרי כספי כי הוא הישראלי הראשון באנביאיי?
    אין לי שום מחלוקת על זה שהארדן שחקן טוב אבל רבאק האיש במחצית הקריירה שלו, איך כבר הפך לאגדה בכלל 2-3 עונות טובות שאפילו גמר אנביאיי לא הביאו אותו? (ואני לא מחשיב את אוקלהומה כי הוא היה שחקן שישי)

    1. הרעיון זה לכתוב על משהו בעונת המלפפונים…..
      נראה היה שפרוייקט חדש של 50 האגדות יכול להיות נחמד.
      נבחרו 50, חלקם מן הסתם לא יגיעו לרשימה הסופית אבל זה נותן לכותבים מקום להתבטא, להתאמן בכתיבה ולהישאר בקשר עם האתר.
      אם יש לך מעבר לביקורת רעיונות טובים (ואני בטוח שיש) אז אתה מוזמן לחלוק אותם ואפילו להצטרף ככותב לאתר
      זה יהיה נהדר !!!!!!
      אם לא אז אתה בטח כבר מזהה את הכותרת ויכול להימנע מכל הסדרה. חבל שסתם תתבאס….. אנחנו אוהבים אותך 🙂

      1. ואתה יודע מה, יש מצב שאצטרף, יש לי כולה 35 שנה צפיה באנביאיי (עוד מימי המידל איסט טלויז׳ן) ואני גר באזור ניו יורק יותר מעשור (ומתכנן לראות את השיקוץ כשיגיע יחד עם הלייקרס לאזור)

        1. יאללה נו, תנסה….
          אני גם מתקופת המידל איסט, הבית המעופף, הספר הקסום והאחים ואן אריק.
          תכתוב משהו ותשלח למנחם. בעונת המלפפונים יש גמישות קלה בנושאים ורוב המבקרים שנוהגים לקטול נמצאים בחופשה משפחתית ברודוס…..
          אל פחד 🙂

      1. קודם כל תודה על ההסבר, שנית שוב הבעיה שלי זה שאם נניח הבחור נפצע סטייל דריק רוז וככה נגמרת הקריירה שלו, האם עדין הוא ייחשב אגדה? זה שלא אמצא 50 לא אומר שצריך למלא בכח אנשים, אולי היה שווה לעצור איפשהו או לשים רף מסוים של מספר עונות מינימלי.
        ו96 אתה מתכוון שחקנים שהתחילו לשחק מאז? יש לינק לרשימה הראשונה?

        1. ב96 יצאו עם פרוייקט 50 האגדות המקורי שמנחם כתב כאן באתר.
          הפרוייקט הזה בא להציג את 50 ה'אגדות' מאז הפרוייקט הראשוני.
          מכיוון שכך באמת יש בעיה להציג שחקנים פעילים כ'אגדות'.
          אם אני לא טועה גם בפרוייקט המקורי עשו את זה ושאק נכנס.
          לגבי ההשוואה שלך לרוז- ממש ממש רחוק.
          דרק רוז עם 3 עונות מעל 20 נק'.
          הארדן, למרות ההתחלה המאוחרת יחסית, והעובדה שלא קיבל את ההזדמנות ישר, לקח את אוקלהומה לגמר כשחקן מרכזי לגמרי, למרות שעלה מהספסל.
          מאז שעבר ליוסטון הוא עם 6 אולסטארים רצופים כשהוא עומד על ממוצעים מטורפים של 28 נק', 7.7 אס' ו6.5 ריב' באחוזים אפקטיביים של 52% (מעולה) תוך שהוא מוביל את הקבוצה לשני גמר קונפרנס מערבי ולפלייאוף בכל שנה.
          כמו שאמרתי אין בכלל השוואה לשחקנים כמו רוז, אפילו לא לרוב ההול אוף פיימרס. הוא לגמרי שחקן שכבר עכשיו אפשר להגיד שיהיה מהגדולים ששיחקו את המשחק.

  18. זכיתי לצפות בתצוגה התקפית מדהימה של הארדן נגד פורטלנד.
    כזאת שגררה השוואות לג'ורדן בחדרי ההלבשה.חבל שהארדן מסתפק בהופעה בצד אחד של המגרש ולא עושה מאמץ בהגנה.

  19. תודה רבה גלעד.
    הארדן שחקן מדהים. כן, הוא מעצבן לפעמים עם ההצגות שלו, אבל ההשוואות לנאש דווקא רלבנטיות מאד. לדעתי הוא מוסר אנדרייטד מאד. הוא לקח את ההסבה לפוינט לקצה והוא שחקן התקפה די מושלם. מדהים לראות את ההתקדמות שלו, שחקן חכם מאד. בספר שלי הוא אגדה כבר עכשיו, שחקן מיוחד מאד. קליעה מסירה סיומת אחוזים הכל כמעט ברמה של נאש. רק המנהיגות לא ככ שם, אבל בשביל זה יש את פול. והארדן קולע יותר למשחק מנאש. הוא גם ןינר גדול, איך כתב האשך? גם וינרים מחטיאים עוהשין פעם ב….שחקן וירטואוז אחד היפים לצפייה אבר.

  20. שחקן מדהים ומוביל פרנצייז לגבהים
    ספק נקודות מוכח ומחלק בונבונים באופו קבוע
    מוכיח שיפור ושדרוג בכל עונה
    גם לקח את נושא ההגנה שלא היה קיים לפנים כלל

    שחקן שחקן ולא רק זקן
    והכי מצחיק שפעם ב.. אחרי דאנק הוא קצת מדמם מהאף :))
    פיר דה בירררר
    יאללה יוסטוןןן
    (אם פול לא היה נפצע… אללייייייייי

  21. אני בדעה לא מגיב במאמרים (והיו כאן יצירות נובל על מאנו (כולל התגובה של מאנו), דאנקן, נאש…) אבל גלעד, היית צריך לומר שלא מסתדר לך לכתוב. לא לעניין. מאמר לא ראוי על אגדה אמיתית. שחקן מיוחד וחד פעמי.
    הארדן מבחינתי הוא אחד הגדולים שדרכו על הפרקט (ואני ממש לא מחבב אותו). היכולת שלו להטיל אימה על ההגנה כשהוא מכדרר 20 שניות ואז מייצר מהלך, לא משהו שראיתי בעבר. 20 שניות של פחד. כל כך הרבה שחקנים יצאו חבולים מנטלית מהשמירה עליו.
    הסטפ בק, שינוי המהירות, היורו סטפ, הסיומת, סחיטת העבירות משלוש. הבן אדם מקדים את זמנו.
    שים אותו במזרח והוא דופק כרטיס בגמר כל שנה ב 10 שנים הקרובות עם עונות טריפל דאבל.

  22. גלעד, אתה תכתוב את זה מחדש, אפלטון, אתה ברור שחייב להרחיב את התגובה שלך לפוסט שלם, ורובין – בטח תכתוב, למה לאז? הארדן בפירוש ראוי ל3 כתבות טובות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט