לאחר שהתחזק בבלוק-באסטר טרייד בתקופת ההעברות האחרונה, גילה האשך כי העונה הרגילה לא פשוטה, ארוכה ושוחקת.

בין חברי הקבוצה (הגננת, האשך וחמשת הכלבים הדרים על הספה) התגלעו לעיתים חיכוכים, חילוקי דיעות ו-וויכוחים.
במקרה אחד העניין התגלגל אף לריב של ממש בחדר ההלבשה, לאחר שכלב אחד האשים את הגננת שגנבה לו את התחתונים וגמל לה בביס באף.

בנוסף האשך, אוהד פיסטונס וספרס מושבע, חש נבגד כשגילה שהדור הבא אוהד קבוצות רופסות כמו הקליפרס והפליקנס, אבל עם הזמן למד לבלוע את העלבון ולקבל את הנטייה הסוטה של צאצאיו כמו גבר, הגם אם מחזיק באשך אחד בלבד.

אבל למרות כל הקשיים והעייפות המצטברת (לגננת ולאשך בקושי היה זמן לאימונים במתחם הסגור), הקבוצה המשיכה הלאה וצלחה את העונה הרגילה לאט ובהתמדה, גם אם זה לפעמים עלה לה בבריאות.

אך לבסוף העונה הרגילה הסתיימה ותאמינו או לא האשך והגננת הצליחו להעפיל יחד לפלייאוף! הפלייאוף הראשון שלהם יחד.

האשך והגננת מייד החלו בהכנות פיזיות ומנטליות לקראת הדבר האמיתי.

יום אחד, למשל, מצא האשך רשימה ששרבטה הגננת על השידה.
היו כתובים בה דברים כגון:
"הבנת יחסי הגומלין אדם-טבע"
"טיפוח הקשר לסביבה"
"עידוד ופיתוח יכולת התבוננות, חקירה, סקרנות והסקת מסקנות"
ו"ערכים חברתיים: בנייה וחיזוק שיתוף פעולה, עזרה לאחר, סבלנות, יוזמה ואחריות".

הגננת, מצידה, מצאה יום אחד ליד המחשב, מתחת למשולש פיצה קר, את הרשימה הבאה של האשך:
"לישון שנ"צ"
"להגיד לגננת לקנות עוד נאצ'וס"
"להחליף תחתונים?"
"פחות שוקו אחרי חומוס-פול"
ו"לכתוב פוסט מעליב על לברון ובעד יותר ציצים".

לבסוף הגננת והאשך חשו מוכנים, והפלייאוף התחיל בסערה.

השניים פינו את יומם והתיישבו לקרוא את הפריוויו של זעפרני בשעה עשר בבוקר, כדי שיספיקו לסיימו עד שעה עשר בערב, כשהמשחק הראשון מתחיל.

המשחק הראשון הגיע והיכה בפניהם כמו נפיחה בפנים, באוטובוס לא ממוזג בדרום ת"א, ביום שרב.
הספרס נמחצו ועימם תקוותיו של האשך להפתעה, כמו גם כוח הגברא שלו לחודש הקרוב.
הגננת חסכה מעצמה את ההשפלה (ואף נראה שאיבדה עניין לאחר שהתורן נפל), והלכה לישון במחצית.
האשך עוד הספיק לראות קצת פליקנס-בלייזרס בבוקר כדי שיוכל להגיד "אמרתי לכם", מה שהשיב את רוחו מעט.

הימים החלו להתגלגל.

דברים מוזרים החלו לקרות בבית הגננת והאשך.

לילה אחד הרגישה הגננת את האשך מעיר אותה בשעות הקטנות של הלילה.
אוטומטית ובצורה כמו-ממוכנת, החלה להפשיל את תחתוניה, בעוד היא חצי ישנה.
תגובתו הפתיעה אותה.
"מה את עושה?!" הוא זעק, "תקומי, תקומי! תלבשי את התחתונים! יש משחק של יוטה – הולכים לראות את דונובן מיצ'ל!"
היא החלה לקום משרעפיה אבל הבלבול רק גדל כשהבחינה בבליטה חשודה במכנסיו.

עוד מקרה מוזר בשעת לילה מאוחרת אירע, כשהגננת קמה להשתין בלילה אחר.
היא הבחינה לפתע באשך, רכון בחושך על הכיסא מול המחשב, קרם לחות לצידו וגליל נייר טואלט בהישג יד.
דבר זה שלעצמו לא הפליא את הגננת, שכן מחזה כזה נפוץ, ואף מקובל בביתם.
אך מה שבאמת הפתיע אותה הייתה העובדה שבמקום pornhub על המסך, היה פתוח משחק בשידור חי של קליבלנד-אינדי.

אירוע נוסף שקרה, שעורר אמוציות רבות בקרב בני הבית, התרחש כשיום אחד חזרה הגננת מהעבודה ומצאה את האשך מעמיס את כל מכשירי החשמל של הבית על אלטע-זעכן, תמורת חופן שקלים.
"מה אתה עושה?!" זעקה הגננת.
"הם לא טובים!" קרא האשך בקול ניחר, כמתוך מצוקה רבה.
"הם חדשים!" אמרה הגננת, "אבא שלי קנה לנו אותם בשבוע שעבר!!"
"אי אפשר!" התעקש האשך, "הם לא טובים!!"
"למה?!" צרחה עליו הגננת המעוצבנת.
"הכל סימונס!" קרא האשך ונתן לסוס טפיחה על ישבנו, משלח אותו, את הרוכל ואת מכשירי החשמל החדשים לדרכם.

גם מצד האשך היו אירועים מוזרים אשר פגעו בבריאותו והביאו לו מועקה רבה.
לילה אחד, כשחזר באישון לילה מלראות משחק אצל חבר, פתח את דלת חדר השינה ונחרד לגלות אדם זר שוכב מתחת לשמיכה, לצד הגננת. האיש התנועע אנה ואנה ונראה כחופן את הגננת, שנאנחה בשנתה.
האשך, רותח מזעם ועם אדום מול העיניים, הצליח לשמור על שקט ואיפוק וחרש חרש נע לקראת הזוג הבוגדני.
כשהוא הגיע למרגלות המיטה הניף באחת את השמיכה וזינק על יריבו.
מייד החלה מהומה רבה, כששלושה כלבים ברחו משם בבעתה תוך יבבות וצרחות, מתגלגלים על הרצפה ונתקלים ברהיטים במנוסתם, תוך שהרביעי, גיזמו שמו (הקטן שבהם אך גם הלוחמני מכולם – מזכיר קצת את טי-ג'יי מקונל) החזיק את עמדתו ולא שש לוותר על המקום החם מתחת לשמיכה, תוך שהוא מוציא את האשך בשן ובעין (שבר בשן מהשידה ושריטה על הקרנית).
הכלבון החמישי ניצל את המהומה כדי לחמוק מבין זרועותיה של הגננת ולנוס על נפשו.

לאחר אירוע זה הייתה מתיחות מסויימת בבית, והגננת אף איימה בגמילות חסדים (גמילה מחסדיה), אך לבסוף הכל בא על מקומו בשלום והשניים חזרו לצפות במשחקים יחד.
יום אחד, למשל, הודיע האשך לגננת בחגיגיות שסוף סוף יש משחק בשנה נוחה, כזו ששניהם יכולים לצפות בו בלי להירדם באמצע כהרגלם.
המשחק היה בוסטון-מילווקי, שהחל בשמונה בערב.
המשחק החל, והגננת שמה לב לפתע שהאשך, אשר לא ישן שנת לילה רצופה כבר כמה יממות, עוצם לפרקים את עיניו.
"השעה שמונה ורבע!" נזפה בו, "יש משחק!"
"פסק זמן," אמר האשך, "אני רק נותן לעיניים לנוח."
כעבור דקה האשך כבר נחר בקולניות לצידה, והגננת ישבה לבדה וצפתה בשיעמומון המזפחי המחריד שהתפתח לנגד עיניה.
היא כמעט שרדה את הכל אך נרדמה כחמש דקות לפני הסוף.
אז התעורר לפתע האשך, וזכה לראות סיום מרהיב הכולל שלשות קלאץ' מופרעות, הארכה ומשחק משובח.
בבוקר, כשסיפר בשבחו של המשחק האדיר, היא החליטה סופית שעל טעם וריח אין להתווכח, ושבזה היא סיימה עם השיגעון המוזר הזה שלו לכדורסל.

מה יהיה בהמשך?

האם האשך יצליח להחזיר את הגננת לאהבת המשחק?

האם השניים ייתפייסו ויפתרו את המחלוקות והמהמורות שעולות מתוך האמוציות של הפלייאוף?

והאם הקרנית תחלים עד סדרת הגמר? כי האשך מספיק לו להיות איטר אשכו, ולא רוצה להמשיך ולראות גם משחקים בעין אחת.

נתראה בפעם הבאה!