חם מהתנור: פורסמה רשימת הנבחרים להיכל התהילה / עידו גילרי

מחזור הנבחרים להיכל התהילה לכדורסל על שם נייסמית' לשנת 2018 כולל 13 חברים חדשים. הרשימה כוללת ארבעה מועמדי שנה ראשונה. בין הבולטים שנשארו בחוץ השנה: כריס וובר ורודי טומינוביץ'.

סטיב נאש – הרכז הקנדי שהוביל את התקפת שבע השניות או פחות של פיניקס באמצע שנות ה-2000 זכה פעמים ב-MVP. נאש שיחק 19 עונות בליגה רובן בפיניקס ודאלאס. הוא  נבחר שלוש פעמים לחמישית העונה ונמצא במקום השלישי בטבלת כל הזמנים באסיסטים.

ריי אלן  – הקלע המוכשר שהחל את דרכו במכללת קונטיקט עם דורון שפר קלע הכי הרבה שלשות בתולדות הליגה ב-40% דיוק. הוא שיחק 18 עונות ב-4 קבוצות וזכה בשתי אליפויות – הראשונה בבוסטון של 2008 והשנייה עם מיאמי ב-2013 (עם השלשה המיתולוגית במשחק מספר 6). הוא נבחר 10 פעמים לאולסטאר.

ג'ייסון קיד – הרכז המוכשר הגיע לליגה בבחירה השניה של דראפט 1994 וזכה ברוקי השנה יחד עם גרנט היל שנבחר מקום אחד מתחתיו. הוא סיים את הקריירה במקום השני בכל הזמנים באסיסטים וחטיפות. קיד שיחק בחמש קבוצות וזכה באליפות עם דאלאס ב-2011. הוא נבחר 10 פעמים לאולסטאר, 5 פעמים לחמישיית העונה ו-4 פעמים לחמישיית ההגנה.

גרנט היל – היל זכה יחד עם קיד ברוקי העונה ונחשב להבטחה גדולה בדטרויט עד שסדרה של פציעות פגעו המשך הקריירה שלו שלמרות הכל נמשכה כל פני 18 עונות. הוא נבחר 7 פעמים לאולסטאר ופעם אחת לחמישיית העונה.

מו צ'יקס – צ'יקס היה רכזה של פילדלפיה בשנות ה-80 וזכה עם הקבוצה באליפות ב-1983. הוא נחשב למומחה הגנתי ונבחר לחמישיית ההגנה 4 פעמים כמו גם 4 פעמים לאולסטאר.

צ'ארלי סקוט – אגדת פלייגראונד מראקר פארק בהארלם שהמשיך להיות השחקן השחור הראשון על מלגה באוניברסיטת צפון קרוליינה. קריירת ה-NBA שלו הייתה קצרה יחסית (רק 10 שנים כולל שנתיים ב-ABA) אבל מוצלחת. היה חמש פעמים אולסטאר וזכה באליפות עם בוסטון ב-1976.

טינה תומפסון – תומפסון שהייתה הבחירה הראשונה אי פעם בדראפט ה-WNBA זכתה באליפות 4 פעמים כמו גם בעוד שתי מדליות זהב אולימפיות עם הנבחרת האמריקאית. היא נבחרה לאולסטאר של הWNBA תשע פעמים ונחשבת לאחת השחקניות הטובות בהיסטוריה של הליגה.

קייטי סמית' – אחת מהקלעיות המוכשרות בתולדות כדורסל הנשים המקצועני. זכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות עם הנבחרת האמריקאית כמו גם שתי אליפויות WNBA ו-9 הופעות באולסטאר.

דינו ראדג'ה – אגדת כדורסל אירופאית שגם שיחק ב-NBA נכנס כמועמד הועדה הבינלאומית. הקרואטי היה חלק מיוגופלסטיקה ספליט המיתולוגית שזכתה בשתי אליפויות אירופה ב-1989 ו-1990 כשבראשונה הוא אף זוכה ב-MVP הפיינל-פור. מאוחר יותר גם שיחק במדי בוסטון ב-NBA. לאחר שחזר לאירופה זכה עם פנתיניאקוס בשתי אליפויות ביוון. בנבחרות היוגוסלבית והקרואטית זכה בשתי אליפויות אירופה ושתי מדליות כסף אולימפיות.

לפטי דריסל – מאמן מכללות אגדי שניצח בסך הכל 786 משחקים בארבע מכללות. הוא אימן בדוידסון, מרילנד, גיימס מדיסון וג'ורג'יה סטייט.

ריק וולץ – הנשיא של הווריורס שהתחיל את דרכו בליגה בסוניקס בשנות ה-70 אבל היה אחראי בעיקר למיתוג של הליגה בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 כולל השיווק של נבחרת הלומות המקורית. צעד שנחשב עד היום כאחד החשובים בהפיכתהשל הליגה לבינלאומית.

רוד ת'ורן – ת'ורן היה הבחירה השנייה בדראפט 1963אבל הצליח בעיקר בעמדות ניהול. הוא היה הג'נרל מנג'ר של הבולס שבין השאר דאג לבחירתו של מייקל ג'ורדן בדראפט. לאחר מכן שימש כסגן הנשיא לענייני כדורסל של הליגה בשנים 1986-2000. בהמשך מונה לנשיא הנטס ועזר לקבוצה להגיע לגמר הראשון בתולדותיה.

אורה מאי וושינגטון – כדורסלנית וטניסאית שחורה שהייתה פעילה שנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה. ככדורסלנית זכתה ב-11 אליפויות בליגת הנשים השחורות התקופה בה עדיין הייתה קיימת הפרדה גזעית.

 

 

 

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. מתן גילור

    31 מרץ 2018 21:22:31

    תודה עידו.
    3 אלה שבתמונה האחרונה חייבים להיכנס על הפעם הראשונה לדעתי.
    אני חושב שהסטנדרט להיכל התהילה הרבה יותר מדי נמוך, אבל השלישייה הזו נכנסת בקלות גם לפי הסטנדרט היותר קשוח שלי.

    2. no funny shtuff

      31 מרץ 2018 22:11:48

      נכנסו, נכנסו. מדובר בנבחרים מתוך רשימת מועמדים (כמו וובר שנשאר בחוץ).
      מאז הבחירה של מקגריידי כמעט כל מועמד סביר נראה מתאים.
      חפיף, שיהיה להם לבריאות, יש דברים יותר חשובים מזה (כמו מצב החסה בשטחים, אקרוסתיכון בשיר חדש של ליאור נרקיס, איזה בית שחי שרה נתניהו מגלחת קודם וכד').

      1. חגי התותח הקטמוני

        31 מרץ 2018 22:37:57

        תודה עידו.
        אשכרה לקחת לי את המילים מהפה.מאקריידי מצדיק מעכשיו בחירה של כל שחקן טוב עד בינוני במושגים היסטוריים. בבוא היום גם בלייק גריפין ישתחל להיכל או כל שחקן היילייטס אחר.

        1. עידו גילרי

          31 מרץ 2018 22:41:42

          אם גריפין נותן עוד 4-5 עונות כמו שהיו לו עד עכשיו הוא ייכנס בלי בעיה.
          זה תמיד חוזר לזה שאנשים חושבים שהגבול כאן הוא רק הטובים ביותר אי פעם. ה-HOF הוא לא רק לאגדות בלבד אלא גם לשחקנים ש"סתם" היו טובים.
          ואם יורשה לי מקגריידי אנדר-רייטד בטירוף.

          2. bobby

            1 אפר 2018 00:39:08

            באמת?
            אז את מי יזכרו כפויינט גארד טוב יותר – את סטוקטון או את צ׳ונסי בילאפס? ואיזה פאוור פורוורד עדיף לדעתך – קארל מאלון או אוטיס ת׳ורפ?

        2. עידו גילרי

          31 מרץ 2018 22:35:33

          למה לא? השאלה היא תמיד איפה אתה רוצה לצייר את הקו. ביחס לעבר אין פה שום שינוי. גרנט היל של לפני הפציעה הוא שחקן שהיה נכנס בלי למצמץ. זה של אחרי הפציעות המשיך לעוד הרבה שנים יעילות. בשקלול גם של קריירת מכללות מזהירה אין פה בכלל ספק.

  3. אהרון שדה

    31 מרץ 2018 23:47:14

    תודה רבה .למיטב זכרוני ראג'ה לא היה אלוף עולם הוא פספס את הטורניר ב 1990 עקב פציעה .
    אך נראה לי שהייתה לו הופעת אולסטאר אחת.
    אך אליפויות אירופה הן ביוגוסלביה והן בספליט היו לו כולל אם וי פי של פיינל פור .

  5. שגיא נאור

    1 אפר 2018 00:32:12

    תודה עידו.
    נאש וקיד בדיון על הטופ 5 בעמדה שלהם, אין בכלל ספק שמקומם בהיכל. ריי אלן טופ 10 ודאי ויש לו טיעונים גם על טופ 5. 2 אליפויות בתור שחקן מרכזי בסה"כ. אין בכלל ספק.
    הייתי שמח לקבל הצדקות טובות לגבי גראנט היל שהפציעות לקחו לו קריירה מבטיחה ביותר ולמרות זאת עשה קריירה חביבה אבל בתור שחקן משלים.

  6. Avri

    1 אפר 2018 01:07:11

    לגבי מי ראוי ומי לא, והאם ההיכל שמור רק לגדולים מכולם. עברתי על השמות באתר שלהם ואת האמת – על המון מעולם לא שמעתי, או ששמעתי רק מכתבות הנוסטלגיה של מנחם. קשה לדעת מה הרמה הנדרשת. אבל מאלו שיותר מוכרים אפשר אולי לנסות לשרטט גבול תחתון. אפשר למצוא שם שחקנים כמו מקריידי, מינג, מוטומבו, דניס ג׳ונסון, אלכס אינגליש, גארי פייטון, רלף סמפסון, כריס מאלין, רוברט פאריש, וכמובן מיץ׳ ריצ׳מונד – שחקנים מעולים אחד אחד אבל כאלו שמעולם לא היו אפילו טופ שלוש בעמדה שלהם בתקופה בה שיחקו. מחליפים באולסטאר. זה כנראה הגבול התחתון, ולכאן, לדעתי, שחקן כמו גראנט היל שייך.

    יש גם המון אירופאים/בינלאומים, אבל ברור לי שהקריטריון פה הוא שונה.

  7. FuckTheRefs

    1 אפר 2018 01:24:29

    הרף יורד לתחתית כל שנה וכשאני חושב על היכל התהילה רק המילה "תהילה" צריכה לעורר מצביעים לנקוט במשנה זהירות ולעשות סלקציה יותר קשה (בערך כמו אלו שבמועדוני ישראל עם הסלקציה הנוקשה מול אתיופים ….טוב,הגזמתי קצת עם הרף…lol) .
    גרנט היל (שותה ספרייט) וטרייסי מאגריידי הם חלק מאותם אלו שנכנסו בדלת האחורית כי אולי יש להם יחסים טובים עם הוועדות (למרות שהיל היה יכול להיות אחד הגדולים אבל מה לעשות שזה לא קרה ולא משנה הנסיבות)

  8. MBK

    1 אפר 2018 01:43:09

    לאן העולם מתדרדר ?
    דינו ראדג׳ה HOF לפני טוני קוקוץ׳ ?
    אני חושב שהבחירה ב ראדג׳ה היא זילות ההיכל
    יש 4-5 שחקנים אירופאים גדולים ממנו כולל דיבאץ בודירוגה פזה סטויאקוביץ דימיאנטידיס שארס ספנוליס ונאברו שלא יזכו להכנס להיכל (כנראה )
    בחירה לא מובנת בעליל

    1. אהרון שדה

      1 אפר 2018 02:22:29

      בהנחה שקוקוץ לא ייכנס אני מסכים איתך לחלוטין .
      נוטה להסכים גם לגבי בודירוגה.
      אשר לנבארו דמיינטינדיס יש יותר מה לדון .
      ראגה היה בכל זאת שחקן נ..ב.א לא רע.
      לכן צריך להציב קריטריונים יותר ברורים .

    2. שמעון

      1 אפר 2018 05:32:19

      הדבר הזה זה בדיחה והזנייה של hof בכללי כל שחקן סביר נכנס לשם. בשביל לא להיכנס לשם צריך להיות איזה סקאלבריני

  9. סומסום

    1 אפר 2018 02:31:28

    סטיב נאש HOF בצדק, אם נתנו לו MVP בעונת 3-11-15, מספרים שהרוקי סימונס יתבייש לעשות, ועוד MVP בעונת 4-10-18, כשהילד לברון כבר שייט טיפהלה מעליו ב-7-7-31, בדיחה של לבנים

    2. גיא הרשע

      1 אפר 2018 06:12:04

      זה מצחיק שאני כותב את המשפט, אבל בכל זאת –
      לפעמים צריך לצפות בכדורסל השביל להיות מסוגלים להגיע למסקנה ברורה.

      המספרים של נאש נמוכים יותר משל אלו של זוכה ה-MVP האחרון, לדוגמה.
      אבל לטעמי, יש 0 מקום להשוואה בין ה-2.
      נאש לקח קבוצה של 29 ניצחונות, והפך אותה לקבוצה של 62 ניצחונות. הוא גרם לסודומאייר להראות בלתי עציר, הוא הפך את ההתקפה של הסאנס למחזה מרהיב.

      כל אותן נק' "חסרות", זה בגלל שאנחנו מדברים על שחקן לא אנוכי, שזרק הרבה פחות, כך ששחקני הקבוצה יוכלו לזרוק יותר.
      לאיזה עוד שחקן בתולדות המשחק יש עונה של 40/50/90, כאשר הוא גם מוביל את הליגה באסיסטים?
      לאיזה שחקן יש יותר עונות של 40/50/90?

      1. שמעון

        1 אפר 2018 06:26:35

        זה לא מצחיק אתה צודק שמראה עיניים קובע אבל נאש גם בצפייה לא היה צריך לקבל המספרים שלו מאד מאד נמוכים ולא מעניין לכמה נצחונות הגיע. כי אמויפימזה מספרים ונצחונות יחד בדרך כלל המספרים הנמוכים שלו עוד היום בסגנון המטורף של דאנתוני והוא היה במקרה הטוב שומר ברמה של לברון והארדן העונה אפילו פחות טוב. 2 האמויפי שקיבל הם אות קלון לליגה.

        1. גיא הרשע

          1 אפר 2018 06:59:02

          המספרים שלו היו נמוכים?
          ממש לא.
          אתה צריך פשוט לדעת לקרוא אותם כמו שצריך.
          ראשון בליגה באסיסטים למשחק ב-2 העונות.
          ראשון בליגה ב-TS% ב-MVP השני.
          שישי בליגה באחוז מה-3, ב-2 עונות ה-MVP.

          הכי חשוב?
          ההבנה של מה עומד מאחורי אותם מספרים.
          לקלוע 30+ נק', זה באמת מרשים. לקלוע 30+ נק' באחוז אפקטיבי נמוך מ-50%, זה הרבה פחות מרשים.

          נעשה השוואה בין 2 עונות, אחת שלטענתך לא שווה MVP (נאש 2006), השנייה של ווסטבורק העונה, זו שאתה מהלל ללא הרף (אתה שמת אותו 2 ברשימה שלך השנה).

          ווסטבורק קולע העונה 25.4 נק' למשחק.
          נאש קלע 18.8 נק' למשחק.

          לכאורה, יתרון לווסטבורק.
          אבל ווסטברוק, הוא צריך 21.1 ניסיונות קליעה בשביל להגיע למספרים שלו.
          נאש, הוא היה צריך רק 13.4 ניסיונות קליעה בשביל המספר שלו.

          ווסטבורק, הזריקות שלו הן על חשבון הקבוצה.
          האחוז האפקטיבי של הקבוצה השנה הוא 51.5% ,
          האחוז האפקטיבי של ווסטברוק הוא 48.7% .
          המשמעות ברורה –
          יותר נק' לווסטברוק = פחות נק' במצטבר לת'אנדר.
          זה לא סתם, הנתון שהקבוצה מצליחה יותר כאשר הוא זורק פחות.

          נאש, להבדיל, הוא קלע 58.3% אפקטיבי. הקבוצה קלעה 53.7% אפקטיבי.
          בכל פעם שהוא בחר לזרוק, הוא שיפר את הקבוצה. זה לא מנע ממנו לחפש תמיד קודם כל את המסירה.

          מספר נוסף. האסיסטים.
          לנאש היו בעונות ה-MVP, בראשונה 11.5 אסיסטים למשחק. בשנייה 10.5 אסיסטים למשחק.
          לווסטברוק היו בעונה שעברה 10.4 אס' למשחק, והעונה יש לו 10.1 אס'.
          לכאורה זה קרוב לשוויון, עם יתרון קל לנאש.
          אבל –
          נאש איבד בעונה של ה-11.5 אס' 3.3 פעמים את הכדור. בעונה של ה-10.5 אס' הוא איבד את הכדור 3.5 פעמים.
          ווסטברוק?
          לו היו בעונה שעברה 5.4 איבודים, והעונה יש לו 4.7 איבודים. שמיים וארץ.

          נאש היה שחקן חד פעמי. אחד מהקלעים הגדולים שראה המשחק. אחד מהמוסרים הגדולים שראה המשחק.
          הוא היה יכול לזרוק הרבה יותר. הוא בחר לעשות את מה שטוב לקבוצה שלו.
          HOF מהמוצדקים. כנ"ל הזכיות שלו ב-MVP.

          1. שמעון

            1 אפר 2018 07:06:55

            חח סטיב נאש מול תחרות הגארדים של היום לא היה מתקרב לתואר. מזל שבתקופת שיאו התמודד עם קיד בילאפס פרקר. היום מול קרי ראסל הארדן ליליארד קיירי פול סימונס בעתיד היה מקבל נוק אאוט

          2. גיא הרשע

            1 אפר 2018 07:18:23

            אתה חושב שהוא היה קולע פחות טוב?
            ההגנות ב-18' כל כך טובות יותר מאשר ב-10'?
            הוא סיים את אותה עונה, עונתו ה-14 בליגה, עם 16.5 נק', 11 אס', בעוד עונה של 40/50/90 לרזומה.

            בו נראה מישהו מאלו שהזכרת, מסיים עונה של 10+ אס', ו-40/50/90.
            קרי, אם ירצה, יכול לעשות את זה. זה יבוא על חשבון נק', אבל הוא מסוגל.
            מי עוד מסוגל?

          3. שמעון

            1 אפר 2018 08:33:27

            לא הבנת אותי, היום הוא היה קולע יותר אולי אבל היה רחוק ממי שציינתי כי הם היו קולעים יותר ושומרים הרבה יותר טובים ממנו. כמו כן מול הגארדים האלו ההגנה שלו הייתה מביכה יותר ממה שהיא הייתה אז, הוא אפילו לא היה קרוב לאמויפי.

            אתה רוצה סטטיסטיקות מגוחכות של אחוזי שדה וכל מיני שטויות?

            סטיב נאש בעונת 04-05 סיים עם: 15.5 נק (50.2% מהשדה), 11.5 אס מול 3.3 איב, 3.3 ריב, 1 חט.

            בן סימונס העונה: 15.8 נק (53.9% מהשדה), 8.1 אס מול 3.4 איב, 8 ריב, 1.7 חטיפות.

            יעני מספרי נאש במקרה הטוב ומוביל את פילי למקום 3 שאיש לא ציפה.

            אז בן סימונס צריך להיות הMVP נראה לי. ואני בכלל לא מדבר על הגנה שסימונס יותר טוב ממה שנאש אי פעם היה.

            קיצר חרפה

            בעונת 04-05

            דירק נובציקי הוביל את המאבס למקום שלישי במערב כולה 4 הפסדים יותר מפיניקס עם 26.1 נק, 9.7 ריב, 3.1 אס והגנה יותר טובה.

            דווין וויד בעונתו השנייה הוביל את ההיט למקום 1במזרח כולה עם שלושה הפסדים פחות מפיניקס עם 24.1 נק (47.8% מהשדה), 6.8 אס, 5.2 ריב, 1.6 חטיפות.

            טים דאנקן הוביל את הספרס למקום ה-2 במערב עם 20.3 נק ,11.1 ריב, 2.6 חס והגנה.

            כל אלו ראויים לפני נאש.

            עונת 05-06 הביזיון בכלל גדל

            דירק נוביצקי מוביל את המאבס למאזן טוב משל פיניקס עם ממוצעים של 26.6 נק, 9 ריב, 2.8 אס והגנה יותר טובה.

            וויד מוביל את מיאמי עם 2 הפסדים פחות מהסאנס עם: 27.2 נק, 6.7 אס, 5.7 ריב, 1.9 חטיפות והגנה יותר טובה.

            לברון ג'יימס מוביל את הקאבס ל-4 הפסדים פחות מהסאנס עם ממוצעים של 31.4 נק, 6.6 אס, 7 ריב

            קובי בריאנט מוליך חבורת פחונים עם קוואמי בראון לפלייאוף עם 35.4 נק, 4.5 אס, 5.3 ריב.

            ומי זוכה? נאש עם 18.8 נק, 10.5 אס, 4.2 ריב והגנה הרבה פחות טובה מכל מי שברשימה.

            כל אלו לפני נאש ראויים.

            בקיצור סטיב נאש שדד מדירק נובצקי 2 תארי אמויפי. ולא היה אפילו ראוי לסגנות. זה מה שנקרא שוד לאור היום

          4. גיא הרשע

            1 אפר 2018 09:02:26

            אם סימונס היה מוביל את הליגה באסיסטים למשחק,
            והיה הכוכב של קבוצתו ששיפר אותה מ-29 ניצחונות, ל-62,
            אז כן. הוא היה ראוי ל-MVP.

            בכדורסל של היום, היכולת לקלוע מבחוץ, חשובה יותר מאי פעם.
            יש מעט מאוד שחקנים בתולדות המשחק שקלעו טוב יותר מנאש.
            הוא קלע ברמה של קרי, ריי אלן, רג'י מילר.
            אם הוא הסתדר מצוין ב-10', עונתו ה-14, ברור שהוא היה מסתדר גם בכדורסל של 18'.

            כמה נק' מהותיות על השוואה בין נתונים.
            אחוזים מהשדה, על אחת כמה וכמה בכדורסל של ימינו, לא באמת מעניינים.
            אחוז אפקטיבי.
            שחקן שקולע 40%+ מהשלוש, תרומתו לצבירת הנק' של הקבוצה היא כמו של שחקן שקולע 60% מ-2 נק' (אחוזי עילית).
            ונאש בשיאו, לא קלע "רק" 40% מהשלוש. הוא קלע 43% – 47% .
            או לצורך העניין – 55% – 61% אפקטיבי, 9 עונות של TS% גדל מ-60%.
            בעונת ה-MVP השנייה, 65% אפקטיבי.

            אתה יודע לכמה גארדים יש עונה של 65% TS , ו-15 נק'?
            יש את קרי, פעמיים (עונת ה-MVP, והעונה),
            יש את הארדן, השנה.
            וזהו.

            לגבי עונת 2006, אז המאזן של הסאנס אכן הופך את ה-MVP של נאש לגבולי.
            אבל שוב, אתה שוכח את הסיפור –
            אמרה שיחק באותה עונה רק 3 משחקים. אחרי הפציעה שלו, חשבו שהסאנס גמורים. בהנהגת נאש הקבוצה נשארה רלוונטית, ושוב העפילה לגמר המערב.
            אבל הסטטיסטיקה האישית שלו?
            היא הייתה יוצאת דופן.
            הוא סיים עונה של 18.8 נק', 10.5 אס', 4.2 רב', 40/50/90.
            הוא היה 6 בליגה באחוזים מה-3, 1 באחוזים מהעונשין, 1 באסיסטים למשחק, 1 ב-TS% .
            אני חושב שבאותה עונה זה היה צריך להיות נוביצקי או לברון.
            אבל בין זה לבין "שוד לאור יום", יש פער ענק.

          5. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

            1 אפר 2018 09:07:01

            💯+
            כדורסל, יש להזכיר, הוא משחק ק-ב-ו-צ-ת-י.
            לוקח את נאש לפני ראסל לכל קבוצה (כולל כדורגל, קרלינג וברידג')

כתיבת תגובה

סגירת תפריט