דלתא נו מה יהיה – יומן דנבר ראוי לשמו / הגולש Ljos

לוגו דנבר נאגטס

דלתא נו מה יהיה – יומן דנבר ראוי לשמו / הגולש Ljos

לאורך כל ההיסטוריה האנושית, בני האדם ניסו לעמוד על קנקנו של הדלי. בהתקלות עם דלי רנדומלי ברחוב, מרבית האנשים יבחרו להתעלם ממנו. חלקם יוסיפו תהייה למה לעזאזל הוא נמצא שם באמצע הרחוב ומה הוא מצפה שיקרה. חלק יעדיפו להזיז את הדלי הצידה ולמנוע מאנשים נוספים להיתקל בו. חלק אחר יעדיף לנצל את הדלי עבור המים שבתוכו. אנשים רבים יושבים ימים רבים ומהרהרים על החלק הפנימי שלו וכמות המים הנמצאת בו באותו רגע נתון. אנשים מסויימים יחליטו כי באו מים עד נפש ויסיימו את ההרהור על כמות המים בעזרת בעיטה חזקה לצד הדלי. קבוצה ספציפית של אנשים מתחלפים מניו יורק יבחרו להניח תינוק בדלי לפני הבעיטה. אך ישנה רק קבוצה אחת, יחידה ומיוחדת, שתבחר לעמוד מול הדלי. להתבונן בו. לבחון אותו מכל צדדיו. מאחור אנשים יחלפו, העונות יעברו, מלחמות עולם יתחילו ויפסקו, אך אותה קבוצה של אנשים תמשיך לעמוד בצמוד לדלי, ללא תנועה נראית לעין, אך עם המון סערות רגשיות פנימיות. ברוכים הבאים לדנבר נאגטס.

ניו אורלינס איבדו את קאזינס. מינסוטה את באטלר. קליפרס איבדו כל שחקן שהיה מוכר לפני העונה הזו. יוטה בונה על ריקי רוביו ורוקי מיטשל. ספרס עדיין מחכה שקוואי יצא מהמוסך. ועדיין, איכשהו, דנבר מצליחה לא להתקדם מילימטר קדימה אל עבר הפלייאוף.

לפני חודש זה נראה אחרת. חודש פברואר העיף את דנבר לשחקים. כל רגע של התקפת הקבוצה היה קסם טהור. הם חזרו לשיטת ההתקפה המאולתרת שהם הביאו על העולם בשנה שעברה. יוקיץ' קרא וניווט את המשחק, ג'מאל "מייפל קרי" מארי חתך וקלע, גארי האריס נתן את הקליעה והקשיחות. החיתוכים של מארי ומסירות האמן של יוקיץ' אליו היו אחד הדברים היפים שיש לליגה להציע. הם היו ההתקפה השלישית הכי יעילה בליגה באותה תקופה ובנו על זה רצף ניצחונות על מיטב הליגה, שבאותו רגע חשבנו שמבטיח להם את הפלייאוף.

מצד שני, באותם רגעים ההגנה של התכולים הייתה… אממ… מה מילה נחמדה לזבל טהור רגע לפני ששורפים אותו כדי להציל את העולם מידיו? לא טובה. נלך על לא טובה. ההגנה, הלא טובה גם ככה, התדרדרה מאוד באותה תקופה, וכולנו חיכינו לרגע שפול מילסאפ יחזור. איתו, הם היו אחת מהקבוצות הטובות בתחילת העונה. איתו, הם ידעו לעשות הגנה.

גם מייק מאלון חשב כך. כמו שבוודאי ניתן לראות בטוויט הבא:

תבינו, באותם רגעים שאנחנו (ואני מתכוון אני) נהנינו מההתקפה החלומית של דנבר, מאלון הסתכל על ההגנה והיה עצוב. והוא לא לגמרי טעה. קשה מאוד עד בלתי אפשרי להצליח בליגה הזו עם הגנה כזו איומה. מאלון חיכה לרגע שבו יחזור מישהו שהוא יוכל לדבר איתו הגנה. מישהו שהוא יוכל לבנות סביבו מחדש את הזהות של הקבוצה. הוא ראה במילסאפ את ההתגלות האלוהית אליה הוא חיכה כל הזמן הזה, וקיווה שלא מדובר בסתם טוסט שנחרך יותר מדי.

בשנייה שמילסאפ חזר לקו הבריאות, מאלון הסתכל עליו, הביט ביוקיץ' ומארי, הסתכל שוב על אח של אלייז'ה ורץ להתנחם בזרועותיו ולבכות לו שהילדים לא מקשיבים. הילדים מצידם רואים מאמן שרק רואה מה הם לא יכולים לעשות.

אם כל המאבק היה בין ההתקפה של דנבר והניסיונות של מאלון להחדיר הגנה, ניחא. הבעיה שמאלון מנסה להשתלט גם על הצד ההתקפי. ברגע שמאלון ראה הזדמנות לשדר את שליטתו, בתקווה שהשחקנים יפנימו ויקשיבו לו בהגנה, הוא החל יותר ויותר לדרוש שהקבוצה תשחק את המהלכים שלו, על חשבון אותה התקפת אילתורים וחיתוכים שחרכה את הליגה. וכמו שכבר בטח ברור, מאלון הרבה יותר מאמין במילסאפ מאשר ביוקיץ'. הרבה יותר מדי מהמהלכים שלו הם, משום מה, לשחרר את מילסאפ לבידוד במיד-פוסט. ומילסאפ מעולם לא ידע שהוא אמור להיות שחקן כזה.

דנבר צריכה מהר מאוד להחליט מה היא. הליגה כבר מתחילה לסגור את האורות, הסדרנים מסמנים שאפשר כבר להתחיל לקום ליציאה, ודנבר עדיין לא יודעת מה לעשות עם עצמה. הם חייבים לעשות משהו בהגנה. במשחקים האחרונים, ניתן לראות מדי פעם שהם מסוגלים לתת את הקווץ' ההגנתי ולהשיג עצירות חשובות. אך הקווץ' הזה בנוי על יסודות הגנתיים רעועים במיוחד. מצד שני, אסור, אסור, אסור, שמאלון יחרוט על היד שלו בסכין נובע, לשנות את ההתקפה של דנבר. הם חייבים לתת לילדים לרוץ ולהחליט לבד, כי הם הוכיחו שהם יודעים יותר התקפה משמאלון יכול לתת להם. בתקווה שלא מאוחר מדי, דנבר חייבים להחליט אם מאלון והצעירים מסוגלים לגשר על הפערים ולהגיע ביחד לשיא, או שהצדדים חייבים להתרחק אחד מהשני כי הערך של הקבוצה יכול להיות כל כך הרבה יותר גבוה ממה שהם מציגים עם מאלון.

או בקיצור, או זה

או זה:

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. יומן.נפלא. תודה רבה. אני דווקא חושב שבישורת האחרונה דנבר החליטו לא להביט בדלי אלא ממש לבעוט בו אקטיבית.
    ההפסד המיותר לממפיס למשל ואפילו הלילה מול הרפטורס הם הולכי רוב המשחק בהפרשים שנעו באזור 5-8 נק' ולא הצליחו לברוח והלהרוג את המשחק , בסופו של דבר ברפטורס לקחו את המושכות ואת המשחק.

    1. תודה.
      הם לגמרי נתנו לאחרונה כמה בעיטות קטנות שהרעידו את הדלי.
      הלילה יוקיץ' קרס בסיום מעייפות אחרי שהחזיק את המשחק על גבו עד אותה נקודה. וזו עוד נקודה בדנבר העונה – רק להשוות בין איך המחליפים של טורונטו משחקים למחליפי דנבר ואפשר לבכות.

  2. דנבר קבוצה אדירה שכשלה במאני טיים בגלל חוסר ניסיון ופז"מ.
    הם ממש נתנו וולה לדלי והפסידו משחקים מול פחים אחרת הם היו גם כרגע בפלייאוף.

    מיילסאפ חזר ברגע הכי לא טוב להשתלב בקבוצה וזה פגע במרקם. מורי ירד בכושרו לעומת השיא שהם היו בו והרבה מהשיא היה בזכותו.

    אני חושב שהם קבוצה טובה ממינוסטה וגם מיוטה, אני מקווה שיכנסו על חשבון מיני שלא מגיע להם, כשלון מהדהד ללא קשר בכלל לפציעה של באטלר.

    1. לחלוטין אין סיכוי, לא יקרה, בחיים לא, המספרים ולוח המשחקים לא מאפשר, אבל אם דנבר תכנס לפלייאוף על חשבון מינסוטה, יהיה לי יום שמח אחד בחיים. ואני חושב שמגיע לי אחד, לא?

  3. אחלה יומן, תודה רבה. ניתוח מעניין. אתה למעשה טוען שתפקיד המאמן הוא לא לאמן… לא שולל אבל, אמירה .קצת מהפכנית. אם מאמן לא יודע לתת ערך מוסף אז…

    1. קרוב.
      אני טוען שאוברקוצ'ינג יכול להיות בעייתי, במיוחד אם מדובר בתחום שהמאמן פחות טוב בו. אני טוען שמאמן צריך לדעת לעבוד עם השחקנים שיש לו והיתרונות שלהם. אני בעיקר טוען שההתקפה של דנבר גורמת לי להרגיש חם ונעים.

  4. הם חייבים SF נורמלי.
    יש להם "פקק" בגבוהים עם פאריד (שאין לי מושג מה איתו) ופלאמלי שאחד מהם, פאריד, היה צריך להטריד בשיא.
    היה גם עומס בעמדת הגארדים אבל הם עשו טרייד על מודאיי והביאו את האריס (שלדעתי היה עדיף להשאיר את נלסון).
    ממארי והאריס זה יופי של קו אחורי ועם יוקיץ' זה אחלה בסיס אבל הם צריכים עוד ניסיון ושפשוף.

    1. על מה אתה מדבר? ווילסון צ'נדלר ואוויר הרים צלול כיין כגיבוי זה מספיק היום לאחת העמדות החשובות בליגה.
      כל פיסת מידע שתמצא בנוגע לפאריד תעזור. יש לו משפחה וחברים, והם מתחילים להיות מודאגים.

  5. צודק לגמרי סמיילי. אין ספק שיש להם חור יחסי בעמדה 3, משום מה מזכיר לי את הקליפרס של העונות הקודמות מבחינה זו.

  6. אוי זה פשוט מעולה, שיחקת אותה איסלנדי.
    הבייבי ווריורס שלך לומדים לזחול לפני שיוכלו ללכת. כרגע כל מה שהם טובים בו זה להיראות חמודים ולעשות קקי בתחתונים.

    1. אגיד מה שאמרתי לקרוב משפחה שלי – כל עוד מישהו אחר מטפל בכל הלכלוך הזה, אין לי בעיה לבוא פעם בכמה ימים, להגיד שהם חמודים ולשחק בצבי הנינג'ה נגד אלסה.

  7. תודה רבה.
    דבר פשוט קרה לדנבר ושמו "קללת האשך".
    בהתחלה לא האמנתי בזה, חשבתי שזה עוד איזה אנטי-ניחוסון של גיא על חשבוני, אבל מסתבר שזה אמיתי.
    האשמה כולה עלי

  8. נהדר, תודה רבה! בניו יורק אכן שומרים תינוקות במיוחד לאפשרות שאי שם ייאלצו לשפוך מים..
    דנבר ממש מאכזבים. לא ברורה הנפילה בשלהי העונה.

  9. תודה LJOS על יומן כתוב מצוין.
    נשמע ממה שכתבת שהמאמן לא קשור בכלל להתקפה המצוינת שהיתה להם, שכל מעיניו היו בתחזוק ההגנה ושההתקפה באה מעצמה.
    דנבר זה מועדון לוזרי בצורה שלא תאמן, רק מינסוטה גרועה יותר.
    קודם הם בעטו בדלי ואת מה שנשאר הם שפכו עם התינוק.

    1. מייק מאלון בא על הטיקט ההגנתי. אפילו מידן אמר את זה בפרוייקט ההוא של אפלטון: http://www.hoops.co.il/?p=84409
      ההתקפה, לפחות למראית עין, נראית כתוצאה של טעות – נסיבות שהובילו להרכב שמאלון לא תיכנן או רצה בשנה שעברה, אבל היא הצליחה ולהגנתו – הוא נתן לה לרוץ (כל עוד הנסיבות לא חזרו לטובתו. כל פעם שהן כן, הוא ניסה לחזור למה שהוא רוצה).

    2. אין לי בעיה עם מאמן שבא על טיקט הגנתי. אבל אני לא מקבל את זה שההתקפה לא קשורה אליו – המאמן הראשי אחרי על *הכל*. גם אם יש לו עוזר מאמן מעולה לאספקט זה או אחר (ע"ע תיבודו בבוסטון לנושאי הגנה) עדיין המאמן נושא באחריות שמשמעותה קללות או שבחים, בכל מה שקשור לניהול הקבוצה. בהחלט יכול להיות שתחילתה של התקופה היפה בהתקפה באה בצורה מקרית אבל היה שם מאמן שידע לזהות את זה ולתת להרכבים הנכונים לחשק ביחד.
      בקיצור – צריך לתת לו את הקרדיט על כל מה שטוב ולכעוס עליו על מה שרע

      1. אני לא בהכרח תומך בגישה הזו בכל מצב, בטח לא כשהמאמן מוכן להשתמש בהתקפה הזו רק כאשר אין לו ברירה ובשאר הזמן נלחם בה באופן אקטיבי.

  10. קבוצה מבאסת,במקום לעשות פלייאוף בסטייל מפסידה לכל מיני ממפיס בדרך.אני ממש לא אופתע אם נראה חילופי מאמן, למרות שלא בטוח שזו הבעיה כאן.תודה על היומן המושקע.

  11. נהניתי מכל מילה. מהראשונה עד האחרונה. הדלי, אוי הדלי הזה. רודף אחרינו כל ימי חיינו.
    אני מאמין שהבעייה הרצינית ביותר היתה פציעתו של מילסאפ. עכשיו שהוא חזר, לך תדע. כתבו בקשר לקווין סניידר. אני דווקא מאד אוהב אותו. הוא נראה לי עם נפש ניו יורקית.

  12. מעולה!

    דרך אגב, הדלי המדובר?
    הזה מהמשפט והבעיטה?
    זה הדלי עליו עומד הנידון למוות, רגע לפני שטבעת החנק מתהדקת.

    במקרה שלנו, אלו יוקיץ' והחברים שעמדו על הדלי,
    וזה האשך הטמיר שבעט…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט