יומן המכשפים מוושינגטון 3# (ובונוס תרחישי הצלבות פלייאוף מזרח) / שלהבת

היומן הראשון

היומן השני

23 משחקים עברו מאז יומננו השני… כמעט תמה לה העונה, זהו הזמן ליומן שלישי ומסכם לעונה, וגם נסיים בבונוס – כל התרחישים האפשריים להצלבות פלייאוף עבור המזרח כאשר נכון להיום השיבוץ הסופי בתחתית ממש ממש באוויר.

 ונתחיל מהחדשות המשמחות, יש כמה פרסים לחלק:

המכשפים "הקבוצה המאכזבת לעונת 2017/2018"

המכשפים זכו באיזה שהוא תואר השנה. המכשפים עם מאזן של 42W, אשר משמעו במערב הינו בחירת לוטו, 42W…! במזרח החלש בו הם היו אמורים סוף סוף לשלוט. בשנה שבה קליבלנד עוברת תהפוכות, בוסטון סובלת מפציעות מחרידות, וושינגטון שבפתיחת העונה הכריזה על עצמה כטובה במזרח פשוט נעלמה בהרבה רגעים חשובים השנה ומתברגת בתחתית הפלייאוף. מהקבוצה היחידה שמשלמת מס מותרות מלבד קליבלנד, ג"ס ואוקלהומה ציפינו ליותר גם עם היעדרות של הוול-סטאר לחצי עונה.

ולא נגמר, יש עוד, מזל טוב לסקוטי:

סקוט ברוקס "המאמן המאכזב* של העונה הסדירה 2017/2018"

(* – אפשר להתווכח האם צריך להחליף את המילה "מאכזב" ב"כושל" או "גרוע", כיוון שלעתים המילה "אכזבה" מתייחסת לאי עמידה בציפיות כלשהן שאולי נבנו, ובמקרה הזה ייתכן ולא היו ציפיות גבוהות מלכתחילה – אך זו רק סמנטיקה.)

בתור מי שצפה בלא מעט משחקים של וושינגטון השנה אני שמח להעניק לסקוטי ברוקס את תואר המאמן המאכזב לעונה. ניתן לומר הרבה דברים, וסקוטי ברוקס אמר המון דברים אחרי משחקים כדי להסביר/לתרץ/להתנצל/להאשים, אבל בסופו של דבר האחריות נופלת על המאמן, לא כך סקוטי? כאשר ברור פעם אחר פעם שבדקות האחרונות של משחק צמוד הוא פשוט ייתן את הכדור לוול או לביל בלי שום הנעת כדור (פורטר, שלו האחוזים הטובים בקבוצה בקלאץ כמעט לא נוגע בכדור בדקות האחרונות), כאשר ברור שכאשר הקבוצה מובילה ברבע הרביעי ברוקס פשוט יורה לוול או לביל לחלוב את השעון ולייצר לעצמם זריקה קשה, כאשר כבר ראית כל כך הרבה משחקים צמודים הולכים לאיבוד ברבע הרביעי (למשל, שלשום, נגד קליבלנד, וושינגטון הובילה ב 17 כ 7:30 דקות לסיום, כן שבע עשרה הפרש ואז החלה בחליבת השעון סטייל סקוטי בדרך לפעם הראשונה שלברון מוביל קאמבק כזה בקריירה שלו מתוך… 153 נסיונות). כאשר לברון ג'יימס בארבע משחקים העונה נגד הקבוצה עם ממוצע של טריפל דאבל ובמקום למצוא דרך יעילה למזער את הנזק במשחק הרביעי בהתבסס על נסיון העבר המאמן פותח באסטרטגיית "גורטאט בא להגנה כפולה אל לברון" ומשחרר את לאב שקובר שלשות חופשיות לחלוטין פעם אחר פעם, וכאשר המאמן מסיים את המשחק בלי סנטר שיגן על הטבעת בעוד לברון פשוט חוגג, ו-זה לא נגמר- בראיון בסוף המשחק המאמן פשוט אומר שלברון השחקן הטוב ביותר בליגה ואין דרך לעצור אותו…. כאשר הקבוצה מקרטעת בשליש הראשון של העונה והמאמן מבטיח שינויים בחמישייה (שלא הגיעו לעולם), כאשר, וזה כבר באמת נורא, המאמן נותן לוול לשחק פצוע במשך כמה משחקים ומחזיר את וול ל-39 ו 40 דקות בבק-טו-בק זמן קצר אחרי שחזר מטיפול PRP בפציעה הראשונה שלו בברך העונה, כאשר המאמן שנה וחצי לא נותן הזדמנות לסטורנסקי, ורק בלית ברירה כאשר וול בחוץ לחודשיים ופרייזר לא מתפקד הוא פונה לשחקן הספסל אותו היה אמור לפתח מזמן, ולבסוף כאשר המאמן לא נותן לביל מנוחה אפילו למשחק אחד ומצהיר שעבורו "מנוחה היא שנת לילה טובה" ונותן לו לשחק 82 משחקים כולל 40 דקות בבק-טו-בק ארבעה ימים לסיום העונה נגד אטלנטה בבית (אטלנטה מצידה שיחקה עם 7 inactives) ועדיין מפסיד שלשום…  אז, או אז, יזכה המאמן לתואר הנכסף הנ"ל. מזל טוב סקוטי, זה אפילו לא היה צמוד השנה.

נמשיך בעוד פרס, הפעם משהו מעודד:

השחקן המשתפר – סטו

תומאס סטורנסקי, הלא הוא סטו, כבר זכה לתנועת מדיה חברתית freesato# ! אוהד ממורמר (לא אני, מבטיח) החליט להכריח את סקוטי להקים את סטורנסקי מהספסל, ובסוף זה עבד לו! סקוטי לא הסכים להכיר בכך שסטו הוא רכז לכל דבר, ווושינגטון אפילו וויתרה על הבחירה שלה בסיבוב השני על מנת להביא רכז חלופי שלא מתאים לקבוצת צמרת NBA (לפחות ברמה ששיחק בה השנה) בשם טים פרייזר אשר לא היווה איום התקפי בכלל (29% מ-3 ו 39.6% מהשדה)  ובהגנה בעיקר נאלץ לעצור שחקנים חזקים וגבוהים ממנו עם עבירה בלית ברירה. עד כדי כך ברוקס לא האמין בסטו (ואגב, עכשיו אף אחד לא מאמין בפרייזר שהביאו את ראמון ססיונש וזה בהחלט נראה כשדרוג לפרייזר). אבל, וול נפצע, פרייזר גמגם, וסטו פשט את האימונית… ומאז לא הביט לאחור. חודש פברואר מדהים של סטו (60% מהשדה, 55% משלוש) היה לפי דעתי החודש הכי כיפי לצפייה בוושינגטון השנה. מרץ היה גם מרשים (49% מהשדה, 47% משלוש). המשחק בו קלע הכי הרבה נקודות היה נגד שיקגו בו גם בובי פורטיס כמעט סיים לו את העונה, למי שלא מכיר את סטו, שווה צפייה:

אסיסט וחטיפה לספר:

עוד כמה היילייט מומלצים של הצ'כי המעופף:

הגג על ראס,

אסיסט למוריס:

הדאנק של השנה של סטו (שימו לב לגורטאט עם המגבת):

סטו משחק כדורסל קבוצתי, חכם, ובלי ניסיון להרשים אף אחד, ולכן גם מאבד את הכדור הרבה פחות מוול. הוא ריבאונדר התקפי טוב (לו ולפורטר 0.04 ר' התקפה/דקה, היחס הטוב בקבוצה למעט כמובן לסנטרים)  בזכות גובהו (6-7) וחוכמת המשחק/מיקום שלו:

דווקא בסיטואציות סיום משחק או רבע מסויימות הוא טוב יותר, כי הוא מחושב מוול וללא אגו:

ומצליח לעתים לקטוף ריבאונדים בסיטואציות קריטיות כמו שכבר צויין. יחס אסיסט/איבוד של סטו גם לאחר ששיחק דקות רבות העונה עדיין טופ, ועומד על 3.5 שהוא מספר 7 בליגה ממש אחרי כריס פול ולפני ואן ווליט המצויין. לסיום משחקים הייתי ממליץ לשחק עם סטו כרכז לצד וול וביל כאופציות התקפיות. חבל שאף אחד לא משלם לי להיות בסגל האימון…

בעיה רצינית של סטו בשנה שעברה הייתה האיטיות בשמירה על שחקנים שעברו אותו בקלות, אך הוא שיפר את עבודת הרגליים שלו ולפעמים הוא אפילו נותן לשחקן לעבור אותו וחוסם אותו מאחור (כמו בוידאו עם ראס). שחרור הכדור שלו בזריקה עדיין איטי ומונע ממנו להפוך לכוכב, אבל הדיוק שלו מה-3 מחפה על כך ומרווח את המשחק עבור הקבוצה:

ג'ון ו-וול – ג'קיל והייד

קשה להכריע – אוהב, לא אוהב, אוהב, לא אוהב…. נתן הכרעה סופית לאחר הפלייאוף. ג'ון וול, אולי בגלל מאמן שבלוני, לא מראה שיפור השנה לעומת שנה שעברה למעט בשיפור באחוזים מה-3 (35.8% לעומת 32.7% שנה שעברה, אך אל נשכח ששנה שעברה היתה בעצמה ירידה מ 35.1% של לפני שנתיים). קבלת ההחלטות של וול השנה תמוהה ולעתים גרועה. עדיין, מרבה מידי לזרוק מיד-ריינג' באחוזים לא טובים. לפחות פעמיים ראיתי אותו משאיר לקבוצה היריבה פוזשן בסוף רבע כאשר הוא לוקח זריקה לשלוש עם 15-23 שניות על השעון לסיום במקום לסחוט את השעון (כן, זו סיטואציה שכן צריך לחלוב בה…). למה? ולמה הוא מפסיק למסור בדקות האחרונות למשחק והולך על ג'אמפרים קשים שנכנסים לו באחוזים גרועים בקלאץ'? למה הוא מאבד את הכדור יותר מדי ברבע הרביעי? (קיבלנו תזכורת כואבת לכך ממש השבוע האחרון עם איבוד עשתונות כללי מול קליבלנד שבו הקבוצה, בהנהגת וול, איבדה יתרון 17 ב-7 הדקות האחרונות (ממש אחרי שסטו ירד לספסל!)). למה המאמן מורה על טקטיקה כזו או אולי עובר על כך בשתיקה אם לא הורה על כך – לי אין פתרונים. אבל, תכלס, כשיש לך סופר-מקס בכיס מה זה משנה? כמובן שיש את הרגעים הקסומים שוול מפרק הגנות ומוצא חברים פנויים, אבל בסופו של דבר, אם המחליף שלך טוב ממך בקלאץ' משהו אומר דרשני. אבל התשובה היא כנראה שכמו שסקוטי ברוקס לא התאים למקסם את הקבוצה באוקלהומה, כך הוא ממש לא המאמן שיכול לחנך את וול. ואולי אלו הם פשוט געגועיי לצביקה שרף ולהושבת שחקנים (כולל ג'מצ'י) שלא ביצעו את תכנית המשחק…ואולי ברוקס פשוט מההתחלה נותן לוול יד חופשית לחלוטין ולא מבקר אותו כלל בתור מדיניות (וכאן כמובן יש לציין את התנהגות ברוקס עם ראס). החדשות הרעות: גם וול וגם ברוקס חתומים על 2022. אז אלא אם כן אראה מפנה חד בפלייאוף כנראה שאחד מהם צריך ללכת. ודי ברור לכם מי יהיה קל יותר להחליף… דיוויד בלאט עוד פנוי מישהו?

ביל – עמוד התווך של הקבוצה

בניגוד למשענת הקנה הרצוץ שמספק המאמן, ביל מהווה עמוד תווך לקבוצה.

מאוד התרשמתי, כמו רבים, מביל. מנהיג בלי אגו מנופח שמוכן לעשות עבודה שחורה ומשתפר בהמון קטגוריות. משלים את וול בצורה נהדרת וכששניהם בריאים ומשחקים נכון, אי אפשר לעצור את וושינגטון (כמעט). השנה ראינו גם חוסן גופני של ביל, אבל חבל שהמאמן לא נותן לו לנוח. נא להוסיף תפילה לאלו המאמינים: אנא, ברוקס, תן מנוחה לביל לפחות לשלושה משחקים בעונה כיוון שכדור הארץ עגול, יש התחממות גלובלית, ומנוחה לשחקנים בריאים יכולה למנוע פציעות. אה, ועוד בקשה סקוטי: מה דעתך על מחליף ראוי לביל? לא, מיקס לא עונה לקריטריון עם 33.2% מ-3 ו-39.8% מהשדה! (ובתור מי שצפה, הרבה פעמים מיקס משפר את הסטטיסטיקה שלו בגרבג' טיים, למרות שכן נציין לטובה את השלשה היפה שלו שכפתה הארכה וניצחון בבוסטון:

אגב, לאחר ששלדון מאק סיים את העונה לפני שהתחילה (תזכורת), נותר רק מחליף אחד לביל – הלא הוא מיקס. אולי כדאי להביא עוד שחקן לסגל? מה דעתכם על שחקן זול מה-G ליג שישחק על חוזה דו"צ? לא יאומן, באמת לא יאומן, אבל וושינגטון קבוצת ה NBA היחידה שבחרה לא לממש את האופציה להחזיק שני שחקנים על חוזה דו"צ. ואם אתם לא מאמינים לי אז קראו זאת מאחד ממקורות החדשות הכי "מפלגתיים" של הקבוצה. לסקוט ברוקס יצא מוניטין של מאמן שמפתח כישרונות צעירים – ואני לא מבין איך זה מסתדר עם העובדה הזאת. טוב כבר הענקנו לו את התואר הנכסף. נמשיך הלאה…

משחק אחד לפנתיאון נתן הריל דיל ביל נגד פורטלנד בחוץ עם 51 נקודות, הקשיבו טוב- שמתוכם 32 הגיעו מזריקות ל-2! אומנות צבירת הנקודות מ-2 כמעט נחשבת למשהו מהעבר היום, אז הינה throw-back לתקופת מייקל עם סלים בכל אופן אפשרי – צעד לאחור, צעד וחצי, עצירה פתאומית וזריקה, פייד-אוואי, ועוד…תהנו:

דבר אחד אפשר לומר בפה מלא: ללא ביל בריא לאורך כל העונה, וושינגטון כנראה לא היתה מעפילה לפלייאוף. לא מחמאה ענקית לקבוצה, אבל עובדה מאוד מחמיאה לשחקן הצעיר הזה. אציין למיתון הפרופגנדה שביל ממש (ממש) לא טוב בקלאץ' לצערי. זה משהו שגם אומת לאחרונה בנתונים אובייקטיביים על ידי שמעון טבדי. הפתרון? אולי מאמן שיכתיב מהלכים יותר יצירתיים בסיום? אה, טוב, דיברנו כבר מספיק על המאמן הדגול. מה שכן, ביל לא מתבייש לקחת על עצמו אחריות כאשר הוא מחטיא והוא מאוד ביקורתי כלפי עצמו (כמו גם אוברה), מה שלא שמענו מוול (וגם לא שומעים הרבה ממוריס, אגב) השבוע אחרי ההפסד המכפיר מול קליבלנד (איבוד ה-17 הפרש שהזכרתי קודם) כאשר וול האשים את השופטים בטעות הגורלית שלו.  אם הפלייאוף ייגמר בסיבוב ראשון השנה יש מצב שנראה סכינים נשלפים בין מחנה וול למחנה ביל… דרך אגב, גורטאט כבר יותר מתעניין בשנה הבאה ובפרישה מאשר בעונה הנוכחית או בלנסות לחנך את וול. בהחלט יש בעיות בחדר ההלבשה. פשוט מאוד: קשה לוול להיות מנהיג בחדר ההלבשה כיוון שהאווירה עכורה אחרי כל כך הרבה משחקים שנשמטו בחטא ברבע הרביעי. כלומר, בסופו של דבר, הרמה הירודה של אימון הקבוצה ברבע הרביעי גוררת בעיות בחדר ההלבשה ואני ממש לא מאלו שמאמינים שמקור הבעיות הללו הן באישיותו של וול. וול יכול להיות מנהיג טוב מאוד אם תינתן לו ההזדמנות לפרוח ולנהל סופי משחקים בתבונה. כדי להמחיש, בראד סטיבנס יוצר את התנאים למצויינות ולהצלחה בסיומות משחקים בבוסטון, מה שמפתח את יכולות ההנהגה של שחקניו ונותן להם את התנאים להוביל בהצלחה ואת הביטחון אחד בשני.

שיפור בספסל

על מיקס ופרייזר המאכזבים כבר דיברנו, אבל עדיין, באופן מפתיע, הספסל של הקבוצה התחזק משמעותית השנה. כלומר, הספסל היה כה חלש קודם (זוכרים שברנדון ג'נינגס היה המחליף של וול בסדרה נגד בוסטון?) שאפילו אם 2 מ 3 השחקנים החדשים מאכזבים עדיין יש שיפור רציני. נסביר:  על מייק סקוט היעיל כבר דובר, והוא מספק נקודות (אך למרבה הצער לא הגנה) אינסטנט מהספסל, על סטו כבר פירטנו, וקלי אוברה גם מראה שיפור. אמנם הוא היה הזוכה הוודאי בתואר השחקן המשתפר של הקבוצה לולא סטו היה ממריא, אך בשבועות האחרונים הוא לא פוגע, וברמות ממש מדאיגות (הוא החטיא 20 קליעות רצופות מ-3 בשבועיים האחרונים וקולע 28% מ-3 מאז האול-סטאר ועד שלשום). מהינמי גם מראה שיפור משנה שעברה, אך השיפור כה קל והחוזה כה גרוע שאני פשוט לא רוצה לדבר עליו מעבר לשורה זו. עדיין, הספסל של וושינגטון הוא מהחלשים בין קבוצות הפלייאוף. למעשה, הוא בעל ה-WIN % הנמוך ביותר מבין כל קבוצות הפלייאוף אשר מבצע הכי הרבה עבירות לדקה – למען הדיוק עבירה כל 106 שניות בממוצע! לשם המחשה, שחקני החמישייה מבצעים 11.1 עבירות ב 29.9 דקות והמחליפים 10.2 ב 18.1 דקות…. כבר הבטחתי לא להזכיר את שם הסנטר הצרפתי אשר מוביל את הליגה בעבירות/דקה ב-4.9 מרשים… אנסה להסביר איך זה קורה: כל משחק (באמת, כל משחק שראיתי) הוא מנסה לסדר חסימות לקלעים כמו שגורטאט עושה מתוך ה textbook, אלא שכאשר הצרפתי עושה זאת הוא כמעט תמיד מוסיף איזה מרפק, או ברך, או סתם דחיפה/תזוזה ולזה קוראים "חסימה נעה", ומגיעה שריקת אופנסיב. המאמן כבר לא הולך להתלונן לשופטים, ואם היו סופרים בסטטיסטיקה כמה סלים בוטלו לוושינגטון (הרבה פעמים שלשות ברגעים מכריעים!) היו צריכים לשם הצדק להחסיר זאת ל +/- שלו (שהוא אגב 0, לא כך כך נורא…).

הנהלה

לא חקרתי את הנושא מספיק לעומק, אז אשאיר זאת לפעם אחרת. רק אומר שה- GM לא הוחלף כבר 15 שנים, ואם כדורי הפינג-פונג לא היו מביאים לפה את וול, ביל ופורטר אז לא היינו רואים הרבה מעבר לכך. ואזכיר שאת עונת 2010 המכשפים סיימו אחרונים בתיקו עם… ג"ס במאזן 26W. איפה ג"ס ואיפה וושינגטון היום… אולי זה קשור להנהלה. אולי.

בונוס – מוסף אוריינט אקספרס מיוחד: הצלבות פלייאוף אפשריות במזרח

ובכן, לשם ההגינות אזכיר שבסיום היומן הקודם ניבאתי "46-50 ניצחונות, כלומר מקום 3 עד 6 במזרח.".

fast forward to April 2018 ואיפה אנחנו: 42W עם עוד שני משחקים לסיום, ומקום 6-8. מבטיח לנסות להשתפר, אבל יש לקחת בחשבון מה שרבים אומרים בגלוי (כולל ביל וסטו בראיון אחרון), והוא הצטרפות המכשפים לחיל השריון לאחרונה (למשל בשבועיים האחרונים, הפסדים לניקס ולאטלנטה בבית ולבולס בחוץ), לאור העובדה שלפחות מיאמי (אשר הובסה שלשום על ידי נבחרת ה-G ליג של הניקס) וושינגטון מנסות לזכות במקום ה-7 הקוסם כל כך לאור חסרונו הצפוי של ק. אירווינג, וגם לאור העובדה שבחירת דראפט בסביבות 15-17 נראית קוסמת מאוד לקוסמים שלא בחרו כבר שנתיים.

טוב, אז בואו נתן מבט בטבלה נכון להיום, מה שאומר שנותרו עוד שני מחזורים לסיום עבור הקבוצות במקומות 3-8 (מקומות 1-2 כבר נעולים וחתומים):

במקרה של שוויון דו-ראשי עם מיאמי, מיאמי מנצחת (יתרון בדיביזן), ובמקרה של שוויון דו-ראשי עם מילווקי, וושינגטון מנצחת (2-2 ביניהן (אגב כולם נצחונות חוץ) אך יתרון ככל הנראה של 1 או 2 משחקים בקונפרנס). אגב, מיאמי ניצחה את מילווקי 3-0 העונה, אז מילווקי גם מפסידה את השובר שוויון הזה. במקרה של שוויון תלת-ראשי, מיאמי-וושינגטון-מילווקי הוא הסדר בגלל שמיאמי מנצחת את הדיביזיה שלה עם וושינגטון (הדיביזיה החלשה בליגה למי שתהה).  ואגב, זהו הסדר הנוכחי:

6. מיאמי 43W,

7. מילווקי 43W,

8. וושינגטון 42W.

ומה זה אומר עבור הבירה בשני המחזורים הבאים:

אם מיאמי מנצחת מחר את אוקלהומה בבית (נראה קשה) ו-את טורונטו בבית ברביעי אז היא זוכה מיד במקום ה-6. השאלה היא כמובן האם מיאמי תשכור מרכבה סימן 2 שיש במבצע השבוע. זאת בהתחשב בכך שאם פילי לא מועדת בשלושת המשחקים שנותרו לה (דאלאס בבית, באטלנטה, מילווקי בבית) המקום ה-3 מובטח לה. מיאמי נראית עייפה לאחרונה ונראה מאוד סביר שתפסיד לאוקלהומה (שזה עתה, אגב, ניצחה ביוסטון), אך מי יודע עם טורונטו לא תושיב את החמישיה במשחק האחרון (עוד על כך עוד מעט).

המצב מסתבך אבל מהר, בוא ננסה לעשות סדר עם מילווקי קודם כל:

מן העבר השני, מילווקי לפתע מחזיקה במושכות אחרי מעידות של וושינגטון ומיאמי שלשום. נתחיל מהסוף—במחזור האחרון מילווקי בפילי. הנחת העבודה היא שפילי מגיעה למשחק לאחר שניצחה בדאלאס ובאטלנטה ומחליפי קליבלנד מנצחים את ניו יורק פעמיים. או אז פילי חייבת לנצח את מילווקי על מנת לזכות במקום ה-3 ומילווקי מצידה חייבת להפסיד אחרת היא תעלה את עצמה למקום 6 ואת קליבלנד למקום 3…. לכן אניח שמילווקי מסיימת עם 44W לאחר ניצחון קל (?) על אורלנדו בבית מחר. לא הייתי מופתע אבל אם ניו יורק תגנוב את אחד המשחקים נגד קליבלנד אבל סביר שזה יהיה המשחק השני דווקא, והוא משוחק בו זמנית עם המשחק של פילי-מילווקי, לכן 44W למילווקי נראה די הגיוני.

בואו נעבוד עם הנחה זו, ונחזור לעשות סדר עם מיאמי:

בהתחשב בקרבות המערב ובכושר של מיאמי, סביר להניח שאוקלהומה תבוא למיאמי מחר ותצא משם עם ניצחון. לכן מיאמי תגיע לסיבוב האחרון במשחק בית נגד טורונטו כאשר לה 43W ולמילווקי 44W וכאשר היא יודעת שמילווקי תסיים עם 44W. ניצחון של מיאמי והיא מדלגת מעל מילווקי. השאלה האם זה כדאי לה? וכדי לענות על שאלה זו צריך לראות ראשית- מה יהיה מצב וושינגטון באותו ערב?

וושינגטון זוכה לשלושה ימי מנוחה לפני שהיא מארחת את בוסטון עוד יומיים. אני מנחש שהיא תצא עם ניצחון, בעיקר בגלל שהיא תרצה מאוד לסיים רצף 4 הפסדים ובוסטון תבוא לשחק רק על הכבוד (לא ממש נכון – אפרט עוד בהמשך) וכך אנו חוזרים לשאלה – מה תעשה מיאמי?

ביום רביעי, 11.4.2018 בשעה 20:00 שעון וושינגטון המצב, אם כל ההנחות הנ"ל יתקיימו, יהיה כדלקמן:

3. פילי 51W

4.קאבס 50W

5. אינדיאנה

6. מילווקי 44W

7. מיאמי 43W

8. וושינגטון 43W

ואז יתחילו בו-זמנית המשחקים: וושינגטון-אורלנדו, מיאמי-טורונטו, פילי-מילווקי, קאבס-ניקס. מילווקי תנסה להפסיד וושינגטון תנסה לנצח. לכן, אנו מגיעים למסקנה הבלתי-נמנעת שאם מיאמי תרצה להמנע מסדרת פלייאוף עם טורונטו יהיה עליה לנצח את טורונטו אך מנגד טורונטו תשמח א) להימנע מסדרה עם וושינגטון או מילווקי (האחרונה בעקבות זכרונות 2017, הראשונה בעקבות זכרונות 2015) ב) לשפר את מאזנה בכדי להבטיח יתרון ביתיות בסדרה עתידית עם ג"ס (אם ג"ס תסיים בשני נצחונות את העונה וטורונטו תפסיד למילווקי אז יסיימו טורונטו וג"ס עם 59W אך ג"ס תזכה בביתיות כיוון שטורונטו הפסידה את שני משחקיה בעונה לג"ס) ג) לקבוע שיא מועדון סימלי של 60W בעונה. ולכן, מכל הסיבות הנ"ל טורונטו תנסה לנצח את מיאמי על מנת לכפות סדרה עימה! כלומר, טורונטו לא תעלה עם המחליפים, ויהיה לנו משחק תחרותי. אם טורונטו תנצח (Wade and Spolestra willing…) אז נקבל סדרות:

פילי-וושינגטון

קאבס-אינדיאנה

בוסטון-מילווקי

טורונטו-מיאמי

אם, לעומת זאת, טורונטו תפסיד, נקבל תיקו 44W לוושינגטון, מיאמי ומילווקי, כלומר סדרות:

פילי-מיאמי

קאבס-אינדיאנה

בוסטון-וושינגטון

טורונטו-מילווקי.

כמובן שוושינגטון תעדיף  לפגוש את בוסטון לרי-מץ מטורף ולהזדמנות לנקום את הפסד שנה שעברה.  ובסדרה כזאת הכל יכול לקרות. ראו הוזהרתם.

אבל, בוסטון אינה מעוניינת לפגוש את המכשפים בסיבוב הראשון, והיא יודעת שבמידה ותנצח אותה בעוד יומיים אכן סדרה כזאת לא תתרחש (כיוון שוושינגטון תסיים שמינית ותתמודד עם טורונטו). לכן, סביר להניח שבוסטון כן תלחם חזק ונראה משחק מעניין ביום שלישי.

לסיכום, בשלב הזה לפחות כל אחת משלוש האופציות: פילי, בוסטון, טורונטו עומדת על השולחן. אם הייתי צריך להמר הייתי נותן לכל אחת מהאופציות האלו הסתברות: 45%, 15%, ו- 35%, בהתאמה (ו-5% לסדרה מול קליבלנד). כלומר רוב הסיכויים, לפי דעתי, הם לסדרה פילי-וושינגטון.

אנסה (ובאמת היה קשה לחשוב על משהו, גם האופטימים בבירה כבר לא כל-כך אופטימים אחרי 8 ההפסדים בעשרת המשחקים האחרונים… אבל כמדומני הצלחתי) לסיים בנימה אופטימית:

וממש לסיום – פלאשבק לעונת ההיסטורית – האליפות של הבולטס ב- 1977/1978

כתבה בנושא ייתכן ותגיע אך אזכיר שוושינגטון (כשלקבוצה קראו וושינגטון בולטס) מחזיקה בשיא של קבוצה שלקחה אליפות עם מספר הניצחונות הנמוך ביותר בהיסטוריה – 44W, בדיוק לפני ארבעים שנה. אז אולי, אולי, אולי, לאחר 40 שנים במדבר ועונה בינונית – עם בערך 44W (אולי בדיוק!? וגם כמעט אותו נט רייטינג!) אולי דה ג'ה וו….? לא אומר יותר על מנת לא לנחס. להתראות בפלייאוף!

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 47 תגובות

  1. תודה רבה על הפוסט !
    וושינגטון קבוצה שעומדת במקום כבר 3 עונות
    היא הייתה צריכה להיות במקום של טורנטו עכשיו אבל בעוד שיוג׳רי בנה נכון בויזארדס קפאו על השמרים.
    טכנית הקבוצה שרשמה אליפות עם מספר ניצחונות הנמוך ביותר היא הספרס 99 בעונה המקוצרת 🙂

  2. יופי של יומן ואכן הוויזארדס אכזבה גדולה.
    שלב הבונוס מוקדש לאוהדי פיניקס שכוססים ציפורניים בעצבנות (מילווקי 6 זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים לראות).

    1. לא ידעתי שהבחירה של מילווקי מוגנת 17-30! תודה על הפיקנטריה. זה אכן משנה במשהו את התחזית שלי! אם כך, למילווקי יהיה על מה לשחק במשחק האחרון של העונה נגד פילי! וזה גם מגדיל את הסיכוי לסיבוב ראשון בוסטון-וושינגטון. מעניין!

  3. תודה על יומן סופר מושקע.

    אכזבה אדירה, וושינגטון (בעיקר עבור אוהדי הסאנס. זה התפקיד שלהם לשמור עבורנו על הבחירה של מילווקי!)

    1. קראתי עוד קצת בנושא, ומתברר שיש עוד סיטואציות שבהן הסאנס יקבלו את הבחירה, גם אם מילווקי מסיימת 7 או 8! אם מילווקי, וושינגטון, ומיאמי מסיימות כולן עם 44W, אז יש לכם 66% סיכוי לשמור על הבחירה בהגרלה שתתקיים בסיום העונה. כמו כן, אם מילווקי מסיימת 7 עם מאזן זהה לזה של הקבוצה שתסיים 6, אזי יש לכם 50% לשמור על הבחירה. בהצלחה!

      https://www.jsonline.com/story/sports/nba/bucks/2018/04/05/bucks-playoff-scenarios-and-how-keep-their-first-round-draft-pick/488748002/

  4. המיקום הסופי במזרח רק נראה מסובך. כמעט כל הסיכויים (שיקולים שפירטת יפה) ושוברי השוויון מוליכים כנראה בוודאות ל:
    טורונטו, בוסטון, פילדלפיה, קליבלנד, אינדיאנה, מיאמי, וושינגטון, מילווקי

    סיבוב ראשון בבוסטון בלי קיירי – אתם יכולים לעשות את זה ולמחוק עונה גרועה.

      1. הבעיה היא דווקא במה שאתה מקווה לו. מיאמי היריבה שהכי גרוע לקבל בחצי התחתון של המזרח. בטח בלי אמביד. וזה נראה כמו פילי-מיאמי, ברט בראון נגד ספולסטרה. קשה קשה

        1. אני מאמין שאמביד חוזר ולא חושש מאף אחד. מיאמי ינסו לגרור לקרב חפירות אבל אין שם כישרון כמו אצלנו. בלי אמביד גם אינדיאנה כנראה ינצחו אותנו. אני רואה את אמביד עם מסיכת חניבעל לקטר.

          שום סידרה במזרח לא תהיה קלה לפילי בלי קשר מיאמי ובוסטון קשוחות

  5. וושינגטון עונה אחרי עונה נופלת בגלל שהכוכבים שלה פשוט לא מסוגלים להיות בריאים.
    ביל סוף סוף בריא אז וול מחמיץ איזה רבע עונה.
    בנוסף, כמו שרשמת, עושה רושם שהכימיה שם לא משהו. יש לוושינגטון חמישייה טובה (שהם בריאים) וספסל מאוד בעייתי.
    החוזה לפורטר קצת תקע אותם, אבל אולי הפציעה של קאזינס תוריד את המחיר שלו…

      1. טרייד של גורטאט מול וויצ'יביץ (לא יודע אם מסתדר חוזית) הוויזארדס צריכים לקחת. היתרון אולי אצל המג'יק שלגורטאט יש פחות שנים מוויצ'ביץ' (לא בדקתי).

          1. אני חושב שבטרייד כזה המג'יקצריכים לקבלעוד משהו, אם זאת בחירת דראפט או איזה עוד שחקן משלים לכל צד.
            וויצ'ביץ' בעל ערך קצת יותר גבוה. אבל אצל המג'יק אי אפשר לדעת מה קורה ואולי הם רוצים לבנות מחדש וניקולה לא בתכניות (ואלי גם ידרוש מהם טרייד).

        1. מה אני מרוויח בתור מנגר מג'יק? יש לי קבוצה פח ואני עוד מקבל נגר פולני? על מה ולמה? וצביץ עולה עליו בהכל.

          אני מעדיף בחירות דראפט עליו מקבוצות פח

          1. לא חושב שתקבל בחירת סיבוב ראשון עבור חוזה לשנה אחת בלבד. וושינגטון תעדיף להביא סנטר בבחירה 15-17 ולשמור על גורטאט בתור מנטור לרוקי. גורטאט הוא מלך הסקרין אסיסט אגב, אז לפחות במשהו הוא עולה על וצביץ. אבל, מהינמי+בחירת סיבוב ראשון תמורת וצביץ זה משהו שוושינגטון תעשה.

  6. ביל זה הכוכב האמיתי שם. חוץ מזה ברוקס לא ממש פוטנציאל שם אבל גם בפוטנציאל מלא הם לא משהו בכלל כי השחקנים שם לא טובים והם במקסימום קבוצת סיבוב 2 במזרח, שקועים בבינוניות עד המוות כמו טורנטו ויהיו ככה עוד איזה 5 שנים כמו טורנטו.

    ברוקס אפילו לא קרוב לאכזבת העונה כאשר תיבודו ודונובן הרבה הרבה מעליו ותיבס הוא ללא ספק הזוכה המאושר.

    מסכים איתך כמעט על הכל, אחלה טור

  7. תודה רבה על היומן.

    אני חושב שאף קבוצה לא תרצה לפגוש את הוויזארדס בפלייאוף, לא משנה כמה הם איכזבו לאורך העונה.
    היא עדיין קבוצה עם שני אולסטארס/סופרסטארס, ועם חלקי חילוף לא רעים בכלל שיכולים לרוץ בדק' בהן הכוכבים נחים. אני מאוד מקווה שאתבדה, אבל לפי דעתי זה יסתיים בקרב נגד קליבלנד/פילי והדחה בסיבוב הראשון.

  8. וושינגטון צריכים לנסות לפרק ולהרכיב מחדש. הצוות הזה רץ במקור יחד כבר כמה עונות ולא מגיע לשום דבר.

    אכזבה ? לא למי שאין ציפיות 🙂

  9. מעולה, שלהבת.

    קשה שלא להסכים איתך לגבי סטוראנסקי. ועדיין איכשהו הוא שיחק רק 2 דקות ברבע האחרון בהפסד לאטלנטה. מישהו צריך להמשיך לשכנע את ברוקס שהוא אופציה.

    זו עוד הייתה "שנת הזאב" של ג'ון וול. מסתבר שעונה של בערך 41 משחקים, המשכה של הצגת הפאסיב-אגרסיב הפולני שלו, היא בעצם שנת הזאב. תתכוננו שנה הבאה לשנת חבצלת הגופה.

    ואם בארזים נפלה… שכחתי, אז אני מתחיל דווקא, משום מה ובניגוד לכל היגיון, לחבב את אוטו פורטר. יש לו את היכולת להיות שחקן נהדר. רק חסרה שם אמונה.

    חבל רק שנראה שהם מאבדים את מה שלימדה אותם הריצה של פברואר.

    1. בדיוק, חסרה האמונה בו ברגעים החשובים. החזרה של וול ובמיוחד ההפסד לקליבלנד הראו שברוקס/וול לא ממש למדו את המסקנות החשובות מהריצה בפברואר.

  10. וואי יומן מעולה!
    סטורנסקי בהחלט אחת מהפתעות העונה. הירידה שלו בחודש האחרון אחד הגורמים לירידה של הקבוצה.
    עדיין מהמר עליהם בסדרה מול בוסטון הפצועה או פילי בלי אמביד, גם בלי הביתיות.
    כדאי מאוד שוול יתחיל להיכנס לקצב אבל, במיוחד שיתחיל להגן כמו שהוא יכול.

  11. יומן נהדר! אכן הקבוצה המאכזבת של העונה יחד עם אוקלהומה, חוסר יציבות משווע ומאמן מאוד בינוני, הספסל הפתעה לטובה העונה

  12. אני זוכר שלפני כמה זמן ראיתי את סטורנסקי הזה ומיד נדלקתי על משחקו. לא ידעתי מי הוא או מה הוא. רצתי לויקיפידיה ומצאתי שהוא שחקן צ'כי. הכדורסל לא מפותח במדינה הזאת ועד כמה שידוע לי הוא רק אחד מ-4 צ'כים ששיחקו ב-NBA (האחרים איין (או ג'אן?) ווסלי, ג'ירי וולש, וג'ירי זיידק אבל סטורנסקי הוא בוודאי הטוב מבני ארצו האחרים.

    הצעה לשלהבת: כמה מקטעי הכתיבה שלך (המצויינים!) ארוכים מדי והקריאה היתה יותר קלה אילו חילקת אותם ל-PARAGRAPHS יותר קצרים.

  13. אחד היומנים הטובים של העונה אם לא הטוב שבהם. סטורנסקי אישיות נהדרת ושחקן מצויין שניצל את הסיטואציה בה וול היה פצוע ופרייז׳ר פשוט לא היה טוב מספיק. הוא מאוד מתאים לסגנון משחק בליגה היום עם הוורסטיליות שלו וללא ספק הראה שמקומו באן בי איי.

  14. תושה על יומן ארוך ומושקע!
    מה רצית מברוקס, עוד מאוקלהומה הוא למד לתת לכוכבים את הכדור בקלאץ' ולתת להם לעשות משהו עם הכדור. אותו דבר בוושינגטון. עם זאת, אתה קצת מחמיר מידי איתו. בסה"כ האחריות לתפקוד הכולל, למצב
    הרוח בחדר ההלבשה, ולביצים גדולות היא על השחקנים ולא על המאמן (ע"ע מאנו ג'ינובילי).
    ישנם מאמנים נוספים לא פחות גרועים . . .

  15. יומן מעניין מאוד…סחטיין על ההשקעה
    עקבתי אחרי הקבוצה הזאת במיוחד השנה(חיבה לא מוסברת לאוברה וביל)ואני חייב לציין שאתה צודק בעיניין סטודרנסקי לראיה אפשר לראות שאחרי שוול חזר מהפציעה הראשונה שוב הוא סופסל קשות בידיי המאמן ורק לאחר הפציעה השניה כשהקבוצה לא יכלה להסתדר עם פרייזר הוא קיבל הזדמנות מהמאמן
    השחקן עשה שיפור מטורף מקשת השלוש משנה שעברה,זה מראה על התמדה ועבודה קשה ואת זה כידוע אנו אוהבים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט