אחרי הטרייד-הקהל בסטייפלס סנטר שאג: WE WONT GEORGE! WE WANT GEORGE! / גל אל איי

שבת שלום למאזינים

גל אל איי שליחנו מעבר לקו הצהוב עם סיקור נוסף שמביא W של הלייקרס

כמה שעות אחר שנודע על הפרידה מג'ורדן (הפיליפיני) קלארקסון  ולארי (המטביען) נאנס ג'וניור, וקבלת הפנים לאייזאה (להלן: הגמד) תומאס וצ'אנינג (6-0 במשחק האחרון בקאבס) פריי, שמתי את הווייז על הסטייפלס סנטר. ברדיו שדרני הבית שואגים, מהללים, מתווכחים, מנתחים, מתחרעים ומפנטזים. הערב אוקלהומה סיטי, אותה ניצחנו לפני שבוע בקרב חפירות מרתק, מתייצבת לקרב נקמה. אז זהו, שלא.

בילבורד ענק של ראסל ווסטבורק קישט את אחד הביניינים במתחם L.A. live, הסמוך להיכל הספורט בדאון טאון לוס אנג'לס – התשובה האנג'לוסית המצועצעת לטיימס סקוור במנהטן. בחדר ההלבשה של הלייקרס האווירה נינוחה, משועשעת, חסרת דאגות. עליתי לפרקט כדי ללכוד את ה-כוכב בכבודו ובעצמו שתירגל בתלבושת צבעונית זוהרת במשך 10 דקות מגוון קליעות, העביר דאחקות ונעלם לחדר ההלבשה כלא היה.

בחדר התקשורת והמדיה ישבתי לארוחת ערב מקדימה עם רמונה שלבורן מ-espn, מייקל ווילבורן הנהדר (מ"פארדן דה אינטראפשן" עם טוני קונהייזר, ה"ברקו ואופירה" של הרשת) ועם מייק טרודל, כתב הצבע של ערוץ הלייקרס.

כולם מדברים לברון כן או לא, ג'ורג' כן או לא ותוך כדי מודיעים שראסל לא עולה היום (פציעה בקרסול). גם כרמלו אנטוני – שמנמלו כלשונו הקישונאית של מומי, איש החציל והטחינה – פצוע ולדעתי אף לא טרח לעלות על המטוס לאל איי. עדיף בשבילו (ובשביל הקבוצה), במקום שיסתבך ב-4 בבוקר באחד ממועדוני החשפנות הידועים לשקיצה של העיר התחתית.

החלטתי להתמקד בשחקני אוקלהומה ואיך הם נראים מקרוב. ראס נראה נהדר, כמעט מושלם, זירו אחוזי שומן וכפות רגליים משונות במקצת שנוטות פנימה. פול ג'ורג' גבוה, גבוה מאד, מזכיר מאוד את הפיזיקליות של קובי בראינט. גם הוא נראה בטיפ טופ שייפ. אדאמס הדהים אותי: ממש נפיל מאורי מערבות ניו זילנד, פרוש לרוחב ולגובה, עם ישבן ענק וזרועות מסוקסות. גראנט הצעיר צנום מאוד, ואברינאס הספרדי בכלל נראה כתייר מזדמן. פלטון הכי הדהים אותי: רגליים דקות מאוד ומעליהם חצי גוף עליון של מתאבק MMA שמגזים בצריכת ג'אנק פוד.

לפני המשחק קלטתי על הפרקט את לונזו בול, "דה פורגטן מן", מתרגל שלשות. בלייקרס לא מתכוונים להפעיל אותו עד סמוך לאולסטארס. והקליעה שלו, איך לומר, אז אדוורטייזד. מכוערת אבל אפקטיבית למדי (לפחות בערב הזה, ללא יריב הגנתי).

המשחק גרר התעניינות יוצאת מהרגיל בקרב הקהל ואנשי המדיה המקומיים, ראסל כידוע הוא אנג'לינו במקור אבל עיקר תשומת הלב היא על ג'ורג', הבן יקיר לנו והתקווה הגדולה לקיץ 2018.

ברבע הראשון הוא הוביל את קבוצת המילואים של אוק סיטי ליתרון מפתיע בן 11 נקודות, עם 15 נק' ושלוש שלשות. אחרי שני פסקי זמן של וולטון, צעירי הלייקרס הפסיקו לפתוח לו רגליים וסיימו את הרבע ביתרון 30-27.

עד ההפסקה הצליחו האורחים לשמור על מתח וסיימו עם גירעון בן חמש נקודות בלבד, 47-52. אבל ברבע השלישי יאנג, קיי.סי.פי וקורי ברואר הצליחו לשים על ג'ורג' צבת עם הרבה חילופים בהגנה ודאבל טים. אדמס עוד ניסה להיאבק בריבאונדי התקפה (וניהל קרב סנטרים נהדר בסגנון שנות ה-80 עם לופז), אבל היתרון של הלייקרס צמח והלך עד שבאמצע הרבע הרביעי הבלוו אאוט כבר היה עובדה מוגמרת. ג'ורג', עם 24 נק' בחצי, הצליח לנפק חמש נוספות בלבד.

ההגנה של הלייקרס, כידוע, גילתה השנה שיפור משמעותי. בסטייפלס נהוג שאם הקבוצה האורחת לא עוברת את מחסום ה-100 נקודות – כל אחד בקהל זכאי לצמד טאקו'ז של אחת הספונסריות, "טאקו בל". במשחקים לא צמודים זו הקריאה הרווחת במקהלת האוהדים לקראת סיום: "WE WANT TACOS! WE WANT TACOS!"

מה השתנה הלילה הזה? קבוצת הג'י ליג של אוקלהומה לא נראתה מאיימת על מחסום ה-100 וסיימה עם 81 נקודות. שאגת הקהל לקראת הסיום התחלפה ל- we want George! we want GEORGE! שמו של השיקוץ המזרחי הגדול מכולם אגב, לא הוזכר אף לא ברמז, לידיעת חברי מועדון ה-ללל.

פול גורג בראיון לאחר המשחק

וולטון לא מפסיק לדבר

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  4. מומי שאוהב חציל בטחינה

    10 פבר 2018 12:11:12

    תודה על הסיקןר
    מאז שאתה הולך למשחקים של הלייקרס הם רק מנצחים ,מומי ימליך למגיק חיים של מומי ללכת איתך בכיס בתור קמע

  5. פאקו

    10 פבר 2018 12:27:39

    סיקור מעולה לגמרי.
    חצי אוף טופיק – כשהייתי בארה"ב לפני כמעט 30 שנה, זוכר שהתלהבתי בטירוף מטאקו בל. עכשיו כשטעמתי זאת שוב, לא הבנתי איך אוכלים את החרא הזה.

  8. גל אל איי

    10 פבר 2018 13:19:40

    גוגולתי ו-ויקפדתי ולא מצאתי קשר. מה שכן היא יהודיה כשרה שזכתה באיזה תואר כבוד קהילתי בלוס אנג׳לס. עשתה דוקטורט בתקשורת בסטנפורד על מילגה של שחקנית סופטבול (התלבטה מול הארוורד אבל רצתה להישאר קרוב לבית). גיליתי שהיא ספורטאית בעברה; אשאל אותה בהזדמנות. מעניין לדעת.

    1. אפלטון

      10 פבר 2018 13:25:57

      אני זוכר איזה פודקאסט שאמרה שנה שעברה שבדיוק חזרה מישראל ויש לה משפחה שם. יכול להיות שזה שקר, לא סומך על הזיכרון שלי.

  10. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    10 פבר 2018 16:19:42

    מצוין, תודה. כנראה שבאמת אתה הקמע.
    לא הרחבת על ארוחת הערב, כאן אנחנו אוהבים דיווחים על ארוחות חינם 🙂

  11. מנחם לס

    10 פבר 2018 17:39:53

    גל, כמעט עליתי עליך עם " היכל הספורט בדאון טאון לוס אנג'לס – התשובה האנג'לוסית המצועצעת לטיימס סקוור במנהטן." אבל המילה "מצועצעת" הצילה אותך!

    שמע, אני מצווה עליך להפסיק ללכת למשחקי הלייקרס כי אתה מביא להם רק נצחונות.

    כיף של סקירה, וכל הכבוד שלא התביישת לשבת בשולחן עם כמה מאנשי מדיה מפורסמים ביותר. בזמנו הייתי יושב עם רד סמית (הייתי 'הילד שלי מההולי לנד' שלו) מהניו יורק טיימס, דיק יאנג מהלוס אנג'לס טיימס, ג'ק ("THE MURPH" מורפי הגדול מסן דיאגו יוניון, פרנק דיפורד (SI),האוארד קוסל (יהודי שלא אהב במיוחד את ישראל וקרע אותנו על "יהדותם" של אולסון פרי והשאר) וכו'. הבדיחות והצחוקים עם העתונאים הללו היו הכיף הכי גדול שלי בהליכה למשחקים כי הייתי באיזה 20 שנה צעיר מהם והייתי "הילד מישראל". אז הכל היה אחרת. במדיסון סקוור גארדן היה באר "צ'ארלי או" ואחרי המשחקים היינו הולכים לשם לכמה בירות. זה היה כיף ששם את המשחקים בכיס. היום אין עתונאים עם הכריזמה והכשרון של אז. (ברור שגם השינוי במדיה גרם לכך)

  13. to Mr. Illuminated

    10 פבר 2018 22:10:14

    Not only did Jo.e Bid.en hire a truck driver to run over his entire family with a tractor trailer, violently killing his wife and infant girl and critically injuring his first- and second-born sons, but he also uses his "personal-tragedy" for political leverage.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט