לא אפקטיביים – יומן ברוקלין מס 1 / הגולש Ljos

לוגו ברוקלין נטס מוויקיפדיה

לא אפקטיביים – יומן ברוקלין / הגולש Ljos

לפני שנתחיל, אם עוד לא עשיתם את זה, לכו לעקוב אחרי סדרת הכתבות מהמגרש של עידן עופר. אני אעצור פה את הכתבה כדי שתוכלו ללכת לקרוא מה יש לאיש שהגיע הכי קרוב לזקנקן של דינווידי, ושרד כדי לספר, להגיד על ברוקלין. יהיה מבחן בסוף.

אופטימיות. עם אופטימיות זהירה (אני יכול בכלל להשתמש במילה הזו בהקשר הזה?) הגיעה ברוקלין לעונה הזו. תקווה שאולי השנה יהיה טוב יותר. עם ג'רמי לין בריא, ד'אנג'לו הילד שיבוא להוכיח, אלן קראב האיש והצליפה מפורטלנד וסוללת שחקני "מי?"-ליג הם באו נחושים להראות שזו השנה שלהם, וגם אם לא, בטח יהיה עדיף מאשר שנה שעברה שבה אפילו שלושת השמות הראשיים לא היו בהרכב.

עוד לפני שבכלל הספיק למלא את בלון הציפיות השנתי, ג'רמי לין גמר את העונה. ד'אנג'לו ראסל מיהר להיפצע אחריו. רוג'ר קלמנס נתקע כתרנגול בגלל מהפנט כושל ודן מטינגלי נשלח הביתה בגלל פאות צד ארוכות. כל האופטימיות (עדיין קשה לי עם המילה הזו. אני בהיריון?) התנפצה לה ונשארנו עם חמישייה של ספנסר דינווידי, רונדיי הוליס-ג'פרסון, חתול פחים מקומי, הומלס בתחפושת איירון מן וכיסא משרדים. וכצפוי, הקבוצה מתרסקת. מתרסקת אמרתי. הנה היא נופלת. כל רגע היא תתרסק. כל רגע. עכשיו. עכ…שיו. נו, עכשיו. הנה הם הפסידו. אה, לספרס. מה בשם פורוחוב קורה כאן?

ברוקלין הצליחו העונה להתייצב בצמרת קבוצות התחתית של המזרח, החליפו את הטלסקופ במשקפת כדי להציץ על הפלייאוף, וכבר כמעט השוו את מספר הניצחונות מהעונה שעברה, וזה בלי שני השחקנים שהיו אמורים להוביל אותה העונה. על מי יש להפיל את האשמה להרס הציפיות?

קודם כל, על המאמן, קני אטקינסון. בעונתו השנייה בקבוצה קני התפתח כמאמן וכבר לא נחשב רק כמומחה פיתוח שחקנים. הוא מנסה ליצור בקבוצה מעין שילוב קטלני של המשחק של בודנהולצר ושל ד'אנתוני. כלומר, הגנה חלשה. וגם תנועה בלתי פוסקת שכוללת פיק'נ'רולים, זריקות משלוש וחופש כמעט מוחלט לגארדים. ברוקלין היא אחת הקבוצות עם הקצב הגבוה בליגה שזורקת כמעט הכי הרבה שלשות למשחק (אחרי שפעת הרביבים של יוסטון וצמוד מאוד לגולדן סטייט). הבעיה עם השיטה הזו היא כשלא מצליחים לקלוע. ברוקלין לא פוגעת מהשלוש ונמצאת בחמישייה הסוגרת של אחוזי הקליעה האפקטיבית. מה שכן, השיטה נותנת מקום וחופש לכל שחקן להביא את עצמו והיא מצליחה להשאיר את ברוקלין מעל המים.

אולי האשמה היא דווקא ברונדיי הוליס-ג'פרסון? הוא בכל זאת השחקן הוותיק בקבוצה. אולי ג'פרסון עשה מובינג און אפ העונה? רונדיי הגיע העונה לשיא בכל הקטגוריות הסטטיסטיות. הוא ממשיך את המעבר מגארד לפורוורד ומתחיל להצטיין דווקא בתחומים שחווים את פרפורי הגסיסה האחרונים שלהם בליגה. מתחת לסל, רונדיי מראה שלמרות גובהו הוא מסוגל לדחוף בחזרה את כל מי שינסה לדחוף אותו משם. בו זמנית הוא מפתח את הזריקה הכי נעלמת בכדורסל המודרני – המיד ריינג'. קפיצה של כ-15% מהשנה שעברה, הופכים אותו לסיכון משמעותי מהמקום שמגינים הפסיקו להסתכל עליו, ומראים תקווה שאולי השיפור הזה יגיע גם לטווח השלוש.

ואולי דווקא חברו לקו, דמארה קארול. דמארה היה רחוק מהלב ורחוק מקווארדינציית העין-יד בשנה שעברה בטורונטו, והעונה בשיטה שמזכירה את אטלנטה, הוא מתחיל לחזור לעצמו. הוא משחזר את המספרים מהעונה הטובה האחרונה שלו עם הניצים, ומראה גם את מנטליות "כלב מגרש הגרוטאות" שלו גם בהגנה.

אני יודע! טימופיי מוזגוב! לקחת את התרופות שלי? אין בעיה.

כל אלו הם שיפורים נחמדים, תוספות טובות, אבל בטח חייב להיות משהו נוסף. משהו אחר שגורר את הקבוצה הזו מתחתית גשר ברוקלין אל דירה קטנה ונחמדה במרכז. אולי מאדרפאקינג ספנסר "צ'אק נוריס לא יכול עליי" דינווידי.

מה אפשר להגיד על עונת הפריצה שלו שיעשה עמה צדק? אחרי במשך שנתיים התעלמו ממנו בדטרויט, הפציעות של לין וראסל השאירו אותו כאופציה היחידה, והוא נכנס לנעליים, גדל עד שנשארו מהן רק שאריות סוליה מתחת לרגל ענקית. דינווידי הוא רכז גבוה, פליימייקר חכם קלאסי עם היכולת להיות גם סקורר, רק שמעולם לא הייתה לו את היציבות להיכנס לקצב ולהביא אותה. עד העונה. הוא אגרסיבי בהתקפה, מוביל וקולע, והקבוצה יודעת שתמיד אפשר לסמוך עליו, גם ברגעי הקלאץ'.

ברוקלין ממשיכה לעשות העונה מה שהיא עושה הכי טוב: להיות הקבוצה של הדחויים. שאר הקבוצות מחפשות את השחקנים הכי טובים, הכי מוכשרים והכי מקצועיים? בברוקלין יגידו שאם יש לזה שתי ידיים, שני רגליים וזה קצת יותר גבוה מכיסא משרדים, הם כבר יהפכו אותו לשחקן.

כמובן שאי אפשר לסיים את היומן בלי להסתכל על הטרייד הגדול של החורף. ג'הליל אוקפור, האיש וה…איש, הועבר בטרייד אל ברוקלין. הסיבה היחידה שברוקלין עדיין לא יצאה בספיישל ענק בטלוויזיה היא כי מריו חזוניה יהיה שחקן חופשי רק בקיץ. אוקפור, חזוניה וד'אנג'לו ראסל באותה קבוצה, ואתם כבר מתחילים להתלחשש שם על הפעם האחרונה שקבוצת בחירות עליונות מאותו דראפט בחרו להתאחד להם יחד (רמז, זה מתחיל ב-"ההח", נמשך ב-"לט" ונגמר בשמונה אליפויות רצופות).

 

נ.ב.

השישי בספטמבר 2016, פריוויו לעונה של ברוקלין נטס, מאת רועי ויינברג.

חזיר יבלות צעיר: בא לי שהם ינצחו, ובתנאי שראסל ישבור רגל (ליטרלי) והאחרים ינצחו.

דובי: משווה, ומעלה בג'רמי לין פצוע.

 

אהמ… העונה הזו היא מאה אחוז עליכם, חבר'ה

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. יש נביאים בעירנו….
    ג'רמי לין, הלבן עם הצמות, אחד האהובים עלי. גם אני חשבתי שהקבוצה תתרסק קשות כשהוא נפצע.
    יפה איך הם יצאו מזה…..

  2. לא אתה לא השתמשת הרגע באנלוגית בייסבול. זה לא קרה. הכל בסדר?
    דרך אגב אתה חושב בקטן. למה רק הזוניה? אני בקלות רואה גם את מודיאיי מצטרף ואולי גם את פורזינגיס חוצה את הכביש. נראה מי יוכל עליהם אז. למי קראתם דראפט חלש?

    1. אה… הצפה בדירה זה תירוץ?

      אתה רוצה באמת לסגור את הליגה לעשור? ועוד בברוקלין? לא מגישים מגש קאפקייקים לאדם שבדיוק יצא מניקוי רעלים של ארבע שנים.

  3. אם כבר מאותו פוסט של רועי:
    חמישייה: ג'רמי לין, דיאנג'לו ראסל, אלן קראב, טרבור בוקר, טימופיי מוזגוב.
    הכל הולך בדיוק לפי התוכנית.

  4. מעולה איסלנדי, אתה טוב אתה.
    ברוקלין כפרה עליהם, שלא תחשוב שלא יעזו לעשות פליפ אנד פלופ לדינווידי האליל המקומי ולהפוך אותו לבחירת דראפט.
    מתפלל כל יום שראסל ואוקאפור יכנסו לעניינים. על אוקאפור נראה שעושים קטע, נותנים לו מספיק כדי לראות מגרש אבל שלא ירגיש בנוח ויחתום על חוזה סבבה בקיץ. או שבאמת הוא עוד נרלס נואל וזה יהיה מבאס לאללה.

    1. אין לי ספק. כבר עכשיו הם בטח מתחילים לתהות איך אפשר גם להשאיר אותו שנה הבאה, וגם לנצל את הבחירה שסוף סוף חוזרת אליהם.

  5. אחלה יומן לדעתי ברוקלין מפתיעים לטובה ורונדה הוליס גפרסון עוד ישתפר גם כריס לוורט נראה לא רע בכלל

  6. יומן נדיר!

    חושב על זה בערך מתחילת העונה – אם קארול של טורונטו היה נראה כמו קארול של ברוקלין או אטלנטה יש סיכוי סביר שדברים היו נראים אחרת בקנדה שנה שעברה.

    מסקרן מאוד איך דינווידי ייראה בקבוצה נורמלית – הוא באמת נותן עונת פריצה אדירה.

  7. תודה מבויש ומאדים על התגובות.

    דרך אגב, ממליץ על הסרט שבקליפ – סינגהאם. למי שאהב הארי המזוהם, אבל חשב שהוא מתון מדי והדמויות לא עוצרות מספיק פעמים כדי לפתוח בשירה.

  8. איזה יומן ואיזה נבואה בסוף.אחת הקבוצות הכי מפתיעות שיש, אם לא הפציעות אני חושב שיש סיכוי טוב שהיו עושים פלייאוף. ואם הם דופקים את הבחירה של הקאבס, אז מה טוב.

  9. כמו שאין דרך לבטא את כינוייך באתר, כך אין לי מספיק מילים להחמיא ליומן שלך.
    דינווידי הוא משהו מאד מיוחד. חדש וטרי, כמו כל ברוקלין המשנה פניה מעיר נפולה (מאז שהדודג'רס וסנדי קופאקס עזבו אותה) ל-IN החדש של ניו יורק!

    אתה מוזמן לכתוב תמיד, על כל נושא שבא לך!

  10. ברוקלין מוכחה כמה שיטת הדראפט גרועה ופוגעת בליגה (לא שיש לי פיתרון טוב יותר). כשאין לקבוצה שום מוטיבציה להפסיד דברים נראים אחרת, אם לא בטור הניצחונות לפחות בגישה ובמלחמה.

    1. אחלה יומן. קשה לא להתפעל מהמקוריות במחשבה הזאת שאף אחד לא רוצה לבוא לשם אז אוספים את כל אלה שאיכזבו ושאין להם ברירה. ונותנים להם חופש ביטוי. קשה שלא לאהוב את הגישה הזאת במיוחד עם הדווינידי הזה שצץ לפתע משום מקום. נראה לאן זה יגיע. תודה

  11. מצוין באמת!
    ובאמת שרצוי שתכתוב עוד, אפשר על כל נושא למעשה.
    קבוצה מוזרה בברוקלין הזאת, לא מפוענחת בשבילי.
    דינווידי ענק, לא יודע מאיפה הוא הגיע פתאום

כתיבת תגובה

סגירת תפריט