מדרדרים ומדשדשים – יומן אורלנדו 1# / הגולש איתי גרסון (14, י-ם)

לוגו אורלנדו מגי'ק מויקיפדיה

מדרדרים ומדשדשים – יומן אורלנדו 1# / הגולש איתי גרסון (14, י-ם)

הידרדרות: "נפילה במורד או במדרון, ירידה ברמה, במצב, ובביצועים"-  האקדמיה ללשון העברית.

1 באוגוסט, 2017.

הקריאה "טיסה 1784 של יונייטד איירליינס, קריאה אחרונה לכל הנוסעים" נשמעה, כשאני בדרכי לעלות על הטיסה שלי, מניו יורק בחזרה לביתי, אורלנדו. החופשה אמנם הייתה נהדרת, אבל קשה לא להתגעגע למזג האוויר הנפלא בפלורידה (חוץ מהוריקנים שמכים מדי פעם בפעם) ובכל מקרה, הגיע הזמן שלי לחזור הביתה, לעוד עונה של כדורסל בתור איש מדיה של המג'יק. השחקנים כבר מכירים אותי, המאמנים מתייעצים איתי, ולמרות שאני צעיר יותר מרוב הסגל, עדיין שמור לי מקום קטן של כבוד במסדרונות האמווי סנטר (Amway Center).

בקבוצה ניצלו את המצב, וחוץ מהחופשה של בתפוח הגדול, נסעתי גם לברקליס סנטר במטרה להיות חלק מהדראפט של המג'יק. עם הבחירה השישית בחרנו את ג'ונתן אייזק, סמול פורוורד גבוה (10'6) ממכללת פלורידה. למרות שידעתי על הבחירה מראש, כששמעתי את הקומישינר סילבר מקריא אותה, זה הרגיש לי כמו חץ בלב. כשדניס סמית', מאליק מונק ודונובן מיצ'ל עדיין על השולחן, בחרנו שחקן עם אפסייד מאוד נמוך (לדעתי), שלא נראה כאילו הוא יכול לעשות משהו מיוחד. מילא אם הוא היה מחלק בונבונים כמו בנימין סימונס, או מנקה קרשים, היינו יכולים לצפות למשהו.

בכל מקרה, בחזרה להיום. הגעתי הביתה, והחלטתי לעשות ביקור פתע באולם, אולי נפגוש מישהו מעניין. נכנסתי למתחם האימונים, ומצאתי את אארון גורדון מתאמן. הוא היה נראה הרבה יותר טוב משנה שעברה: חזק יותר, זריז יותר וקלעי טוב הרבה יותר. דיברנו קצת, ושאלתי אותו מה הציפיות שלו  מהעונה. הוא אמר לי שמבחינה קבוצתית הוא מצפה לעונה מבטיחה, שכוללת פלייאוף. הוא אמר שנבנתה פה קבוצה טובה מאוד, וביחד עם התוספת של ה"רוקי", היא יכולה להגיע רחוק. מבחינה אישית, הוא הבטיח עונה נהדרת, שבה הוא גם יישחק יותר וגם יתרום לקבוצה יותר, בכל תחום.

לקחתי בקבוק גייטורייד לדרך, וחזרתי לביתי.

18 באוקטובר, 2017:

משחק ראשון של העונה, הדרבי של פלורידה. מצד אחד קבוצה צעירה, שרוצה להראות שיש לה פוטנציאל לעשות גלים בליגה, ומצד שני, קבוצה עם שחקנים מוכחים שרוצה להוכיח שעדיין יש לה מה למכור. אחרי אינספור דיבורים עם כל אחד שעבר במסדרונות המדיה, נעמדתי בקורטסייד, ליד המנהרה וצפיתי מקרוב.

משחק גדול של החמישייה שלנו, שכולה עם דאבל פיגרס, ווצ'ביץ' עם דאבל דאבל, טרנס רוס עם 15 ו6 ריבאונדים, אלפריד פייטון ואארון גורדון עם כמעט דאבל דאבל (9 אסיסטים וריבאונדים בהתאמה), ופורנייר עם 23 נקודות. מהספסל ג'ונתן סימונס הנפלא שהגיע בקיץ מטקסס עם 12. ניצחון 116-109.

חוזרים לקרקע עם הפסד 126-121 לברוקלין, למרות משחק אדיר של ווצ'ביץ' עם 41 נקודות ו12 על הקרשים, ו22 נקודות של פורנייר  (שבאופן מפתיע קטף גם 9 ריבאונדים) וללא אארון גורדון הפצוע. חוץ מ62 הנקודות של פורנייר את ווצ'ביץ' לא הייתה תמיכה נוספת שיש לציין, וזאת הולכת להיות בעיה אם רוס, ביומבו, סימונס ובעיקר פייטון (4 נקודות, 4 אסיסטים) לא ייתנו יד.

בלילה שני של באק טו באק, ניצחון 114-93 מפתיע על קליבלנד באוהיו, כשווצ'ביץ' שוב מככב עם 23 נקודות ו7 ריבאונדים, פורנייר תורם 13, סימונס עם 19 מהספסל, וההפתעה העיקרית- די ג'יי אוגוסטין, שפתח עם חסרונו של פייטון הפצוע, וקלע 12 נקודות ו10 אסיסטים והריץ את ההופעה בדרך לניצחון הגדול.

אמנם חוזרים הביתה, למסדרונות ולקולה במזנון (שבחינם כמובן לאנשי המדיה ושאר הצוותים), אבל הרצף נשאר רצף, 2 ניצחונות רצופים אחרי הניצחון 125- 121 על ברוקלין, כשהפעם אארון גורדון חוזר עם 41 נקודות ו14 ריבאונדים (!) פורנייר עם 28, ווצ'ביץ' כמעט עם דאבל דאבל של 12 ו9 ריבאונדים, די ג'יי אוגוסטין ממשיך בשלו עם 19 ו6 חלוקות, וסימונס עם 12 מהספסל.

השיוט ממשיך עם ניצחון 114-87 על סן אנטוניו (בהרכב חסר), כשגורדון, פורנייר, ווצ'ביץ' וסימונס ממשיכים לתרום.

הפסד ראשון זה 3 משחקים מגיע מול שארלוט, הפסד 120-113. למרות תצוגות מצויינות של גורדון (17 ו9), פורנייר (23 ו5 אסיסטים) ווצ'ביץ' (דאבל דאבל של 15 ו10), טרנס רוס שחוזר לעניינים עם 17 נקודות, ומעל כולם- ג'ונתן סימונס הנהדר עם 27 משלו. הפסד מאכזב במשחק שהיינו בו לאורך כולו.

התאוששות זה אחד מהדברים הכי חשובים בקבוצת כדורסל, ובמשחק האחרון לחודש אוקטובר, שהוא לא פשוט בדרום המדינה אנחנו משיגים ניצחון 115-99 על ניו אורלינס ומגדלי התאומים. פורנייר ו-ווצ'ביץ' עם 20 כ"א, אארון גורדון עם 17, 8 של רוס, ותרומה מפתיעה מהספסל- 18 נקודות של ספייטס שכולן שלשות, ותרומה פחות מפתיעה של סימונס עם 20 נקודות.

סוגרים חודש מצוין במאזן 5-2, והקבוצה נראית טוב, גם עם חסרונו החלקי של גורדון ופייטון. כפי שהראשון הבטיח לי, יכולה להיות פה עונה מעניינת מאוד.

ניצחון 101-99 בקלאץ' על ממפיס, 2 הפסדים רצופים לשיקגו ולבוסטון בממוצע של 20 הפרש ומיד אחריהם 2 ניצחונות על פיניקס והניקס בממוצע של 15 הפרש (עדיין, לא משהו לכתוב עליו הביתה).

זוכרים שלמעלה רשום את ההגדרה של הידרדרות?

תשעה הפסדים רצופים. 9. דנבר, גולדן סטייט (נו טוב), פורטלנד, יוטה, אינדי, מיניסוטה, בוסטון, פילי, אינדי (שוב?), כולן מביסות אותנו. משחקים לא צמודים, למעט הפסד 99-94 לבלייזרס, ופתאום ממאזן קורן של 8-4 הגענו למאזן של 8-13. החמישייה עם תצוגות חלשות, למרות החזרה של פייטון, הספסל (להוציא את סימונס שנראה נהדר, נייט אין ונייט אאוט) לא מתפקד, והקבוצה נראית כבויה.

אז החלטתי לקחת את העניינים לידיים. באימון אחרי המשחק מול אינדי, ביקשתי רשות מקואץ' ווגל והכנתי נאום מוטיבציה קטן. בתור אהוב השחקנים, הם הקשיבו לי והיה נראה שהם מבינים שהם יכולים לשחק הרבה יותר טוב ממה שהם משחקים כרגע.

ובזכותי (טוב, חלקית בזכותי) אנחנו משיגים ניצחון ראשון זה 9 משחקים עם 121-108 על אוקלהומה, וכנראה שגורדון נזכר במה שהבטיח לי, כי הוא המטיר 40 נקודות 15 קרשים, פייטון רוקד על המגרש עם 19 נקודות, 6 אסיסטים ו4 חטיפות, ווצ'ביץ' עם עוד יום במשרד קולע 15 ומוסיף גם 7 ריבאונדים ו7 דיימים.

הפסד צפוי לסופר טים, ניצחון דחוק על הניקרבוקרס, הפסד נוסף לשארלוט (הקריפטונייט שלנו) וניצחון בהארכה על אטלנטה מביאים אותנו למאזן 11-15, שהוא לא כל כך רחוק מ500%.

זוכרים שלמעלה רשום את ההגדרה של הידרדרות?

אז כנראה ש- 9 זה מספר טיפולוגי בפלורידה, כי שוב רצף של 9 הפסדים, כולל אחד ב30 הפרש לבירה. דנבר, אטלנטה, הקליפרס, דטרויט, פורטלנד, שיקגו (למען השם), ניו אורלינס, וושינגטון והקבוצה השנייה מפלורידה מביאים אותנו למאזן 11-24. וכדי להוסיף חטא על פשע, הקרבנו לאלוהי הפציעות את השחקן היחיד שבאמת תיפקד כל העונה ביציבות: את ניקולה ווצ'ביץ', ששבר את כף היד וייעדר בין 6 ל8 שבועות.

ניצחון 102-89 על הבוכנות ממישיגן שבו פורנייר, גורדון ופייטון משיגים 45 נקודות ביחד. ביומבו מוסיף 12 כשהוא פותח בחמישייה במקום ווצ'ביץ', ומו באקטס ספייטס נותן מעצמו 16 נקודות.

אבל באורלנדו, כמו באורלנדו,: על כל ניצחון יש לפחות 2 הפסדים, והפסד 117-111 למיאמי כשאארון גורדון ממטיר 39, פורנייר עם 23, סימונס וביומבו עם 10 כ"א ופייטון עם 8 נקודות אבל 13 אסיסטים, כשהספסל קולע 19 בסך הכל ומוריד 6 ריבאונדים. משחק שבו שלטנו לכל אורכו אבל מיאמי בקאמבק מצליחים לגבור עלינו.

עוד הפסד 98-95 לנטס, כשאארון גורדון עם דאבל דאבל, פורנייר וביומבו עם 13 כ"א ופייטון במשחק טוב עם 17 ו- 7 אסיסטים, אבל שוב, הספסל קולע 22 נקודות, וזה פשוט לא מספיק. מאזן 12-26

החלטתי לעשות ניתוח קטן של התקופה בעצמי, וחשבתי על תסריטים לחודש הבא:

תסריט אופטימי: יותר תרומה מהספסל ויותר יציבות, ולנסות לטפס בחזרה למאזן קרוב ל500%. לא משימה בלתי אפשרית.

תסריט ריאלי: לחזור למאזן 500% זו משימה בלתי אפשרית, בטח בלי ווצ'ביץ'. נגיע במהירות למאזן של 15-30, בטח שהמשחקים הבאים הם מול קליבלנד, מילווקי, וושינגטון, מינסוטה, קליבלנד ובוסטון. נקווה לגנוב 2-3 משחקים.

תסריט פסימי: רצף הפסדים, בטח עם לוח זמנים כזה. הגיע הזמן לתכנן רחוק, וברחוק אני מתכוון ליוני בברוקלין.

MVP החודש: התלבטות קשה בין ווצ'ביץ' לגורדון, לכן החלטתי לתת להם MVP משותף. שניהם היו פצועים בתקופת זמן כזו או אחרת, אבל המשחקים המפלצתיים שלהם ובעיקר היציבות שלהם בצבע ומחוצה לו עזרה מאוד בעונה הזאת. בלעדיהם, המצב היה אחר לגמרי.

 

 

 

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. ידענו שהם אמורים ליפול בחזרה לגודל הטבעי שלהם מתישהו (בעיקר בזכות נביא סרקזם אחד פה באתר), אבל הולי מולי, לא היה כל כך ברור שהגודל הטבעי שלהם הוא כדור בייסבול.
    אם כבר מאבדים את העונה, איך אייזק מתקדם?

    1. אייזק בהחלט לא נראה טוב, 5.3 נקודות למשחק עם 3.7 ריבאונדים, 40% מהשדה בכמעט 20 דקות למשחק. בינתיים גם הספיק להיפצע

  2. אין שום כיוון למה שקורה באורלנדו.
    בוחרים בהזוניה, מעבירים את אולדיפו על איבקה, מעיפים את איבקה תמורת רוס כשיש את פרונייה ומחתימים בקיץ את סימונס.
    הדבר הכי עצוב פה שהם מטרידים את השחקנים הלא נכונים. פייטון כבר מזמן היה צריך לעבור.

    1. דווקא סימונס נראה טוב מאוד עד עכשיו, מסכים לגבי הזוניה (בחירה באמת הזויה), והטרייד של איבאקה על רוס באמת חסר שחר.

    1. נראה לי שהגיע הזמן שנשים ישלטו על העולם. אחרי שראיתי את הנאום של אופרה בגולדן גלוב אתמול, נראה לי שהיא הנשיאה הבאה שלכם. גם אישה וגם שחורה. מנחם מתפלץ.

  3. קבוצה בבלבלה.
    לא מצליחים לבנות שם סגל ומהמרים על השחקנים הלא נכונים.
    סימונס זאת החתמה טובה. אבל פייטון, הזומניה ואפילו גורדון פשוט לא אל שיסחבו את הקבוצה גבוה.
    אולי צריך לנצל את המניה של ווצביץ' לטרייד תמורת נכסים.

  4. תודה רבה. הכתיבה מעולה ממש.

    יש כשל מערכתי ומחשבתי לאורך זמן בקבוצה. למשל אם החתמתם את ביובמבו בסכוםעתק זה כנראה בגלל שיש לו ערך. הערך שאני מכיר אותו בו זה כל מה שקשור בפיזיות באיזור הצבע. אני הייתי מצפה לשילוב שלו יחד עם ווצ'וביץ, בפועל יש רוטציה ביניהם.- העונה הם לא שיחקו יחד אפי' דקה 1. אני הייתי מנסה לשלב אותם יחד ולהרחיק את ווצוביץ שקולע סביר מרחוק כולל מ3,- מהצבע. בסגנון מה שנעשה בניו יורק. קאנטר מתפקד מתחת לסל והיוניקורן מתפקד רחוק מהצבע. ומה קורה? קסם. קאנטר נראה מעולה, בגלל שהתפקוד מתאים לו הרבה יותר מאשר באוק' שם הוא הסתובב באיזור המיד ריינג', פורזינגס בעונה מעולה (צריך יותר יציבות אבל זה עניין אחר). אז נכון, זה פוגע ברי' של פורזינגיס אבל בכמות הנק' ובהתאמה שלו,- הן בהתקפה והן בהגנה זה בינגו.

  5. שמתי לב שהזוניה מתחיל להיכנס לרוטציה לכל דבר ולקבל הרבה דקות ?! אתמול אפילו פתח בחמישייה ..
    מה קרה פתאום ? דווקא אני מאוד מחבב את השחקן הזה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט