יומן הנמושות (1) – אטלנטה ודאלאס / MBK

יומני הקבוצות 2017-8 יוצא לדרך באופן רשמי , השנה החלטתי לקחת על עצמי 2 קבוצות שהיו קבוצות קבועות באפריל מאי אבל עכשיו הן בעיצמו של תהליך לוטשות עיינים לדראפט 2018

היומן נכתב ערב המשחק בינהן אמש וכל אחת הגיעה למשחק כשהיא סוחבת את כל הקונפרנס על הגב

אז מה בדיוק קרה פה ?

מן המילון – נמושה – אדם פחדן ועלוב , מילים נרדפות לנמושה – אֶפֶס, אֶפֶס גָּמוּר, אֶפֶס מְאֻפַּס, אֶפֶס מֻחְלַט, גַ'חְשׁ, דֵּמִיקוּלוּ, חֲדֵל אישׁים, טַרְמָח, כְּלוּמְנִיק, נֵפֶל, סְמַרְטוּט, פַצְלוּךְ, פַּרְצִיפְלוֹךְ, קוֹטֵל קנים

איך אטלנטה ודאלאס שהיו קבוצות פלייאוף  דרך קבע מוצאות עם מאמנים מוערכים מאוד עצמן הסטאריות של יומן הנמושה?

אטלנטה הוקס –

מאז עונת 4 האול סטארים של ההוקס משהו רע עבר על הקבוצה, בעונתו ה 2 של בודנהולצר ההוקס ניצחו 60 ניצחונות אבל משהו רע עבר על הקבוצה לקראת סוף העונה, הפלייאוף היה המשך ישיר לחצי הראשון של העונה אחרי שעברו בקושי את הנטס ואת הויזארדס ספגו סוויפ מקליבלנד נטולת לאב.

ההוקס אט אט התחילה להתפרק מנכסיה כולל טריידים שהיא לא הרוויחה מהם הרבה.

אטלנטה ברצף של 10 עונות רצופות של פוסט סיזן, רצף שהגיע לאחר 8 עונות שהסתיימו באפריל.

ההוקס לא יעשו את הפלייאוף העונה אבל מה הם צריכים על מנת שלא לפספס אותו גם בשנים הבאות ?

ההוקס פתחו את העונה עם מאזן 25-7 היא עדין לא הצליחה לרשום 2 ניצחונות רצופים העונה.

מספרית וזה לא מפתיע שרודר מוביל את הקבוצה בנקודות ויש עוד 5 שחקנים שמגיעים לספרות כפולות, חלוקת נקודות מאוזנת זה לא משהו יוצא דופן בהוקס.

בגזרת הצעירים הרוקי ג'ון קולניס משיג מספרים סבירים וטוראין וולטר סמית' מציג עונה שניה לא רעה כלל ( 12.9 למשחק 42% מדאון טאון).

אין הרבה ציפיות מהעונה אלא לתת לצעירים לרוץ ולשרודר להמשיך להתחשל בדרך להיות הפרנצייז פלייר של המועדון.

ביזמור ובלינלי עשוים להיות שווים בחירת דראפט עתידית לקבוצה שתרצה להוסיף קצת כוח אש לספסל.

ניצים או לא העונה ההוקס נראים כמו עופות בגריל.

העתיד יכול להיות נפלא אם לוקה דונציץ' ינחת במועדון קו אחורי של שרודר את דונציץ יכול להיות מעניין אבל חלק מתהליך הבנייה ההוקס זקוקה לעוד 2-3 פרוספקטים מבטיחים.

החודש הקרוב לא צפוי להיות קל עם מפגשים מול קבוצות צמרת מזרחיות ומסע למערב.

הדרך אל מרתף הליגה נראית סוגה בשושנים.

המטרה ? או שחיוור מידיי עבור בחירה מס 1

דאלאס מאבריקס

בתחילת העונה בפרויקט פתיחת העונה בחרתי בדאלאס כמי שתהייה הגרועה בליגה, לא מחוסר כבוד לבולס או להוקס פשוט דאלאס נראיתה לי כמו קבוצה שאין לה למכור בטח במערב העמוס שביינתים איך לומר ממש לא פרוע.

דאאלס פתחה את העונה עם מאזן 14-2 ונראה שהיא בדרך הדי בטוחה להאבק חזק על הלוטרי.

לזה צריך להוסיף רשימת פצועים בלתי נגמרת ונראה שההימור על האריסון בארנס לא הוכיח את עצמו.

ריק קרלייל בעונתו ה 10 במועודון אכן הביא אליפות ( כנגד כל הציפיות ) אבל לא עבר סיבוב ראשון בשום עונה מאז.

בעונה הקודמת הייתה עונה עם מאזן שלילי לראשונה מאז 99-00 . ונשאלת השאלה במקרה של נוביצקי/גארנט/נאש/קובי למה להמשיך ולהתרוצץ על המגרש 20 עונות בקבוצה כושלת, לקבל ראש כל ערב ושקית קרח על הברכיים הדואבות.

דאלאס אמנם במאזן 10-7 מאז הפתיחה המזעזעת ולאור החולשה המערבית המפתיעה זה לא בטוח שהיא תסיים את העונה בתחתית המערב , בטח כלשלפינקס לסקרמנטו ולממפיס יש אינטרס משותף והוא – כמה יותר עמוק יותר ורוד.

דניס סמית' בעונת רוקי סבירה מאוד ,האריסון בארנס לא פרנצייז פלייר ונוביצקי ? אם ימשיך עונה נוספת יקבע שיא לשחקן עם 21 עונות באותו מועדון (יעבור את קובי שעבר לא מזמן את סטוקטון).

דאלאס היא קבוצה גאה קשה לראות אותה זורקת משחקים וזה יהיה בעוכרייה לקראת הפיניש ליין.

מספרית יש 6 שחקנים בספרות כפולות (מתיווס כבר בן 33 כמו JJ בראה) יוגי פרל הוא אחלה גימיק אבל די מוגבל וסת' קארי פצוע תקופה ארוכה.

נואלס בחוץ והדיבורים עם טרייד עם הלייקרס על ג'וליס רנדל עושים לי רע אבל נחזור ליומן זה טרייד עצום לדאלאס.

דאלאס חייבת להחליט מה היא רוצה , לזרוק את העונה או לנסות להתחזק ולהריץ את הקבוצה. האופציה הראשונה נראית לי יותר הגיונית.

מארק קויבן בטוח מכין הפתעות בקיץ והחזרה של דלאלס למסלול העכשוויות עשוי להיות מהיר מהצפי.

החודש הקרוב? בינוני ברמת הקושי מפגשים מול קבוצות פלייאוף לצד מפגשים מול הבולס, אורלנדו הלייקרס ושארלוט שם אפשר לנסות לרשום W.

 

מזהים ? נוביצקי כשנכנס לליגה עכשיו צריל לחשוב על הדירק הבא

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. תודה, מידן.

    בשקט, בשקט, באטלנטה מבשלים את אחד הרוקים המפתיעים, והמבטיחים, מהדראפט הנוכחי.
    הוא רחוק מלהיות הכוכב שיהיה מסוגל להוביל קבוצה,
    אבל את מה שהוא כן יודע לעשות –
    הוא עושה נהדר.
    הוא קולע 11.7 נק' (משחק רק 22 דקות), ב-62% מהשדה.
    הסיבה שהאחוזים שלו כל כך גבוהים היא שהילד כמעט ולא זורק. הוא מעדיף להטביע…
    רוב מוחלט של הזריקות שלו הם ממתחת לסל (במרה שלו, מעל הטבעת…),
    והוא כמעט ולא זורק מטווחים גדולים יותר, כאשר שלשות הוא בכלל לא זורק.
    הוא ריבאונדר מצוין, בדגש על ריבאונד ההתקפה, וגם בהגנה הוא שחקן לא רע בכלל (פר 36 דקות, יש לו 1.5 חסימות, 1 חטיפות).

    בהתחשב בעובדה שהוא נבחר בבחירה ה-19,
    אז בשקט אפשר לכתוב שאטלנטה שיחקו אותה עם אחת מהגנבות של הדראפט (אחרי קוזמה של הלייקרס, ובל של גולדן סטייט).

    1. אני מתכנן פוסט שדורש המון השקעה על בחירות נמוכות של גבוהים זה קשור גם להיסטוריה של הדראפט ב 30 השנה האחרונות וטרנדים של בחירה
      שים לב שרוב הגנבות הם של גבוהים בעוד שלפני -1-3 עשורים אלו היו הנמוכים שהפציעו בבחירות נמוכות ( יש לכך הסבר )

  2. לא חשבתי שדאלאס יהיו כאלה גרועים כמו שהם (למרות מגמת ההשתפרות).

    אטלנטה – אני חושב שהם צריכים לעשות טריידים על בלינלי ואילוסבה תמורת נכסים (שחקנים צעירים או בחירות) כי לשניים האלה אין ממש מה לחפש שם וכל קונדטורית תרצה אותם.

    דאלאס – שאלת נוביצקי אכן באוויר פה(אבל אני לא ממש חושב שהוא הבעיה). חסר להם שחקן מרכזי (אולי סמית יתפתח לכזה עוד כמה שנים) כי, כפי שרשום, ההימור על בארנס לא ממש הצליח.
    אני מקווה בשבילם שהטרייד נואל-רנדל יצליח כי נואל ממש לא עוזר להם ורנדל יכול להועיל (אם כי יבקש חוזה גדול שאני לא בטוח שהוא שווה כזה או שדאלאס ירצו לשלם).

  3. תודה רבה!
    לצערי אני לא רואה את דאלאס מצליחה לצאת מהמצב אליו נקלעו ללא הטרדת נואל ובארנס. שני שחקנים עם שכר מצחיק/עצוב תלוי את מי אתה אוהד

  4. אטלנטה, עם המקום הרביעי באחוז אסיסטים, אמנם מפסידה, אבל עושה את המוות לכמעט כל קבוצה שמשחק נגדה, תוך כדי שהם מפתחים שחקנים ומשחקים מעבר לסך הכשרון שלהם.
    אני אופטימי לגבי עתיד המועדון, אלא אם כן מישהו שם יחליט לחזור ולקצץ שוב כל דבר שמצליח לנסות לעוף.
    דווקא השנה יוצא שאני מחבב את קבוצות הטנק של הליגה.

    1. כי הן לא ממש עושות טנק. מה שיפה השנה זה שאין נמושות ברורות. גם הקבוצות הנחותות בכישרון באמת מנסות. מרענן אחרי כל שנות הprocess ובור הצואה שברוקלין המסכנים נפלו אליו

  5. תודה מידן. עשית לנו חסד שנתת את הבלוק באסטר הזה של שתי הנמושות ביחד.
    הייתי מציע לנוביצקי להשיאר עוד שנה כדי לעצבן קצת את קובי, ובאותו הזמן לחנוך את הצעירים מהחמישיה השניה (שומו שמיים).
    לא ברור לי מה דאלאס יכולה לעשות, ונראה שקובן נפל חזק לשנים הקרובות. טאנקינג זה לא בשביל מישהו כמוהו.
    לגבי אטלנטה, חבל על קבוצה כזאת סימפטית, וחבל שהנילה שלה היא ההוכחה שצריך לעשות טנקינג. כל הקבוצות מסתכלות ורואות – מועדון שהתנהל בצורה מופתית עם שחקנים נהדרים, נתקל בחומת לברון ולא ידע לוותר בזמן. הבינוניות במיטבה.

    1. ההוקס צנחו חופשית אבל לא יודע מה יכלו לעשות, כל השחקנים שלהם עזבו בסוף החוזה ובזמנו לא היה נראה הגיוני לשלוח אותם בטרייד ולהתחיל בטאנקינג

      1. נייס, אבל אותי לא קונים בתקצירים, אני צריך לראות כמה משחקים שלמים. מהימים שצריך ליג פאס.
        בכל מקרה קפלה היה חסר מושג איפה לעמוד ומה לעשות במגרש בשנה שנתיים הראשונות שלו, בילה הרבה זמן בדי ליג.

  6. שום דבר חדש, אבל הטבעיות בה מדברים על "לזרוק עונה" מלמדת על כשל מאוד עמוק בדבר הזה שנקרא NBA.

    ארגון שלם, מאות אלפי אוהדים, אופרציה שלמה של מדיה, הנהלה, מאמנים, שחקנים, מערך שלם של תזונה, רפואה, אימונים, טיסות, על פני עונה מפרכת של 82 משחקים על פני עשרות אלפי מיילים – במחשבה מוקדמת לזרוק לפח. להגיע לרמות הכי גבוהות בכושר הכי גבוה – על מנת להפסיד. זה רקוב. מנוגד להנחה הבסיסית של תחרות ספורטיבית – להיות הכי טוב במטרה לנצח.

  7. לא יודע מה עם השאר פה אני מאוד מעריך את קיובן על הנסיונות שלו תמיד להשאיר קבוצה תחרותית גם שרוב הקבוצות והבעלים במצב שלט מעדיפים לעשות טנקינג…..

    1. גם אני אוהב אותו למרות שהוא אחד האויבים הגדולים שלנו (ביוסטון).
      טיפוס צבעוני עם תשוקה אמיתית למשחק

  8. תודה רבה סקירה אחלה על שתי קבוצות שאם היית אומר לפני שנתיים שלוש שהן יסגרו את הקונפרנסים שלהם אף אחד לא היה מאמין לך. פשוט התנהלות הזויה בודאי של אטלנטה שבנתה קבוצה לתפארת ובמקום לחזק עוד בורג אחד או שנים התפרקה מכל נכסיה . לגבי דאלאס יש קצת יותר נסיבות מקלות . בכל מקרה לפרק קבוצה וללכת לטנקינג זה משהו שלמשל במועדון כמו סן אנטוניו קשה להאמין שהיה קורה. זה הימור ענק של הנהלות שעד היום לא הצלחתי להבין את המניעים שלו כי זה לוקח קבוצה לארץ לא נודעת להרבה שנים ויש קבוצות שאף פעם לא יוצאות מזה.
    .בכל זאת: אני מתקשה לאמר על שתי הקבוצות הללו שהן:
    אֶפֶס, אֶפֶס גָּמוּר, אֶפֶס מְאֻפַּס, אֶפֶס מֻחְלַט, גַ'חְשׁ, דֵּמִיקוּלוּ, חֲדֵל אישׁים, טַרְמָח, כְּלוּמְנִיק, נֵפֶל, סְמַרְטוּט, פַצְלוּךְ, פַּרְצִיפְלוֹךְ, קוֹטֵל קנים.
    אלה קבוצות שבכל זאת ה DNA שלהם זה נצחונות ולכן אין באמת אף קבוצה כזו בליגה השנה בניגוד לעבר – מה שמכניס עניין לליגה כי אף משחק לא ממש באנקר (כמעט)….
    באטלאנטה שרודר פשוט נפלא השנה אבל זהו (מסכים לגבי ה"רוקי הגבוה" שלהם שיש מצב שיהיה גניבת דראפט) , במאבס דניס סמית עוד ידבר בליגה והריסון בארנס? לא יצא ממנו אף פעם כלום לדעתי.
    ולסיום – אימצתי קצת לאחרונה לחייקי את הליקרזזזז שלך כי הם פשוט קבוצה תענוגית. אבל אם.. אם רק מג'יק יעז להחליף את רנדל באיזה שהוא משהו אני שולח אותו להסתכלות (את מג'יק). אני הייתי מחליף את רנדל על כלום רואים אצלו קו עליה שלדעתי יכול להסתיים באול סטאר.

    1. כנראה שהשיקול לא מיקצועי נטו עם רנדל
      כך היה גם עם ראסל
      ההגדרה המילונית לנמושה הייתה דוגמא לשימוש לא הכי נכון במילה
      לדעתי מי שעושה טנקינג ממש לא פחדנית אלא אמיצה מאוד זה הימור גדול
      אם הטנק נכשל אתה מוצא את עצמך שנים בביוב

  9. פוסט מעולה ובעיקר חשוב.
    בעבר הבעתי את עמדתי לגבי הזכיה של דאלאס – היא נבעה משילוב של גורמים ובראשם ליקוי מאורות נקודתי בליגה, חילופי משמרות במערב, השתנקות של לברון החצי-צעיר והתעלות של נוביצקי הבשל – כל אלה איפשרו לקבוצה עם כוכב אחד "לגנוב" אליפות. אין לי כוונה להכנס לזאת שוב, ציינת את העובדה החשובה שמלבד האליפות – קרלייל לא עבר סיבוב ראשון. לא שמתי לב לכך אבל זה מחזק את דעתי לגבי האליפות שלהם.
    החשיבות של הפוסט היא בכך שהוא מאיר באור מציאותי ובעייתי מאוד את "התהליך" הבזוי בפילדלפיה, שנגד את כל עקרונות הספורט, את מכירת החיסול הפראית וחסרת האחריות של אטלנטה, ואת ההקרבה שדאלאס עושה למען נוביצקי.
    לתפיסתי, חוסר היכולת של הלייקרס להיפרד מקובי בזמן דרדרה את המועדון אל מעמקי משבר שהיציאה ממנו בקושי נראית באופק. קבוצה שהחמיצה את הפלייאוף פעמיים(!) ב-40 שנים, לא נכנסת לפלייאוף כבר חמש שנים ברציפות.
    דאלאס עושה דבר דומה עם נוביצקי. נכון, הוא סימפטי ואי אפשר שלא למות עליו, אבל הוא בקושי הולך ובכל השנים מאז האליפות דאלאס בכלל לא רלוונטית. כל האלופות האחרונות המשיכו בצמרת הגבוהה בשנים העוקבות שאחרי האליפויות שלהם; מלבד דאלאס. תקנו אותי אם אני טועה.
    אסור למועדון לוותר על התחרותיות למען העתיד או העבר – חייבים לרכב על מומנטום, אי אפשר לדעת מתי הוא יחזור. "תעזבנו יום, יעזבך יומיים". אטלנטה ודאלאס ירדו מהר מדי מהפסגה, כי נהיה להן קשה שם; לברון השפיל את אטלנטה והצעירים במערב קרעו את הטקסנים לגזרים. במקום להיאבק בכל הכוח, עם טריידים, עם חיזוק הבסיס, עם שינויים בעמדת המאמן או כk דבר אחר – השתיים התקפלו ונחלשו וכעת הן עלולות למצוא את עצמן בבור של הלייקרס ושל פילי (שהשנה סוף סוף מראות התאוששות, אם לא בהישגים, לפחות בצורת המשחק). "בניה לעתיד" איננה ערובה לכלום. לתפיסתי, זו דרך קלה ומתעתעת לצאת מהמטבח הלוהט.

      1. על אטלנטה כתבת דברים דומים. הם היו צריכים להנחית סופרסטאר ולהמשיך להתחרות בלברון אבל הסוויפים פירקו אותם. חבל

  10. אטלנטה היו במצב של עלייה לכיתה ו' מבית ספר של א' עד ח' ופתאום החליטו לחזור אחורנית לכיתה ג'. לא יודע מה קרה שם.
    בדאלאס, אני מתפלא שמרק קיובן, שהוא תחרותי מאין כמוהו, יכול לחיות עם הצ[מצב הזה.
    תודה מידן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט