משחק מפואר היה הלילה ללברון ג'יימס מול וושינגטון, בוושינגטון. הוא בא נחוש, אולי כדי לעצור את רצף ההפסדים, ואולי כדי לתקוע לטראמפ במגרשו הביתי. 57 נקודות אח"כ, לברון יכול לסמן וי.

57 נקודות זה הכי הרבה (טעות לשונית נפוצה) לשחקן כלשהו בעונת הנ.ב.א הנוכחית. זה גם ממקם את לברון במקום השישי המכובד עם 11 משחקי +50 בקריירה, יחד עם אלן אייברסון. מעליהם ריק בארי עם 14, אלג'ין ביילור עם 17, קובי עם 25 משחקי +50, מייקל עם 31, ומעל כולם תרתי משמע ווילט צ'מברליין עם 118 (!). אכן הישג מפואר.

מבט חטוף במפת הקליעות של לברון מראה כי הוא הקים התנחלות מתחת לסל של וושינגטון, ועשה מה שהיינו מצפים ממנו לעשות כל משחק. קרב חפירות, עם ניצול של הכוח והפיזיות שלו, כדי לקלוע המון נקודות (57) בהמון דיוק (68% !!).

בהחלט שוט צ'ארט מפואר.

לצערי (כי אני לא יושן, אופס התפלקה לי עוד אחת) יצא לי לצפות בסוף המשחק בשידור ישיר (go reddit). כך ראיתי את מעלליו ההירואיים של לברון, כולל כל הארסנל – אסיסט, שלשה, פייד אווי, חדירה עם עצירה (על העשרה סנט…) וקליעה מחצי מרחק, והתמקמות בצבע עם קבלת כדור וקליעה מטווח אפס. זה שחלק לא מבוטל מהמהלכים האלה היה מול ג'ון וול זה בעיה של וושינגטון, לא של לברון. זה בהחלט היה רצף מפואר.

אבל היי, זה אני שכותב, ולכן ניתן לצפות שיהיו באמתחתי לא רק מחמאות ללברון. בסוף המשחק לברון התחבק ממושכות עם ברדלי ביל וג'ון וול. הלו, פה זה לא הנ.פ.ל, שם נהוג להפגש במרכז המגרש בסוף המשחק כדי לציין יחדיו את העובדה ששרדנו עוד קרב במערכה הבלתי נגמרת הזו. בנ.ב.א אני מעדיף דם רע של יריבות מרה.

אבל מה שצרם לי ביותר היה צמד מהלכים של לברון לקראת סיום המשחק. 01:45 לסיום המשחק המפואר שלו, כשהתוצאה 125:116 לקליבלנד, עלה לברון לפיידאווי מהפינה שבסיומו הוא הנפיק לנו איירבול מפואר. וושינגטון צמצמו ל 125:118 וקליבלנד יצאו מיד לפסק זמן. לאחר הפסק זמן לקח לברון שוב את המשחק על עצמו, עלה לפיידאווי עם 01:09 של השעון, והנפיק עוד איירבול מפואר. פעם שניה ברציפות!

אז אני יודע שגם גדולים יותר חטאו לעיתים באיירבול. אבל לראות אותו מנפיק פעמיים ברציפות איירבול מפואר גרם לי לגירודים בקצות האצבעות.

אז מה למדתי היום?
לברון שחקן מפואר.
הוא נתן היום משחק לפנתיאון, משחק מפואר.
אבל עדיין חסר לו גרוש ללירה שלו.
והגרוש הזה, גם הוא מפואר.