המומנטום נמשך בבוסטון / יואב מודעי

היום אני 1.95, אבל תמיד הייתי גבוה. מגיל 11 עד 16 גרתי באירלנד, אבל שם – הייתי רק קצת מעל הממוצע. בקבוצת כדורסל ששיחקתי בה בכלל הייתי בגובה רגיל, בעיקר בגלל העובדה שרוב שחקני הכדורסל באירלנד הם בעצם שחקני רוגבי כושלים, והם חבר'ה גדולים. מאוד. זה הוביל לטרנספורמציה במשחק שלי כשחקן כדורסל דגול (בערך). משחקן ציר בקטסל לרכז בקבוצת עמלקים באירלנד. זה הצריך אותי לעבוד ברצינות על הכדרור, בפעם הראשונה בחיים. מאז יש לי מקום חם בלב לשני דברים: לאירים, ולגארדים עם Dribbling איכותי. זה הביא אותי למסקנה שבמסע שלי בארה"ב, אני חייב לבקר את קיירי בממלכת הג'ינג'ים האמריקאית – בוסטון!

התעוררתי הבוקר ב-06:45 ליום שכולו בוסטון, ודאגתי ללבוש את החולצה הירוקה היחידה שהייתה לי במזוודה כדי להיכנס לאווירת העיר. כולנו יודעים שהפעם הבאה בה אני אקום בשעה כזאת ואלבש ירוק, תיראה אחרת לגמרי, אבל אני מעדיף לא להרחיב בנושא. קיירי, I'm coming. ב-08:30 עליתי על הרכבת לבוסטון מ"פן סטיישן" שצמודה למדיסון סקוור גארדן. אגב, גם בגארדן הניו יורקי יערך הערב משחק, בין הניקס לרוקטס. אני מאחל לעידן עופר שיהנה שם, ומייחל לניצחון רביעי ברציפות של הניקס.

הגעתי לבוסטון באיזור 1 בצהריים, כך שהיו לי בערך 4 שעות לטייל. מחוץ לתחנת הרכבת ראיתי מקס ברנר, וממול פאב אירי. כבר הרגשתי בבית. אחר כך הסתובבתי בQuincy Market וראיתי את כל המבנים ההיסטוריים שבסביבה בדאון-טאון. את השעה האחרונה העברתי באקווריום הגדול של העיר, שנמצא על הנמל. בסה"כ עיר חביבה בוסטון, אבל אני אישית יותר נהנתי בפילדלפיה בשבוע שעבר.

כשנכנסתי לTD גארדן, החלו הצרות. קודם כל, וחשוב מכל – חדר האוכל לא בחינם. אחרי שהתרגלתי לפינוקים של ברוקלין ואל איי, כאן בבוסטון לוקחים 5 דולר על כניסה למזנון. ואפילו מכונת גלידה אין להם! אחר כך ניסיתי למצוא את המקום שלי באולם, אבל הסתבכתי ולאף אחד מהסדרנים לא היה מושג לאן לשלוח אותי. בסוף מצאתי עצמאית את המקום, אבל הוא היה על הפנים. גם מאחורי הסל, ברמה שאי אפשר לראות חצי מגרש, גם צפוף וגם לא היה שקע. הלכתי לאחראית על אנשי התקשורת, וביקשתי אישור מיוחד לעבור מקום כדי שאוכל לכתוב את הכתבה. הועברתי לקומה העליונה, במקום נורמלי שאפשר לעבוד בו. אני הייתי מבסוט, כל כך מבסוט שפרגנתי לעצמי בשניצל וצ'יפס במזנון הרגיל. ואז התיישבתי במקום החדש שלי, בתקווה שמעכשיו הכל ילך חלק. היו לי 20 דק' להתחיל לכתוב את הכתבה על המחשב עד פתיחת המשחק, אבל אז חברי הנאמן בגד בי. ברגע האמת, המחשב שלי החליט להפסיק לעבוד. עשיתי הכל כדי לתקן אותו, אבל הוא לא הגיב.

כל הכתבה נכתבה על הנייד, ותאמינו לי, זה לא כיף. זה לא כיף כי קצת לא נעים לי מכולם. הפוסט עלה ב-13:00 בצהריים (שעון ישראל) רק כשהגעתי לניו יורק, במקום שיעלה ב-05:00 שעון ארץ הקודש. מבאס.. אבל עזבו אותי, יש חבורה שלמה בסגול שסבלה הערב מצרות הרבה יותר גדולות משלי, וקוראים לה סקרמנטו קינגס. רגע לפני שנדבר על ההתעללות של הסלטיקס במלכים, אשתף אתכם בחוויותיי מחדרי ההלבשה לפני המשחק. החלטתי לדבר עם שני פרצופים מוכרים, בטח לחובבי היורוליג שביניכם – בוגדן בוגדנוביץ' ושיין לארקין.

בוגדן תמיד היה נראה לי טיפוס נחמד. ידעתי שאני אראיין אותו מהרגע שקיבלתי אקרדיטציה למשחק. חיכיתי לו 5 דקות בזמן שהוא שוחח עם ולאדה דיבאץ', ואז ניגשתי אליו. כשסיפרתי לו שאני מישראל הוא ישר חייך, אין לי מושג למה, אבל עוד לא התחיל הראיון ואני כבר חולה לו על הצורה. אחלה בוגדן. הוא ביקש בנחמדות שאני אקליט את הראיון ולא אצלם, כי זה מלחיץ אותו. הוא אמר לי שהוא עוד רוקי שלומד את השפה, אבל הוסיף שאם אני אראיין אותו שוב בעונה הבאה הוא מבטיח להסכים גם להצטלם. ובכן, הנה הראיון עם השחקן בעל השם המגניב בליגה:

אני: "איך היה עבורך המעבר מהיורוליג ל-NBA?"

בוגדן: "ברור שזה כדורסל שונה לגמרי. יותר אתלטי, יותר פיזי, יותר מהיר ומן הסתם השחקנים פה ב-NBA יותר טובים. אני חייב להסתגל לכל הדברים האלה."

אני: "בפנר שיחקת בעיקר כגארד בעמדה 2, וכאן בסקרמנטו אתה משחק דווקא רוב הזמן כסמול פורוורד נמוך. איך אתה מרגיש עם זה?"

בוגדן: "תשמע זה לא ממש משנה לי באיזו עמדה אני משחק, העיקר שאני משחק. המטרה היא תמיד לעזור לקבוצה לנצח."

אני: "היית כמה פעמים בישראל. מה אתה זוכר מהמדינה או מהאווירה במשחקי הבית של מכבי?"

בוגדן: "אם אני לא טועה הפעם האחרונה ששיחקתי שם הייתה בפלייאוף, בעונת הפיינל פור הראשונה שלי. הייתה לי חוויה יוצאת דופן באולם בתל אביב. נחמד שם, לדעתי יש למכבי אוהדים אדירים. בעונה האחרונה הם התקשו (הלו, ניצחו אתכם פעמיים!!), אבל העונה הם משחקים טוב."

אני: "אתה יודע.. כל אוהבי הכדורסל האירופי מחכים למצ'אפ בעונה הבאה בינך ללוקה דונצ'יץ' כאן ב-NBA. כמה אתה מחכה לשחק נגדו?"

בוגדן: "למה נגדו? אולי נשחק ביחד, מי יודע…"

והנה הראיון עם שיין לארקין, שיודע להתראיין נהדר:

בשל הנסיבות, הפוסט עלה מאוחר, ככה שאני בטוח שכולכם כבר קראתם את הסיקור מהבוקר, ופחות מעניין אתכם מה בדיוק קרה בכל מהלך ומהלך, אז נוותר. בקצרה: בוסטון ניצחה 86:113 את הקינגס ועלתה למאזן 2:6, אחרי שפתחה את העונה ב-2:0. כמו כן, הסלטיקס רושמים ניצחון 11 ברציפות בבית על סקרמנטו. בשישי: הסלטיקס אצל אוקלהומה בחוץ למפגש מרתק. מנגד, הקינגס יורדים למאזן 7:1, ובקצב הזה, שילוב של בוגדנוביץ' ודונצ'יץ' לא נראה תלוש מהמציאות.החבורה של דייב יגר מרעננת, אבל הם חייבים כוכב, אותו ימצאו בדראפט הקרוב. עד אז אני ממליץ להם להפסיד כמה שיותר, למרות שזה מה שיקרה גם בלי הטיפ ממני.

https://www.youtube.com/watch?v=_buBO7zIpNk

מאז הפלייאוף של העונה שעברה הבנתי שג'יילן בראון הוא Star in the making, אבל רק היום נפל לי האסימון סופית לגביו. לבן אדם יש את כל החבילה, והוא הולך להיות כוח בליגה הזאת להרבה מאוד שנים. את המשחק היום הוא סיים עם 22 נק' (7/8 מהשדה כולל 5 שלשות). אחרי המשחק הייתי חייב לגשת אליו ולזרוק לו מילה טובה. אמרתי לו שאצלנו בישראל השעון הפוך, אבל בדיוק בשביל שחקנים כמוהו אני נהנה לקום ב-03:00. הייתי בטוח שבראון אדיש להכל, אבל דווקא המשפט שאמרתי גרם לו להתרגש ממש. הוא לחץ לי את היד בהערכה, שאל אותי אם זאת פעם ראשונה שלי בבוסטון, וכשעניתי 'כן' הוא אמר לי 'Welcome'. היי JB, מברוק, נכנסת לרשימה המצומצמת של השחקנים שאני ממש ממש אוהב ב-NBA. אחר כך פניתי לחברו הצעיר ג'ייסון טייטום, ועשיתי איתו ראיון קצר ודי סתמי, כי הבחירה מס' 3 בדראפט האחרון הציג בפניי את כל קלישאות הכדורסל האפשריות ב-50 שניות. הדבר היחיד שאפשר לקחת מהתשובות של טייטום הוא הדגש שהוא שם על "להישאר רעבים". הוא אמר שזה מפתח להצלחה.

אני ער כבר 24 שעות רצופות, אז אני הולך לישון קצת, כדי לקום בזמן למשחק היורוליג בין מכבי למילאנו הערב. אחרי המשחק אני אדאג לקנות מחשב חדש כדי שבסיקור הבא לא יהיו פדיחות. התחנה הבאה במסע: ארוחת שישי במדיסון סקוור גארדן, כשברקע הניקס ופורזינגיס יפגשו את בוקר ופיניקס המשתפרים. בוקר טוב מהתפוח הגדול!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. רועי ויינברג

    2 נוב 2017 13:10:01

    סיקור מעולה. בוגדנוביץ' ולארקין היו ממש אחלה בראיונות ובמשחק, ומסכים בקשר לבראון – הגנתית הוא שומר מעולה וממש השתפר התקפית משנה שעברה. מרכיב חשוב בהצלחה של בוסטון. גם דניאל ת'ייס הרשים אותי מאוד מהספסל של הסלטיקס ובאדי הילד בסקרמנטו.

    1. יואב מודעי

      2 נוב 2017 13:24:14

      תודה רועי! באדי ממש אחלה, אבל היום את רוב הנקודות שלו הוא קלע בגארבג' טיים. בכל מקרה, אני מבסוט בשבילו שהוא הגיע לסקרמנטו.

  2. עידן עופר

    2 נוב 2017 13:23:28

    מעולה יואב! הריאיונות מעולים. בראון באמת כוכב עולה והוא,טייטום, קיירי והיוורד הולכים להיות חתיכת רביעייה. את הורפורד לא שכחתי, אני פשוט לא חושב שהוא ישאר בקבוצה יותר משנה שנתיים.

    1. אסף

      2 נוב 2017 16:34:39

      איינג' מנהל ענק, הוכיח שהוא גם יודע לבנות בנייה אינסטנט מהירה לכאן ועכשיו עם האלופה ההיא של 2008 וגם לבנות לאט ובהדרגה את הקבוצה הנוכחית…

  3. אופיר נ.

    2 נוב 2017 13:27:06

    סיקור מצוין יואב.
    אני מאוד נהנה מסגנון הכתיבה שלך, ומקווה בשבילך/ בשבילנו שיהיו לך עוד מספיק משחקים לסקר לפני הגיוס.

  5. מנחם לס

    2 נוב 2017 14:46:03

    אני נהנה מכל מילה. אין כקווינסי מרקט והבארים האירייים בסביבה. אני מת על בוסטון מכל הבחינות, וביקור ב'גארדן' הוא חווייה לכל החיים. כיף איך שאתה מסתדר בכל הביקור הזה, וכיף אמיתי של מאמר!

  6. אבנר

    2 נוב 2017 14:46:47

    שמח שנהנית בקווינסי מרקט, אני נהניתי לקרוא את הכתבה!
    פעם אחרונה שהייתי ב TD ישבנו כל כך למעלה שזה לא הפריע שבוסטון שיחקו זוועה (רונדו עוד לבש ירוק).
    תמשיך להנות ואל תחשוב על הירוק שבאופק – זה עובר לכולם

  7. איל רדושקוביץ

    2 נוב 2017 15:01:28

    מעןלה יואב. מת על הגארדן, הקהל פסיכי, ויש לך אווירה של פעם. ( אפילו שזה האולם החדש אם אני לא טועה ).

  9. בועז

    2 נוב 2017 15:25:02

    איזה מאמר מעולה, יואב ! אתה משתבח ממשחק למשחק ופשוט תענוג לקרוא את הסיקור שלך, הניתוחים המעניינים והתיאורים הצבעוניים של הרקע מסביב. ממש מרתק.

  12. הציפור הנדירה

    2 נוב 2017 16:44:03

    רק שהייוורד יחזור בזמן הנכון וללא שריד מהפציעה ויש קבוצה שהיא בצמרת הגבוהה ואם ישיגו שחקן פנים מעולה כמו קאזינאס או דייוויס, אז תהיה מועמדת בכירה לאליפות. שרק לא יהיו פציעות משמעותיות יותר ורצוי יותר שבכלל לא.

  17. אפלטון

    2 נוב 2017 17:10:04

    כתיבה נהדרת יואב. פער הדורות, אין מצב שהייתי מצליח לכתוב פוסט בנייד. בקושי הודעות אני מצליח.
    ראיונות מעולים והצעירים של בוסטון נראים כמו בינגו נוסף של איינג'. דווקא קיירי מפתיע אותי ביכולת שלו לחלוק את אור הזרקורים. לא חשבתי שיצליח לוותר כל כך מהר. סחטיין עליו, אבל מניח שבחצי השני של העונה נראה אותו עם יותר תצוגות אישיות גדולות.

  21. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    2 נוב 2017 18:35:36

    איזה כיף. אתה הולך ומשתפר עוד מסיקור מחנה הקיץ בווינגייט.
    בוסטון קצת אוברייטד, קווינסי מרקט וכל זה. נו טוב שיהיה . . .
    בנו שם קבוצה עם פוטנציאל ענק לעוד שנתיים, הלוואי שיצליחו.
    שיין לארקין? פעם הוא התחרה על מקום מול גל מקל

  22. האווי לאסוף

    2 נוב 2017 19:36:52

    נהדר, יואב, כולי קנאה. מה שאמרת לבראון פשוט גאוני (וגם נכון). המשפט הזה צפוי להפשיר הרבה שחקנים בליגה

  23. איתן

    2 נוב 2017 22:51:20

    יואב, בראבו על עוד סיקור מוצלח! לא הייתי בבוסטון ועכשיו אני מרגיש כאילו הצטרפתי אליך למסע! רבע השעה האחרונה במשחק של בוסטון-סקרמנטו היתה מעניינת, כל מה שקרה לפני, קצת פחות.
    נהניתי לשמוע ששחקנים שבאים לשחק מול מכבי ביד אליהו – עדיין מתלהבים מהקהל! תודה שאתה מחבר בכתבות שלך בין הנבא לקבוצות שלנו, בארץ. בקיצור, יואב, אתה עושה אחלה עבודה!

  24. יונתן .S.

    3 נוב 2017 21:07:16

    ציטוט של בריאן רוב מהבוסטון ג'ורנל:

    BrianTRobb: Celtics (+9.2/G) and Thunder (+10.9/G) have the two best point differentials in the NBA entering tonight's game. Great test for C's.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט