רד סוקס – בלו ג'ייס 27.9/ ניר לוין

ערב רביעי בפנווי פארק והיציעים מתמלאים כמעט לחלוטין כשהרד סוקס מארחים את הבלו ג'ייס למשחק ששימש בעיקר כהכנה לבוסטון לקראת הפלייאוף הממשמש ומגיע (נכון לעכשיו הרד סוקס עוד לא הבטיחו לעצמם את המקום הראשון ב-AL east, אבל קשה להאמין שיאבדו אותו), דבר שלא מנע מאוהדי הבלו ג'ייס להפגין נוכחות:

בשבילי זו הייתה הזדמנות מעולה לראות משחק MLB ראשון בחיים בלייב, ולמרות האזהרות (במיוחד של הישראלים) שהולך להיות ערב משמים ומרדים – קיבלנו משחק נהדר במזג אוויר נפלא.

בוסטון הגיעה למשחק אחרי 2 הפסדים רצופים לטורונטו, ביומיים שלפני, כשהיא מאפשרת לטורונטו 15 ריצות בשני המשחקים ביחד. ממבט מהיר בדפי הסטטיסטיקה לפני המשחק התברר לי שהפיצ'ר שיפתח בשביל הרד סוקס הוא אחד הפחות טובים שלהם השנה – Rick Porcelo, כך שלמרות שאני לא מומחה גדול בבייסבול, ציפיתי שגם הערב יהיה עם סקורינג גבוה (לפחות מצד טורונטו).

ואכן טורונטו פתחה חזק כשכבר באינינג הראשון היא עלתה ל- 3-0 מהיר, עם דאבל ומייד לאחר מכן הום רן של באוטיסטה הרייט פילדר, ששלח את הכדור מעל ל-"גרין מונסטר". בוסטון חזרה מיד ל- 3-1 כשהיא מנצלת טעות של הלפט פילדר, הרננדז.

המשחק המשיך להיות מלא בחבטות, ריצות, וטעויות הגנה, בעיקר מצד הבלו ג'ייס, כשהאינינג השני היה כולו של בוסטון. הפיצ'ר הפותח של טורונטו, אסטרדה (era 4.98) התחיל לאבד שליטה כשהוא מאפשר לבוסטון 3 ריצות באינינג והשלמת מהפך ל- 4-3 מקומי, מה שעורר את הקהל הנפלא של הרד סוקס.

טורונטו חזרה מייד באינינג השלישי ל- 4-4, כשהיא מנצלת טעות של הcatcher הבוסטונאי, Vazquez, אבל החצי השני של האינינג היה כולו של בוסטון, שהחזירה ב-5 ריצות משלה במהלך האיניניג כשגם החלפת אסטרדה בלואיס סנטוס (רק במשחקו התשיעי העונה) לא הואילה. הום ראן של רמירז העלה ל- 5-4, כשעוד שלושה סינגלים איפשרו גם למורלנד להשלים הקפה ולעלות ל- 6-4. בראדלי ג'וניור עוד הספיק לחטוף סטרייקאאוט מסנטוס, לא לפני עוד הום ראן, הפעם של השורט סטופ בוגארץ, כשלרד סוקס שחקנים בבסיס הראשון והשלישי, ו- 9-4 לרד סוקס. תחילת אינינג רביעי ועוד הום ראן – הפעם של בארני מטורונטו שגם מצליח להעיף את הכדור מעל לגרין מונסטר ונותן קצת תקווה לטורונטו כשהוא מקטין ל- 9-5.

מכאן המשחק נרגע קצת – מה שאיפשר לי להתרווח, ליהנות מהגלידה שלי ולצלם עוד כמה תמונות. השמש שקעה על פנווי פארק, הפיצ'רים התחלפו ואני נזכרתי באזהרות שקיבלתי לפני המשחק.

הום ראן לפינה הימנית של המגרש העיר את הקהל (ואותי) אי שם באינינג השביעי כשמורלנד חוגג עוד נקודה. משם הרד סוקס עברו למצב טיסה, כשהם סומכים ידיהם על הפיצ'רים שסיימו את המלאכה לפורסלו – פרייס, ריד, והקלוזר וורקמן – שנקלע קצת לצרות ואיפשר להרננדס הום ראן שהעיף את הכדור מעבר לגרין מונסטר ולמגרש עצמו (!), 396 פיט אבל בסופו של דבר זה הספיק רק לצמצום התוצאה ל- 10-7 משמח לקבוצה הביתית.

אציין שבשעת כתיבת הכתבה הרד סוקס ספגו תבוסה מיריבתם הכמעט ודאית בפלייאוף – יוסטון אסטרוס – 12-2, כשהתקשורת המקומית קצת בלחץ מהתצוגות הלא מעודדות של הקבוצה ממש בישורת האחרונה לקראת הפלייאוף שיתחיל ב- 24.10, בסיומה של עוד עונה מפרכת.

*עריכה 30.9: אחרי הפסד נוסף לאסטרוס, הרד סוקס הצליחו סופסוף לנצח את יוסטון 6-3, ולהבטיח את אליפות המזרח באמריקן ליג, שנה שניה ברציפות (בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון).

מישהו אמר משהו על קיירי?

גמר חתימה טובה!

 

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. נייס. ענף הספורט האמריקאי היחיד מהגדולים שעוד לא יצא לי לחוות כצופה.
    אני עדיין לא מבין את.הסיפור עם טורונטו ומצבת החובטים המפחידה מהפלייאוף שנה שעברה, מה קרה להם?
    ובוסטון מפחידים לקבל בפלייאוף. יש לי הרגשה שמול האסטרוז הם מנצחים.

  2. בוסטון ניצלה הלילה מצרה גדולה במשחק הלפני אחרון של העונה. היא הצליחה לנצח את יוסטון (אחרי 2 הפסדים בסדרה) וזכתה באליפות הבית. הפסד – והיא היתה חייבת לשחק מחר עם האייס שלה כריס סייל, שוב נגד יוסטון, במשחק האחרון של העונה, כדי להימנע ממשחק 163 עם היאנקיז – מי הולכת ל-WC ומי ממשיכה למפגש עם קליבלנד… זו היתה הטקטיקה של יוסטון, לנסות לנצח ולשרוף בדרך הזו את סייל – כדי "לשרוף" אותו לשני המשחקים הראשונים בסדרה עם בוסטון… לא הלך.
    היאנקיז יארחו ב-WC את מינסוטה, המנצחת נוסעת לקליבלנד, הקבוצה הכי חמה עם הפיצ'ינג הכי טוב (בהפרש) בכל ה-MLB.
    בכל מקרה תהיה סדרה מעולה יוסטון-בוסטון, עדיפות קלה לאסטרוז בזכות הביתיות וההתקפה המפחידה. אבל אלה רק 5 משחקים, והרד סוקס במיטבם יכולים בקלות לנצח כל אחת.

      1. נכון, בייסז לואדד אינינג לפני אחרון נדמה לי. ואם הוא חוזר להיות דיויד פרייס, בוסטון יכולה להצליח, ברוטציה קצרה של פיצ'רים.

  3. אחלה מאמר ראשון!
    אני זוכר שלפני 15 שנה בני דודים שלי לקחו אותי למשחק בייסבול. למרות הסברים מפורטים לקח לי יותר משעתיים להבין מה הולך ואז המשחק כבר היה לקראת סיום. מה שאני כן זוכר זו האווירה המדהימה שהייתה שם ואת השירה "God bless America". זה היה פחות משנה אחרי ה-11 בספטמבר.

    1. אוירה באמת מיוחדת וכיפית. בהפסקות בין האיניניגים יש כל מיני שירים ומסורות שהתקבעו כנראה עם השנים שנראה שהקהל מחכה רק להם ופחות אכפת לו מהמשחק עצמו 🙂

  4. תודה ניר
    רק גלידה?
    מה עם בוטנים, נקניקיה, בירה ?

    אני לא מבין בכלל בבייסבול, אז יש לי שאלה – האם בוסטון עדיין טובים בזכות תיאו אפשטיין, או בלי קשר?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט