הוד גרייטנסיותו/ אורי בן עמי

לפני שאלאה אתכם במילים, אני רוצה להדגיש כי מבחינתי יש הבדל משמעותי בין יכולת המשחק של השחקן והגרייטנס (Greatness) שלו, ושניהם מתנקזים יחד למושג ״גדולה״.
מבחינתי, אין לערבב בין גרייטנס לרמת משחק בשום אופן. רמת משחק היא ליטרלי רמת משחק, וגרייטנס פירושו הישגים אישיים וקבוצתיים, אז לפני שאתם קוטלים אותי בתגובות, תזכרו שאלו שני דברים שונים.

אתחיל בכך שאני לא אוהב (בלשון המעטה) את אישיותו של לברון ג׳יימס כפי שהיא נראית וכפי שדובר עליה. לפי הסיפורים, לברון שחצן, אגומניאק, חתרן, ילד קטן, קקה גדול, ויש שאף ישתמשו במילה ״ערס״. אבל אתם זוכרים מי עוד היה כזה? אם לא, אעזור לכם. מייקל ג׳ורדן. לפי הסיפורים האישיות שלהם כל כך דומה שהם נראו לפרקי זמן כהעתק. אבל מסיבה מסויימת, החליטו לזקוף זאת לרעתו של לברון, ועל מייקל? שתיקה. כאילו שהאישיות שלו היא טאבו שאסור להזכיר. אינני טוען חס וחלילה שלברון גדול ממייקל, כי יש לו עוד הרבה לעבור עד שיגיע לדיון הזה בכלל,אך כאן אסביר מדוע ״המלך״ גדול יותר ממה שאנשים חושבים.

תחילה, המספרים של לברון במיקומי כל הזמנים בכל אחת מחמשת הקטגוריות הסטטיסטיות הבכירות (בעונה הסדירה, בפלייאוף ובפיינלס).

בעונה הסדירה-

28,787 נקודות- מקום תשיעי בכל הזמנים.

7,461 אסיסטים- מקום 12 בכל הזמנים, השחקן היחיד עד המקום ה31 (סקוטי פיפן) שאינו גארד.

7,706 ריבאונדים- מקום 83 בכל הזמנים.

1,749 חטיפות- מקום 22 בכל הזמנים.

817 חסימות- מקום 129 בכל הזמנים.

בפלייאוף (כאן הפיקנטיות מתחילה)-

6,163 נקודות- מקום ראשון בכל הזמנים.

1,489 אסיסטים- מקום שלישי בכל הזמנים, מאחורי ג׳ון סטוקטון ומג׳יק ג׳ונסון.

1,922 ריבאונדים- מקום שביעי (!) בכל הזמנים.

389 חטיפות- מקום שני בכל הזמנים, מפגר אחרי סקוטי פיפן רק בשש חטיפות.

209 חסימות- מקום 21 בכל הזמנים.

בפיינלס (כאן הפיקנטריה בשיאה)-

1,247 נקודות- מקום שלישי בכל הזמנים אחרי ווסט וקארים.

339 אסיסטים- מקום שני בכל הזמנים אחרי מג׳יק.

456 ריבאונדים- מקום שישי בכל הזמנים.

81 חטיפות- מקום שני בכל הזמנים אחרי מג׳יק.

39 חסימות- מקום עשירי בכל הזמנים בשוויון עם סקוטי פיפן ודניס ג׳ונסון.

אחרי שסיימתי עם הנתונים, אוסיף עוד כמה נקודות עליהם.

* פרט לנקודות וחטיפות בעונה הסדירה, לברון מעל מייקל בכל קטגוריה סטטיסטית.

* נראה שלברון יהיה היחיד בהיסטוריה שיסיים עם טריפל דאבל של אלפים בקטגוריות הסטטיסטיות האלה, או אפילו יתקרב.

* לברון הולך להיות טופ 3 בנקודות בלי בעיה. קובי במרחק 4,856 נקודות ממנו. זה אומר שאם הוא יעשה ממוצע נקודות של 25 למשחק למשך 75 משחקים בשלוש העונות הבאות, הוא יהיה הרבה מעליו עם 34,412 נקודות, דבר שנראה סביר מאוד.

* גם ברשימת האסיסטים הוא עוד יטפס, כאשר אייזיאה תומאס המקורי ניצב במקום השביעי במרחק של 1,600 אסיסטים ממנו. אם לברון ימסור בממוצע באותם 75 משחקים 7.5 אסיסטים למשחק בשלוש העונות הבאות, הוא יהיה מעליו, וכנראה שגם יגיע ל10,000 לפחות עד סוף הקריירה, מה שייתן לו את המקום השישי נכון לעכשיו.

* לברון השחקן היחיד שיכול להיכנס גם לטופ 10 בנקודות ובאסיסטים, וגם לטופ 50 בריבאונדים.

* לברון צפוי לטפס גם ברשימות כל הזמנים של הפלייאוף והפיינלס, כאשר נראה כי גם בשנה הבאה הוא יגיע למעמד הכי קרוב שיש לטבעת.

 

לא משנה איך נהפוך את זה, לברון ג׳יימס הוא האול-אראונד פלייר הטוב בתולדות המשחק, ואחד השחקנים הדומיננטיים שדרכו אי פעם על מגרש הכדורסל. ובגלל שהוא מעל המון שחקנים שנראים כטובים בהיסטוריה בהמון רשימות, והוא אפילו לא קרוב לסוף הקריירה שלו, לדעתי הוא גם הכי *טוב* (לפני שאתם קונים אקדח ומחסנית ומחפשים אותי, תיזכרו במה שכתבתי בהתחלה).
אני לא ראיתי את רוב הגדולים בפעולה, ולכן אני מסתמך בעיקר על סיפורים ומספרים. הוא הכי טוב כי כדורסל הוא משחק שבו צריך הכל מהכל. קליעה, חכמה, פיזיות, פרגון ואגרסיביות. וללברון יש הכל, ויותר מהרבה שחקנים שנחשבים לטובים ביותר. נובע מכך, לברון הוא הטוב ביותר. ורק מהסיבה הזו מגיע לו להיות לפחות בטופ 5 של כל הזמנים.

 

עכשיו, נעבור לגרייטנס.

כאן זה קצת יותר מסובך, מכיוון שיש הרבה משתנים בנושא הזה.

נתחיל עם הנתונים היבשים יחסית:

13 פעמים אול-סטאר

פעמיים MVP של משחק האול-סטאר

רוקי השנה לעונת 2003/4

13 פעמים בחמישיות העונה (11 פעמים בראשונה, 2 בשנייה)

6 פעמים בחמישיות ההגנה (5 פעמים בראשונה, פעם אחת בשנייה)

מוביל הליגה בקליעה לעונת 2007/8

4 פעמים MVP של העונה הסדירה

3 פעמים פיינלס MVP

3 פעמים אלוף NBA (שמונה פעמים בגמר)

* 14 שנים ג׳יימס שיחק בליגה הטובה בעולם. 13 שנים מתוכן הוא היה סופרסטאר מוצהר בליגה. לא היו הרבה שחקנים כאלה לאורך ההיסטוריה, ואלו שכן, גדולים באמת.

* 4 פעמים הוא נבחר לשחקן המשפיע ביותר בליגה, ולא נבחר עוד כמה פעמים כי פשוט נמאס לבחור בו.

* ב57% מהעונות שלו הוא הגיע לגמר. 8 פעמים הוא הגיע לגמר, ומתוך 8 ההופעות, 7 האחרונות הן רצופות!

* לברון לא מקבל מספיק ריספקט על הרמה ההגנתית שלו. 6 פעמים הוא נבחר לאחד מהמגנים הטובים בליגה.

 

עכשיו נעבור למה שהכי מעניין כאן, מאזן הגמרים של לברון. אעבור בכל גמר שלברון השתתף בו, ואראה מדוע לברון עשה הכי טוב שיכל ברוב הגמרים.

 

2007- הגמר הראשון של לברון. צוות מסייע: אילגאוסקאס וחבורת מכיני חמוצים.

היריבה: סן אנטוניו ספרס (מאזן 58-24).

תוצאה: 4-0 לסן אנטוניו ספרס.

לברון: 22 נקודות ב35% מהשדה (מחפיר, אבל פעם ראשונה בגמר, עונה רביעית בליגה ונגד אחת מהקבוצות ההגנתיות הטובות בהיסטוריה), 7 ריבאונדים ו6.8 אסיסטים למשחק. סך הכל, לא ההופעה הכי טובה שיכלה להיות, אבל ליותר מזה לא ציפו.

2011- הגמר הראשון של לברון בסאות׳ ביץ׳. צוות מסייע: דוויין ווייד עם ברכיים בריאות וכריס בוש בריא.

היריבה: דאלאס מאבריקס (מאזן: 57-25).

תוצאה: 4-2 לדאלאס מאבריקס.

לברון: 17.8 נקודות ב47% מהשדה, 7.2 ריבאונדים ו6.8 אסיסטים. תצוגת שפל של לברון לאורך הסדרה. הסמול פורוורד לא עמד בציפיות בכלל, מה שהשאיר לו כתם שחור על חלק מהקריירה.

 

2012- האליפות הראשונה של לברון. אותו צוות מסייע מרכזי.

היריבה: אוקלהומה סיטי ת׳אנדר (מאזן 47-19).

תוצאה: 4-1 למיאמי היט.

לברון: 28.6 נקודות ב47%, 10.2 ריבאונדים ו7.4 אסיסטים, זכה בפיינלס MVP.

 

2013- ריפיט ונקמה קטנה. אותו צוות מסייע.

היריבה: סן אנטוניו ספרס (מאזן 58-24).

תוצאה: 4-3 למיאמי היט (כותב שורות אלה נזכר בשלשה ההיא של אלן ודומע).

לברון: 25.3 נקודות ב44% מהשדה, 10.9 ריבאונדים ו7 אסיסטים. פיינלס MVP, שוב.

 

2014- הספרס חוזרים. אותו צוות מסייע מרכזי, רק שהפעם ווייד ובוש חוזרים עם גוף פחות יציב.

היריבה: סן אנטוניו ספרס (מאזן 62-20).

תוצאה: 4-1 לספרס.

לברון: 28.2 נקודות ב57%, 7.8 ריבאונדים ו4 אסיסטים. קוואי ופופ לא הורידו לו את ממוצע הנקודות, ואפילו לא ניסו. אחרים ניסו ולא הצליחו, אז במקום זאת, הם מנעו ממנו ליצור מצבים לאחרים ולקחת ריבאונדים. זה עבד וקוואי לקח את הפיינלס MVP הביתה (כן ירבו).

 

2015- הגמר הראשון לאחר השיבה הביתה. צוות מסייע: קווין לאב (נפצע בסיבוב הראשון) וקיירי אירווינג (נפצע במשחק הראשון).

היריבה: גולדן סטייט ווריורס (מאזן 67-15).

תוצאה: 4-2 לווריורס.

לברון (לבד): 35.8 נקודות ב39%, 13.3 ריבאונדים ו8.8 אסיסטים. על אף האחוזים הנמוכים, הוא סחב קבוצה שלמה לבד לשישה משחקים נגד קבוצה שבכל מקרה טובה יותר. לא הרבה היו מסוגלים לכך.

 

2016- הגמר הכי גדול בהיסטוריה. צוות מסייע: קווין לאב וקיירי אירווינג, הפעם בריאים.

היריבה: גולדן סטייט ווריורס (מאזן 73-9, שיא כל הזמנים).

תוצאה: 4-3 לקליבלנד קבאלירס (אחרי שהווריורס הובילו 3-1).

לברון: 29.7 נקודות ב49% מהשדה, 11.3 ריבאונדים ו8.9 אסיסטים, היה אחראי על סדרת הגמר הטובה, הגדולה והמרגשת בכל הזמנים. חסימת קלאץ׳ מדהימה, קאמבק היסטורי, אליפות ראשונה לפרנצ׳ייז ולעיר אחרי המון שנות בצורת. לברון הרוויח את תואר הפיינלס MVP ביושר.

2017- חסר סיכוי. אותו צוות מסייע.

היריבה: גולדן סטייט ווריורס (מאזן 67-15, הפעם עם קווין דוראנט והגיעו לגמר במאזן פלייאוף של 12-0).

תוצאה: 4-1 לגולדן סטייט ווריורס. אף אחד לא באמת ציפה למשהו אחר.

לברון: 33.6 נקודות ב56%, 12 ריבאונדים ו10 אסיסטים. ממוצע טריפל דאבל בגמר, היחיד שעשה זאת אי פעם, ועוד מול הקבוצה הטובה בהיסטוריה. לברון עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את רוע הגזירה, אך לא צלח. זכינו לראות את המלך בשיאו בסדרה הזו.

 

* לברון נתן את מה שהיה צריך ברוב סדרות הגמר. פרט לסדרה נגד דאלאס, המלך היה במיטבו בכל סדרה וסיפק את הסחורה.

* סדרות הגמר של לברון היו נגד קבוצות טובות ומהפכניות ברמה היסטורית. הספרס של 2013 ו-2014 וגולדן סטייט של כל שלושת הגמרים הן חמש מעשרים הקבוצות הטובות בהיסטוריה, ופרט לספרס 2013 אפשר אפילו לדבר על טופ 10, כאשר ג״ס של 2016 ו2017 בטופ 5 בוודאות. ולברון ניצח אותן פעמיים. לא נראה לי שהרבה שחקנים היו מנצחים את הקבוצות האלה במקומו.

 

הסיפור של לברון הוא לא שהוא הפסיד חמישה גמרים, אלא שהוא נולד לדור הכי כשרוני וקשה של הכדורסל אי פעם ועדיין ניצח ועשה קריירה פנומנלית, גם אם הגיע מהמזרח הפחות קשה. הוא הפיל את כל המזרח לרגליו, קבוצות הלכו לטאנקינג בגללו. הוא השחקן הטוב בעולם בפער גדול מאז הזכייה הראשונה שלו בMVP, ולא ראינו שחקן דומיננטי כמוהו מבחינת אורך השליטה בליגה מאז מייקל ג׳ורדן, וקיים סיכוי גדול שהוא אפילו יותר דומיננטי. 7 גמרים ברציפות (והשמיני בדרך)? אי אפשר להתעלם מזה. הסיפור של לברון הוא שהוא השחקן הטוב ביותר ששיחק את המשחק, וזה מה שהמספרים מספרים. והמספרים שלו צפויים לעלות עוד ועוד, עד שיסיים את הקריירה. ולא נראה שזה עומד לקרות בזמן הקרוב, מפני שלברון חיה פיזית, פריק של הטבע וחיית עבודה. לפי אחד מהרופאים שלו ולפי לברון עצמו, אנחנו נראה עוד עונת שיא שלו בעונה או שתיים הבאות. וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקוות שנמשיך להנות מיכולותיו הפנומנליות של האדם הזה, ושנמשיך לצפות בגדולה.

GREATNESS AHEAD!!!

לפוסט הזה יש 116 תגובות

  1. MJ234523

    1 ספט 2017 16:24:36

    פוסט מעולה , תודה.

    לך תסביר את כל מה שכתבת לחסרי הבנה בהופס כדוגמת הוזי הללל, ראוי לציין שחלק מהוזי הללל הם אנאלפבתים ברמה מביכה בלי קשר להופס.

    2. קו קלוקס לברiן

      1 ספט 2017 16:33:49

      אהיה מוכן בכל רגע נתון להשליש אצל נוטריון סכום 1000 דולר, וכמו כן גם אתה, בתחרות כתיבה עברית יוצרת של סיפור קצר, סכום משחק אפס.

      הכדור במגרש שלך, אישי הצעיר.

    4. בילבו באגינס

      1 ספט 2017 19:29:24

      אתה בעצמך לא איזה משהו לספר עליו בבית. עוד אדיוט חסר הבנה שמיישר קו עם הזרם התעמולתי של הלפופ. לך לישון על האף טמבל.

      1. הציפור הנדירה

        3 ספט 2017 11:21:53

        הוא כן שווה אתה וכל הללל האומללים אכולים משנאה לשחקן כדורסל שרק מי שהוא דפוק או אכול משנאה לא יכול לראות ולהבין שלברון הוא מגדולי השחקנים בכל הזמנים שהוא שחקן חכם שמצוין בהתקפה ועם יכולת הגנתית משובחת, ריבאונדר נהדר, מוסר מעולה, חוטף היטב וגם חוסם טוב מאוד כשצריך.
        באליפות האחרונה הוביל את שחקני שתי הקבוצות בכל חמשת הנתונים העיקריים ובגמר האחרון, השיג ט"ד נפלא, שניהם הושגה לראשונה בסדרת גמר.

  2. ד"ר הופמן

    1 ספט 2017 16:26:33

    יופי של פוסט

    הנקודה ברורה לגמרי. לברון אחד מ 6-5 השחקנים הטובים בהסטוריה. עם קצת יותר מזל ופחות פציעות של הצוות המסייע היתה לו כנראה עוד אליפות או שתיים וההשוואות לג'ורדן היו הרבה יותר רציניות.

    2. בילבו באגינס

      1 ספט 2017 19:34:09

      גם קארל מלון חשב ככה.. כל אלה שטוענים שעוד אליפות אחת החתה משנה את העניין מתעלמים מהעובדה שהפלופר ביקר בגמר 8 פעמים והפסיד 5. זה לוזר רציני שהסיבה היחידה שהוא ביקר בגמר כל כך הרבה היא שהמזרח זה פח. הפעם היחידה שהיתה קבוצה אמיתית במזרח היא החזירההאת הפלופר למקומו הטבעי וגרמה לו לברוח לעיר אחרת עם עוד כוכבים. אפס בהגדרה. מייקל גורדן? השפיל את כולם שש פעמים ברצף ולא בליגה הרכרוכית של היום

    3. no funny shtuff

      2 ספט 2017 15:27:57

      עם קצת יותר מזל היתה לו עוד אליפות או שתיים?!

      לא, כי הריבאונד התקפה ההוא של בוש עם השלשה של אלן, והחזרה מ-3:1 עם ההרחקה של גרין זה פיור סקיל.

  3. מולי

    1 ספט 2017 16:27:08

    לדעתי, הבעיה העיקרית של לברון היא שהוא הגיע אחרי מייקל.

    אני באמת סקרן מה היתה התפישה שלנו את שניהם אם לברון היה קודם למייקל, כשלשניהם אותם הישגים שהשיגו עד כה.

    מה דעתכם?

      1. מתן גילור

        1 ספט 2017 19:16:52

        אני מכיר את הטענה הזו מעיתונאי כלשהו (שיעול, שיעול) וכופר בה לחלוטין.
        לפני האליפות של שיקגו מי היו הקבוצות בגמר?
        1989: דטרויט ולייקרס (שגם סיימו כראשי קונפרנס). בשתי הקבוצות השחקן המוביל היה רכז. אצל לייקרס היא כבר היתה הרבה פחות ממבוססת על הכנסות כדור לכרים שכבר היה בשלהי הקריירה. אצל דטרויט הסנטר היה עם אוריינטציה הגנתית שהיה מפורסם יותר בשל השלשות האוונגרדיות לתקופה ולתפקיד ולא ממש בשל החפירות בצבע.

        1990: שוב שתי אלה עם המאזנים הטובים ביותר, אך הפעם עם דטרויט בגמר משחק פורטלנד. ומי הכוכב שלה? SG אתלטי וכשרוני. אותו אחד שבגללו העדיפו לבחור גבוה ולא את ג'ורדן.

        ומי הגיע לגמר בשתי העונות בין הטריפיט של ג'ורדן? יוסטון, נ"י ואורלנדו. קבוצות בהן הכוכב הבלתי מעורער היה סנטר דומיננטי ביותר.
        גם באליפויות שאחרי אותו הדבר.

        היתה פה אבולוציה של המשחק. היא היתה מאד לא סדורה ולייחס אותה לג'ורדן זה קצת כמו לייחס את הגידול בשלשות לקרי – כפי שעידו הראה זה ששחקן עושה משהו הכי טוב לא הופך אותו לאבי המגמה.

        1. Ljos

          1 ספט 2017 19:37:42

          דווקא הפעם חשבתי שאני מקורי.
          "עזר". לא הוביל או התחיל או היה היחיד.
          מג'יק היה רכז ענק. לא בדיוק מוריד מהטיעון של משחק לגבוהים.
          דטרויט יותר. הנקודה פה היא שהיו להקות מספרה מוצלחת לפני הביטלס, אבל אחריה היו הרבה יותר.
          אבל זו לא הנקודה. הוא שיחק בתקופה שהייתה יותר נגדו. זה קיירי נגד תומאס שוב, אבל לתומאס יש יותר אקולידים.

          1. מתן גילור

            1 ספט 2017 19:48:38

            זה נכון, אבל זה לא בהכרח קשור אליה ומאד תלוי מה אתה מגדיר כטובה.
            הלהקות שמבחינתי נחשבות הטובות ביותר הן הרבה יותר תולדה של לד זפלין דרך בלאק סאבאת ופחות הגראנג' של סיטאל בשלהי שנות ה-80' תחילת שנות ה-90' שנראה לי הרבה יותר מושפעות מהביטלס.
            הציר המכונן בעיני הוא קלאסית-בלוז-רוק כבד-מטאל/טראנס
            והרבה פחות R&R/ג'אז-דיסקו/גראנג'/טכנו-דאנס/האוס/רוק-פופי

  4. Berch

    1 ספט 2017 16:32:41

    שחקן גדול, אישיות בעייתית משהו
    מזכיר לי את מלך מלכי המלכים של כל הזמנים בכיבוש שערים בליגת הכדורגל הישראלית אלון מזרחי האליללללל 🙂
    למרות שבאישיות אולי דווקא דומה יותר לברקוביץ'. אדון ברקוביץ' בשבילך….
    🙂

    יהיה מעניין לטייב את הנתונים של ג'ורדן ולחשב את המספרים אם הוא לא היה מנסה בייסבול….

  5. קו קלוקס לברiן

    1 ספט 2017 16:32:53

    כתבת יפה, אך יש בדבריך הטעייה סטטיסטית. וכאשר אמר בנימין ד'יזראלי: "ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה".

    בערך כמו קובי ברייאנט ומלכות הסלים. כשאתה יכול לזרוק את כל הכדורים של הקבוצה שלך, לא פלא שתקלע הרבה – אולם אין בכך להעיד על דומיננטיות.

    כך גם לגבי לברון, שכמובן הוא אחד מגדולי השחקנים שדרכו על הפרקט, ואין ספק דומיננטי לחלוטין גם מול שחקנים היכל תהילה, אבל מנגד – כשאתה משחק במזפח קל הרבה יותר להגיע לפיינלס, וברור כששיש לך 8 כאלה במחסנית – תהיה לך הרבה סטטיסטיקה.

    בלי מדד של "כמה ניצחת", אין אמירה מיידית במספרים. ולברון, מה לעשות, הפסיד את רוב הפיינלס שלו, והמספר רק יגדל.

  7. שומי

    1 ספט 2017 17:29:33

    יש כאן נקודה חשובה שמפוספסת
    לברון ג'יימס, כמו הרבה אחרים כיום, הוא מלא מודעות עצמית – סלפיס, טוויטר, וכד'. כמו אחרים בימינו, הוא טוחן את הנקודות ו הסטטיסטיקות 24*7 ומנסה להיות "הגדול מכולם"

    שלא תבינו אותי לא נכון – אני לא מאוהדי ג'ורדן, אהבתי את הבד בויז מדטרויט עד שהוא ניצח אותם, ניסיתי עם יואינג, רג'י מילר מי שזה לא יהיה שיעצור אותו אבל זה לא עבד. למי שזוכר איך פורטלנד שיחקו במערב לפני הגמר עם שיקגו – פורטר, דרקסלר, הייתי בטוח שהם ייתנו בראש לשחצן משיקגו. זה לא עבד.

    ככל שתיעבתי את ג'ורדן וייחלתי לכך שהוא יפסיד, אף פעם לא הרגשתי שהוא מנסה להתחרות על שום דבר חוץ מנצחון במשחק הבא. לא הגדול ביותר, הכי הרבה חטיפות ביותר, או הכי הרבה נק' או אף אחד מהשטויות שרצות היום שכל המידע זמין כל כך.

    אני חושב שלברון ג'יימס עסוק מאוד באיך הוא נראה, מה חושבים עליו, ואיך הוא יוכל להתעלות בהישגים מעל מייקל ג'ורדן. זו לא הדרך להיות הגדול מכולם.

    לסיכום – אם אתה הגדול מכולם, אתה לא צריך סטטיסטיקות – כולם יודעים את זה, כמו הסיוט שלי מסוף שנות השמונים/שנות התשעים, אם אתה צריך סטטיסטיקות אז כנראה אתה לא הגדול מכולם.

    מזכיר לי את הסמל שלי בטירונות – "אם יש ספק, אין ספק"

    1. הציפור הנדירה

      1 ספט 2017 17:46:38

      כולם מאלו שאינם שונאי לברון יודעים שלברון מהגדולים ביותר, אך בגלל טענות של גאלו שהם כן שונאי לברון אז צריך להביא את הסטטיסקה.
      דבר שני, יכולת של הגדולים ביותר מתבטאת בסטטיסטיקה שמתאימה לכאלו שהם הגדולים ביותר וללברון יש סטטיסטיקה כזו.

      1. MJ234523

        1 ספט 2017 18:36:57

        שומי, אני מסכים לגמרי עם רוב הדברים, אך אל תשכח שאצל מייקל לא היה כמעט אפשרות להראות אותו ברמה של היום

        1. שומי

          1 ספט 2017 18:54:48

          זה אחד מה טיעונים שלי – המודעות העצמית שיש ללברון וההתעסקות המרובה שלו בנתונים ובמורשת מביכה.

          אם יש ספק – אין ספק.

          לא סבלתי את ג'ורדן ואני עדיין לא סובל אותו ואת מה שהוא מייצג. אבל אני לא חושב פעמיים שאני אומר שהוא הגדול מכולם (התחלתי לראות נבא עם השוואו טיים של מג'יק אז לא מתייחס לראסל)

          לברון גדול, חזק, מוצלח, אבל הוא לא ג'ורדן, לא היה ולא יהיה.

          ברכות לסטטיסטיקאים שיושבים ומריצים מספרים אבל זה לא זה.

          מול ג'ורדן אף אחד לא מגיע לתצוגת שיא (להזכיר לך קוואי? איגי? דוראנט?), כולם הולכים הביתה מבוישים.

          1. גיא הרשע

            1 ספט 2017 19:03:43

            1995, משחק מספר 6 בסדרה בין אורלנדו לשיקגו.
            הפסד, והבולס הולכים הביתה (זה אחרי שהם לקחו את הביתיות עם ניצחון חוץ במשחק 2 רק בשביל להפסיד אותה שוב במשחק 3).
            המשחק בשיקגו,
            וג'ורדן מסיים את המשחק עם 24 נק' (8 מ-19 מהשדה).
            מי שהגיע לשחק, ונתן משחק אדיר,
            הוא שאקיל אוניל שסיים את המשחק עם 28 נק' (11 מ-21), 13 רב', 4 אס', 4 חט'.

          2. גיא הרשע

            1 ספט 2017 19:09:01

            למען הסר ספק –
            אני לא חושב שלברון "גדול" מג'ורדן.
            ג'ורדן ללא ספק נמצא בקודקוד של הפירמידה (לטעמי, לצדו של קארים).

            אני רק חושב שהאגדה של ג'ורדן צמחה לממדים לא הגיוניים.
            היו גם להוד רוממותו משחקים רעים, סדרות רעות, והפסדים.

      2. בילבו באגינס

        1 ספט 2017 19:48:22

        להזכירך, בשנה הבאה לברון כנראה ישתווה למייקל במספר הפעמים שהוא הפסיד בגמר, אה כן, גורדן ניצח את הפעמים הללו.. אפילו בהפסדי גמר הפלופ לא מגיע לכמות הנצחונות של גורדן. מה שבטוח הוא עוקף את מייקל בציוצים בטוויטר ובהתחזויות..

        1. הציפור הנדירה

          3 ספט 2017 11:28:03

          כל דבריך אינם סותרים שלברון הוא אחד מגדולי הכדוסלנים בכל הזמנים והגדול ביותר בתקופה הזו. אפשר להיות פחות טובמג'ורדן ולהיות עדיין שחקן היסטורי, וכך הוא לברון.

  8. הציפור הנדירה

    1 ספט 2017 17:43:23

    חשובים יותר הממוצעים:
    27.1 נק' ב-50.1% מהשדה (54.3 משתיים ו-34.2 מהשלוש) ו-74.2 מהקו, 7.3 כ"ח, שבעה אס', 1.6 חט' ו-3.4 אי' ב-38.9 דק' למשחק ב-1061 משחקים עד כה בעונה הסדירה.
    28.4 נק' ב-48.6% מהשדה (53% משתיים ו-33% מהשלוש) ו-74.2% מהקו, 1.8 חט', חסימה ו-3.6 אי' ב-42.1 דק' למשחק ב-217 משחקים עד כה בפלייאוף.
    באליפות האחרונה שלו הוביל את שחקני שתי הקבוצות בכל חמשת הנתונים העיקריים ובגמר האחרון סיים עם ט"ד. שני הדברים התרחשו לראשונה בתולדות הנב"א.

  9. סוסמעץ

    1 ספט 2017 18:26:26

    1. ללל זה לגמרי אמת פשוטה

    2. לברון שחקן פחדן, חסר נחישות שרק בזכות וויד ובוש זכה באליפויות שלו.

    3. עד שנפתרנו מההזיה של קובי = או > או < מג'ורדן, עכשיו מתחילים שוב עם השטות הזו עם לפלופ.

    4. סיכום: הוא אפילו לא קרוב

    1. גיא הרשע

      1 ספט 2017 18:37:15

      https://www.youtube.com/watch?v=_7kkbpcgXI8

      2012 גמר המזרח, משחק מס' 6.
      הסלטיקס מובילים 3 – 2 על הקאבס, משחק 6 בבוסטון.
      הקאבס ללא בוש (פצוע).

      לברון סיים משחק של להיות או לחדול, ביית של היריבה הגדולה ביותר שלו,
      עם 45 נק' (19 מ-26 מהשדה), 15 רב', 5 אס'.
      ווייד מסיים את המשחק עם 17 נק' (6 מ-17 מהשדה).
      אין שחקן היט נוסף עם יותר מ-10 נק'.

      למען הסר ספק –
      אני לא מנסה להמעיט בערכם של ווייד ובוש.
      שחקנים לא זוכים באליפויות.
      קבוצות זוכות באליפויות.

      וההיט?
      אחרי הניצחון הנ"ל, הם ניצחו שוב את בוסטון במשחק 7, ואז את הת'אנדר 4 – 1.

      1. MBK

        1 ספט 2017 18:40:13

        אני מציע לך שתחזור לגמר של 2011
        דאלאס + נוביצקי + רוסטר בגיל ממוצע של 35 מטגן את מיאמי
        לכל דוגמה יש דוגמאת נגד
        הספרס 2014 קבוצה ללא כוכבים משפילה את מיאמי 1-4 ,זה הספיק והופ הוא חוזר הבייתה
        לברון שחקן ענק לדעתי יש לו יותר מידיי כתמים במורשת

        1. גיא הרשע

          1 ספט 2017 18:52:03

          הרי בקלות אני אחזור ל-2011, ואשווה בין מה שלברון עשה עם מיאמי מול דאלאס (הפסד 2 – 4, 18 נק', 7 רב', 7 אס', 50%+ אפקטיבי),
          לבין מה קובי עשה מול אותה דאלאס (הפסד 0 – 4 , 23 נק', 3 רב', 3 אס', פחות מ-50% אפקטיבי),
          ואגלה שכתמים, אנשים בדרך כלל מחלקים לפי מי שהם אוהדים.

          אין לי בעיה עם מי שחושב שקובי גדול יותר או פחות מ-מג'יק/ג'ורדן/לברון.

          התגובה שלי הייתה לגבי ה-"שחקן פחדן, חסר נחישות שרק בזכות וויד ובוש זכה באליפויות שלו."

          המשפט הזה, לטעמי, פשוט לא נכון.

          2. MBK

            1 ספט 2017 19:39:22

            גיא הנקניק הזה והשרשור של דוגמא על דוגמא לא מוסיף כבוד לדיון
            אנחנו יכולים להחליף דוגמאות עד פתיחת העונה
            הנקודה שלי היא שלברון של מיאמי היה פחות חזק מלברון של קליבלנד
            ב 3 השנים האחרונות הוא מציג את היכולת הטובה בחייו
            אתה מוסיף את קובי לדיון ולדעתי זה ממש ממעיט בערכו של הדיון
            אתה יכול לחסוך לנו סטיסטקות מהבסקטבול רפרנס לנסות לחזק את טיעוניך

          4. גיא הרשע

            1 ספט 2017 19:45:24

            מידן,
            אתה לא חייב להגיב לתגובות שלי אם לא נעים לך הדיון.

            התגובה המקורית שלי הייתה לסוסמעץ,
            ולמשפט בו הוא כתב "לברון שחקן פחדן, חסר נחישות שרק בזכות וויד ובוש זכה באליפויות שלו."

            את 2011, אתה הוספת לדיון.
            לטעמי, אם בוחרים לשפוט את לברון על פי ההתמודדות שלו מול דאלאס באותה שנה (וזו אכן הייתה הופעה איומה),
            זה לחלוטין סביר להשוות את קובי מול אותה קבוצה בדיוק, באותה העונה.
            מה לעשות,
            אני לא זוכר תגובה אחת שלך שמבקרת את ההופעה של קובי והלייקרס באותה השנה מול דאלאס,
            ומלא אזכורים של לברון ודאלאס.

          5. גיא הרשע

            1 ספט 2017 19:47:30

            אולי הגיע הזמן להחליף את השם לגיא הנקניק?

            (אני אוותר. לא רוצה לפגוע ברגשות חלק מהגולשים בעלי הכנף,
            היות ויש סבירות גבוהה שהנקניק לא כשר…)

          7. מתן גילור

            1 ספט 2017 19:52:11

            באחד משיעורי הפיזיקה המורה אמר שאם האיש הולך על גג הקרון הקרון יכול לא לזוז הוא לזוז לכיוון הנגדי. שאלתי אותו מה הבעיה שהקרון יזוז לאותו הכיוון. כשהוא אמר שאין קטר הבנתי למה אמר מה שאמר ואמרתי לו זאת, אז הוא השיב "אתה לא תהרוס לנו עכשיו את ההזדמנות לצחוק על חשבונך."
            אז נכון שמידן לא התכוון שגיא נקניק, אבל הוא לא יהרוס לנו עכשיו את הכינוי החדש של גיא.

          8. MBK

            1 ספט 2017 20:59:47

            אני חושב שהדיון של הפוסט הוא לברון מול מייקל
            אם יהיה פוסט שיתייחס לקובי אשמח מאוד להביא את התייחסותי
            מעולם לא סגדתי לקובי ולא השתמשתי בטיעון של קובי מול לברון
            אני חושב שהקריסה של לברון בגמר 2011 רלוונטית לדיון הסוויפ של הלייקרס ? לא בטוח.
            גיא הנקניק ,פאשלה שבדיעבד אני חושב שזה עשוי להיות להיט
            עכשיו תבחר – פסטרמה/שפק/סרציצה
            לצד החציל והטחינה פלטת נקניקים קרה נשמע מעולה 😉

          9. בילבו באגינס

            1 ספט 2017 21:47:49

            אין ספק שקובי שחקן פחות גדול מלברון. זה משנה מאום מהעובדה שלברון לא בקליבר של גורדן והוא עדיין מלך הנקניקיות

      2. בילבו באגינס

        1 ספט 2017 19:51:49

        בוא תביא הנתון הסטטיסטי שאתם באגודת המעריצים לא אוהבים לדבר עליו – 8 הגעות לגמר ו5 הפסדים. סוף דיון. גם אם היה לוקח 6 טבעות עדיין היה סוחב על הגב 5 הפסדים. מלך הלוזרים זה בטוח

        1. גיא הרשע

          1 ספט 2017 19:56:00

          אז להפסיד בגמר גרוע יותר מלהפסיד בסיבוב הראשון?
          לג'ורדן יש 6 אליפויות, ו-7 עונות בהן לא זכה באליפות (לא כולל וושינגטון).
          לגו'רדן יש גם 3 עונות רצופות בהן לא עבר את הסיבוב הראשון.
          לברון לא הפסיד סדרת סיבוב ראשון.

          (לא שזה באמת משנה. קבוצות זוכות באליפות, קבוצות מפסידות בסיבוב הראשון)

          1. ד"ר הופמן

            1 ספט 2017 20:58:41

            גיא עזוב, השנאה מעבירה אנשים על דעתם עד שהם לא יכולים להיות אובייקטיביים, חד וחלק. לא יעזור מה שתגיד הם תמיד יסתכלו על עשירית הכוס שבה הקצף ולא על ה 9 עשיריות של בירה גינס טעימה. הם לא רואים את הגדולה של לברון למרות שהיא מול העיניים שלהם… ואני לא מאוהדי לברון אבל מנסה להיות אובייקטיבי עד כמה שאפשר.

          2. דקסטר

            1 ספט 2017 22:57:05

            גיא

            מייקל לא קפץ מקבוצה לקבוצה כמו קוקיה.
            אם לברון היה נשאר באותה קבוצה כל הזמן עם השפל הטבעי שכל קבוצה עוברת כולל קבוצות גדולות גם הוא היה מפסיד סיבוב ראשון.

            מייקל לא עבר סיבוב ראשון כי לא היה לו עם מי לשחק בצורה מינימלית ועם הנהלה שלא דילגה על אף טעות אילולא פיל ג'קסון בימיו הגדולים לא היה מכוון מעט את הספינה

        2. בילבו באגינס

          1 ספט 2017 21:51:02

          כן בהחלט עדיף להפסיד בסיבוב ראשון בלי קבוצה משמעותית מלהפסיד בגמר עם קבוצת אולסטאר.
          ולדוקטור – לברון שחקן הכי מוכשר בהיסטוריה ועדיין פחות טוב מגורדן. קל.

  10. MBK

    1 ספט 2017 18:37:35

    הנטישה של שחקן כמו קיירי את לברון היא כתם גדול למורשת שלו
    ג׳ורדן היה אגו מניאק אבל אני לא זוכר שחקן אחד שעזב את הבולס בגלל מייקל
    כשבמזרח היו קבוצות כמו בוסטון של הביג 3 ואורלנדו להוד רוממתו היה קשה והוא יזם את המהלך ששינה את פני הליגה לנצח – אני רוצה אליפות אני לא יכול לבד אחבר אליי את השחקנים הכי טובים שאפשר ומשם הכל יהיה פשוט יותר

    בהיסטריה של לברון -ההחלטה היא פרק חשוב שלא משנה מה המאזן שלו בגמרים וכמה פעמים ייקח את המזרח

    1. גיא ד

      1 ספט 2017 18:50:41

      אם לא היית הייטר היית יכול לכתוב

      לברון היה השחקן הראשון שלקח אחריות על הקריירה שלו וקיבל את ההחלטות היכן הוא ישחק ולא מנהלי קבוצות שהגרילו אותו.

      1. MBK

        1 ספט 2017 19:34:02

        לא היה תקדים לזה בליגה
        לברון בחולצה סגולה מפזר הצהרות על 6-7-8 טבעות למיאמי אחד המחזות העלובים בתולדות הליגה
        הדיונים על הגדולה של לברון יצאו מכל פרופורציה
        מה גם שפרסום הסטטיסטיקה המפוארת שלו ממש לא עושה לו חסד ( לדעתי המספרים שלו מדהימים וככקומבנציה של נקודות – אסיסטים -ריבאונדים היא אולי הטובה בהיסטוריה ) ,כשמדברים על הגדולה של מג׳יק ובירד שמים את רשימת ההישגים שלהם
        לא טבלה של מספרים בלתי נגמרת מפוארת ככל שתהיה
        ולעניין ההייטר זו אמרה חסרת בסיס

        2. גיא ד

          1 ספט 2017 21:04:45

          אני התייחסתי ל " יזם את המהלך ששינה את פני הליגה לנצח- אני רוצה אליפות אני לא יכול לבד אחבר אליי את השחקנים הכי טובים שאפשר ומשם הכל יהיה פשוט יותר"
          שאפשר לראות כמהלך של שבירת מוסכמות ולקיחת העתיד שלך בידיים.

          ד"א איך זה יותר גרוע (אם זה גרוע בכלל ) משחקן שדורש מג'י אם לחזק את הקבוצה?

        3. הציפור הנדירה

          3 ספט 2017 12:43:21

          גם אצל מג'יק ובירד ואף ג'ורדן מתייחסים גם למספרים…

          והצגת המספרים דווקא מראה שהוא כוכב על כי רק אחד כזה יכול להשיג נתונים כאלו.

        1. ד"ר הופמן

          1 ספט 2017 22:57:00

          מי מטנף עליו? ואם כן אז מה, על כולם מטנפים. העובדות מדברות בעד עצמם. תקרא שוב מה שפורסם למעלה. הכל עובדות. אני חושבשגם בעוד 20 שנה לא יהיה שחקן כזה גדול. נכן זה לא מייקל ולדעתי הוא עדיין לא בחמישייה הפותחת אבל אולי יום אחד תשתנה דעתי והוא יהיה שם. קצת אובייקטיביות…

          1. MBK

            1 ספט 2017 23:20:30

            כריס בוש
            פאקניג קיירי אירוויג עזב בגללו ,הוא לא הודה לו בנאום פרידה שלו וזה אומר המון
            גם קווין לאב רינן קצת
            הכל עובדתי

          2. ד"ר הופמן

            2 ספט 2017 00:26:57

            אין בעייה לא מתווכח אתך, כנראה שלא ממש אוהבים אותו ובכל זאת בלי לברון לבוש לא היו שני גביעים וגם לא לקיירי ולאב. הוא השחקן הטוב באן בי איי ב 10 השנים האחרונות ושוב אינני מאוהביו אבל מנסה להיות אובייקטיבי ולא לשנוא אף אחד.

  11. סוסמעץ

    1 ספט 2017 20:19:14

    הדבר היחיד שאני אוהב אצל לפלופ היא הנחישות והיכולת להשתפר משנה לשנה. גם האומץ שלו להשאר במשחק ולא להיעלם כפי שעשה בסדרה מול דלאס למשל.
    אבל לבוא ולספור נתונים של סטטיסטיקה ולטעון שדרכם הוא הופך לענק?
    זו התלהבות, זו הצמדות לטפל.
    גדולתו של שחקן היא לא רק מספרים
    אלא האופי שהפגין מחוץ ובתוך המגרש
    ועקומת הלמידה וההשתפרות של לפלופ ארוכה מנשוא

    1. ד"ר הופמן

      1 ספט 2017 21:02:38

      ברור שמייק היה הכי טוב ובכל זאת זה לא גורע מהגדולה של לברון והמספרים הבלתי נתפסים מוכיחים את זה אובייקטיבית. יש לו עוד 5-7 שנים לתת? תחשוב אילו עוד שיאים הוא ישבור, תופעת טבע.

      1. בילבו באגינס

        1 ספט 2017 21:55:53

        למי אכפת משיאי סטטיסטיקה? הם נועדו בשביל לסנוור עכברי ספה. כשיש לך שחקן שכופה את הרצונות שלו על הליגה שש שנים ברצף, ברור לך שזה לא יכול להיות אחד שבשביל לעשות זאת מזמן אליו את טובי השחקנים בליגה כדי לעזור לו לייצר מורשת. גורדן זה קלאסה אחרת מבחינת השחקן שהיה, זה לא אחד שעושה פלופים, זה לא אחד שרץ לטוויטר כדי להודיע שהוא כועס. זה לא נקניקיה

        1. ד"ר הופמן

          1 ספט 2017 23:02:55

          נו בחייך, אתה כל כך שונא אותו שאובייקטיבית שכחת שבימי מיק היה עולם שונה לגמרי, כמעט בלי אינטרנט, בלי סמארטפונים, בלי פייסבוק וטוויטר, בלי חוזי 40 מליון לשנה.

  14. דקסטר

    1 ספט 2017 22:54:10

    אם ווסטברוק נתן עונת טריפל דאבל באופן צפוי ביותר זה מראה כמה אין משמעות יתרה לסטטיסטיקה כי היום הסטטיסטיקה היא חזות הכל ושחקנים מכופפים את המשחק בשביל להשיג מספרים.

    פעם זה היה בקושי מעניין את הנזם של רודמן והדבר היחידי שהיה חשוב הוא האם הסטטיטיקה מתורגמת לנצחונות.

    מייקל לא רדף אחרי כל ריבאונד אסיסט או אחוז מהשלוש הוא פשוט עשה את מה שהיה צריך לנצח

    בשביל לברון אשכרה צריך לבדוק כל נתון בציציות כי מי זוכר מה עשה בכל שנה.

    את ג'ורדן לא צריך לבדוק-
    קבוע חמישייה ראשונה
    קבוע חמישיית הגנה
    קבוע מלך הסלים
    קבוע מנצח בגמר
    קבוע סולד אאוט לאן שילך מתי שילך
    קבוע משחק כשהוא לא פצוע
    קבוע באותה קבוצה (נו בסדר מי מחשיב את וושינגטון..)

    .

  15. captain beefheart

    1 ספט 2017 23:43:54

    כתוב יפה מאוד וניכרת האהבה למשחק. ואולי גם קצת גיל צעיר, שבאופן טבעי מתייחס למילה "ג'ורדן" כאל מיתוס שראוי לפקפק בו.
    ניפוץ מיתוסים זה דבר יפה. המתמחה בכך נקרא "איקונוקלסט", ויש לנו שני חברים טובים במפרץ (ג'יימי היינמן ואדם סאווג') שעשו מזה אחלה סדרה שבעולם. ובכלל – ספקנות היא דבר בריא ומבורך.
    וכמו אצל המית'באסטרס – לא כל מיתוס מסיים כ-BUSTED. בשאלת ה-GOAT המיתוס אפילו לא מדוגדג. הכותב משתמש במילה greatness ובאיזשהו אופן, שלא ממש הבנתי, קושר אותה ללברון גיימס דווקא. נכון שאני אשמע כעת כמו זקן בן טיכו כשאומר: "אם היית חי בזמנים של ג'ורדן, הייתי מבין במה מדובר".
    אבל זה באמת נכון. ג'ורדן אינו אייקון ברירת מחדל שנשאב לוואקום תרבותי הצמא לגיבורים. במקרה הזה "חוכמת ההמונים" קולעת בול. ההמונים שראו אותו מפגין גרייטנס ערב אחר ערב, עונה אחר עונה, ומתעלה להשגים ומפגנים הירואיים – צודקים לגמרי.
    הפוסט שלך יפה ומשכיל, אך הוא מספר לנו את מה שמעולם לא היה במחלוקת. המספרים של לברון ידועים ומוערכים. הוא אכן ראוי לסופרלטיבים. לידת ללל (שהוא הסניף הישראלי של רשת עולמית) אינה בשדה הכדורסל אלא בתחום ההתנהגות. השפל הרוחני שהשחקן המעולה הזה הגיע אליו (כל הדיבור על עצמו) יצר לו שונאים. זה כל הסיפור. המורשת שלו תהיה במספרים שפירטת ואף אחד לא ייקח את זה ממנו. אבל תכל'ס – הבנאדם קקה.

    1. אורי בן-עמי

      2 ספט 2017 11:08:44

      דבר ראשון, תודה רבה
      דבר שני, כתבתי שאני בכלל לא הולך לדבר על ג׳ורדן בקטע של גרייטנס על מנת להשוות את לברון אליו, כי אין מה. מייקל יותר גדול ממני, ואת זה אני יודע גם אם הוא שיחק לפני שנולדתי (בן 15).
      דבר שלישי, כן עלו בזמן האחרון בהרבה פורומים אנשים שקצת שכחו מי זה לברון, או פשוט לא ידעו. באתי כדי להזכיר להם.

  16. אפלטון

    2 ספט 2017 01:43:15

    אחלה פוסט אורי.
    נראה לי שאפשר בבטחה לקרוא ללברון שחקן האול אראונד הגדול מכולם. סך היכולות שלו מדהימות.
    ג'ורדן היה בסדר. האקים היה יותר טוב 😉

  17. יואש בן טולילה

    2 ספט 2017 02:27:38

    מי שלא ראה את ג'ורדן פשוט חןשב שזה מן מושג או פתגם כמו צ'אק נוריס או משהו כזה.

    אז לא, כי לא היה ולא יהיה בספורט דמות שמקושרת לניצחון, ווינריות ותחרותיות כמו ג'ורדן.

    מי שמסתכל כל הגדולה של לברון דרך סטטיסטיקה פשוט חוטא במחשבות מעידן האינסטגרם והפייסבוק.
    מה שחשוב בכדורסל הוא להביא נצחונות.
    אם ג'ורדן היה ממשיך להפסיד לדטרויט הוא לעולם לא היה הופך ל… מייקל ג'ורדן
    אם הוא לא היה מנצח כל גמר ועוד 2 טריפיטים – הוא לא היה ג'ורדן.

    מייקל לא הינדס קבוצות, לא כינס את חבריו כל קיץ כדי לנסות להתארגן ביחד. מייקל סא לנצח במגרש ולא בטריידים.

    אפשר להמשיך את זה עוד שעות.

    1. אפלטון

      2 ספט 2017 02:36:11

      נהה, ג'ורדן רק היה מכור להימורים, הרביץ לחבריו לקבוצה, דרש מההנהלה טרייד כדי שיביאו לו שחקנים, עשה הצגות ופלופים בלי הפסקה, קיבל יחס מיוחד מהשופטים והחזיק את הנהלת הליגה בביצים. סך הכל דוגמא ומופת

      1. דקסטר

        2 ספט 2017 10:56:32

        אפלטון אתה מאכזב

        למה אתה מסלף עובדות?
        ממה שאנחנו יודעים ג'ורדן נכנס לעימות רק עם אחד- סטיב קר וגם פה בטח ניפחו את זה מעבר לפרופורציה וזה היה בלהט האימון. זה קורה בהרבה קבוצות ספורט לא רק אצל ג'ורדן וזה לא כזה חריג.
        חוץ מזה שפעם אחת לא מעדיה על הכלל

        איזה הצגות ופלופים הוא עשה בחייאת? אתה ראית אותו משחק בכלל?
        החזיק את הנהלת הליגה בביצים? את דייויד שטרן נראה לך שאפשר להחזיק בביצים?

        אתה זורק פה דברים הזויים

        1. אפלטון

          2 ספט 2017 11:07:34

          פנס בעין מאגרוף ישיר לפרצוף של חבר לקבוצה בלהט האימון, אתה יודע איזה מטעמים היו עושים מזה היום?
          לגבי הפלופים ו'חוקי ג'ורדן', אתה רציני? היה חוק אחד לשחקנים וחוק אחר לג'ורדן. הבן אדם היה עושה הצגות כל הזמן. מן הסתם לא ברמה של היום, כי חוקים אחרים וכבוד ופיזיות של המשחק וכל זה אבל ביחס לכוכבים אחרים זה היה ידוע. אפילו חבר שלך מג'יק אמר שקשה ממש להתקרב לג'ורדן כי רק נושמים לידו ומקבלים פאול.

          1. דקסטר

            2 ספט 2017 11:57:10

            כל תקופה צריכה להישפט בפני עצמה.
            באותו אופן אפשר לומר כי השחקנים של פעם היו אוכלי את לברון בלי מלח עם כל הבכיינות שלו.
            זה שג'ורדן קיבל כבוד זה לא חדש אבל זה כבוד שהוא הרוויח.
            אף אחד לא נתן לו כבוד בהתחלה.
            ושחקנים תמיד מקצינים, למזלי ראיתי כל משחק שהתאפשר לי כשג'ורדן שיחק וידעו לשחק איתו פיזי מאוד

          2. אפלטון

            2 ספט 2017 12:34:25

            טוב זה נכנס שוב למחוזות הפנטזיה של שנאה ללברון, שהיא סבבה בפני עצמה. אני שנאתי את ג'ורדן לא פחות וקראתי לו באותם שמות. אם לברון היה עושה את משחק ה"חום" (שכנראה היה מוגזם ומפוברק) היו שופכים עליו ממים שהיו שוברים את האינטרנט.
            ג'ורדן היה שחקן, ושחקן טוב, גם בכדורסל.
            לברון הרוויח את הכבוד שלו בשנייה שעלה על הפרקט בעונת הרוקי שלו. ג'ורדן מיתג את עצמו והליגה מיתגה את עצמה בעזרת ג'ורדן בדמדומי הקריירה של מג'יק ובירד, וועשתה הכל כדי להאדיר ולפאר אותו.
            לא שהיה איזה שחקן בלאי, בטח אחד מהטופ 3, אבל גם לברון שמה באותה שורה איתו.

          5. דקסטר

            2 ספט 2017 16:21:48

            אני בניגוד אליך לא שונא אף אחד.
            אתה מכניס לעצמך לראש שטויות ובגלל שאתה שונא את ג'ורדן אז אני בהכרח חייב לשנוא את לברון נכון?
            אז זהו שלא.
            יש חלקים שאני מאוד אוהב בו ויש חלקים שאני שונא.
            ואם אתה מעורה בליגה אתה יודע שאחד הדברים שהכי מזוהים עם לברון זאת הבכיינות

            הספוקצלציה לגבי משחק "החום" היא שאולי היה שיכור ולא חולה.
            אבל עדיין בוודאות לא הרגיש טוב ובוודאות היה צריך להתגבר על קושי פיזי

            חוץ מזה שהוא לא התבכיין ולא עשה הצגה

            וגם אם בקריירה ג'ורדן כן עשה פה ושם אפשר לספור עף כף יד אחת בעוד אצל לברון שהרבה פעמים הוא לפלופ זה קורה 5 פעמים במשחק.

            ושוב זה לא מוריד ממנו כשחקן גדול אבל זה בטח לא מעמיד אותו בשורה אחת עם מייקל.

            וגם לא יעמוד לעולם.

          6. אפלטון

            2 ספט 2017 18:16:15

            סדאם זה כי אין דבר כזה פרה קדושה.
            ומחובתנו כיהודים, כשאנחנו רואים סגידה לעגל זהב מזוייף, לשים אותו על האש.
            הייל סומסום.

    2. Dan

      2 ספט 2017 03:52:13

      אם ההנהלה של קליבלנד לא הייתה הגרועה בליגה לברון לא היה צריך להנדס טריידים

      לגורדן הייתה הנהלה בריאה אז הוא התרכז בלנצח – כמו שלברון עשה במיאמי…

      1. IDO

        2 ספט 2017 05:33:41

        ההנהלה של קליבלנד הגרוע בליגה וקרבר מקבל 75 מליון מפורטלנד…

        אולי השנייה הכי גרוע בליגה..

        רגע מולי הולך לגתוב משהו על ניו אורלינס.

        אתה לוקח שלישית הכי גרוע בליגה? או ששיקגו ? ברוקלין? ניו יורק??

  20. Benny

    2 ספט 2017 05:42:52

    במקרה למייקל ולברון יש נכון לעכשיו כמעט אותו מספר משחקים בקריירה בליגה . מייקל ב 1071 משחקים שמר על ממוצע של 30.1 נקודות למשחק כלומר למעלה מ 32 אלף נק. לברון כמעט עם אותו מספר משחקים נכון להיום 1061 קלע 27.1 נקודות למשחק ומעל 28000 אלף נק'. אני מדבר רק על מספרים ולא על אליפויות . מייקל 10 פעמים!! מלך הסלים של הליגה . מתוך 11 עונות ששיחק בליגה (אני לא כולל פה את שתי העונות בסיום הקריירה ואת עונת החזרה מהפרישה והעונה שהיה פצוע אבל אם נכניס גם אותן עדין להיות הקלעי המוביל בליגה במשך 10 עונות מתוך 14 ששיחקת זה גרייטנס. שלא לדבר על כל התארים האישיים mvp עונה רגילה ושל הגמר שחקן ההגנה של השנה חבר קבוע בחמישיית ההגנה (דיברת על להיות שחקן שלם אז על זה אני גם מדבר כי חוץ מהתקפה היתה לו גם הגנה מטורפת). ב
    אם מדברים על אסיסטים הוא לא רחוק בממוצע למשחק מלברון ובריבאונד לברון מוביל אבל יש לו עוד 5 סנ בגובה כך שזה צפוי.
    אז דיברת על שחקן שלם ולכן כדאי להוסיף גם את האופי חוץ מהתקפה והגנה ופה אין בכלל ספק מי יותר גדול מבחינת הווינריות.
    זה שלברון החליט ללבוש את החולצה מס 23 זה לא עושה אותו מס 23 האמיתי וחוץ מזה אני באופן אישי מעדיף תמיד את המקור על החיקוי.
    ואחרי כל הדברים האלה לברון ענק. שחקן אדיר ללא ספק מהגדולים במשחק אי פעם אבל כל ההשוואות האלה למייקל רק מוציאות אותו קטן וזה מה שאני שונא בעניין הזה כי צריך לכתוב עליו רע כשאין בעצם הרבה רע באיש הזה (לדעתי האישיות שלו כאדם היא מצויינת הוא תורם נותן איש משפחה) .

    1. גיא הרשע

      2 ספט 2017 05:57:54

      אני מסכים עם רוב התגובה שלך.

      נקודה קטנה בנוגע להצגת הנתונים –
      הפער באחוזים בין כמות הרב' והאס' של לברון מול אלו של ג'ורדן,
      גדולים בהרבה מהפער באחוזים בין כמות הנק' למשחק של ג'ורדן מול אלו של לברון.

      (הפער בנק' למשחק בין ג'ורדן ללברון הוא 11%,
      הפער באס' למשחק בין לברון לג'ורדן הוא 32%,
      הפער ברב' למשחק ביו לברון לג'ורדן הוא 17%)

      (לדעתי, ההשוואה שבאמת צריכה להיעשות היא בין קארים לג'ורדן)

      1. Benny

        2 ספט 2017 14:06:36

        עובדתית אני מסכים עם מה שכתבת אבל יש 3 נקודות חשובות:
        1. אין מה לעשות אבל המספר הכי חשוב אצל שחקן כדורסל בסופו של דבר זה הנקודות וממוצע קריירה של 30.1 נקודות למשחק זה מספר כל כך קיצוני עד כדי טירוף . לחשוב ששחקן קלע קריירה שלמה מעל 30 נקודות למשחק – 10 פעמים מלך הסלים של הליגה! זה פשוט הזוי 10 שנים שלמות להוביל את הליגה הטובה בעולם בנתון החשוב ביותר. זה למעשה הכי טוב ever של איזה שהוא שחקן כשבתוך המספר הזה נכללות כל העונות שלו בליגה!
        2. דוקא עניין האסיסטים הוא מה שמראה בעייני עד כמה מייקל היה ענק. ראשית אל תשכח שמייקל מעולם לא שיחק כרכז בעוד שלברון משחק בעמדה הזאת באופן די תדיר. שנית בעוד שאצל לברון רואים מגמה של עליה במספר האסיסטים לאורך הקרירה אצל מייגל רואים מגמה בדיוק הפוכה! שתי עונות לפני האליפות הראשונה מייקל מסר 8.0 אסיסטים למשחק . בתקופה של רצף האליפויות הראשון הוא מסר 6.3 עד 5.5 אסיסטחם למשחק בעוד שברצף השני המספר הזה ירד עד כדי 3.5 אסיסטים למשחק בלבד בעונת האליפות האחרונה. זה רק מראה בעייני כמה הוא היה ענק כי למרות השמירות הכפולות למרות כל המאמצים של היריבים לשתק אותו המשחק יותר ויותר הסתמך עליו ועל יכולת הקליעה שלו – גישה שאומרת אל תעביר את הכדור למישהו אחר פשוט שים אותו בסל בעצמך.
        3. מייקל עשה 2.8 חטיפות למשחק בעוד שלברון 1.8 כלומר 55% יותר!!. ראשית זה מקזז כמעט מקזז לחלוטין את הפער באסיסטים שיש ללברון מבחינת התרומה למשחק. שניתאם מדברים על שחקן שלם אז חייבים להסתכל על הצד ההגנתי ומייקל היה שחקן הגנה טוב לעין ערוך מלברון. המשמעות היא די ברורה.
        בכל מקרה שוב ובלי שום הסתייגות לברון הוא באמת שחקן אדיר אבל להשוות אותו למייקל? סורי עד כאן זה רק עושה עוול לשחקן ענק כמוהו כי אין מה לעשות מייקל פשוט היה יותר טוב בכל ההבטים של המשחק ושחקן הכי שלם בהסטוריה כנראה. לברון לא שם למרות שגם הוא ללא ספק מהגדולים ביותר אי פעם. שחקן ענק.

  21. PoopS

    2 ספט 2017 10:04:13

    טוב שיש שנאה ללברון ג'יימס. כי זו דרך טובה לאבחן מטומטמים. לא חד ערכי אבל כמה מתוכם פה, הם מגדולי הדבילים שיש… אלה אותם סוג אנשים שגם הולכים לזונות. עלובים שרוצים לשחרר אגרסיות.

  22. אורי בן-עמי

    2 ספט 2017 11:12:44

    אני לא מבין את הצורך של כמה פה לדחוף את ג׳ורדן בתגובות. נכון, הזכרתי אותו, אבל העיקר כאן הוא לברון. כמה שהוא גדול וכמה שהוא טוב, וכמה לא מעריכים את זה. לא בהשוואה למייקל.

  23. עגל

    2 ספט 2017 11:38:31

    לא יודע למה קראתי את הפוסט (המצוין) הזה.
    הוא מיועד לכמה אושיות ללל ולא לכל האוכלוסיה.
    מאמץ מיותר, זה כמו לנסות להמיר לטובה את מלך הלילה.

    שני דברים – אין דבר כזה goat, אולי כבר תכניסו את זה לראש?!
    והאקים היה ה goat

    2. הציפור הנדירה

      3 ספט 2017 14:24:30

      אם אתה אומר שאין דבר כזה אז מדוע אתה אומר זאת על החלום?
      בכל מקרה יש דבר כזה מייקל הוא האיש! הוא אין מנהיג ווינר יותר ממנו וגם האקים לא יותר וגם לא חכם יותר ולא עשה את יבריו לטובים יותר יותר מג'ורדן שהיה מגוון לא פחות ודחקן הגנה לא פחות טוב וגם שחקן התקפה לא פחות טוב, ובמכלול היה פשוט טוב יותר מהחלום.

  24. גל

    2 ספט 2017 18:33:42

    אני רק אומר שאחת הסיבות שמייקל לא היה צריך להנדסה קבוצות היא שגם אחרי שהוא נבחר שיקאגו הייתה עם בחירות דראפט גבוהות מה שאיפשר לה להביא שחקנים טובים מהדראפט

  25. צביקה

    2 ספט 2017 22:04:02

    1. לברון באמת אדיר בכל קנה מידה, ואכן כמו שאמרת האול-אראונד הכי טוב שהיה.
    2. שלוקחים בחשבון מאיזה תנאים הילד הזה התחיל, גם הפרעות האישיות שלו יותר מובנות, זאת דעתי לפחות.
    3. בעיני שלי מניפולציות ניהול הקבוצות ויצירת תלכידים לאליפות – הם הגדולה האמיתית שלו. לא היה שחקן כזה עד היום. זה כ"כ לא פשוט, אבל הנה ברגע שהוא האמין שזה מה שהוא צריך ויכול לעשות, הוא עשה זאת. הצליח במיאמי ואז הוא עשה זאת שוב בקליבךנד שהוא אחד הארגונים הכי עלובים שיש בליגה, והדבר היחיד שאולי ימנע ממנו לחזור על זה שוב עד סוף הקריירה, זה המפלצת שנוצרה במפרץ.
    4. מישהו פה חושב שאין סכוי שהוא יצליח לעשות זאת שוב? להביא אליפות ואולי אפילו בקבוצה שלישית? כולם יודעים שזה קשה עד כדי בלתי אפשרי, ובכל זאת לא נראה לי שמישהו יהמר על משהו חשוב נגד זה. כי עדיין כולנו מבינים שהוא כנראה יכול לעשות את זה. זה לא גרייטנס?

  26. הציפור הנדירה

    3 ספט 2017 13:40:52

    חבר הנתון שבאליפות האחרונה הוא הוביל את שחקני שתי הקבוצות בכל חמשת הנתונים העיקריים כולל 2.6 חט ' ו-2.3 חס'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט