אתם בוחרים: מי הוא "שחקן הנשמה" הבא? – הגולש אורי ספיר

נשמה של שחקן


(אורי ספיר הוא בן 14 מירושלים)

בקרוב אתחיל את השעשועון אבל קודם קבלו שלושה גיבורים כהקדמה:

העונה החולפת הייתה עונתו האחרונה של פרנצ'סקו טוטי במדי רומא. הוא שיחק ברומא מגיל 16 עד גיל 40. במהלך הקריירה שלו קיבל טוטי הצעות מהמועדונים הגדולים ביבשת, כמו ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד וברצלונה, אבל טוטי העדיף להישאר ברומא ובכך ויתר על המון תהילה וכסף. פרט לכך שהיה שחקן אדיר, טוטי נשאר נאמן לקבוצת נעוריו אותה הוביל לזכייה בליגה האיטלקית וביסס את מעמדה כקבוצת צמרת בליגה וכקבוצה לגיטימית בליגת האלופות.

לא מעט מילים נשפכו על פרישתו של מאנו ג'ינובילי בפגרה, ובצדק. השחקן נשאר בספרס למשך כל הקריירה שלו, וויתר למענם על המון אגו, הוא היה מוכן לעלות מהספסל למען הצלחת הקבוצה, לקצץ בשכרו ומה לא. יש שיגידו שמדובר ברוח המועדון המאלצת שחקנים גדולים וקטנים כאחד להתאחד למען מטרה נעלה, לדעתי אין הדבר גורע ולא במאומה ממעלותיו של מאנו.

ג'אנלואיג'י בופון הגיע ליובנטוס בשנת 2001.  בתחילה חשב לתומו שהגיע למועדון מצליח שמכוון גבוה, וכך אכן היה בשלוש העונות הראשונות. אבל, כמו שאתם וודאי יודעים, בשנת 2004  ירדה יובנטוס ליגה בעקבות פרשת הקאלצ'ופולי (שחיתויות מצד בעלי הקבוצה) ומרבית כוכבי הקבוצה נטשו את הספינה השוקעת.  מספר כוכבים החליטו להישאר בקבוצה ולהישאר נאמנים לסמל, וביניהם השוער הצעיר והמבטיח בופון. לאחר הורדת הליגה הצליחה יובנטוס להשתקם בזכות בופון וחבריו, ואף לזכות באליפות מיד עם חזרתם לליגה הראשונה. השנים חלפו ובופון כבר בן 40, עדיין בין הקורות בטורינו ועדיין אחד השוערים הטובים בעולם אם לא הטוב שבהם.

אני מקווה שנהניתם מהנוסטלגיה ושחשבתם קצת מחשבות בסגנון: "אךךך איזה שחקן הוא היה…" ו"אוי אוי אלה היו זמנים, את הדיוות של היום מעניין רק הכסף…"

בין אם קראתי לכם את המחשבות ובין אם לאו עכשיו מתחילים בחלק השני של הכתבה: מציאת "שחקני הנשמה" הבאים של עולם הספורט, וכמובן שכיאה לעולם המודרני, התחרות תעשה בצורת שעשועון טלוויזיה!

אז לפני שמתחילים הנה החוקים בקצרה:

  1. השחקן הנבחר חייב להיות מרגש לפחות כמו שלושת האגדות שהעליתי מקודם.
  2. השחקן הנבחר חייב להיות נאמן לקבוצתו.
  3. השחקן הנבחר לא יכול להיות בגיל פרישה או בתחילת דרכו.
  4. בתחרות משתתפים כדורגלנים וכדורסלנים פעילים, לא ישראלים. בסוף התכנית יהיה על הקהל לבחור את הזוכה בקטגוריית הכדורגל, הזוכה בקטגוריית הכדורסל ואת הזוכה הכללי.

המתמודד הראשון שלנו בתכנית "מצא את שחקן הנשמה" עבר בחייו הפסדים כואבים אך גם ניצחונות מרגשים. יש לו חרדות נטישה והוא לא סובל קאפקייקס…  קבלו את ראסל ווסטברוק!!!

"ראסל, למה אתה חושב שמגיע לך לזכות בתכנית בתכנית "מצא את שחקן הנשמה"?

"אני נאמן לקבוצה שבחרה אותי בדראפט כבר מאז 2008. אף על פי שנשארתי הכוכב היחיד בקבוצה ואף על פי שיכול הייתי לבחור בכל קבוצה אחרת בליגה, בחרתי להישאר בקבוצה (לעומת מישהו שלא אזכיר בשמו). בנוסף, הסכמתי להביא שחקן חיזוק לקבוצה.  אני מבטיח שאמסור לו כמה שיותר כדורים, מפני שאני רוצה בטובת הקבוצה ואני מעדיף גביע אליפות על פני MVP – בניגוד למה שכמה אנשים באתר HOOPS  חושבים."

"או קיי, נאחל לך בהצלחה בהמשך."

וכעת למתמודד השני שלנו: הוא ארגנטינאי נמוך קומה, יש המכנים אותו אגדה ומגיל חמש עשרה הוא באותה קבוצה!

"ערב טוב ליאו, אתה הכוכב הגדול יותר של קבוצתך אבל בינתיים לא ממש ריגשת אותי מבחינת נאמנות והיותך "שחקן נשמה" למה אתה חושב שאתה צריך לזכות?"

"ערב טוב גם לך. נרשמתי לתחרות הזו מפני שאין מספיק כדורגלנים שעוד לא מכרו את נשמתם בשביל כסף. אמנם אני כוכב על והחיים כאן בברצלונה נוחים לי, אבל ברור גם לי וגם לך לך שיכולתי בקלות לקבל כפול ממה שאני מרוויח לו רק הייתי רוצה בכך. אם כך, אתה שואל וודאי מדוע אני נשאר בברצלונה? ובכן, כשהייתי נער צעיר סבלתי מאוד מבעיות גובה. הורי ואני היינו אובדי עצות, ואז הגיע ההצעה המדהימה מברצלונה. אתה מבין, אלמלא ברצלונה לא הייתה ממנת לי את הזריקות, כנראה שלא הייתי זוכה לשחק כדורגל לעולם. לכן אני מוקיר תודה למועדון המדהים הזה במשך כל ימי חיי."

"וואו איזה סיפור מרגש (מציע לליאו המייבב ממחטה), אאחל לך המון בהצלחה בהמשך."

ועכשיו המתמודד השלישי שלנו, הוא לא מדבר הרבה ובכל זאת את לבנו שובה,  בספרס לנצח יישאר, ואחרי שמונה לא תראו אותו ער.

"ערב טוב קוואי לאנרד."

"     "

"למה אתה חושב שמגיע לך לזכות?"

"אני אוהב מאוד את הספרס."

"קוואי, שמעתי שאבא שלך נפטר כשהיית בתיכון."

"כן." (דמעה).

"אהבת את אבא שלך?"

"כן." (מיד מנגב את הדמעה).

"כמה זמן אתה מתכנן להישאר בספרס?"

"הרבה."

"או קיי, אם כך אני מבין שניתן לך לדבר במעשים, ונאחל לך המון הצלחה ולילה טוב"

כעת נעבור חיש מהר למתמודד הרביעי בתחרות. יש שיאמרו שהוא שחקן בלתי מנוצח ויש שיאמרו שהוא פחדן שנשאר במזרח.

"ערב טוב ג'יימס, למה אתה חושב שמגיע לך לזכות בתכנית?"

"ערב טוב, אני בכלל המום מהשאלה! אני השחקן הטוב בהיסטוריה, חזרתי לקליבלנד אף על פי שהייתי מעדיף להישאר לעוד אליפויות במיאמי ולזכות בעוד ועוד תארים וכסף. אמנם יש לי הרבה שונאים מאגודת הללל, ואמנם אני הורס את הליגה, ואמנם יצאתי קצת זבל כשעברתי למיאמי… אבל היי, לפחות לא עברתי לקבוצה שניצחה אותי בגמר האיזורי!" (חשוב להדגיש אין לאורי ספיר כל קשר לדברים שנאמרו על ידי  השיקוץ).

עתה הגיע הזמן לעבור לשחקן החמישי בתכנית שלנו. הוא לא אהוב במיוחד על ידי יריביו, אדומים הוא מקבל כמו שניימאר זהב  אך כל אוהד ריאל, כעת בו מאוהב.

"קבלו במחיאות כפיים את סרחיו ראמוסססססס!!!"

"ערב טוב ראמוס למה אתה חושב שמגיע לך לזכות?"

"ערב טוב. אני רואה את עצמי כסמל וכמובן גם הקפטן של ריאל מדריד כבר שתים עשרה שנים. אני נותן הכל למען הקבוצה, ועל כן לפעמים נראה שאני שחקן מלוכלך. האמת היא שאני עושה הכל בגלל האמוציות של המשחק וההתרגשות שבלשחק למען ריאל מדריד. בנוסף, אני תמיד מגיע למאני טיים וכבשתי לא מעט שערי ניצחון חשובים במהלך הקריירה שלי. והכי חשוב, אני תמיד אשאר נאמן לריאל מדריד."

כמו ראמוס גם המתמודד השישי שלנו תמיד מגיע לרגעים גדולים, אמנם הוא יחסית צעיר אבל יש לו קילר אינסטיקט מהסרטים.

"ערב טוב דאמיאן לילארד, למה אתה חושב שמגיע לך לזכות בתחרות?"

"ערב טוב. קודם כל אני מאוד מתרגש מכך שבניגוד לאולסטאר לכאן כן זכרו להזמין אותי. ואולם, כמו שאתה רואה, אף על פי שאני מתרגש הידיים שלי לא רועדות. זה מפני שאני רוצח בדם קר. אם אתה צריך מישהו לקלוע שלשה שלושה טיקים לסיום, אני האיש שלך. אל תשכח שבנוסף לכך שאני נאמן לקבוצתי ומוביל אותה כמה רחוק שאני יכול, אני גם כותב ושר ראפ! כמו הרבה שחקנים בליגה, גם אני הגעתי ממקומות קשים, והיעד שלי בחיים הוא לספק מוטיבציה לילדים שקשה להם להאמין שהם יכולים."

"וואו אתה נשמע אדם בהחלט מאוד מרגש! אני מאוד מקווה שתנצח ותוכל לספק השראה לילדים במצוקה."

וכעת, לאחר שראיתם את כל המועמדים שלנו לכם נשאר רק דבר אחד לעשות, להצביע! אם לא הכנסתי את השחקן שלכם אתם מוזמנים להוסיפו בתגובות.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 69 תגובות

  1. מתן גילור

    17 אוג 2017 14:18:59

    ניר דווידוביץ'. מאז 1986 ועד היום, כבר 31 שנים, הוא במערכת של מכבי. החל ממחלקת הילדים, דרך מחלקת הנוער, הקבוצה הבוגרת, מאמן שוערים נוער ומאמן שוערים ראשי.

    2. אסף

      17 אוג 2017 22:33:17

      מתן אמרו בלי ישראלים ולי ישר קפץ כמובן מתן נאור בתור אוהד הפועל… לעומת זה שניים שהם אחד מבחינתי שעליהם חשבתי בהצבעתי אחר הם הצמד קונלי את מארק גאסול, פעילים,די בשיאם וכבר אי אלו שנים בממפיס שלא יותר מדי סופרסטארים ששים לבוא אליה.

  4. מלובני

    17 אוג 2017 14:31:14

    משום מה שחקנים קצת יותר מוחצנים ( רונאלדו , ראסל ,וכו) קשה להחשיב אותם כשחקני נשמה, שאתה מסתכל על טוטי בופון וכל הסמלים ( טים דאנקן) אתה רואה שקט נפשי , שחקן שאתה יכול להעריך.

    משום כך אני מצביע קוואי כי הוא השקט החמוד שאפשר להעריך אותו , שהכל נעשה ברעש וצלצולים קשה להתחבר .

  8. אור

    17 אוג 2017 15:03:14

    המועמדים אולי "נשמה" אבל לא ברמה של טוטי שנשאר בקבוצה פחות טובה ובופון שנשאר בירידת ליגה. בבארסה, ריאל וסן אנטוניו זה קל יותר.

  12. I.P

    17 אוג 2017 15:23:03

    סאול, שחקנה של אתלטיקו מדריד, שהתאמן ושיחק במשך שנתיים עם קטתר פנימי כי היה משתין דםבאופן קבוע בעקבות מכה שקיבל בכליות. מחויבות טוטאלית לקבוצה על סף חוסר שפיות.

    1. טיפה סרוחה

      17 אוג 2017 16:48:51

      קיצץ במשכורת בשביל הלייקרס כשהוא על הגל
      אבל בניגוד לכל כוכבי העל שמקצצים בשביל טבעת, הוא אולי לעולם לא יקבל את ההצעות שקיבל בזמנו

  16. אפלטון

    17 אוג 2017 16:51:29

    כשאני חושב עח שחקן נשמה זה באמת מישהו שנשאר בקבוצה לאורך כל הקריירה, או לפחות רובה.
    לדוגמא קווין גארנט היה שחקן נשמה בהגדרה אבל עדיין קשה לי להכניס אותו בקטגוריה. לעומתו פול פירס נכנס בקטגורית הזמן בקבוצה אחת אבל סתם יש לו אישיות פלקטית אז גם לא נכנס.
    מהשחקנים הפעילים כיום נוביצקי הוא הגדול מכולם. בהצלחות שהוא הביא למועדון, בוויתורים שעשה, בזה שהוא פני המועדון למשך 20 שנה ועדיין שחקנים לומדים ממנו איך עושים הכנה לפני משחק. הוא שחקן הנשמה הפעיל הגדול ביותר, אין כאן תחרות. אם ווייד היה נשאר במיאמי, היה נותן תחרות יפה.

    1. אורי ספיר

      17 אוג 2017 17:53:15

      צודק לגמרי. אבל כדיין לדעתי כבר לא בשיא ויותר מתקשר לי לדור הקודם של גארנט דאנקן גינובילי וגדומה

  18. ינון יבור

    17 אוג 2017 17:05:12

    רוב הדוגמאות הן דווקא של כאלו שאחרי שיאם – הרי בשיאם מתייחסים אל כישרונם ורק בערוב הקריירה רואים יותר את הצד המנהיגותי והנאמן הנובע הרבה מהוותק והניסיון.

  20. אשך קשיש

    17 אוג 2017 17:19:20

    אחלה כתבה
    אולי מבין הנשמה צריך להיות לא הנאמנות לקבוצה אלה ההשפעה על הקבוצה ?
    בכל מקרה מתן נאור האיש עם הידים … הפועל תלביב ירד ליגה ונשאר אולי.

  21. אהרון שדה

    17 אוג 2017 17:32:00

    נפלא רעיון אדיר.
    חבל ששמת את לברון הוא האנטי שחקן הנשמה הכי קלאסי שיכול להיות
    הרשימה שלי תנתן בנפרד

  22. אהרון שדה

    17 אוג 2017 17:33:46

    בנוסף צריך להגדיר גיל פרישה ראמוס למשל הרבה מעל 30 ..למרות שיש לו כמה שנים טובות .
    דבר נוסף לא כ"כ חכמה להיות שחקן נשמה בריאל או בג.ס החכמה זה בקבוצה שלא הכי טובה.

  23. אהרון שדה

    17 אוג 2017 17:40:23

    הנה לפי קטגוריות
    כדורסל עולמי
    אירופה.
    סרחיו יול ריאל (ריאל של הכדורסל …זו לא של הכדורגל יש נ.ב.א )
    ספינוליס מלגה
    נ.ב.א
    לצערי השחקן הקלאסי נפסל אצלך בגלל גיל הפרישה אך זה נוביצקי בהליכה….כמה דרגות אחריו
    ראסל אוקלהומה ומארק גאסול ממפיס.
    ואחריהם גריפין מהקליפרס.
    בעבר הייתי מכניס את יואינג ,סטוטוקון ,מלון ורג'י מילר .

    לכדורגל אוציא הודעה נפרדת יותר מאוחר

  24. אהרון שדה

    17 אוג 2017 17:42:50

    כדורגל.
    מקום ראשון דווקא מאמן דייגו סימונה מאתלטיקו
    אחריו
    אגוארו (סיטי למרות הבעיות עם פפ ולמרות הצעות מקבוצות גדולות יותר נשאר ).

    בעבר ללא ספק גארארד מליברפול לפני לאמפרד .

      1. אהרון שדה

        17 אוג 2017 18:43:14

        מתן יש משהו בדבריך.
        מצד שני מהרגע שהגיע לסיטי קושר לריאל וברסה ונשאר …אך אני לוקח צעד אחורה לחשיבה מחודשת.

  27. מנחם לס

    17 אוג 2017 18:46:08

    ראסל ווסטברוק הוא אולי השחקן האגואיסטי מכולם, והאופנתי מכולם, אבל תן לו כדור, מגרש, וקבוצה לנצח, והוא שחקן הנשמה יותר מכולם

  29. רועי ויינברג

    17 אוג 2017 19:40:34

    אחלה מאמר. מסי ולברון לדעתי לא יסיימו את 2017/18 בקבוצות שלהם, אז אני לא יודע אם הם נחשבים. במיוחד מסי, שתמיד חותם על חוזה גדול יותר (כשמישהו עוקף אותו) כדי להיות המשתכר מספר 1 בעולם – לא בדיוק משהו שפועל לטובת המועדון.

    קוואי זאת אפשרות טובה והוא יכול להגיע לרמה של דאנקן, כנ"ל לילארד. מבין השחקנים שבשיאם, מי שיכול באמת להפוך לסמל? סטפן קרי. כבר אפשר להגדיר כ"שחקן נשמה", למרות שאני לא מאוהדיו

    1. עדי

      17 אוג 2017 20:51:44

      מנין לך שמסי לא יסיים את העונה בברצלונה? הוא חי ומשחק בה מגיל 13 ועד היום. מופרך גם לדבר עליו כמישהו שפועל כנגד המועדון – כנראה אין שחקן בהיסטוריה שהפך במו רגליו קבוצה טובה לפרנצ'ייז עולמי, כמו מסי. הוא שוה לקבוצה, לעיר, לקטלוניה ולכלכלה הספרדית, הרבה-הרבה-הרבה יותר מהשכר שלו.

      1. מתן גילור

        17 אוג 2017 22:02:10

        "כנראה אין שחקן בהיסטוריה שהפך במו רגליו קבוצה טובה לפרנצ'ייז עולמי, כמו מסי." במקרה הטוב מדובר על חוסר הכרת ההיסטוריה. ברסה לפני מסי לא היה פרנצ'ייז עולמי?!
        להזכירך שהזכייה הראשונה שלו באלופות היתה כשהוא שחקן משני ופצוע משלב שמינית הגמר.
        ברסה של עידן קרויף כשחקן ומאמן זה מה שמיתג את ברסה בשורה אחת עם גדולי המועדונים בעולם, אם לא היתה שם קודם לכן.

        1. משיח

          17 אוג 2017 23:41:22

          מתן אני עם עדי, ברור שברסה היתה מועדון מפואר עם הישגים לפני מסי אבל הוא היה X פאקטור בהצלחה האדירה שלהם בעשור האחרון

          קיצר מסי על מה הוויכוח

          1. etayle

            18 אוג 2017 00:26:56

            מסי? לדעתי מדובר בשחקן הגדול בהיסטוריה, אבל לא צריך לשכוח את זה שהוא שיחק בתור הזהב של ברצלונה, שכלל איזה 4 hof( פויול, צאבי, אינייסטה, מסי, אטו) עובדה שתור הזהב הה הביא לספרד 2 יורו ומונדיאל, עכשיו המבחן שלו שריאל נראית כ"כ חזקה ובארסה פגיעה.

          2. מתן גילור

            18 אוג 2017 08:31:40

            מה זה משנה X פקטור או לא? אני לא חולק על גדולתו. אבל ברסה היתה טופ עולמי הרבה לפני שמסי נחת באקדמיה שלה בתור נער. מכל הבחינות.
            וכמו שאיתי כתב, הוא שיחק עם חבורה שהביאה 2 יורו ומונדיאל תוצרת לה מאסיה.

  30. יאיר

    17 אוג 2017 23:35:09

    -ודם כל – נפלא! שנון, מצחיק ויצירתי.

    לגבי שחקנע נשמה, השחקן הכי ראוי לתואר בnba הוא אדוניס האסלם כשגם ניק קוליסון ראוי לאזכור

  31. etayle

    18 אוג 2017 00:24:35

    מסי שחקן נשמה wtf?
    הבחור נולד על האולימפוס ממש מעריך ך אותו, משהו גם בהבעה שלו לא מראה שהוא מתאבד על הסמל, לא זורק אך לא חי את זה.
    אני בחרתי ראמוס( תנחשו איזו קבוצה אני אוהד) לדעתי הוא באמת מייצג נאמנה את רוח המועדון – לוחם.
    מי עוד?
    לדעתי מולר ורויס גם בעניין( במיוחד שהם מייצגים נהדר את המועדונים שלהם), ערן זהבי גם( חוק פו)

    1. אורי ספיר

      18 אוג 2017 10:27:32

      כמו שהוא "אמר" בראיון שלו. הוא התחיל בזבל ובזכות ברצלונה הוא יכל להפוך לשחקן כדורגל. (לא אם אתה לא מקבל את הזריקות גדילה אתה לא סתם נשאר נמוך)

  32. adi

    18 אוג 2017 12:30:34

    אני חייב להעיר על הבחירה בבופון (למרות שאני מנחש שבחרת בו כי הוא עדיין פעיל) על חשבון דל פיירו, שנחשב לסמל יותר גדול ולפי מה שזכור לי היה הראשון (ב 2006, אגב) שהצהיר שהוא הולך להישאר עם המשפט A true gentleman never leaves his lady, ואף הציע לשחק בחינם בסוף הקריירה, רק בשביל שיוכל להישאר עוד עונה ביובה.
    שנית, ראמוס רק לפני שנה-שנתיים עשה ספין לא קטן על ריאל בשביל עוד חצי מיליון לעונה, ובכלל קשה לי עם ההזכרה שלו ושל מסי, כי ברוב תקופתם המועדנים שלהם נמצאים בטופ של הטופ, ולא באמת היה "מבחן רציני" לנאמנות שלהם.
    מזווית קצת אחרת, ראוי להזכיר מקרים כמו גריזמן, שהחליט להישאר עוד עונה ולדחות לא מעט כסף, בגלל עונש ההעברות של אתלטיקו, שלא תוכל להביא לו מחליף.

    1. etayle

      18 אוג 2017 16:37:42

      מה שראמוס עשה עניין כלכלי, לא חושב שזה אמור לגרוע מההיחשבות שלו לסמל, ברייאנט בסוף נקריירה עשה דבר הרבה יותר נוראי( סתם את התקרה של הלייקרס עם חוזה מנופח) ולא ראיתי רבים שמורידים מרמת החייקריות שלו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט