מהו ספורט? / ינון יבור

הטקסט הזה מהווה סוג של תגובה, או המשך, למאמרו הנהדר של איתן מאג'ר על גיימינג, ועוסק בהגדרת ספורט. הוא נכתב בנובמבר 2010, כלומר לפני כמעט 7 שנים. יש פה דברים שהיום נראים לא רלוונטיים (לימור לבנת למשל), אבל בסך הכל אני חושב שכדאי לפרסם אותו כפי שהוא וללא שינויים, תוך כדי שאנחנו זוכרים לקחת את העניין בפרופורציות הנכונות.

 

מה זה ספורט?

רק לאחרונה מנחם כתב יופי של כתבה על מני פאק… (תסלחו לי, לא יודע איך להמשיך לכתוב את שמו בעברית בלי לעשות איזושהי הטייה), המתאגרף המוכשר מהפיליפינים.

לאחר זכייתו בתואר השמיני שלו מנחם התרעם על מיעוט התגובות בנושא. יש לכך כמה הסברים:

דבר ראשון, אני מניח שלא רק שאיש מהמגיבים באתר לא ראה את הקרב הנ"ל, אלא שאיש מהמגיבים לא ראה א-ף קרב של מני. עם רקורד כזה, למי מאיתנו יש משהו חכם להגיד?

חוצמזה, אני יכול לומר לפחות על עצמי, שאילולי הייתה הכתבה של מנחם, מני היה רק שמועה רחוקה בשבילי. רבים בארץ (ואני ביניהם) לא מתלהבים מאיגרוף, בלשון המעטה. בכלל, לתת לשני אנשים פשוט ללכת מכות זה לא בדיוק הרעיון שלי לספורט. וזה מביא אותי לחלק השני של הכתבה.

 

איך נחליט מה זה ספורט ומה לא? האם כל תחרות בין שני אנשים (או שתי קבוצות) יכול להיחשב ספורט? האם חייבים להכניס למשוואה מאמץ גופני? ואולי מנטלי? ואולי רק שילוב של שניהם?

 

בואו נניח לרגע שיש לי יד שמאל מאוד חזקה, ואני מאוד מיומן ויכול להקפיץ אבן על מים 15 פעם לפני שהיא שוקעת למצולות (הלוואי, השיא שלי זה 7 וזה נראה לי המון!). האם אוכל לטעון שאני ספורטאי ושיאן הארץ/העולם בספורט זה? האם אוכל להתחיל לדרוש תקציבים מלימור אהבה לבנת (נשבע לכם שזה שמה השני!, "אהבה") ומשרד הספורט?

ומה לגבי שחמט? אמנם דרוש כושר מנטלי, והגדולים באמת שומרים גם על כושר גופני, אבל אין שם שום מאמץ פיזי. האם להחשיבו כספורט?

ובקצה השני של הסקאלה – תחרויות "האיש החזק בעולם" – האם מדובר בספורטאים?

 

אני מניח שכאן כבר ברור לכם שהתשובה לא כל כך פשוטה. לכל אחד מאיתנו יש כללים והעדפות, וחלקנו יסתכלו על פטל (האלוף החדש של F1) בתור נהג טוב ולא יותר.

 

אם תשאלו אותי, אני די שמרן בהגדרותיי. "אז אמרתי, יש כמה כללים, שתמיד שומרים עליי", ולפיהם אני מגדיר מהו ספורט בשבילי, ומה אינו:

 

  1. אני לא חושב שתחרות בין שני אנשים שכל מטרתם היא להרביץ ולהכאיב ליריב יכולה להיחשב ספורט. אני חושב שלספורטאי אמיתי צריכה להיות מטרה אחרת, גדולה וחשובה יותר (כמו למשל לשים כדור בחור) מאשר לגרום למישהו אחר לוותר ולפרוש.
  2. ספורט חייב לערב בתוכו מאמץ פיזי ומנטלי בזמן התחרות, ולכן שחמט לא מתקבל. נכון שהם צריכים לשמור על כושר גופני כדי שיוכלו להתרכז לאורך זמן, אבל זה נכון גם לסטודנטים בטכניון שאחרת יקבלו ציון נמוך. אז מה, הם ספורטאים?
  3. כישורים מיוחדים – וכאן ההגדרה קצת לא פשוטה. הרי לא כל כישרון יכול להיחשב ספורט (עיין ערך הקפצת אבנים). חייבת להיות מסה קריטית של אנשים (מתוך המדינה או מתוך העולם) הרואים בתחרות מסוימת כספורט. זו אמנם הגדרה בעייתית, אבל היא גם נותנת פתח להצטרפות של ענפי ספורט חדשים, אם יש דרישה לכך בציבור. מצד שני – כל עוד 99.99% מהאוכלוסייה חושבים שריצת 400 מטר עם מגש פיצה בכל יד (ימין – פטריות ושמאל – זיתים) אינה נחשבת ספורט – זה מונע מהמצאות איזוטריות לקבל את החותמת המכובדת ולהיקרא "ספורט".

 

אני יודע שאני אקים עליי הרבה מהאמריקנולוגים שאצלם איגרוף זה "ניצחון הרוח" ו"התמודדות עם האני הפנימי" ועוד כל מיני ניסוחים מלאי פאתוס, שמנסים להצדיק על ידי כך את בחירתו של מוחמד עלי לספורטאי המאה (!!). לדעתי – הם ראו יותר מדי סרטי "רוקי". הם, ובעיקר עיתונאי הספורט שביניהם (החזקים מול המקלדת…) מפנטזים בעצמם להיות הבחור הזה שמרביץ לכולם ואף אחד לא יכול עליו – נו, אתם יודעים, עניין של אגו גברי; כי אם החזקת מול מכות של יריבך והפלת אותו לקרשים אז אתה ה"אלפא דוג" ולך מגיעה התהילה, ולא משנה אם מישהו אחר רץ הכי מהר או קפץ הכי גבוה או קלע הכי הרבה, וכל מה שעשית זה להרביץ.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תודה יינון.
    ההגדרה של מאמץ פיזי + מנטלי, מסה קריטית של אנשים שמחשיבים כספורט ושהמטרה אינה לגרום נזק פיזי ליריב (לכן ג'ודו וסומו כן יכולים להיחשב לספורט לדעתי), נראית לי סבירה ביותר.
    אולי מישהו יתקיל אותי עם מקרה קצה שמשלב את כל אלה ועדיין לא נחשב לספורט ואז אחשוב עם המשפט הקודם עדיין תקף.

    1. מתן, מקרה הקצה ניתן כבר בתוך הכתבה. תחרות " האיש החזק בתבל" רחוקה מלהיות ענף ספורט על אף שהיא כוללת את כל המרכיבים הנ"ל (המטרה ה"נעלה" כאן היא בתוך התחרויות בדומה לקרב 10). טיעון דומה יכול להשמע גם לגבי תחרויות שיווי משקל על בולי עץ והטלת מריש.

      ככלל, ההגדרות שניתנו כאן הם לא פחות מעורפלות מההגדרות הקיימות של ספורט (הכרה ותחרותיות עד כמה שידוע לי) והן יותר עניין של טעם אישי. אני מחפש כבר שנים הגדרה כללית שתפסול את הבייסבול כספורט אבל חוץ מההטייה שלי כלפי העניין לא מצאתי אחת.

          1. מה עם התחרות בין תחנות המוניות המפורסמת מומי? יש הגדרה שיכולה להכיל אותה תחתייה? (למרות ששישליק זה בלי ספק כינוי מתאים לספורטאי על)

  2. אחלה כתבה.

    מה שאתה מנסה לעשות זה כמו לנסות ולהגדיר מה זה אומנות. בעיני אומנות זה מה שמישהו אומר שזה אומנות, גם אם זה אדם אחד. כלומר זה סובייקטיבי.

    כנ"ל לגבי ספורט. אם הסקוטים זורקים עצים למרחק וקוראים לזה ספורט, מי אני שאחלוק עליהם. אכילת נקניקיות? ספורט.

    לא ברור לי למה צריך להגדיר מה כן ומה לא כשאפשר לתת לכל אחד להגדיר בשביל עצמו מה זה ספורט. מה הערך המוסף?

  3. אפלטון,

    1) כדורגל ישראלי הוא האנטי-תזה לספורט.
    2) אני ממש נהנה מהעובדה שהתמונה שהבאת היא מהשרשור: james harden is fat 🙂

    1. לא יודע מאיזה שרשור, התמונה היא מהאינסטגראם של הארדן עצמו. (מודה ומתוודה שאין לי אינסטגראם וממש טירון בטוויטר כך שאני גם לא יודע בדיוק מה זה שרשור).
      בכל זאת הארדן חיה רעה, אמן וג'נטלמן. כל מה שנראה לך כשומן הוא רפידות הגנה וכל ביקור במועדון חשפנות זו תרומה לאוכלוסיות מוחלשות.

  4. כמה דברים:

    1. השמנים בבייסבול הם שם כי הם הכי טובים במה שהם עושים. ישנם אלפי שחקני בייסבול מקצוענים רזים בליגות ה-A, AA, ו-AAA והליגות הנמוכות יותר, שיש להם גופות מכל המינים והסוגים. אז למה ישנם פה ושם שחקנים שמנים? כי זה יכול להוות יתרון חשוב בפיצ'ינג, בהיטינג, וגוף גדול הוא גם יתרון כאיש בסיס ראשון. הם לא היו שם אם היו רזים יותר שעושים מה שהם עושים טוב יותר.

    2. מדוע צריך להגדיר בדיוק אם משחק או תחרות או סתם פעילות גופנית הם 'ספורט'? הרי לעצם המילה 'ספורט' יש הגדרות שונות לפי ראות המאמין. כל זמן שעוסקים במשהו מתוך רצון או בחירה, והעוסק נהנה או מרגיש יתרון במה שהוא עושה, מה זה משנה כיצד העיסוק מוגדר?

    כמו שלא ניתן להגדיר "בילוי" (ישנם שעבורם בילוי הם ייסורים של מעשה מסויים) או "חקלאות", או כמעט כל עיסוק אחר, גם לספורט אין הגדרה המקובלת על כולם ולכן הדעות שונות על איזה ACTIVITIES הם "ספורט".

    1. פושקאש היה שמשנמן ואחד מהכדורגלנים הגדולים וחלוץ אדיר עם המצאות מדהימה ברחבה וגם בעיטת תותח מרחוק ותחבולן וזריז ושליטה נפלאה בכדור.

  5. קשה להגדיר במדויק מה הוא ספורט כיז ה בעיני המתבונן, וגם מושג שהשתנה עם הדורות (ביוון העתיקה הספורטאים נדרשו להפגין גם כישורי שירה ונגינה ולוחם-משורר-מנגן היה האידאל. לא אתפלא אם התנך שלנו השאיל לדוד המלך את התכונות האלה).
    גם אני שמרן, מבחינתי שהרכב המקצועות באולימפיאדה ישמר כך לנצח.
    בתחרויות אחרות לא אכפת לי לראות קצת גיוון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט