שר הטבעות, או: המשל על קיירי וקווין / רותם אלפר-אמפונג

רותם אלפר-אמפונג היא אוהדת שרופה של הבולס על קו שיקגו-תל אביב, שבעברה אפילו עבדה כמפיקה ביונייטד סנטר – העיקר להיות קרובה לאקשן 🙂
זוהי כתבת הבכורה שלה באתר, ובתקווה שלא האחרונה. תהנו

קיירי אירווינג ביקש לעבור קבוצה והרחש סביב בקשת הטרייד שלו מסרב להיפסק.
אירווינג הוא לא סתם שחקן מקליבלנד, הוא מספר שתיים בקאבלירס אחרי לברון ג'יימס.
שחקן בעל יכולות אישיות מרשימות שהוביל את הקבוצה לגמר הליגה שוב ושוב במשך שלוש השנים האחרונות ועזר למצב את מעמדה כאחת הקבוצות הדורסניות והעוצמתיות ביותר ב-NBA.

את דרכו בקאבילרס התחיל אירווינג ב-2011 כשזכה להיות הבחירה הראשונה של הדראפט באותה שנה והתגייס לשורות קליבלנד.

שש שנים אחרי, כשקליבלנד בשיא הצלחתה ומועמדת לטבעות אליפות נוספות בעתיד הקרוב, עזיבתו של אירווינג הרימה לא מעט גבות והעלתה תהיות רבות.

עד כמה המעבר המתכונן של אירווינג אכן קשור ללברון ג'יימס ולשליטתו בקבוצה ביד רמה?
אירווינג נשמע מתפלא על כך שאין לקליבלנד עדיין מנהל קבוצה כחלק מהסגל אחרי שהבעלים, דן גילברט הידוע לשמצה במחוזותינו, פיטר בפתאומיות את המנהל הקודם, דיוויד גריפין, רק מספר ימים לפני הדראפט.

אוף דה רקורד, קיירי דיבר על לחמוק מצלו העצום של הענק ג'יימס ולצאת לדרך עצמאית משלו, במהלך כל העונה.
עם זאת, כבר לפני שלברון הגיע ב-2014 הביע אירווינג רצון לעזוב, רצון שהסתיים בחתימה על חוזה מקסימלי שהרגיע את הרוחות. מאז שלברון הגיע, דווח על מספר ויכוחים והתנגשויות בין השניים, שהמרכזי מהם הגיע לאחר הפסד בסדרת פלייאוף, שלאחריו לברון האשים את אירווינג מול כולם בחדרי ההלבשה שלא העביר לו מספיק אסיסטים. אם מסתכלים על המספרים המרשימים של אירווינג ׁׁ(25.2 נק', 5.8 אס'), אסיסטים זה לא הצד החזק שלו, אלא התקפה וקליעה.

בעידן בו טבעות קודמות לנאמנות ולמסורת, הוויתור של אירווינג נתפס כתמוה בעיני קולגות, אוהדים, כתבים, פרשנים, חברי קבוצתו ואפילו ג'יימס שהודה שנתפס לא מוכן על ידי השמועות. עתידו של ג'יימס עצמו לא ברור אחרי העונה הבאה, והוא יכול לבחור לעזוב את קליבלנד בעונת 2018-2019.

בליגת ה-NBA שמאבדת אוהדים מדי שנה ומואשמת לא אחת במסחריות ובהעדפות הפקה, בחירה ספורטיבית גרידא שלא קשורה לתארים היא לא ברורה מאליו. השאלה היא האם זו בכלל בחירה ספורטיבית.
בחירה של שחקן שרוצה להיות החזק ביותר על המגרש היא בחירה המבוססת על אגו בלבד. ספורטאים מקצועיים הם בין האנשים התחרותיים ביותר בעולם וקשה להאמין ששחקן מוכן לוותר על הזדמנות לאליפויות נוספות, אלא אם כן הוא מאמין בעצמו בצורה בלתי רגילה, או סובל במקום בו הוא נמצא בצורה בלתי רגילה. או שניהם.

ענן המסתורין סביב הסיפור לא מאפשר לנו עדיין להבין עוד פרטים על ההתנהלות הפנימית של קליבלנד. הכותרות באתרים האמריקאיים שגורסות "לברון לא מרוצה" (FanSided), "מה עתידו של לברון עכשיו שאיריווינג עוזב” (SBNation), מחזקות את טענתו של אירווינג. כל תנועה שלו מסוקרת דרך נקודת המבט של לברון. אפשר להבין למה הבנאדם צריך ספייס.

שחקן ללא טבעת מחפש קבוצה ללא הפסדים

מול עזיבתו המתקרבת של אירווינג עומד הסיפור של קווין דוראנט, שבחר את טובתו האישית לעומת טובת קבוצתו והחליט לרדוף אחר החלומות האישיים שלו.

קווין דוראנט נצלב על כך שעשה כביכול, את הבחירה הקלה לקריירה שלו והעדיף להצטרף לגולדן סטייט, קבוצה נוצצת עם רוסטר נוצץ, סטיב קר כמאמן צעיר אך מוביל, רקורד עונתי מטורף של נצחונות, אלופת הליגה פעמיים בשלוש השנים האחרונות או במילים אחרות: הקבוצה שכולנו יודעים שהיא היריבה החזקה ביותר כיום מול קליבלנד בראשות לברון ג'יימס.

מאז עונת הדראפט הקודמת בה קיבל את החלטתו ועד זכייתו ב-MVP של הגמר במדי גולדן סטייט, דוראנט נרדף ברשת ובמדיה וכונה בעשרות כינויים לא מחמיאים ומזלזלים.
המהלך הדרמטי של דוראנט והמעבר מאוקלהומה היה בעייתי לא רק בגלל האוהדים (מי שזוכר את שריפת החולצות של לברון ג'יימס, יודע שאוהדי כדורסל בארה"ב לא מקבלים טריידים בקלות ראש),אלא בעיקר משום שהמעבר כלל נטישה קשה של מי שנחשב לחלק השני של דוראנט כבר כמה שנים טובות, מי אם לא ראסל ווסטברוק מאוקלהומה, שחקן שנחשב לאחד היותר אקסצנטריים ווירטואוזים בליגה מחוץ ועל המגרש, וזוכה ה-MVP  של עונת 2016-2017.

ווסטברוק לא חסך במילים קשות ותיאר את המהלך של דוראנט כמהלך פחדני וכוויתור עצמי, וויתור על האוהדים וויתור על המאבק האמיתי לניצחון של אוקלוהומה, האנדרדוג, לטובת עלייה כמעט בטוחה לגמר האן בי איי.
האוהדים ברשת הוסיפו רעל לארס וכינו את המהלך של דוראנט בוגדני ומכוער, וכמובן ליוו את הנושא במימים, גיפים ותמונות שלא הפסיקו גם לאחר זכייתו של דוראנט בטבעת.

https://www.youtube.com/watch?v=5djm18VWhYk
לווסטברוק יש משקל כבד ביצירת העליהום על דוראנט, הוא ידוע בציניות ובחדות לשונו והוא לא התבייש לאשר את תחושות הבגידה שהרגיש מול דוראנט שוב ושוב. ווסטברוק עדיין נמצא ב"ביף", סכסוך עם דוראנט גם מחוץ למגרש, גם לאחר שדוראנט זכה בטבעת הנכספת והוכיח יכולות משחק וקליעה עוצרות נשימה במשחקי הגמר מול קליבלנד, בהם ניצחו את האלופה המגינה 4-1.

ווסטברוק ודוראנט נחשבו עד לזכייתו של דוראנט לסופרסטארים ללא טבעות, מועדון מפוקפק שכוכבי NBA  רבים השתייכו אליו כמו פטריק יואינג, רג'י מילר, צ'רלס בארקלי ואלן אייברסון.

דוראנט חטף את האש כאופורטינסט אך למעשה, הוא לא שונה מרבים אחריו ובראשם מי אם לא, יריבו הגדול ביותר, לברון ג'יימס שיחד עם כריס בוש ודווין וויד יצר את קבוצת ה-Super Team  הראשונה, שלקחה את מיאמי היט לאליפות 2012-2013 ויצרה שילוב שחקנים אימתני שפרץ דרך לשחקנים ליצור סופרגרופס משלהם ולשנות את כללי המשחק.
לברון ברוב חוצפתו העיז לומר על דוראנט לאחר משחק הגמר שהוא, לברון, לעומת דוראנט, מעולם לא היה חלק מSuper Team , ניסיון לא מוצלח לתעתע בקהל האוהדים שזוכרים טוב מאוד איך נטש לברון את קליבלנד מאחור במטרה לזכות בטבעת הנכספת. רק אחרי שזכה בשתיים, הואיל בטובו לחזור לקליבלנד וזנח את מיאמי מאחור.

בקליבלנד לא נחו לרגע וצירפו לשורותיהם פוינט גארד חדש, דריק רוז, לשעבר כוכב בולס פצוע ושחקן ניקס לא רע, במטרה לאחות את השבר הנוצר במהירות.

במקביל, השמועות לגבי מקום נחיתתו של אירווינג לא פוסקות. אני הייתי רוצה לראות אותו חובר לכריס פול, שעזב את הקליפרס לטובת היוסטון רוקטס ומצטרף לג'יימס הארדן שחתם מחדש ביוסטון בסכום הגבוה ביותר שקיבל שחקן עד היום.
או לחלופין, מצטרף לאוקלוהומה לצד ווסטברוק ויוצר צמד עוצמתי, מעניין ומהיר שייתן פייט במערב. מה שבטוח, אירווינג הוא שחקן מספיק משמעותי כדי לשנות תוואי של כל קבוצה אליה יצטרף במטרה להתמודד עם האתגרים המשמעותיים ביותר בליגה כיום, גולדן סטייט במערב וקליבלנד במזרח.

האם יש בעיה מוסרית בכך שספורטאי רוצה להיות תחרותי ככל האפשר? היכן נמתח קו הנאמנות מול התועלת האישית של שחקן ומי קובע את הגבול? והאם אנחנו כאוהדים, לא אמורים לשאוף לכך שהשחקנים יתנו לנו את המשחקים והרגעים המשובחים ביותר, אלו שתמיד נוצרים מתחרות משובחת וקשה?

שאלות מורכבות אלו והתשובות אליהן הן חתיכות הפאזל המרכיבות את נפשו של אוהד. במבט שכלתני, ההיגיון אומר שכל שחקן צריך להגשים את עצמו מול כל הסיכויים והמכשולים. אבל הלב של אוהד אמיתי לא מבין היגיון, הוא מבין נאמנות ותשוקה. ואם הוא לא הבין את זה, תשרפו לו את הג'רזי.

לפוסט הזה יש 226 תגובות

  1. ברוכה הבאה להופס.

    אם וכאשר קיירי אכן יועבר, אני מקווה שזה יהיה לקבוצה במזרח (בשביל העניין).

    באופן אישי אשמח לראות אותו באינדיאנה, אבל אני מניח שהחמצנו את ההזדמנות הזו בשיחות שהיו (או לא היו) לגבי פול ג'ורג'…

    1. תודה רבה! ברוך הנמצא והקורא (: בחלומות הכי גדולים שלי הוא בשיקגו במזרח, היה דיבור על מעבר לשיקגו לפני שנה בגלל החברות עם באטלר אבל עכשיו שג'ימי באטלר לא שם, יכול להיות שהוא יצטרף אליו ואל תום ט'יבדואו במינסוטה ויבנה שם משהו שלא היה שם מעולם?

      1. קליבלנד הראשונה של לברון היו קבוצת נגרים, אוקלהומה של ראסל ודוראנט היתהרחוקהנכמה דקות מלהדיח את הקבוצהעם המאזן הטוב בהיסטוריה.

        1. ועדיין – הוא נטש אותם . ובנה לעצמו סופר טים . יכול היה לנטוש לקבוצה רגילה, אבל בחר להצטרף לאלופה זמן לא רב קודם , עם כוכב ענק ואחד נוסף שהוא סיכם איתו על הגעה.
          ומה עם קליבלנד השניה של לברון , שהוא ינטוש אותה לאנחות בעוד שנה בדיוק ?

          1. זמן לא רב? 4 שנים אחרי האליפות. בעונה לפני הם עפו בסיבוב ראשון בסוויפ. והוא לא נוטש אותה בעונה הבאה זה חרטות של עיתונאי דמה למיניהם

  2. מאמר בכורה מעולה, היה כיף לקרוא. אני לא יודע אם הוא יסתדר עם פול והארדן ביחד (יגביל מאוד את הדקות של כל אחד מהם), אבל סן אנטוניו ומינסוטה יתאימו ויצרו סופר טימז חזקות יחד איתו.

    1. תודה רבה רועי, מעריכה את זה באמת. חיפשתי מקום לשתף ולדון עם אנשים עם אותה תשוקה שלי למשחק. אני מודה שיש לי סלידה מסן אנטוניו כקבוצה למרות שאני אוהבת את ג'ינובלי ולאונרד. הם החתימו את פאו גסול אתמול ונראה לי צפוף שם אבל מינסוטה לעומת זאת…עלולה להיות הפתעה מעניינת…

  3. משהו קטן על נאמנות –

    קליבלנד ניסו וכבר היו קרובים מאד הקיץ לעשות טרייד על קיירי.
    לברון לא מוכן להתחייב שיישאר אחרי העונה הנוכחית (כשקיירי עדיין תחת חוזה לעוד עונה) וכל הסימנים מראים שהוא מתכנן לנטוש.

    למי בדיוק קיירי חייב משהו ?

    1. מסכים. לא רק בכדורסל, נאמנות זה מושג שמעסיקים מנסים להנחיל לעובדים, כשלכולם ברור שזה לחלוטין חד צדדי והמעסיק לא יהסס לזרוק את העובד אם המאזנים לא מסתדרים (אלא אם כן קוראים לך דירק טימי או מנו, יש גם יוצאים מן הכלל).

      מאמר בכורה נהדר. תמשיכי לכתוב לנו.

    2. המון תודה, באמת (: מסכימה מאוד – בעיניי אין מקום לנאמנות שלו או של שחקנים בכלל, הם הקומודטי של עצמם ונראה לי הזוי לבקש מהם לוותר על אינטרסים אישיים או על מיקסמום הפוטנציאל שלהם. במיוחד שלא כל שחקן זוכה לפריבילגיה לבחור קבוצה או חברי קבוצה. לא ברורה לי גם כמות השנאה שדוראנט חטף, אני מסכימה עם מה שהוא אמר ששאלו אותו על השנאה בעקבות המהלך:
      "Deep down inside, I just dont get it"

  4. מצוין ! כיף לקרוא
    קיירי יכול ליצור קבוצה לאליפות ברגע… מעבר לכך שכל הליגה בעצם תרצה אותו בגלל החוזה האדיר שלו.

    1. תודה רבה! כיף שקראת (: מסכימה ואני חושבת שהוא גם מסכים איתנו, לא כל שחקן היה אופטינג-אאוט מטבעות אליפות או גמרים כמעט מובטחים בשנים הקרובות

  5. מאמר בכורה (לפחות אצלנו) מצויין. יש לך את היכולת להביע סיפורים שלמים במשפטים קצרים וזו יכולת שלי למשל אף פעם לא היתה. אני מקשקש ומברבר יותר מדי.
    מקווה שתישארי אצלנו ותמשיכי לכתוב מדי פעם. היתה פעם כתבה מבחורה אבל כתבה ונעלמה.
    נהניתי מאד מסגנון הכתיבה המדוייק והקולע במטרה.

    1. מסכים עם מנחם.

      הפסקה הזו מקפלת בתוכה קריירה שלמה:
      "בקליבלנד לא נחו לרגע וצירפו לשורותיהם פוינט גארד חדש, דריק רוז, לשעבר כוכב בולס פצוע ושחקן ניקס לא רע, במטרה *** לאחות את השבר הנוצר במהירות. ***
      משפט שמתאר את השימוש ברוז במונחים רפואיים הוא שירה של ממש.

      1. תודה רבה רבה מיקי! והכי מרגש שאני תמיד מנסה להסביר לאנשים איך המשחק הזה הוא בעיניי לא פחות משירה, איך שכל האלמנטים מתחברים ומסתכלים עליי כאילו אני משוגעת (: אז תענוג שהצלחתי להעביר לך את זה. אגב, היום של ה-ACL הקרוע של רוז זה יום שאני לא אשכח לעולם…תאמין או לא אבל בלי קשר לכלום, גשם שוטף התחיל בשיקגו מיד אחרי, לדעתי הדמעות של כל האוהדים התאיידו לעננים.

    2. מנחם…………ממך? ריגשת, אני כותבת טורים כבר שנים….בדמיון! על ה-NBA וסוף סוף משתפת אז זה אכן מאמר בכורה EVER, כבוד גדול שהתחברת ותודה על תשומת הלב לפרטי הכתיבה. אני כאן As long as you have me (:

  6. אחלה פוסט. מקווה שתצטרפי גם לתגובות. קצת מפחיד בהתחלה אבל מבטיח שזה משתפר אחר כך 🙂
    משהו שקפץ לי, מאיפה הטענה שהnba מאבדת אוהדים? לא מכיר את הטענה הזאת.

    1. מפחיד? מדהים! אם זה משתפר מפה…סבבה, כי בינתיים אין תלונות (:
      לגבי הרייטינג, זה כבר כמה שנים דועך. שמתי לב לזה מסביבי שגרתי שם את הפערים בין תשומת הלב וכמות האוהדים של בייסבול ופוטבול לעומת NBA ואז בדקתי גם במספרים וזה אכן נכון לצערנו. השנה, חוץ מסדרת הגמר שהיתה עם רייטינג גבוה מאוד יחסית, היתה ירידה של 15 אחוז בצפייה בעונה ובפלייאוף לאורך כל הרשתות, ירידה שהתחילה כבר לפני שנתיים. נקווה שזה עניין חולף ויכול להיות שזה אובדן של צופים לטובת סטרימינג ואפשרויות אונליין.

  7. וולקאם!
    אחלה פוסט בכורה. קיירי שחקן עם איכויות נדירות אבל הוא לא מתאים להרבה קבוצות. קבוצה מובילה שתדע להשתמש בו בצורה מיטבית יכולה להפוך לקונטנדרית.

    1. תודה רבה , באמת! מסכימה לגבי האיכויות שלו פלוס אני אישית אוהבת את הסגנון שלו, נהנית לראות אותו משחק גם שאני מאחלת לקבוצה שלו להפסיד חחח מסכימה שהציוות שלו יטה את הכף לגבי סיכויי ההצלחה אבל גם מאמינה שהוא סוג של שחקן כמו ווסטברוק והארדן שהוא ONE MAN SHOW

      1. הנפילה ברייטינג הגיונית מאחר ומנצחות המזרח והמערב בשלוש העונות האחרונות היו כמעט ידועות מראש.

        בשנה הבאה, אני מנחש שהרייטינג יעלה בכחמישה אחוזים כי המזרח יהיה פחות "משחק מכור".

        ובלי קשר, כל תעשיית הטלוויזיה חייבת להתחיל לחשוב על שינוי במודל הרווחים כפי שעשתה תעשיית המוסיקה, כי הטלוויזיה עברה את השיא ומאבדת גובה לטובת הכלאות שונות של האינטרנט.

    1. תודה רבה! אני דווקא רוצה לראות אותו במזרח ראש בראש מול לברון, הזדמנות לרגעים נדירים. לספרס יש את כל הסיבות לנצח ולהוות מתמודדת ראויה כמו שהם תמיד היוו, פשוט נראה שקצת התעייפו שם בטקסס. הם קיבלו את גאסול חזרה אולי זה יעורר אותם!

  8. יפה.
    בכל הסיפור עם קיירי, חסרה לי התייחסות להארדן. הרי זה המקרה הכי דומה לכאורה, כוכב צעיר יחסית, שמאמין שהוא יכול להוביל קבוצה לבדו ולא רוצה להישאר בצל של כוכבי הקבוצה שלו.
    להארדן זה דווקא הצליח לא רע.. אמנים לא אליפות או קרוב, אבל לפחות המלה אישית ללא ספק

    1. תודה רבה! מסכימה ששניהם שחקנים עם אגו ויכולת שיכולים לשאת המון על כתפיהם אבל המקרה של הארדן מעט שונה בעיניי משום שהוא לא יזם את המהלך, החליפו אותו בטרייד עם 4 שחקנים ללא אפשרות בחירה מבחינת הקבוצה החדשה . תכלס OKC הישנה זו קבוצה שהייתי רוצה לראות זוכים – דוראנט, ווסטברוק והארדן היו מדהימים יחד

  9. פוסט נהדר. כן ירבו 🙂

    בעייני הסופר-טים הראשונה בעידן החדש הייתה בבוסטון שהביאה את ריי אלן וגארנט ולקחה אליפות….
    למרות ששם לא דובר על בגידה כלשהי. אולי בגלל שהמצטרפים כבר היו לקראת סוף הקריירה….. (בסגנון העגלקטיקוס בלייקרס)

    1. וואו, המון תודה! ואתה צודק מיליון אחוז,
      שוכחים לפירס וחבריו את העניין, האם זה משנאת לברון ולא מאהבת סלטיקס? חחח

    2. ההבדל הוא כמובן השלב בקריירה בו זה נעשה. אם אתה מחשיב את בוסטון אז תזכר גם בקבוצות אחרות כמו יוסטון מ1996. בארקלי דרקסלר והחלום שילבו שם כוחות, כשעונה לאחר מכן דרקסלר התחלף עם פיפן. כולם שם היו מעבר לשיא כמובן אבל עדיין הביג 3 האלו נתנו כל אחד באיזור ה20 נקודות למשחק. אני בטוח שיש עוד המון דוגמאות, אבל דוגמא כמו של מיאמי, או של הדאבס השנה, אני לא זוכר.

          1. יש גם קבוצות על שנוצרו במעבר ישיר מהדראפט או גם מזה. וורת'י נבחר בדראפט 82, בידי הלייקרס שהייתה האלופה עם האליפות השנייה בעידן מג'יק וכארים ועם הגעת וורת'י נוצרה השלישייה הטובה בכל הזמנים של עמדות 5-3-1 ועם שני כוכבים רציניים בעמדה 2 כמו סקוט וקופר ועוד צוות מסייע מצוין שביניהם כוכבים כמו ג'מאל וילקס ומקאדו (שאמנם היה מעבר לשיא). בהרכב זה זכתה הלייקרס בשלוד אליפויות כשהראשונה בעונה השלישית של וורת'י.
            בדראפט 80' בחר אאורבך את מקהייל והביא בטרייד את פאריש כדי ליצור את שלישיית קו הבסיס הטובה בכל הזמנים והסלטיקס זכתה באליפות בעונתם הראשונה ובשתיים נוספות כשלצדם ישנם כוכבים כארצ'יבלד או דניס ג'ונסון כרכזים והנדרסון או איינג' כקלעים ועוד מווצ מסייע מצוין.

  10. מה שחסר הוא מאמר שמצביע דווקא על ההיגיון במעבר של דוראנט, מול הרשעות של לברון ג'יימס. מקווה שיש מישהו שיעז לומר את זה.

    1. למען האמת כתבתי על זה, למרות שאני לא קול אובייקטיבי..אני לא מחובבי לברון אבל אולי תסכימו אותי לגבי הסיבות, אני אשתף. אני לא מבינה את החזית המאוחדת נגד דוראנט, השפוי, השקול וההגיוני וזה שעושה מה שכל ספורטאי ואמריקאי נולד לעשות, לממש את האינדיבידואל האישי שלו
      PURSUIT FOR HAPPINESS?

      1. אם הוא היה נשאר באוקלהומה ומנצח אותם השנה ה"happiness" היה כפול.
        יכול להיות שהיה נכשל וזה סיכון, מה שמטה את הכף זה האמונה שאתה יכול לנצח את כולם ובייצים כמראה שלדוראנט חסר קצת משניהם (כישרון דווקא לא חסר לו, יש לו כמו של הגדולים ביותר ).

        תמשיכי לכתוב, למרות שלברון הייטרים לא חסר פה..

  11. אחלה פוסט בכורה, כן ירבו. מעבר לעובדה שאני לא רואה שיתוף פעולה מוצלח בין אירווינג להארדן ופול / ראסל וג׳ורג׳, אני גם לא חושב שלקבוצות האלו ולעוד הרבה אחרות יש את הנכסים בשביל לקבל את קיירי.
    אני מאוד אשמח לראות את קיירי עובר לבוסטון תמורת אייזיאה תומאס, טייטום/קראודר ובחירת דראפט אבל אני בספק אם נראה טרייד כזה.

    1. המון תודה עידן! אירווינג והארדן ופול = קצת צפוף בפיסגה בעיניי אבל שילוב עם ראסל וג'ורג' עלול להיות מדהים והרסני לסביבה.

      1. אני מבין מאיפה זה בא אבל אני פשוט לא רואה את האגו שלהם מסתדר אחד עם השני. ברור שהיה יכול להיות מדהים לראות שחקנים עם יכולות אישיות אדירות כמו של השחקנים המדוברים משחקים ביחד אבל זה לא מספיק. כל הסצנה בקליבלנד רק מראה כמה קשה להיות גולדן סטייט.

  12. לקיירי נמאס ממשחק הפסיב אגרסיב החד או דו שנתי של לברון
    כל שנה או שנתיים כולם יושבים ומחכים לראות לאן ייקח ײהמלךײ
    את כישרונו.
    לכן הוא החליט לקחת את גורלו בידיו וכל הכבוד לו.

    1. מסכימה, יש שם שליטה טוטאליטרית של לברון ומעבר, קיירי עוד לפניו מאס בהנהלה ובהתנהלות כך שזה לא מפתיע אך מרגש לראות צעד של שחקן שלא נשאר בכלוב זהב. כנראה שהוא מאמין ביכולות שלו אז יאללה באלגן בואו נראה מה ועם מי הוא יכול לעשות היסטוריה משל עצמו.

  13. כתבה מעולה, האתר היה זקוק לכתבת לאחר היעלמותה של ג'ו ג'ו מהאתר. אכן הנאמנות בעשור השני של המילניום היא לא הערך המקודש שהייתה בשנות ה 90 (אז אף סופרסטאר שאני זוכר חוץ מדניס רודמן, סקוטי פיפן ורוברט פאריש נותר בקבוצתו עד תום הקריירה).

    1. תודה רבה אופיר! נאמנות יש בדאלאס חחח נוויציקי הוא כמעט הדינוזאור האחרון של הנאמנות אבל גם בספארס יש את דאנקן שעזב אחרי 20 שנה, ג'ינובלי שחתם עכשיו עוד שנהלקראת השנה ה-16 ופארקר ששם מ-2001

  14. אהבתי את ההשוואה. נראה שאנשים פשוט לא מרוצים מזה שהשחקנים רוצים לשלוט בגורלם. אם שחקן מוותר על כסף הוא פחדן. אם הוא עובר כדי להרוויח יותר הוא חמדן. אם הוא רוצה לשחק בקבוצה טובה הוא פחדן. אם הוא רוצה לעבור להיות שחקן מוביל הוא אגואיסט.
    בקיצור אנחנו רוצים שהשחקנים ישתקו וישחקו לפנינו לפי דרישה. יש מילה לתאר את זה …

    1. תודה, אני מאוד מסכימה איתך ולי מאוד הפריעה הביקורת הפנימית למשל שקיבל דוראנט על המעבר. ווסטברוק הוא אחד השחקנים האהובים עליי אבל התאכזבתי מזה שהוא לא שיחרר ופירגן לדוראנט, לא מצפה מאוהד אבל כן משחקן שמבין כמה שוק בשר הולך שם, לשחקנים רוב הזמן אין כלל החלטה על גורלם אז שיש להם את האופציה לבחור, זה מטורף לוותר על זה. אגב, אני גם שונאת את הביקורת על משכורות גבוהות כאשר הכסף שעושים על כל שחקן הוא פי כמה וכמה מהמשכורת שלו.

  15. יופי!
    ברוכה הבאה.
    יש שיאמרו כי הבחירה של קיירי דווקא יותר ספורטיבית מזו של דוראנט.

    חוץ מזה איפה הטבלאות, הגרפים, ואולי גם חמשיר לקינוח?

    1. תודה נדב! שניהם ספורטיבים בעיניי כל עוד המניע הוא לשחק את המשחק כפי שהם רוצים, עם מי שהם רוצים ולהגיע לטבעת אליפות, הרמה הגבוהה ביותר שאפשר להגיע אליה במשחק לעומת מניע מסחרי. אני משאירה את החמשירים עבורך, הבמה כולה שלך

  16. אישית, אני מוצא 0 הבדל בין בחירתו של דוראנט לחתום בגולדן סטייט,
    לבין בחירתו של לברון לחתום במיאמי.
    2 השחקנים סיימו חוזה, 2 השחקנים בחרוט בסיטואציה שהכי התאימה להם.

    עכשיו זה הפוסט סיזן. ואנחנו, האוהדים, עסוקים כל הזמן בלשלוח שחקנים מקבוצה לקבוצה בטריידים דמיוניים כאלו ואחרים,
    כל אחד לפי דמיונו, ואהדתו.
    מישהו אי פעם לקח בחשבון נאמנות לשחקן כזה או אחר בעודו מפרק ומרכיב מחדש את הליגה?
    לא.
    גם את ה-GMים (ברובם) נאמנות לשחקנים שווה כקליפת השום.
    ובצדק.
    אלו הכללים –
    שחקן תחת חוזה מותר להעביר בטרייד.
    שחקן שסיים חוזה?
    אם יש לו ביקוש, יש לו את היכולת להשפיע על גורלו בליגה.

    אז למה כל הביקורת על השחקנים כאשר הם מנצלים את זכותם?

    תודה על אחלה פוסט.

    1. אני רואה הבדל אחד שבעיני הוא המשמעותי כאן, לברון + ההייפ סביבו + ההצהרות שלו (5,6,7 אליפויות)+ חוסר העמידה בהם + השפיטה שלו את דוראנט על מהלך דומה+ הסטנדרט הגבוה שבו מתייחסים אליו בשל גדולתו ההיסטורית יוצרים תמונה שגם אם מבחינה מקצועית לא שונה כל כך בפועל היא שונה מאוד.

      לפחות בעיניי, מדבר בתור אחד שמוצא המון רגש במשחק ומעדיף את השחקנים שידברו אל הרגש, כלומר יחממו לי את הלב במקום שיחממו לעצמם את האצבעות עם טבעות. כמובן שלי בניגוד אליך יש גבול, הלב שלי בחיים לא ישרוד את כמוך האכזבות שאוהד סאנס ממוצע חווה, לכן אסתפק לי בספרס העל זמניים (כן ההקבלה שלי יצאה דוקא סאנס מול הספרס סליחה גיא).

      1. אני מנחש שאני צריך סדרה ארוכה של מפגשים עם איש מקצוע (פסיכולוג לא מספיק, עדיף פסיכיאטר…) בשביל שיסביר למה אני תמיד בוחר לאהוד את האנדרדוג.
        הסאנס של KJ, והברונקוס של אלוויי (שעד שזכה, היה הלוזר של ה-NFL ב-"ה" הידיעה. טוב אולי מקום שני לקלי והבילס…), לדוגמה.

        עכשיו לכנות את לברון "אנדרדוג" זה משעשע על גבול המוזר,
        ועד סוף עונת 2011 בכלל לא אהדתי אותו (בסדרה מול דאלאס הייתי בעד נוביצקי),
        אבל רצח האופי שעשו לו באותו קיץ שאחרי סדרת הגמר הפך אותו בעיני לאנדרדוג,
        ואז איך שהוא שינה את משחקו, ואיך שהוא השתפר –
        אלו קנו אותי.

        הסאנס עבורי הם עדיין מספר 1,
        אבל אני משוכנע שאני לא אזכה לראות אותם זוכים באליפות.
        אז אני אאלץ להסתפק בניסיונות של לברון…

          1. בקיץ 2011 הוא היה 0 מ-2 בפיינלס.
            להזכיר את הכותרות?
            את התגובות בסגנון ה-"צ'וקר"?
            מספיק לבדוק את הפריוויו לפיינלס של אותה עונה, ואת מי שמו כמעומדת הברורה לזכייה לאליפות (רמז – אלו לא היו ההיט…).

            זה שהיום הוא רחוק מלהיות אנדרדוג, זה ברור.
            אבל כאשר דילגתי (לרגע) על אותה עגלה, הוא היה רחוק מלהיות הפייבוריט.

          2. לא בדיוק כי זה היה ברור שגם אם לא באותה כבר עונה לאחריה השילוב הזה של כל כוכבי דראפט 03׳ יוליד שושלת.

          3. גם ההתחברות המהירה שלהם שהביאה אותם מרחק ניצחון מאליפות כבר בעונתח הראשונה יחד הראתה שהם רחוקים מלהיות אנדרדוגים כבר אז.

  17. תודה רבה שקראת והתייחסת! מסכימה איתך מאוד ויותר מזה, כאוהדת אני מתפלאה שמבקרים את השחקנים שוב שוב כשהם רודפים אחר גורלם ומזלם, אחרי שנים של עבודה מאז שהם ילדים!! אני תמיד שמחה לראות שחקן שלוקח את הבחירה שלו, פלוס זה תמיד יוצר עניין. שהם תחת חוזה, סוחרים בהם כמו מוצרים – גודל, משקל ומה פג תוקף או לא. אם כבר, לא מספיק מדברים על ההתנערות המיידית וחוסר הנאמנות של הקבוצה לשחקנים – סתם דוגמה מהעולם שלי, שהחליפו את רוז לניו יורק הוא גילה את זה בפעם הראשונה במסיבת העיתונאים והלב נחמץ שראו את זה על הפנים שלו, יחס הזוי מפרנצ'ייז שהוא היה הסמל שלו

  18. אחלה מאמר, תודה!

    מסכים עם עידו, יש צפייה משחקנים שיעשו את הכי טוב שלהם בהתאם לנסיבות. אני זוכר איך צלבו את הווארד בזמנו כשאתה לעבור מאורלנדו.

    אגב, מעניין עם זה קשור לאיזושהי תפיסה של השחקנים מצד בעלי הקבוצות והליגה כעובדים/שכירים/עבדים/פיונים/כו. בשורה התחתונה, נכס/סחורה שניתן להעביר בכל רגע.
    מצד שני יש את השחקנים, שבפועל הם אלו שעושים את הליגה הזו. כן, עם כל הכבוד לשיווק יותר דופן מצד הליגה ולהשקעה של כספים מצד בעלי הקבוצות, הליגה היא השחקנים. והשחקנים רובם אפרו אמריקאים, כאלה שלא מצפים מהם לעשות הרבה מעבר ללעשות את העבודה ולהוריד את הראש. שוכחים שאלה אנשים שעברו דברים, שיש להם משפחות, שיש להם שאיפות. קל מאוד להגיד מילים כמו אגו, פחדן, לא נאמן, אבל אלה אנשים עם רצונות שעבדו ועובדים קשה מאוד להגיע לאיפה שהם.

    בשורה התחתונה, אני חושב שההתעוררות הזו טובה ומבורכת, בטח כשזה קורה בקליבלנד שהיא קבוצה עם בעלים קפריזי שלא סופר את השחקנים.

  19. הסיבה היא שדוראנט הוציא את הכייף מהמשחק.
    חלק מהקסם של ספורט, והסיבה שזה אחד הדברים האחרונים שאנשים צורכים לייב, היא שאתה נהנה יותר אם אתה לא יודע את התוצאה מראש, ושבדרך כלל אכן לא יודעים אותה מראש.
    עכשיו בנ.ב.א התוצאה כן ידועה מראש, כי דוראנט יצר מצב של ״לא כוחות״, וגרוע מכך, זה קרה בדרך לא ספורטיבית.
    דוראנט, בצעד חסר תקדים חבר ליריבה הגדולה ביותר שלו, כדי להחליף מצב של 60-40, או יותר מכך, במצב של 99-1.

    זה כאילו שנבחרת הבוגרים של ישראל תשחק נגד נבחרת בתי הספר התיכוניים. לא כוחות. במצב כזה, מי לא יהיה לטובת אלון ורפי?

    1. +1
      ממש היתממות כל ה"עשה מה שטוב לו".
      אם יש מהלך לא ספורטיבי שנעשה בליגה בשנים האחרונות זה זה, ולא משנה כמה יגידו שזה לגיטימי. מבחינתי דוראנט מחוק.

      1. אם אתה מוכן פעם אחת לכבות את כפתור ה"זה בכלל לא אותו דבר" בוא תסביר את ההבדל המהותי ממה שמוזס מאלון עשה. כלומר למה עבור כסף זה לגיטימי ועבור הישגים (והנאה) זה לא.

        1. לעידו: כי ביוסטון הוא לא יכול היה להישאר כספית. הם לא יכלו להרשות לעצמם להחזיק אותו ובחרו לתת לו לבחור כמו ארגון עם כבוד לשחקן הכי טוב שלהם. לא תנאים שווים בעליל. מה גם שהוא הלך לקונפרנס אחר.
          העניין של הנאה פשוט לא מעניין אותי כאוהד. הוא הרס לי את ההנאה מהמשחק. כל קבוצה אחרת, כולל הספרס הייתי זורם עם התירוץ הזה בכיף. הוא רצה טבעת ורצה אותה בלי להתאמץ ושנטל האחריות יהיה עליו. מבחינתי זה פגע אנושות בליגה והוציא אותה טוטאלית מאיזון (וכן, לברון התחיל, סבבה).
          גיא, אל תתחיל עם הדמגוגיה בגרוש על רודמן. אני לא הולך אפילו לענות לזה. ואני שונא את ג'ורדן. פיכסה.

          1. אתה לא עונה. נעזוב את זה שיוסטון לא "אפשרו לו לבחור" זה לא שהייתה להם ברירה. הוא היה שחקן חופשי מוגבל.
            מה ההבדל המהותי מעבר לסיבה לבחירה של כל אחד. שניהם שברו את האיזון התחרותי בליגה באותה מידה. האם זה משנה אם זה בגלל כסף או בגלל רצון באליפות?

          2. נו ברצינות, ערי אם אותה קבוצה הייתה משחקת בעיר אחרת, בטקסס, בחולצות אדומות ההנאה שלך מהמשחק הייתה ההפך המוחלט מההנאה ההרוסה הנוכחית שלך.

          3. אפלטון, על מנת שטיעון יהיה דמגוגי,
            זה דורש אג'נדה, מניפולציה של העובדות, ופנייה לרגש.

            אני באמת רואה קווים מקבילים בין הצטרפותו של דוראנט לגולדן סטייט לבין הצטרפותו של רודמן לשיקגו.
            הבולס הפסידו ב-95' לאורלנדו, ואלו הפסידו בתורם לרוקטס.
            אז הבולס הפיקו לקחים וחיזקו את נק' החולשה של הקבוצה.
            ולזה לא היה סתם חיזוק, הם לקחו את אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, שחקן שהיה תפור למידותיה של הבולס.

            בדיוק כמו שגולדן סטייט הפכו מקבוצת התקפה אדירה לקבוצת התקפה היסטורית,
            הבולס הפכו מקבוצת הגנה אדירה לקבוצת הגנה היסטורית.

          4. איש, ממש לא (דווקא היה רומנטי לחזור למקום שבו הכל התחיל בלונגהורנס). כי עדיין היה קרב אמיתי בליגה. היתה סן אנטוניו, היתה גולדן סטייט, היתה קליבלנד. ומתחת היו קבוצות כמו יוסטון וקליפרס שמאמינות שטרייד אחד יכול לתת להם צ'אנס אמיתי לנצח. כרגע זה הכל קרב על מקום שני או תפילה לפציעה בטיימינג קריטי.
            ועידו עניתי לך אלף פעם. יוסטון היו במצוקה כלכלית. הם לא היו יכולים להשאיר את מוזס מלון בכל מקרה. אין כאן בכלל מקום להשוואה. הוא לא "בגד" ולא "נטש" את הקבוצה שלו. הוא לא כפה על הקבוצה שום דבר. פילדלפיה הגישו הצעה שלא יכל לסרב לה. למיטב ידיעתי הוא לא קיבל שום הצעה בגובה הזה מקבוצה אחרת בליגה ואם כן, הבחירה היתה של יוסטון.
            שוב אגיד, לא זוכר מהלך כזה פחדני מבחינה ספורטיבית של כוכב בשיאו בכל ההיסטוריה של הליגה.
            עדיין לא לוקח כלום מזה שהוא שחקן נהדר, אולי ה number 2 הגדול בכל הזמנים. אבל תמיד יהיה number 2 בספר שלי.

          5. א) לונגהורנס, 😀 ענק

            ב) וכריס פול בוחר לעבור לרוקטס ומייתר לחלוטין את הסיכויים של הבלייזרס הגריזליז, הקליפרס, הג'אז הפליקנס לתת פייט על הסיבוב השני של הפליאוף ומקום בגמר המערב.

            זה נראה לך טענה טפשית? זה בגלל שהיא אכן כזאת. (בדיוק כמו שהיא במקור)

          6. אז אם אני מסכם את הטיעון שלך: להרוס את התחרותיות בליגה מסיבות פיננסיות בסדר אבל להרוס את התחרותיות כי אתה רוצה אליפות לא בסדר.
            לא משנה כמה פעמים תגיד את זה ליוסטון לא הייתה שום בחירה במקרה של מאלון. אני לא מבין על סמך מה אתה חוזר על זה כל הזמן.

          7. פאסט פורוורד שלושים שנה בעתיד…

            מה פתאום, מה שבריאונטה סקלבריני-מילר עשה במעבר לניקס משיקגו לא דומה בכלל(אפילו לא בטיפה) למה שדוראנט עשה כשעבר לווריירס. המעבר של דוראנט היה לגטימי לגמרי וזה בכלל אשמת פרסטי שהכריח אותו לעבור לווריירס. סקלבריני-מילר הרס את כל הליגה במהלך הכי פחדני נבזי ושפל בהסטוריה של הNBA.

          8. עידו גם פעם אחרונה שאני אגיב בנושא הזה, סתם כי זה כבר ללכת סחור סחור על אותו נושא. אם לא הבנת מה הבעיה שלי עם דוראנט ומה ההבדל עם המקרה של מוזס מלון כנראה שאני לא עושה עבודה טובה בלהסביר את עצמי, אבל לא יעזרו לי גם עוד 20 הודעות.
            מוזס מלון לא היה זה שבחר את גורלו. הקבוצה שלו לא יכלה להחזיק אותו. לא היה לה כסף. זמנים אחרים. פחות טובים בליגה.
            דוראנט לקח את גורלו במו ידיו. ההחלטה היתה אך ורק שלו, הבחירה אך ורק עליו. הוא בחר ללכת בדרך הקלה. ללכת לקבוצה של 73-9, תוך נטישה של הקבוצה שלו שהיתה קונטנדרית בפני עצמה. הוא בחר בזה כדי לא לשאת את הנטל בעצמו. הוא לא רצה שהקבוצה תצטרך אותו. מילים שלו. מבחינתי זו כניעה ספורטיבית. מבחינת כסף ומבחינת "הרגשה", באמת שלא מעניין אותי כאוהד. לא נכנס לשחקנים לחשבון בנק אבל כן זכותי לשפוט אותם כאוהד ספורט על הבחירות הספורטיביות שהם עושים.
            על הדרך הוא הרס את הליגה לשנים קדימה. שיהיה לו לבריאות.

          9. ניב זה לא ללכת סחור סחור זה להבהיר את הנקודה. אתה לא רוצה להגיב – בסדר. אבל תבין שזו התחמקות. אני לגמרי מבין מה יש לך נגד דוראנט אבל מנסה להדגיש שזה לא שונה מהותית ממקרים אחרים.
            מאלון היה יכול לבחור כמעט בכל קבוצה שירצה. הוא בחר בפילי. נכון זה לא היה בגלל שהיה להם סיכוי טוב יותר לאליפות אלא בגלל שהם יכלו להציע לו הכי הרבה כסף. התוצאה הייתה די דומה בשני המקרים.
            מבחינתי דווקא השיקול של דוראנט הוא יותר "ספורטיבי" – הוא רצה לנצח.
            אני חושב שאתה מסלף את הדברים של דוראנט (אם אני לא טועה הוא אמר שהוא רוצה להיות במקום בו רוצים אותו או משהו כזה) בכל מקרה היה עליו נטל הוכחה עצום העונה. להציג את המעבר כבריחה מאחריות זה התעלמות מהמון גורמים אחרים, כמו סגנון המשחק ב-OKC (דוראנט הראה שהוא יכול אחרת), היחס הדי מעליב של האוהדים, ועוד. בסופו של דבר הוא לקח החלטה לא פשוטה עבורו כשכולם מנסים לצבוע אותה בשחור או בלבן. זכותנו לשפוט כאוהדים אבל אני חושב שהצורך הזה להציג את השחקנים מצד אחד כ "בעלי ביציים", "זכרי אלפא" ועוד כל מיני קלישאות" לעומת "פחדנים", "משתינים המכנסיים" וכו' מצד שני.
            אני אישית מאמין יותר בבחירות של השחקנים מאשר באילו של מנהלי הקבוצות. בסך הכל מדובר בספורטאים שהשאיפה הראשונית כמעט של כולם היא לנצח. כך שאם ניתן להם לעשות את הבחירות שלהם אני מאמין שנקבל תחרות.

          10. לא מתחמק, פשוט מנסיון עם משפחת גילרי יש בעייה לסיים וויכוחים (מת לשבת איתכם בארוחת שישי מתישהו). אני בטוח שאם תנסו תבינו את הנקודה שלי שניכם. אני לא מנסה לשכנע אתכם שהדיעה שלי נכונה רק להביע את דעתי.

          11. אוקי, אז ברצינות מלאה ובלי מה נכון מה האמת וכו.

            אם בא אוהד בלייזרס ומתלונן על פול והמעבר שלו לרוקטס, ואומר שזה מהלך פחדני של פול, הורס את התחרותיות בליגה ופוגע בהנאה שלו. מה אתה חושב על דעה כזאת ומה אתה היית אומר לו?

          12. בגלל זה אני מנסה לתמצת את מה שהבנתי מדעתך. אם אתה לא מסכים עם השורה הסופית אז רציתי שתסביר. כדי למקד את הדיון בוא תתיחס לשאלות הבאות:
            אתה מסכים שגם למאלון הייתה הבחירה לאן ללכת? (כמו גם שהייתה לו הבחירה להישאר בשכר מגוחך, אבל נסכים שזו לא ממש אופציה).
            אז למה אתה אומר שאם דוראנט היה בוחר בספרס או בסלטיקס זה היה בסדר מבחינתך?
            באותה מידה מאלון היה יכול לבחור בניקס לדוגמא ולנסות להפוך אותם לקונטנדרים. למה ללכת אחרי הכסף הגדול למקום שבאופן מובהק שובר את התחרות זה לגיטימי יותר? זו לא בחירה ספורטיבית בנוסף לפיננסית?

          13. אין כאן בכלל השוואה. גם לא לאולדריג'. רואים שהייתם באיזה נבחרת דיבייט בילדות, מתים על לנצח בוויכוחים. בחיי שזה מתיש.
            לדעתי מדובר כאן על מקרה חד פעמי מבחינת הסיטואציה כלפי הקבוצה שלו, רמת המהלך וההשפעה על הליגה והבחירה האישית של השחקן.
            אתם אומרים שלא? סבבה. מקבל, וואטאבר. כריס פול הולך לרוקטס זה בדיוק כמו דוראנט לווריורז. בול.
            עדיין ולא משנה מה תגידו וכמה פעמים דוראנט איבד כל הערכה שלי. גם בעוד 20 שנה. עד שיוכיח שיוכל לנצח כשחקן מוביל.
            שזה מחזיר אותנו לדיון על קיירי, ולהחלטה שלו לצאת מהצל של לברון. החלטה שהיא 100% מקובלת בעיני. גם אם לוח הזמנים תמוה ביותר.

          14. בחייאת בחיים לא הייתי בשום דיבייט -טים נשמע משעמם רצח. אני מנסה לקיים איתך דיון לא לנצח ויכוח. לצערי אתה לא מסוגל לענות לשאלות כשזה מגיע לנקודות מסוימות. מזלך שקאפקייק לא כאן כי הוא היה צולב אותך.
            אבל שיהיה, יאללה תמשיך לשנוא חופשי.

          15. לא שונא את דוראנט. את ג'ורדן שנאתי ברמת הדמות. את דוראנט סתם לא מעריך מבחינה ספורטיבית. דווקא נראה לי אחלה גבר ושחקן כדורסל נהדר.
            לגבי השאלות עניתי לך אלף פעם, אני פשוט כבר מיואש מלנסות להסביר את הנקודה.
            אני אנסה פעם אחרונה. הסיפור עם מלון שונה לחלוטין בגלל שהמצב היה שונה לחלוטין. לקבוצה שלו לא היתה יכולת כספית להשאיר אותו. אף אחד לא כעס עליו ביוסטון. אלו היו זמנים אחרים ושחקנים לא יכלו פשוט לוותר על מיליונים כמו שעושים היום. הוא הלך על ההצעה הגבוהה ביותר וזהו. אין כאן 'מה אם'. הבחירה שלו היתה פשוטה.
            לגבי דוראנט, אם היה הולך לספרס הייתי מבין את הסיפור של ללכת לקבוצה שהיא 'קבוצה'. קבוצה שבאמת תצטרך אותו ואת היכולות שלו. קבוצה עם סיכוי לתת פייט לגולדן סטייט ולקאבס. אם היה הולך לקליפרס הוא היה הופך למושיע של העיר, כנ"ל בבוסטון. אם היה בוחר להישאר שנה באוקלהומה לתת עוד צ'אנס אחרון לאליפות הייתי הכי מעריך אותו. כל בחירה אחרת הייתי מבין מבחינה ספורטיבית ואת האתגר שבה. הבחירה בגולדן סטייט היא מבחינתי בחירה רופסת של שחקן שלא מאמין בעצמו וביכולת שלו להוביל קבוצה לאליפות.
            זהו, לא יודע איך לנסח את זה יותר טוב. מצטער.

          16. אז יכולת פשוט לענות ב:כן לשאלה: לשבור את התחרותיות בשביל כסף בסדר אבל בשביל אליפות לא בסדר. זה לגיטימי.
            אני רק אתן את הצד שלי לגבי זה. באותה מידה שלמאלון הייתה הזדמנות חד פעימת להרוויח כסף במידה חסרת תקדים גם דוראנט הרגיש שיש לו הזדמנות חד פעמית להיות חלק מקבוצה שמשחקת כדורסל בסגנון חסר תקדים ( לא המצאה שלי – דברים שהוא אמר). למה זה לא יכול להיות חלק ממערך שיקולים? למה זה פחות ספורטיבי? להיפך זה רצון למקסם את מה שניתן מתוך המשחק= המקצוע שלו.

          17. לא ידעתי שיש מילון ליברטריני. אתה יכול לשלוח לי בבקשה? אני מסתפק בלראות parks and recs כדי לדעת כל מה שצריך לדעת על ליברטריאנים.

          18. זו לא התשובה שלו
            התשובה שלו היא- הוא צריך להראות שהוא גבר-גבר, להוביל כמו אלפא ולהראות לעולם את הז*ן המפותח שלו. לא לחכות שדריימונד יראה אותו לעולם כשהוא ישן.

          19. נראה לי שיש לך חור קטן בהשכלה משה. לא המקום והזמן להיכנס לפוליטיקה. אבל תראה כמה פרקים של parks & Rec, אולי תצליח למצוא הומור גם בלי להכניס את המילה ז*ן פנימה.

          20. אתה מתכוון לסדרה הזו שחגגה את העבודה השקטה והלא מוערכת של הממשלה, ונתנה כקונטרה מיליארדר שכול מה שהוא אנוגע בו הופך לזהב? ממש מציאותי.

    2. אני לא מצליח להבין למה זו דרך לא ספורטיבית.
      דוראנט כשחקן חופשי בחר לשחק בקבוצה שהכי התאימה לו.
      לא הייתה שום פגיעה בכללי התחרות.

      אני אציג את טענתי אחרת –

      אתה אוהד ג'ורדן.
      כאשר רודמן הצטרף לקבוצה ב-96',
      גם זו הייתה פגיעה בתחרות בליגה?
      רודמן, פעמיים שחקן ההגנה של העונה,
      ב-7 השנים שקדמו להצטרפותו לבולס הוא היה בכל אחת מהשנים באחת מחמישיות ההגנה (5 פעמים חמישייה ראשונה), ופעמיים הוא נבחר ל-ALL NBA (חמישייה שלישית),
      כולל בעונה לפני שהוא הצטרף לבולס.
      אנחנו מדברים על כך ששחקן ההגנה מס' 1 ב-NBA, מי שהיה מלך הרב' ב-91', 92', 93', 94', ו-95', שמצטרף לקלע מספר 1 בליגה, ואולי מי שהוא ה-GOAT,
      ולקבוצה שזכתה באליפויות ב-91', 92', ו-93'.

      אז ב-96', גם אז הייתה בעד אלון ורפי?

      1. אם אין ועדה מסדרת שדואגת ל"תחרותיות" של הליגה ע"י סידור השחקנים בקבוצות בצורה שמוציאה אותן הכי מאוזנות שרק אפשר אז הליגה לא ספורטיבית. מה לא ברור? הקומישינר מנכ"ל יו"ר ואב כל הדרקונים ברח וכל מה שעגל קיבל זה טישירט מחורבן.

      2. להשוות את דוראנט לרודמן מבחינת המעבר לא מתאים לך גיא, דוראנט הוא השחקן ה2 הטוב בעולם ושחקן התקפה בלתי עציר (כן בדירוג ה sf הוא כמה מקומות מעל פיפן), רודמן לעולם לא היה בטופ 20. דוראנט הצטרף לקבוצה שהייתה רחוקה דקה זאת שהפסיד לה ב5 דקות האחרונות של משחק 7. כמובן שמבחינה תחרותית הכל כשר, אבל זה מהלך פחדני שבתור שחקן הוא חייב להבין שהוא יקבל ביקורת על כך ובצדק. לעולם לא היה שילוב כזה של כישרון ואיכות בקבוצה אחת

  20. ממתי אוהדי ספורט התחילו לדבר בשם דוראנט, או בשם הבעלים של גולדן סטייט – ושכחו לדבר בשם עצמם כאוהדי ספורט?
    כן, דוראנט עשה מה שטוב לו. וכן, הבעלים של גולדן סטייט עשו הכל כדי לחזק את הקבוצה שלהם, ולעזאזל התחרות. הכל fare and square. אז מה?
    המהלך שנוצר דפק את הליגה, דפק לפחות 4-5 קבוצות שעוד ניסו לייצר תחרות – הספרז, יוסטון, קאבס, בוסטון וכו' – וכאוהד ממוצע (ובטח של אחת מהן), זה צעד מבאס, חלש אופי, רכרוכי, עלוב, כמעט חסר תקדים.
    אני מודע לכוח השני שעומד מנגד – הרצון של אנשים לא לראות את לברון ג'יימס זוכה באליפות, ויהיה המחיר אשר יהיה. כלומר, עדיף שהשטן הגדול לברון לא יזכה, במחיר שושלת של השטן הקטן דוראנט. זה סנטימנט שרווח גם כאן. אבל אם מסתכלים בתכלס – דוראנט האפיל על מורו ורבו. ולא, אי אפשר לגלות שום התלהבות מהדבר הזה.

    1. אי אפשר לחשוד בי שאני אוהד של גולדן סטייט,
      או הייטר של לברון.

      כאוהד, אני מצפה מכל שחקן לתת את כל מה שיש לו כאשר הוא משחק,
      ומקבוצה לנסות להתחזק ככל שהיא יכולה.
      וזה בדיוק מה שגולדן סטייט עשו.
      אני לא מצליח להבין למה דוראנט נושא על כתפיו את התחרותיות בליגה,
      למה צריכות לעניין אותו בוסטון, ספרס, יוסטון, או הקאבס?
      זו לא "האימפריה" הראשונה בליגה.
      גם לא האחרונה.
      הדרך לנצח?
      להיות טובים יותר. לא לייחל שהם ייחלשו.

      1. קח אותו במתנה 🙂 נו באמת, איזה דמיון יש בין ההצטרפות של LMA לספרז, לזו של פריקינג KD לקבוצת ה-9-73? אין לזה אח ורע. כריסטיאנו רונאלדו עובר לברצלונה, בערך.
        ושוב: הכל לג'יט. אני רק לא מבין למה אוהדים מגוננים על שיקול של שחקן אנוכי וחלש אופי אחד, במקום הצד שלהם כאוהדים, בוודאי אם אתה לא לברון-הייטר סלאש גולדן-סטייט פאנבוי.

        1. זה מקרה דומה רק טיפה יותר חלש. שחקן חמישיית ליגה שניה מקבוצת פלייאוף צעירה יחסית עובר לאלופה מלפני שנה שפישלה בפלייאוף האחרון.
          הוא מוותר על החוזה המקסימי שהקבוצה שלו יכוה להציע כשהיו לו מספר מחזרות אחרות רק עם סיכוי קטן יותר לאליפות".
          אז כן אולדריג' הוא לא דוראנט והספרס לא הווריורס. אבל אם מקרה אחד מפריע לך אז גם השני לא צריך לעבור לידך בשקט. העובדה שהסיפור לא הצליח לכל כך בספרס רק צריכה לשמש עדות לכך שגם המעבר של דוראנט לא בהכרח היה עובר בצורה חלקה כל כך.

          1. מתי בדיוק שחקן ההתקפה הטוב בליגה בר לקבוצה שרחוקה דקה מריפיט שהדיחה אותו ב5 דקות האחרונות של משחק 7. אין שום השוואה/דמיון בין המקרה של אולדריג למקרה של דוראנט. דוראנט לקח את ההחלטה של לברון כמה צעדים קדימה

          2. הסברתי בפירוט בתגובה לנתי למה יש דמיון. כמובן שהמקרה של דוראנט קיצוני יותר אבל זה לא מוחק את הדמיון. כרגיל כמו כל תגובה שלך הכל מוצא מפרופורציה. יש רק שחור או לבן אין באמצע.

          3. איך בדיוק מוצא מפרופרציה? קבוצת ה73-9 שהפסידה בדקה האחרונה של גיים 7 את ההזדמנות לעשות ריפיט אם הMVP הבלתי מעורער. שדוראנט היה רחוק 5 דקות מלהדיח אותה. לעולם לא היה מקרה זהה ששחקן כל כך איכותי בפריים שלו עבר לקבוצה עם כזאת כישרון. מתי שחקן על נוסף עבר לקבוצה שניצחה אותו במשחק 7. דוראנט הטה את מאזן הכוחות בצורה כל כך חדה בליגה, בטח בסדרה של הטוב מ7 שרק פציעה הייתה מונעת מהם אליפות (אתה מוזמן לחזור לתגובות שלי ושל סומסום בתחילת השנה).

          4. בקיץ 2010,
            2 השחקנים הטובים בליגה לא בחרו לשחק ביחד?
            ובדרך צרפו עוד שחקן טופ 10?

            במה ההצהרה שלהם (5,6,7) שונה מזו של דוראנט?

            אני באמת לא מצליח להבין את התרעומת נגד דוראנט.
            הוא בחר לשחק במקום בו השאיפות שלו יכולות להתממש.
            יש מי שחשוב להם יותר כסף, יש מי שסביבת עבודה נעימה, ויש מי שחשובה לו ההצלחה המקצועית.
            שחקני כדורסל פועלים בדיוק כמו כל אדם –
            הם בוחרים במה שייתן להם תועלת מקסימלית.
            דוראנט לא הראשון, ולא האחרון, שבוחר במה שטוב לו.
            וטוב שכך –
            אבוי לנו אם "בעל הבית" יוכל לבחור עבורנו.

          5. איך להוציא מפרופורציות? להגיד אין על מה לשחק, אפשר לסגור את העסק וכו – זה להוציא מפרופורציה. להגיד שאף פעם לא היה שום מעבר שמתקרב לזה זה להוציא מפרופורציה.
            לכל מעבר "שובר מאזן" כזה בהיסטוריה יש את היחודיות שלו. ברור שגם במקרה של דוראנט יהיה "מעולם לא קרה ש…"אבל גם למעבר של מאלון לסיקסרס יש א ה"מעולם לא קרה ש.." שלו. אז כן הקבוצה לקחה את אחת האליפויות הדומיננטיות ביותר ואז שנה לאחר מכן הודחה בסיבוב הראשון.
            כשהלייקרס הביאו את קרל מאלון וגארי פייטון אחרי איבוד האליפות לספרס כולם סגרו את הליגה. התוצאה בסוף ידועה – אחת האליפויות המרגשות שהליגה ידעה. שום דבר לא סגור גם כשיש קבוצה הרבה יותר טובה מהשאר.
            כן גולדן סטייט אספו כמות כישרון התקפי שלא נראתה כמוה יחד על המגרש. אבל הפרשי הרמות הם לא כאלו שלא ניתן להתגבר ולהפתיע. בשנה שעברה הצאפרות של נסיבות מנעה מהם להתמודד עם תחרות אמיתית עד הגמר – שם הם באמת הרשימו. אז בוא לא נוציא מפרופורציות ונזכור שתמיד היו פייבוריטיות מי ברורה יותר ומי פחות.

          6. לעולם לא היה שחקן ברמה של דוראנט בשיאו שהצטרף לקבוצה איכותית כל כך כמו גולדן סטייט ששברה כל שיא אפשרי עונה לפני, בנוייה על הנעת כדור, זה לא הNFL בסדרה של 7 כשהבדלי הכישרון כל כך גדולים הסיכוי להפתעה קטן משמעותית. הוא לקח את כל עניין הסופר טים כמה צעדים קדימה, ההבדליםהעיקרירייץל בין המעברים הוא בצורה (מצד אחד עם ההחלטה הדוחה ונאום הטבעות), ומצד שני הקבוצה שבחר להצטרף (קבוצה שרצה כמה שנים ביחד, שהדיחה אותו ב5 דקות האחרונות של גיים 7). כמובן שהם שחקניים חופשיים אבל זכותנו כאוהדים לתת עליהם ביקורת

        2. יש לך זיכרון קצר, אסף . כש- LMA הודיע על עזיבת פורטלנד זה היכה גלים בליגה . חצי מהקבוצות רדפו אחריו . כולם היו בטוחים שהוא יהפוך כוכב עליון בס"א ורבים הימרו באותו קיץ שס"א תקדים את הווריורס במערב.
          היום אתה מדבר מעומק האכזבה על כך ש-LMA לא נותן בס"א את שציפו ממנו . TOUGH LUCK

    2. לא חושבת שדוראנט מצטרף זה לא כוחות, הקאבס ניצחו אותם בסדרה מטורפת שהם הובילו כזכור והם לא היחידים שנתנו פייט, זה פשטני מדי. אני דווקא חושבת שזה העיר שחקנים לחשוב אחרת על פרי אייג'נסי.

  21. גיא אני שולח אותך לתגובה שלי אליך במס׳ 20 סתם כי נראה לי שתחמיץ אותה ומעניין אותי לשמוע מה תאמר בנושא.

  22. טור יפה. אבל – יש הבדל ענק בין לברון ודוראנט לבין קיירי. הם עזבו קבוצה כשחקנים חופשים – הציפיה מהם להיות לויאלים לא באמת קשורה למציאות בחיים. קיירי דורש לעבור בטרייד כשהוא תחת חוזה. חוקי- הוא לא הכריח אף אחד לעשות כלום, אבל מסריח מאוד

  23. טור מצוין. נשמח אם תתני את הזוית גם בתגובות . ולעצם הענין גם אני מבין ששחקן אמור לעשות מה שטוב לעצמו ולקריירה שלו ולא אמור לקחת בחשבון את הבכי של אפלטון על איבוד סיכויו לאליפות. העניין של כוכב ענק שהמורשת שלו היא לסחוב לבדו קבוצה לאליפות טובה בעיקר לסרטים רומנטיים. דוראנט ולפניו לברון ועוד נתנו כל אחד 6-7 שנים בקבוצה שבחרה אותם וניסו בכל הכח לסחוב אותם ולהצליח שם. אפשר לחלוק על הסגנון ( " ההחלטה" ) אבל הרעיון בעייני הגיוני לא פחות מךהישאר בקבוצה בינונית ולשחק עבור סטטיסטיקה אישית וmvp. אם יש לי טענות , הם מכוונות בעיקר לגולדן סטייט עצמה שהפכה את עצמה מקבוצה אדירה שנבנתה מהחלטות נכונות ובחירות בדראפט קבוצה סימפטית שגם היא דורסנית היא נבנתה בזכות גמורה. לקבוצה אופורטוניסטית שמנצלת פירצות בחוק כדי להבטיח אליפות אינסטנט .

  24. הנושא העיקרי שמאלף רבים מקהילת הליגה אליו הוא כל נושא הקאבס כרגע.

    ההתנהלות הקיץ מסמלת בלי צל של ספק שהמועדון בדרך למקום לא טוב. וזה לא נגמר רק בקיירי כאן.

    גם ההחתמות של הקאבס מהוות עבורנו השתקפות של המצב שקיים בקבוצה ורק אלו שנמצאים בליגה יכולים לראות אותה ללא כחל וסרק –
    מדובר על פצצה מתקתקת. ה-"פוטנציאל" לפיצוץ היה קיים כבר מהעונה הראשונה של לברון כשחזר לקליבלנד עם כל הסיפורים סביב בלאט ולאחר מכן דובר גם על ההתאמה של קווין לאב בכל הקונספט שמתעצב בקבוצה.
    לטעמי, ההחתמות של הקאבס מהוות, אחת אחרי השנייה, החתמות רעות של הקבוצה.
    # חוזה קלדרון הוא פשוט עוד קלעי מה-3, כאשר בפועל הוא לא אמור באמת להוסיף יותר מדי, כי מעבר ל-"ניסיון" שלו (שכמעט ולא קיים בפלייאוף – איפה שאמור להיות קריטי יותר הניסיון לקאבס), הוא חור עצום בהגנה ובהתקפה אין לו שום דבר להוסיף מעבר לקליעה מה-3, כי הוא לא חודר כמעט. הוא פשוט איטי מאוד. כמו הרבה מהשחקנים בקאבס כרגע.
    # ג'ף גרין. "פאטה מורגנה" הוא הגדרה טובה מבחינתי לגביו. כל פעם שקבוצה חושבת על החתמה שלו, היא כנראה מסתכלת על העובדה שהסטטיסטיקה היבשה שלו נראית טוב. שהוא אתלטי. שיש לו פה ושם משחקים של 20+ נקודות. בפועל, זה שחקן שמדורג בטופ 3 השחקנים שמשפיעים הכי פחות עבור קבוצתם על המגרש מאז 2001. אי לכך, אין טעם להסביר ש-"למרות הכלים הפיזיים שלו, הם לא ממש באים לידי ביטוי בפועל", כי זה ברור כשמש כשמבינים את הדירוג של גרין באספקט הזה. בסופו של יום, כל שנה זה אותו דבר איתו – הוא מגיע לקבוצה, אנשים בה מאמינים שבה הוא ישתנה ויהיה אקס פקטור ועד הדד ליין כבר מנסים להיפטר ממנו. להגיע למצב שאתה לא מצליח להפיק לקחים מהניהול הכושל של אורלנדו בשנה האחרונה הוא הישג בפניי עצמו. אך אף אחד לא מציין זאת, כי הוא הגיע על חוזה מינימום. אוקיי. כי זה בסדר שנוסיף עוד פרוייקט לאוסף ה-"מתקשים בליגה, אך אולי לא עם LBJ". זה מה שידחוף אותם קדימה.
    # צ'די אוסמן – לטעמי, עם צ'די הקאבס מנסים לחקות את "פרוייקט פרוייקט פטריק מק'או" מהווריורס ולקוות שיקום אצלם רוקי שישתפר פלאים במערכת שרוב הפוקוס בו הולך לאחרים. להגיד את האמת? למרות ההמימות סביב ההחתמה הזאת שנקברה מתחת לרדאר, אני רואה בה כרגע את זאת שתניב הכי הרבה רווח לקבוצה בפוטנציה. אך עם זאת, כשמדובר במערכת שכרגע לא מתפקדת, אני לא חש בטוח בלהגיד שבקאבס זה יילך טוב.
    # דרק רוז – מכירים את זה שאתם לפעמים לא יודעים לזהות פרופורציה של משהו שאתם מזמינים? בין אם זה אוכל, ביגוד וכדומה? ואז נוצר מצב שאתם מקבלים פתאום חולצה שאמורה להיות באזור ה-M או L ובמקום זאת קיבלתם XXL? אז תסתכלו על החתמת גרין, תכפילו את ההייפ באותה מידה לא מבוקרת כמו בדוגמא ותקבלו את המצב שאני רואה כרגע בכל הנוגע להחתמת רוז.
    שוב, החוזה טוב וזה בהחלט החתמה בעלת פוטנציאל לרווח גבוה, לעומת הפסד נמוך. אבל…כל זה רלוונטי רק במידה ואירווינג בתמונה…דרק רוז הנוכחי הוא, בשום צורה שהיא, לא רכז פותח של קונטנדרית רצינית. להגיד שהוא יתאים טוב לצד לברון הן דברי הבאי. הוא לא קולע טוב מקו ה-3, הוא עוד שחקן בינוני מינוס בהגנה, הוא זקוק המון לכדור בידיו כדי להיות אפקטיבי (ובגלל שהוא פחות אפקטיבי כקלעי, הוא כביכול זקוק לכדור בידיו יותר מקיירי). ואולי הדבר הכי חשוב וזה משהו שגם אם רוז ירצה, יהיה לו קשה לשנות זאת – הוא חסר עמידות כשמדובר על הבריאות שלו. אפילו אם בשנתיים האחרונות הנושא טיפה שכך, עדיין הוא לא שיחק מעל 66 משחקים בעונה מאז עונת 2010-2011. וזה כאשר הוא גם לא חווה את אינטנסיביות הפלייאוף על הגוף מאז עונת 2014/15. ההחתמה שלו הייתה יכולה להוות מן אקס פקטור, כאשר מדובר על שחקן שעולה מהספסל ל-20 דקות והוא יכול להחזיק את הכדור בידו כשקיירי ולברון על הספסל ולהיעזר בקלעי ה-3 הרבים סביבו כדי למצות את יכולותיו וגם לשמור על עצמו "על אש קטנה" עד הגעה לשלבים המאוחרים של העונה. אבל עכשיו? חלק מדברים עליו כרכז הפותח של הקבוצה כאשר ייפתח מחנה האימונים של הקבוצה. אז ברור שהוא יקפוץ על המציאה הזאת, אבל לקאבס היא דווקא לא הופכת לחכמה במצב כזה. אני אישית לא חושב שזאת באמת החתמה טובה, אם התכנון הוא שרוז יהיה הרכז הפותח.

    אז לסיכומו של עניין, מה היה כאן?
    החלפנו בעצם את דרון וויליאמס (שהיה גרוע אצלם) בחוזה קלדרון (שראה את ההופעה של וויליאמס ואמר HOLD MY BEER…).
    הפכנו לקבוצה התורנית שמחתימה את ג'ף גרין וחושבת שהיא דווקא תהיה זאת שתמצה את הפוטנציאל שלו (והבחור כבר בן 30, כן?).
    החתמנו רוקי שצפוי לקבל דווקא דקות משמעותיות. דקות G League משמעותיות…
    ודרק רוז הפך מהחתמה קרובה לסף הגאונית, לכזאת שיכולה להסתיים ככישלון קולוסאלי.

    אני מסתכל על זה ואני פשוט לא מצליח להבין מדוע קיירי רוצה לעזוב…בעיקר כשידוע שההחתמות בקבוצה מונעות המון מהתערבות של לברון בהן.

    ואם כבר נכנסנו לנושא קיירי – המצב הזה שם את הקאבס בין הפשיט לסדן. שלל הדיווחים בנושא די מבהירים לנו שהקאבס ידעו על המצב כבר מעל שבוע לפני שהידיעה מצאה לה מהלכים אל פניי הציבור הרחב. אם היה להם GM שיודע להוציא מלימונים מיץ, הוא אולי היה מצליח לסדר טרייד מפתיע בסגנון מעבר דרון וויליאמס (עוד פעם הוא..) לברוקלין בזמנו. כעת, ברור שעדיין הם יכולים לקבל עליו רווח עצום, אך יש גם בסוף אפקט הפוך לכל ההמתנה הזאת וככל שנתקרב לפתיחת מחנה האימונים, הערך של קיירי גם יתחיל לרדת. זאת מכיוון שידוע לכל שנחצה הרוביקון לגביי הקשר בין קיירי ולברון, כאשר גם ידוע לכולם שהוא לא מעוניין להישאר שם. כמו שכבר קרה עד כה הקיץ, אני לא רואה מצב בו הקאבס מעבירים כרגע את קיירי לשום קבוצה מהמזרח (מצטער אוהדי הניקס, הסלטיקס וגם שמעתי על מילווקי איפשהו… – טרייד אתכם פשוט לא מהווה שום היגיון. מי שרוצה לדעת מדוע אני חושב כאן, שיפנה שאלה מצידו בתגובות). כמו כן, למינסוטה הוא לא יעבור, כי את טיג לא ניתן להעביר ואני לא רואה אותם מעבירים את וויגינס בעידן בו אמנם הרכזים מככבים, אך מוכח שדווקא ה-SF הם האקס פקטור האמיתי בקונטנדריות בליגה הפרו וורסטיליות שנוצרה. וכמובן שעם כל הכבוד לספרס – הצעה ריאלית אין להם עבור קיירי ובגלל שהשאיפות של הקאבס הן עדיין להתחרות על האליפות השנה, חיזוק של קונטנדרית אמיתית לא בא בחשבון. אי לכך, המצבים היחידים שאני רואה אותם מוציאים משהו לפועל הם אלו:

    אופצייה ריאלית 1 – דנבר.

    מה היא יכולה להציע באופן ריאלי ומתקבל לשני הצדדים?

    דנבר מעניקה –
    גארי האריס/ג'מאל מארי (אני נותן עדיפות להאריס ואסביר תכף למה)
    ווילסון צ'אנדלר
    טריי ליילס
    בחירת סיבוב שני

    קליבלנד מעניקה –
    קיירי אירווינג

    * אם רוצים לבצע את הטרייד באופן מסובך יותר, אפשר גם לנסות לבצע עם מיילס פלאמלי סיין אנד טרייד, כחלק מהטרייד הזה ולקבל בתמורה את שאמפרט ואולי גם את החוזה הנגמר של צ'אנינג פריי ביחד איתו. אבל זה פחות ריאלי כרגע..

    למה זה מהווה היגיון?
    קודם כל מבחינת דנבר. מדובר על סטאר נוסף וכזה שכבר עשוי להכניס אותם לשיח על הטופ 4 במערב. אני חושב שהצמדה של קיירי ויוקיץ' + מילסאפ, הוא שילוב מצויין בהתקפה וכזה שמעניק לאירווינג גם את המושכות בצד הזה של המגרש, אך גם נותן לו אופציות רבות להנעת כדור ומיצוי הפוטנציאל שלו מכך שירצו לתת לו את הכדור בידיו בכמה שיותר סיטואציות שטובות עבורו.
    לצד זה, מדוע גם להיפטר דווקא מאותם נכסים שציינתי –
    גארי האריס על חוזה מסתיים. אם דנבר רואה עצמה כפרוייקט לגיטימי ליצירת גרעין שיכול להיאבק בגולדן סטייט ואריות המערב בכלל, הם צריכים למצות את האפשרויות שלהם. ולהעניק חוזה לגארי האריס ייקח מהם המון מהמקום תחת התקרה, הוא, במקום מסויים, מזכיר לי במצב כזה את הטרייד על בראדלי – הוא שומר טוב וקולע טוב מה-3. אי לכך, הוא כבר שווה המון כסף, אבל בתור צלע שלישית ליוקיץ' ומילסאפ (לפחות ע"פ הסכום שהוא עשוי לדרוש) זה יתקע את הקבוצה.
    מעברו של ווילסון צ'אנדלר דווקא פחות אידיאלי לקבוצה, אך בתמורה לאירווינג הם יצטרכו לוותר גם על ווטרן מסויים שיכול בוודאות לתרום לקאבס כבר עכשיו. הצעת פאריד במקום לא תפתה את הקאבס, אשר מחזיקים כבר בדוגמה המתקדמת יותר, בדמותו של TT. מי יחליף אותו בעמדת ה-SF, כאשר גם גאלינרי עזב? זאת תהיה כבר בעייה ליום אחר…יש אופציות שיכולות להוו היגיון עבורם (סתם מציע משהו: פאריד, מאליק ביזלי ובחירת סיבוב שני תמורת קנת' בייזמור מאטלנטה – ההוקס מרוויחים מחליף ווטרן נוסף למלא את החסך שקיים לאחר עזיבת מילסאפ, למרות שברור שזה לוקח דקות לרוקי, ג'ון קולינס, אך הדבר החשוב יותר כאן הוא קבלת שחקן שגם חוזהו נמוך יותר, גם קצר יותר בשנה, וגם תורם בעקיפין לטנקינג מוצלח יותר – בייזמור כבר בן 28. אין בו תמורה אמיתית בפרוייקט החדש באטלנטה. עדיף למכור אותו, לפני שהמנייה תרד עליו. נוסף על כך, הם מקבלים עוד SG צעיר לבניית הפרוייקט החדש שלהם ועוד נכס עתידי בדמות בחירה נוספת).

    לצד כל זה, מדוע זה מהווה היגיון לקאבס?
    1. ווילסון צ'אנדלר יכול לשחק בעמדות ה-2 וה-3 וביחד עם LBJ (אחלה) וגרין (אוי ויי…) הוא יכול פתאום לתת לקאבס אופציה שאני לא יודע כמה חשבו עליה – יישום הרכב קומבו פורוורדים כמו שבוסטון מנסה ליישם. זהו הרכב שכרגע רואים בו פיתרון לבעיית הווריורס ובבוסטון הצליחו ליישם זאת במעט בהצלחה מולם, כך שאין רע בלנסות ללכת לכיוון הזה גם בקאבס.
    2. גארדי האריס. לטעמי יהיה התאמה מצויינת לצד רוז בחמישייה. הוא קולע טוב ושומר טוב. הוא שחקן צעיר שיכול להתפתח. הוא ידרוש בקיץ הבא חוזה גדול, אבל עד אז אין לדעת מה יהיה בקאבס והוא יכול להוות כאבן פינה עבורם בעתיד הרחוק.
    3. טריי ליילס – גבוה שקולע מה-3. צעיר. הוא מהווה בעיניי מחליף ראוי לדקות של צ'אנינג פריי כבר מההתחלה ונותן לקבוצה נכס מצויין לעסקאות עתידיות, בכך שיש את חוזהו המסתיים של פריי כפיתיון לקבוצות רבות.

    אופצייה ריאלית 2 – פיניקס.

    מה היא יכולה להציע באופן ריאלי ומתקבל לשני הצדדים?

    הסאנס מעניקים –
    אריק בלדסו
    טייסון צ'אנדלר
    דרגאן בנדר

    הקאבס מעניקים –
    קיירי אירווינג
    אימן שאמפרט

    למה זה מהווה היגיון?
    הסאנס בעצם מעניקים לקליבלנד אופציה טובה בעמדת הרכז בבלדסו – שחקן שיכול להריץ את ההתקפה, אך לא צפוי להתעקש לאחוז בכדור כמו אירווינג, כאשר LBJ לצידו. הוא אתלטי, כך שהוא משפר את החיסרון הזה אצל הקאבס, ויתרה מכך – הוא גם שומר טוב על 2 עמדות הגארד, כך שתהיה לקאבס אופציה טובה על קרי במידה והם מגיעים לפיינלס. ומאידך, חשוב לציין שלבלדסו 2 חסרונות שתואמים לדרק רוז – עמידות אל מול פציעות וקליעה לא יציבה מה-3. הן לא אקוטיות כמו אצל רוז, אך גם אצלו הן לא מהוות יתרון וייתכן שזה משהו שיגרום לקאבס להסס כאן, כאשר גם רוז נמצא אצלם עכשיו.
    לצד בלדסו, הקאבס יקבלו את טייסון צ'אנדלר בתור סנטר שעדיין אתלטי ותורם טוב בריבאונד, כאשר הינו גבוה מ-TT וייתכן שיצליח לתרום להם בתור גבוה נוסף בתוך הצבע.
    והצלע השלישית בטרייד – דרגאן בנדר. לטעמי האקס פקטור בעסקה הזאת, כי הוא הנכס הכי לא צפוי כאן. שנתו הראשונה העלתה כבר דגל אדום שהוא עלול להיות באסט. אולם, תכונותיו של בנדר נחשבות למצרך נדרש כרגע ב-NBA. הוא יחסית וורסטילי, גבוה, בעל פוטנציאל גבוה להפוך לשומר טוב ובעל טווח יציב הקרוב לקו ה-3 בגיל 19 בלבד.
    אם הוא, איכשהו, יפתיע אותנו בסיטואציה החדשה שיהיה בה, הוא עשוי לאפשר לקאבס אופצייה להעברת אחד מהשחקנים שתופסים את המשבצת של ה-4 (קווין לאב במקרה המופרע לטובה, וצ'אנינג פריי כאופציה הריאלית יותר).

    למה זה טרייד עדיף לפיניקס?
    קיירי במקום בלדסו זה +.
    הוצאת טייסון צ'אנדלר מהמשוואה נותנת מקום נוח לאפשר למרקיז כריס לשחק בתור הסנטר הפותח של הקבוצה (הוא העלה מסת שריר הקיץ בכדי שיוכל להיות אפשרות נורמלית כעת בעמדה 5).
    ובנדר? כאשר יש כבר את כריס, דאדלי ובטח גם ג'וש ג'קסון ייקח דקות בעמדה בהרכב סמול בול, מישהו יהיה הגלגל החמישי. ועם איך שהעונה האחרונה נראתה מצידו, הוא המועמד הראשי להפוך למיותר כאן. אז במקום שגם הקבוצה תדחוף את בנדר לתהום הבאסטים, היא יכולה להשתמש בו כנכס שמנייתו עדיין גדולה ולאפשר לה לרכוש סטאר לקבוצה.
    וחשוב גם לדעת בנוגע לשאמפרט – אמנם הוא עובר בעיקר כדי שהטרייד יתאים כלכלית לשני הצדדים, אך הוא יכול להוות אופציה טובה מאחורי דווין בוקר מהספסל + ווטרן מנוסה יחסית בקבוצה צעירה.

    אופצית WILD CARD – יוטה.

    מה היא יכולה להציע באופן ריאלי ומתקבל לשני הצדדים?

    יוטה מעניקה –
    ג'ו ג'ונסון
    דנטה אקסום/רודני הוד (חובה פוטנציאל צעיר, כאשר אקסום בהחלט האופציה הריאלית יותר כרגע, עקב היותו רכז צעיר + הוד כנראה יהיה חלק מרכזי ביוטה בעונה הקרובה. הרבה יותר מאשר אקסום).
    בחירת סיבוב ראשון

    הקאבס מעניקים –
    קיירי אירווינג

    למה זה מהווה היגיון?
    האמת שההיגיון כאן קיים לטעמי נטו בגלל שיוטה נמצאת במערב ולא במזרח + העובדה שיש באפשרותה להעניק לקאבס גם שחקן מוכח שיתאים למערכת שרצה כרגע בקאבס (ISO JO) ולצידו הם יכולים להעניק לקאבס כישרון צעיר – בוודאות בעמדת הרכז. ומאחר והם צירפו כבר את דרק רוז, הם יכולים להרשות לעצמם להמר גם על רכז צעיר שיתפתח תחת הקבוצה.
    אני משאיר גם את האופציה הזאת כחלון אפשרויות זמין, כי כמו שראינו הקיץ, קבוצות הפתיעו אותנו לא פעם עם בחירתן הסופית ליעד של האולסטאר שהן העבירו. עם הנהלה חדשה ולא יציבה כמו זאת של הקאבס כעת, זה לא יפתיע אותי אם אירווינג ייצא עם שכרו בהפסדו ויגיע לסיטואציה לא עדיפה כל כך, אפילו די בכוונה. אני לא רואה את קובי אלטמן מבצע זאת, אך מכיוון שהוא חדש בתפקידו, אני לא אתפלא שגילברט ידחוף את ראשו שוב ויראה שוב את בעיית המגלומניה שלו ויעשה "דווקא" לקיירי בסיטואציה הזאת.

    לסיכומו של עניין – הסיטואציה הקיץ מלמדת אותנו שמעמד הכוכבים נמצא בשיא חסר תקדים והגענו למצב שהם אלו שדוחפים למעברים הגדולים בליגה ולאו דווקא ה-GM (גם החזקים ביותר שבהם).
    לקרוא להחלטת קיירי בגידה לא נראית לי נכונה כאן ורותם הסברת זאת לטעמי באופן מצוין. איך בעצם שחקן אמור להישאר נאמן לקבוצה שאינה מבצעת את כל המהלכים הדרושים בכדי להציב אותו בסיטואציה הכי טובה עבור הקריירה שלו?
    הקאבס הם בלאגן גדול כרגע. והוא לא רצה להיות בסיטואציה עם לברון. קל להגיד שהוא צריך לשתוק ולשמוח ממה שנוכחות לברון מאפשרת לו, אך בפועל הוא רצה לבנות בעצמו את ה-LEGACY שלו, הוא רוצה כבר לממש זאת, מאחר שהוא כנראה קורא את המפה ורואה שאחרי הקיץ האחרון, הקאבס לא יגיעו רחוק יותר ממה שהם הגיעו אליו בשנה שעברה. לצד זה, עדיין מרגיש לי שחסרים לנו פרטים רבים ואני מניח שבמידה והסאגה הזאת תסגר בסוף בעזיבת קיירי, אנו נשמע עוד פרטים על המקרה, כי אני אישית לא מאמין שלברון הוא הסיבה היחידה להצהרה המפתיעה מצידו של קיירי.

    1. ודבר אחרון – רותם, נראה לי שאנחנו מבינים שלשיקגו קיירי לא יגיע…
      חבל בעיניי, אבל לא יקרה.

      אגב – הדראפט הקרוב גם אמור להיות טוב ולכן אני רואה את הבולס בדרך לעונת טנקינג מכוונת ללא צל של ספק. זה בהחלט מעלה תהיות לגביי מעמדו של וויד בקבוצה בעיניי, אבל כמו שאומרים – נגיע לגשר ואז נחצה אותו (או יותר נכון למצב בבולס – לא גשר, אלא תהום).

      נ.ב, מעניין אותי לדעת אם את מהתומכים בסיסמה החדשה:
      #FIREGARPAX?

    2. חבל שדבר כזה מפורט ואיכותי יתבזבז על תגובה(ועוד מאוחרת) שיפוץ קטן ומדובר בפוסט ברמה גבוהה, תחשוב על זה…

  25. אני לא מכיר את הסיפור של מוזס מלון לעומק אבל יש הבדל עצום בעיניי בין לעבור בגלל כסף לבין מעשה דוראנט.אני לעולם לא אגנה שחקן שעבר תמורת משכורת גבוהה יותר,זו הפרנסה שלו ואין לי שום זכות להיכנס לו לכיס.ויתור על שכר למען תחרותיות זוהי מידת חסידות לא הנורמה.לעומת זאת המעשה של דוראנט הוא שפל שבשפלים ואני אגנה אותו בכל הזדמנות.כוכב שנמצא צעד ורבע מתהילת עולם,במקום לנסות למצוא פתרונות לצליחת המרחק הנותר,בוחר בקיצור דרך לתהילה וסומך על השכחה האנושית שתזכור לו רק את התוצאה ולא את הדרך.אה ואל תאכילו אותי בלוקשים שהוא רק רצה ליהנות כי אני בטוח שמתוך 27 הקבוצות הנותרות היה יכול למצוא הנאה לפחות באחת,ואם לא,הוא מספיק מבוקש כדי שירכיבו לו אחת כזאת שיהנה ממנה.הוא זילזל באינטליגנציה של חובבי הכדורסל כשחשב שיוכל לקנות מורשת על חשבון המתח וההנאה שלנו,בואו נוכיח לו שאנחנו לא טיפשים ונזכור אותו,את מעשהו את מורשתו לדיראון עולם!
    מי לג'ורדן אליי

    1. דבר איתנו עוד 20 שנה…..
      אני אחזור לנקודה שהעליתי כבר. בעולם ללא הווריורס יכול להיות שהיינו מדברים על קיצור הדרך של למארקוס אולדריג' לטבעת. אין קיצורי דרך – אך אחד לא מבטיח לך כלום. מהלך שיכול להיראות נהדר על הנייר יכול להתפוצץ לך בפנים. ללכת לווריורס כשכל הלחץ הוא עליך לקחת אליפות כאן ועכשיו זה לא קיצור דרך. בטח כשמדובר בקבוצה עם כימיה נהדרת שכל חריקה נופלת מיד על הראש לך.
      תשנא חופשי אני בטוח שדוראנט יתקשה לישון בלילה.

      1. + גדול.

        אפשר להגיד כל היום עד כמה זה היה מהלך לא ספורטיבי, אך בפועל הסיכון פה היה עצום והאמת היא שהמהלך הזה לטעמי עשה טוב לליגה ועורר את כל הקבוצות שקרובות לצלחת כדי שיחליטו אם הן מסתערות על המבצר באוקלנד או שהן נסוגות אחורה ומפנות מקום ל-"אמיצות".
        מעבר לכך, הלחץ שהיה על KD בסיטואציה החדשה היה עצום בכנה מידה כמעט חסר תקדים. סיום ללא אליפות בעונה אשתקד היה הופך אותו לצלוב בליגה והיה מסמן עליו אות קין לאורך כל הקריירה שלו.
        אחרי שנים ששיבחו אותו על כמה שהוא מעבר לשחקן טוב, גם אדם טוב, היום הוא נהפך לנחש. אפשר לחשוב שכל העולם מכיר אותו באופן אישי ו-"גילה את פרצופו האמיתי"….זכותו לרצות את הטוב בשבילו. ל-OKC היו שנים רבות להציב סביב דוראנט קבוצה לאליפות ולצערם של שני הצדדים, זה לא הלך. יתר על כן, כמו במקרה עם קיירי עכשיו, גם דוראנט בזמנו זיהה שהוא ו-RW לא הצמד האידיאלי וייתכן שעדיף שהם ייפרדו. נכון שאולי היה עדיף לעזוב בצורה טובה יותר, אך בר היו מקרים גרועים יותר.
        לסיכומו של עניין, אנו לא באמת מסתכלים על הצד של השחקנים שכל עוד הם תחת חוזה, ההתנהלות איתם הוא כמו נכס לכל דבר. אולי דווקא הגיוני שנשבח את השחקנים על כך שהם מחליטים להיות המובילים וליצור עניין בליגה + קובעים את גורלם? כי אני אישית דווקא אוהב את זה. איכשהו בכדורגל זה יותר מתקבל על הדעת, אבל ב-NBA? נעע….ברור שיש את הסיבות לכך, אך הרעיון הוא פשוט – זה לא קורה רק ב-NBA.

      2. עידו , לא היה צל של ספק מהשנייה הראשונה שהלוחמים יקחו אליפות ובאחת הדרכים המשכנעות ביותר מרגע החתימה של דוראנט (אתה מוזמן לחזור לתגובות שלי ושל סומסום בתחילת השנה בקשר לפלייאוף).

          1. הידע המדעי גורס שאני מחזיק כמה תאים שלך בני ערובה בגוף שלי, או ששלחת כמה תאים פולשים על תקן סוס טרויאני לגוף שלי. לא בטוח איזה גרסה מדויקת יותר.

        1. כן, אתה וצבא האמת של סומסום… ממש נביאים אתם. מה זה לא היה שום ספק? ברור שהם הפכו לפייבוריטים גדולים. גם מול הקאבס שנה קודם לא היה אמור להיות ספק. דברים קורים בשטח לכן משחקים את כל המשחקים ולא מכריזים על אלופה בתחילת העונה.
          הניצחון בפלייאוף היה סופר משכנע הרבה בגלל פציעות בצד השני.

    2. אם זה לגטימי ופוסל ביקורת מצידך לעבור עבור משכורת גבוהה יותר ראה עצמך כרואה במעבר דוראנט לגטימי ופןסל אותך מביקורת. כמות הכסף שדוראנט הרוויח מהמעבר הזה ענקית. המשגורת הרשמית שלו מהקבוצה אולי קטנה יותר אבל הרווחים שלו מהעולם מסביב תפחו פי עמה ועמה ומגמדים את ההבדל במשכורת הרשמית מהקבוצה.

      1. ניסיון יפה גם אם שקרי כי שנינו יודעים שלא השכר הוא מה שהניע אותו.ובכל זאת,אם עכשיו יעשה מסיבת עיתונאים ויגיד "שיקרתי,עשיתי את המעבר כי הגעתי למסקנה שזה יכניס לי הכי הרבה כסף ואני שם על כולכם אלף ז – מבטיח שלא תשמע ממני יותר מילה בגנותו ואף אתחיל להעריך אותו.

        1. אם אתה הולך לקבל את מה שהוא אומר כסיבה למעבר שלו אז תעשה זאת. אם אתה לא הולך לקבל את מה שהוא אומר ולבנות ספקולציות וספינים שבהם אתה מתאר את הסיבה ה"אמיתית" אז אל תתלונן על ספקולציות וספינים אחרים.

          1. אני אאמין למילים שיוצאות לו מהפה כשאלו לא יהיו המילים שמציירות אותו באופן הטוב ביותר בעיני הציבור.עד אז,אני אאמין למה שנראית לי הסיבה בשאמת מניעה אותו.וברור שזה סובייקטיבי אבל יש לזה אחיזה במציאות

          2. אז בעצם אתה אומר כאן: כשזה נוח לאג'נדה שלי אז אני אאמין למה שהוא אומר ואשתמש בזה לתמוך בה, וכשזה לא נוח לאג'נדה שלי אז אני לא אאמין למה שהוא אומר ואתעלם מדבריו כי הם לא תומכים בה.

            או במילים אחרות: אני אאמין במה שבא לי ולעזאזל עם המציאות ההגיון וההגינות.

            עכשיו ניב בטח יבוא ויתלונן בפני על זה שאני לא בסדר שאני אומר לך את זה.

          3. אז אני מבין שהתאים האחראים על הבנת הנקרא אצלך נפלו בשבי אצל עידו..
            אמרתי שאאמין למה שהוא אומר גם אם זה סותר את הנרטיב שלי כל עוד מה שהוא אומר זה לא התירוץ האולטימטיבי שהציבור רוצה לשמוע.
            אני מאמין שהוא חיפש את הסיכוי לטבעת,אם יגד שעשה זאת בשביל הכסף\בגלל שבאוקלהומה יש חרא של מזג אוויר\הזין המודלף של דריימונד גרין עשה לו את זה\כל סיבה אחרת שלא תוציא אותו מלאך,אני אזנח את הנרטיב שלי..נשמע לי פייר

          4. נשמה אתה בסה"כ חיקוי סיני של הממזר,תפסיק לחפש אצלי סתירות כי זה חסר סיכוי לאדם שטחי כמוך לרדת לסוף דעתי.

          5. תריץ בדק בית. לא אמרתי שאתה סותר את עצמך. אמרתי שלא מעניין אותך המציאות או להיות קונסיסטנטי בצורת חשיבה שלך אלא רק לראות את הדברים כפי שאתה רוצה לראות אותם.

          6. ISH אתה חייב ללמד אותי פעם איך מגבבים ערימה של מילים בלי לומר בעצם כלום.
            בוא נתחיל מהשיעור השני, את השיעור הראשון קלטתי- כותבים משהו בסגנון הבא: "הרמה הסוציו-שובינסטית ברקורסיה סמי-מחזורית לא תעזור מול השנאה שאתה רוחש בלבל האגרו-פסיכוסימביוטי".

            שלא תבין לא נכון- יש לך כישרון. למשהו. קטנטן. אבל כישרון.

          7. אמרתי לך שאני מורכב מדי בשבילך..
            אבל תפלוט את כל הרפש שלך החוצה..זה הרי ברור שאגרת לך מצבור אגרסיות מילדות בתור הילד הפחות מוצלח והכבשה השחורה של המשפחה.ראית גם אני לא פראייר בפסיכולוגיה יא חביבי

    3. עידו ראיתי שהסתייגת בעצמך מההתאמה של הדוגמא הזו אבל אתה ממשיך להעלות אותה אז בוא נעמוד על ההבדלים:
      1 דוראנט נמצא לפחות בטופ 3 של כל צופה,אולדריג גם בשיא שלו בכלל לא בטוח שהוא נכנס לטופ 15
      2 גם אחרי אובדן האליפות לפני שנתיים לרובנו היה ברור שגולדן היא הטים טו ביט לעומת ספרס שהיתה שווה בין שוות אם לא למטה מזה
      3 אוקלהומה היתה קונטנדרית אמיתית עם דוראנט,אולדריג לא היה קרוב לקחת אליפות בפורטלנד
      4 בהמשך לנק 3 ולעובדה שציינת שעל הנייר ובמציאות הם שני דברים שונים,לדוראנט היתה הוכחה אמיתית לכך שהוא קונטנדר כשהוביל 3-1 מול אותה גולדן.
      5 לאחר כל נק הזכות לאולדריג לעיל,ניתן גם לדון אותו לכף זכות ולהאמין שבחר בספרס בעקבות השיטה והמאמן.אצל דוראנט זה יהיה הרבה יותר נאיבי לחשוב כך לאור כל ההטבות הנלוות לבחירה בגולדן.

      נראה לי שזה מספיק כדי למנוע בכלל בסיס להשוואה.
      ברור שגם המהלך של דוראנט היה הימור,בעולם ללא אפשרות לנבא את העתיד כל צעד הוא הימור,אבל הפחדן לקח את ההימור הכי סולידי האפשרי.
      אני בטוח שדוראנט מתקשה לישון בלילה נוכח מיליונים כמוני שמונעים וימנעו ממנו בגופנו הצנום כניסה לטופ 10 אבר אליו הוא שואף.

      יונתן- לגרום ל5/6 מהליגה ללכת לטנקינג זה לעשות טוב לליגה?חחחח
      כמו שעניתי לעידו,זה ההימור הכי סולידי שיכל לעשות אם הוא רוצה לזכות באליפות.
      אף אחד לא הלין על כך שדוראנט החליט לעזוב,יכול מאוד להיות שלא אהב את הסיטואציה ליד ווסטברוק,כולנו מלינים על הבחירה לאן לעבור.זו גם זכותו המלאה לעבור לגולדן אבל אל תשלול ממני את זכותי לבקר את המהלך ולהגדירו כפחדני,לוזרי,אופורטוניסטי…

      1. 1. העונה האחרונה בפורטלנד הוא היה חמישיה שניה ב-NBA. תסיק מזה מה שאתה רוצה.
        2. האם הווריורס ללא בארנס או תחליף ראוי לו היא עדיין הטים טו ביט? קונדטנדרית ברורה כן , פייבוריטית חד משמעית – לא נראה לי.
        3. אולדריג-לילארד-מקולום כבסיס? יש שיגידו שזה רק עניין של חוסר סבלנות.
        4. אם הייתה לו הוכחה שהוא קונטנדר ב-OKC אז האם להישאר זה לא ההימור הסולידי?
        5. למה מבחינתך אולדריג' בחר בזגכת השיטה והמאמן ואילו על דוראנט אי אפשר להגיד את זה (למרות שהוא מציין את זה בערך בכל הזדמנות)?

        ברור שהמעבר של דוראנט יותר קיצוני אבל בגדול גם זה של אולדריג' די דומה מבחינת הסגנון שלו. אנשים (כמוך לדוגמא) מאד אוהבים להוציא הכל מפרופורוציות. כמובן ש-20 שנה יחזירו את הדברים לפרופורציה ואני מבטיח לך שאף אחד לא יחסום בגופו את הדרך של דוראנט לשום רשימה. אתה יודע מה אפילו לא אתה.

        1. נתי צודק בכל מילה. כל ניסיון ההשוואה בין המעבר של אולדריג' מפורטלנד לספרז, למעבר של דוראנט לגולדן סטייט – אם לא בא לשם תאוות הויכוח, דיבייט-קלאב או לא – מעליב בעצם קיומו. אין שום דמיון קלוש.
          באותה מידה אפשר לציין את המעבר של ערן זהבי לגוואנגז'ו. או המעבר המרעיש של הטבח מאבו שוקרי לסטקיית חצות. או משהו.

          1. כן…. טיעון מאד ענייני.
            ההשוואה היא לא אחד לאחד אלא מצביעה על דמיון בסיטואציה. לטעון שאין בכלל דמיון כזה זו עצימת עיניים.
            בפעם המיליון ברור שהמעבר של דוראנט הרבה יותר קיצוני.
            אתה מוזמן ללכת להיעלב בפינה, עם שאר אוהדי הספרס המפונקים.

          2. אוהדי קבוצה שאבי השושלת שלה הוא אילם, ואז מגיע אחריו הסופרסטאר החדש, שמדבר עוד פחות – מה מפונקים? מוציאים מים מהסלע עם בחירות דראפט סיבוב שלישי, במקרה הטוב, מאנו בן 40, אולדריג' "הנוצץ" במיד-ריינג' ג'אמפר שכבר יצא מחוץ לחוק, והברכיים של טוני. פינוק? נולדנו לסבול. רק תנו צ'אנס שווה לפתוח בכלל את העונה הבאה, מה ביקשנו.

        2. 1 אני מסיק מזה שאסור להסתכל על החמישיות כמדד,הם מטעות כי הם מחויבות לעמדות+ הם נתונות לשיקולים זרים של גיוון,רייטינג,אינטרסים.הם גם מסתכלות במיקרו ולא במאקרו.אבל אני סומך עליך שתדע להיות אוביקטיבי-איפה אתה היית מדרג את אולדריג של לפני המעבר?
          2 תקן אותי אם אני טועה אבל בארנס היה חופשי מוגבל כך שבמקרה שלא היו מוצאים לו תחליף ראוי יכלו פשוט להשוות את שכרו ולהישאר הטים טו ביט.
          3 זה היה אולדריג אנד לילארד באותה תקופה.יש שיגידו שאם לא המעבר של אולדריג לא היינו חוזים בפריחה של מקולום.אה ונייר וזה..
          4 לא,זה לא ההימור הסולידי כי אם לצורך העניין לפני המעבר זה היה: גולדן 35% אליפות קליבלנד 25% אוקלהומה 15% ספרס 10% שאר הליגה 15% זה הפך ל:
          גולדן סטייט 80% קליבלנד 10% שאר הליגה 10%
          5 שוב,הספרס לא היו ההימור הטוב ביותר לאליפות,לכן לגיטימי להאמין שהוא ראה בהם משהו מעבר ל"איפה הסיכויים הכי טובים לטבעת" דוראנט בחר בקבוצה עם הסיכויים הטובים ביותר לכן הוא יצרך לעבוד קשה כפליים כדי לשכנע שלא רק הסיכויים לטבעת לנגד עיניו.
          לא ברור לי מה בדיוק אני מוציא מפרופורציה וברור שעוד 20 שנה הכול יראה אחרת,על זה דוראנט בונה – שכחה והסתכלות על מספרים נטו

  26. היי רותם .
    השם שלי בדוי כאן אז אין טעם לנסות..
    הרבה זמן…
    שכחת לציין בקו את פרדס חנה..
    שכחת לציין שהשתבחת עם השנים ( לפחות לפי התמונה) ואני שכחתי את התחושות..

  27. לגבי שחקנים ללא אליפות אי אפשר שלא להזכיר את סטוקטון ומלון ואוסיף את הורנאסק חבר קבוצתם, מולין וגם ובר.

  28. קראתי באיחור ולא קראתי עדיין תגובות.
    ראשית תודה רבה !.
    2 הבדלים בין קיירי ללברון (דוראנט ).

    1. קיירי כבר לקח אליפות בקאבאס הקבוצה שבחרה בו בדראפט ככה שהוא את המשימה הגדולה כבר עשה (בדומה לקארים שעזיבתו את מילווקי הייתה לאחר אליפות ).

    2. בעיני יש הבדל גדול בין הכוכב הבכיר שעליו נבנית הקבוצה כמו דאנקן ,נוביצקי ,לברון ,דורנט ,מגיק, לארי ומייקל.
    לבין שחקן משני חשוב ככל שיהיה.

    קייירי נבחר אמנם ראשון בדראפט והיה הפרוספקט ….עד ש"הבוגד חזר בתשובה".

    לכן ברגע שהורידו אותו דרגה הוא מבחינתי יכול ורשאי לעזוב בטח ובטח לאחר שעמד במטרח האליפות.

    ובמילים אחרות לברון ודוראנט עזבו בגלל פחדנות /חוסר אמונה ביכולתם לקחת טבעות באותו ארגון שבחר בהם ( לכן הם קטנים בהרבה מנוביצקי למשל ) .
    אבל קיירי עוזב כמו גדול גם אלוף וגם מצהיר בעצם אני רוצה לעשות זאת לבד ללא המלך …זה לגיטימי .
    לכן אם בריינט היה דורש טרייד בגלל של.א הייתה מסרבת לשחרר את שאקיל הייתי מבין אותו ….אבל אם היה דורש טרייד בגלל שלא מחזקים לאחר עידן שאקיל הוא היה יוצא לוזר (השמועות אומרות שהוא אכן דרש …אך מבחן התוצאה הוא הקובע ).

  29. ככל שמתבהרת התמונה ויוצאים עוד ועוד פרטים הסימפטיה כלפי קיירי הולכת וגוברת.
    בואו נסתכל רק העל הצד של קיירי:

    1. הבטיחו לו לפני 3 שנים קבוצה שהוא יוביל. הנחיתו את לברון.
    2. אחרי שזכו באליפות יצאו שמועות (כנראה נכונות) שלברון חיפש להטריד את קיירי בכריס פול. ועוד אחרי שהציל בעצמו את הלברון מעוד הפסד בגמר.
    3. הוא לא יודע איפה לברון ישחק בעונה הבאה כך שגם אם הוא איכשהו שם את כל האגו והעצבים בצד, הוא ודע בוודאות שעזיבה של לברון תשאיר אחריו שממון
    4. ומי שיצטרך לבנות מחדש זה GM תינוק ובעלים על סף השגעון. לא בדיוק פט ריילי…
    5. נמאס לו מהדרמות עם לברון
    6. נמאס לו מההנהגה הפאסיב אגרסיב של לברון
    7. נמאס לו שמדברים ליו בציוצים וציטוטים מסרטים ושירים מאשר להגיד דוגרי מה חושבים
    8. נמאס לו מזה שלברון מנהל עניינים שלא נוגעים אליו.
    9. מגיעים למיצוי נפשי ופיזי גם במקום שמצליחים בו מאוד. יש המון דוגמאות מהחיים ובוודאי שבספורט
    10.עצם זה שהוא מוכן ללכת לניקס ו למיאמי או לספרס זה אומר שאין לו אגו גדול מדי- ספרס. וזה כן אומר שיש לו אומץ להוביל קבוצה בינונית- מיאמי והניקס. צריך להצדיע לו שהוא לא מחפש בהכרח את הדרך הקלה ולהצטרף לעוד אול סטארים בדרך הקלה את התואר

  30. אני רוצה להתעכב על הסיפא, הפינאלה, הקרשצ'נדו של המאמר הזה:

    "האם יש בעיה מוסרית בכך שספורטאי רוצה להיות תחרותי ככל האפשר?" –
    קווין דוראנט ביקש להיות הכי פחות תחרותי שאפשר.

    "והאם אנחנו כאוהדים, לא אמורים לשאוף לכך שהשחקנים יתנו לנו את המשחקים והרגעים המשובחים ביותר, אלו שתמיד נוצרים מתחרות משובחת וקשה?" –
    כולי תקווה שכן. המעבר של דוראנט העניק בדיוק את ההיפך. אפס תחרות, פלייאוף של 1-16, בלי יותר מדי רגעים משובחים או קשים. אולי המהלך של זאזא.

    "במבט שכלתני, ההיגיון אומר שכל שחקן צריך להגשים את עצמו מול כל הסיכויים והמכשולים" –
    לקווין דוראנט אין הגיון כנראה. הוא בחר להגשים את עצמו עם הכי הרבה סיכויים והכי פחות מכשולים. הדרך הקלה ביותר אי פעם לזכיה בתואר. להצטרף לקבוצה שכבר הוכתרה כטובה בהיסטוריה.

    "אבל הלב של אוהד אמיתי לא מבין היגיון, הוא מבין נאמנות ותשוקה. ואם הוא לא הבין את זה, תשרפו לו את הג'רזי" –
    אפילו הלב של אוהד אמיתי מבין היגיון, פרט לנאמנות ותשוקה. קצת כבוד לאינטליגנציה. ובמסגרת ההיגיון, הוא רוצה שגם הקבוצה שלו תוכל להשתתף בתחרות. אוהדים של 29 קבוצות מבינים שהם מחוץ לעסקי התחרות. בעצם, אוהדים של כל 30 הקבוצות.

    1. מצטער, אבל מלבד שזה פשוט שגוי, מבחינתי זאת סתם גישה תבוסתנית.

      בכל שנה יש פייבוריטית. לפעמים ברורה יותר ולפעמים פחות. בכל שנה אנשים מוציאים ניבויים לאי אלו עוד כמה שנים. לפעמים הפייבוריטית מנצחת בסוף העונה ולפעמים לא. לפעמים הקבוצה שצפו שתהיה שושלת שתזכה בכמה אליפויות עושה זאת ולפעמים לא.
      הרי אם לדוגמה היינו לוקחים אחד מהניבויים האלו היינו עכשיו בכלל אמורים להיות באליפות מספר שש של מיאמי. הליגה דינמית ביותר ודברים יכולים להשתנות ומשתנים מאלף ואחת סיבות. על פי גרסאות מסוימות הספרס היו אמורים להפוך לקבוצת לוטרי כבר 7 פעמים בעשור האחרון. יש עוד ועוד דוגמאות. כשעוקבים אחרי תחום שבאופן כללי דווקא אינו כזה צפוי הייתי מצפה שאנשים יצפו יותר לבלתי צפוי הבא. האין זאת הסיבה שאנחנו עוקבים אחרי הדראפט וחלונות ההעברות באדיקות?

  31. אני לא אצליח לחפור כמו מה שהלך פה בפוסט, רק רציתי להגיד שמשיכי לכתוב נהנתי מאוד מכתיבה, ובאופן כללי אני מסכים לחלוטין ואת והתגובות פה העבירו לי טיסה זריזה מאוד

    וכמובן העבודה שאני לא סובל לבד מאהדת שיקאגו מחממת את ליבי, תודה על הפוסט!

    1. תודה, כיף שהתחברת לכתיבה וסוף סוף צדיק בסדום!! לא יכולת לתאר את זה טוב יותר….סובל מאהדת שיקגו. בול!!! אני במצב הכחשה כרגע על העונה המזעזעת שבפתח חחח. נולדתי למשפחה משיקגו עם אבא שהיה רואה משחקים עשרות שנים לפני שיונייטד סנטר בכלל היתה אופציה אז אפשר לומר שאני אוהדת מלידה חחח

      1. אצלי זה התפתח בשנייה שגילתי את הNBA(שאני כמובן מגדיר את עצמי כאדם חדש אחרי הNBA אז אפשר להגיד שזה אוהד מהלידה המחודשת שלי)

        היה לי אפילו פה פוסט לפני מספר שנים נראה לי שתיארתי איך הגעת למצב האומלל של לאוהד את שיקאגו ( זה היה קצת אחרי MJ ככה שלא הספקתי להנות יותר מידי חוץ מהרגע שרוז היה נחשב כמו שרוי היברט היה נחשב סנטר לגיטמי)

  32. אחלה כתבה ואחלה תגובות, אבל אני חושב אחרת בקשר למהלך של קווין דוראנט. לתומי, הערכתי שהפלייאוף האחרון ישנה את הנראטיב לגביו אבל מסתבר שטעיתי.

    אז ככה –

    – גולדן סטייט היו חייבים את דוראנט, ודוראנט היה חייב את גולדן סטייט כדי לנצח את הסופרטים שלברון בנה בקליבלנד – כמה פשוט, ככה נכון. קליבלנד מצאו את הנוסחא לנצח את הלוחמים ב-2016 ורק השתפרו בנוסחא זו בשנה האחרונה (קלעים שיכולים ללחוץ את הקו האחורי של הלוחמים כשלברון מנהל משחק וקיירי קלאץ'). דוראנט יכל ב-2017 לעבור את הלוחמים, אבל הוא לא היה מצליח לנצח את המכונה של קליבלנד כשהוא חמוש בראסל "ראש בקיר" ווסטברוק. לכן, לא רק שהמהלך של הצטרפות דוראנט ללוחמים לגיטימי, אלא שהוא נכון והכרחי.

    – גולדן סטייט מודל 2016 היא לא הקבוצה החזקה בהיסטוריה (כפי שמאזן 73-9 יכול לרמז), אלא בסביבות מקום 60 בחוזקה בהיסטוריה (כפי שמעיד מאזן של 15-9 בפלייאוף) – אני לא טוען שמאזן בפלייאוף משמש כקורלציה חד משמעית לחוזק של קבוצה, אבל הוא מעיד הרבה יותר טוב מאשר מאזן של עונה רגילה. אמנם זו אמורה להיות הבנה טריוויאלית לקוראי הופס, אבל ברור שעונה רגילה מבוססת יותר על מערכת ושיטת משחק, ושהפלייאוף זה עולם אחר לחלוטין (כפי שקליבלנד הוכיחו השנה, למשל). לא מצאתי את המיקום המדויק של עונת הפלייאוף של הלוחמים ב-2016 בראי ההיסטוריה, אבל בכל מקרה זו לא אחת מ-50 עונת הפלייאוף הטובות ביותר (מקום 50 במאזן 16-7 היו הספרס של 2014).

    – מכאן שדוראנט שיפר את גולדן סטייט בכמה רמות – השיפור מ15-9 ל16-1 הוא מטורף, והוא שייך בחלקו הגדול לדוראנט. זה לא פלא, שכן זה מה שכולם ידעו ואמרו שיקרה, בעיקר דריימונד גרין, שאני לא אוהב אותו אבל התבטא עם המעבר כבר בשנה שעברה, כשהיו כאלו (גם בהופס) שפקפקו במהלך.

    – ווסטברוק הוא חרא של פרטנר – באמת שהוא אדיר וכיף לראות אותו לפרקים, אבל הוא ממש לא יעיל (למרות ה-mvp) ומשחק כדורסל "נרקסיסיטי". הפרידה של דוראנט ממנו עשתה טוב לשניהם.

    – דוראנט בדרכו להר ראשמור של הכדורסל – כבר כעת הוא מספר 1 בליגה, והוא רק בתחילת הדרך שבסופה יהיה אחד הגדולים בהיסטוריה. לא top 20 ולא אחד משלושת הסמול פורוורדים הטובים בהיסטוריה, אלא אחד מהגדולים ביותר נקודה. אין ולא היה סבן פוטר עם קליעה וזריזות כמוהו. אפשר להבין את זה כעת, ואפשר להביו זאת עוד 5 שנים מעכשיו, כשלדוראנט יהיו משהו כמו 3 mvp ו-4 finals mvp.

    – המעבר פגע בתחרותיות בליגה, אבל הוא גם מוסיף עניין – פול לא היה חובר להארדן אם דוראנט לא היה בלוחמים. עכשיו אנחנו אול אין בעידן הסופרטימס וכל הרמה עולה למעלה. יש מספיק כישרון בליגה כדי לייצר אתגרים ללוחמים, ומה שכוכבים למדו מדוראנט זה שהם חייבים לוותר על אגו כדי להיות תחרותיים.

    1. קליבלנד לא יצר סופר טים בקליבלנד אלא קבוצה מעולה עם כוכב על ועוד שני כוכבים רציניים וצוות מסייע מצוין. אך לווריירס עם דוראנט שני כוכבי על ועוד שני כוכבים גדולים וצוות מסייע מצוין כשגם בלי דןראנט הווריירס מועמדים בכירים לאליפות. הקאבס בלי לברון אינם מועמדים אף לא לגמר.

  33. התגובות בפוסט שברו שיא של "בואו נתווכח ונוכיח את הנקןדה שלנו גם אם נכופף את הטיעונים כמו עץ בננה רקוב". הכל הולך.

    בתפריט- להשוות את מעבר דוראנט למעבר של למרקוס אולדרידג' לספרס, למעבר של כריס פול ליוסטון, למעבר של דניס רודמן לבולס, למעבר של מוזס מאלון לפילי.
    ואפלטון מנסה, ומסביר ומתאמץ. סחתיין על המאמץ, אבל בחייאת פשוט תחתוך. מול החבר'ה האלה אין סיכוי. הם יביאו לך טיעונים מקצה המזווה, איפה שהקופסאות שימורים.

    "כמו שצחקנו שם לא בכינו שנים".

    1. התגובה שלך שברה את שיא בוא נוציא את הדברים מהקשרם.

      הההשוואה למעבר של אולדריג' לא הייתה לשים אותן באותו מעמד. אלא כדי להראות לאוהד סן אנטוניו שהוא מתלונן כהמעבר שובר מאזן הוא בקבוצה אחרת אבל לא עכשהוא לקבוצה שלו. אז שוב אני אחזור – המעבר של דוראנט היה שובר מאזן בצורה קיצונית בהרבה. זה לא אומר שהמעבר של אולדריג' בזמנו לא נחווה כאחד כזה.
      אתה מוזמן להסביר איך המעבר של מאלון לפילי היה פחות פגיעה לתחרותיות בליגה.

      אתה יכול להסכים או לא להסכים אבל אם אתה הולך להגחיך טיעונים בלי להציג טיעוני נגד קח בחשבון שאתה לא היחיד שיכול לשחק במשחק הזה.

      1. חשבתי שתתווכח איתי על כך שבבנה זה לא עץ אלא שיח (זה באמת שיח).

        אין פה יותר מדי על מה להתפלפל.
        הקו המנחה- השחקן הטוב ביותר של קבוצה X וה-mvp לשעבר של הליגה עזב לקבוצה עם המאזן הטוב ביותר בליגה, אחרי שהפסיד לה במשחק 7 בגמר הקונפרנס Y.
        עכשיו לדוגמאות-
        למרקוס לספרס- לא דומה.
        פול ליוסטון- לא קרוב.
        רודמן לבולס- לא באותה יבשת (כלומר, כ"כ מופרך שאולי עדיף לחסוך את השורה)
        מאלון לפילי- לא אותו דבר (ואפלטון צדק, רק נשבר תחת הלחץ המתון שהפעלת עליו. בחייך, זה כ"כ תלוש להשוות בין המקרים שחבל על כריות קצה האצבעות).

        כאמור, אין בעיה שתגיב לזה בטיעוני א, ב, ג ולמה ככה או אחרת, עם שעון קיץ או חורף, בלי פילטר ועם פילטר.

        זה פשוט לא אותו הדבר ודוראנט (עד כמה שקשה לי עם הסייפא) יצא נקניק ויתכן שסגר את הליגה לשלוש השנים הקרובות. ימים יגידו.

        יאללה התחיל יום עבודה.

        1. אתה אחד המגיבים שאני הכי אוהב את תגובותיהם,
          אז אני אנסה להימנע מלהפוך את התגובה לתגובה לגופו של כותב –

          ?WTF
          צריך להיות חסיד של דת הג'ורדניזם בשביל להתעלם מהחשיבות שבמעבר רודמן לבולס.

          (וקצת יותר ברצינות)
          רק להזכיר –
          רודמן ב-95' היה שחקן ההגנה הכי טוב בליגה,
          הוא היה מלך הריבאונדים בתקופה שבליגה שיחקו סנטרים מפלצתיים (אלאג'ואן, רובינסון, יואינג, שאקיל),
          והוא היה אחד מ-15 השחקנים הטובים בליגה (ALL NBA חמישייה שלישית, הוא אפילו זכה לקולות בהצבעה ל-MVP).

          המעבר שלו לבולס היה משמעותי בהרבה מהמעבר של אלדרידג' לספרס.
          הוא הפך הגנה מעולה, לאחת ההגנות החזקות בהיסטוריה של ה-NBA.

          אנחנו כל כך נעולים על החשיבות של לקלוע נק',
          אבל בבולס, היו כבר ג'ורדן ופיפן. מהספסל עלה מי שזכה בתואר השחקן השישי של העונה (קוקוץ').
          רודמן – הוא אולי לא היה סקורר, אבל הוא היה אחד הריבאונדרים הגדולים שהמשחק ראה,
          ואחד המגנים הקשוחים ששיחקו.

          1. אבל לא על זה היה הדיון.

            היו המון מעברים בליגה ששידרגו קבוצות. ברור שהמעבר של רודמן הפך את הבולס לקבוצה יותר טובה כמו שהמעבר של פול ג'ורג' לדוגמא הופך את הת'אנדר לקבוצה יותר טובה.

            הדיון היה על המעבר של דוראנט, ללא ספק אחד השחקנים הגדולים בליגה ו-mvp רק מלפני שנתיים, שאך לפני מאית השניה הפסיד לגולדן סטייט בגמר המערב במשחק 7, ובה משחק ה-mvp המכהן, ומצטרף אליה ובכך נועל את הליגה למספר שנים. זו סוג של פחדנות נו.. עיגול פינות, ניווט נ"ה-נ"ס.
            אין לזה אח ורע.

          2. האמת היא שהכשל הלוגי בטיעון שלי הוא שרודמן בכלל הועבר בטרייד…
            (יותר מ-20 שנה עברו מאז. והזיכרון, כבר לא משהו…)

          3. אז עכשיו הדיון נעשה, "האם זה דומה למעבר של אולדריג' לספרז"??
            !nice try
            מה קשור דניס רודמן למעבר של דוראנט? אין דמיון. רודמן שחקן הגנה מעולה ותו לא. הוא אפילו לא היה חלק מהביג-3 של שיקגו. רודמן הועבר בטרייד מול וויל פרדו (!), שחקן של 8 נק' ו-6 ריבאונד – כדי לקבל את המשכורת מס' 5 בשיקגו. זה השווי שלו. מה קשור דוראנט, MVP קודם, ובלי ספק אחד מ-2-3 השחקנים הטובים בליגה?
            לא צריך להגחיך את ההשוואה. זה אפילו לא קרוב. נו-פאני-שטאף צודק.

          4. לא מדוייק.
            ב-97' רודמן הרוויח 9 מיליון. השכר השני בגובהו בשיקגו, והעשירי בגובהו בליגה.
            ב-98' הוא הרוויח 4.5 מיליון – השכר השני בגובהו בבולס.

        2. התגובות שלך הם דתיות במידה דומה לאלה של קרמר אבל זה לא מפתיע גם אתה חבר דת מונותאיסטית.
          אתה מבין בכלל את המשמעות של "דומה"? ברור שלא היה עוד מעבר בדיוק כמו זה של דוראנט. אבל לפחות בדוגמאות שהבאתי ניסיתי להראות איפה קווי הדמיון ואיפה השוני.
          מבחינת שבירת התחרותיות בליגה אני חושב שיש המון דמיון למקרה של מאלון.
          ברור שיש הבדל במניע ולכן זה רק "דומה" ולא "זהה" . אתה (וניב לדוגמא) חושבים שזה עושה אותו פחדן או נקניק או מה שלא יהיה. בסדר אין לי בעיה עם זה. בעוד 20 שנה גם אתם תשכחו שקראתם לו נקניק.
          אבל מותר להצביע על קווי הדמיון למקרים אחרים ? מותר להגיד שכמו אז גם הפעם זה לא "הורס את הליגה", או "סוגר את הליגה"?

          1. 120 מילה ולא הבנתי כלום ממה שנכתב חוץ מזה שכנראה שאני לא מבין את המשמעות של "דומה" וחבר באיזו דת של מישהו.

          2. להיפך. החשיבה הדתית היא של מצדיקי המהלך בכל מחיר.
            למשל גיא הרשע שטוען כאן כמה פעמים: אם המהלך לגיטימי, אז הוא גם צודק. מוצא את "ההנמקה" בעצם קיום האפשרות: אם המהלך תקין מבחינת חוקי הליגה – חזקה שדוראנט נהג נכון.
            זו הנמקה של אידאולוגיה דתית, או טוטליטרית. אם החוק קיים – חזקה שהוא צודק. אם אלוהים אמר שמשכב זכר הוא אסור, חזקה שהומוסקסואליות היא תועבה. אם המדינה חוקקה חוק שאסור להפגין, חזקה שהמפגין הוא אויב.
            סליחה, אפשר אחרת. דוראנט *יכול* לעבור, חוקית. זה לא מונע מלהגיד, שהמעבר הזה גרוע לליגה, מבחינת מרבית האוהדים.

          3. אני לא אדבר בשם גיא אלא רק בשמי. גם מבחינתי המעבר הזה גרוע לליגה. הייתי מעדיף שילך למקום אחר והייתי בטוח לחלוטין שישאר ב-OKC . אבל צריך להכניס דברים לפרופורוציות. עקרונית אני מעדיף שהשחקנים יוכלו לעשות את הבחירות שלהם על פני הסיטואציה שבהם הם רכוש הקבוצה . זה דרך אגב מכניס המון עניין ודינמיות לליגה כפי שניתן לראות הקיץ הזה. אז נכון זה סוג של גלולה מרה אבל אני מוכן לבלוע אותה. זה לא שכשלקבוצות היה את כל הכח לא קיבלנו חוסר שוויוניות ברמות גבוהות באותה מידה ולפעמים אף יותר.

          4. OK עידו, פייר אינאף.
            גיא, לדייק: רודמן אכן קיבל את השכר ה-5 בשיקגו בעונה שעבר אליה. זה (והטרייד על פרדו) משקפים את השווי שלו בזמן המעבר. לא קרוב לשווי של דוראנט. העובדה שהצליח לבולס מעל ומעבר, שיחוק של ג'קסון, אבל אף אחד לא ראה את רודמן כדוראנט באותה תקופה, לא חצי ממנו. והאמת? גם לא היום.
            ולהשלים: רודמן הרוויח בעונה הבאה את המשכורת ה-2 בשיקגו, זה נכון – שהיא פחות משליש מג'ורדן. גם לא דומה לדוראנט, לא קרוב. ובשנתו השלישית – את השכר ה-4 בשיקגו, אחרי הארפר, קוקוץ' ואלוהים. שוב – לא קרוב אפילו לדוראנט.

          5. אסף, בגלל שרודמן עבר בטרייד המשכורת בעונה הראשונה שלו הייתה כמו שהייתה.
            ב-97 ו-98 המשכורת שלו הייתה השנייה בגובהה בקבוצה.
            הניסיון לשנמך את תרומתו מוזר בעיני.
            לרשום "ג'ורדן הרוויח פי שלוש" זה טיעון דמגוגי (רואה, אפלטון? זו דמגוגיה – לקחת גרעין של אמת ולעוות אותו לצרכי אג'נדה).
            ג'ורדן גם הרוויח יותר מפי 2 מהמרוויח מס' 2 ב-NBA, וכמעט פי שלוש מהמרוויח מספר 3 ב-NBA (רג'י מילר, 11,250,000).

            לגבי "החשיבה הדתית".
            האם הייתי מעדיף שדוראנט ישחק בקבוצה אחרת?
            נגיד בוסטון?
            כן.
            אבל לא דוראנט, ולא גולדן סטייט צריכים לשאת על כתפיהם את התחרותיות בליגה.
            הכללים ברורים וידועים לכל –
            לכן מה שהם עשו הוא לחלוטין לגיטימי.
            צודק?
            ממתי יש "צודק" בספורט.

  34. תודה רבה
    מאמר מצוין ומעניין, ובחלקו מחדש (הסיפור סביב המחלוקות שהיו קיימות בין קיירי ולברון).

    קיירי ביוסטון / אוק' זה בחיים לא יילך – יותר מדי מאותו דבר וגם לא מה שקיירי מחפש (לא רוצה סופר טים, להיפך).

    – ג'וג'ו את לא לבד –

    1. המעבר של דוראנט לקבוצה שלה הפסיד בגמר האזורי לאחרשכמעט ניצח, כשגם בלעדיו היא מועמדת בכירה לאליפות, במקום להמשיך באוקלהומה ועם חיזוק להיות מועמדים לאליפות לא פחות מהלוחמים, כמה שהוא פחדני ופגיעה בתחרותיות, הוא אינו פשע והחלטה לגיטימית, וכך המעברים של לברון שבכל מקרה לא היו לקבוצה שמועמדת לאליפות גם בלעדיו.

        1. תודה רבה! אני מסכימה שיכול היה לדוראנט אולי בעינינו סיכוי עם OKC אבל יותר מהכל כולנו היינו רוצים שיהיה לזה סיכוי כי זה נצחון הרבה יותר הירואי ומרגש כביכול, מי לא רוצה לראות את האנדרדוג מנצח את קבוצות העל ולראות את ווסטברוק ודוראנט לוקחים אליפות יחד? בסופו של דבר דוראנט ראה חזון, הלך עליו והגשים אותו עם טבעת וMVP אז בעיניי האוהדים צריכים להקשיב לקנדריק be humble-sit down!
          אגב, הרבה מדברים גם על חיבור האישי שיש לדוראנט עם קורי שתרם למעבר דווקא לוואריוס.

          1. ככה לחלל את מה שאומר קנדריק?
            מה, אוהדים צריכים להיות "צנועים ולסתום את הפה" מול ההחלטה המגה-פחדנית של דוראנט, שהורסת תחרות והופכת קבוצה חזקה מאוד-מאוד – לדורסנית?
            נדמה לי שזו התסמונת של הדור החדש: להצטרף למנצח, בכל מחיר. ואז "לנמק" בהתאם. כמה דוראנט בעצם נבון, כמה זה "תחרותי" (אשכרה זה נטען פה, הטיעון ג'ורג' אורוול הזה), כמה זה "חזון" (הרצל, מאחוריך), כמה זה טוב לליגה בעצם. מלחמה היא שלום. ועל הדרך גם ציטוט הפוך בתכלית מקנדריק לאמאר.

          2. היי אסף, אין על קנדריק חח והציטוט של ההאמבל התייחס לכך שדוראנט השתיק אותם לא בצעקות או התנצלויות חלילה אלא במעשים, הלך ועשה את מה שאמר שיעשה. שוב, אני ממש לא חושבת שגולדן סטייס היו קייס בטוח לזכייה, הוא לקח הימור מוצלח אך לא בטוח והרבה דברים יכלו לקרות בדרך והיינו מדברים אחרת או לועגים להחלטה שלו…כולם פה מתעלמים מההפסד הצורב שלהם בגמר, הם הובסו בצורה משפילה

  35. המעברים של דוראנט ולברון לא היו פשע אלא מעברים לגיטימיים ללא שר לכך שלברון במעבריו עשה את הקבוצה אליה עבר למועמדת לאליפות כשדוראנט עבר לקבוצה שהייתה מועמדת בכירה לאליפות גם בלעדיו.
    הווריירס עם דוראנט היא באמת סופר טים עם שני כוכבי על ושני כוכבים גדולים. זה יותר מכוכב על אחד ושני כוכבים רציניים של הקאבס.

  36. כשמזכירים כוכבים שלא סעו באליפות א"א שלא להזכיר את הצמד חמד של יוטה, סטוקטון ומלון ועוד אזכיר את הורנאסק חברם לקבוצה, מרביץ', מולין, ובר.

  37. כל נסיון לנתח את הרצון לטרייד של קיירי, או לחלופין לשפוט אותו על כך הוא לטעמי שגוי.

    רב הנסתר על הגלוי בפרשה הזאת, ולראייה כל יום צצים פרטים חדשים שאתמול לא ידענו. (האחרונה שבהן היא שלברון ניסה למשוך את cp3 על חשבון קיירי, שנפגע מזה).

    אנחנו פשוט לא יודעים מה קורה או יותר נכון קרה מאחורי דלתיים סגורות, כך שצריך להיזהר לפני ששופטים את קיירי.

  38. טוב רק עכשיו סיימתי לקרוא את הפוסט והתגובות.
    אז לגבי הפוסט כל הכבוד רותם וברוכה הבאה אחלה פוסט ואחלה דיון בעקבותיו.
    לגבי התגובות אז בדבר אחד אני מסכים עם אפלטון ששני הגילרים מאוחדים אין לך שום סיכוי שבעולם לנצח בדיון :).
    מילה לגיא בעקרון אני מסכים איתך לגבי רודמן העניין שלי זה שאני לא זוכר שזה בזמנו נשמע לי כזה מפוצץ אולי כי רודמן היה מטורף אמיתי ואחרי העונה בסן אנטוניו המחשבה הייתה שאי אפשר לאלף אותו אולי כי זה עידן אחר מבחינת התקשורת אבל לפחות בזיכרון זה לא שחשבתי שרודמן יהפוך אותם לבלתי מנוצחים

    1. תודה רבה יניב! ההשוואה לרודמן היא לא נכונה בעיניי, הוא היה wild card שהשתלב בצורה מופתית במפת המשחק אבל היה פה גורם אחר שהיה שונה משאר הקבוצות: לפיל ג'קסון מגיע הרבה קרדיט על כך, הוא הודה שהקל עליו בענייני משמעת באופן קבוע, הוא קיבל הקלות על איחורים וחיסורים והבטחון שפיל נתן לו מיוחס לרמת המשחק הגבוהה אליה הגיע בשיקגו.

  39. נייס… הפסדתי חגיגה…

    לא יודע אם מוקדם או מאוחר מידי מכדי להיכנס לעובי הקורה..

    אבל דבר 1 אני לא מתכוון להחמיץ…

    וזה לברך את סומסומיקו על שובו לאתר !

    ועל המעבר הכי בזוי בעילום שם של אוהד (פרי אייג'נט אומנם.. אבל אוהד !!!) מלא לעשות פלייאוף, ולא לעבודבאוף סיזן עם דרמונד על הזריקות מהקו, היישר אל השושלת של פופ וקוואי… באמת הכי בזוי… עוד יותר מדוראנט..

    אז ברוך שובך !

    (בזה הרגע שורפים את גופיית RODMAN 10 בפאלאס, אבל לעגל יש אחת חדשה בשבילך)

        1. קודם כל עד שאני לא אקבל 10% מהרווחים שלו (או מינימום פיתה עם פלאפאל) אני לא סוכן שלו. רק מעריץ. במיוחד של היכולת לעשות הודיני.

          1. הוא סיפר לך שהוא מורווח…? חחח… תזהר שלא יעשה עליך פונזי..

            איזה הודיני ואיזה צ'יקו ודיקו… לבן אדם יש רק סגנון 1..

            אוהד (אוהד !!! לא שחקן.. אוהד !!!) שעובר קבוצה מרצונו החופשי…

            איפה נשמע כדבר הזה ?… זה יותר קאפקייק מ קאפקייק !

  40. שימו לב שקיירי כמעט לא ניצח כמוביל קבוצה.
    לפני לברון הוא הוביל קבוצת לוטרי לתפארת.
    ובמשחקים שלברון נח, המאזן של הקאבס מביך מאד.
    מצד שני, קיירי אחראי לזריקת ניצחון במשחק מס' 7…
    אז מי זה קיירי האמיתי?
    אני באופן אישי הייתי מוותר על טרייד של הספרס. גם אם הקאבס היו דורשים רק את קביים של טוני פארקר והחוזה הגמור של מאט בונר

  41. פוסט נהדר. ברוכה הבאה רותם ותמיכי לכתוב נראה שאת בול מתאימה לנו ולרצון שלנו לחפור על NBA בפרט ועל ספורט בכלל.
    עכשיו לשנקל שלי:
    1. קיירי עושה בחכמה מבחינתו. הוא מיצה כל מה שהיה ניתן למצות מהשנים הראשונות שלו בליגה, כרוקי כוכב במוביל קבוצת לוטרי, וכמספר 2 למלך שבא לקליבנד והביא טבעת. הוא גם בר-מזל, וגם גיימר. עכשיו מכיוון שקליבלנד אירגון ממש פח – זה כמעט הכי אלמנטרי שזה מה שהוא צריך לעשות.
    2. לברון. אני אישית חושב שמלבד הסיפור הזה בטלביזיה עם ההחלטה, לברון גם במעבר למיאמי, וגם ובחזרה לקליבנד בתנאים שלו, עשה דברים ייחודיים בתחום של בניית קבוצות על ידי השחקנים, שאף שחקן מעולם לא עשה לפניו, ומכיוון שבכל אחד מהסיפורים הללו הוא גם הגיע לגמרים ובחלקם זכה, האיש חקק את מקומו בהר ראשמור בצורה חד משמעית שאין כמוה. הבעיה הגדולה שלו, באמת, זה גילברט. וגם בגללו מה שהוא בכל זאת הצליח לעשות בקליבלנד זה בגדר משימה בלתי אפשרית, אבל זה הצליח לו. מה שקרה עכשיו, שכנראה לא רק לגילברט נגמרה הסבלנות להיכנע לתכתיבים של לברון (שנכונים פי אלף ממה שהיה עושה גילברט עצמו), את הטבעת הוא השיג, ולא בא לו להמשיך לרקוד לצליל החליל של לברון. זה שם את לברון במצב לא משהו, ונראה לי שבגלל האליפות שנה שעברה, ובגלל ההצלחה העצומה של הלוחמים ומה שנראה שאין שום בסיבה שהם לא יהיו בשנה הבאה אפילו יותר טובים מהשנה, לברון עצמו לא מתכוון להשתגע השנה ולריב, רק לשחק טוב, להוסיף ולשפר אלמנטים במשחקו לפי גילו, ולתכנן איך ולאיפה הוא ילך שנה אחרי עם מבנה כזה שיוכל לנצח את הלוחמים. האמת – למה לא?
    3. דוראנט: סיפור מבאס. מצד אחד לא הוגן להפיל על שחקן באופן אישי את אבדן התחרותיות בליגה לכמה שנים, במשחק קבוצתי. מצד שני, זה בדיוק מה שקרה מהמהלך שלו, ואני בהחלט חושב שהיו לו אפרשרויות מדליקות מבחינת כדורסל, שיכלו להביא אותו לדברים מאוד גדולים שרשומים על שמו, והוא ויתר עליהם כדי ליצור באמת קבוצת חלומות, שבאמת נראה שתשלוט בליגה לפחות עוד 2-3 שנים בלי בעיה. כמו שאמרנו גם חשבנו שמיאמי תיצור משהו בלתי מנוצח וזה לא בדיוק היה ככה – אולי רק ב2012, וזה לא נתן תחושה של כזה פער מהשאר. אבל נחיה ונראה. יש המון כשרון בליגה, קבוצות על אחרות נוצרות היום, ועוד אולי יהיו הפתעות. נכון לעכשיו הביקורת על דוראנט – אני לגמרי מבין אותה. זה מרגיש שהוא פשוט הצטרף לעגלה המנצחת והפך אותה לבלתי מנוצחת, במקום ליצר עגלה מתחרה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט