"מה אתה עושה?"

"כותב את יומן ניקס לפברואר"

"איך היה להם?"

"חרא".

זה היה הדו שיח הערב אצלי בבית. כמובן שאי אפשר לסכם חודש במילה אחת, וגם בחודש הגרוע ביותר אפשר למצוא נקודות אור, לא כל שכן בזה שהסתיים זה לא מכבר, אבל תאמינו לי שלא היה פשוט למצוא בו צדדים מעודדים. ואף על פי כן, ננסה.

בנוסף, מאחר והדברים היחידים ששווה לצפות בהם החודש היו מעללי פורזינגיס מועטים ומפוזרים, ילווה אותנו פסקול אקלקטי משהו, ונשמע את גבריאל בלחסן המנוח במדי אלג'יר שר את בתוך הצינורות, את עמיר לב מארח את אפרת גוש באוקטובר, ולסיום ההפצצה הקבועה של זאב טנא בביירות.

אז אחרי הקדמה מחוייבת, נצא לחפש נקודות אור בחודש האחרון שעבר על הניקס בניכר.

למשל בתחום התוצאות. מאזן פברואר של הניקס עומד על שני ניצחונות בלבד, על האריות ממינסוטה ואורלנדו, לעומת תשעה הפסדים, אבל היי, הובסנו רק פעמיים, 27 לטורונטו ו17 למיאמי! כל שאר ההפסדים, כמעט, היו צמודים או לפחות בהפרשים חד ספרתיים… ואבא שלי אומר לפעמים, כשאין ציפור שיר גם עורב הוא זמיר.

או כל עניין הטרייד דד ליין. בשנים עברו ליל הדד ליין היה מלא בחיל ורעדה. השאלה לא הייתה אילו שחקנים נשיג שיעלו את רמת הקבוצה, אלא כמה חוזים מפוקפקים נצליח לקבץ, ואילו בחירות דראפט ופוטנציאלים צעירים ניתן תמורתם. והנה הפעם, למרות מצוקת רכז, קלעי, סקורר נוסף, שחקן ראוי ברורה, לא נרשם שום נזק. קלדרון הוא עדיין רכז פותח, וכל שאר חלקי הפאזל עדיין במקומם. צרפו את זה לפסקה הבאה והמסקנה היא אחת. פלייאוף לא מעניין את הניקס העונה.

אחרת פישר עדיין היה מאמן, או שמייד אחרי הפיטורים ג'קסון היה עושה מהלך ומביא את תיבודו.

אגב, למי שלא מעודכן, דרק פישר כבר לא איתנו. אחרי שהביא את הניקס להישג חסר תקדים בתולדות המועדון והשיג לא פחות מ17 ניצחונות במהלך העונה הקודמת כולה, פתח פישר את העונה עם מאזן ראוי פחות או יותר ואל קו 44 המשחקים הגיע עם 50% הצלחה. אבל מתוך עשרת המשחקים הבאים ניצחו הניקס באחד בלבד. בשמיני בפברואר בעט פיל ג'קסון את חניכו לשעבר החוצה מהגארדן, ואחרי טייפון שמות קצר מינה במקומו את קורט ראמביס עוזרו.

מתמטיקה היא ממש לא התחום שלי, אבל אחד ועוד אחד תמיד היה אצלי הספציאליטה . אז הצבתי במשוואה טרייד דדליין ללא מהלכים, פיטורי מאמן ומינוי עוזר וקיבלתי קבוצה שמצהירה על אובדן עניין בעונה הנוכחית.

אז אמנם התובנה הזאת מבאסת טילים את השליש האחרון של העונה, אבל יש גם נקודות אור.

ראשית, כרמלו התחיל לגלות סימני קוצר רוח ונכנס באוהד שלכלך את הפה. מלו עצבני על אוהדים? מלו לא מרוצה ממצב הקבוצה? מלו לא יתנגד לעזוב בסיום העונה….??? עדיין מוקדם לנבא. מאחר והתפוח הגדול מציע לפרנצ'ייז שלנו שפע משני הדברים שהוא הכי אוהב בעולם, כסף וחיים טובים, ומאחר שבתמורה הוא אפילו לא נדרש לשחק במאי – יוני, יש סיכוי סביר מאוד שאנחנו תקועים איתו גם לעונה הבאה. אבל היי, לחלום זה בחינם…

נקודת אור שניה, כל בוקר בחמש ועשרה בדיוק, כשיותם פותח ליג פאס, אני אוכל להצטרף אליו וליהנות ממעללי הקוסם הנערץ עליו בארץ השלשות, בלי להיות מוטרד מהתבוסה האחרונה של הניקס.

כי אחרי הכל, עונות איומות כבר ידענו בMSG, אבל עונה כמו של סטפן קארי לא הייתה מעולם. איזה מפציץ.