1. אחרי שמונה מחזורים כולנו סימנו את הראמס כאחת המועמדות המובילות להגיע לסופרבול. ההתקפה זרמה, מאט סטאפורד נראה כאילו השתחרר סוף סוף מהכבלים של דטרויט, קופר קאפ נראה כמועמד המוביל לזכות בתואר ה-MVP וארון דונלנד המשיך להיות ארון דונלד.
תריצו חודש קדימה והראמס כבר עם שלושה הפסידים רצופים, כולל במחזור האחרון מול גרין ביי שתהיה אחת היריבות המרכזיות שלה לתואר ה-NFC. כל זה קרה אחרי שבלוס אנג'לס החליטו שהם הולכים על כל הקופה והביאו את וון מילר ואת אודל בקהאם ג'וניור, וקשה למצוא הרבה אנשים שיודעים להגיד למה זה קורה.
המקטרגים דווקא בטוחים שזה הלו"ז הקל – ואם היינו מדברים על קבוצת מכללות היינו מדברים רק על ניצחון "איכותי" אחד (טמפה ביי) – בעוד יתר הניצחונות הושגו נגד קבוצות נחותות. אחרים טוענים שהעובדה שמילר ובקהאם הם דמויות דומיננטיות שינתה את מאזן הכוח בחדר ההלבשה לרעה (אחרים אפילו טוענים שבקהאם מפריע להתקפה), בעוד פרשנים נוספים טוענים שהליגה "למדה" את ההתקפה של שון מקוויי.
האמת כמובן נמצאת איפשהו באמצע, והאשם העיקרי צריך ללכת להגנה. הראמס ניצחו השנה כל משחק בו הם ספגו פחות מ-28 נקודות, אבל כשאתה סופג יותר מזה, גם ההתקפה הכי טובה בעולם כבר מתחילה להתקשות. המשחק הקרוב מול ג'קסונוויל אמור להיות ניצחון קל, אבל המפגש החוזר מול אריזונה אמור להגיד לנו האם יש סיכוי ששנה שניה ברציפות הקבוצה שמארחת את הסופרבול גם תגיע אליו.
2. אם כבר אנחנו מדברים על ה-NFC, הגדלת מכסת הפלייאוף לשבע משאירה בתמונה קבוצות כמו הג'איינטס והברס שלזכותן ארבע ניצחונות בלבד, ואת המקום השביעי האחרון מאיישת וושינגטון עם חמישה. יש שיקראו לזה הליגה השוויונית בעולם, אחרים יקראו לזה אחת העונות הגרועות שידעה הליגה.
3. אבל היי, אולי ה-GM של הג'איינטס יוכל לפרוש עם הופעת פלייאוף:
4. אם בשבוע שעבר התמוגגנו מהיכולת של ג'ונתן טיילור קיבלנו השבוע את התשובה של לאונרד פורנט מטמפה ביי, שסיים גם הוא עם ארבעה טאצ'דאונים. מי אמר שהרצים מאבדים את המקום שלהם בליגה?
5. ואם כבר מדברים על רצים: בייקר מייפילד וסקון בארקלי נבחרו אחד אחרי השני בדראפט 2018. אחד מהם הוא קווטרבק:
6. רוב גרונוקווסקי סוף סוף החלים לגמרי מהפציעה וחזר עם משחק של 123 יארדים מול אינדיאנפוליס. זה היה המשחק ה-30 בו השיג מעל מאה יארד והוא רחוק רק עוד סנצ'רי אחד מהשיא של טוני גונזלס לעמדה (31).
7. מה אומרים? לא אומרים…
8. החדשות המשמחות של השבוע:
9. מי שאוהב פוטבול חייב להתחבר בשבת הקרובה למסך, כאשר עונת המכללות מגיעה לשיא עם משחקי אליפות הקונפרנסים, וכמעט כל המקומות בפלייאוף נותרו פתוחים (מלבד ג'ורג'יה). אלבמה חייבת ניצחון על הבולדוגס כדי לשמור על סיכוי, מישיגן (מול אייווה) חייבת לזכות באליפות הביג 10, המנצחת בין אוקלהומה סטייט לביילור יקוו למעידה של הקרימזון טייד וסינסנטי תקווה לנצח את יוסטון ולהבטיח עונה מושלמת. אחרי שבשבוע שעבר קיבלנו את אחד השבועות המטורפים שחווינו בשנים האחרונות, הציפיות הם בשמיים.
10. לא רק על המגרש הרוחות סוערות. את השבוע פתחנו עם העזיבה של מאמן אוקלהומה לינקולן ריילי – שהיה ה"הולי גרייל" של המאמנים (ב-NFL ובמכללות) – ל-USC שמקביל למעבר של מאמן ריאל מדריד לאימון מנצ'סטר יונייטד (או להפך). וזה לא נגמר שם.
מאוחר יותר בראיין קלי החליט לעזוב את "עבודת החלומות" בנוטרדאם ולעבור ל-LSU, במה שגרם לרבים לתהות מה לא תקין בעולם המכללות. אז מבלי להיכנס לכסף הגדול (שהוא הבעיה המרכזית, אבל שם אין חדש), הבעיה העיקרית היא אלבמה. הקרימזון טייד בהנהגתו של ניק סייבן (שש אליפויות מאז הגיע ב-2007) הגיעה להישגים חסרי תקדים וגימדה הצלחות שפעם בנו לכבודן פסלים. זכייה באליפות אחת, או סדרה של עונות עם 12 ניצחונות כבר לא חשובים יותר, רק ההשוואה לאלבמה. במציאות כזאת אפשר לזרוק כל ערך בסיסי שרלוונטי למוסד לימודים, על מנת להשיג את השם הגדול ביותר שתמצא. ובעולם כזה, כל ממזר מלך.
*
משחק יום חמישי (שישי 03:20): דאלאס קאובויס (4:7) אצל ניו אורלינס סיינטס (6:5)
שתי הקבוצות שאכזבו בערב חג ההודיה נפגשות למשחק שיהיה משמעותי ביותר עבור סיכויי הפליאוף שלהן. האורחים אומנם נמצאים בראשות בית ה-NFC מזרח, אבל מרגישים שוושינגטון נושפים בעורם, אחרי שהשיגו רק ניצחון אחד מארבעת המשחקים האחרונים.
דאק פרסקוט שהיה נהדר מול הריידרס יקבל בחזרה את אמרי קופר שיחזור אחרי שבועיים (קורונה), אבל הם יחסרו את המאמן הראשי מייק מקארת'י (אותה סיבה), ויקוו שזה לא ישפיע על תכנית המשחק שלהם. בצד השני הסיינטס ינסו להציל את העונה שלהם, שהשתנתה ב-180 מעלות אחרי הפציעה של ג'יימיס ווינסטון. האם טרבור סימיאן יצליח להשיג ניצחון ראשון?
תחזית: אף פעם אי אפשר להמר על הקבוצות האלה, אבל בדרך כלל אפשר לסמוך עליהן שנקבל משחק מעניין. נהמר על ניצחון לדאלאס…
תודה רבה! ראיתי שטייסום היל פותח אצל הסיינטס הלילה.
תודה שחר. אני אוהב את זה שיש ליותר קבוצות סיכוי לפלייאוף. בסופו של דבר, 8-9 ניצחונות הם כנראה מינימום כדי לעלות לפלייאוף לא כראש בית, וזה שיש כרגע קבוצות עם 4-5 ניצחונות בתמונת הפלייאוף ישתנה כשיהיו יותר מאבקים ישירים בשבועות הקרובים.
בריאן קלי הזה הוא כנראה חתיכת טיפוס
התפרסם עכשיו סיפור של רוברט סאלה ומאט לה פלור איך כשהם היו עוזרי מאמנים מתחילים של קלי במישיגן, הוא הזמין אותם למסיבת ת'נקגיבינג והם שמחו מאוד לבוא רק כדי לגלות שהוא היה צריך אותם כדי לפנות את השלג משביל הגישה ולהחנות את המכוניות של האורחים
.
ההגינות מחייבת לציין שסאלה כבר צוטט כשאמר שהסיפור יצא מפרופורציה ושהוא סופר "out of context"
.
הלינק – https://nypost.com/2021/11/30/brian-kelly-once-made-robert-saleh-shovel-snow-park-cars-at-party/
סנטרל מישיגן כמובן
אלא אם זה נוסף לפוסט אחרי התגובה שלך, כנראה שלא ממש קראת אותו..
קראתי רק את הטקסט, לא את התמונה…
כן, אל האירועים האלה התייחסתי (גם יש לינק בכתבה).
זה כמו שלא ענה לטלפון לעוזר שהיה בבית של מגויס ובדיוק החדשות פורסמו, או שביקש מכל השחקנים להגיע ב-7 בבוקר כדי להודיע להם שהוא עוזב והלך אחרי 5 דק. בגדול, אנחנו צפויים לקבל עוד מהשיט שואו הזה בהמשך…
איזה טור נהדר!
תודה.
פוטבול המכללות הוא פשוט מדהים
מעולה שחר. זה תמיד הרצף אם הטובות מנצחות והחלשות ניגפות, הליגה "טובה" אבל משעממת. אם הגדולות כושלות והחלשות מתעלות, הליגה רעה אבל יש המון אקשן. מה שאותי מעניין זה לא הליגה אלא המשחקים, וצריך להגיד, לדעתי בלבד, שהרמה במשחקים עצמם היתה די מהנה ואיכותית. נכון שתצוגות הנפל של הצ'יפס בתחילת העונה, או מפגשים כמו הג'טס-טקסנס לא יירשמו בהיכל התהילה של שום חובב פוטבול, אבל כמעט כל מחזור היו לנו משחקים ברמה גבוהה שהסתיימו על חודו של ט"ד או שער שדה והתוצאה היתה צמודה לא כי כל צד התעקש למסור להגנה אלא כי ההגנות עשו את המוות להתקפות, או ששתי ההתקפות שטפו את המגרש, או גם וגם. בעיני זה יותר חשוב מאם תעלה קבוצה עם מאזן שלילי לפלייאוף, כי בליגה של 14, 16, ועכשיו 17 משחקים זה תמיד סיטואציה אפשרית.
לגבי המכללות, אני אמנם לא מעורה, אבל זה חדש? אולי ספציפית השמות, אבל לא האירוע? אני זוכר דיבורים על מאמנים שנשבעים בנקיטת חפץ שהם באו לקולג' הזה בשביל להשאר והם רוצים לגדל דורות של שחקנים והופה, נעלמים לקולג' אחר שמציע להם עוד כמה זלוטים. זה לא משהו חדש, ותופעה שחוזרת על עצמה כבר די הרבה זמן. הערך של לבנות תכנית בקולג' מסויים וכל זה כבר מזמן חלף עם הרוח, בטח באוניברסיטאות שמתחזקות אצטדיונים של 100,000 אוהדים סולד אאוט כל משחק, וגם באלה שעסוקות בעיקר בגיוס כספים לכסות את ההפסדים של תוכנית הפוטבול שהן מחזיקות כדי להמשיך לגייס כספים כדי לכסות את ההפסדים וכו'. ואם כבר, מעבר של מאמן ריאל מדריד למנצ'סטר יונייטד זה ממש לא ביג דיל, ע"ע חוזה מוריניו.
בחוקים הלא כתובים של עולם המכללות אתה לא עוזב "תוכנית דם כחול" כמו אוקלהומה או נוטרדאם בשביל תפקיד אחר, אלא אם זאת הרוניברסיטה "שלך" (ע"ע רוי וויליאמס שעזב את קנזס בשביל צפון קרוליינה).
יותר מזה, לא ציינתי בטור, אבל לנוטרדאם עוד יש סיכוי להגיע לפלייאוף, שהלך קיבינימט עכשיו שקלי עזב (הוועדה הבוחרת כבר אמרה את זה).
למה זה קשור הפלייאוף הנוכחי לזה שיעזוב בסוף העונה?
לפי הגדרות הוועדה היא אמורה לבחור את ארבעת הקבוצות הטובות ביותר *כרגע*. אחד הנתונים שהם מתחשבים בו הוא פציעה של שחקן משמעותי או "עזיבה של מאמן". מכיוון שקלי עזב באופן מיידי יו"ר הוועדה כבר הצהיר שזה "יילקח בחשבון" (משמע הם לא יגיעו לפלייאוף).
וכן, זה מטומטמם, אבל אנחנו מדברים על הפלייאוף של פוטבול המכללות…
אוקיי תודה
עבור חוזה לעשר שנים, 14 – 16 מיליון לשנה, אתה עוזב כל אוניברסיטה.
תודה שחר, משובח כרגיל. אני זוכר את ויני טסטוורדה מתייצב פעם מאחורי הגארד כדי לקבל את הסנאפ, ומניח שזה קרה לכוד כל מיני ק'ב בעבר. קצת משעשע, אבל לא יוצר מזה
גם ג'ון אלוואי הגדול.
אבל כן, זה כמו הבאט פאמבל, סתם מצחיק ולא יותר
תודה שחר, אני לא מתחבר בכלל לפוטבול מכללות אבל קורא מדי פעם שקורה משהו מעניין. ה-NFL די מעניינת אותי העונה, יותר מאשר הכמה עונות האחרונות
האמירה שלך מעניינת, בעיקר משום שאני שומע אותה הרבה בשנה האחרונה (גם מארז למעלה). האוהד "המזדמן" (שלא עוקב באדיקות) מרגיש שהשנה הרבה יותר מעניינת. הפרשנים יותר מתלוננים על היכולת על המגרש. כנראה שהאמת נמצאת באמצע.
הכל יכול להיות, כנראה זה משהו אישי אצלי. הייתי עוקב אדוק עם 7 שעות צפייה או מעקב ברצף כל יום ראשון, לפעמים פנטזי וכו ואז ירד לי לגמרי ואפילו לא הייתי רואה תקצירים. אולי זה הולך ביחד ואולי לא אבל גם נראה לי שבכללי בערך ב-4-5 שנים האחרונות העונה הרגילה לא כזו מעניינת. רק העונה חזרתי לראות מתי שיש לי זמן וזה בהחלט כיף
לא מתחבר לפוטבול מכללות? זה כי אתה לא חי בג'ורג'יה. אם היית היום באטלנטה, או כל מקום בג'ורג'יה, שבת ב-4 היא השעה שהמדינה כולה (ג'ורג'יה) תהיה כאן באטלנטה במשחק ג'ורג'יה נגד אלבמה. יחזו בו יותר צופים בטיווי מאשר בכל משחק NFL ביום המחרת.
או במשפט אחד, קולג' פוטבול הוא הספורט הלאומי של אמריקה.
מה שאהבתי לראות בנצחון הפקרס על הראמס הוא שלארון רוג'רס עדיין ישנה המסירה הארוכה (מאד!) למרות שהוא כבר לא SPRING CHICKEN, ולמרות כל בעיות החיסון/לא חיסון שהוא עבר.