1. אחד מתחקירי הדגל של צה"ל, זה שמסופר לכל טירון שמתגייס מיד אחרי שחתם על הציוד ולמרות שעברו מאז כמעט 30 שנה, הוא מקרה מוות של קובי פוליקר שסיים את חייב בעקבות ויכוח שטותי עם חייל אחר במחלקה, שחבט בו עם קסדה בראשו. זה לפחות מה שעבר לי בראש ברגעים בהם ראיתי את המהומה שהתרחשה במשחק בין קליבלנד לפיטסבורג.

האירוע השציינתי בפסקה הקודמת אומנם לא מוכר לציבור האמריקאי, אך התוצאה בהחלט עברה בראש של מרבית הצופים ובעיקר ראשי הליגה, כשהם ראו את מיילס גארת' חובט בקווטרבק הסטילרס – מייסון רודולף – עם הקסדה שלו ביום חמישי. האירוע הפך מיד לשיחת היום בארה"ב, ובצדק.

נתחיל מהתוקף. גארת', כישרון הגנתי שמגיע אחת לעשור, סימן את עצמו העונה כמועמד לתואר שחקן ההגנה של השנה, אך בלא מעט מקרים המשיך את הטקטיקה הפסולה של מתאם ההגנה וגיבור פרשת הבאונטי גייט – גרג וויליאמס – שידוע במשחק המלוכלך של שחקניו. גארת', שבילה את שנותיו הראשונות בליגה תחת וויליאמס, כנראה למד ממנו לא מעט, בסיטואציה שמאפילה על האופי של אחד השחקן החביבים בליגה.

מהצד השני קיבלנו את רודולף, קווטרבק מחליף שהתחיל את כל העניין, כאשר סובב את ראשו של שחקן קליבלנד, לאחר תיקול מאוחר (לטענתו). רודולף לא קיבל כל עונש, בעוד גארת' הושעה עד להודעה חדשה ולא יראה מגרש לפני שנחליף עשור.

ההחלטה הזאת פתחה חזית גדולה מאוד בין שחקני הליגה. מצד אחד שחקני הגנה מובילים שצייצו הודעות תמיכה בשחקן קליבלנד או סתם כעס כלפי רודולף, בעוד שחקני התקפה מכל הקבוצות תמכו בקווטרבק (שלא הושעה) ובמרקיס פאונסי (סנטר פיטסבורג, שהושעה לשלושה משחקים אחרי שהגן על רודולף).

ההודעות האלה היו רק ההתפרצות שהמתינה מתחת לשטח. שחקני ההגנה כועסים זמן רב על ראשי הליגה, שקובעים עוד ועוד חוקים שנועדו לעזור לשחקני ההתקפה ופוגעים (לפעמים גם פיסית-רפואית) בשחקני הצד השני. כעת נשאר לראות אם האירוע היה מספיק חמור כדי לעורר דיון על הנושא במהלך הפגרה, או שנאלץ לחכות לאירוע המשמעותי הבא.

2. יש הרבה דברים רעים להגיד על ההתנהלות של בייקר מייפלד בעונה הנוכחית, בעיקר בנושא המנהיגות, אבל ההתייצבות שלו מול המצלמות בסיום המשחק היה רגע שיכול להגדיר את העתיד שלו במועדון. בניגוד להרבה מאוד אנשים במערכת הוא היה הראשון שיצא נגד האירוע והשחקן "שלו". למייק טומלין, שהוציא רק אתמול התייחסות רפה לאחריות של השחקנים שלו, ולהנהלת שתי הקבוצות יש בהחלט מה ללמוד ממנו.

3. "כולם ויתרו על לאמר (ג'קסון) בגלל שהם לא רצו להתמודד עם קווטרבק שרץ. אבל ג'ון (הארבו) אמר 'אנחנו יכולים לעשות את זה, אנחנו יכולים לשנות את ההתקפה שלנו ולהתאים אותה אליו".

בשבוע שעבר ניסיתי לגעת בנקודות שהופכות קווטרבק למוצלח, אבל החשובה ביותר היתה הרצון של צוות האימון לקבל את החסרונות שלו ולבנות על החוזקות. בולטימור עשו את זה והיום הם קוצרים את הפירות. המקום בפלייאוף כבר מובטח, גם תואר ה-MVP כבר לא רחוק.

למי שמעוניין בקריאה נוספת על היחסים של ג'קסון, הארבו והקהילה השחורה בבולטימור אני ממליץ על הכתבה המצוינת של ESPN בנושא (שהציטוט בתחילת הסעיף לקוח ממנה). בימים בהם כתבי הספורט נרדפים ויותר חשוב למנהלים מספר ההקלקות על הכתבה ולא התוכן, נחמד לראות שיש כיסים של מצוינות (ואלוהים יודע ש-ESPN הם לא קדושים).

4. אגב, כולנו מתלהבים מהיכולת של ג'קסון, אבל רובנו שוכחים את ההגנה של הרייבנס. שבעה הסאקים שהם השיגו נגד יוסטון הם לא משהו לכתוב עליו הביתה (בכל זאת הטקסאנס), אבל להחזיק את דשון ווטסון על 169 יארד במסירה זה בהחלט משהו שצריך להתגאות בו.

5. האירוע המשמעותי ביותר במשחק היה דווקא בצד של הטקסאנס. אחרי שלושה מקרים של PI באותו המהלך, בהם השופטים התעלמו לחלוטין מהמקרה, ביל אובריין החליט למחות על ההחלטה וביקש צ'אלנג.

ההחלטה היתה אמורה להיות פשוטה מאוד ולאחר צפייה קצרה השופטים היו צריכים לחזור ולשנות את הפסיקה על המגרש, אבל הם בחרו שלא לעשות את זה. כנראה שהשופטים החליטו לבצע מחאה סמויה על החוק שנולד רק השנה, אחרת קשה להסביר את היחס שלהם בנושא מתחילת העונה.

6. השנה מאוד קשה לצפות במשחקים של מיאמי, אך מי שצפה השבוע סבל יותר מהרגיל, כאשר חזה בשרשרת האירועים הנפלאה הזאת:

7. בלי ששמנו לב אוקלנד כבר במאזן 4-6 ונמצאת חזק בתמונת הפלייאוף.

8. אנטוניו בראון התחיל בשבוע האחרון את הדרך הארוכה שלו בחזרה לליגה. את הגשרים ששרף יהיה קשה מאוד לבנות, אבל ההתנצלויות לראשי הליגה ולרוברט קראפט הם השלב הראשון והכרחי לפני שנראה אותו שוב על מגרש פוטבול.

9. טואה טוגאווילואה, הקווטרבק של אוניברסיטת אלאבמה סיים השבוע את קריירת המכללות שלו, כאשר נפצע בירך. הוא תמיד היה שחקן שנוי במחלוקת במסדרונות הליגה (ע"ע לאמר ג'קסון), אך כעת כשנפצע באיזור כל כך משמעותי (משפיע מאוד על הזריקה), יש דיבורים שיחמיץ גם את העונה הבאה ולא ייבחר כלל בסיבוב הראשון.

הפציעה כמובן מעלה שאלות על הכסף שהפסיד בעודו משחק בחינם, אך אם נהיה רגע כנים, נגיד שזה עשה לו רק טוב. במקום להיבחר לסיטואציה בעייתית (מיאמי/ סינסנטי) הוא יתדרדר לסוף הסיבוב הראשון ויגיע בלי הלחץ להיות המושיע מהרגע הראשון. עבור פאט מהומס, אארון רוג'רס וג'קסון זה עשה פלאים.

10. מהלך השבוע:

*

משחק יום חמישי (3:20, יוסטון):  אינדיאנפוליס קולטס (4:6) אצל יוסטון טקסאנס (4:6)

העונה כבר נכנסה לישורת האחרונה והפעם אנחנו נקבל קרב ישיר על ראשון בית ה-AFC דרום (הרי ידוע לכל שאינדיאנה נמצאת בדרום ארה"ב). הקולטס מחזיקים נכון לעכשיו בראשות הבית, אך הם עושים את זה רק בזכות הניצחון על יוסטון במחזור השביעי.

ג'קובי בריסט חזר להרכב הסייחים, ואינדיאנפוליס חזרו למסלול הניצחונות לאחר תצוגת הבלהות של בראיין הוייר מול מיאמי, אך הקולט עדיין יצטרכו להתמודד עם חסרונו של הרץ מרלון מאק. בצד השני, ווטסון ינסה לחזור לכושר הנפלא שלו לאחר תצוגת הנפל מול בולטימור. מול הגנת האורחים קו ההתקפה שלו אמור לתת לו קצת יותר זמן כדי לעשות את הקסמים שלו.

הימור שלי: גם סוכנויות ההימורים פוחדים לבחור צד (3 נק' לקבוצה הביתית – למעשה סיכוי של 50/50), נראה לי שהפעם אלך על האורחים.