סיכום מחזור 11 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: עידו רבינוביץ, יאן מלניקוב ורביב פייג

הMVP החדש? לאמאר ג'קסון

קרוליינה פאנתרס (5-5) 3 – אטלנטה פאלקונס (7-3) 29
הקהל ההמום בשרלוט זכה לראות את הקימה לתחייה של הגנת הפאלקונס. אמנם מאוחר מדי כדי להציל את העונה אבל כנראה מספיק מוקדם כדי לתת לדן קווין עוד הזדמנות.
בכלל, נראה שאטלנטה מצאה את הגרוב שלה בשבועיים האחרונים, משני צידי הכדור, כשהביסה שתי קבוצות הרבה יותר חזקות ממנה ומסתמנת כקבוצה שלא יהיה נעים לפגוש בהמשך העונה.
הגנת אטלנטה חטפה את קייל אלן (31/50 ל325 יארד) 4 פעמים, הגיעה אליו 5 פעמים והק"ב הרוקי מאבד מהמניות שלו משבוע לשבוע.
בצד השני מאט ראיין עם משחק נקי חילק 311 יארד באחוזים גבוהים, בעיקר לקלווין רידלי  שתפס כל מה שנמסר לעברו (8 ל143 יארד וט"ד). ויאנג הוו קו, הבועט שהיה חקן הקבוצות המיוחדות של השבוע במחזור הקודם,  הוסיף 3 שערי שדה.
רק בתחילת הרבע הרביעי הפנתרס הגיעו למצב הבקעה ל3 נקודות וניצלו מהשפלה על ה-0.
מי שכן בא לעבוד בקרוליינה, אם כי לא זכה לראות את האנדזון, זה כריסטיאן מק'קפרי האגדי עם 70 יארד על הקרקע ו120 יארד באויר.

מתעוררים, הפאלקונס


טמפה ביי באקנירס (7-3) – ניו אורלינס סיינטס (2-8) 34
ק"ב נוסף שזרק ל 4 חטיפות מול קהל בייתי היה ג'מיס ווינסטון, אבל אצלו קוראים לזה יום ראשון.  ככה זה כשאתה נותן לק"ב חסר הזהירות שלך למסור 51 פעמים במשחק.
שתיים מהחטיפות באו בנסיבות מחמירות כשאחת הוחזרה לט"ד והשניה על קו ה1 של ניו אורלינס, כל זה ברבע הרביעי וחיסלו את הניסיון של הבאקנירס להתקרב ולהציל את המשחק שהיה בשליטת הסיינטס מהתחלה עד הסוף.
דרו בריס ושות' התאוששו מהפאלטה הנוראית בשבוע שעבר וחזרו לשים ט"ד על הלוח (28/35 ל228 יארד ו3 ט"ד) כשמייקל תומאס הבלתי נלאה קולט בדיוק חצי מהתפוקה האוירית וט"ד משלו.
אלווין קאמרה חזר להיות איום כפול עם 122 יארדים כוללים באויר וביבשה.
ניו אורלינס עומדים בפני שני משחקי בית חשובים בשבועיים הקרובים ואז מול סן פרנסיסקו כדי לקבוע את המיקום בNFC לקראת הפלייאוף.

 סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (1-9) 36 – אריזונה קארדינלס (1-7-3) 26
נראה שכל מפגש בין אריזונה לסן פרנסיסקו מוליד ניצוצות ומשחקים מעניינים. הקבוצה מהמדבר הגיעה הפעם להתארח בסנטה קלרה, אחרי שלפני 3 שבועות  הפסידה בבית לניינרס במשחק צמוד.
הפעם קיבלנו רכבת הרים של חילופי הובלה. אריזונה התחילה חזק ועלתה ל16-0 במחצית.
גארופולו נראה חלש ולא בפוקוס וההתקפה של הניינרס קרטעה רוב המחצית הראשונה.
ואז המומנטום השתנה והניינרס הבקיעו 17 נקודות ללא מענה. ההובלה התחלפה שוב כשקיילר מורי החמקמק רץ ליתרון בעצמו (24/33 ל150 יאארד ו2 ט"ד באויר ו67 יארד וט"ד בריצה) ולרגע נראה שהתסריט של המונדיי נייט האחרון בין הניינרס לסיהוקס הולך לחזור על עצמו.
לבסוף גארופולו, (34/45 ל424 יארד ו4 ט"ד- כולם שיאים אישיים) , שהתאושש משני מסירות לחטיפה ברד זון, הוביל דרייב מנצח שהעלה את סן פרנסיסקו ליתרון.
נסיון הלטרל (סדרת זריקות לאחור) של הקרדינלס במהלך האחרוןהפך לפאמבל והגנת הניינרס זכו בט"ד מן ההפקר אחרי פקיעת הזמן להגדיל את התוצאה ולשמח (או לעצבן) כמה מהמרים.

שובר שיאים אישיים וגורם לבחורות להסמיק, גארופולו

אינדיאנפוליס קולטס (4-6) 33 – ג'קסונוויל ג'אגוארס (6-4) 13
הקולטס השתוו לטקסנס בראשות הבית (בתוספת של ההפסד של יוסטון לרייבנס) לאחר ניצחון מוחץ מול ג'קסונוויל בחזרתו של ג'קובי בריסט לראש הקסדה. למרות שובו של אחד מהמוסרים המפתיעים לטובה העונה, הדגש אצל הפרסות היה התקפת הריצה. 264 יארד על הקרקע השיגה החבורה של פרנק רייך, הכי הרבה מאז שבוע 11 ב-2004!


לאחר שהיגוארים שמו את הט"ד הראשון של הקרב, הקולטס עשו ריצת 31 נקודות ללא מענה והרגו את המשחק. משחק סולידי של ניק פולס בחזרתו לכר הדשא (33/47, 2 ט"ד, אינט' אחת) לא הספיק.

דטרויט ליונס (6-3-1) 27 – דאלאס קאובויז (4-6) 35

משחק קצבי ומרתק בו היתרון התחלף שלוש פעמים עוד לפני המחצית, אמנם אז השתכן אצל דאלאס ונשאר אצלם עד שריקת הסיום. דאק פרסקוט השיג את ניצחונו ה-38 מאז 2016 (שני מבין כל הקוורטרבקים, רק מאחורי טום בריידי) בסטייל כאשר מסר לשלושה ט"ד עם 444 יארד באוויר ללא חטיפות מול ההגנה האיכותית של מאט פטרישיה.

ללא קריון ג'ונסון ומת'יו סטאפורד, ההתקפה של הליונס פשוט לא מה שהייתה. דריסקל עשה עבודה טובה בהחלפתו של מספר 9, אמנם יש תחושה כי הוא יכל לעשות כמה מהלכים שדריסקל פשוט לא מסוגל להם. חוץ מריצה אדירה, בו סקרברו היה חלש ושלושת הרצים האחוריים האחרים השתלבו ל-15 יארד כוללים.

מחזיק מעמד, דריסקל

מיאמי דולפינס (8-2) 20 – באפלו בילס (3-7) 37

הדולפינים חזרו לסורם עם הפסד מוצדק לבילס האיכותיים. ג'וש אלן השלים 21 מתוך 33 ניסיונות המסירה שלו, כאשר הוא גם סייע רבות על הקרקע, כולל כמה ריצות שהכינו את האורחים ברדזון, מקום בו ביקרו הרבה במשחק ההתקפה המשובח ביותר שלהם עד כה העונה.

הדולפינס היו במשחק עד הרבע הרביעי, אבל ירו בעצמם ברגל באופן שיטתי, בין אם זה הפאמבל של אלן הרנס מהלך אחרי שג'ייסון סנדרס שחזר אונסייד קיק ובין אם זה לתת 9 נשיאות (9 יותר מדי) לרץ האחורי הגרוע בליגה, קיילן באלאג', שהשיג יארד אחד לנשיאה.

חשוב לציין לטובה את ניק נידהם, במשחק בו שני שחקני ההגנה הכי טובים של מיאמי היו פצועים (רייקוואן מקמילן וטאקו צ'ארלטון), הוא התעלה על עצמו. איזה סוויץ' נדלק אצלו במוח בשבועות האחרונים, ונראה כי הוא יכול להיות החתיכה החסרה לצד זאביין הווארד שיחזור שנה הבאה.

מינסוטה וייקינגס (3-8) 27 – דנבר ברונקוס (7-3) 23

ברנדון אלן היה קרוב מאוד להפתיע שוב, הפעם במשחק חוץ מול יריבה קשה משמעותית. דנבר היממה את מינסוטה במחצית הראשונה וירדה לחדרי ההלבשה ביתרון 20:0, ואת הרבע השלישי סיימה ביתרון רק קצת פחות משכנע – 23:7. אך ההתפרקות של הברונקוס הגיעה לבסוף ברבע הרביעי, ועם כשש וחצי דקות לסיומו, הושלם כבר הקאמבק. למרות יום חלש של דלווין קוק על הקרקע (11 נשיאות ל-26 יארד בלבד), מינסוטה נשארה במירוץ לצפון ונמנעה מהפסד מיותר.

קאמבק, ויקינגס

וושינגטון רדסקינס (9-1) 17 – ניו יורק ג'טס (7-3) 34

ניו יורק קיבלה ביקור בוושינגטון בדיוק בזמן, וביתר קלות העלתה את המאזן שלה מול קבוצות ה-NFC מזרח ל3-1. האסקינס המשיך להיראות לא חד ולא נינוח, ומצד שני סאם דרנולד חילק ארבע מסירות ט"ד לארבעה תופסים שונים שהתווספו לגיחה של לביון בל. שתי מסירות הט"ד של האסקינס ברבע הרביעי הקלו במעט על התוצאה הסופית, אך לא על המאזן העגום של הרדסקינס.

אוקלנד ריידרס (6-4) 17 – סינסינטי בנגלס (0-10) 10

ההתקפה הנפיצה באופן מפתיעה של ג'ון גרודן, דרק קאר והריידרס לקחה הפסקה קצרה במשחק מול סינסי הבלתי מנצחת, אבל למזלה עמד מולה ראיין פינלי שהשלים רק 13 מ-31 המסירות שזרק והוביל התקפה חלשה במיוחד של המובילה במירוץ לבחירה הראשונה בדראפט. רבע שני עם שני ט"ד רצופים הספיק לאוקלנד כדי להפוך את היתרון המוקדם של ג'ו מיקסון, והריידרס ממשיכים לנשוף בעורפה של קנזס סיטי.

בולטימור רייבנס (2-8) 41 – יוסטון טקסנס (4-6) 7

אולי הסיפור הגדול של השבועות האחרונים בבולטימור הוא לא ההתקפה, אלא דווקא ההגנה. זה אומר הרבה כשאחד ממועמדי ה-MVP המובילים ממשיך להצדיק את המעמד, אבל ההגנה של הרייבנס הצליחה להחזיק שני מועמדי MVP אחרים ל-23 נקודות בלבד. דשון ווטסון נראה אבוד ולא מצא מקום לזרוק או לרוץ אליו, ורק ריצה ארוכה של קרלוס הייד עם כשבע דקות לסיום העלתה את יוסטון סוף סוף על הלוח. הטקסנס יצטרכו להתאושש מהר מאוד לקראת הקרב החשוב מול הקולטס ביום חמישי, בזמן שהרייבנס כבר מכוונים למיאמי.

פילדלפיה איגלס (5-5) 10 – ניו אינגלנד פטריוטס (9-1) 17

הפטריוטס מודל 2019 הם קבוצת הגנה לפני הכל. ההגנה שלהם טובה עד כדי שהצליחה להחזיר אותם מפיגור 10 נקודות למרות יום חלש במיוחד של ההתקפה, כשהרץ המוביל צבר 33 יארד בלבד וטום בריידי צבר רק 216 יארד ב-47 ניסיונות. טריק פליי ברבע הרביעי התברר כזה שניצח לבסוף את המשחק, כשג'וליאן אדלמן מצא את פיליפ דורסט לבדו באנדזון וההגנה השאירה את פילדלפיה מחוץ לאנדזון ל-11 הדקות שנשארו. לא בכל יום פוגשים את הג'טס, אבל גם לא בכל יום פוגשים את בולטימור, והפטריוטס התאוששו מצוין מהתבוסה מלפני שבועיים.

לוס אנג'לס ראמס (4-6) 17 – שיקגו ברס (6-4) 7

לא משחק מרהיב, בלשון המעטה, אמנם מערכה שהוכיחה מה האופי של כל אחת מהקבוצות: אחת, אימפוטנטית כמעט לגמרי, כאשר מעט האפסייד שכן יש לה נהרס על ידי המוסר שלהם. אחרת, קבוצה שמאבדת כדור בדרייב הראשון, סובלת מפציעות רבות, אבל מתעוררת מתי שצריך אותה, כאשר גם אם הקיובי לא מבריק, הוא יכול לתת כמה מהלכים טובים בזמן הנכון ולהטת את כף המאזניים. ג'ארד גוף שחרר רק 18 מסירות והשלים 11 מהם, לא מסר לאף ט"ד באוויר ונחטף פעם אחת בתחילת המשחק. אמנם בדרייב חשוב ברבע הרביעי, כאשר לראמס היה יתרון שברירי של שער שדה, הוא התעלה על עצמו. לשים 7 נקודות על הלוח ולעלות ליתרון שני פוזשנים. ההגנה עצרה את הדובים ואז גרלי רץ לדאון ראשון אחד שהספיק בשביל להרוג את המשחק.




לוס אנג'לס צ'ארג'רס (7-4) 17  –  קנזס סיטי צ'יפס (4-7) 24
משהו רע עובר על פיליפ ריברס וגם ביום חלש יחסית של פטריק מהומס (19/32 ל182 יארד, ט"ד וחטיפה), הוא מוסר 4 פעמים ליריב ומחסל כל הזדמנות של הצ'ארג'רס לנצח את יריבתם המושבעת מהבית.
כבר שבוע שני רצוף שריברס (28/52 ל353 יארד, ט"ד וחטיפה)  לא מסוגל לסגור משחקים ונכשל בדרייבים האחרונים והמסירה שלו לחטיפה בדרייב האחרון של המשחק סתמה את הגולל על קאמבק פוטנציאלי.
כאמור, מהומס לא זרח ונתן להגנה להכתיב את הטון, וגם נאלץ להיות הסקראמבלר המוביל בקבוצה עם 5 גיחות ל59 יארד.
כל זה הספיק לנצח את הצ'ארג'רס בפעם ה10 מתוך 11 מפגשים בינהם ותיקן להם מסלול אחרי ההפסד שבוע שעבר.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. הגנת הניינרס מול שאר הליגה 7.7 נקודות למשחק. מול גמדים פחות משש פיט שאוהבים להתרוצץ: 26 נקודות למשחק.
    נוכל לראות בשבועות הקרובים אם זה הגובה (סיינטס) או ההתרוצצות (רייבנס). אני מהמר על אפשרות ב'.

    1. אם ראית את המשחק , רייבהס-טקסנס אז ראית הבדל מהותי בין שני הקיובים, ווטסון מתרוצץ וזו הגדרה מדויקת כפי שלמד ממורו ורבו ראסל, לאמר לא מתרוצץ הוא משהו אחר לגמרי, אם יורשה אשמח להרחיב קצת על התקפת הריייבנס

        1. בבסיס ההתקפה של הרייבנס לא שונה מאחרות ולא הומצא הגלגל מחדש .
          ראינו קיובים רצים בעבר כמו ויק ניוטון וקולין המנודה , בנקודה הזו רק אומר שמה שמבדיל את לאמאר מהם זו המהירות ואיכות הביצוע.
          שני מהלכי בסיס בלבד יש להתקפה בניגוד להתקפות האחרות
          1. ריצה מתוכננת לטווח קצר עם הראש בקיר עם אינגראם וגאס או ריצה מהירה הצידה של לאמאר , הוא לא רץ לתוך הקיר
          2. כל היתר
          כן נכנס החידוש של החודש האחרון שהעלה את ההתקפה לרמה שראינו מול סיאטל הפטס ויוסטון , מערך 3 הטייט אנדים
          כאשר אתה עולה איתם אתה מקבל יתרון עצום בקוו ההתנגשות כי לפחות שניים מהם מיועדים מראש לחסימה, זה נותן ללאמאר את הזמן ל…
          למסור יותר מדוייק לרסיברים ולמעט בטעיות וחטיפות ( רק 5 העונה ממוצא של 0.5 למשחק )
          למצוא את הטטייד אנד השלישי שמתפנה למסירה של 15 -25 יארד
          לעמוד בכיס ולנתח את מה שקורה , שקיובי עילית מקבל זמן לחשוב אז יוצאת מסירת לייזר , לאמאר מחפש את החור בקוו שנוצר באופן מקרי או כחלק מתרגיל שתוכנן מראש , שהוא מזהה את החור הוא עובר למוד אפס – למאה שלו ויוצא לרוץ, קיבלנו שתי דוגמאות נפלאות לזה , אחת מול סינסי ואחת מול יוסטון
          וכל זה מוביל לשליטה בשעון (ראשונים בליגה כמובן )ומה זה אומר שאם הרייבנס עולים ליתרון של 2 פוזשנים כמעט אין סיכוי לסגור את זה , תשאלו את בריידי שנקלע למצב הזה ובלי הכדור גם הוא התקשה ,ולהגנה רעננה ורעבה , תשאלו את ווטסון

  2. המאפיה השמרנית בניו אינגלנד פשוט לא ברורה. יש להן שני ק"ב טובים יותר והם עדיין נותנים לבריידי לפתוח…

  3. המשחק של מינסוטה מול דנבר הסתיים בצורה מרתקת עם דרייב ארוך ארוך של כל השש דקות אחרי ה-TD של הווייקינגס. הברונקוס הצליחו שלוש פעמים למשוך אותו בדאון רביעי ובסוף נהדפו הבשלושה נסיונות מקו ה-4 עד שנגמר השעון.

  4. תודה על הטור!
    וואו בולטימור, פשוט וואו. ללעוס את הטקסנים ולשהק תוך כדי יריקת עצמותיהם. דוהרים לסופרבול.
    הוייקינגס מנצחים במשחק חיוור מאוד בבית קבוצה בינונית. לא סימן טוב.
    בריידי ממשיך להיראות ממוצע מינוס, זה לא שלהם השנה, אין מצב.
    הלוז של סאן פראנ פשוט קשוח, חוץ מהסיינטס והרייבנס, פתאום גם הפלקונס התחברו להם לאתגר לא פשוט.
    הפרוייקט של גרודן באוקלנד ממשיך לצבור תאוצה לקראת השנה הבאה.

    1. לא חושב שאי פעם ראיתי קבוצה במאזן 1-9 עם כאלו ספקות בנוגע לפלייאוף, הם יצליחו לנצח לפחות עוד שני משחקים ויבטיחו סוף סוף פלייאוף.
      גם אני חושב שזאת לא תהיה השנה של הפטריוטס, אבל להזכירך את פייטון מאנינג נראה צל חיוור של עצמו, ובכל זאת לוקח אליפות בדנבר בזכות ההגנה.

      1. דוגמא מעולה! אבל פייטון היה חייב עוד איזה גביע כדי לא להיכנס להיסטוריה כQB העונה הסדירה האדיר שמשתין במכנסיים בפלייאוף. לטום טריפיק אין יותר מה להשיג

  5. פיקנטריה: לאחר 0-99 במאזן של החמש שנים האחרונות, מיניסוטה הקבוצה הראשונה שחזרה מעשרים הפרש במחצית לניצחון…

    1. אין מצב, אני אישית הייתי במשחק בו הרדסקינס פיגרו במחצית 24-0 מול הבאקנירז , רק כדי לחזור ל ניצחון בנקודה בשניה האחרונה ( נדמה לי 30-29). אם כבר פיקנטריה – קאזינס היה ה QB של אדומי העור באותו משחק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט