כתבת בכורה באתר להלל הורוויץ, בן 28, אוהד מיאמי מימי אלונזו וטימי הארדוואי, ואחד משני מנהלי דף הפייסבוק המצוין ישראל NBA"

אחרי עוד ניצחון, ועוד על יוסטון בחוץ, זה די מתבקש לדבר על ממפיס. מצד אחד הם לא הפסידו העונה, וניצחו כאמור את יוסטון וגם את גולדן סטייט. מצד שני, לא מסכמים עונה אחרי שלושה משחקים, אבל מעניין זה כן.

אז על מי אנחנו מדברים בממפיס? על הכוכב העולה של הקבוצה.
לא, הכוונה היא לא למארק גאסול או מייק קונלי, אלא למאמן המוכשר שפרץ לתודעה אחרי הנאום שלו -דייויד פיזדייל. למי שלא שמע עליו, קודם כל ברוכים הבאים ל-NBA.

המאמן שעד לפלייאוף לא שמענו עליו יותר מדי קיבל הרבה חשיפה אחרי מסיבת העיתונאים בהפסד לסאן אנטוניו בפלייאוף. הוא טבע שני משפטים שהפכו לקאלט מאז.
הראשון, הפחות מפורסם והמוצלח יותר בעיניי:

"They not gonna rook us" (מלשון "רוקי")

והשני:

"Take that for data"

https://www.youtube.com/watch?v=aFJzKnjJBZk

אז איפה הכל התחיל?

פיזדייל התחיל את הקריירה שלו כעוזר בגולדן סטייט ובאטלנטה, ב2008 קיבל תפקיד של עוזר מאמן בכיר במיאמי היט. הוא היה שם עד 2016 והיה שותף לשנות האליפות במיאמי. המידע הזה מאוד רלוונטי כי המיינדסט של פיזדייל הוא של ניצחון ואליפות מהרגע הראשון.

זמן קצר לתוך האימון הראשון שלו בממפיס בתחילת שנה שעברה נשמעה שריקה חדה שקטעה את האימונים. השחקנים הסתובבו להבין מה קרה כשפיזדייל הגיע בזעם למרכז המגרש וצעק (תרגום חופשי שלי): "האימון לא נגמר! זה לא אימון של זריקות סתם! אלה זריקות של משחק, של אליפות!". צעקות כאלה בפרנצ'ייז שמעולם לא הגיע לגמר או ניצח משחק של גמר אזורי הם לא עניין של מה בכך.

זו המנטליות שקיוו לקבל בממפיס יחד עם פיזדייל, מנטליות של פט ריילי, של הגעה לפלייאוף. ההיט נחשבים לפרנצ'ייז שמנוהל היטב, פרנצ'ייז עם תרבות, שמוציא את המירב מכל שחקן. אף אחד לא התפלא שדווקא במיאמי אירע הנס של שנה שעברה, שם קבוצה יחסית אלמונית של שחקנים רצה בחצי השני של העונה למאזן חיובי של 11-30. זו התרבות שבממפיס רצו לקבל.

הפילוספיה של פיזדייל נבנתה יחד עם ספולסטרה. בשנה שאחר ההפסד לדאלאס בגמר ספולסטרה הלך להשתלמויות אצל מאמני פוטובול, בעוד פיזדייל גם הוא מאמין בדוקטורינות של הכלאה והבנה בין ענפי ספורט שונים. פיזדייל ציטט את ג'ים הרבה (מאמן הפוטבול של מישיגן קולג'), שאמר כי " 90% מהזמן שלי הוא עם השחקנים שלי".

ימים ספורים לתוך העבודה שלו בממפיס הוא כבר יצר קשר עם גאסול והבהיר לו מה המטרות לעונה הקרובה.
הוא מאמין בלעבוד בצמוד ובסמוך לשחקנים ולהיכנס לכל מקום בחדר ההלבשה, אבל בעיקר ללב ולראש של השחקנים.
העונה בה הגיע הייתה גם העונה בה גאסול הוזכר כמועמד לעזוב. פיזדייל הלך לשבת עם גאסול בספרד, הסביר לו את החזון שלו ואת המטרות לשנה הקרובה והיה חלק גדול בהחלטה שלו להישאר בממפיס.

קונלי מעיד שהדבר המרכזי שהוא שמע מפיזדייל מהרגע הראשון זה "אולסטאר. אתה תהיה באולסטאר, אתה תגיע לשם".
אין יום שעובר בלי שפיזדייל מזכיר לו את זה. בקונפרנס בו הארדן, קרי, ווסטברוק ופול משחקים בפוינט זה לא דבר מובן מאליו, אבל זה סוג המטרות שפיז מאמין בהם.

העונה שעברה הייתה הראשונה בקריירה של קונלי בה הוא קלע מעל 20 נקודות למשחק, עלייה של יותר מחמש נקודות מהעונה שקדמה והבדל משמעותי מממוצע הקריירה שלו (14.3 למשחק).

ומה הנתון המעניין? זה לא פגע באסיסטים עם 6.3 אסיסטים למשחק, הכי הרבה מאז עונת 2011-12. זה פשוט נקרא אגרסיביות. והראיה לכך? קונלי הגיע לקו הכי הרבה פעמים למשחק עם 5.3 לערב. במעט המשחקים של העונה הנוכחית המספרים אפילו גדלו במקצת.

שבוע לתוך התפקיד הוא הודיע לגאסול שהוא לא יהיה על המגרש אם הוא לא יזרוק 4 שלשות למשחק. "זה עבד עם בוש והביא אליפות וזה יעבוד גם אצלך" הוא אמר לגאסול. לשם הבהרה עד לעונה הקודמת גאסול זרק בכל הקריירה 66 שלשות וקלע 12. בעונה הקודמת הוא היה עם 104 שלשות מוצלחות מתוך 268. ה38.8% לשלוש שמים אותו מעל שחקנים כמו דני גרין ואייזאה תומאס.

https://www.youtube.com/watch?v=4bmr51Omkmk

פיז לא עובד רק על האלמנטים עם השחקנים עצמם אלא אפילו עובד על האולם עצמו. במיאמי המנהרה המובילה למגרש נקראת "championship alley" נמצאות שם תמונות מוגדלות של הריצות לאליפות מ2006, 2012 ו-2013. המנהרה בממפיס מולאה בתמונות מוגדלות של גאסול , קונלי ורנדולף (נכון לעונה שעברה מן הסתם) ועל הקיר ציטוט של פילוסוף יווני על כך שאישיות מחושלת דרך אש ומאמץ. פיז התעקש על שיפוץ ושינוי של סלון המשפחות והשחקנים ומשקיע בכל פרט תרבותי בו הוא יכול.

השנה פיזדייל התחיל לעבוד גם על התקפה, באימונים שעון ההתקפה מכוון ל-18 שניות בלבד, הוא ממשיך לעבוד על ריווח ועל כך שקונלי ינסה לקלוע בכל מחיר.
"בואו נודה באמת", אומר פיזדייל, "החוקים שונו כך שלהתקפה יהיו הרבה אפשרויות ולהגנה הרבה פחות. אנחנו חייבים להתפתח שם אם אנחנו רוצים להתקדם".
דבר נוסף שהשתנה השנה זו ההחלטה שלו לתת מעט יותר מרחב לשחקנים. "בעונת הרוקי שלי ניסיתי להכריח את השחקנים להיות מנהיגים, להחדיר בכח ערכים של משפחה" אומר פיז, " כיום אני מבין שאלה דברים שיש לשחקנים והם צריכים להביא את זה למגרש".

כנראה שזה עבד, כי אם נחזור להפסד במשחק השני לסאן אנטוניו בפלייאוף בשנה הקודמת הסדרה הייתה נראית גמורה. פיזדייל יצא, נאם והסדרה יצאה לדרך חדשה. נכון, סאן אנטוניו ניצחו בסדרה אבל הם כבר פגשו קבוצה אחרת לגמרי. את הקנס שספג פיזדייל מהליגה על הנאום שלו שילמו השחקנים. הם הבינו שהוא דואג להם, וידעו להחזיר בחזרה.
.
הדמות שלו משמעותית גם מחוץ למגרש, הוא מגיב באופן תדיר על הנעשה בארצות הברית, ופעיל ואקטיביסט גם בממפיס. המאמן נתן ראיון לאחרונה על ההימצאות של פסלים של גנרלים ממלחמת האזרחים המנציחים מציאות של שלטון האדם הלבן ודיכוי השחור. בעיר כמו ממפיס ובמדינה כמו טנסי לא פשוט לצאת בהצהרות כאלן, "אני רוצה שאנשים ירגישו לא בנוח", אומר פיזדייל, "שיחשבו, אתה לא יכול להגיד לתושבים שזה שימור היסטורי ולצפות שהם לא יראו בגזענות ערך".

לפני פתיחת העונה אף אחד לא חשב שהגריזליס יצליחו להגיע שוב לפלייאוף, הפרידה מקרטר רנדולף ואלן הייתה קשה אף היא.
מצד שני הבנייה היציבה והיד המכוונת כנראה ייצרו עוד שנה יציבה של הגריזליס, אולי בדרך לעוד פלייאוף.

האם הם ירוצו לאליפות העונה? לא. אבל בנייה של תרבות היא משמעותית מאוד בליגה, בהבאה של שחקנים ובשימור שלהם,
שחקנים אוהבים לשחק עבור מאמן ועבור פרנצ'ייז עם דרך ברורה. אין ספק שמנטליות ומאמן בכיר ויציב הם נקודות התחלה טובות עבור הפרנצ'ייז בעיר הברביקיו.