קבלו אותם במחיאות כפיים סוערות אפילו שזאת לא שנה אי זוגית, ואפילו שאף אחד לא מבין מה לעזאזל הם עושים, הסן אנטוניו ספרס!

אולם: AT&T center – יכול להכיל 18,418 צופים, משמש גם להוקי והופעות.

מאמן: האחד והיחיד, אימת העיתונאים וגיבור טקסס גרג פופוביץ'!

בעונה שעברה:

עונה חמוצה מתוקה עבור הספרס, שסיימו את העונה עם 61 נצחונות, שהספיק להם למקום ה-2 במערב, ולאחר שהתקשו מול ממפיס שחזרה מ-0-2 ל-2-2 עשו את דרכם לחצי גמר המערב הצפוי מול יוסטון החזקה. מה שנזכור מהסדרה הזאת ולמעשה מכל העונה של הספרס הוא את משחק מספר חמש ואת הרגע הזה:

מהרגע הזה יוסטון כבר לא חזרה, סן אנטוניו סגרה סיפור במשחק מספר 6 ועלתה לגמר המערב, שם חיכתה לה גולדן סטייט המושלמת בפליאוף. המשחק הראשון היה מדהים והיה נראה שלפופ יש את המפתחות לניצחון הקבוצה המפחידה של סטיב קאר, אבל אז קוואי נפצע, סן אנטוניו קרסה, הובסה 0-4 והלכה הביתה.

זאת הייתה השנה שבה הקבוצה הפכה להיות סופית הקבוצה של קוואי לנארד כסופרסטאר בודד שכל שאר הכוכבים נעים סביבו. למרקוס אולדרידג' המשיך להיות כינור שני בצבע, כשמה שהלך ונהיה ברור הוא שגאסול ופרקר לא הופכים לצעירים יותר. קשה להצביע על מישהו שעשה קפיצת מדרגה משמעותית העונה וגם השניים שהראו ניצוצות – סימונס ודדמון, לא ימשיכו איתנו לעונה הבאה (נגיע לזה), כך שסן אנטוניו עמדה בסוף העונה בצומת דרכים – האם הם מאמינים שמה שיש להם מספיק כדי לאתגר את הענקיות של המערב, או שצריך ללכת למהלך גדול.

מה עשינו בקיץ האחרון:

הצטרפו: רודי גיי, ג'ופרי לוורן, דריק וייט

עזבו: ג'ונתן סימנוס ודוויין דדמון

חתמו מחדש: פאטי מילס, מאנו ג'ינובילי, פאו גאסול

האמת שקצת קשה להבין את המהלכים של הספרס ולמה הם עשו אותם מלבד להתבונן לשמיים ולהגיד – בפופ אנו בוטחים.

אין ספק שהספרס ניסו ללכת על מהלך גדול להביא את כריס פול (עליו מדברים מדי שנה) או את פול ג'ורג', זה לא צלח, דבר שיכול לקרות וקשה להאשים את הארגון על כך, אבל השחרור של ג'ונתן סימונס ודוויין דדמון ללא תמורה של ממש הייתה תמוהה יותר. גם בגזרת השחקנים המשלימים קשה לראות את ג'ופרי לוורן משפר את הקבוצה בצורה משמעותית. רודי גיי הוא רכש מעניין שיכול להוסיף כח אש, אבל הוא חוזר מפציעה קשה והוא לא תמיד ידע להשתלב במסגרת קבוצתית, אם כי הספרס ידועים כארגון שיודע ליישר שחקנים. לבסוף ואולי המהלך המוזר מכולם היה לתת לפאו גאסול 50 מליון דולר ל-3 שנים, מובטח לשנתיים הראשונות.

להבנתי, וזה תואם מאוד את התרבות הארגונית, השיח עם גאסול היה שהוא יוותר על 16 מליון מובטחים, ואם הספרס יצליחו להחתים דג גדול, הוא יחתום על פחות אבל ליותר שנים ואם לא הוא יקבל את כספו מחדש וזה אכן מה שקרה. אפשר להעריך את היושרה והנאמנות של המועדון, אבל לכאורה זה מייצר להם מגבלת שכר קשיחה ובעייתית מאוד לעונה הבאה. עם זאת, אם גאסול היה מוכן לוותר על כסף השנה במקרה שיבוא כוכב גדול אין סיבה להאמין שהוא לא יהיה מוכן לקח גם בעונה הבאה מה ששם את ההחתמה הזאת באור מעט אחר.

בסופו של דבר ולסיכום אני חושב שקו המחשבה הלך כך – הובלנו 23 הפרש על גולדן סטייט בחוץ בלי פרקר, כך שכנראה שמצאנו את הנוסחה כדי להתמודד עם הגדולות גם בלי להביא מגה כוכבים. לכן ננסה ללכת על כוכב גדול ואם לא נצליח ננסה לשמור על שחקני הליבה שלנו ולעשות עוד ריצה דומה גם בשנה הבאה. כמו כן מאחר ושנה אחרי שנה הספרס מצליחים להביא מבחירות דראפט נמוכות ופרויקטים שחקנים שיהפכו לשחקנים משלימים יעילים, כנראה שהם לא הרגישו צורך להתאבד על השארת דדמון וסימונס. המטרה שלהם אם כך בעונה הסדירה היא לסיים ב-4 הראשונות (לא צפוי להיות מאוד קשה), ולשמור את קוואי ופרקר בריאים ומוכנים לפלייאוף לעוד ריצה אחת ולאחר מכן לראות איפה הם עומדים. לא בהכרח תכנית לגמרי גרועה.

אז עם מי הולכים לקרב:

חמישיה: פאטי מילס (9.5 נ' 3.5 א'), דני גרין (7.3 נ'), קוואי לנארד (25.5 נ' 5.8 ר'), למרקוס אולדרידג' (17.3 נ' 7.3 ר'), פאו גאסול (12.4 נ' 7.8 ר'). 

ספסל: דז'ונטה מארי, מאנו ג'ינובילי, רודי גיי, קייל אנדרסון, ג'ופרי לוורן.

פאטי מילס יצטרך למלא את מקומו של פרקר, בחמישיה שצפויה להיות אותה החמישיה של העונה שעברה. בהנחה שהספרס היא חלק מהליגה של 6 הגדולות (קליבלנד, בוסטון, ג"ס, יוסטון, אוקלהומה) כאשר ינסו לזנב בה במערב מיניסוטה ואולי פורטלנד, הרי שמול אותן קבוצות גדולות הספסל של סן אנטוניו נראה בינוני מאוד אלא אם מאנו ג'ינובילי ורודי גיי ימצאו חדשים וג'ופרי לוורן יגלה דברים שהוא עדיין לא הציג.

הקבוצה תמשיך להיו תהקבוצה של קוואי לנארד, כאשר בנוסף אליו הבריאות והיציבות של גאסול תהיה חשובה מאוד על מנת לסייע ללמרקוס לפרוח, וכן הקליעה של דני גרין, שבלעדיה הוא באמת הופך מנכס לנטל לפחות כשחקן חמישיה בקונטנדרית.

תרחיש אופטימי: 

הספרס מתחברים כמו שהספרס מתחברים, קוואי MVP, גרין חוזר לקלוע, פרקר חוזר מהפציעה כשיר ומוכן לשחק, והספרס מסיימים במקום ה-2 במערב שוב, ומקשים על גולדן סטייט בגמר המערב בדרך להדחה מכובדת, ששומרת לה הרבה נכסים ואפשרויות לקיץ הבא.

תרחיש פאסימי:

אוקלהומה ויוסטון מתחברות ואפילו הזאבים עושים את קפיצת המדרגה המקווה. הספרס מסיימים במקום ה-6 במערב ועפים לאוקלהומה בסיבוב הראשון.

תרחיש ריאלי:

מקום רביעי במערב והדחה בסיבוב הראשון