התגעגעתם? פינת העובדות והסיפורים חוזרת לחיי האתר, בתקווה למהדורה שבועית לפחות עד תחילת העונה.
והשבוע: הרצף של רדיק, האיש שעצר את בוסטון הגדולה, והאיש שיכול לשנן ולזכור את כל הסיפורים והעובדות שפרסמנו עד כה…

1.מוקדם יותר הקיץ חתם בפילדלפיה צלף השלשות ג'יי ג'יי רדיק בן ה-33 לעונה אחת תמורת, שימו לב, 23 מיליון דולר לעונה אחת.
האם רדיק שווה 23 מיליון לעונה? את זה תחליטו אתם, כי זה לא העיקר.
העיקר הוא שג'יי ג'יי רדיק בקבוצה שלך = פלייאוף.

בכל 11 שנותיו בליגה, רדיק הגיע בכל פעם לפלייאוף.

מדובר בהישג מרשים כשזוכרים שרדיק אינו איזה כוכב גדול או שחקן סן אנטוניו, ובהתחשב בכך ששיחק בקבוצות כמו אורלנדו, מילווקי והקליפרס (תודה לעומר מזיג > קישור מרדיט)

2. במהלך 13 עונות בלבד, ביל ראסל זכה בלא פחות מ-11 אליפויות, יותר מכל שחקן אחר בליגה.

בעוד עובדה זו ידועה לרובכם ואף הוזכרה במדור זה, האם ידעתם שהוא לא היה כל כך רחוק מאליפות מספר 12?

בעונתו השנייה בליגה, ולאחר זכייה באליפות, ראסל הגיע עם בוסטון לגמר של שנת 1958, שם חיכתה לסלטיקס ה-סיינט לואיס הוקס.
במשחק השלישי, ובמצב של שוויון 1-1, ראסל נקע את קרסולו ונאלץ לסיים את הסדרה.

בלעדיו, בוסטון עדיין נתנה קרב ענק להוקס, אך ללא ראסל ברחבה, לא הצליחה לעצור את כוכב ההוקס בוב פטיט, שסידר לקבוצתו אליפות היסטורית לאחר שישה משחקים.

3. הדנבר נאגטס של שנת 1994 זכורה בעיקר כמדורגת מס' 8 הראשונה שניצחה בסדרת פלייאוף את המדורגת מס' 1.

עם זאת, נחמד לגלות שהקבוצה מחזיקה בשיא ייחודי, שכן היא הקבוצה שניצחה הכי הרבה משחקי הדחה בפלייאוף בעונה אחת – 6.
את שלושת משחקי ההדחה הראשונים ניצחה בסיבוב הראשון נגד סיאטל (באותם ימים הסיבוב הראשון התקיים במתכונת של הטוב מ-5), בדרך למהפך מפיגור 2-0 לניצחון בסדרה.

שלושת הניצחונות הבאים הגיעו בסיבוב השני נגד יוטה, לאחר שנקלעה לפיגור 3-0 (את כולם בפחות מ-3 הפרש).
לצערה של הקבוצה, היא הפסידה במשחק מס' 7, ובכך הפסידה הזדמנות להפוך לקבוצה הראשונה בתולדות הליגה לחזור מפיגור 3-0 לניצחון בסדרה (תודה למידן בורוכוב).

4. דיאנדרה במברי (אטלנטה הוקס) אולי לא מוכר לחלקכם, אבל בכל זאת נכנס לספרי ההיסטוריה של הליגה?
איך הוא עשה זאת? ובכן, בעונה שעברה הפך במברי לשחקן הראשון בתולדות הליגה ללבוש את הגופייה מספר 95.

במברי, לשעבר שחקן השנה של קונפרנס A10 במכללות, שיחק בסיינט ג'וזף הוקס עם המספר 43 על הגב.
הוא היה יכול לצפות למעבר חלק לאותה גופיה באטלנטה הוקס שבחרו בו במקום ה-21 בדראפט 2016, אבל למציאות היו תוכניות אחרות.

מלבד העובדה שקריס האמפריז הותיק כבר תפס את המספר, שבועיים לפני הדראפט, אדריאן, אחיו הצעיר, ניסה להפריד בין מעורבים בקטטה ונורה למוות.
במברי, שהיה מאד קשור לאחיו המנוח חשב על דרך להנציח את זכרו, והחליט על המספר המציין את שנת הולדתו – 1995 (תודה לעידו גילרי).

*

5. ג'רי לוקאס, פאוור פורוורד נהדר שכיכב בליגה בשנות ה-60 וה-70, ניחן בזיכרון צילומי ומיוחד.

כך למשל, הוא הצליח לזכור בעל פה עשרות עמודים מתוך ספרי טלפונים, ללמוד משפטים שלמים בשפות זרות, ולהקריא פרקים שלמים מהתנ"ך.

את זיכרונו המדהים לוקאס ניצל גם במגרש הכדורסל, כאשר שינן וזכר תנועות שונות של שחקנים יריבים, מה שסייע לו מאוד במאבקים על כדורים חוזרים עם שחקנים אתלטיים וגבוהים ממנו.

לאחר פרישתו, לוקאס החל לפרסם ספרים בנושאי זיכרון, שהפכו לרבי מכר (תודה למנחם לס).