לכבוד פתיחת הפרי אייג'נסי. מוקדש לחובבי תיאוריות הקונספירציה של הליגה:

המקום: שעת לילה מאוחרת, סמטה חשוכה, אקרון, אוהיו. הזמן: לפני שבועיים.

לברון: אכזבת אותי, אדם.

סילבר: מה אתה עוד רוצה שאעשה? זרקתי לך באמצע העונה את קורבר ואת וויליאמס כי רצית חיזוק. באמת שניסיתי. אף פעם גם לא הודית לי על ההרחקה של דריימונד ב-2016….

לברון: שתוק! שנים אני מחזיק לכם את הליגה על הגב. אם תמשיך ככה אני אקח את הכישרון של שלי לירושלים, כמו אמארה. ממילא גילברט עולה לי על העצבים ואורי אלון נראה כמו אחלה בעלים.

סילבר: לברון, אתה לא חייב להשתמש בטון הזה. אתה יודע שאנחנו תמיד מנסים לעזור לך…

לברון: שתוק, אדם, אמרתי שתוק. (מסתכל על סילבר במבט מאיים שהיה שמור אי שם ליהודי אחר). אתה לא הכשלת את המעבר של דוראנט לגולדן סטייט. זה הרס לי הכל.

סילבר: תראה, אני ודיוויד (סטרן, לא ההוא עם המבט) תמכנו בך במשך שנים. הפחדנו את אוקלהומה ממסי מותרות כדי שישחררו את הארדן בטרייד, טיפחנו את האגו של לאנס סטיבנסון כדי שיחשוב שהוא יכול להיות שחקן גם מחוץ לאינדיאנה, התחלנו frenzy בתקשורת על איך אתה כבר ממש ברמה של ג'ורדן. אז פספסנו קצת, מה אתה רוצה שנעשה עכשיו?

לברון: אתה קורא לדוראנט בווריורס פספוס קטן!… אי אפשר לעצור את הקבוצה הזאת. אני לא יכול לבוא עייף לסדרה מולם. אתה ראית באיזה קצב הם משחקים?

סילבר: אבל לברון, היית במאזן 1-12 במזרח! אי אפשר לבוא רענן יותר.
לברון: נכון, אבל זה קרה אחרי ששיחקתי מעל 37 דקות בעונה הרגילה ומעל 41 דקות ב-postseason. הם צעירים ממני והגיעו לגמר במאזן של 0-12. אני כבר לא ילד, אדם. אני חייב אליפות רביעית כדי שבאמת יחשבו שאני יותר טוב ממייקל.

סילבר: רגע… אתה לא באמת מאמין שעם עוד אליפות תעבור את ג'ורדן…

לברון: מה אמרת? (שוב מפנה לעבר סילבר את המבלאט, סליחה, המבט).

סילבר: אהה… לא משנה, תראה, אפשר אולי להעביר את כל השחקנים הטובים למערב, להקשות על ג"ס קצת. למרות שנראה לי שהם פשוט טובים מדי, הוד מלכותו.

לברון: כן… כן! ככה אני אוהב אותך אדם, כשאתה יצירתי ומסייע לי להתחרות מול קבוצות חלשות בדר לגמר! אם המזרח יהיה חלש יותר, אוכל לשחק קרוב ל-30 דקות בעונה הרגילה, ואפילו איזה סיבוב או שניים בפלייאוף. בגמר ג"ס יהיו עייפים, אולי אפילו יפסידו קודם באיזו סדרה בפוקס, בטח אם תהיה להם פציעה. זה הסיכוי היחיד שלנו אדם!

סילבר (מנסה לחשוב ולדבר מהר כדי לרצות את המלך): אוקיי, אוקיי, כרגע האיום העיקרי הוא מבוסטון. אנחנו עדיין משלמים לפסיכולוג של דני איינג' שמשכנע אותו שהגעה לכמות בחירות דראפט ששווה למספר האליפויות של הסלטיקס זה הישג גדול יותר למורשת שלו מאשר לבנות קונטנדרית.

לברון: מצוין.

סילבר: בשבוע הבא אני נפגש עם הבעלים של שיקאגו, אני אזרוק לו איזו מילה על כך שאם הוא לא מעביר את באטלר למינסוטה, ת'יבודו ו-Jimmy Buckets הולכים להתנקש בו באמצע הלילה.

לברון: טוב מאוד, זה בהחלט נשמע אמין. מה עם פול ג'ורג'? נמאס לי לפגוש אותו כמה פעמים בעונה הרגילה ואז גם בפלייאוף. אי אפשר לחבר אותו עם ווסטברוק כדי שיקשו קצת על גולדן סטייט?

סילבר: רואים שאתה איש עסקים, ברון! אל תדאג, עם הנואשות של פרסטי, והאיום של גו'רג' לעזוב ללייקרס, זה כבר הולך לקרות מעצמו. מקסימום נגניב לקווין פריצ'ארד מהפייסרס שיקוי התאהבות בשחקנים טובים-שמשלמים-עליהם-בטרייד-יותר-מדי בשם "ויקטור אולדיפו". ניסינו את זה בטרייד דד-ליין על הבעלים של הקינגס, כשהשתמשנו בגרסה בסיסית יותר בשם "באדי הילד". זה הצליח מעבר למצופה.

לברון: מצוין, מצוין, חסר לי עוד משהו בכל זאת. הי אדם, מתי אתה נפגש עם כריס פול לדון ביישום ההסכם החדש בין ארגון השחקנים לליגה?

סילבר: בעוד כמה שעות. למה?

לברון: תחמיא לכריס על כך שבקליפרס הם דואגים לחיזוק יחסי המשפחה של משפחת ריברס. תגיד שמדובר בשירות נפלא למען הקהילה מצד הקבוצה…

סילבר: ונראה לך זה יצליח?

לברון: אני וכריס חברים טובים. הוא כמעט הפיל אותי מה-banana boat שנה שעברה כשאמרתי לו שהוא אוטוטו הולך להיות ה-backup של אוסטין ריברס. תסמוך עליי, רק צריך להדליק אותו והוא יודיע להם שהוא עוזב.

סילבר (מתחיל להירגע): זו תכנית מעולה, מלכי. לא אאכזב אותך עוד פעם.

לברון (מתקרב לסילבר): מעולה, מעולה, אדם. עכשיו (מרים את הקול) – טוס לי מהפרצוף עד יוני הקרוב. בפעם הבאה שאני רואה אותך אתה מביא לי טבעת.

סילבר (משתחווה): כן, Chosen one יקר. כל שתבקש, לו יהי.