המנצחים האמיתיים שלי בדראפט? סקרמנטו וזיו שלנו / מנחם לס

 

יש לי חדשות נפלאות לגולש זיו שלנו – האוהד מס' 1 ובעל הידע מס' 1 בארץ הקודש על כל דבר שהוא סקרמנטו קינגס – שאולי הוא לא יודע דבר אחד: הבחירה החמישית של הקבוצה, די'ארון פוקס, הוא-הוא זה שיתפתח להיות הכוכב האמיתי מבין כל בחירות הלוטרי. אני לא מדבר על סתם איזה 'אול סטאר' בעוד 7 שנים. אני מדבר על כוכב שתוך 3- שנים נדבר עליו עם אותה יראת כבוד (אם לא יותר!) משהיום אנחנו מדברים על ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן.

בכל בחירת דראפט שואלים: מי יתפתח להיות הכוכב האמיתי? הקאווי לינארד או הסטפן קרי של הדראפט. הקובי בריאנט של הדראפט. אני מסתכל על כל הנבחרים והפוטנציאל שלהם כבר מצטייר במוחי. מרקל פולץ? יהיה מין ראסל ווסטברוק לעניים או ד'יאנג'לו ראסל לעשירים. בין לבין. לורנזו בול?  הוא יהיה שחקן טוב מאד – אחרי 3- שנים טוב יותר מריקי רוביו אבל פחות טוב מג'ייסון קיד (יזכיר פה ושם את שניהם) אבל נשמע יותר על אביו מאשר עליו. ג'ייסון טאטום? איפה שהוא בין כרמלו אנטוני וג'ברי פרקר. יהיה שחקן מצויין, אבל לא עילוי. למה אני מתכוון ב-"עילוי"? נסו סרינה ויליאמס.

אני ממשיך ברשימה, מדלג לרגע על די'ארון פוקס ונעצר במליק מונק. או. הנה אחד עם פוטנציאל להפוך לעילוי, אבל הוא ייעצר במשהו מעל סיג'יי מקולום וג'מאל מוריי. הוא יהיה אחד השוטינג גארדס הצעירים הטובים בליגה, אבל אין לו את המנטליות שלעילויים כמו סרינה יש.

עכשיו אני מגיע לשם שדילגתי עליו – די'ארון פוקס – שחקן שבפוקס שמו בלבד מאיית "עילוי". הוא יהיה הג'ון וול הבא של הליגה. כבר העונה הוא יתעלה על כריס דאן, ותזכרו את מה שאני אומר עכשיו באותיות כתומות ובפונט גדול מהרגיל:

תוך שלוש עונות הוא יהיה הג'ון וול של הליגה, והשחקן הטוב ביותר שצץ מהדראפט של 2017.

ספורטס אילוסטרייטד ראיינה אותו, וכן סקרויאלטי.קום, אתר החובבים של הקבוצה. כמה לפני הדראפט וכמה אחריו. אשתמש בחלקים מהריאיונות בפוסט הזה, וכן דברים שאני יודע עליו (ולכן בחרתי בו כאן באתר לפני איזה שלושה שבועות להיות השחקן הטוב ביותר של כיתת הדראפט הזאת, יחד עם ג'ייסון טאטום).

מדוע כולם חוששים שלא ייצא הרבה ממנו, כולל בוודאי זיו שלנו?

כי הברנש קלע בקנטקי 16.7 נק' למשחק ב-47.8% מהפארקט, אבל רק 24.6% מה-3, והיום – כפי שכולנו יודעים – פוינט גארד ללא 'שלשה' זה כמו חיי האשך ללא ציצים וטוסיקים:

Year Team GP GS MPG FG% 3P% FT% RPG APG SPG BPG PPG
2016–17 Kentucky 36 34 29.6 .478 .246 .739 3.9 4.6 1.5 .2 16.7

מה שאנשים לא יודעים, ולכן החלטתי לכתוב את הפוסט וליידע אותם, שבשנת הסניור בתיכון הוא קלע 32.3 נק' משחק (עם 7.2 ריב' דרך אגב, לשחקן הזה שגובהו רק 1.92מ') ב-57%  עם 36% מה-3, כשהסיבה   ה-י-ח-י-ד-ה  לכך (האחוז הנמוך מה-3) היא שהוא אחד החודרים הטובים ביותר בגילו (19) לסל שראינו בשנים האחרונות, והוא כמעט שלא התאמן בזריקות מה-3. למה לזרוק מה-3 כשאתה יכול להתרומם 40 ס"מ מעל הטבעת (בדוק וחתום!) ופשוט להטיל משם את הכדור, בדיוק כמו שיונה מחרבנת על ראשנו החשופים (בדוק וחתום!)?

עוד נחזור לדיון השלשות הזה.

אבל הבה ואכתוב לכם כמה דברים עליו ששמעתי שוב ושוב העונה ממאמני קלמסון יוניברסיטי, וממאמן דרום קרולינה יוניברסיטי כשהיה כאן בגרינוויל בטורניר המכללות, ובמצב רוח מצויין (כי הגיימקוקס עלו לפיינל-פור בטורניר של העלית-8 שנערך כאן) ישב וענה על כל שאלה ששאלנו.

 

אז רק בקיצור קווים לדמותו:

הוא PHYSICAL SPECIMEN. בגיל 19 הוא כבר מתעלה באתלטיות שלו על ג'ון וול, וג'ון וול הוא האתלט מס' 1 בין כל הפוינט גארדים בליגה. אולי אייזיה תומאס – באופן יחסי – לא נופל ממנו, אבל נמלה – באופן יחסי – עולה על תומאס.

הוא צריך להוסיף 4-5 קילוגרמים, ואז הוא יהיה בלתי עציר לחלוטין בכניסה לסל.  בתיכון הוא היה "פאסט ברייק של איש אחד" ולכן הוא הזניח את הזריקה מהפרימטר. הסקאוטים אמרו "24.6% מה-3? לא בבית שלנו". לכן הוא נפל למספר 5. אני שמח עבור זיו שמישהו בסקרמנטו ידע – כמוני – שמגיע ל-NBA פוינט גארד שיעשה דברים מדהימים בקרוב מאד.

ג'ון קליפרי נשאל 'מי היה טוב יותר, ג'ון וול או ד'יארון פוקס כפרשמן בקנטקי?'. הוא ענה "שווים". הם באותו גובה (וול גבוה בסנטימטר או שניים), והסטטיסטיקה שלהם דומה מאד, אם כי וול שיחק 5 דקות יותר למשחק:

Year Team GP GS MPG FG% 3P% FT% RPG APG SPG BPG PPG
2009–10 Kentucky 37 37 34.8 .461 .325 .754 4.3 6.5 1.8 .5 16.6

SI: מי היה השחקן הפייבוריטי ביותר שלך כשהתחלת לשחק ב-MINI-BASKETBALL?

FOX: קווין גארנט.

דוק: כששחקן בן 10 או 12 בוחר בשחקן כקווין גארנט כגבור החלומות שלו, עבורי הדבר מלמד המון על מיוחדותו ועל אופיו. הוא לא בוחר במייקל ג'ורדן או קובי בריאנט, אלא בקווין גארנט. לא בא לי עכשיו להתחיל להסביר מה ולמה. אני בטוח שאתם מבינים את כוונתי.

SI: מה עליך לשפר ב-NBA?

FOX: זה לא סוד. את הקליעה מהפרימטר. אבל אנשים לא יודעים שזאת זריקה שאף פעם לא הייתי זקוק לה. כשרציתי סל הייתי חודר לסל. א פעם לא נחשבתי כקלעי חלש מהפרימטר.

דוק: התקרה שלו גבוהה יותר מכל שחקן בדראפט, אבל המרתף שלו יכול להיות נמוך מאד. אם הוא באמת יצליח לשפר את הזריקה מ-3 ויגיע לאזור ה-35% הוא יהפוך מיד לפוינט גארד שקשה מאד יהיה לעצור אותו. אם לא ישפר את הזריקה מה-3 הוא יהפוך מהר מאד לאלפריד פייטון.

SI: האם אתה האתלט מס' 1 מכל הרוקי'ס?

FOX: זאת שאלה שאין לי עליה תשובה, אבל יש לי  גנים טובים.

דוק: הגנים שלו? האבא ארון פוקס היה ווייד רסיבר אול אמריקן של הדיביזיה ה-II בפוטבול בפורט הייז סטייט יוניברסיטי, והאם לוריין האריס-פוקס היתה שחקנית כדורסל מצויינת באונ' ארקנסאו. הוריו בוגרי מכללה והם דאגו שהילד ילמד בתיכון בנוסף לכדורסל, והוא יהיה אחד הרוקי'ס הנאורים ביותר מכולם.

SI: מה בקשר לזריקה מה-3? אתה מוכן לעשות הכל לשפר אותה?

FOX: אנשים לא מתארים לעצמם כמה אני אוהב לזרוק מה-3. אבל בתיכון המאמנים רצו שאכנס לסל במקום לזרוק BRICKS (לבנים).

דוק: מיד אחרי שסיים את לימודי השנה האקדמאית בקנטקי (ציונים טובים לאורך ולרוחב) הוא לא חזר הביתה אלא לאקדמיה לספורט "THOUSAND OAKS" (שם סיים תיכון) לרג'ימנט של 3 אימונים ביום של שלשות ושלשות, ועוד פעם שלשות, בנוסף לאימוני הכוח וההתמדה לפיתוח השרירים הרצויים. אלה לא היו אימונים של לעמוד ולקלוע, אלא הכל בתנועה, תחת שמירה, ואפילו עם כדורים נושאי אקסטרה משקל.

SI: כיצד חיית עם 24.6% מה-3 בקנטקי?

FOX: היתה לי שנת קליעה גרועה מאד בקנטקי. אני לא יודע למה עד היום כי אף פעם לא הייתי קלעי גרוע מרחוק.

דוק: מה שהתגלה ב'אקדמיה לספורט' הוא דבר מעניין (ומוזר) מאד שקרה גם לקייל קורבר: הקליעה מהקשת הרחוקה של ה-NBA "מתאימה" להם יותר מקשת המכללות הקרובה. אין לזה הסבר כמובן, אבל זאת עובדה.

 

SI: אני מסתכל על רגליך ורואה רגליים דקות של איילה. האם תצליח להחזיק מעמד עם רגליים דקות כאלה ב-NBA?

FOX: אולי יש לי רגליים דקות למראה אך הן חזקות כפלדה ואף פעם לא סבלתי שבר או כל פציעה אחרת. המאמן לארי בראון אמר לי פעם לא לדאוג כי הרגליים שלי לא יותר דקות מאלה של אלן אייברסון.

דוק: קליפרי אמר עליו שכשהוא ראה אותו לראשונה הוא חשש מרגליו הדקות. "ואז אני רואה אותו רץ מהר יותר מכל אחד אחר ולא חושש להיכנס לטאקלים עם שחקנים גדולים פי שניים ממנו. "THIS KID IS TOUGH. SUPER TOUGH!". ואז הוא מוסיף: "והוא גם לא יודע מה זה פחד. THE KID IS FEARLESS!".

SI: אומרים שאתה לא מהיר בריצה כמו ג'ון וול או ראסל ווסטברוק!

FOX: בריצת 40 יארדס אולי הם ינצחו אותי. אבל בריצה עם כידרור אני אנצח כל שחקן אחר בקולג' או ב-NBA. אני לא סתם אומר זאת. זה מה שהסקאוטים אמרו לי.

דוק: די'ארון אולי אינו רץ לא"ק. אבל מי שחזה בו בזהירות ראה את השחקן הזריז ביותר שיכול להסתובב על DIME. אוקיי, על גרוש (אוקיי: על מטבע של 2 ש"ח).

SI: ג'ון וול אמר שאתה מזכיר לו את…עצמו!

FOX: אה…זה כבוד גדול. אולי הוא מושפע מזה שאני – כמוהו – ווילדקאט (WILDCATS – הכינוי של קנטקי).

דוק: אני לא יודע ג'ון וול או לא ג'ון וול. מה שאני יודע זה שלקינגס יש היום פוינט גארד שיגמע להם את ה-94 רגלים מהר מכל אחד אחר בליגה, ויגרום לכאוס בכל פעם שהוא יהיה מוכן לעוד חדירה!

SI: כיצד היה המפגש עם לורנזו בול בסוויט 16? אפילו מג'יק בא לראות את המשחק והחמיץ את גילוי הפסל של שאק שהלייקרס הרימו עבורו!

FOX: אף פעם לא ראיתי אבא שכה דוחף ומלהיב את בנו! אולי אחרים חושבים שזה TOO MUCH. אני חושב שזה WONDERFUL.

דוק: זה היה משחק שהראה לי את ד'יארון פוקס האמיתי. בחצי קנטקי הובילה 33-36 ולד'יארון היו 15 נק'. ג'ון קליפרי אמר לשחקניו: "מה דעתכם שנשחק את המחצית השנייה דרך ד'יארון?". מאליק מונק הגיב: "GREAT IDEA!". וזה מה שעשו. ד'יארון קלע 39 נק' בערב של 13 מ-20 (כולל כמה שלשות) בנצחון 75-86. בסיום המשחק אחד מעוזרי המאמנים אמר לפוקס: "המשחק הכי טוב של שחקן שראיתי העונה". פוקס רק חייך והגיב: "רק ראשון מרבים". מי שזוכר את המשחק, אז ה-FLOATERS של פוקס נכנסו א-לה טוני פרקר; הפאסט-ברייקים שלו כיסו מגרש שלם בששה, שבעה צעדים ואז מעוף כמעט מקו הפאול לדאנקים, והזריקות מהפרימטר ניכנסו. כשהכל עובד, די'ארון הוא 'פואטרי אין מושיון'. הוא בקטגוריה אחרת מכל האחרים.

 

(גנים מצויינים: הורים משכילים, וספורטאי עבר טובים מאד!)

 

SI: איך היו הריאיונות של הפרה-דראפט?

FOX: אני לוקח הכל ברצינות כי כבר מגיל 10 אני יודע שכדורסל יהיה מקצוע החיים שלי, אבל כמה מהשאלות היו מוזרות. שאלו אותי "כיצד אתה מגיב לבחורה כשאתה מבקש ממנה לצאת אתך ל-DATE והיא מסרבת?". עניתי להם שאף אחת עוד לא סירבה לי. ואז שאלו אותי, "אם אתה מגיע לרמזור והאור מתחלף לצהוב, האם אתה לוחץ על המעצורים, או נותן גאז ומנסה לעבור לפני שהרמזור מתחלף לאדום?" עניתי להם ש"יש לי מבט של 360 מעלות ואני יכול לראות הכל מלפני ומאחורי, וכן מהצדדים", כי זה מה שהם כנראה רצו לשמוע. "ואז אני מחליט מה לעשות לפי התמונה שאני רואה ב-360 מעלות". אחד מהמראיינים אל אותי, 'באמת? אתה באמת רואה ב-360 מעלות?'. החלטתי שהכי חכם זה לא לענות לו.

דוק: מוטב לא להתחכם עם ה-DUDE הזה. הוא פיקח מדי.

SI: איזה שחקן תהיה?

FOX: ב-NBA עליך להיות כלב זאב. DON'T BACK DOWN FROM ANYONE. זה 'כלב אוכל כלב' (DOG EATS DOD, ניבון אמריקאי ידוע). עליך לפתח מוניטין כזה שאיש לא ירצה לשחק נגדך או לשמור עליך. שאלו אותי בריאיון 'מה תעשה אם מוסרים לך כדור וישנן 10 שניות לסיום?'. עניתי להם שאני רוצה להגיע לרמה ולמצב שאוכל לקחת את המשחק על עצמי ולסיים אותו בזריקת ניצחון. זה לא יקרה תמיד, אבל אני רוצה להגיע למצב שלא אצטרך לחשוב פעמיים אם לסיים בעצמי או לא. זה לא תמיד אומר זריקה לסל, אבל זה אומר תמיד להיות התוקף ללא היסוס, והמנהיג.

דוק: אילו אני מנכ"ל או מאמן קבוצה, זאת התשובה הטובה ביותר שאני רוצה לשמוע.

SI: איזה קבוצה אתה מעדיף שתבחר בך?

FOX: אולי קשה להאמין אבל לא אכפת לי בכלל. בוסטון, פיניקס, ניו יורק, סקרמנטו. אם זה בוסטון, אז אני חושב 'אליפות'. אם זה סקרמנטו, אני מביא אותם לפלייאוף.

דוק: אז סקרמנטו בחרו בו, ועתה האם מישהו עוד מתפלא שגיבור ילדותו היה קווין גארנט?

 

.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 61 תגובות

  1. תודה רבה מנחם
    ששמת את זה באותיות קידוש כתומה יקרה אחד מה -2
    נבואתך תתגשם ותוציא אצבע משלושת מדאון טאון
    האשם תאביט ימצא חבר חדש בארץ הבאסטות 😉
    זה פשוט תענוג לקרוא פוסטים בסגנון הזה ,אי אפשר שלא להאמין לכותב

    1. אחלה תגובה מידן, אני מאוד אוהב כתבות הכרות עם כוכבי הדראפט,תודה דוק,אני כבר מחכה לתגובה של K 700 הנרקסיסט ,תתכונן דוק,הדפקט הולך להשפריץ

  2. מנחם הצלחת להלהיב אותי על הבחור.מעניין מה סקרמנטו תצליח ליצור העונה נמאס לראות אותם לא מצליחים לצאת מהביצה.

  3. תודה רבה. אני לא צופה סדיר במככלות אבל את המפגש שלו עם לונזו בטורניר ראיתי וזה היה מפלצתי עם 35 נק'(בערך אני לא זוכר עכשיו) יש לו יכולת לשינויי מהירות שיכולה להתפתח ליותר טובה משל ג'ון וול (סטייל של ג'יימס הארדן מבחינת יכולת העצירה) מה שכן יכולת המסירה שלו עדיין לא שם. טוב מבחינתו שהוא מגיע לסקרמנטו שבה חוץ מרודי אין מישהו שממש יכולה להפריע לו העובדה שהכדור יהיה רוב הזמן בידיים של פוקס(שזו כנראה הסיבה שפילי בכל אופן עשתה את הטרייד עם בוסטון)

  4. הקבוצה שהעדיפה את ג'סטין ג'קסון והארי "בלי רצועות ברכיים" ג'יילס על פני לצרף לפוקס את החבר שלו מונק – שגם היה השחקן הכי טוב על הלוח (בפער), או אפילו כשרון כמו זאק קולינס – היא לא מנצחת של כלום.

    1. הם עשו תטרייד עם פורטלנד לפני הדראפט.
      לא שיערו לדעתי שמונק יחליק ככה.

      גסטין גקסון הוא בחירה יפה מאד!
      גיילס לדעתי לא, אבל החברה יודעים לבחור.
      שרנדיב הגיע לקבוצה הוא הרחיב מאד את מערך הסקאוטינג ומינה את מייק בארץ שהיה בעבר שחקן בקינגס ואחר כך הסקאוט הראשי של דנבר לעוזר של די אלסנדרו המנגר הקודם.
      בארץ הפך לראש מערך הסקאוטינג כשדיואץ התחיל להיות גנרל מנגר ומאז הם פוגעים ממש יפה.

      מל אני אוהב את פוקס אבל הרבה יותר מתלהב ממונק. אני חושב שהדומינננטיות של פוקס מנעה קצת ממונק להראות כמה הוא שחקן גדול.
      ותודה על הפרגון !

      1. מונק הוא יותר קוסם שעושה את הבלתי אפשרי. אני יודע. אבל פוקס בעל אחריות רבה הרבה יותר. אני האמנתי שפילדלפיה רוצה את מונק עוד לפני מרקל. ככה היו השמועות. זאת הטלת מטבע בין שניהם. מונק הוא יותר אירל 'דה פירל' מונרו. פוקס הוא יותר ג'ון וול.

        1. הלוואי גון וול.
          המשחק מול יו סי אל איי זוכה ליותר מידי הייף.
          המאמן ש ליו סי נאל איי שגה שהוא נתן ללונזו לשמור אישית את בול ולא שחק יותר זון שהייתה מגבילה את החדירה.
          בול שמר על פוקס כאילו מונק ולא פוקס, הגביל לו את הקליעה ולא את החדירה והמאמן לא שינה אסטרטגיה תוך כדי משחק. בנבא תמיד יהיה גבוהה זריז וחוסם שיחכה לו בפנים ואז יהיה לו יותר קשה.

          הוא יהיה טוב מאד אבל הלוואי שיגיע אפילו ל80 אחוז מוול.

      2. ושוב אני אוהב את הבחירה המשולבת בין פוקס לפרנק מייסון כי מייסון הוא שחקן נהדר שיכול להשלים את פוקס מאד יפה ושניהם ווינרים.

      3. סיכוי טוב שהארי גיילס לא יממש את הבחירה בו. אבל בשביל בחירה 20, שחקן עם אפסייד כזה אתה חייב לקחת. סקרמנטו יוכלו לתת לו את הזמן והביטחון לחזור, ובהכי גרוע זו רק בחירה 20. בחירה מאוד מושכלת שלהם לטעמי

        1. בווקום אתה צודק.
          שקיילב סווניגן השחקן אולי הכי מעניין במכללות שעונה בדיוק על הצורך שלהם, ריבאונד וסטרץ פור נמצא עדיין על הלוח אז אתה לא בוחר באפסייד אלא במוצר מדף.

          סווניגן הוא פשוט סליפר כזה גדול שהבחירה בגיילס נראית קצת חיוורת, מקווה מאד לטובת הקינגס שאני טועה.

  5. תודה מנחם, מסכים איתך לגמרי שהוא הדבר הגדול הבא. ובכלל סקרמנטו פתאום עם עתיד ורוד, עם סגל של פוקס, מייסון; הילד, אוואנס; גקסון; לאביסייר, גיילס; קאולי סטיין, פאפאגיאניס.

  6. הרבה יותר קרוב לאלפריד פייטון מאשר לג'ון וול.

    רונדו בלי המסירות המבריקות, ואני גם לא חושב ששומר באותה רמה.

  7. נהניתי לקרוא, תודה מנחם!

    מאחל לסקרמנטו שהבחור יתקרב יותר לנבואה האופטימית של מל מאשר לנבואת הזעם של דדי 😉

  8. פוקס יהיה שחקן טוב מאד אבל כל עוד הוא ממשיך לזרוק לבנים מבחוץ(זה ציטוט שלו) הוא לא יתקרב להיות כוכב גדול ב NBA.
    בשיטת המשחק של היום רכז(כמעט כל שחקן למעשה) חייב להיות עם קליעה טובה עד טובה מאד מבחוץ
    אחרת השומר שלו ירד אחורה וימנע את החדירה כי פוקס לא יכול להעניש אותו מבחוץ
    אני חושב שחוץ מהגנה(הדבר הכי קל לשפר) פולץ עולה על פוקס ב כל תחום ויהיה שחקן יותר טוב , פולץ גם ישחק עם שחקנים הרבה יותר טובים מפוקס וזה ישפיע.

  9. איזה ג׳ון וול, נפלתם על המוח שלכם.

    בכל הדראפט הזה אין פוטנציאל ג׳ון וול(זה יהיה סנריו טוב מאוד מבחינת פולץ אם הוא יתפתח לג׳ון וול).

    מונק היה בחירה מצוינת על הלוח(שהם כנראה לא שיערו שיגיע עד לשם אחרת לא היו נותנים אותה).

    אבל זה דראפט שזועק רול פליירס.

    אם יש בי רבע של נקודת זכות לאיינג זה אולי שעברה בו המחשבה לוותר לגמרי על הדראפט הזה כדי לנסות ללכת על הדגים הגדולים של הדראפטים הבאים(שכם עתידים להיות חזקים יותר) וגם יכוונו אותו לגדילה בתקופה שאולי תתחיל קצת ההאטה של גולדן סטייט.

    אבל-
    זה הימור גדול מדי כי היה לו את השיקן הבטוח היחידי בדראפט ביד ו:
    1. פציעות של כמה שחקני מפתח או החלטה להשאר עוד עונה יכולה מיידית לנות את התמונה של דראפט שנראה עכשיו להיו, שנה לפני.
    2. בשביל שהבחירות יהיו גבוהות טופ 3 הוא צריך ממש לקוות ששתי הקבוצות שהביאו אותו לשם ימשיכו להסריח באותה מידה בזמן שקבוצות אחרות שהיו בפליאוף הפכו לצחנת טנקינג טוטאלית או שהן בדרך לשם(פליקנס? יוטה?).

    שני הסעיפים האלה מבטלים כמעט את קמצוץ הקרדיט שנתתי לו כי הסיכון או שלא לומר הסיכוי שזה אכן יתממש בבסט סנריו לטובתו קטן ויקטן ככל שנתקרב למועד.

    1. פולץ לא יהיה דיסטריביוטר כמו וול אבל יהיה יצרן נקודות וקלע יותר טוב וזה בדיוק מה שפילדלפיה צריכה

    2. אם איינג׳ מקבל ממך אפילו רבע נקודת זכות, איטס א פירסט ואני בטוח שהוא מאוד מבסוט מהעניין.
      לגבי נקודה 2 – א י ן מ צ ב שבעולם שלא מדובר בשתי בחירות טופ 5, בדראפטים שאמורים להיות חזקים:
      הבחירות הן של:
      ברוקלין 2017-18 – תתכונן לעונת הצחנה שוברת שיאים, כנראה המאזן הכי גרוע בליגה.
      לייקרס 2017-18 – גם אם הלייקרס ישתפרו בעונה הבאה (ואני בספק גדול מאוד אם זה אכן יקרה) הם עדיין יהיו אחת מחמשת הקבוצות הגרועות בליגה. וגם אם לא, אז…
      סקרמנטו 2018-19 – אם כל הכבוד לחבר פוקס שמנחם כל כך אוהב, הם כרגע קבוצת די-ליג לחלוטין ופוקס + מי שיבחרו בשנה הבאה לא ישנו את זה.

      אם יוטה יצנחו ויורידו אותנו בחירה אז זה רק בגלל שהייוורד חתם אצלנו, ואני קונה סינריו כזה בכיף.

      תפנימו, היה בטרייד הזה דווקא די הרבה הגיון.

      1. ואל תשכח שאם שום דבר מהתחזית הסופר אופטימית שלך אז כמובן שאיינג 'הגאון ידאג להחליף את הבחירות לבחירות אחרות ב2020-2021 לקבוצות אחרות שאז שוב תבוא ותגיד עד כמה הקבוצות האלה יסריחו ועד כמה איינג' גאון.
        האמת שכל פעם שאני קורא תגובות שלך על הטרייד אני באמת מאמין שהוא גאון.הרי מה המטרה בסופו של דבר-אליפות?? זה קטן על אוהדי בוסטון זה לא מעניין אותם מעניין אותם התקווה,האופטימיות,ההרגשה שהנה בחירת הדראפט הבאה הולכת להביא לנו את לארי בירד החדש,ובזה איינג' בהחלט עושה עבודה מדהימה.

        1. הנקודה פה היא שאתה חושב שתוספת כמו באטלר או ג׳ורג׳ תביא לאיינג׳ אליפות ואני (ואיינג׳) חושבים שלא. כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר. אליפות היא כמובן המטרה אבל אין שום טעם ללכת אול אין ולמשכן את העתיד בשביל שחקן שלא יקדם אותנו לשום מקום.
          להבדיל מהטריידים שאתה חושב שהיה צריך לעשות, 4 בחירות טופ 5 יכולות להוביל לקונטנדרית. הן גם יכולות להוביל ל4 שחקנים מצויינים ברוטציה על חוזי רוקי ולהשאיר מקום בתקציב בשביל איזה הייוורד או גריפין כזה. הן גם יכולות לשמש כנכסים לטרייד, אם וכאשר אחד כזה יבוא.
          כרגע קבוצות כמו פילי (שנה שעברה) ושיקגו וניו יורק (השנה) יודעות שלבוסטון יש נכסים ומבקשות מחירים מופקעים. איינג׳ עושה בחכמה כשהוא מסרב.

          1. ובכלל, אני לא מבין את הביקורת הכל כך חריפה שלך על איינג׳. אתה עושה מאיתנו פילי של הינקי – מכורים לאיזושהי הבטחה עמומה בעתיד, אבל אתה מתעלם לחלוטין שהקבוצה שלנו מנצחת כאן ועכשיו.
            אם אתה רוצה אז תראה את זה ככה – עשינו ׳פרוסס׳ והגענו למקום הראשון בקונפרנס המזרחי בו זמנית. אצלי בספר מדובר בסוג של גאונות.

            עם נוח לך להתעלם מהמציאות (וכאוהד לייקרס אני באמת שלא יכול להאשים אותך כאן) אז נסגור את זה פה. אם אתה רוצה איזה פוינט אוף רפרנס, על מנת להבין אם איינג׳ הוא גאון או לא, אז תסתכל על הלייקרס שלך שמאז 2011 לא עברו סיבוב, ועד 2020 גם כנראה לא יעברו.

          2. מכיוון שאני חובב התערבויות פה באתר.אני שם מולך התערבות שהלייקרס שלי זוכה באליפות לפני בוסטון והתהליך. הולך?
            וכן אתם פילי לעשירים,יש לכם אחלה קבוצה(באמת לא בציניות)שחסרה גרוש ללירה בשביל להיאבק באמת על האליפות,.היו לך בשנה האחרונה 3 שחקנים טופ 20 בליגה על המדף(באטלר,ג'ורג' וקאזינס)שלפחות 2 מהשלוש בוסטון יכלה להביא אם היא באמת רצתה.ופה העניין של פילי לעשירים כי אתה מביא 2 מהשלוש ואז או צל"ש או טר"ש,אבל איינג' ואוהדי בוסטון עוצמים עיינים וממשיכים עם האשליה של 200 בחירות דראפט שיביאו לנו בסופו של דבר את האליפות.
            וכן אני לא מאוהבי בוסטון ובעיקרון מרוצה מהמצב אצלכם(היה לי חשש שבאמת תהפכו את הקבוצה הטובה שלכם למצוינת)אבל לצערי אתם הקבוצה היחידה שמסוגלת לקרוא תיגר על לברון במזרח ואיינ'ג פשוט מפחד לעשות את זה

          3. התערבות? בדרך כלל אני לא מהמהמרים אבל כאן זה כמו לקחת סוכריה מילד. זה יהיה צריך להיות על כבוד, כי אני לא מגיע למפגשים (אני גם לא גר בארץ).

          4. ההתערבות תהיה כזאת המפסיד מתחייב שבמשך שנה הוא לא רק שלא אומר מילה רעה על הקבוצה השנייה אלא במשל שנה מדבר רק טובות על הקבוצה השניה

  10. לצערי במצבה הנוכחי של סקרמנטו לא רואה איך מתפתח שם משהו טוב. כשהמיטה חולה גם ראש בריא, מוכשר ככל שיהיה, לא יעזור.

  11. תודה על המאמר. אני מאלה שמאמינים מאוד בפוקס. אני בניגוד לחלק מחברי לא מנתח נתוני מכללות כהוויתם ולא נכנע לטבלאות קליעה או לתוצאות משחקים. מה שמבדיל כוכבים מהשאר זה אופי וכישרון. והרבה מזל! אני מקווה שצוות האימון של סקרמנטו יודע מה הוא עושה וימצא את הדרך לתת לחברה הצעירים להתבטא טוב על הפרקט. אני כן חושב שמוגזם לצפות ממנו פריצה מאוד מוקדמת. גם צריך לזכור שאין לסקרמנטו איזה שיטת משחק מוגדרת שהם מאמינים בה.

    לגבי הקליעה בגיל הזה שווה לבדוק מגמות. הוא החל את השנה עם 17 אחוז כמעט עד חצי העונה ושיפר לכיוון ה24%. זאת אומרת שבחצי העונה השני הוא הצליח לשפר מספיק בכדי להרים את האחוז שלו. ג'וש ג'קסון גם הוא החל את העונה עם 33% משלוש וסיים עם כמעט 38% משלוש.

    ושאלת אלפריד פייטון. אילו היה נבחר על ידי סן אנטוניו האם היה אותו השחקן? האם קןןאי באורלנדו היה סוג של אל פרוק אמינו?

  12. אני חושב שהוא בחירה נהדרת. לא יודע אם יגיע לרמה של ג'ון וול חדש, אבל הוא בחור טוב גם מחוץ למגרש ויסתדר נהדר לצד באדי הילד. יכול להיות רכז פותח לגיטימי באנ.בי.איי

  13. תודה מנחם! אין ספק דהוא השחקן שיכול לשנות את העתיק של המועדון העגום מסקרמנטו אבל כמו שאמרת, אם לא ישפר את הקליעה הוא יהיה כמו אלפריד פייטון.

  14. מת על כל הפוסטים על הדראפט בעיקר משום שאין לי מושג .הדבר היחידי שנשאר לי לקוות זה שבול באמת יתפתח לכוכב

    1. מנסה לחשוב אם דאלאס יתרון בשבילו.
      המאמן מצוין אבל לא עולים לי בראש שחקנים שהפתיעו שם כאובר אצ'יבר ביחס לציפיות, שחקן כמו קראודר נבחר ופרח במקום אחר.
      בדרך כלל קבוצה עם רוסטר מבוגר שלא בונה על פיתוח צעירים. עם נואל וסמית נראה שמשנים כיוון ופרל די הצליח.
      אז סמית יקבל דקות אבל לא בטוח שהרבה יותר.

  15. תודה מנחם הטור מאוד מעניין.
    מהראיון עולה שיש בו המון ביטחון עצמי ושהבחור פיקח ו(כנראה) חרוץ.
    יש למה לצפות.

  16. מעולה
    פוקס מאוד מוצא חן בעיני, רואה אותו מגיע רחוק

    אם הוא מתנהג כמו שהוא מדבר הוא הולך להיות מאוד דומיננטי,
    מנהיג

  17. הילד נראה פרוע ועארס לפי התסרוקת שלו אבל הוא בחור פיקח מאד מבית טוב. "שכל" היא אחת התכונות ה-UNDERRATED ביותר ב-NBA.

  18. כתבה שמוגשת בדרך שאי אפשר לא לסמפט את הבחור,
    (מידן כתב את יותר יפה)
    מקווה מאד שהוא יצליח כמו כל הרוקים החדשים.
    תודה רבה מנחם, די חייכתי לאורך הכתבה המשובחת.

  19. טוב שלפוקס יש ערך עצמי,
    שנים אני מטיף כאן לחוסר אגו,
    אך צריך ערך עצמי, שאדם יאהב את עצמו לא דרך המראה
    חלילה, אלא יאהב את המהות הפנימית שלו,
    זה מקום טהור שיש המכנים אותו העצמי הטהור.
    זה מסר לכל אחד מכם.
    כתבה נפלאה מנחם.
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט