לייקרס הפסידו ב-17 אבל עם 4 דק' היו במצב לנצח/ מנחם לס

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (16-44) 122- לוס אנג'לס לייקרס (31-30) 105

במשפט אחד:  כמו שיותר קל להבין ולהרגיש צער על איזו שהיא  קוסית שאינה אשתך, כך יותר קל להבין ולרחם על קבוצה שאתה לא מחבב!

וואללה שכאב לי הלב על הלייקרס הערב. הם נתנו את הנשמה. לחמו עד טיפת הזיעה האחרונה. בטלוויזיה של 70" אני רואה כל עווית של כאב של קובי, ותאמינו לי שהלוחם האמיץ הזה משחק בכאבים שהיו משכיבים כל שחקן ממוצע אחר במיטה חודשים על גבי חודשים. הערב ראיתי לראשונה שהוא ממש סובל, וכואב. אבל זה לא מחפה על כמה דברים אינפנטיליים ממש שהוא עושה – לא שונה הרבה מראסל ווסטברוק וקווין דוראנט – כשנגד כל הסיכויים הוא הולך לנצח לבדו. כמה נסיונות מה-3 של קובי היו 2-3 מטרים מאחורי הקשת.  

 אני לא זוכר מתי פעם אחרונה ראיתי שתי קבוצות מטומטמות כמו הלייקרס והת'אנדר. תגידו, אתם לא מצפים משתי הקבוצות שיכולות בקלות להילחם על אליפות המערב שממשחקן תהיה שיטה ט, אוכלשהי? איזה שהוא סגנון, אסכולה, דוקטורינה, משהו.  אתה לא מצפה מהשחקנים הטובים בעולם כקווין דוראנט, קובי בריאנט, או ראסל ווסטברוק שיהיה במשחקם רעיון מסויים? איזו שהיא מתודה, מגמה, צורה כלשהיא?

אתם רוצים לדעת כיצד הם משחקים? תערוכה של ג'אמפ שוטים מכל מרחק שהם מסוגלים להגיע לסל ממנו. לראסל ווסטברוק מתווספת גם כניסה מהיראה כברק, כי הוא השחקן המהיר ביותר עם כדור ב-NBA.

מי שמצליח לעצור את ווסטברוק, יכול גם לעצור כלב ים ע"י שיחזיק בזנבו!

ראסל ווסטברוק קלע 37 ב-15 מ-29 וקטף 10 ריבאונדים, אף אחד לא חשוב יותר מריבאונד ההתקפה שהוא לקח כשהלייקרס צימצמה ל-5, ואם הריבאונד היה שלה, ומטה וורלד פיס היה קובר עוד שלשה (הוא היה 5 מ-10 מה-3 ל-16 נק'), ההפרש היה יורד לשתיים. וזה אחרי שהת'אנדר הובילה ברבע ה-3 ב-18!.  דוראנט במשחק גרוע במיוחד עבורו כשהוא מכריח זריקות כמו שחקן נוער ברבת עמון קלע 26 ב-9 מ-22, ומפתח חשוב לנצחון הת'אנדר היה רג'י ג'קסון שקלע 5 מ-7 לעשר נקודות, ברגעים שהת'אנדר היתה צריכה בהם נקודות יותר מכל רגעים אחרים.  קובי היה 8 מ-19, ו-3 מ-7 מה-3 ל-30 נקודות, כשהוא ממשיך עם הפטרן שלו של 30.8 נק' למשחק בהפסדים, ו-24.3 נק' בנצחונות.

היו רגעים במשחק שראיתי מצד אחד את ראסל ווסטברוק וקווין דוראנט דוהרים כסוסי מרוץ. זה הזכיר לי את מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפין. ומה הם שלושת השחקנים האחרים? הם סוסי משא העומדים ומחכים לפרורים שייפלו לידם. הם חיים רק משגיאות של שני סוסי המרוץ, ומשגיאות של שחקני היריב. חוץ מזה הם כלל לא פקטור במשחק.  אותו דבר בלייקרס: קובי הוא סוס המרוץ, ולפעמים סטיב נאש ושלום עולם משתתפים, אבל כל האחרים עומדים ומחכים לשגיאות שיביאו אליהם כדור. סטיב נאש, אגב, נתן עוד משחק התקפה מצויין עם 20 נק', כשאני עדיין לא מסוגל להבין כיצד הוא מצליח להיכנס בקלות כזאת אל תוך מערבולת שחקנים תחת הסל, ולקלוע באין מפרע.

את דווייט האוארד כמעט לא ראיתי. אני לא זוכר פיק-אנד-רול מוצלח אחד. למעשה, אני לא זוכר אף פיק-אנד-רול. לפני המשחק מייק ד'אנטוני דיבר על הצורך של הלייקרס לעשות TRANSITION DEFENSE. כן? ראיתם זאת? כל מה שאני ראיתי זה ראסל ווסטברוק פורץ ופורץ ופורץ לבדו, לא פיק-אנד-רול ולא בטיח, רק אשכרה מהירות ולא יותר. והטרנזישיון דפנס לא נראה אפילו פעם אחת. אותו דבר היה הפוך כשהת'אנדר איפשרו ללייקרס לקלוע ללא מפרע כשאיש לא עושה סוויץ', ולהגנה קבוצתית אין זכר. את ראסל ווסטברוק יכול לעצור רק אחד ששמו יוסיין בולט. אז מה עושים? כשהוא עובר את קובי כפי שעבר אותו פעם אחרי פעם, מגן אחר חייב לעשות צעד פנימה ולעצור את הפורץ או לזכות בעבירת תוקף. כן? כנראה שמייק ד'אנטוני לא שמע על דבר כזה, וסקוט ברוקס לא יותר טוב ממנו.

קווין מרטין משגע אותי עם הזריקה לשלוש שלו. זאת הזריקה המכוערת ביותר מאז הימים בהם האוויר היה נקי והסקס נחשב למלוכלך, אך השלשות ניכנסות.  מה שקרה הערב הוא שהת'אהנדר פתחה מיד הפרש, וכל המשחק נמשך בהפרש של 10-15 לטובתם. במקרים כאלה קבוצות ללא קילר אינסטינקט ניכנסות ל-CRUISE CONTROL, וכך זה ממשיך עד הסוף. אבל פתאום שתי שלשות של שלום עולם חותכות את ההפרש ל-6, ופתאום יש משחק. זה בדיוק היה המשחק המכוער הזה של הערב.

אני מוריד את הכובע בפני הלייקרס על מלחמתם הערב, ובראש כולם קובי. הבנאדם נתן את נשמתו. עזבו את כמה מהשטויות שלו; הבנאדם הוא לוחם. WARRIOR שלא היו הרבה כמוהו בתולדות המשחק. הערב המאמצים שהשקיע נגעו ללבי. הוא אחד הגדולים שאי פעם דרכו על הפארקט. נראה מה נשאר לו מחר נגד ניו אורלינס, באולם שלהם ליד הפרנץ' קוורטרס.

 

פילדלפיה סיקסרס  (36-22) 101 – בוסטון סלטיקס (27-32) 109

הסיפור פשוט, אפילו שהוא קשה להבנה: הסלטיקס הם 4-12 מאז הפציעה של רונדו. אברי בראדלי הוא האחראי הראשי כמחליף של ראז'ון שמגן לא פחות טוב ממנו, וקולע מרחוק טוב ממנו. אני לא אומר שבראדלי טוב מראז'ון – בכעל ה-NBA אולי רק כריס פאול, ראסל ווסטברוק, וטוני פרקר טובים ממנו, אך בראדלי עושה עבודה מצויינת עבור הדוק. הערב הוא עשה קרייר-היי של 22 ב-10 מ-15. קווין גארנט ופול פירס האמינים התחלקו ב-36, ופול עוד הוסיף 11 הורדות. ג'ף גרין עלה מהספסל לקבור 16. הסיקסרס שיחקה טוב ככל שהיא יכולה. שיווי משקל מצויין ומלחמה עד הסוף. ת'דיוס יאנג שם 10 עם 10 ריב' – 7 מהם התקפיים. טרו הולידיי תקע 18 חיצים עם 10 חלוקות. אבן טרנר 18, וספנסר האוז 14.

 

 

 סקרמנטו קינגס  (41-21) 113 – דנבר נאגטס (22-40) 120

הגובה והעומק של דנבר הביאו להם נצחון, כשברבע השלישי הם ברחו עם 36 נקודות. שיווי המשקל והגובה היו יותר מדי עבור הקינגס. טיי לאוסון קלע 24, דנילו גלינרי 23, קנת' פאריד 16, וקוסטה קופוס 15. ךקינגס מרכוס ת'ורנטון ממשיך עם השלשות המטורפות שלו (הפעם 5 בדרך ל-32 נק'). אייזיה ת'ומאס תרם 23. קאזינס קרטף 13 ריב'.

 

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. ואוו איזה משחק אני אשמח אם איזה צדיק פה ישלח קישור לשידור ישיר של המשחק. אני חושב ומקווה שאוקלוהמה ינצחו ביג טיים !
    שלום עולמי לא יכול על דוראנט .

  2. מסכן שלום עולמי, יום אחד אומרים לו לשמור על לברון, יום אחד על דוראנט, כל פעם הוא צריך לשמור על השחקנים הכי טובים ואחרי זה אין לו כוח לשחק התקפה.

  3. צחוקים,
    גם אני חושב שהקינגס ינצחו.
    כמי שראה כ80 אחוז מהמשחקים של הקבוצה השנה , אני יכול להגיד בפה מלא שהקינגס היא אנדראציברית השנה והיכולות גבוהות בהרבה. תרומה מרכזית היא הבאלאגן בפרנצייז, מבחינת כשרון יש שם ולא מעט.

    הטרייד על רובינסון מרגיז מבחינת ההתנהלות ואני יודע שרובינסון יצליח,

    אבל יכול להיות שהם קיבלו לא מעט. דאגלאס טוב מברוקס ואפילו אלדריץ עוד עלול להתגלות כסנטר מחליף סביר ופטריק כבר הראה קצת ניצוצות.

  4. גם אני רוצה שהלייקרס יגיעו לפלייאוף אבל בינינו מה זה משנה?
    אז הם יגיעו בכוחותיהם האחרונים, יעופו בסיבוב הראשון או מקסימום שני
    וקובי יבלה את כל הקיץ בהתאוששות. בעוד שנתיים לא נזכור את זה בכלל.
    קבוצה עם מאמן שמאמן רק בצד אחד של המגרש ובלי ספסל, מוכשרת אבל זקנה. אין להם שום סיכוי להגיע לגמר המערב. נקודה. אולי רק אם ירשו להם לשמור עם שישה שחקנים. מקווה לפחות שלא יחתימו את הווארד בקיץ, הוא לא תחרותי הילד.

  5. כנראה שאיבקה ישחק.
    יש שמועות שקיבל רק קנס ולא הרחקה, למרות שלא ברור לי איך אחרי כזאת מכה מלוכלכת לגריפין.

    אם הוא משחק, הסיכויים ממש לא טובים.
    גם יש מחר משחק בניו אורלינס שאסור להפסיד, אז אני מקווה שדאנטוני יחרוג ממנהגו וייתן מספיק מנוחה לכוכבים היום.

  6. איבאקה ישחק היום נגד הלייקרס, הוא קיבל רק קנס של 25 אלף דולר.

    אם הוא לא היה משחק, אז זה היה מכריח את ברוקס לא לשחק עם הרכב נמוך, מה שיביא את פרקינס על הווארד. ועכשיו כשהוא משחק, זה גם יותר קשה.

  7. דוראנט הורג אותי. באיזה שקט הוא מכניס את הנקודות האלה, בלי להסתכל בבוקס סקור לא הייתי מנחש שהוא שם 20 בחצי.
    מעצבן המשחקים המאוחרים האלו כאילו אנשים לא עובדים מחר בבוקר

  8. דאנטוני חייב להתחפש לפופוביץ' ולהושיב את קובי, הווארד, ונאש במחצית השנייה.

    מחר משחק קריטי בניו אורלינס.
    לא מקבלים נקודות בונוס על ניצחון נגד קבוצה טובה או רעה.

    מה שחשוב זה המשחק מחר.
    הלייקרס והווארד במיוחד מתקשים כל העונה בבק טו בק, וכרגע זה פשוט חשוב מדי.

    הוא חייב להושיב אותם – גם אם ייגמר 50 הפרש.

    אם הלייקרס לא ידעו לבלוע את הגאווה ולהסתכל על התמונה הגדולה – הם ישמטו משחק שהם "אמורים" לנצח – וזה יכול להספיק כדי להשאיר אותם מחוץ לפלייאוף.

    דיר באלאק מייק !
    לא משנה כמה קובי ירצה לשחק – זו האחריות שלך להיות יותר חכם.

  9. אוקלהומה לא קבוצה. בכל הרצינות. ללייקרס יש היום שיא בשלשות, אני לא מגזים. כולם משלשלים שלשות. כמה יש לשלום עולם? לפחות 5 או 6. אולי יותר. אוקלהומה זה רק ווסטברוק נגד 5 ואז דוראנו נגד 5.

  10. אני לא זוכר מתי ראיתי שתי קבוצות כל כך מטומטמות וגרועות כמו התאנדר והלייקרס. שום תרגיל, שום שיטה, כלום. זה קובי כאן, ואם לא הוא אז שלום עולם, ומצד שני דוראנט או ראסל, וכל האחרים עומדים ומסתכלים ומחכים לשגכיאות.

  11. תזכיר לי לא לריב איתך יותר.

    גאה בקבוצה שלי, מעריץ את קובי יותר מכל שחקן אחרף אבל אם הם מפסידים את המשחק אפילו בנקודה ואז מפסידים מחר בניו אורלינס – מה זה שווה ???

    big picure mike.

  12. מפאת הצורך בשעות שינה, ראיתי רק את החצי הראשון של המשחק וחזרתי לשון בשביל שלפופאי יהיה כוח לצפונית של היום אחה"ץ.
    ממה שראיתי, בוסטון נתנו משחק שגרתי ודי משעמם אבל הייתי בטוח שיעשו את העבודה. מה שמשמח זה היכולת של בראדלי ושל גרין.
    באין רונדו, טוב שבראדלי מספק את הנקודות ופירס עוד ריבאונדים ואסיסטים. סך הכל בוסטון רצה לא רע ויכולה לסיים בכל 5 המקומות שמתחת לשלושת המובילות במזרח. מקווה שתהיה ביתיות בתחילת הפליאוף למרות שזה לא מבטיח כלל עלייה לשלב הבא.

  13. סרג׳ איבאקה הזה פשוט מדהים… בכל קבוצה אחרת עם טיפה יותר שיטה והנעת כדור הוא היה פורח, עם אתלטיות כזאת, קליעת חצי מרחק וגם שלוש מדיי פעם, ומצד שני הגנה מעולה ואני לא מדבר רק על גגות, הוא פשוט נכס לכל קבוצה רצינית שמכוונת גבוהה.

  14. מנחם בתור אחד שעוקב אחרי בוסטון זה קשקוש להגיד שבראדלי תפס את מקומו של רונדו. מה שקרה הוא שרונדו הוא שחקן שלוקח יותר מדי על עצמו וכשהוא נפצע העומס התחלק בצורה שווה יותר. בל משחק זה מישהו אחר גרין,בראדלי,טרי,ווילקוקס,קורטני לי אפילו בארבוסה לפני שנפצע והועבר בטרייד, מזמן לא ראיתי קבוצת NBA שמשחקת ככה.

      1. חיובי אבל את החשובים באמת הוא לא לקח, ומה עם סגירות בהגנה?? אני יותר ויותר חושב שהיה עדיף להעיף את ביינום תמורת החבר שלך מגי וכמה צעירים שהיו נותנים את הדם במקום הווארד, איך לעזאזל לסנטר יש אחוזים כאלה מהשדה?

  15. אוקיי – זה יהיה קצת ארוך, ואני מקווה שההדבקה תצא בסדר, אבל זה סיפור ששווה לקרוא.
    סיפור שמאשר את כל השמועות על קובי לאורך כל השנים, וגם מסביר הרבה על איך הוא משחק כמו שהוא משחק בגילו, עם פציעות, או בעצם בכל מצב.

    פשוט אין מילים:

    Hi r/NBA, my name is Robert and I'm an athletic trainer.
    This is my Kobe Bryant work ethic story.

    I've been a professional athletic trainer for about 16 years
    and have been able to work with a range of athletes from
    the high school to professional level. Right now I run in a
    clinic in Cincinnati and have most recently been training
    with some players on the Bengals.

    I activated my reddit account just a moment ago and because
    I've been seeing the videos of Kobe's most recent dunks and
    the comments you guys have had to share I decided I might as
    well chime in what I know about the man. And let me just
    state by saying that this story doesn't touch on anything we
    don't know about Kobe but rather that he simply is not
    human when he is working on his craft.

    I was invited to Las Vegas this past Summer to help Team USA
    with their conditioning before they head off to London, and
    as we know they would eventually bring home the Gold (USA).
    I've had the opportunity to work with Carmelo Anthony and
    Dwyane Wade in the past but this would be my first
    interaction with Kobe. We first met three days before the
    first scrimmage, on the day of the first practice, early
    July. It was a brief conversation where we talked about
    conditioning, where he would like to be by the end of the
    Summer, and we talked a little bit about the hustle of the
    Select Team. Then he got my number and I let him know that
    if he ever wanted some extra training he could hit me up any
    time.

    The night before the first scrimmage I remember I was just
    watched "Casablanca" for the first time and it was about
    3:30 AM. I lay in bed, slowly fading away when I hear my
    cell ring. It was Kobe. I nervously picked up.
    "Hey, uhh Rob, I hope I'm not disturbing anything right?"
    "Uhh no, what's up Kob?"
    "Just wondering if you could just help me out with some
    conditioning work, that's all."
    I checked my clock. 4:15 AM.
    "Yeah sure, I'll see you in the facility in a bit."
    It took me about twenty minutes to get my gear and out of
    the hotel. When I arrived and opened the room to the main
    practice floor I saw Kobe. Alone. He was drenched in sweat
    as if he had just taken a swim. It wasn't even 5AM.

    We did some conditioning work for the next hour and fifteen
    minutes. Then we entered the weight room, where he would do
    a multitude of strength training exercises for the next 45
    minutes. After that we parted ways and he went back to the
    practice floor to shoot. I went back to the hotel and
    crashed. Wow.

    I was expected to be at the floor again at about 11 AM. I
    woke up feeling sleepy, drowsy, and almost pretty much every
    side effect of sleep deprivation. Thanks, Kobe. I had a
    bagel and headed to the practice facility.

    This next part I remember very vividly. All the Team USA
    players were there, feeling good for the first scrimmage.
    LeBron was talking to Carmelo if I remember correctly and
    Coach Krzyzewski was trying to explain something to Kevin
    Durant. On the right side of the practice facility was Kobe
    by himself shooting jumpers. And this is how our next
    conversation went — I went over to him, patted him on the
    back and said, "Good work this morning."
    "Huh?"
    "Like, the conditioning. Good work."
    "Oh. Yeah, thanks Rob. I really appreciate it."
    "So when did you finish?"
    "Finish what?"
    "Getting your shots up. What time did you leave the
    facility?"
    "Oh just now. I wanted 800 makes so yeah, just now."

    My jaw dropped. Mother of holy God. It was then that I
    realized that there's no surprise to why he's been as
    effective as he was last season. Every story about his
    dedication, every quote that he's said about hard work all
    came together and hit me like a train. It's no surprise to
    me now that he's dunking on players ten years younger than
    him and it wasn't a surprise to me earlier this year when he
    led the league in scoring.

    1. זה בגדול מספר על מוסר העבודה המטורף של קובי שאין דומה לו בעולם הNBA, הסיפור מסופר ממאמן כושר שעבד עם נבחרת ארה"ב בקיץ האחרון במחנה האימונים בוגאס, הוא מספר איך קובי התקשר אליו ב4 בבוקר לאימון מפרך של כמה שעות שאחריו הוא המשיך ל4 שעות של אימוני קליעה…
      שוב – כשרון זה לא הכל – זה למה לטעמי קובי הוא הלייקר הגדול בכל הזמנים.

  16. בגדול – מאמן כושר שכבר עבד עם כל מיני שחקני נבא, קיבל הזמנה לעבוד עם נבחרת ארה"ב לאולימפיאדה במחנה האימונים שלהם בווגאס.

    הוא פגש את קובי, נתן לו את הטלפון, ואמר לו שאם הוא יצטרך עזרה בכל זמן שהוא בענייני כושר/אימונים – הוא יכול להתקשר והוא יעבוד איתו.

    ב 4 בבוקר הגיע טלפון מקובי – ביקש שיגיע לאולם לעבוד איתו על כושר. הוא גרר את עצמו מהמיטה וכשהגיע, מצא את קובי כבר רטוב מזיעה כמו אחרי שחייה בבריכה מרוב עבודה קשה.

    הוא עבד איתו על כושר גופני במשך שעה ורבע, ואחר כך 45 דקות משקולות.

    אז הם נפרדו, והבחור מספר שהוא כבר היה גמור מעייפות, הלך לחדר לישון, וקם בקושי כדי להגיע לאימון הנבחרת ב 11 בבוקר.

    כשהוא הגיע הוא ראה את קובי בצד זורק לסל, ניגש אליו, החמיא לו על העבודה הטובה בלילה (בבוקר), ושאל את קובי מתי הוא סיים ?

    "סיימתי את מה" קובי שאל בחזרה ?

    "את אימון הקליעות שעשית כשעזבתי אותך"

    וקובי ענה לו – "אהה, רק עכשיו. רציתי לקלוע (לא לזרוק) 800 זריקות, אז כן – רק עכשיו"

    ומכאן הבחור מספר על השוק שלו – למרות שהשמועות על מוסר העבודה וההשקעה של קובי הן אגדתיות כבר מהשנים הראשונות בליגה, אבל הבחור אומר שעכשיו הוא כבר לא מתפלא איך הוא משחק כמו שהוא משחק בגיל 34, איך הוביל את הליגה בנקודות בגילו, וכו'.

    הוא בעצם רק נרשם לאתר הזה כדי לכתוב את הפוסט הזה ולשתף את האנשים בחוויה האישית שלו עם קובי.

    מדהים. פשוט מדהים.

  17. תודה לשניכם.
    כמאמן ילדים ונערים אני יכול לומר שיש הרבה דברים אצל קובי שקשה לי לחנך את השחקנים על פיו, אבל רואים מהפנים וההבעות במשחק מהו היחס שלו לדברים, והסיפור הזה הוא פשוט דמיוני. אין לי מילה אחרת. זה פשוט לא להאמין יכולת ההתמדה ומוסר העבודה שלו. מדהים.
    ושוב תודה לשניכם..

  18. מישהו שקרא את הסיפור הזה, הגיב בסיפור קובי מופלא משל עצמו – מהשלבים היותר מוקדמים בקריירה שלו:

    I actually have some similar stories. My father was part of
    the Lakers S&C team from 1993-2001 or 2002.

    He once said he had to stay at the practice facility helping
    a player rehabbing from an injury well into the night. An
    assistant coach Bill Bertka was given the assignment of
    shutting Kobe down before/after practices because there was
    concern he was overdoing it and would break down. After they
    found Kobe coming back to the facility after hours several
    times on his own, Bill made him give back his key. There was
    apparently quite the rift between management and Kobe
    regarding his practice habits and Kobe felt like he wasn't
    valued. He felt somewhat like he was just a body to them and
    that they'd lose interest in him if he was hurt. At one
    point he said something to Jeanie about "if they cant handle
    me at my worst, they dont deserve me at my best". It got
    back to Jerry West and there was a sit down to say the
    least.

    Back to the story. My old man is at the facility rehabbing
    and around 1am Kobe walked down the hall past the training
    rooms toward the practice court. When he noticed my dad and
    the player he said "yall didnt see shit" and my dad said
    Kobe was still at the facility when they left at 230 am. The
    next day my dad asked Kobe how he got in and Kobe laughed
    and said "i got my ways". A couple of nights later my dad
    noticed a sock wedged in between one of the entrances to the
    building propping the door open. My dad never ratted. Kobe
    could be proppin with socks to this day. One of my
    favorites.

    1. די חברים! אני מרגיש לא נעים, אתם ממש מביכים אותי.
      זה מרגיש כאילו אתם מספידים אותי
      ואני, יש לי עוד שנתיים שלוש לפחות, אח"כ תספרו עלי מה שאתם רוצים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט