רקע: היפוך ראשון הוא מושג מעולם המוזיקה בו אקורד הבסיס עובר שינוי. השימוש בהיפוכים נועד בדרך כלל להוסיף עניין על גבי האקורד הרגיל. את הקשר למאמר, אנסה להבהיר עד סוף המאמר.
לעניינינו, המכנה המשותף בסוף העונה הזו לכל קבוצה שאינה יוטה הוא ייאוש. נראה שגולדן סטייט פה לנצח ונדמה שכדאי לעבור לבנייה מחדש שמכוונת לעוד 4-5 שנים שגולדן סטייט תתחיל את הדעיכה שלה. אני מניח שככה הייתה התחושה בליגה אחרי האליפויות של ג'ורדן ודי בצדק. מצד שני, אפשר ללמוד ממקרה ג'ורדן שיש לרצפים האלו נטייה להישבר. קשה מאוד לשמור על אינטנסיביות שנדרשת לצורך זכייה באליפות למשך זמן והשחקנים צריכים מולם יעד חדש בשביל לעורר בהם מוטיבציה.
ניתן לחלק את קבוצות הNBA כיום ל-3: אלו שחושבות עדיין על לקחת אליפות בעונות הקרובות ומחפשות את התוספת שתעזור להן. ניתן למנות בקבוצה הזו את קליבלנד, בוסטון, הקליפרס וכנראה יוסטון. בקבוצה השנייה, יש את הקבוצות בבנייה שהיעד שלהם ממילא הוא עוד מספר שנים כמו מינסוטה, פילדלפיה ופניקס. למעשה, יש לקבוצה הזו תת קבוצה עצובה שניתן למנות בתוכה את הקבוצות שנמצאות בבנייה כבר הרבה שנים כמו ברוקלין, הניקס וסקרמנטו. הקבוצה השלישית שאולי נמצאות במצב המסובך ביותר הם קבוצות בסוף תהליך בנייה שהצליחו לבנות קבוצת פלייאוף וכיום צריכים להשתמש כמעט בכל טווח המשכורות שלהם בכדי לשמר את הסגל בלי הרבה מקום לשיפור ומצד שני עדיין לא קבוצות מספיק טובות בכדי למשוך שחקנים ששחקו בשביל התואר על חוזי מינימום. יוטה בקבוצה הזו.
לפני שאפרט מה לדעתי, צריכה יוטה לעשות, ננתח את העונה האחרונה ביחס למטרות שהצבתי בתחילת העונה:
מטרה ראשונה- פלייאוף חובה, מקום 6 הישג. יוטה סיימה במקום החמישי. לגמרי עמדה במטרה. לצערי, החלשות המערב הופכת את ההישג הזה להתקדמות אבל, לא כזו המעידה על שיפור מדהים.
מטרה שנייה- החתמות. ג'ורג' היל מסיים חוזה של 8 מיליון בסוף עונה, רודי גובר כבר קיבל חוזה תואם הסטטוס החדש, פייבורס, הייוורד, דיאו, ג'ו ג'ונסון, אקסום והוד מסיימים חוזה בסוף העונה או בעונה שאחריה. כמו שזה נראה הייווארד ישתחרר מהחוזה שלו ויהפוך לשחקן חופשי ואל הרשימה הזו צריך לצרף את אינגלס שהפך משחקן שיסכים לחתום גם על חוזה מינימאלי לשחקן חשוב ברוטציה. כרגע, מתוך הרשימה רק רודי חתום לטווח הארוך.
צריך לערוך סדר קצר לפני שנחליט מי השחקנים שנמצאים בראש סדר העדיפויות? מה העמדות החלשות? מה אפשר לקבל בדראפט? ולכן אסקור את מצב השחקנים הקיימים היום בסגל.
לצורך זה אשתמש בטבלה שהכנתי ביומן הראשון, בתוספת סיכום של העונה:
| שם | בחלומות שלו הוא | בסיוטים שלו הוא | סיכום עונה |
|---|---|---|---|
| גורדון היווארד | לברון הלבן, השחקן שעושה הכל, לוקח את המשחק עליו ומנצח משחקים צמודים כמו במכללות | בעיקר לבן, שחקן עם תקרה נמוכה שנחמד בתור השחקן השלישי בקבוצה מובילה כמו קייל קורבר. | השחקן החשוב בקבוצה. הלב של הקבוצה, קלעי מצוין, אולסטאר אבל עדיין לא ברמה של ה-5 הטובים לעמדה שלו. |
| דריק פייבורס | כמעט טים דאנקן. מנהיג שקט, שומר טוב, קולע טוב מחצי מרחק ויודע לסיים בסל. | כמו עכשיו. שחקן נחמד אבל לא מספיק דומיננטי. | פצוע! הלך כמה צעדים אחורה, ולמעט משחקים בודדים (בעיקר אלו בהם גובר לא שיחק) היה אנמי ומהוסס. |
| ג'ו ג'ונסון | חוזר 3 שנים אחורה. אחד הקלעים הטובים בליגה. | קופץ 3 שנים קדימה. | מספק ניסיון. אחד השחקנים שיהיו על המגרש במאני טיים, לא ניכרים עליו סימני הגיל. אחד משחקני המפתח של יוטה בפלייאוף. |
| אלק בורקס | תואם וויד (ב-2015/16 היה לו PER זהה לזה של וויד ב-2005/06). | פצוע. | פצוע! בזבוז של שחקן. כשחזר לכושר נפצע שוב. במשחקי השיא שלו לא הראה שיש בו משהו שאין ברודני הוד. |
| ג'ורג' היל | כמו היום, שחקן מעולה ב-2 צדדי המגרש. אחד הרכזים הפחות מוערכים, שלא בצדק. | אחד הרכזים הפחות מוערכים, ובצדק. | שחקן מצויין ב-2 צדדי המגרש. נפצע יותר מדי וחסרונו הורגש, אבל לא חלק מרכזי הצמרת של הליגה. |
| בוריס דיאו | השחקן שזכה באליפות עם סן אנטוניו. | השחקן שהועף מסן אנטוניו. | איפשהו באמצע. יש לו ניסיון וחוכמת משחק, נראה כבד ומגושם לפרקים אבל קיבל הרבה קרדיט מקווין סניידר. |
| דאנטה אקסום | צעיר מבטיח. | שחקן יורוליג. | התייאשתי ממנו. הוא הראה שיפור כשהעונה התקדמה, בעיקר עם החמישייה השנייה. יש לו עוד שנה להוכיח שהוא יכול להיות לפחות מחליף איכותי. |
| שלבין מאק | רכז מחליף בקבוצה מועילה. | גל מקל אמריקאי. שחקן שמכדרר לרוחב, בלי קליעה ומשתמש בעיקר בחדירות לסל. | נתן עונה לא רעה. רכז מחליף טוב, אבל חסר קליעה או חוכמת משחק ברמה שתגרום ליוטה להלחם עליו. |
| טריי ליילס | מזכיר את טים דאנקן, ומצטיין בקליעה מהשלוש. | מזכיר את טים דאנקן. בקליעה מהשלוש. | לא קיבל מספיק קרדיט. לא ממש ברור למה. נראה שילוב מצוין ליד גובר. |
| ג'ו אינגלס | עמרי כספי של השנה שעברה ואחד השחקנים האהודים בישראל. | עמרי כספי של השנה. | מצא את מקומו. השתלב טוב בקבוצה ויודע לתת מנוחה לשחקני החמישייה. האפיל אפילו על התחזית האופטימית. התגלה כקלע מחונן מעבר לקשת ומוסר נהדר. אהוב מאוד ביוטה. |
| רודי גובר | נבחר לשחקן ההגנה של השנה. מתחרה עם דיאנדרה ג'ורדן וחסן וייטסייד על תואר הסנטר הטוב ביותר. | חוזה מוגזם. ללא קליעה מבחוץ אין לו מה לחפש ב-NBA כיום. | כוח אדיר מתחת לסל משני צדדי המגרש. בהתקפה, צריך להעביר אליו את הכדור למיקום הזה כי 3 מטר מהסל הוא כבר די מוגבל. חייב לפתח יכולת כדרור או קליעה מרחוק בשביל לעלות לרמה הבאה. |
| רודני הוד | הקלע הטהור הטוב ב-NBA. מצטער, אבל אני מחזיק ממנו. הוא לא מספיק מוערך ויש לא יכולות קליעה וחדירה למרות שהוא נראה כמו רוני בוסאני או כמו מנשה התימני מחסמב"ה. | קלעי חסר מסה. | לא היה מספיק יציב. לצד משחקים שניצח לבד היו משחקים שנעלם. קצת מאכזב. |
| ג'ואל בולומבוי | שחקן NBA לגיטימי. | שחקן שאף אחד לא מכיר. | לא ממש שיחק בתחילת העונה אבל בהמשך שולב והחזיר בריבית על כל הזדמנות שקיבל. נראה שיש לו עתיד בליגה כי חוש התמצאות, אתלטיות, יכולת לקחת ריבאונד והמון התלהבות כבר יש לו היום. |
| ג'ף וויטני | שחקן NBA לגיטימי. | שחקן על חוזה לחודש במכבי ת"א. | שחקן חיובי, מחליף סביר לעמדת הגבוהים אבל לא מעבר לזה. |
| ראול נטו | שחקן NBA לגיטימי. | שחקן על חוזה לחודש במכבי ת"א. | קשה להגיד. נראה על הסקאלה בין רכז מחליף לגיטימי לרכז שלישי מצוין. אם יפתח קליעה מעולה לשלוש או אלמנט אחר יוכל להתקדם. |
כמו שכתבתי, יוטה נמצאת בקבוצה השלישית, קבוצות שכבר סיימו את הבנייה, הגיעו לפלייאוף ומחפשות את הצעד הבא כדי להצטרף לליגה של הגדולים. למעשה, זה לא ממש ברור. ליוטה יש כיום 3 עמדות חזקות. גובר בעמדת הסנטר הוא שחקן ברמה הכי גבוהה מבחינת הגנה, ריבאונדר מעולה גם בהתקפה ועם הרבה מקום לשיפור לפחות בצד ההתקפי. הוא צעיר וחתום ל-4 שנים קדימה.
מצד שני, היל והיוורד שמאיישים את שתי העמדות החזקות האחרות, לא חתומים לשנה הבאה. למעשה, אם היוורד לא חותם בקבוצה אין להיל וגם לקבוצה סיבה להאריך חוזה ויוטה חוזרת למעמד קבוצה בבניה. יוטה מחזיקה אמנם ב-4 בחירות דראפט אבל, אף אחת מהם לא במיקום אטרקטיבי (הראשונה היא במקום 24). מה שהקבוצה הכי צריכה – כדור בדולח כדי לגלות מה היווארד מתכוון לעשות…
אז מה עושים?
יש כמה תרחישים:
תרחיש ראשון– הייוארד נשאר, היל חותם על חוזה קרוב למקסימום ואינגלס חותם על חוזה בסביבות ה-8 מיליון לעונה. ההחתמות האלו משמרות את הסגל הקיים אך לא משאירות מקום משמעותי לחיזוק. בהתחשב בכך שיוטה היא לא יעד שמושך שחקנים עם טובים שירצו להתפשר במחיר ולחתום על חוזה מינימום נשאר ליוטה רק את הדראפט. הייתי מנסה להשתמש בבורקס בכדי להתקדם ומחפש בדראפט שחקנים בשלים לתרומה מיידית. בואו נזכור שיוטה בחרה עם בחירות במיקום דומה למה שיש לה היום את מילסאפ והיל, ו-ווסלי מת'יוס אפילו לא נבחר בדראפט. נראה שהעמדות הראשונות שצריכות חיזוק במקרה כזה הם עמדת הסנטר והקלעי.
תרחיש שני– היווארד עוזב ועל מנת לשמר את הסגל הקיים יוטה מחתימה לו מחליף כמו איגואדלה או רודי גיי ומשאירה את היל ואינגלס. יש מימד של המשכיות אך בלי הלב של הקבוצה יש פה מימד גדול של הימור. במקרה הזה הייתי מאזן בין בחירות לשחקן בשל לכאן ועכשיו ושחקנים עם פוטנציאל, גם אם לא יתרמו מיד.
תרחיש שלישי– היווארד עוזב, היל בגילו המתקדם יחסית מצטרף לקבוצה עם יומרות לאליפות (ספרס?) והקבוצה יוצאת לבנייה מחדש שמתבססת על גובר, הוד, אקסום ואולי גם ליילס בולומבוי וראול נטו. במקרה הזה הייתי מנסה להפטר מכל חוזה שהוא לא של שחקנים צעירים ולכן לא מחתים את אינגלס (בהנחה הסבירה שהוא ירצה חוזה בינוני- גבוה של סביב ה-10 מיליון), משחרר את בוריס דיאו (אופציית קבוצה) ומנסה להפטר מהחוזים של פייבורס שלא התקדם העונה ואלכס בורקס בעדיפות לבצע את זה במסגרת טרייד שייתן שחקן בחוזה יותר נוח או עם יותר פוטנציאל.
באפשרות הזו, גם הנוכחות של ג'ו ג'ונסון מיותרת ואני מניח שניתן לקבל עליו ערך די משמעותי. במצב של בנייה מחדש הייתי מחפש את השחקנים עם הפוטנציאל הכי גבוה, שמתאימים לאופי הקבוצה ויסכימו להישאר גם לאחר חוזי הרוקי אך מצד שני, לא כאלו שיתקדמו לאט מדי ושהקבוצה לא תוכל ליהנות מהם בעונות הזולות שלהם.
לפני שאתייחס לשמות ספציפיים שיכולים להתאים ליוטה, אציין, למרות שאמרו את זה על דראפטים שהתבררו כבינוניים, שנראה שאנחנו עומדים מול מחזור משובח. אולי בעצם, ההגדרה הנכונה יותר היא, מחזור עמוק. העשיריה הראשונה די יציבה אבל אחריה יש הבדלים של מעל 10 מקומות בין מוק' דראפט אחד למשנהו. במצב הזה, מאוד ייתכן, ששחקן סוף סיבוב ראשון או אפילו סיבוב שני יהיה בחמישיית הרוקיס של השנה הבאה.
שמות ספציפיים שעלו ביחס ליוטה ודעתי עליהם:
בם אדביו- נראה מושלם כסנטר מחליף. הוא זריז וקליל ביחס לגובר המגושם ויש לו הגנה ברמה גבוה. יכול להיות מחליף מצוין בעמדת הסנטר ואולי, אם יפתח קליעה מחצי מרחק, גם יוכל לשחק לצידו של גובר. מבחינתי מטרה מספר אחת לדראפט. (ממוקם במקומות 15-30 בתחזיות השונות). לפרופיל השחקן (כתב john).
דריק וויט- גארד לעמדות 1-2. יכול לתת קליעה. סיים 4 שנים בקולג', שזה יכול להיות נהדר אם הבחירה צריכה להיות בשחקן עם תרומה מידית. אולי שווה את הבחירה ה-30 ובוודאי שווה את בחירות הסיבוב השני. (שליש אחרון בסיבוב הראשון ואולי גם סיבוב שני). לפרופיל השחקן (כתב רועי ויינברג).
אייזאה הארטנשטיין- גבוה צעיר מאוד עם קליעה טובה מרחוק. נראה כמו פוטנציאל לסטרץ' 5. אני הייתי בורח ממנו כמו מאש, אלא אם מדובר על הבחירות האחרונות. היא ממש בוסר ולא יקבל מסניידר דקות. ליילס כיום, מאפיל עליו ועד שהוא יתפתח הוא כבר לא יהיה תחת חוזה רוקי. לפרופיל השחקן (כתב john).
ג'וואן אוונס- אחד השמות שעלו הכי הרבה כבחירה אפשרית של יוטה. רכז נמוך, מכונת קליעה, זריז כמו שד. אחרי הפריחה של תומאס בשנים האחרונות, נראה שאם יוטה רוצה לאסוף אותו היא צריכה לקחת אותו בבחירה ה30. אם יוטה בוחרת בו שלווין מאק בחוץ. לפרופיל השחקן (כתב john).
טרנס פרגוסון- SF אוסטרלי עם הרבה פוטנציאל. מצד שני, הוא כנראה יתבשל לאט, כמו אקסום (שאם לא היה נבחר בבחירה החמישית, לא היה נחשב לנפילה). מתאים למצב של בניה מחדש. לפרופיל השחקן (כתב john).
בקיצור, יוטה עומדת, כמו הרבה קבוצות בליגה, מול קיץ גורלי. והיא יכולה למצוא את עצמה במצב שהיא מועמדת לגמר האזורי ומצד שני היא יכולה להפוך לקבוצת לוטרי. אני מקווה מאוד שאנחנו בדרך להיפוך ראשון ולא בדרך להיפוך שני ושלישי.
תודה על התגובות שלכם במהלך העונה, אולי נתראה גם בעונה הבאה. תודה לצוות של אתר "הופס" שנותן לנו את האפשרות לשטוח את מחשבותינו.
רועי ויינברג
22 יונ 2017 11:19:24אחלה סיכום עונה. הדבר הכי חשוב שיוטה צריכה לבחור, לדעתי, זה מחליף לגובר. יש לי הרגשה שהיווארד והיל ישארו בסופו של דבר ואין להם מחליף נורמלי לצרפתי, מה שפגע להם בפלייאוף. ג'ונתן ז'ין היה מתאים אבל המחלה פגעה בו ולכן ימצאו מישהו אחר – גם פאטון או אלן יכולים להתאים.
זאת באמת הייתה עונה טובה של יוטה. לקפוץ מאי-הגעה לפלייאוף למצב שהם מפסידים על טיי-ברייקר יתרון ביתיות בסיבוב הראשון יחד עם 50+ ניצחונות זה מרשים מאוד. גובר שחקן נהדר שכל קיץ מוסיף משהו למשחק שלו, שנה שעברה תנועה בלי כדור. אם הוא מגיע איכשהו לשנה הבאה עם מיד ריינג' זה יהיה מפחיד. כל השאר גם יחסית התקדמו, אבל הצוות הרפואי שלהם חייב להשתפר – הרבה יותר מדי פציעות.
יאיר
22 יונ 2017 15:24:25פאטון ואלן לא אמורים להיות פנויים בשלב הזה של הדראפט. אם יהיו פנויים אז כמובן.
רועי ויינברג
22 יונ 2017 15:33:23גם פסקניס יכול להתאים. יש פוטנציאל גדול ויוטה יודעת לפתח אותם
ולדי קוגן
22 יונ 2017 12:05:59התרחיש השלישי נראה לצערי הכי ריאלי.
אפלטון
22 יונ 2017 12:09:25תודה רבה, יופי של פוסט.
יוטה לצערה עמוק בבינוניות, ולא ניתן לראות איך תצא משם.
הייווארד יעשה שטות מצידו אם לא ילך לסלטיקס שצמאים לתקווה הלבנה הבאה.
שוב נותר להצטער על ההחלטה של דוראנט שחירבשה את הליגה לשנים הקרובות. באמת מה עושה קבוצה כמו יוטה? אליפות אין סיכוי לראות עם משקפת. מקסימום לכוון ליתרון ביתיות בפלייאוף. אבל ללכת שוב לפירוק ולבנייה מחדש? כמה אפשר?
למרות הצער שבדבר יוטה צריכה להתפרק מנכסיה ולהתחיל מחדש. במצב החדש שנוצר זה מה שיש.
לגבי אקסום לקראת סוף העונה ראיתי ממנו יופי של פוטנציאל לקבוצה שמשחקת מהר. לא יודע כמה יוטה יקבלו תמורתו אבל הוא פשוט לא מתאים לסגנון של סניידר.
גיא הרשע
22 יונ 2017 12:24:50שיקגו של תחילת שנות ה-90', בעיקר אחרי האליפות של 92', נראו כמו קבוצה בלתי עצירה (סיימו עם אליפות שנייה ברציפות, עונה של 67 ניצחונות).
לסאנס של 92' היו 53 ניצחונות.
ועדיין בסוף עונת 93' זכינו לאחת מסדרות הפיינלס המפוארות שהליגה ראתה.
אני לא יודע אם יוטה יכולה להיות גרסת 2018 לסאנס של 93',
אבל הגישה של "הכל או כלום" היא הבעיה ב-NBA היום, לא המעבר של דוראנט לגולדן סטייט.
אפלטון
22 יונ 2017 12:40:36המעבר של דוראנט הוא בדיוק הסמן הימני של גישת 'הכל או כלום'.
בסופו של דבר משחקים על אליפות. בתור אוהד של קבוצה שחיתה על סף הפלייאוף וסיבוב ראשון כל המילניום, לפחות אני יכול להגיד שתמיד ניסו ללכת על אליפות, גם אם הפציעות והגורל לא נתנו לזה לקרות.
קבוצות שמראש מכוונות לבינוניות זה סוג של מכה לליגה. מצד שני מסכים איתך שכשקבוצה כזו מצליחה איכשהו להגיע עד הסוף, דוגמת דאלאס, זו האליפות הכי מרגשת שיכולה להיות.
הבעיה זה שההתחמשות של גולדן סטייט וקליבלנד מוציאה אפילו את האופציה שסינדרלה כמו הדאלאס המרגשת ההיא תופיע משום מקום.
גיא הרשע
22 יונ 2017 12:50:45דאלאס דוגמה נהדרת.
אם הם היו מחליטים ש-"שוברים את הכלים" בגלל "ההחלטה 1.0",
אז היינו מחמיצים את אחת מריצות הפלייאוף המרשימות.
אם יוסטון היו נשברים אי אז בתחילת שנות ה-90' (והם היו קרובים לכך),
לא היינו זוכים לריצת הפלייאוף המדהימה של 95'.
אני חושב שבכדורסל יש כל כך הרבה משתנים, כאשר קבוצה טובה מגיעה למסקנה ש-"אין סיכוי, נבנה מחדש" – זו החלטה רעה.
הלייקרס של 2004 לא נראו לחלוטין בלתי עצירים?
אז דטרויט של אותה שנה, עם טרייד אחד, ולא על מגה סופרסטאר,
הפכו לאלופים.
דטרויט של 2003?
לא שונים בהרבה מיוטה של 2017 (הם היו קבוצה של 50 ניצחונות)
יאיר
22 יונ 2017 15:27:30לזה רמזתי באזכור של שיקאגו של ג'ורדן. אני מאמין שמנג'ר עם גישה מקורית יוכל להפתיע ולהביא את הקבוצה שלו למקום אחר. תחשבו על הספרס, שבזמן שכולם חיפשו טריידים בכדי להנחית כוכבים הם בחרו טוב בדראפט, פתחו שחקנים ויצרו אחלה קבוצה.
אפלטון
22 יונ 2017 15:31:30לספרס תמיד היה כוכב אחד לפחות שהחזיק אותם ברמת הקונטנדרים. ברור שלפיתוח שחקנים תפקיד חשוב מאין כמוהו אבל טים דנקן זה שחקן שאין כמוהו היום בליגה. ברמה של לברון/דוראנט/קרי מבחינת השפעה על קבוצה והאופי שלה.
רועי ויינברג
22 יונ 2017 15:34:15קוואי 3>
אפלטון
22 יונ 2017 15:35:53קאווי בדרך, עדיין לא שם מבחינת היכולת שלו להפוך קבוצה לקונטנדרית רק מעצם היותו שם.
החבר של צ'ומפי
22 יונ 2017 15:34:06לדעתי, קשה להעריך את הרמה של יוטה השנה בגלל הפציעות הרבות. לכן אני מסתייג מהקביעה הנחרצת שהיא "עמוק בבינוניות".
בראייה אופטימית, ליוטה יש עוד לא מעט מקום לשיפור. גורדון הייווארד בקו עליה מתמדת, רודי גובר גם כן ואני חושב שגם רודני הוד ודרק פייבורס הראו שיפור עד לפציעות של כל אחד מהם. מדובר בשחקנים צעירים יחסית שיכולים להתגבר על הפציעות ולהמשיך ולשפר היבטים במשחק שלהם.
יתרה מכך, נראה שאופי השחקנים מתאים לסגנון המשחק של יוטה שהוא יותר "קבוצתי" מאשר מקובל בNBA.
אפשר גם להיות אופטימיים לגבי זה שאולי אקסום כן יתחיל לממש את הפוטנציאל שלו ואולי גם ליילס.
אני חושב שהיל, למרות שהוא לא מוערך מספיק ביחס ליכולותיו, הוא דווקא _לא_ הרכז הראשון שיוטה צריכה, גם אם היווארד נשאר. אני לא בקיא מספיק בענייני שכר ושוק השחקנים כדי לדעת איזה רכז טוב אחר (רצוי כזה שיודע ליצור לעצמו מצבי קליעה) אפשר להביא במקום היל.
(והכי חשוב, לשפר את הצוות הרפואי (לזה בטח יש מקום תחת תקרת השכר…))
Smiley
22 יונ 2017 12:43:091. לקוות לחתימה של היווארד ועל הדרך לחוזה סביר להיל (בטח לא מקסימום לשחקן מצויין אבל לא עילית שנוטה להיפצע).
2. השארת אינגלס שהוכיח שהוא שחקן משלים מצויין וחיפוש טרייד לפייבורס עם כמה שיותר נכסים.
3. ניסיון לדוג מישהו כשחקן חופשי לעמדות ה-PF וה-SG.
במידה והיווארד עוזב הייתי מחפש גם טרייד על גובר ומוציא כמה שיותר נכסים שאפשר עליו. גובר שחקן הגנה מצויין אבל בטח לא השחקן שסביבו בונים קבוצה והחוזה שלו הוא פשוט תוצאה של החוזים בNBA (שחקן שמקבל חוזה ענק כי זה מה יש וסותם את האפשרויות לקבוצה שלו).
סער ברעם
22 יונ 2017 14:10:05תודה רבה. מושקע, מדויק, מעניין. נהנתי לקרוא.
captain beefheart
22 יונ 2017 15:25:33חיפשתי מי הטרצה הקטנה ולא מצאתי 😉
יאיר
22 יונ 2017 15:29:15טוב אתה! יפה!
שייקה
22 יונ 2017 15:32:47מושקע ומעולה. רק שאלה אחת – איך לא שמת את הספרס בקטגוריה של "קבוצות שחושבות עדיין על לקחת אליפות בעונות הקרובות ומחפשות את התוספת שתעזור להן"…?
יאיר
22 יונ 2017 15:41:18כי הם לא קבוצה קלאסית לקטגוריה. ברור שהם מכוונים גבוה אבל אולדריג' די אכזב השנה ופגע בהעברת המקל. ג'ינובלי ופארקר בירידה מתמדת. בכל מקרה, לא ערכתי רשימה וסיווג מלא של כל הליגה.
עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס
22 יונ 2017 15:53:27טור מצוין וכתוב בצורה הומוריסטית ומפוקחת.
לא ציינת את הספרס באף קטגוריה של קבוצות? אולי משום שהם נמצאים בו זמנית בכל אחת מהשלוש – קבוצה שרצה לאליפות/נמצאת בבניה/טאנקינג
🙂
יוטה בבעיה רק בגלל ג"ס; אלמלא ג"ס הם היו קבוצה עם פוטנציאל לגמר המערב ואויל למעלה מזה.
איתן זאב זרצקי
22 יונ 2017 16:11:25בס"ד
דבר אחד שלא נכון בכתבה- הספרס גם קבוצה שרואה עצמה מתחרה באליפות בשנים הקרובות
Berch
22 יונ 2017 16:31:43מתי כבר הבן של סטוקטון (שאיני יודע את שמו) והבן של הדוור שבטח קוראים לו קארל אנתוני מלון ג'וניור יגיעו לליגה, להציל את המועדון????
אשך טמיר המקורי
22 יונ 2017 18:47:07משובח ביותר