הטור של מל ליום ששי: זה הכל עניין של כימייה

אתם יודעים כיצד התחילה האליפות של הגולדן סטייט ווריורס השנה?

ספורטס אילוסטרייטד של היום (הוצאת 19 ליוני, 2017) במאמרו של לי ג'נקינס "THE ONE" מגלה:  בערך 30 דקות אחרי ההפסד של הווריורס במשחק השביעי בגמר 2016, דריימונד גרין ישב עדיין לבוש במדי המשחק עם פניו ללוקר שלו. מסביבו שחקנים מתקלחים, מתלבשים, ולא יכולים לחכות להיעלם מה-ORACLE ARENA. כמה עתונאים מנסים לראיין את גרין אבל הוא מסובב את גבו אליהם וברור שהוא לא מתכונן לדבר עם אף אחד.

הוא יושב לבדו והמראות של לברון ג'יימס חוסם את אנדרה איגודלה, זריקת ה'קלאנג' ל-3 של סטף קרי  מעל ידיו המושטות של קווין לאב, השלשה של קיירי אירוינג עוברים ביעף במוחו. "כיצד אני יכול להבטיח שזה לא יקרה יותר?" הוא שואל את עצמו. "מה יעביר אותנו מעל ה-'HUMP'? "מה יעשה אותנו INCREDIBLE לא רק לעונה הבאה, אלא לעונות שאחריה?".

רוב השחקנים כבר עזבו את חדר ההלבשה.

דריימונד גרין החליט. הוא TURNED-ON את הטלפון שלו שהיה כבוי כי הוא לא רצה הפרעות מאיש אחרי ההפסד, ומחייג את מספר הטלפון של קווין דוראנט. דוראנט עונה. גרין: "ראית כמוני מה חסר לנו. WE NEED YOU.  אז הוא וקח שאיפת אוויר עמוקה ואומר "PLEASE MAKE IT HAPPEN!"

הווריורס אולי לא היה צריכים את דוראנט. היי, הם זה עתה סיימו עונה של 9-73. אבל גרין ידע והרגיש שהקבוצה חייבת את דוראנט.  דוראנט אומר לו שהוא לא מפסיק לחשוב על האפשרות, ומבטיח לגרין שתוך כמה דקות תהיה לו תשובה סופית בטקסט מאסג'.

גרין לא מסיר מבט מהמסך. לפתע הבזקה:

"!I AM READY. LET'S DO IT"

51 שבועות אחרי, גרין יושב על אותו כסא בו ישב, ודוראנט מוקף עתונאים שלושה לוקרים מגרין. הם זה עתה ניצחו את הקאבס במשחק החמישי.

אני לא בטוח שאם במקום דוראנט , לברון היה שחקן OKC לפני שנה ודוראנט היה שחקן הקאבס, וגרין היה מזמין את לברון לשחק עם הווריורס, אותו דבר היה קורה. למעשה, אני כמעט בטוח שלא.

מה שקרה בגולדן סטייט ווריורס היא כימייה קבוצתית מושלמת כמעט שאין לה הסבר ואין לנבא אותה. הכימייה הנפלאה הזאת היתה קיימת בווריורס גם שנה לפני כשהם זכו באליפות, וגם בעונת 2016, או שהם לא היו מסיימים 9-73. זוהי כימייה שאת הרכבה, יסודה, או הכוח המיוחד המפעיל אותה,  הוא סוד של ספורט קבוצתי שלא ניתן לנבואה ואיש לא יכול להסביר בדיוק כיצד היא קורית. זוהי קואורדינציה, התאמה, ואיחוי שאין לחזות בעוד מועד, והרבה נסיונות "ליצור אותו" ניכשלו. אני יכול לזכור קבוצה ישראלית אחת שהיתה לה את הקואורדינציה והשלמות הזאת: מכבי חיפה כדורגל של שנות ה-50 המאוחרות עם אברהם מנצ'ל, אהרון אמר, אשר אלמני, ג'והני הרדי, זכריה ("זכר") בן-צבי, ואלי פוקס שהגיע ממכבי ת"א.

(הקבוצה האת כונתה "בראזיל הקטנה". אני יודע שמתן גילור הכניס רק את אהרון אמר ל-"11 של כל הזמנים" של מכבי חיפה, אבל זה רק בגלל שהוא צעיר מדי ולא ראה אותם. דני שמילוביץ ושייע שווגר הגיעו כצעירים מהנוער. אבל לא היתה, ואני לא מאמין שתהיה, אי פעם קבוצת קוסמים בישראל כמו מכבי חיפה של 1958. אם אתם חושבים שאני חולה נוסטלגיה, אתם טועים. אני ראיתי את הקבוצה הזאת מספיק פעמים לדעת שהיה בה איזה שהוא קסם קבוצתי שאף פעם אחריהם לא ראיתי בארץ.)

 

זוהי כימייה שלמאמן סטיב קר אין דבר וחצי דבר ביצירתה. האימונים שלו עם הווריורס הם בדיוק אותם אימונים של כל מאמן בכל קבוצה, אבל הכימייה שקרתה בווריורס היא דבר מיוחד שקורה לעתים בספורט, ואין לה הסבר, אינטרפרטציה, פיענוח, או ביאור.

מה שקרה בווריורס היא ריאקציה של חבורת שחקנים שחוברו יחד, ואיכשהו, למהשהוא, בגללשהוא הם מעלים את רמת משחקם לרמה הנאורה ביותר כשכל אחד בחמישייה עושה כל אחד אחר יותר טוב!.

זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה. המקרה הראשון שנתקלתי בו היתה הניקס של 1970 שניצחה את האליפות עם וולטר פרייזר, וויליס ריד, דיק ברנט, דייב דבושר, ביל בראדלי, מייק ריורדן, קייסי ראסל, דייב סטולוורת', ונייט באומן. ראיתי אותם מספיק לומר לכם בוודאות שמלבד וולטר פרייזר אף שחקן אחר של הניקס לא היה מצליח באף קבוצה אחרת יותר מתרומה בינונית-נורמלית. וויליס ריד היה סנטר נמוך ואיטי; ביל בראדלי היה קלעי מצויין לבן כשהיה פתוח, אבל איטי ללא ניתור (אבל בזימנטל האיטלקית – כשלמד באונ' אוקספורד באנגליה – הוא קלע פעם 59 נקודות!); דייב דבושר היה פיצ'ר מבייסבול שהפך לריבאונדר מצויין, אבל גם הוא היה לבן נמוך יחסית, וכן, היתה לו קליעה טובה מהפינה. דיק בארנט היה שחקן בינוני שכופף את ברכיו עם כל זריקת ג'אמפ.

אבל כששמת את בארנט, פרייזר, בראדלי, דבושר, וריד יחד, משהו נפלא קרה פתאום: הם שיחקו כאילו הם יודעים למפרע מה כל שחקן יעשה. כל שחקן הפך פתאום טוב יותר משהוא באמת. משחקם היה המשחק הקבוצתי ביותר שראיתי מאז ועד היום. הכדורסל שלהם נראה מושלם, כאילו שהוקסם מלמעלה. רד הולצמן – מאמנם היהודי שדיבר איתי יידיש – המאמן שותה הוויסקי אמר לא פעם ולא פעמיים, "אני רק מנסה לא להפריע".

ב-1973 נוספו אירל (דה פירל) מונרו, ג'רי לוקאס (אבל וויליס ריד כבר היה בשלבי גסיסה), דין ממינג'ר, ופיל ג'קסון, וכשכולם חשבו שאירל מונרו שהיה הראסל ווסטברוק של אז בבולטימור בולטס (אבל יותר איטי מראסל, עם יותר קסמים מראסל) – הדוגמא האלוהית של שחקן אנוכי ואינדיבידואליסטי – קרה משהו שעד היום איש לא מבין: אירל מונרו הפך בצ'יק לשחקן הקבוצתי ביותר שראיתם מימיכם, והקבוצה הפכה אפילו לקבוצתית יותר – אם זה אפשרי – לזאת של 1970, והרבה אנשי כדורסל (כמוני) טוענים שזה היה הכדורסל הקבוצתי המושלם ביותר שראו.

שוב, מלבד פרייזר ומונרו לא היה אף כוכב אמיתי בקבוצה. ג'רי לוקאס יכול היה לדקלם בע"פ את ספר הטלפונים של מנהטן – הוא היה גאון – והיה קלעי מצויין, אבל היה שחקן לבן איטי ולא גמיש. בניקס הוא היה יהלום.

קבוצות אחרות שהזכירו לי מין אחדות ומיוחדות שלא ניתנות להסבר היו הקבוצות של הפלח מסן אנטוניו. קחו את האלופה מ-2002: טים דנקן הצעיר, דייויד רובינסון הזקן (שהיה בשלבי גסיסתו כשחקן ושיחק רק דקות מעטות), מנו ג'ינובלי, טוני פרקר, מליק רוז, ברוס באון, סטיב סמית', קווין וויליס, וכאלה. איזה כדורסל מושלם הקבוצה הזאת שיחקה! כאילו כל שחקן ידע בדיוק מה חברו עומד לעשות. שוב – מלבד טים דנקן וטוני פרקר, אף שחק לא היה מצליח לככב באף קבוצה מלבד הספארס, שם שחקנים בינוניים הפכו למלכי כדורסל בגלל שחוברו יחדיו, והקסם הקבוצתי קרה..

גם הספארס של 2004-5 היתה קבוצה נטולת כוכבים של ממש מלבד דנקן ופרקר, אבל יחד הם, עם מאנו ג'ינובלי, ברוס בואן, רוברט הוריי, ברנט ברי, וגלן רובינסון – שיחקו כדורסל נפלא (כן, אני זוכר את מקרה סטיב נאש).

ומה עם הספארס שלניצחה את מיאמי ולברון?

תנו מבט: מלבד דנקן המזדקן, מאנו המתבגר, טוני פרקר, וקאווי לינארד המתחיל להראות ניצוצות, שוב קבוצה נטולת כוכבים שאיכשהוא שיחקה מצויין ביחד, בכימייה שאין לה הסבר.

 

No. Player Pos Ht Wt Birth Date Exp College
11 Jeff Ayres PF 6-9 240 April 29, 1987 us 3 Arizona State University
16 Aron Baynes C 6-10 260 December 9, 1986 nz 1 Washington State University
3 Marco Belinelli SF 6-5 210 March 25, 1986 it 6
15 Matt Bonner PF 6-10 235 April 5, 1980 us 9 University of Florida
1 Shannon Brown SG 6-4 205 November 29, 1985 us 7 Michigan State University
23 Austin Daye SF 6-11 220 June 5, 1988 us 4 Gonzaga University
25 Nando De Colo SF 6-5 200 June 23, 1987 fr 1
33 Boris Diaw PF 6-8 250 April 16, 1982 fr 10
21 Tim Duncan C 6-11 250 April 25, 1976 vi 16 Wake Forest University
20 Manu Ginobili SG 6-6 205 July 28, 1977 ar 11
4 Danny Green SG 6-6 215 June 22, 1987 us 4 University of North Carolina
7 Damion James SF 6-7 225 October 7, 1987 us 3 University of Texas at Austin
7 Othyus Jeffers SG 6-5 200 August 5, 1985 us 2 Robert Morris University (IL)
5 Cory Joseph SG 6-3 193 August 20, 1991 ca 2 University of Texas at Austin
2 Kawhi Leonard SF 6-7 230 June 29, 1991 us 2 San Diego State University
8 Patty Mills PG 6-0 185 August 11, 1988 au 4 Saint Mary's College of California
9 Tony Parker PG 6-2 185 May 17, 1982 be 12
22 Tiago Splitter C 6-11 245 January 1, 1985 br 3
24 Malcolm Thomas PF 6-9 225 November 8, 1988 us 2 San Diego State University

הגיע הזמן לדבר על הדאבס:

ששה משחקניה שתרמו המון גם במשך העונה וגם בפלייאוף הם שחקנים הנמצאים בליגה שנים על גבי שנים מבלי לעשות שום דבר מיוחד ולכן עברו מקבוצה לקבוצה:

שון ליבינגסטון: בווריורס הוא נמצא שנה שלישית עם תרומה מצויינת. הוא הגיע לליגה ב-2004 ומאז שיחק בקליפרס, בטורונטו, מיאמי, OKC, טורונטו, OKC, וושינגטון, שרלוט, מילווקי, טורונטו, וושינגטון, קליבלנד, ברוקלין, ואז בווריורס.

דייויד ווסט: הגיע לליגה ב-2003. שמונה ונות בניו אורלינס, 4 עונות באינדיאנה, ואז ס"א, וגולדן סטייט.

ג'בל מגי: משך שנים היה בדיחת הליגה (וגם באתר הוא היה 'האיש של מנחם'). הגיע ב-2008 ומאז שיחק בוושינגטון, טורונטו, וושינגטון, דנבר, טורונטו, דנבר, פילדלפיה, דאלאס, ואז גולדן סטייט שם הפך לשחקן אוטנטי וחשוב.

אנדרה איגודלה: הגיע לליגה ב-2004: פילדלפיה (8 עונות), דנבר, ואז הווריורס (עונה שלישית).

זזה פקוליה: נחת ב-2003. מאז שיחק באורלנדו, מילווקי, אטלנטה (8 עונות), מילווקי (2), דאלאס, והעונה הפך לשחקן חמישייה בדאבס.

מאט בארנס: מ-2003 שיחק ב-14 או 15 קבוצות: מילווקי, קליפרס, סקרמנטו, טורונטו, ניקס, פילדלפיה, גולדן סטייט (2), פיניקס, אורלנדו, לייקרס (2), קליפרס (3), ממפיס, טורונטו, סקרמנטו, והעונה הוא הקלעי השי בווריורס אחרי ת'ומפסון, קרי, דוראנט, גרין, ואיגודלה.

בגולדן סטייט כבר שלוש שנים קורה משהו מיוחד במינו: קרי, ת'ומפסון, גרין, איגודלה, וכל השחקנים שלמעלה, וכמובן קווין דוראנט, משחקים משחק שונה לחלוטין מזה שאי פעם שיחקו בחייהם. אחד הדברים הקשים ביותר בכדורסל הוא לשחקן סופר-סטאר לבוא לקבוצה שיש בה כבר 3 סופר-סטארים, ולא להפריע בשטף שהקבוצה רגילה לו.

כשדוראנט שיחק בOKC  – ואפילו בנבחרת ארה"ב – הוא היה שחקן אינדיבידואלי נפלא, אבל לא הייתי מכנה אותו "קבוצתי". אפילו באליפות העולם בטורקיה במדי ארה"ב כשהוא היה נפלא ממש, הוא שיחק משחק אינדיבידואלי בתכלית. הכל 'אחד-על-אחד' והכל משחק ISOLATIONS. בווריורס נולד דוראנט חדש; דוראנט שלעולם לא הכרנו לפני כן!

קווין דוראנט כאילו הוסיף עוד נידבך, עוד כימיקל לריאקציה כימית שנראתה מושלמת לפני שהגיע, וכשהוא הגיע הוא הוסיף עוד שלב למושלמות הזאת. פתאום, איתו, כולם משחקים כדורסל מעולה ביותר, והוא עצמו משחק את הכדורסל הטוב בחייו.

הדאבס היא קבוצה מאד מיוחדת. מכל שחקניה, אני מאמין שרק דוראנט היה מצליח לעבור לכל קבוצה בליגה ומיד לככב בה ולהעלות את רמתה בצורה רצינית מאד. כל שחקן דאבס אחר – כולל סטף, קייל ת'ומפסון, ודיאדרה גרין, היו נבלעים בכל קבוצה אחרת והופכים לשחקנים טובים, אבל שחקנים מהשורה.

יחד? הם אלופים עם צ'אנס להפוך לדיינסטי.

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 140 תגובות

  2. THE KING RUSSELL

    16 יונ 2017 06:33:49

    נהדר. ומאד יפה.
    אני חושב שצריך לעשות בדיקה קצת יותר מעמיקה לגבי דוראנט ולראות ביחס לכמות הפוזשנים האם הוא מקבל יותר את הכדור ומוסר יותר. כמה אחוז מסך האססי' שנמסרים בזמן שהוא על המגרש היו ממנו לעומת התקופה המקבילה אשתקד (או לא אשתקד).

  3. מחפצה מנמצה

    16 יונ 2017 06:37:33

    מסכים עם רוב הדברים , פרט לזה שגם קרי במעבר לקבוצה אחרת , יככב בה ויעלה את הקבוצה לרמה גבוהה יותר . אבל את זה לעולם לא נדע כי הוא יישאר בווריורס עד לפרישה .

  4. הממזר של סטוקטון

    16 יונ 2017 06:38:39

    אני חושב שלאליפות האגדית של קבוצת הכדורגל של אוניברסיטת אדלפי, אין שום קשר למאמן.

    האימונים שלו עם אדלפי הם בדיוק אותם אימונים של כל מאמן בכל קבוצה.

  5. נתן גולד

    16 יונ 2017 06:58:42

    לסטיב קר היה תפקיד חשוב מאוד ביצירת הכימיה הזאת לאו דווקא בפן המקצועי אלא בייחוד בפן האישי.
    אני חושב שהתפקיד העיקרי של קר בקבוצה הזאת זה לרסן את האגואים של השחקנים ולכוון אותם לכיוון הצלחת הקבוצה.
    זה לא פשוט להרכיב קבוצת כוכבים, בהרבה מאוד מהפעמים זה לא מצליח והסנכרון של האגואים שלרוב מפילים כזאת קבוצה זה העבודה של סטיב קר.

    1. dror2

      16 יונ 2017 07:18:26

      מסכים לגמרי! לראיה שנה לפני שהוא הגיע היה להם את אותו חומר שחקנים פחות או יותר והם היו קבוצה די בינונית.
      קר עשה שם קסמים.

      1. dror2

        16 יונ 2017 07:26:16

        לראיה -http://www.hoops.co.il/?p=34329
        זהירות ספוילר – ולדי קוגן ניתן לווריירס הפסד מכובד בגמר המערב בתור תסריט אופטימי, והמגיבים מדרגים אותם במקומות 3-6 במערב…

  6. ברוך רובין

    16 יונ 2017 07:43:43

    זה פשוט לא הוגן לקחצ את התרומה מסטיב קר לכימיה של המועודן כמובן שיש השפעה עיקרית לאופי של השחקנים (לא ניתן למצוא שחקנים כמו קליי תומפסון שלא דורשים זריקות, כמו קרי שמוכן לוותר על הכדור, וכמו דוראנט). להגיד שהMVP הבלתי מעורער לא היה כוכב בכל קבוצה אחרת זה לא קשור למציאות (למרות שבירור שבסטיאוציה של הלוחמים הוא פורח יותר והוא הסיבה העיקרית שכל השחקנים טובים יותר, היכולת שלו ללא כדור היא מדהימה). לגבי איגודלה היא אולסטאר שסוסל מפציעות כרוניות, ליוונגסטון עבר פציעה איומה, מגי לא יכל להשלים עונה (אסמה פציעות כרוניות), ווסט היה מצויין באינדיאנה פשוט הצטרף לקאסט של שר הטבעות.

    1. Ish

      16 יונ 2017 13:17:02

      אנשים חייבים לרדת מהגב של ווסט, הבן אדם נתן תריסר עונות בליגה ואז החליט שזהו הוא רוצה להאבק על תואר יותר משהוא רוצה עוד חמש עשרה מיליון דולר ולשחק סתם בקבוצה שלא תגיע לשום מקום.
      הוא כבר לא צעיר וגם לא היה שנה שעברה. זה הזמן הסטנדרטי בו שחקנים עושים את המעבר הזה בnba, ומי שיש לו תלונות כלפיו צריך להביט פנימה לבדוק מה לא בסדר אצלו.

      https://youtu.be/i9ePXcpMCvQ

      1. ברוך רובין

        16 יונ 2017 15:31:38

        יש הבדל בין לאבק על תואר ולהגדיל את הסיכויים , לעומת לרדת לזנות כדי להשיג תואר, מה שווסט עשה זה מגוכח כדי להשיג טבעת.

        2. גיא הרשע

          16 יונ 2017 15:44:11

          למה?
          (ותאמין לי, זה כמעט כואב,
          להסכים עם איש…)

          הוא קיבל החלטה שלזכות באליפות חשוב לו יותר מכסף –
          לא שונה מההחלטה של מישהו אחר לחתום על חוזה גדול בקבוצת תחתית.
          זה היופי במושג "שחקן חופשי". הרגע בקריירה בו לשחקן יש את זכות הבחירה.
          שחקנים מועברים מקבוצה לקבוצה כל הזמן. יש כאלו שעוברים לקונטנדרית,
          יש כאלו שנשלחים למינסוטה/דטרויט.
          עם אלו, לנו האוהדים אין בעיה. אנחנו כל הזמן מפנטזים על הטרייד שיחזק את הקבוצה שלנו, שיקרב אותנו צעד אחד קרוב יותר לאליפות.
          עלך השחקנים שמחליפים בית –
          אנחנו לא חושבים בכלל
          אז בדיוק כמו שבמהלך החוזה מותר לקבוצות להעביר שחקנים על ימין ועל שמאל,
          אז כאשר שחקן מגיע לסטטוס של שחקן חופשי,
          זה הזמן היחיד בו יש לו את הכוח לתעדף על פי רצונותיו, ולא על פי רצון הקבוצות.

        3. הייט-אשברי

          16 יונ 2017 17:57:05

          שטויות . הבנאדם ויתר על הרבה מאוד כסף . איך הוא אומר ? אתה לא לוקח לקבר את העושר שלך . והוא רצה חוויה של אליפות , של טבעת , של להיות חלק מקבוצה מיוחדת . את זה לא קונים בכסף . לא שמישהו בג"ס צריך ללכת לבית תמחוי, אבל כסף גדול יש בכל הליגה . לטבעת אליפות לא כולם זוכים , כולל שחקנים גדולים .

        4. Ish

          16 יונ 2017 19:45:37

          ברוך השנאה שלך לכל מה שצהוב ואינו לייקרס מעוורת אותך.
          איפה היו הקריאות ירידה לזנות להשיג תואר שלך כל השנים? זה לא כאילו חסרות דוגמאות כל שנה.

          1. ברוך רובין

            16 יונ 2017 20:33:31

            אין לי שנאה לאף קבוצה, יתרה מכך אין לי מילה רעה להגיד על השחקנים של הלוחמים ואני מהלל אותם בכל דרך אפשרית, עם זאת אני לא אוהב את המרדף המגוכח אחרי טבעת (למרות שהוא נובע מהתרבות שמנחילים פה). אין לי ספק שזה זכות ח של שחקן לשחק איפה שטוב לו אבל באותה מידה זוהי זכותי להעביר ביקורת על המהלכים

          3. ברוך רובין

            16 יונ 2017 21:00:21

            כתבתי ביקורת על לברון בוש דוראנט דאנקן נוביצקי(אם הקיצוץ בשכר לחזק את הקבוצה )וגם לווסט מגיע אני לא מבין מה הבעיה בלהביע ביקורת על המהלכים (בתור ספורטאים הם חייבים לדעת שהביקורת תבוא על מהלכים פחדניים), ממש אין קשר לצבע השחקן לקבוצה או למשכורת שהוא מרוויח, אני לא זוכר שחקן שרדף אחרי טבעת כמו ווסט.

          4. Ish

            16 יונ 2017 21:38:23

            לא זכור לי שאמרת משהו על
            ריצ'רד ג'פרסון
            בוגוט
            זאזא פצ'וליה
            דרון וויליאמס
            פול פירס
            ג'יימס ג'ונס
            דני גריינג'ר
            מו וויליאמס
            דיוויד לי
            ג'ואל אנתוני
            מייק מילר
            שון מריון
            קווין מרטין
            אנדרה מילר
            דרק פישר
            אנטואן ג'יימיסון
            שאק
            ג'ואל אנתוני
            ג'ייסון טרי
            ריי אלן
            ג'רמיין אוניל
            וינס קרטר
            רשיד וולאס
            אדי האוס
            רשאד לואיס
            מייקל פינלי
            סם קאסל
            ליאנדרו ברבוסה
            ג'ואן האווארד
            מייק ביבי
            זידונאס איגלאוסקאס
            ג'רי סטאקהאוס
            אלטון ברנד

            וזו רק רשימה חלקית של פחות מעשר שנים אחורה

          5. ברוך רובין

            17 יונ 2017 00:37:58

            וגמה זמן בדיוק אני באתר? שאק לא רדף אחרי טבעת הוא הלך לLA כיוון שרצה לקדם את הקריירה ההוליוודית שלו עבר לקבוצה שנבחר בה ילד בן 18 (שונה לגמרי מלברון ודוראנט), אבל הבעיה איתך במקום להודות שאתה טועה ברוב הפעמים אתה ממשיך להתווכח כדי לומר את המילה האחרונה.

          6. Ish

            17 יונ 2017 01:01:16

            מספיק מאלה הם מהשנתיים האחרונות. שאק לא רדף אחרי הטבעת הראשונה עד רביעית אבל הוא בהחלט עשה זאת בעקבות החמישית(ללא הצלחה). הבעיה איתך היא שבמקום להודות שאתה טועה אתה מתעלם מטיעונים וממציא תירוצים.

          7. Ish

            17 יונ 2017 01:06:08

            גם לא זכור לי שעל אף אחד אחר מאלו שכן ביקרת לא אמרת משהו אפילו קרוב לירידה לזנות, מה שהיה בעצם הדבר שהגבתי אליו.

  7. no funny shtuff

    16 יונ 2017 07:47:48

    מנחם, אני לא חושב שאפשר לכתוב שדוראנט הצטרף לקבוצה "שיש בה שלושה סופרסטארים". לא יעזור איך שיסובבו את זה- גרין ותומפסון הם לא סופרסטארים. הם אולסטארים בגלל סיטואציה ייחודית וכנראה אם היו בקבוצה אחרת היו רול פליירס סמי-אלמוניים. גם איגי שמנסים להשחילו כ"אולסטאר" זה סוג של לעג לרש.
    לכן, נראה כאילו לסטיב קר יש חלק קצת יותר גדול ממה שנכתב- שאין לו חלק ביצירת הכימיה ושאימוניו הם אותו הדבר כמו כל מאמן אחר.
    וכמו שכן כתבת- לפעמים השלם גדול מסך חלקיו, בטח ובטח בספורט. מספיק להיזכר בקבוצות כמו דאלאס ב-2011, הספרס, הקינגס של וובר, דטרויט של צ'ונסי וגבת/יגור של בוזי.

  9. יוסי ברקלי

    16 יונ 2017 07:59:18

    לסטיב קר תפקיד ענק ביצירת הכימיה. בעיקר אחרי מרק ג'ון שהיה מאוד קשה עם השחקנים, לטענת בוגט אם אני זוכר, גם דתי מידי. עד היום הוא לא חזר לאמן.
    סטיב קר, בשקט, בביטחון ובחיוביות שלו הביא אותם לזה. כמה ירדו עליו שהוא אומר להם ליהנות.

    אבל פגעתי בנקודה המרכזית. קבוצה. שותפות אמתית.

  10. עידו גילרי

    16 יונ 2017 08:10:08

    אני אעתיק תגובה שלי מאתמול:
    באמצע מרץ אחרי שדוראנט נפצע גולדן סטייט מפסידה 5 מ 7 ומתחילות כבר שאלות על יכולתם לשמור על המקום הראשון. אחרי ההפסד לספרס קר במסיבת העיתונאים אומר שהוא דווקא מרוצה מהרצף שקצת קושי זה בדיוק מה שהקבוצה צריכה.
    כמובן שהוא חוטף על זה לא מעט אש אבל התוצאה בשטח היא שהקבוצה חוזרת לעצמה ומנצחת 31 משחקים ומפסידה רק 2 עד סוף העונה. גם בגמר ראיתי טענות על הנינוחות של קר על שהוא לא צועק מספיק, אבל הרוגע שהוא משרה הוא בדיוק המנהיגות שהחבורה המוכשרת הזו צריכה ומה שמאפשר את הכימיה הקבוצתית הנדירה.

    1. יניב

      16 יונ 2017 08:31:15

      מסכים איתך. הייתה נקודה שבא היה לחץ אטומי בגודלן וכל מה שקר אמר להם זה לכו להינות. זה בדיוק מה שהלוחמים צריכים. יחד עם זאת החולשה של קר זה בניהול משחקים. דווקא ההרגשה שהוא לא חש מספיק את המשחק

  11. יניב

    16 יונ 2017 08:29:46

    מעולה מנחם. זה בדיוק מה שכתבתי אתמול בתגובה בעניין הכימיה ועד כמה זה קשה לצרף כוכב ברמה הזאת לקבוצה כזאת טובה. מצטרף לאלה מעלי קרי היה מצליח בכל מקום

  12. קלמנטה

    16 יונ 2017 08:55:31

    אני זןקף הרבה מזה לזכות קארי
    כשהכוכב שלך כבר כמה שנים רץ מקריב את הגוף חוסם וכו וכו
    גם ללא כדור. שאר השחקנים רואים את זה וזה משפיע
    כשהכוכב שלך מזייף בהגנה מצד שני ומשחק לבד… גם רואים את זה.

    הדברים האלו משפיעים. גורמים לכימיה הזו לעלות או להתפוגג.

    בדיוק לזה התכוונתי אתמול שלברון לא משפר שחקנים.
    הטיעון שלאב קולע יותר באחוזים מהשלוש לא רלוונטי. האם הוא שחקם טוב יותר? לא! האם שיפר משהו במשחק שלו, אספקטים הוספים? לא! מתד שני כל מי שמשחק ליד סטף שיפר גם שיפר. זה לא סתם שבחירות דראפט נמוכות פורחים שם.
    כשהבוס עושה עבודה שחורה מה יגידו אזובי הקיר.

    1. גיא הרשע

      16 יונ 2017 09:03:57

      קווין לאב לא שיפר משהו במשחק שלו???
      ראית השנה את לאב משחק?

      וזה בכלל לא קשור ללברון. לברון הוא לא זה שגרם ללאב להשתפר.
      הקרדיט מגיע נטו ללאב עצמו.

      לאב השנה הפך מחור בהגנה לשחקן הגנה טוב.
      כבר לא חוגגים עליו כמו בעבר, והוא נילחם, חוטף, ומגיע לכדורים אבודים.

      אני לא זוכר מתי ראיתי את לאב משחק כל כך טוב כמו שהוא שיחק השנה בפלייאוף.

          2. רועי ויינברג

            16 יונ 2017 11:43:54

            ברור שגולדן סטייט. הוא נתן גמר לא משהו, אבל מבחינת יכולות גרין הרבה יותר טוב – גם הגנתית וגם בכמה שהוא יכול לעזור ללברון בניהול המשחק ובריבאונד. חמישייה של אירווינג-סמית'-שאמפרט-לברון-גרין זה מפחיד

  13. רן הנרגן

    16 יונ 2017 09:11:23

    ג"ס היא הקבוצה של קרי. דוראנט נחשב כשחקן טוב ממנו, גרין נחשב למנהיג יותר ממנו אבל קרי הוא השמש וסביבו נעים שאר הכוכבים.

    הוא נותן את הטון ומגדיר את הדרך. הוא האיש שאמר שמי שחושב שיש לו על מה להתלונן כי הוא מרוויח רק 11 מיליון לשנה לא יודע על מה הוא מדבר.

    1. Benny

      16 יונ 2017 11:02:40

      מאמר ענק ותגובה מעולה . למרות שאין ספק שדוראנט הוא הטוב ביותר וה MVP אם תוציא ממנה את דוראנט היא עדין נשארת קונטנדרית. אם תוציא ממנה את סטף ממש לא נראה לי שזה יהיה המצב. אני חושב שהרבה אנשים פה צדקו לגבי סטיב קר אבל נראה לי שזה אפילו עוד יותר השילוב של סטיב קר+סטף והשלם של שניהם שהוא יותר גדול מסך החלקים. הם הלב של הקבוצה בינהם האופי של שניהם מתאים אחד לשני כמו כפפה ליד. כלומר נראה לי שאם סטיב קר היה צריך לאמן את לברון למשל הוא לא היה יכול לשאוב ממנו את מה שהוא שואב מקרי. זה בדיוק הכימיה המיוחדת שדיברת עליה מנחם

  15. הציפור הנדירה

    16 יונ 2017 10:25:32

    ג'רי לוקאס היה גם ריבאונדר גדול ומוסר מצוין, והיה מהפאוורים הטובים ביותר לפני שהגיע לניקס שבה תפקא היה לו תפקיד די שולי ומעבר לשיא. אמנם היה מחליף חשוב אך לא יותר ושיחק הרבה פחות מאשר לפני שהגיע לניקס.

  16. דה שוט

    16 יונ 2017 10:37:13

    דוראנט עשה את הבחירה הנכונה, אי אפשר לבוא אליו בטענות. ההצגה בגמר סתמה את אחרוני הפיות בעניין זה. סטף שינה את המשחק והקדים את זמנו – גם מבחינת הטווח והדיוק וגם מבחינת התנועה ללא כדור. אנשים יעריכו אותו יותר ככל שיעבור הזמן. סטף הוא המהפכה.
    ועדיין,
    לו דוראנט היה נשאר באוק סיטי, ג״ב לא היו מגיעים לגמר, ובוודאי שלא עוברים את קליבלנד הרצחנית.
    גרין היה הראשון להבין את זה, כבר אז, בחדר ההלבשה, שעה אחרי שהסתיים משחק 7.

  17. yp

    16 יונ 2017 10:46:38

    אין ספק שסדרת הגמר היתה הסדרה הטובה בקריירה של KD , ומשחק 5 המשחק הטוב בקריירת ה-nba שלו . אני עדיין חושב שמעולם הוא לא התעלה מעל המשחק מול ליטא ב-2010 .
    הוא נראה לחלוטין מחובר עם הקבוצה ופשוט נהנה מכל רגע .
    שפת הגוף שלו הפוכה לחלוטין ממה שהיתה בתנדר אחרי שחזר מאותה פציעה ידועה . 7 משחקים לתוך העונה היה אפשר לראות ממרחק של אלפי קילומטר שזה המקום האחרון שהוא רוצה להיות בו .
    היחידים שלא הבחינו בזה היו כל הקשורים לארגון הזה מהמנכל ועד אחרון האוהדים בצספיק .

      1. yp

        16 יונ 2017 10:55:43

        דה שוט היקר
        אתה כאוהד מסור , צריך להפסיק עם הפסיביות , להכנס לאחד האתרים ולשאול שאלות נוקבות , במקום למכור לעצמך אשליות .

    2. yp

      16 יונ 2017 10:51:26

      דה שוט יקירי
      הוא לא היה נשאר בתנדר גם אם היו מצמידים לו אקדח לרקה .
      מנכל נבון היה עושה טרייד ברגע הזה וחוסך את כל המבוכה שהארגון הזה עובר עכשיו .

      1. הייט-אשברי

        16 יונ 2017 18:04:22

        מנחם – יש הבדל בין קרוב לבין לעשות את זה . והסיבה שאיפשרה ל-OKC להיות על סף ניצחון מול ג"ס בחצי גמר המערב בשנה שעברה , נקראת סטף קרי הלא כשיר לחלוטין . זה לא תירוץ – זו עובדה . לאחר הפציעה הכפולה שלו מול הרוקטס בסיבוב הראשון , אחרי שחזר הוא חשש לחדור לסל בגלל הרגל הפגועה . הוא לא ידע איך היא תעמוד במעמסה והתרכז רוב הזמן בשהיה מעבר לקשת השלוש .
        סטף כשיר לחלוטין – וג"ס היתה עוברת קל יותר את OKC , וגם עושה ריפיט.

  18. דה שוט

    16 יונ 2017 11:01:47

    אחת הסיבות המרכזיות לעליונות המוחלטת של הדאבס על הקאבס היא היכולת של דוראנט להצר את צעדיו של לברון באחד על אחד (לא לעצור אותו כי זה בלתי אפשרי) ולמנוע ממנו להשתלט על המשחקים והסדרה. זה היה המפתח ולדעתי לא נאמר על כך מספיק. דוראנט היום הוא השומר על הכדור הטוב בליגה (עם קאוואי) ונעים לגלות שבליגה הנהדרת זאת, כמו לכל אורך השנים – הגנה אישית מסורתית מעולה עדיין עושה את העבודה.

    1. yp

      16 יונ 2017 11:21:49

      שוב אתה מחפש את זה בצד המקצועי , אבל הצד המקצועי זה בסופו של דבר נגזרת של הצד הניהולי . מי כמוני יודע שהנשק הסודי של מכבי לשלוט בנו 40 שנה זה שימון . אני זוכר את מכבי לפני שימון כשהיה נח קליגר שיהיה בריא הבעלבית והם שלטו אבל עדיין היו לנו הבלחות .
      ורואים בשנים האחרונות ששימון כבר לא המרכז מה קורה .
      הסוד האמיתי של גולדן זה הניהול . לא נראה לי שאיזושהיא הנהלה אחרת היתה מפרקת סגל שניצח 73 משחקים כדי להביא כוכב אחד גדול ככל שיהיה , בפרט שהכוכב הזה נחשב סוס מת .
      תראה כמה מגיבים פה אחרי שהאבק התפזר עדיין בטוחים שנבחרת החלומות של בוגוט היתה מפרקת את לברון לו רק היתה מקבלת סיכוי נוסף .

        1. yp

          16 יונ 2017 14:51:21

          1.כשיש בסיס אוהדים שבטוח שסיבת הכשלון זה הפציעה של בוגוט והיום השחור של בארנס נוסף לקנוניות שונות ומשונות , צריך ביצים של שור לקבל החלטה כזאת
          2.בצורה הכי בוטה :
          מאקטובר 14
          עד
          4.7.2016

        1. yp

          17 יונ 2017 01:10:36

          הייתי אומר שראיתי אותו בליגפס כ500 משחקים . לא אמרתי שאני החשבתי אותו לסוס מת . אמרתי שהוא נחשב לסוס מת . כל מי שגלש פה בשנה האחרונה יודע בדיוק מי אני ומה יחסי לשחקן .
          אם אתה רוצה לדעת כמה משחקי נבא ראיתי בחיי בשידורים לא במגרש הייתי אומר בערך 1000 .
          התגובה האלימה שלך מחייבת אותי לשאול בעדינות :
          כמה משחקים אתה ראית ?

    2. גיא הרשע

      16 יונ 2017 14:59:50

      33.6 נקודות, 61.5% אפקטיבי, 10 אסיסטים.
      אני חושב שגולדן סטייט פשוט לא הצליחו לעצור את לברון.
      גם לא דוראנט.

      מה שניצח את הסדרה זו ההתקפה הבלתי עצירה של גולדן סטייט.
      אז דוראנט היה מכונת קליעה מושלמת.

      1. yp

        16 יונ 2017 18:04:40

        אני אשתדל להמנע ככל האפשר מלהגיב יותר על הענין
        גיא ברור ש-KD לא עצר את לברון ואפילו לא האט אותו כפי שעשו לנארד ואנדרה בגמרים הקודמים .
        מה שהוא כן עשה זה לתת מספרים עצומים שביטלו לחלוטין את המספרים העצומים של לברון .
        תחשב שפשוט היו משחקים 4 נגד 4 , בלי SF . למי היתרון ?
        עד כמה שזכור לי אתה היית האיש שטען מלכתחילה שנבא זה לא פיבא. , הכל מוכרע לפי המצאפים האישיים , וטענת שיש לקליבלנד כזה יתרון בפרמטר הזה שהם יקרעו את גולדן בסדרה ראש בראש .
        היתה לך הנחה סמויה (?) שבעצם יש מיסמץ גדול בעמדה 3 כמו שהיה בכל השנים הקודמות . מספיק גדול כדי לתת לקליבלנד את הנצחון . חשבת שלמרות שגולדן החליפו את בארנס ב-KD , הם נחלשו ב-5 ובספסל אז נטו השדרוג לא מספיק כדי להתעלות מעל קליבלנד .
        אני יכול לסבר את אוזנך שרוב שחקני העבר שנותנים תחזיות בארהב חשבו כמוך , כמעט כולם הלכו עם קליבלנד מאותם נימוקים .
        אני לכשעצמי חשבתי שהמיסמץ הרבה פחות גדול ממה שחושבים ושזה ילך ל-7 משחקים .
        האמת היא שהמקום היחיד שבו מישהו טען שאין מיסמץ בכלל זה פה באתר !!!!
        בארהב אף אחד לא העז להגיד דבר כזה . הבודדים שהלכו עם גולדן דיברו על מיסמץ יותר קטן מהמקובל .
        מעמדו של לברון בארהב עד הסדרה היה דומה לגורדן .
        אף אחד לא העז לאמר בפומבי שיש אולי שחקן שלא נופל מלברון
        על פני סדרה שלמה , בטח ובטח אף אחד לא אמר שדוראנט עשוי להיות השחקן הזה .
        מי שאמר את זה הכי יפה זה פרשן האיגרוף שהפך לאושית כדורסל
        מקס קלרמן :
        דוראנט לא באותה סטרטוספרה כמו לברון , לכן הוא בא לגולדן .
        אם הוא היה חושב שהוא באותה סטרטוספרה הוא לא היה עושה את הצעד הזה .( לבוא לגולדן , למעשה אמרו שלברון לא רואה את דוראנט ממטר )
        אם יש פה מישהו מאוהדי 2 הקבוצות גולדן וקליבלנד שחשב כמו המבינים הקטנים ודה שוט , או שלא הסכים עם הדעה של מקס קלרמן בעת שהיא נאמרה אני אשמח שיגיב .
        היחידים שלא הסכימו עם מקס קלרמן אלו קבוצה מאוד קטנה של אוהדי התנדר שלא התחרפנו מההחלטה .
        הבעיה האמיתית של קליבלנד בסדרה שהם עצמם באו בראש הזה לסדרה . עד שהבינו מה קורה והתחילו לעשות התאמות למה שקורה באמת על הפרקט , למי גולדן הולכים בקלאץ וכו , הסדרה כבר היתה גמורה .
        איך אמרו פעם ? מי שמתכונן למלחמה של אתמול יפסיד את המלחמה של היום .
        בשם המבינים הקטנים
        OVER AND OUT

        1. גיא הרשע

          16 יונ 2017 18:31:28

          אני רואה את הדברים קצת אחרת.

          הקאבס הפסידו את הסדרה בהגנה, בריבאונד, בספסל:

          הנפילה בדקות בהן לברון ירד לספסל, בהשוואה ליכולת של גולדן סטייט לשחק דקות ארוכות יותר ללא דוראנט וקרי.
          ב-3 המשחקים האחרונים, ללברון (+/-) חיובי של 8.5+
          איגודלה + לווינגסטון + ווסט קלעו ביחד ב-3 המשחקים האחרונים 23 נקודות למשחק (שחקנים 6, 7 ו-8 ברוטציה),
          בעוד ששחקני 6 7 ן-8 בקאבס (ג'פרסון, קורבר, ודרון וויליאמס) קלעו ביחד 12 נק' למשחק.

          העובדה שגולדן סטייט לקחו 51.2% מהריבאונדים בסדרה.
          כאשר הריבאונד היה אמור להיות הקלף של גולדן סטייט
          (שאפו ענקי מגיע לקר על תכנית משחק מבריקה, ולקרי על הלחימה ברב')

          וההגנה של הקאבס, שהייתה גרועה במשך כל העונה, והתגלתה שוב כגרועה בפיינלס.

          בכל הנוגע להתמודדות בין החמישיות?
          אני חושב שהקאבס יכולים להיות מאוד מרוצים.
          במשחקים 3-4-5
          קיירי + לברון + לאב + ג'יי אר לא נפלו מקרי + קליי + דוראנט + גרין.
          זה אומר שזה נכון שיש המון על מה לעבוד בקיץ,
          אבל מה שדורש תיקון –
          בר תיקון.
          שונה לחלוטין מאשר אם לברון + קיירי היו חוטפים נוקאאוט בדקות שלהם מול דוראנט + קרי.

          1. דה שוט

            16 יונ 2017 19:03:08

            תן קצת יותר כבוד לדוראנט. תחליף בינו ללברון והקאבס היו מתמודדים הרבה יותר טוב. משחק חי, צעיר ומלהיב בסגנון אוק סיטי עם קיירי בתפקיד ראס. אני בטוח שהיינו זוכים לסדרה תחרותית.

          2. גיא הרשע

            16 יונ 2017 19:21:50

            א. אני ממש מכבד את מה שדוראנט עשה. הוא נתן תצוגת קליעה היסטורית, וכבר כתבתי איך שהמספרים שלו בהתקפה הם חסרי תקדים.
            (35+ נק', 63%+ אפקטיבי? רק דוראנט.)

            ב. אני לא מסכים. לא בגלל דוראנט, בגלל שיטת משחק.
            לברון הוא מנהל המשחק של הקאבס, ויש לו חלק מרכזי בעובדה שלקבוצה היה אופנסיב רייטינג פסיכי של 121.4 ב-3 המשחקים האחרונים של הסדרה (וזו ההגנה של גולדן סטייט. אחת מהטובות בליגה ב-3 השנים האחרונות)
            דוראנט מעולם לא היה מנהל משחק.

            דרך אגב, הפערים במספרים בקליעה בין דוראנט ללברון באמת לא היו כל כך גדולים.
            דוראנט קלע באחוזים מדהימים מה-3 (47.4% לדוראנט, 38.7 סבירים ללברון),
            אבל לברון סיים את הסדרה עם אחוזים טובים יותר מהשדה (56.4% ללברון, 55.6% לדוראנט)
            כך שבשורה התחתונה דוראנט סיים את הסדרה עם 1.6 נק' יותר, ב-2.4% אפקטיבי טוב יותר.
            זה די מתקזז עם העובדה שלברון סיים עם יותר אסיסטים (4.6 יותר ללברון) ויותר ריבאונדים (3.8 רב' יותר ללברון).

            כאמור – אני רחוק מלזלזל בדוראנט. שחקן נפלא, שאין לי ספק הולך להתעלל בעוד לא מעט יריבות בשנים הקרובות.
            היה כיף לראות שחקן כל כך מוכשר ב-"זון".

        2. דה שוט

          16 יונ 2017 19:00:47

          + 100
          לג״ס היה יתרון בעמדה 3 כי דוראנט עולה על לברון בכל אספקט של המשחק, למעט מנהיגות, שהיא ערך מפוקפק ולא לגמרי מדיד.

          3. yp

            16 יונ 2017 20:00:31

            גיא
            שוב אני רוצה לסיים ואתה מאלץ אותי להגיב .
            אני לא טענתי שדוראנט נתן נוקאוט ללברון תראה לי איפה טענתי את זה . שלא כמו ידידי שחקן העבר אפילו לא טענתי שהוא עולה על לברון באיזשהוא פרמטר . נהפך הוא .
            אני מאוד מכבד אותך ואת הבנתך בספורט אבל לצערי אני חש שזה לא הדדי . זכותך ואני מקבל את זה בהכנעה .
            לו היית קורא את התגובות שלי היית מבחין שיש לי רק כבוד ורספקט ללברון על השגיו הספורטיביים . גם פה אני חש שזה לא הדדי בהנחה שלצורך הענין אני מיצג את KD . שלא כמו ידידי שחקן העבר אין לי שום השגות על גדולתו הספורטיבית של לברון אני חושב שהוא הרויח על הפרקט ביושר את את הרספקט שלי ואין שום אבל ושום כוכבית . . לצערי אני חש ש-KD לא הרויח
            את הרספקט שלך , תמיד יש איזשהוא אבל .ואיזושהיא כוכבית . זכותך , אם KD רוצה רספקט בלי כוכביות שיביא מה שיש לו על הפרקט .
            לדעתי הדרך היחידה של ספורטאי לזכות בהערכה זה לנצח ביושר .על המגרש . אם KD יעשה את זה מספיק פעמים כל הכוכביות תעלמנה .
            נוסף להיותי גרופי של KD אני גם המבקר הכי חריף שלו . כשהוא מסריח את הפרקט אני מריח מצוין ולא מהסס לאמר את זה בפרהסיה .ככה בדיוק התיחסתי החל ב-1984 לאחד מייקל גורדן .. בכל תחומי החיים בן אדם שלא ניתן לבקר אותו וחסין מכל דבר , נכנס לסטגנציה כי כשאין פגמים אין צורך לא לתקן ולא להשתפר .
            יש לי הרבה ביקורת על ההתנהגות של לברון בדברים שעל יד הכדורסל אבל אני ממש לא מעונין בויכוחים האלו כי זה פשוט לא רלבנטי .
            לצורך הענין .
            למי שבכל זאת מעונין לקרוא קצת על מקרה ממש ממש דומה של עימות חזיתי בין ה-GOAT ל-NON ENTITY מתחום הממא שיעשה גוגל
            על המשפט הבא :
            VINDICATE THE UWFI ONCE AND FOR ALL
            בתקוה שחתמנו את הנושא
            מבין קטן 2 גרסא סופית

          4. דה שוט

            16 יונ 2017 20:07:15

            גיא איש הסטטיסטיקה – היא אכן מלמדת אותנו המון אבל מצד שני גם משקרת. מה זה אומר "אסיסט" ? לקיירי כמעט לא מוסרים אסיסטים כי הוא עושה הכל לבד, גם לראסל לא מוסרים אסיסטים וגם ללברון (לפעמים הוא חותך). אז מה זה אומר על החברים שלהם בקבוצה ?
            מצד שני, כל מסירה לדוראנט בפוסט היא אסיסט פוטנציאלי (כדרור אחד נחשב אסיסיט), כך גם העברה פשוטה ימינה שמאלה על הקשת של ג"ס (גרין צובר ככה לא מעט).
            בכלל, אם לא היה אסיסט אז לא היה סל ? טורונטו הגיעו רחוק בלי אסיסטים. אז הם לא קלעו ?
            יש שחקנים שיוצרים ויש כאלה שניזונים מהיצירה של האחרים – זה יכול להיות אסיסט, זה יכול להיות חסימה, זה אפילו יכול להיות ריבאונד התקפה כתוצאה מחדירה. אם ראסל חודר על כל העולם ומחטיא, אבל המגן של אדאמס הולך עליו ואדאמס קולע את הריבאונד – זו החטאה של ראסל ולא אסיסט.
            כל אסיסט של לברון או ראסל זה סוג של חרב פיפיות. מצד אחד השחקן קולע, מצד שני הוא מסורס. ואז – כשהם יוצאים לנוח – אוק' וקליבלנד משלמות את המחיר.

          5. גיא הרשע

            16 יונ 2017 20:10:01

            YP,
            אם גרמתי לך תחושב שאני לא מכבד את דעתך –
            אני מתנצל.
            משפט המפתח בתגובה שלי היה:

            "אני רואה את הדברים קצת אחרת."

            אני לא מתבייש לכתוב למישהו שהוא טועה, כאשר אני מאמין שהוא טועה (ואני גם משתדל להודות בטעויות שלי, גם אם נדרשים לשם כך 20 תגובות מוקדמות מצדו של עידו…).

            הסך הכל ניסיתי להציג נקודת מבט נוספת למתרחש.
            מספיק לראות את התגובות שלי בזמן אמת למשחקו של דוראנט (הסתכמו ב-!WOW)
            בשביל לדעת שאני לחלוטין מכבד אותו כשחקן.

            שבת שלום!

          6. דה שוט

            16 יונ 2017 20:12:08

            יוסי – דוראנט ניצח ביושר, וכל אלה שטוענים שהיה לו קל כי לא היה לחץ – טועים ומטעים. הוא הסיבה שלא היה לחץ. מספיק לראות שוב את 3 הדקות האחרונות של משחק 3.

          7. גיא הרשע

            16 יונ 2017 20:25:57

            דה שוט,
            אני מסכים למה שאתה כותב בקשר לאסיסטים, אבל לא לשורה התחתונה.
            קרי מנהל משחק לא פחות טוב מלברון, למרות שיש לו פחות אסיסטים, ולמרות שמהאסיסטים שלו קלעו פחות נקודות.

            ההשוואה בין ראסל ללברון, לדעתי, פשוט לא נכונה.
            קודם כל – היעילות. איך אפשר להשוות בכלל בין האחוזים של ה-2?
            בנוסף, לברון, להבדיל מראסל, מאפשר לשחקנים נוספים לנהל משחק.
            (לזכותו של ראסל צריך לומר שבקבוצה אין "קיירי" או אפילו "דרון")

            הנתונים ההתקפיים של הקבוצה היו יוצאי דופן. אין עוד קבוצה שקלעה מול ההגנה של גולדן סטייט את כמות הנקודות שהקאבס קלעו.
            אתה רוצה לומר שכאשר קורבר מבצע תנועה ללא כדור,
            אז אחרי מסירה של דרון וויליאמס, הוא דווקא יחטיא?

          8. דה שוט

            16 יונ 2017 21:22:36

            גיא – מסכים עם דבריך האחרונים. לא התכוונתי להשוות בין ראס ללברון ברמה הכללית כי הם אכן ברמות שונות של תרומה, יעילות ובעיקר תבונת משחק. התכוונתי רק לעניין האסיסטים והטריפל-דאבלים.
            מסכים גם לגבי הנתונים ההתקפיים המדהימים של קליבלנד בסדרה. אני מניח שחלק מזה נובע מהקצב המהיר (פער גדול מול עונות קודמות). לברון שחקן ענק, הגדול בדורו, גדול אף מסטף – אני שופט אותו רק בהשוואה לעצמו. את דעתי עליו ועל דוראנט וכן על המאזן בין הקונפרנסים כבר הבעתי לא אחת ולכן לא אחזור עליה.
            בוא נסכים שאפשר להסכים חלקית.
            שבת שלום

        3. yp

          16 יונ 2017 21:46:57

          גיא ושחקן העבר
          אני פשוט נהנה מהדיון אז אני חוזר אבל בואi נשתדל לסיים היום כי אני רוצה לחזור לשגרה , האופוריה הזו שאני נמצא בה לא טובה לי .
          הרי הטענה שלי לא היתה ש-Kd נתן נוקאוט ללברון . לא זה הענין שהכניס את עולם הכדורסל האמריקאי להלם .
          התרסקה פה קונצפצית כדורסל של עשרות שנים .
          כל הרעיון של קבוצת העל שמבוססת על לברון היה שהוא נותן נוקאוט למץאפ שלו . ב-ממא אין רמות של נוקאוט ולכן האנלוגיה קצת קשה .
          לנארד ואנדרה החזיקו מעמד הרבה יותר זמן מהצפוי . עדיין נוקאוט , אבל זה שהחזיקו מעמד אפשר ליריבה לנצח . עדיין בגלל הנוקאוט האישי יש עליו אחריות מופחתת להפסד הקבוצתי .
          פה קרה דבר שאף אחד לא העלה על דעתו . לברון לא נתן נוקאוט .
          לא רק שלא נתן נוקאוט אפילו לא ניצח בנקודות . במקרה הטוב ביותר
          מבחינתו זה תיקו כפי שהסטטיסטיקה של גיא מראה .
          אבל יש קונצנזוס של כל הפרשנים כולל התומכים הכי גדולים שלו שהוא הפסיד . למה ?
          כי הסטטיסטיקה של KD התאימה להתפתחות המשחק ושל לברון לא .
          ההגדרה שלהם :
          he outplayed him
          בקלאץ KD הופיע ולברון לא .
          תבדקו את כל תכניות הספורט , זה הנאראטיב .
          התדמית של Kd התהפכה לחלוטין , ושל לברון חטפה מכה לא פשוטה .
          גיא , נכון שקודם כל זה מצביע כמה שהתקשורת הפכפכה וצבועה .
          אבל זה פועל לשני הצדדים . אי אפשר עכשיו להתמרמר על משהו שתמכת בו לפני שבועיים כשזה שירת אותך .
          שחקן העבר : השאלה לגבי ראסל היתה בהקשר הבא :
          התדמית של ראסל חטפה מכה לא פחות קשה משל לברון .
          אתה בטח מבין למה .
          ה-mvp שלו בסכנת כוכבית בגודל השמש .
          זה עלול מאוד להביך את הליגה בגלל ההחלטה השטותית לעשות את הטקס אחרי הגמר ולא כפי שהיה קודם .
          בהכירך אותו איך לדעתך הוא מרגיש ומה יעשה ?
          לשניכם :
          חפשו ביוטיוב :
          nick wright the idiot
          זה קוף שיושב עכשיו על לברון וראסל .

          1. Ish

            16 יונ 2017 22:04:34

            המסקנה העיקרית שלי מכאן היא שאתה צריך לשים יותר לב לא להקשיב לפרובוקטורים אידיוטים בטלויזיה, רוב מוחץ מה"פרשנים" האלה הם סתם פרסונות שמטרתם למשוך רייטינג, במילים אחרות, הם טרולים.

      2. Benny

        16 יונ 2017 22:34:51

        35 נק (ב 55% מהשדב 47% מהשלוש ו 92% מהעונשין או בקיצור – הרבה מעל הקו של 40 50 90 ) 8 אסיסטים וכ' – אני חושב שקליבלנד לא הצליחו לעצור את דוראנט וזה למעשה הסיפור של הגמר הזה.

  19. דקסטר

    16 יונ 2017 11:13:16

    עוד הוכחה למה לא צריך לשפוט את גרין על פי סטטיסטיקה.
    הוא ייחודי מבחינה חברתית מקצועית והישגית.
    זה לא משנה כמה הוא קולע..כדורסל זה עולם רחב יותר ממה שקורה על הפרקט.
    הוא ללא ספק אחד העורקים הראשיים

  20. חזיר יבלות

    16 יונ 2017 11:22:28

    מנחם- התייחסת לשחקני המשנה שם וטענת שלא עשו שום דבר בליגה במקום אחר. כן- איגי, פעם חמישיית ההגנה של הליגה ושחקן נבחרת לא עשה כלום. דייויד ווסט פעמיים אולסטאר שנתן 20 נק' למשחק בניו אורלינס. ליווינגסטון שחקן 6 נהדר כל הקריירה כולם נולדו בג"ס. אבל הקטע המרכזי הוא להתייחס לטרמפיסטים חסרי המשמעות האלה כאילו יש להם משמעות בג"ס- חוץ מאיגי וליווינגסטון תחליף את כל השאר בשרתים של האורקל ארינה ואף אחד לא ישים לב

  21. שם (נחוץ)

    16 יונ 2017 11:38:06

    מקבילה נוספת בין לברון ג'יימס לקווין דוראנט היא חלק מהאוהדים שלהם. כאלה שהולכים איתם למרות נטישת קבוצת האם. אוהדי קליבלנד דאז, אחרי שריפת הגופיות, שהמשיכו עם ג'יימס למיאמי. אוהדי אוקלהומה היום שמוחלים על מחיקת הקבוצה שלהם, לטובת ה-MVP החדש. אפשר לקרוא לזה גם סינדרום סטוקהולם, או תסמונת האישה המוכה.

    1. yp

      16 יונ 2017 11:55:55

      ממש לא .
      נהייתי אוהד בגלל KD .
      עברתי איתו לעגלה למרות שחשבתי שהוא עושה שגיאה נוראית .
      הגנתי עליו בחירוף נפש כשכמעט כולם פה ובמיוחד אוהדי העגלה השמיצו אותו וירדו לחייו .
      אני כרגע מאושר .
      התגובה שלך היא בדיוק הדבר שבגללו חשבתי שהוא עושה שגיאה .
      אני בגאון אעבר איתו ל-DC כשיגיע הזמן .
      אם תקרא את התגובות שלי בימים האחרונים תוכל להבין בדיוק מי מחק את התנדר .
      במקום לחפש מתחת לפנס אני מציע לך לגלוש לאחד האתרים ולשאול שאלות נוקבות .
      אם תוכל למצוא את כתובת המייל שלי , אני מוכן להעביר לך רשימת שאלות .

      1. yp

        16 יונ 2017 13:02:18

        דה שוט שמתעקש לא להזדהות
        אני מתחיל לחשוד שהיית שחקן הרבה יותר מפורסם ממה שנתת לי להבין , סחתיין עוד יותר טוב .
        מישהו פה שאל ואני אשאל גם :
        איך ראסל מתמודד עם כל הדבר הזה ?
        מה אתה חושב שהוא יעשה ?

        1. דה שוט

          16 יונ 2017 15:18:40

          לא הייתי מפורסם, הסר דאגה מליבך. בקשר לראסל – הוא האריך חוזה השנה ולכן תלוי בטרייד. לדעתי הוא ופרסטי הופכים אבנים בחיפוש אחר כוכב. זה יהיה מעניין, עד כה פרסטי הוכיח יכולת מרשימה בדראפט והרבה פחות מרשימה בעסקאות וטריידים. כדי להציל את המועדון הוא יצטרך להבריק הפעם. אני הייתי רוצה שם מבוגר אחראי.

  22. מתן גילור

    16 יונ 2017 11:46:40

    https://matangilor.wordpress.com/2014/08/19/%D7%94-11-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/

    מנחם, איך אתה כותב דבר כזה?
    גם שמילו וגם שווגר בנוסף לאמר נכנסו אצלי ל-11.
    בניון וברוקוביץ' שחקנים יותר גדולים ממנצ'ל, הרדי ועלמני.

        1. yp

          16 יונ 2017 12:52:52

          בוא נאמר שבתור ילד קצת יותר גדול הייתי רץ כל יום לקנות את חדשות. הספורט בתקווה שהטור של מנחם יופיע .
          ראיתי את מנצל בשנה הראשונה שהלכתי לכדורגל אני לא זוכר באיזה מגרש . הספקתי עוד לראות את סטלמך כובש נגדנו .
          כשראיתי את השער שמתחרה עכשיו על השער הכי גדול בליגת האלופות צחקתי .
          היה לנו שחקן בשם שלמה לוי שהיה שם אחד כזה כמעט כל משחק .
          לדעתי הוא בא אלינו ממכבי חיפה .
          ברוך רובין טוען פה כל הזמן שיש אבולוציה בספורט .
          הוא שוכח שיש גם דבולוציה .
          נבחרת ישראל של ימינו זו דבולוציה של מה שראיתי בילדותי .
          מגיע למנצל להיות בנבחרת החלומות שלך .
          דבר אחרון : דני רום שמו המקורי שמולביץ ולא שמילוביץ . הכינוי שלו הוא שמילו . הבלבול נוצר כי בעת ההיא היה מאמן ידוע שכונה שמילו ששמו היה אדמונד שמילוביץ זל . הוא החליף את שפר זל באימון הנבחרת .

          2. yp

            16 יונ 2017 13:43:46

            מסכים לגבי אמר גם אותו ראיתי .
            לא אוהב בלשון המעטה את שני האחרים .
            אמר ומנצל לא דרים בכפיפה אחת ?
            מהדור של השחצן שהזכרת ויורשו לוקח את את ראובן עטר בכל יום ובכל שעה . לטעמי יחד עם קלדרון ההחמצות הכי גדולות של ישראל .
            אבל אם אתה שואל אותי מי ה-goat של מכבי חיפה לטעמי :
            דניאל שמולביץ כפי שכונה עי עמוס כרמלי זל .
            בלם , חלוץ , אחד ה-positionless הראשונים בעולם .
            הידעת שלקראת חצי גמר גביע המדינה 1972 קיבל האיש צו 8 לבוא ולשחק אחרי שנתיים של פרישה ?
            במופע דוראנטי ומעמדת הבלם כבש 2 שערים שהעלו את קבוצתו לגמר .
            הידעת שהאיש היה הנשק הסודי של שפר במקסיקו 70 ?
            לו היה כובש את המצב שהגיע אליו בדקה ה-46 מול איטליה היה כנראה מוזכר יחד עם השינים .
            הרבה דמעות נזלו פה כשהכדור חמק ליד הקורה .
            מאוהד הפועל שבימים ההם היה אורדון .

    2. כריסטופר מולטיסנטי

      16 יונ 2017 12:48:51

      בניון שחקן יותר גדול בהחלט, אבל לא במכבי חיפה.
      בלי קשר או עם קשר לסיום העגום של הקריירה שלו בחיפה, ראובן עטר ביג טיים ב-11 לפני בניון, גם יניב קטן לדעתי. לגבי שחקני שנות ה 50-60 קטונתי מלהגיב כי לא ראיתי.

      1. מתן גילור

        16 יונ 2017 12:51:24

        ההרכב הוא של הטובים ביותר. עטר וקטן גדולים יותר בהיבט של מכבי, אבל בניון היה טוב משניהם ב-4 העונות הראשונות שלו.

        1. כריסטופר מולטיסנטי

          16 יונ 2017 13:38:32

          נסכים שלא להסכים.. מבין מה אתה אומר לגבי השיא כשחקן ולא במבט לאחור מי היה גדול יותר במכבי חיפה. ועדיין ראובן לפני..
          ח"ח על אהרן אמר, שעליו אם אני זוכר נכון דון שמעון מזרחי אמר שהוא השחקן הישראלי הכי טוב שהוא ראה.

        2. מיקי

          17 יונ 2017 08:37:17

          ראובן עטר הוא גדול שחקני מכבי חיפה בכל הזמנים. זה עניין מהותי, עקרוני, שיורש לשורשיו העמוקים ביותר של הכדורגל והספורט בכלל, ואין לו קשר ישיר לסטטיסטיקה או הישגים. ראובן עטר הוא הגדול מכולם מאחר והוא, ורק הוא, ראובן עטר, והאחרים פשוט לא. מ.ש.ל

      2. מנחם לס

        16 יונ 2017 17:37:13

        אהרן אמר היה זידאן-זידאן לפני שהיה זידן-זידן. הוא היה כוכב, קוסם, אשף, שהגיע הרבה לפני זמנו. לא היה אף ישראלי שהגיע לרמתו. הוא בכלל לא היה שייך לכדורגל הישראלי. כל נגיעת כדור שלו – היתה בה קסם שאין לו הסבר.

    3. מנחם לס

      16 יונ 2017 17:29:46

      אבל שמילו ושווגר עדיין לא שיחקו ב-1958 או ישבו על הספסל. לדעתי מנצ'ל היה טוב יותר מבניון וברקוביץ'. הוא וסטלמך היו לב הנבחרת שהשיגה הישגים שהנבחרות אחריהן יכולות רק לחלום עליהם אגב, אלמני תמיד הופיע אלמני, ולא עלמני. לא יודע אםן זה שונה רשמית.

        1. yp

          16 יונ 2017 20:47:22

          מתן היקר
          לאחר כל ההתנצחויות האם מה שקרה ביום ג לפנות בוקר אכן קרה או שבעצם זה לא קרה כי הופר חוק הטבע שקובע שהמלאך מיכאל גם הוא מיסמאץ מול הנבחר , והנה הנה הנה הטבע כבר חוזר לאיזון ,
          כבר עדיף לדבר על כדורגל …
          אני לחלוטין תומך במנחם בענין מנצל ואמר וזה לאו דווקא בגלל דמנציה . הענין הוא שכל דור חושב שהכוכבים הגדולים של דורו הם ה-GOAT ומי שמתעקש שזה לא כך הוא זקן לאתך ועובר בטל שלא מבין את התהליך האבולוציוני . זה כך למעשה בכל תחום שיש בו רצף היסטורי , רק שבספורט היצרים הרבה יותר לוהטים . תהיה בטוח שהדור הבא יחשב על הדעות שלך כפי שאתה חושב על הדעות שלנו .
          ככה למעשה העולם מתקדם . אם כולם יחשבו שכל מה שניתן להשיג כבר הושג ואי אפשר לשפר התרבות תתקע ותתנוון .
          אבל האמת היא שמול האבולוציה יש תהליך נגדי של דבולוציה . כישורים נוצרים וכישורים נעלמים . השאלה נטו אם היתה התקדמות או נסיגה , ולגבי הכדורגל הישראלי אני לא באמת חושב שנשארו הרבה יודעי דבר שבאמת חושבים שנבחרת ישראל 2017 עדיפה על נבחרת 1970 או על הנבחרות של מאנדי . גם אם היה וידאו של כל התקופה ההיא אתה לא באמת תשקיע מאות שעות כדי להשוות כך שאם ראית את ברקו ובניון בזמן אמת סביר שהם ה-goat שלך ולא נשכנע אותך אחרת . תגיע למצבנו כשאתה תלחם מלחמת מאסף להוכיח שברקו הוא ה-goat ולא זהבי , אד אינפיניטום . אז גם תשקל שאולי ברקו בכל זאת לא ה-goat ,, אולי מישהו לפניו .. בסופו של דבר ככה נקבע המעמד ההיסטורי של כל דבר , פשוט צריך פרספקטיבה .

          1. מתן גילור

            16 יונ 2017 21:59:29

            לא מקבל את דברייך.
            בהרכב שהצבתי מופיעים שחקנים החל משנות ה-50 וכלה בעשורים האחרונים.
            אתה אולי ראית פה שום את מנצ'ל בתור ילד, אבל עם כל הכבוד יש לי עדויות של אנשים שראו אותו הרבה יותר ובגיל מבוגר יותר. כפי שכתבתי לך, אני דור שלישי לאוהדי מכבי. אבי ראה את מנצ'ל בתור ילד וסבי עוד הרבה קודם לכן. כמובן שישנם גם ותיקי היציע. הקונצנזוס הוא שברקוביץ ובניון שחקנים טובים ממנו. והם גם הצליחו להוביל את מכבי להישגים. גם לי יש זיכרונות מגיל 6, אבל אני מבין שהם הרבה פחות איתנים מחוות הדעת שאני מסוגל לספק על שחקנים כעת. למנצ'ל, בניגוד לכרים למשל, אין קטעי יו טיוב מהם אפשר לשאוב מידע.
            "הדור שלי" הוא הדור ההישגי של מכבי. זה בכלל לא שייך למה שכתבת. מן הסתם שהשחקנים שיש להם קבלות הקייס שלהם חזק בהרבה מקבוצת הקסם שמנחם מדבר עליה וסיימה במקום השלישי עם 61% הצלחה.

          2. yp

            16 יונ 2017 22:47:58

            מתן היקר
            אני מודה שלא ראיתי את מנצל ואמר מספיק או הבנתי מספיק בגיל ההוא כדי לתת פסק דין , כך שבנקודה הזו אני מקבל את דבריך .
            יחד עם זאת , תביא בחשבון שכילד סקרן דיברתי עם חברה מבוגרים הרבה יותר נגיד בגיל של מנחם ושמעתי מהם חוות דעת על השחקנים האלו והם כן כבר ידעו מספיק בנושא כדי לחוות דעה .
            נוסף לזה הייתי יום יום קורא חדשות הספורט ואת מדורי הספורט של למרחב וידיעות אחרונות . לצערי , לא היה אז וידאו ולא שירים ושערים כך שזו היתה הדרך היחידה שלי לקבל דעה על שחקנים חיפאים למעט פעמיים בשנה כשהגיעו למכתש ( מכבי והפועל ) וחלק מהזמן הזה היינו בליגה א אז ..
            לעומת זאת את שחקני הנבחרת של 68-70 ראיתי בגיל שכבר הייתי נייד וכל שבת במגרש אחר ובנוסף כבר שידרו כמה פעמים בשבוע תכנית ספורט בטלויזיה כך שיש לי רזומה סביר ביותר לחוות דעה . את המשחקים עצמם ראינו בדיליי אבל ראינו . את ברקוביץ בניון ראיתי בטלוויזיה מספיק פעמים כדי לחשוב שיש לי דעה לגיטימית .
            לשמחתי עדיין לא אובחנתי דמנטי או סנילי למרות שיתכן שחלק או כל תגובותי מצביעות על כך .
            לגופו של ענין ההשואה הרלבנטית היחידה שאני יכול לעשות היא בין ברקוביץ לקודמיו החל משנת 68 . לגבי בניון השואה ישירה לא פשוטה בגלל השינויים במשחק ולכן נדלג .
            אני מתיחס לתפקיד הפליימייקר . ב-70 הפליימייקר היה גיורא שפיגל .
            במבחן העין אני חושב ששפיגל עדיף . שפיגל היה מוסר גאוני , ובעל שליטה מעולה בכדור . אני חושב שבמדדים האלו הוא עלה לא בהרבה על ברקו אבל עלה . בנוסף וזה דבר שלא מזכירים היום , שפיגל יחסית לתפקידו היה סקורר לא קטן ובזה היה לו יתרון משמעותי על ברקו .
            למעשה , שפיגל כבש את אחד השערים החשובים ביותר בתולדותינו , מול אוסטרליה במשחק הראשון על כרטיס העליה באצטד רמת גן במשחק שהיה לי הכבוד להיות בו . מעל לכל , היה לו תיאום בלתי רגיל רגיל עם הסקורר של הנבחרת שפיגלר .
            כך שלדעתי , אם שפר צריך לבחור ביניהם הוא היה בוחר בשפיגל ולא בברקו . אני אפילו לא בטוח שברקו היה מחליף ראשון בעמדה הזו , בעת ההיא. היה עומק בעמדה הזו . לא נכנס לפינה הזו .
            זה לפי מבחן העין .
            לגבי מנצל ומנחם תקן אותי אם אני טועה , מנצל היה שחקן הרכב אצל גיולה מאנדי . אם זה אכן כך , זה אומר הרבה לדעתי .
            שבת שלום
            ובלי עצבים

          3. yp

            16 יונ 2017 23:13:28

            מתן היקר
            קראתי שוב ופתאום שאלה פילוסופית :
            "הדור ההישגי"
            פה קל מאוד לעשות את הקישור :
            האם ההערכה שלך את דוראנט השתנתה בעקבות סדרת הגמר ?
            אם האליםות הזו היתה רשומה על שם קארי , זה היה משנה ?
            ואם גולדן מפסידה , זה היה משנה ?

          4. מתן גילור

            16 יונ 2017 23:41:41

            הכל משנה, אבל לצמצם את כל הסיפור לאליפות אחת חוטא לכוונתי.
            כשעושים השוואה בין דורית אי אפשר להתעלם מכך שדור מסוים שנחשב עילוי הביא גביע ותו לאו (ברורה לי הטיית הממסד למרכז הארץ באותן השנים) ודורות אחרים שאבו תארים. זה לא הכל, אבל זה משנה. ברור שאם לג'ורדן לא היו אליפויות הוא לא היה נחשב לגדול ביותר ואף לטוב ביותר.
            בניון במשך 3 עונות היה השחקן הטוב בליגה בגיל ששחקנים אחרים רק מתחילים את הקריירה. לא לחינם שיחק תפקיד משמעותי באחד המועדונים הגדולים בעולם (ואז גם אחת הקבוצות הטובות באירופה).

          5. yp

            17 יונ 2017 02:05:57

            מתן היקר
            שיחה בין דורית בנושא ספורט תמיד מענינת .
            הענין הוא שבאמת אי אפשר לעשות ממש השוואות ישירות אז מחפשים דרך עקיפה להוכיח מה שאומרים .
            הטיעון שלי לגבי ברקו הוא שלדעתי אצל שפר אני לא בטוח שהוא בכלל היה בסגל . היו אז כמה פליימייקרים מופלאים נוסף לשפיגל . אני זוכר את אנגלנדר מהפועל חיפה .
            נוסף לזה היה איזה שיח שלשחקן מחיפה יותר קשה להגיע לנבחרת מאשר לשחקנים מתל אביב כך שמי שהגיע היה קרם דה לה קרם כמו שמילו , כמו וולך מהפועל חיפה וכמו רובי יאנג מהפועל שעזב ב-68
            מנצל היה שחקן הרכב בנבחרת כפי שאמר מנחם . אני פשוט לא זוכר אם המאמן שהרכיב אותו היה מאנדי . אם כן לי זה אומר הרבה על מנצל . מאנדי היה פיגורה עולמית . הוא היה עוזר המאמן בנבחרת הפלא ההונגרית והיו שאמרו שהוא היה המח מאחורי הענין .
            זה הענין העקיף פה . אם אכן מאנדי הרכיב את מנצל ושפר לא היה מרכיב את ברקו … אתה מבין הכל ספקולציה אחת גדולה .
            אני לא מתווכח איתך לגבי בן עיון . אבל אני חולק עליך שזה שאיאקס זימנו אותו ושהוא עשה קריירה בינלאומית אומר משהו על גדולתו יחסית לדורות הקודמים . ( לא גדולתו האבסולוטית ) וכנל ברקו רביבו וכו .
            ישנפה כמה ענינים שאתה לא מודע אליהם בגלל גילך הצעיר :
            לא היה איחוד אירופי . ברוב מדינות אירופה היה הכרח ברשיון עבודה לזרים כדי לשחק בליגות המקצועניות . זה הקשה מאוד על שחקנים ישראלים להגיע לשם . גרוע מזה , אפרופו freeagency , לשחקנים לא היתה זכות לעבור קבוצות . כרטיס השחקן הוחזק עי הקבוצה והדרך היחידה להחליף קבוצה בניגוד לדעת המועדון היתה להכנס להסגר של שנתיים שבמסגרתו אי אפשר היה לשחק בליגה של פיפא .
            לבוא היום ולהגיד לצורך הענין שבניון גדול מסטלמך וההוכחה לכך שבניון עשה קריירה באנגליה וסטלמך לא ממש עושה עוול לסטלמך .
            לאחר מונדיאל 70 חלק משחקני הנבחרת זכו לפרסום עולמי בזכות ההופעה ההירואית שלהם . ( תאמין או לא נשמע הזוי אה )
            מוטלה שפיגלר , גיורא שפיגל ושמוליק רוזנטל חוזרו עי מועדונים גדולים . שפיגל חתם בצרפת והיה הישראלי הראשון בליגה אירופית יחסית בכירה .רוזנטל היה הישראלי הראשון בבונדסליגה וחתם בבורוסיה מנשנגלאדבך ששלטה אז בכדורגל הגרמני . ( יותר הזוי _
            ותאמין או לא שוב , הסיפור הכי גדול היה שפיגלר .
            ווסטהאם יונייטד , הקבוצה שעליה נבנתה נבחרת אנגליה הגדולה ונוהלה עי המנגר האגדי רון גרינווד שאחכ אימן את אנגליה , החתימה אותו !!!! שתבין , הליגה האנגלית היתה בזמן ההוא הליגה הגדולה בעולם , הרבה מעל הליגה הספרדית והאיטלקית . משהו מקביל לנבא בכדורסל . אחרי החתימה ביקשו ממשרד הפנים הבריטי להנפיק לו רשיון עבודה . כעבור 6 חודשים לא הגיע רשיון , הויזה פגה והוא נאלץ לעזוב בלי שישחק דקה .
            וכך הפך שפיגלר מה-goat לאחד הגדולים .בויקיפדיה .
            אתה מבין את הענין ?
            אני אסיים בזה שבשנת 1998 נערך משאל שנקרא כדורגלן היובל במלאת 50 שנה למדינה . את הבחירה מי ה-goat אני זוכר בעלפה אחרי 20 שנה

            שפיגלר
            שפיגל
            סטלמך
            חודורוב
            אוחנה

  23. אאא

    16 יונ 2017 12:17:12

    שתי נקודות למחשבה:
    1. סטיב קר -אני לא מכיר מאמן בליגה שהיה מחכה 98 משחקים ושלושה רבעים בשביל להריץ פיקאנד רול בין קרי לדוראנט שזה דבר בלתי עציר אלא בוחר לשחק קבוצתי ועל תנועה
    2. לא הייתי ממהר לסגור תליגה תצפו שהקאבס יגיעו חזקים יותר שנה הבאה תסמכו על לברון הזה שלא יוותר כל כך מהר בנוסף צריך לזכור שזאת הסדרה הראשונה שקיירי מפסיד בקריירה תצפו ממנו סדרה מפלצתית שנה הבאה

    1. Rno funny shtuff

      16 יונ 2017 13:28:34

      לגבי סעיף 2-

      ישנן שתי מציאויות- ישנה מציאות בליגה בה אין כוח גדול והרבה קבוצות מועמדות לאליפות, כמו למשל (באופן מובהק) ב-94',95', 06'. בשנים האלו אין איזו סופר טים וטים טו ביט.
      ישנה מציאות בה יש קבוצה או מספר קבוצות שהן באופן מובהק מעל הליגה. כמו בשלוש השנים האחרונות למשל. גם מיאמי היט היו heavy favorites בשניה ששלושת החברים חברו יחדיו ל-not 1, not 2, not 3 פארטי.
      יש עניין מיוחד כשיש קבוצת על כמו גולדן סטייט. יש טים טו ביט, לקבוצות ולהנהלות יש לאן לשאוף בשעה שברקע נכתבת היסטוריה.
      גולדן סטייט בוא נזכור "צצה" פתאום די במפתיע. כולנו חשבנו שהם יכולים לאיים על הקבוצות הגדולות או אפילו להיות סוג של קונטנדרית, אם רק הקרסוליים של הקלע ההוא מדוידסון ישארו בריאות ושג'ארט ג'ק לא יבריג את בורג הפיליפס הרופף עם מפתח אלן. דריימונד גרין- מי שמע עליו? קליי? הבן של ביום טוב.
      והנה, עובדה- אף אחד לא חשב שהם יהיו **כאלה טובים**.

  24. שייקה

    16 יונ 2017 13:59:27

    דוראנט אכן קיבל את ההחלטה הנכונה. עבורו, ובדיעבד מסתבר שגם עבור הקבוצה שלו. זה שגרין, הפחדן-בהכחשה-ולכן-הוא-נורא-קולני-גס-ובוטה הכי גדול בליגה כיום, הוא זה שכנראה היה הקטליזטור להחלטה של KD, זה המזל של הלוחמים שיש להם את הX פקטור הזה שיזרז עניינים. בסיטואציה וקנה מידה קצת שונים, הייתי בקלות רואה את JR עושה אותו דבר בקליבלנד. זה שהכל התחבר להם זה מדהים ביותר, וכל הכבוד לכולם (כולל קר!) על היצירה הזו. נדיר לראות מצבים כאלה בהם הקריאיישן מקבלת חיים משלה ופשוט זורמת לה בכיף עם החיים.

    אבל…

    זו לא הייתה החלטה כל כך טובה, לפחות לטווח קצר, כלפי רוב האוהדים שאינם של הלוחמים. בטח ובטח בקרב השחקנים. שזה מובן. אפשר להסכים, ואפשר גם שלא והכל כשר.

    הבעיה שזה קצת מסריח. כולם מהללים את הסדרה הענקית של דוראנט, אבל ליד מי הוא עשה את זה? הרי זה שהוא סקורר בחסד עליון, ושחקן מוכשר בקטע אחר כבר ידענו לפני כן.

    דוראנט בא כדי להוכיח שהוא יכול לקחת אליפות. יופי, הצליח לו. רק שבדרך מה שהוא באמת ״הוכיח״ זה שהוא יכול לעשות את זה רק בסביבה מאוד (בלשון המעטה) מסוימת. הממ, כזו שמסתבר לא הייתה יכולה בלעדיו – אבל על הדרך לקחה אליפות והציגה מספרים מספייס ג׳אם. כשיש מסביבך מפלצות שחייבים לשים אליהן לב, פלא שאתה יעיל יותר מהרגיל? במקרה שלו ״יותר מהרגיל״ =אמא׳לה. ואליפות. בקבוצה מעולה. מאוד. אז חלאס עם ההתממות של ״אני לא מבין מה אתם רוצים ממנו??״ אנחנו רצינו שהוא יתבגר וינהיג עם ראסל. זה לא קרה. אז מה בסה״כ ביקשנו? שיתחשב בנו? הצופים? שיחשוב על התוצאות של המעשים שלו? הוא בחר לא לעשות את זה. כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה למרמר בשקט בפינה ולקוות שהיקום יסדר את זה איכשהו (ללא פציעות!).

    ג״ס זכו באליפות בצדק, הם היו טובים יותר מכל השאר. רק שהם כנראה היו טובים יותר מכל השאר גם לפני כן, אז למה לזרות מלח, למה? שוב, כי זה שווה אליפות. אני אישית מאמין שהעידן הזה ייגמר מהר משחושבים, אם משום שהמציאות תסתגל ואם משום כל סיבה אחרת (ללא פציעות!). אז לכל אחיי המאוכזבים, אני קורא לכם לעבור הלאה ולצפות לקיץ מעניין מאוד. השקיעו את הזמן שבואו נודה על האמת, אין לכם, בלדבר על העתיד ולא על העבר. תהיו בטוחים שמשהו יקרה. גם אם הלוחמים מגיעים לגמר שנה הבאה, הליגה בטוח תיראה אחרת משמעותית בחודשים הקרובים. אל תהיו תמימים. אתם באמת חושבים שאף אחד לא יגיב? הבעלים, השחקנים, המדיה, הקהל, הליגה.. כולם ראו ורואים מה שאנחנו רואים. שבו בנוח ותיהנו מההצגה.

    ולכל הצד השני – על העגלה, לצידה, מאחוריה מלפניה הוא העומד, או לא יודע איפה. תפסיקו עם ההתחכמויות והבריונות המעושה. תיהנו מהאליפות שלכם ותפסיקו לנסות להוכיח למה היא מוצדקת ולמה האחר הוא בעצם חלש, אבל הוא בעצם חזק, אבל חלש, וחוזר חלילה. ותמיד תזכרו שאנחנו יודעים, ולא משנה כמה תכחישו, שעמוק בפנים, ממש עמוק שם בקטנה, אתם גם מריחים את הדגים.

    1. yp

      16 יונ 2017 14:40:13

      שײַיקה
      אני מבין את הכאב שלך . כבר כואבת לי היד מרוב הקשות ותקתוקים .
      לא רוצה לתקתק מחדש הכל . תקרא את התגובות שלי .
      האם צפית בכל משחקי הקבוצה ב-16 ? אם צפית איך לא ראית מה שאני ראיתי ? אין לי שום כישורים טלפתיים . ואם ראית למה לא פעלת ? ואם ראית ולא פעלת וסמכת על ה-powers to be שיפתרו את הבעיה למה אתה לא פונה אליהם עכשיו בשאלות נוקבות ? למה אתה חושב בן אדם כלשהוא צריך להקריב את עצמו כדי שאתה תהיה פטור מלשאול ?

        1. yp

          16 יונ 2017 15:36:35

          שייקה
          קראתי שוב את כל התגובה .
          מרגישים שזה בא מכאב עמוק .
          אבל כתבת משהו שמן הסתם הוא העניו :
          הוא הוכיח שהוא מסוגל רק בסביבה מסוימת .
          אם כך , השאלה המתבקשת , למה ארגון התנדר לא יצר בשבילו סביבה כזאת ? ב-9 שנים לא היה אפשרי ליצור אותה ?
          אני אגיד לך מה לדעתי התשובה לכך וכך תבין למה עזבתי עם KD ולא נשארתי עם התנדר .
          ארגון התנדר פשוט לא האמין ש-KD מסוגל להביא אליפות באיזושהיא סביבה .
          ארגון התנדר האמין ש-RWB מסוגל להביא אליפות , ולכן יצר סביבה שתאפשר לו להביא אליפות .
          הסביבה הזו לא התאימה ל-KD מכמה בחינות והוא סבל כל רגע וגם לא הסתיר את זה .
          במשחקים הראשונים של עונת 16 KD ניסה מאמץ אחרון לשנות את המציאות ונכשל . באותו שלב ניתן היה להבין חד משמעית שהוא לא ימשיך בקבוצה הזו ויהי מה .
          gm אחראי היה פשוט שולח אותו לקבוצה אחרת ומקבל עבורו מה שאפשר .
          ה-GM העדיף לטמון ראש בחול מן הסתם כדי שהאוהדים לא יאכלו אותו חי ולתת לענין למצות עצמו .
          כל הדברים האלו מתועדים וידועים .

          1. שייקה

            16 יונ 2017 17:07:31

            תודה על התגובות

            יכול להיות שהשתמע לא נכון מדברי אבל אני לא, ולא הייתי, אוהד של הרעמים. אני גם לא ממש ״כואב״ את המעבר, אלא סתם פחות נהניתי מהפלייאוף השנה. הייתי בעד הקאבס כל העונה וחשבתי שהם מסוגלים לקחת את הגמר. אז חשבתי. לא בגלל שהם ״יותר טובים״, אלא בגלל שהיה להם סיכוי. קטן, אבל סיכוי.

            פשוט סתם נמאס לי מכל ההתממויות וההתחכמויות פה של כל החכמולוגים והשמחים לאיד שלא לצורך.

          5. yp

            16 יונ 2017 23:17:55

            מנחם
            סוף סוף
            מה לדעתך היה הופך את הקרוב ביותר לנצחון ממש ?
            מנחם פלוס שחקן העבר
            ואם תנדר מדיחים את גולדן לוקחים את קליבלנד ?

          6. yp

            16 יונ 2017 23:30:52

            מנחם פלוס שחקן העבר
            שאלה שבזמנו לא קיבלתי תשובה עליה .
            במבט אוביקטיבי ככל הניתן :
            נניח שאופצית גולדן היתה נחסמת בצעד משפטי :
            מה לדעתכם הוא היה צריך לעשות ב-free agency ?
            יש אילוץ אחד : הבן אדם סבל במקום העבודה . ניקח את זה כנתון .

    2. tripledouble

      16 יונ 2017 14:42:57

      אם האגו לא משתלט על הלוחמים והם נשארים בהרכב הזה לשנים הבאות אז אין יותר מדי מה לעשות- מה תגרום לאייברי בראדלים למיניהם להפוך פתאום לשחקנים ברמה של קווין דוראנט וסטפן קרי? ואפילו אם יצטבר מספיק כשרון בקבוצה כלשהי שיתקרב לזה של הווריורס אז גם זה כנראה לא יספיק כי מלבד כישרון צריך גם שיטה וכימיה ולא רק ISO ISO. בקיצור כמו עם הלייקרס בתחילת שנות ה2000 אם האגו לא ישתלט אז צפויה פה שושלת שתימשך הרבה שנים.

        1. tripledouble

          16 יונ 2017 15:29:50

          לא נראה לי שבגיל 30 ומשהו דוראנט ירצה לחפש הרפתקאות אם גולדן תמשיך להפציץ כמו עכשיו, הוא עבר את השלב הזה בקריירה.

      2. שייקה

        16 יונ 2017 17:10:58

        לא מסכים. יש יותר מדי משתנים שיכולים להפוך את זה. שחקנים מתבגרים, לצערי גם נפצעים או אפילו נעצרים או סתם עושים שטויות. שלא לדבר על הדראפט וכמובן טריידים שעוד נראה, יצר התחרותיות, התגובות של הליגה, מאבקי כסף ואגו…

        בשורה התחתונה, חכה ותראה.

        1. tripledouble

          16 יונ 2017 19:06:37

          תראה, פציעות תמיד יש ואי אפשר לצפות את זה לכאן או לכאן. אבל בהינתן מצב אידיאלי שכולם בריאים, לא משנה איך תסובב את זה, עם ההגבלות הנוכחיות של תקרת שכר וכדומה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקבץ כמות כשרון כמו שיש ללוחמים (4 מתוך הטופ 20-25 בקבוצה אחת כששניים מתוכם MVP's זה לא נתפס בכלל) וגם אם קבוצה כלשהי תצליח, אפילו זה לא מבטיח שייצא תלכיד כמו שיצא בלוחמים והשיתוף פעולה יהיה מוצלח וטבעי באותה מידה. ואין באמת משהו שהGM בליגה יכולים לעשות בנדון כי שוב, כמו ששאקיל וקובי לא נולדים בכל יום כך גם קרי, דוראנט ותומפסון.

  26. הציפור הנדירה

    16 יונ 2017 15:49:52

    בכל הקבוצות הטובות ביותר ישנה כימיה מצוינת בין השחקנים וגם פיזיקה נהדרת. אם לא הייתה כימיה כזו הן לא היו כ"כ טובות.

  27. נתן

    16 יונ 2017 16:22:10

    מבלי לקחת כלום מהכימיה הקבוצתית של הווריורס, ומהיכולות של דוראנט, שוב, אין פה סיפור, לא משנה כמה תנסה לשכתב את ההיסטוריה.
    גם כשככוכבי הסלטיקס חברו יחד ב 2008 היתה כימיה ולקחו אליפות.
    גם במיאמי קרה אותו הדבר.
    האנ בי איי היא ליגה של כישרון, והוסיפו לג"ס עוד כישרון, זה הכל.
    הביקורת היחידה על דוראנט היתה שבלחץ הוא הופך לשחקן לא קבוצתי, גם עליו וגם על ווסטברוק. במקום להשתנות הוא עבר לשחק במקום שהוא לא יידרש לזה, מאחר ולא יהיה לחץ להיות קבוצתי, רק שחקן התקפה טוב, גם ברגעי המתח (אם בכלל היו כאלה). הוא לא צריך להיות המוביל, המנהיג בחדר ההלבשה, ר- השחקן הכי טוב. ממש כמו לשחק בנבחרת ארה"ב.

      1. גיא ד

        17 יונ 2017 12:08:19

        העניין די פשוט ואני אדגיש קודם שאין בכך שום פסול.
        הייתה לו הזדמנות לקחת קבוצה ולהביא אותה לטופ בדרך הקשה, הוא בחר ללכת לקבוצה מצויינת ולעשות אותה לקבוצת על.
        אין בכך כל פסול אלא פחות יוקרה וכבוד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט