הטור של מל ליום חמישי: ניצחון מדהים. הפסד מזעזע.

המשחק הזה היה צריך להיגמר בניצחון הקאבס.

לא בגלל שהם קבוצה טובה יותר. כלל וכלל לא. הגולדן סטייט היא קבוצה טובה יותר.

אבל הערב הקאבס נתנה את כל מה שהיה לה, ויותר, עד הדקה האחרונה. זה היה משחק שלה שקווין דוראנט גנב לה בשלשה אדירה, שלשה שתימחק אחת ולתמיד את תדמית ה-'לוזר' שלו. הוא הראה בסיום המשחק הזה (ולא רק בסיום) בדיוק למה הווריורס היתה חייבת אותו. זה בסוף היה הוא, ולא סטפן קרי או קייל ת'ומפסון, שלקח אחריות, לקח את התוצאה עליו ויהיה מה שיהיה, וקבר את אחד הסלים החשובים בחייו.

מה שאני ראיתי הערב – רוב הערב – היה כדורסל מזרחי שיש בו יותר גאטס, מלחמה, חוסן ונועזות מאשר לקבוצה הנגדית מהמערב שהיא יותר קלת רגליים, יותר מוכשרת ויותר טובה. עבורי ניתן  היה להגדיר ולתאר את כל המשחק עם הריבאונד הזה של קיירי אירוינג עם 1:37 דק' בשעון, כשראיתי את הבנאדם הזה אומר לעצמו: "הכדור הזה הוא שלי ולא משנה מה", והוא חטף את הריבאונד מכל הענקים, ריבאונד שללא השלשה של דוראנט היה עלול להביא ניצחון.

דוראנט קבר את השלשה שלו עם 45 שניות לסיום שנתנה לווריורס יתרון 114-113 ואז ארבעה קליעות פאולים (לסטפן קרי 31 קליעות רצופות ללא החטאה) רצופות של סטפן קרי וקווין דוראנט הרחיקו את המנצחים.

לקאבס היה עוד סיכוי ב- 116-113 ו- 10.4 שניות להשוות, אבל דווקא לברון הנפלא דרך על הקו והסיפור נגמר.

לברון לא צריך את רחמיי. הוא השחקן הטוב ביותר בדורו. אבל מה שכן כואב לי בשבילו הוא שהערב הוא נתן משחק נפלא עם קליעות מה-3 כאילו היה אשף של הטריי, ועדיין ישנו עתה סיכוי גדול שהוא יפסיד עם קבוצתו 4-0. זאת תהיה טרגדיה גדולה מאד עבור שחקן כמוהו שבמורשתו יהיה כתם של סוויפ. לעולם ימשיכו לומר "למייקל זה לעולם לא היה קורה" (ואני מראשי המאמינים בכך!), אך ללברון הסוויפ הזה קורה לנגד עינינו כשהוא נותן הצגה מופלאת אחת אחרי השנייה.

אבל מלבד קיירי אירוינג ופה ושם קווין לאב, שאר אנשי הקבוצה הראו לי היום מה שידעתי שיש להם: אומץ, ביצים וסירוב-להיכנע – אבל לא הרבה יותר מזה. כמובן שפעם היה להם, אבל לא עוד. שחקנים כג'יי אר סמית' (שלא היה רע), קייל קורבר, ריצ'רד ג'פרסון  ודרון ויליאמס, הם הרבה מעבר לשיאם; ושחקנים כטריסטן ת'ומפסון ואימן שומפרט הם – פשוטו כמשמעו – לא טובים מספיק.

וכשקבוצה כזאת עומדת לנצח עם 1:37 דק' לסיום  זה רק בגלל היכולת המופלאה של לברון והכניסות (שמעולם לא היו לו כאלה!) של קיירי אירוינג,  בתוספת האומץ, הגבריות, חוסר הויתור והמלחמה העזה של כל שחקן קאבס שממש, אבל ממש, היו יכולים לנצח את המשחק נגד קבוצה כה עליונה עליהם…

בתחילת העונה בחרתי בקאבס לנצח את האליפות. לפני שהגמר החל שיניתי דעתי וכתבתי שהווריורס טובים מדי וינצחו 1-4, או 0-4. ידעתי זאת כבר מזמן, אבל כתבתי זאת רק לפני המשחק הראשון. הווריורס הם קבוצה נפלאה, ועצם העובדה שהקאבס היו קרובים מאד לניצחון הערב היא אות כבוד לכל שחקניה.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 309 תגובות

  1. התחזית שלי מתחילת הסדרה. ציטוט:
    יגמר 4-0 קל ( מקסימום משחק אחד צמוד וגם אותו גולדן סטייט יקחו)
    אז תתכוננו למשחק לא צמוד באחרון ג"ס יקחו ב-25.

    (אני גרוע בהימורים בד"כ וזה רק מראה כמה זה היה צפוי. לא הנצחון, הסוויפ!)

  2. "וכל העם גילה שהמישתמש סומסום היה נביא אמת ולא שיקר לעמו"-

    חורבן הליגה השני הגיע בזכות ההסתמכות על "משענת קנה רצוץ" (כלשון קווין אהבה).
    כל האוהדים וחכמי העם עבדו עבודה זרה ותמכו בעבודה זרה,מירמה ושפיכות דמים.

    חוסר אמונה במלך שמעש בכל העם והיה השליט החכם מכולם.

    ולמרות זאת כל העם המשיך לישנוא שינאת חינם שהובילה לריקבון מוסרי ותקופת הגלות.

      1. בחו"ל כלומר על חסקה דרומית לאי הדובים? אין לו שם אינטרנט ולפ טופ, אחרת היה מגיב מכל מקום אחר בעולם.

    1. הכל תלוי במשחק הבא שיהיה האחרון בסדרה. הצגה של סטף וזה יהיה שלו, עוד משחק מצויין של שניהם וזה יהיה של דוראנט

    2. בהנחה שהמשחק הבא הוא נצחון סולידי של הווריורס בלי תצוגה מיוחדת של דוראנט או סטף הייתי הולך על MVP משותף.
      לדוראנט יש קייס "חזק יותר" כי נוטים לזכור את הדקות האחרונות במשחק הלילה, אבל שוכחים שסטף פשוט היה שם לאורך כל המשחק וכל פעם שם שלשה שהורידה את המומנטום של הקאבס ולא נתנה להם להיכנס לקצב

  3. תוכנית המשחק של סטיב קר הייתה גאונית. הוא החליט שלא משנה מה הוא לא ייתן לשחקן אחד חשוב ככל שיהיה לנצח אותו. כך ראינו שבכל פעם שהוא התחיל להתחמם ישר 4 שחקנים בכחול-צהוב מייד מקיפים אותו מכל צד וחונקים אותו.

    1. "גאונית"? עם כל הארבעה "שהתחממו" לברון וקיירי לבדם כמעט ניצחו. קאר עשה שגיאה אחת על גבי שגיאה שנייה. הוא ניהל משחק גרוע וכתבתי שמייק בראון היה עושה טוב הרבה יותר.

      1. חחח, אני צריך להעביר לך קורס מזורז בלקרוא בין השורות.
        אבל לא משנה כרגיל לקר אין מושג ורק אתה יודע. יהיה נחמד אם תיתן דוגמא לטעות שהוא עשה.

  4. וואו. וואו. ווווואוווו איזה משחק! לפנתיאון של משחקי הגמר.
    קליבלנד קיבלו כל מה שרק אפשר: קיירי ולברון נתנו הופעות פסיכיות, מהטובות שנראו במשחק גמר, באחוזים נהדרים, כאילו לא שומרים עליהם המגינים הכי טובים בליגה; קווין לאב היה מעולה; צוות מסייע התעורר (ג'יי.אר. היה ממש טוב, קורבר במשחק לא רע); השופטים נתונים לפוצץ בהגנה, ג"ס פשוט לא מקבלים שריקות (קיירי פשוט מושך את גרין בזמן עליה לסל, סבתא עיוורת מהיציע רואה שזה פאול, וכלום); כל מי שנושם ליד לברון מקבל פאול (איך, איך לברון נכנס עם הכתף בסטף וזו עבירת מגן?!). זה היה צריך להיגמר בתבוסה קשה…
    אחחח…. כמה כיף לראות שכל זה לא מספיק מול האלופים!
    נ.ב. הייתי נותן את ה-MVP של הסדרה ללברון ג'יימס. אבל לא ראוי שהמפסיד יקבל את התואר, במיוחד כשמולו יש שני שחקנים ראויים לא פחות. חוץ מזה שאני חבר ב-ללל…

      1. 1. זה קרה כשהם הפסידו 4:3 ולא 4:0.
        2. אמנם לא ראיתי את הסדרה, אבל סטטיסטית הוא היה עליון על כולם משמעותית.
        3. זו הפעם הראשונה בה חולק הפרס ועדיין לא השתרש הנוהג לתת רק לשחקן מהקבוצה המנצחת.

        ללברון היה קייס חזק בשנים 2014-2015. בשני המרים הוא היה השחקן הטוב על המגרש בפער עצום. אבל בגלל שקבוצתו הפסידה, גרדו מישהו מהקבוצה המנצחת מן הגורן ומן היקב. קוואי ואיגי לא נתנו הופעות שאתה אומר לעצמך – זו הופעה של FMVP.

        הפעם זה לא המצב. אני בכלל לא בטוח שלברון הכי טוב בסדרה עד כה, אבל גם אם כן זה לא משנה, כי יש שחקן סופר ראויים בצד השני. אף אחד לא יוכל לטעון שדוראנט או קרי זכו מההפקר.

        כמו כן, כשהרכיב הקבוצתי נותן לך 0 במשוואה (0% אחוזי הצלחה קבוצתיים בסדרה), אז משוואת הערך שלך גם היא אפס, ולא משנה כמה טוב שיחקת.

        לברון יתנחם בעוד סדרת גמר אפית מבחינת הביצועיים האישיים, אבל בניגוד ל-2014-2015, הפעם אין לו שום קייס ל-FMVP. אפילו לא קטן.

        1. אני חושב שהבחירה בקוואי היתה יותר מוצדקת מאשר איגודאלה (שגם הרוויח ביושר).
          אני מאמין שאת הMVP צריך לתת מהקבוצה המנצחת. הכי קרוב לתת מהקבוצה המפסידה היה ב-2015 עם ההופעה של לברון והשבורים

          1. סטף היה ה-MVP ונשדד. אנשים רצו להיות "מגניבים", אז נתנו לאקס פקטור מאוד חשוב אבל בטח לא למצטיין. בטח ובטח כשחושבים על מה שהשחקן אותו הוא שמר עשה באותה סידרה.

          2. ראינו אותה סדרה?
            סטף נתן שתי סדרות גמר חלשות, גם ב-2015 וגם ב-2016 והיה מתחת לרמת השחקן שקיבל MVP עונתי.
            איגודאלה זה ובצדק. מרגע שהוא נכנס הא שינה את הכף לטובת הווריורס (וגם עוד כשהיה עולה מהספסל) ושמר על לברון בצורה נפלאה.

    1. הויכוח המפורסם על מהו תואר ה- MVP: על השחקן הטוב ביותר במגרש, על השחקן שהביא לנצחון, או על השחקן שפשוט השפיע הכי הרבה על המגרש (וכמובן על קבוצתו).

      השחקן הטוב ביותר על המגרש בסדרה הזו, וגם היום, הוא לברון. ללא ספק.

      השחקן המנצח הוא דוראנט.

      אבל לדעתי ה-X פקטור בסדרה הזו הוא קליי תומפסון. גם היום הוא זה שהחזיק את ג"ס בתמונה במהלך שני הרבעים האחרונים, עד שבא דוראנט וגמר את הענייינים. בלי קליי כנראה היתה פה התפרקות של ג"ס, ואז גם ריצת 11:0 בשלוש הדקות האחרונות לא היתה עוזרת.

      אז למי מגיע ה-MVP ? נו טוב, לדוראנט הולכים עם הווינר. תכלס בלעדיו הקאבס היו יכולים לקחת את הסדרה כמו בשנה שעברה. אבל לקליי מגיע לא פחות.

      ומה עם קרי? הוא פשוט עושה מה שמצפים ממנו. סקורר בחסד עליון אבל לא מתעלה על עצמו כבר גמר שלישי ברציפות. ככה זה כשאתה מצוין – הציפיות בשמיים והביקורת בהתאם.

      1. סטפן .פחות אקס פקטור בסדרה הזו.
        קשה מאוד להחליט מי ה-MVP בקבוצה כל כך קבוצתית שכל אחד בה חשוב.
        לא חושב שבלי קרי הלוחמים היו חוזרים ועושים מהפך בסוף, אבל גם בלי קליי או דוראנט הם לא היו מצליחים.

        בעיניי ה-MVP צריך ללכת לקרי, הוא גולדן סטייט וגולדן סטייט היא קרי.

      2. 12 ריבאונדים, חטיפה מהיד של לברון במתפרצת, כמה שלשות חשובות. ומאה ממאה מהקו. משחק קודם טריפל דאבל. פשוט התרגלת אליו. כמו שהתרגלנו שלברון עושה הכלציותר טוב מכולם.

        1. כתבתי זאת בבלוג החי: סטף הוא ריבאונדר נהדר. יש לו הכל מה שלבירד היה: מיקום, טיימינג, וציפייה. חסרים לו רק כמה סנטימטרים.

    2. קליבלנד קיבלו את קיירי שלא הופיע למשחקים הקודמים.
      עוד איזה 2-3 שלשות של סמית מעבר למה שנתן קודם וזהו, וגם הן באו יחד עם החטאות טיפוסיות של כל מיני שלשות תוך כדי קפיצה הצידה בדקות האחרונות.

      לגבי שאר הדברים אין לי מושג איזה משחק ראית.

      לאב במשחק הכי חלש בסדרה, קורבר כלום, שאמפרט כלום, אף מחליף לא שמר והכי חשוב, האיש שגולדן סטייט החליטו לעצור ויהי מה, טריסטן תומפסון, כלום ושם דבר, 0 נקודות ושלושה ריבאונדים.

      קליבלנד פשוט לא קבוצה מספיק טובה. להחזיר את ג'פרסון מהפרישה במקום רגליים טריות היה טעות, וויליאמס נראה לא רע נגד קבוצות שהן לא גולדן סטייט וזהו.

    3. לאב היה גרוע בהתקפהעם אחוזי קליעה מזעזעים, אז איך מעולה?!
      אם גם לאב היה מעולה, הקאבס היו מנצחים.

      1. מייקל היה סוג של ג"ס בשנים בשנות ה-90 – אף אחד לא ממש חשב שמישהו יכול לנצח אותו בסדרה.
        ההבדל הוא שחלוקת הכוחות היתה אז אחרת ולא נתנו כזו משמעות גדולה למספרים היסטוריים כמו היום

  5. לנושא ה- MVP , ג"ס צריכה לקבל אותו כקבוצה, כי היא משחקת כקבוצה. יש כוכבים כמובן , שנושאי בעיקר נטל הקליעה, אבל לא הגיוני שקליי וגרין לא יחלקו בתהילה. כנ"ל לגבי כל הצוות המסייע – שון , איגי , פט מקאו , האיש-שלי-ג'אוואל , ווסט והאחרים .

    1. קשה להתעלם מההתנשאות של התגובה שלך.
      MVP זה תואר אישי ותו לא.
      שפטריק מקאו "יסתפק" בטבעת אליפות…
      ושדייויד ווסט המסכן שעבר לגולדן סטייט רק עבור תואר הmvp של סדרת הגמר יחכה לשנה הבאה…

      1. 1. יש דרך לדבר, לא צריך להאשים בהתנשאות ישר, לא מבין איפה ההתנשאות בתגובה שלו.
        2. זה נכון ש-mvp זה תואר אישי, אבל כל תואר אישי תלוי במידה רבה במי שעומד מאחורי אותו שחקן (ברוב המקרים, לברון הוא פריק של הטבע, למרות שגם הוא לא זכה ב-mvp גמר לפני שהייתה לו קבוצה מספיק טובה כדי לנצח בגמר). רואים בסדרה הזאת מעולה למי הצוות המסייע הטוב יותר, איזו קבוצה הצליחה ליצור מהכשרון שיש לה על הספסל תרומה אמיתית, ואיזו קבוצה מקבלת תפוקה שולית ביותר מכל שחקן שלא היה במשחק אולסטאר. לכן חשוב לציין את השחקנים האחרים, אלה שעושים את הדברים הקטנים, גם כשמדברים על תארים אישיים גדולים.

      2. קליי , לדוגמא , הוא ה- Un-sung hero של הסדרה. הגנה מעולה לכל האורך , וגם היום בהחטאה הקריטית של קיירי לקראת הסוף כשהכדור טייל על הטבעת .
        ובהתקפה הוא חזר לעצמו עוד המשחק הקודם .
        אז הוא בוודאי MVP ראוי .

        1. לא מסובך…
          MOST הכוונה היא הכי…
          זהו.
          אין צורך להגדיר את הקבוצה שלך…
          כולם מכירים אותם טוב טוב וגם אוהבים אותם, אבל עם האוהדים שלהם לעומת זאת יש לי קצת בעיה….

  6. להברון אפססס … צ'וקר לוטזר תביא חיתולים לבית אבות זבל !!
    לברון הפסיד בסויפ פעם .. סאן אנטנויו … עכשו יקבל עוד סויפ ויפרוש אמן .. אני במ קום אוהדים של קילבלנד מבקש תכסף חזרה … חחח .. לברון נימחק מהיסטוריה …
    גולדן = שליטה!!!

  7. איזה משחק מדהים היה בקליבלנד , קיירי פשוט בלתי נתפס איך הוא מצליח לקלוע במצבים בלתי אפשריים
    קליבלנד במשחק הישרדות נתנו כל מה שהיה להם עד 2 הדקות האחרונות וב 107-113 פשוט נגמר להם האוויר.

    גולדן סטייט קבוצה לפנתיאון , מילא דוראנט אבל קארי הוא שחקן על עם אופי ומנהיגות וקשיחות שאין לאף אחד אחר בליגה בלי יוצא מהכלל. בעיניי הוא משתווה לגדולים ביותר , בשורה אחת עם סטוקטון בין השחקנים עם נתוני הגוף הצנועים בהיסטוריה והקשיחות הגדולה ביותר. על הידית שלו נכתב כבר הכל אבל מה שהוא עשה היום היה לא פחות ממרתק

  8. השנה בפיינלס קרי קנה אותי לחלוטין.
    לא בגלל השלשות, או הכניסות לסל.
    בגלל המלחמה, בגלל שהלילה סיים את המשחק עם 5 רב' בהתקפה, בגלל שיש לו בסדרה 9 רב' למשחק.

    1. סטף קרי בשיא היכולת שלו!
      מעדיף אותו ככה מאשר קרי שקולע 8-9 שלשות למשחק.
      זאת הגרסה הכי טובה שלו והיא יעילה לווריוס הנוכחית.

          1. הוא כבר שכח איך הוא הספיד אותו בסלאמפ של ה מאזן 2-5… אחרי הפציעה של KD (ובערך עוד 80 % מהאתר)

            מה חשבת ? שהוא יתקע על 37% מ ה 3 לנצח ? סמיילי.

      1. אם הוא היה קולע 9-8 שלשות אז היה היה יעיל לא פחות. בסופו של דבר המטרה היא לקלוע כמה שיותר נקודות ויותר מהיריבה.

    2. ובדיוק בגלל זה מגיע לו MVP.
      גיא הצלחת להמשיג את מה שחשבתי.
      זה כמעט מובן מאליו שדוראנט יקטוף ריבאונדים ושהוא ישמור חזק וטוב וייקלע מדהים, כנ"ל תומפסון וגרין.
      אבל בשביל קרי בחור צנום כמוהו, זה ממש לא מובן מאליו שיילחם ככה בהגנה ובריבאונד וההתקפה שלו מצוינת.

  9. קצת לא קשור לכמה גולדן סטייט קבוצה גדולה –
    מוזרה לי ההתעסקות הבלתי פוסקת של אוהדים מסוימים של גולדן סטייט בניסיונות השנמוך של הקאבס.

    אתם מובילים 3 – 0 על האלופה. בדרך ל-0 הפסדים בפלייאוף היסטורי. וניצחתם במשחק 3 למרות שצמד הכוכבים של היריבה נתנו משחק לפנתאון.
    למה לא פשוט לא לחגוג את קבוצתכם?

    הרי אם הקאבס כל כך לא משהו,
    אז זה לא ממעיט בערכו של ההישג שלכם?

          1. גיא אל תיתמם הרי אם לברון לא חלק מהקאבס הרי שהקאבס היו ״משונמכים״ פחות.
            עם זאת קשה להתעלם מהעובדה שהמשחק היחיד של גולדן נגד הספרס בהרכב מלא היה בלואו אאוט לטובת הספרס (עד הפציעה כמובן) וזה משהו שלא ראיתי את קליבלנד עושה

          2. איפה התגובה(/תגובות) שמשנמכת(/ות) את הקאבס?

            זה שהייט שונא את לברון ואומר עליו שטויות בעקבות זאת לא מהווה שנמוך של הקאבס.

          3. אתה אפילו לא מראה לי תגובה אחת שאתה חושב שמנסה לשנמך את הקאבס ע"י אוהד ווריירס. איך אני אמור להגיע לנקודה שאני לא מסכים?

          4. אין לי היום את האנרגיות להיכנס להתנצחות ארוכה ומיותרת על הפרשנות של התגובות השונות של הגולשים.
            אתה לא מסכים אם מה שכתבתי?
            זכותך.

          5. אתה הופך משהו מאוד פשוט למסובך. היית נותן לי תגובה הייתי אומר לך לא מסכים ולמה או כן מסכים ואיך, ואז יכולת לומר לי פשוט לא מסכים? סבבה, מסכים? יופי. במקום יצרת את הברוך הזה.

          6. כל כך קל לנגן לי על ה-OCD…

            "למייקל זה לא היה קורה".

            "כשאני קורא שוב את התגובות של השונאים – עגל , אפלטון ( אוהדי הפלופר הגדול מכולם ), בורי ודומיהם – אני מתמלא שמחה עלה היום הרע שיש להם ."

            וכן, התגובה שלי התייחסה גם לאוהד המוגזם של קרי (או אולי סטפי גראף???).

          7. אבל בגלל זה אנחנו אוהבים אותך כל כך 🙂

            "למייקל זה לא היה קורה".
            תגובה מטופשת של הייטר על לברון

            "כשאני קורא שוב את התגובות של השונאים – עגל , אפלטון ( אוהדי הפלופר הגדול מכולם ), בורי ודומיהם – אני מתמלא שמחה עלה היום הרע שיש להם ."

            לא קשור לקאבס בשום צורה

            כשאתם מעוצבנים שהייט נעשה הייטר ווקאלי ומטריל אתם צריכים גם לזכור שאתם תרמתם להפיכתו לכזה. הוא ממש לא היה כך בהתחלה.

            לי זה די ברור שהמגיב stef30 כלל אינו אוהד ווריירס והינו טרול שהחליט לפתוח בפרסונה חדשה בשביל לשחק משחק כלשהו(שאת משמעותו ומטרתו אני מודה שעדיין לא הבנתי)

            יאללה, חופשי

          8. גיא :

            כתבתי "למייקל זה לא היה קורה" כטיזר למנחם שכתב "בטח תכתבו ש…"
            וכתבתי " כשאני קורא שוב את התגובות של השונאים …" כי נכנסתי וראיתי כל מיני תגובות מכוערות במהלך המשחק שלא הספקתי לראות קודם.

            אם הייתי רוצה הייתי יכול לכתוב מגילה ארוכה לכל מי שהתבטאו נגד הווריורס, גם בקטע של כתיבת אנטי נגדם וגם בקטע של התחזיות נגדם שקרסו לאורך העונה וגם בפלייאוף.
            מתוך אדיבות של מנצחים אני לא עושה את זה.

          9. אין לי שום בעיה להודות שטעיתי.

            גולדן סטייט מציגים כדורסל נהדר,
            כאשר מה שקרי, קליי, ודוראנט עושים יחדיו על הפארקט זה, לדעתי, חסר תקדים.

            זה מרשים לראות את ההתפתחות של קרי כשחקן כדורסל,
            את היכולת האישית המדהימה של דוראנט,
            ואת השקט בו קליי עושה עבודה מדהימה ב-2 צדי המשחק.

            (דרך אגב. אני לא חושב שכתבתי מילה רעה על גולדן סטייט כל העונה)

          10. אני מסכים שלא כתבת לרע על ג"ס ולא השמצת . רק הבעת דיעה בכדורסל נטו.
            תשים לב שכתבתי 3 שמות בלבד ( יש עוד רבים ) של משתתפים קבועים שהתבטאו לא יפה בבלוג החי הלילה . אם תגלגל תמצא .

  10. הקאבס במשחק אדיר!
    לברון וקיירי היו גדולים מהחיים, לאב וסמית היו מצויינים.
    לברון ביכולת שכנראה היתה מספיקה כמעט מול כל קבוצה אחרת בהיסטוריה לקחת אליפות אבל הווריוס האלה.. הם משהו אחר…

      1. ציפורי חמודי ראית את המשחק? מה נראה לך שלאב זה קווין מקהייל?.לאב זה לאב. שנה שעברה נתן פחות והם זכו. השנה הכפיל את הממוצעם שלו.

        1. לגמרי נכון, מעולם לא ראיתי את לאב כל כך אקטיבי /רוצה בצד ההגנתי כמו במשחק היום, נלחם בפנים ובריבאונד, הכדורים לצערו בהתקפה לא נכנסו היום.

          1. מפני שהכדורים לא נכנסו הוא היה גרוע בהתקפה והנקודות שלו היה חסרות מאוד והיכולת ההתקפית החלשה של לאב במשחק זה היו הסיבה המרכזית להפסד. אם גם לאב היה מצוין בהתקפה, הקאבס היו מנצחים. אז הוא היה מצוין בדברים אחרין אך ממנו חשוב מאוד לקבוצה לקבל התקפה נהדרת ובלעדיה נפגעים משמעותית הסיכויים של הקאבס לנצח גם אם הוא מצוין בדברים אחרים

        2. אחוזיה הקליעה שלו היו נמוכים בהרבה מרמתו הרגילב כלאב והוא קלע רק 9 נק'. זה לא מעולה אלא גרוע בהתקפה. המשחק הזה לא כלול במשחקין שבהן הכפיל את הממוצע.

          1. כמה תיקונים:
            במילה הראשונה הה"א מיותרת.
            במילה האחרונה בשורה הראשונה צ"ל ה"א בסוף המילה.
            בשורה הלפני האחרונה התכוונתי חכתוב "במשחקים שבהם".

  11. פינת ה-"מה אם?"

    מה אם הקאבס עושים את הבלתי יאמן, וחוזרים מפיגור 0 – 3 כל הדרך לזכייה באליפות?
    כמה קרוב לברון במצב כזה,
    לקרים, לג'ורדן, ולראסל, במדרגות הפירמידה?

    1. אם הוא לוקח השנה אליפות, בלי קשר לקמבק או לא, הוא מבחינתי במעמד של הגדול מכולם. הפסד והוא לעולם כבר לא יהיה שם ולו רק כי השחקן הכי טוב בהיסטוריה עם הקבוצה הכי יקרה בליגה לא יכול להפסיד אליפות. וגם כי להפסיד 5 פעמים בגמר זה משהו שמקשה עליך להיות הטוב בכל הזמנים

      1. טענה לא ברורה, אין משמעות הקבוצה היקרה בליגה, הקבוצה הטובה בליגה, למעשה GMים ידועים לשמצה בכך שהם נותנים הרבה יותר מדי כסף לאנשים הלא נכונים. הניקס לדוגמה היו לזמן מה הקבוצה היקרה בליגה תוך כדי שיטוט במרתפי המזרח.

        1. היה ללברון מאוד חשוב ללחוץ על ההנהלה שלו להחתים כל מיני אובר פיידס. אז עם כל הכבוד, אתה שחקן הכי טוב בהיסטוריה בקבוצה הכי יקרה בהיסטוריה(?) ואתה עדיין לא מנצח?

        2. אתה יכול לקרוא את מה שכתבתי גם ללא ה״הכי יקרה בליגה״ עדיין נשארת עם השחקן הטוב ביקום שהפסיד 5 גמרים, כאשר 2 מהם בוודאות היה צריך לנצח.

    2. אם הקאבס עושים את זה , אני מקים פסל של לברון בחצר , משתחווה לו כל יום , והופך לנזיר בודהיסטי.

      וברצינות , הסיכוי לזה פשוט אפס . אלא אם כן , טפו-טפו -טפו , סטף או KD נפצעים מוקדם במשחק הבא ולא חוזרים לסדרה . וגם אז, בלי אחד מהם בלבד , הסיכוי לא גדול .

    3. בהנחה שזה קורה מול ג"ס שלא נפצע לה שחקן מרכזי:

      1. מבטל מיד את כל מועדוני ללל בעולם
      2. מקרב אותו מאוד למייקל. אם גם הוא יסיים עם 6 טבעות אז גם יוכתר כסגנו הרשמית ב-GOAT

      1. הסיכוי היחידי שזה יכול לקרות זה עם פציעה של שחקן מרכזי בגולדן סטייט בלי פציעה כזאת זה לא יקרה וגם עם פציעה כזו הסיכויים הם קלושים וזה עדיין יהיה מרשים מאוד.

  12. סוף סוף משחק טוב עם דרמה כמו שצריך להיות משחק פיינלס. מקווה שנראה עוד שתיים כאלה, לפחות עוד אחד.
    מקווה שמשחק הבא לאב יתפוס יום קליעה טוב יותר, ג'יי אר ימשיך את המומנטום, קורבר ייאפס את הידית ולמרות שאני לא מאמין שקיירי ייתן עוד משחק כזה זה יספיק בשביל עוד משחק שייגמר בשניות האחרונות.

  13. אחלה מעורב. גולדן סטייט נתקעה בכמה התקפות ואז דוראנט נכנס לעניינים והציל אותם. זה מראה כמה התוספת שלו אדירה כשחקן יוצר ששם את הכדור בסל בכל דרך אפשרית.

  14. קליבלנד הפסידה את המאבק בלוחות – 37 מול 44 . ולמרות זאת כמעט ניצחה בזכות ערב גדול של לברון וקיירי , ובסיוע משחק פיזי והתא אבל במאני טיים הלוחמים היו יותר מדי בשבילה .

  15. כלום לא גמור.

    אני לא רואה איך הליגה ווורנר בראדרס שולחים את לברון להציל את עולם האנימציה עם סוויפ. היום כמעט הצליח להם. קליבלנד עם 3 הולופיימרים ו2 שופטיי אולסטאר בחמישיה וזה כמעט הספיק. ליגה מזויינת.

    סטף שחקן של פעם ב אף פעם. קלאץ'.

      1. "הללו את הקבוצה ולה שחקניי קלאץ,
        רחמו על הקבוצה שכל כך זקוקה להם"

        קלאץ' זה לא רק זריקה אחרונה, זה גם להיות בעל הבית כשהבית רועד.

        בגמר קלאץ' זה 48 דק'.

        בכל מקרה הקאפקייק שיחק אותה.

        ה MVP שלי הולך ל טוסטר.

          1. כי הוא וקיירי משחקים כל המשחק אייסו/מט במהלך 1
            לעומת כל גולדן שמשחקים מט ב 3 – 5 מהלכים. בגלל זה כל העניין של להסתכל על הסטט' של קארי מול לברון ולחשוב שבגלל זה לברון יותר טוב, זה לא בכיוון, הוא יותר מדי ריכוזי, קארי רכז שלא מרכז, אלא מפזר.
            בנוסף לברון עוד מנסה לרוץ איתה, ראש בראש זה בטוח ישפר לו את הממוצעים… פחות את מאזן הניצחונות
            אלמלא השיפוט במחצית הראשונה, הוא לא עולה בכלל לרבע רביעי.

            ועדיין לא גמור, הטלפונים במחלקת השיווק של וורנר בראדרס לא מפסיקים לצלצל.

    1. נכון אבל בהבדלים בולטים:
      1.הוא היה בתחילת דרכו יחסית .
      2. הוא באמת לקח חבורת שחקנים בינוניים סביבו לגמר.
      3. הוא היה אנדרדוג מוחלט ושחקן הרבה פחות שלם שמדיינים על מקומו בהיסטוריה בין הגדולים כמו היום

  16. סיכום אישי שלי:
    אני אישית מבסוט באופן כללי. השיטה החדשה של חבירת כוכבים בפרי אייג'נסי, בפריים שלהם, ליצירת סופרטימז, תוך שבירות מוגזמות של תקרת השכר הגמישה, מגעילה אותי. היא הומצאה ע"י לברון, והוא נוצח בשיטה שהוא עצמו פיתח, ע"י סוללת פחדנים ובראשם השחקן השני בטיבו בליגה, שהיה השחקן האהוב עליי עד לפני שנה וכיום לא נותר לי את מי לאהוב…
    לברון מתפקד גם כחצי מנג'ר, וגם שחקן בלתי ניתן לאימון (מחקתי לבלאט את התרגיל צרח, כשבפועל כולם יודעים שהדברים האלה קורים כל הזמן, רק לא מספרים כדי לשמור על כבוד המאמן), והנה שוב הוא נוצח בידי השיטה שלו עצמו (הוצאת הכדור עם 12 שניות לסיום אחרי פסק זמן בלי שאף אחד משתחרר זה נטו על המאמן. מעניין אם גם היום הוא מחק תרגיל למאמן. יש למישהו ספק שעם קאר לברון או קיירי לפחות מקבלים כדור במצב נורמאלי וסטיבנס על הקווים בכלל היה מביא שם סל?).
    בסופו של דבר, היה כאן משחק לפנתיאון, כולל יכולות מדהימות, ומעל כולם, לברון, שחקן היסטורי וחד פעמי שזכינו לראותו. עוד 3-4 שנים קבוצות יפנימו את הכללים החדשים (או extantion, או טרייד שנה לפני פקיעת החוזה, גם אם אתה סופרסטאר), התקרה תסתדר טוב יותר (כמה שאני מעריץ את האמריקאים הם נופלים בפחים צפויים בגלל חמדנות. איך לא הכניסו מנגנון התאמה אוטומטי שמופעל בחתימה על חוזה טלוויזיה חדש), ושוב נחזור למצב תחרותי ובריא. עד אז אפשר ללכת לישון (לא יקרה כמובן), אבל לפחות עם חיוך על הפנים ותקווה לעתיד טוב יותר…

    1. מותר פעם בכמה עשורים להנות מקבוצת על. תחרות זה הכי אבל גם קבוצה שמשחקת הכי קבוצתי למרות שיש שם אין ספור כוכבים עושה לי חשק לקום בלילה. אז אין לי בעיה שנתיים שלוש כאלה ואז חזרה לתחרות ומתח.
      ושהלייקרס יחזרו כבר…

  17. מדהים איך זאזא שחקן שלא בטוח יודע איפה הוא נמצא במגרש , הבעת פנים אחת ( מהלך MVP אחד על קאווי ?) , וחוסר קורדינציה מטורף הוא הסנטר הפותח של האלופה , אבל שאתה עם 4 השחקנים הטובים בעמדה( +- לא צריך לריב) , אפילו מומי היה יכול לקחת טבעת ( תשאלו את דיוויד ווסט )

    בקשר לקליבלנד, הייתי חותך את תומפסון ודרון שלא נראים בענף הנכון כרגע ומחתים את ריי אלן וקובי בראיינט ל4 משחקים באותו שכר, די בטוח שהיה יותר מעניין ככה 🙂

    1. הבן אדם נגר שעושה רק מה שנדרש ומה שמבקשים ממנו,נשמע בדיוק מה שהלוחמים צריכים, גם להיות במקום הנכון בזמן הנכון זו אומנות.

  18. משחק לפנתאון. אשרינו שזכינו לראות כ"כ הרבה כשרון על פרקט אחד.
    כמו שפופ אמר אחרי הסדרה עם ס"א, ג"ס הם כל כך הרבה יותר מרק כוח אש. קבוצת הגנה נהדרת ובעיקר ארגון מדהים שמצליח לקחת את כל השחקנים האלה, לנהל חדר הלבשה שקט ולאמן אותם ברמה הכי גבוהה שיש.
    אני לגמרי לא מסכים שהסדרה הזו היא כתם על הקריירה של לברון. הוא נותן סדרה מדהימה ומפסיד לקבוצה טובה ברמה היסטורית. למי שכתב שבושה להפסיד עם הקבוצה היקרה בהיסטוריה – זה נכון שקליבלנד יקרה יותר, אבל לכולם ברור מי הקבוצה הטובה יותר, וזה שהיא לא יקרה יותר זה רק בגלל שיש בה אוסף של שחקנים שלגבי רובם אף אחד לא חשב שיהיו כל כך טובים.

    1. איך כתם? הבן אדם נותן סדרה ענקית שמתחברת לפלייאוף עוד יותר ענק.
      אני חושב שהדברים של פופ על הווריורס הם תעודת האיכות הטובה ביותר על הקבוצה הזו.

      1. בדיוק לברון נותן עד עכשיו סדרה מצויינת, אחת הטובות שלו אי פעם בסדרת גמר אבל הוא מתמודד מול קבוצה אדירה וכמו שרשמת הדברים של פופ הם תעודת האיכות הכי טובה שיכולה להיות (למרות שקשה לי לכתוב את זה כי אני לא סובל את גולדן סטייטי).

          1. על איזו שנה אתה מדבר?

            יש את 83' אחרי האליפות של 82', ויש את 89' אחרי האליפות של 88' (אבל אז הייתה את הפציעה של מג'יק).
            או אולי ההפסד 1 – 4 ליוסטון ב-86', נראה לי שהוא כאב יותר.

          2. היה גם את הסוויפ ב-2011 מול דאלאס, אמנם לא בגמר ה-nba אבל עדיין הם הגיעו כקבוצה שעשו ריפיט ורצו לעשות תריפיט ובכל זאת הודחו בסוויפ.

          3. לא, על קובי אין כתמים!

            בטח זה היה בגלל שקובי שיחק פצוע!
            לא? הוא שיחק בכל 4 המשחקים?

            טוב, אז זה בגלל שביינום/גאסול/אודם כרגיל היה פצוע!
            גם כן לא? הם היו בריאים?

            אז קובי בטוח שיחק מול דאלאס טוב יותר מאשר לברון שבמו ידיו הפסיד לדאלאס!
            לא קשה לעבור את 17.8 הנקודות של לברון.

            בבקשה, 23.3 נק' לקובי. ידעתי!
            אהה, ב-48.8% אפקטיבי?
            בטוח יותר מלברון!
            לא? לברון קלע ב-52.8% אפקטיבי?

            בדקתי. 12 ריבאונדים, 10 אסיסטים לקובי!
            בטוח יותר מלברון.
            לא? 12 רב' ו-10 אסיסטים בסדרה שלמה???
            פחות מחצי מלברון?

            טוב! אז בטוח לא היו לקובי פלופים כמו של לברון!!!!!

          4. טוב, הרשמתם אותי עם היכולת למתוח את השיחה המיותרת הזאת. כתמים עלק. הרי עד שמנחם יחליט אם הוא כותב כתם או לא כתם, הוא ישנה את דעתו חמש פעמים, ושבועיים עד חצי שנה אחרי יפרסם כתבה בנושא שתצדד בהפך מההחלטה שהוא בחר בה בטור הראשון.
            זה הכל ניסיון לפצוח בסדרה חדשה בשם 'כתם זה הכוכבית החדשה'.

    2. גם הנושא של היקרה הוא פיקציה. זו חריגה בגל החוזה המגוחך של סטף שנגמר השנה.. במצב נורמאלי הווריורס יקרים במידה זהה לפחות

    3. בדיוק מה שכתבתי.
      ג'ינובילי אמר אחרי גמר המערב שקל להפסיד כשאתה יודע שהפסדת ליריב שבאמת היה טוב ממך בהרבה. גם במקרה הזה, ההפסד הצפוי בגמר לא מוריד בכלום מלברון, גם אם יחטפו סוויפ.

    4. וגם העניין הכספי ישתנה במהרה עם החוזים החדשים שקליי וסטף יצטרכו לקבל מתישהו, מצטרף לכל אלו שמעלי- כתם על הקריירה זה לא יהיה.

  19. גולדן סטייט הנוכחית היא, כמו שאפשר היה לקוות, קבוצת על יוצאת דופן שכל אוהד כדורסל אמור להתמוגג מצפייה בה. זאת חוויה חד פעמית שכמוהו עוד לא הייתה.

      1. למה לא ספורטיבי???

        גולדן סטייט עשו, ועושים, את כל שביכולתם בשביל להתחזק, ובשביל להתחרות על האליפות.
        וכל מה שהם עושים –
        זה לפי הכללים. כללים שברורים וידועים לכולם.
        ולכן זה כשר וספורטיבי.

        אם, לדוגמה, הת'אנדר היו עושים את אותו הדבר לפני ששלחו את הארדן בטרייד, הם היו אימפריה.

        1. זה הכל זמני. אפילו בגילי אני אזכה לראות את גולדן סטייט קורעת את עצמה לעשות את הפלייאוף. ככה תמיד היה וככה תמיד יהיה

      2. באמת לא ספורטיבי לבחור נכון בדראפט ולהריץ קבוצה מאומנת ברמה הכי גבוהה… בכל מועדון אחר אוסף כוכבים כזה לא היה נבנה ואם היה נבנה כנראה שלא היה מתפקד כל כך טוב. גולדן מדהימים גם בצדדים האדמיניסטרטיבים של ניהול מועדון

  20. בדרך לעבודה כיוון שאני נוסע על קטנוע ויש לי הרבה זמן לחשוב תוך כדי עלתה לי מחשבה בקשר לגולדן סטייט ולתהליך חשוב שהיא עושה שלא מתייחסים אליו.
    אחת ההנחות הרווחות היא שגולדן סטייט שינו את הליגה מבחינת כמובן סגנון המשחק ועכשיו אחרי ההצטרפות של דוראנט בכך שהם ייצרו סופרטים נוספות על מנת להתחרות נגדם.אבל יש עוד נקודה.הפופלוריות של הNBA בכלליות הגיעה בשנות ה-80 כאשר הליגה שיווקה בעיקר את מג'יק נגד לארי אבל יחד עם זאת זה תמיד היה לייקרס נגד בוסטון,לאחר מכן בא מייקל וקידש את הסופרסטאר היחיד שגובר על כל העולם.נחזור לימינו אז העשור האחרון הוא העשור של לברון לטוב ולרע אבל לדעתי הוא אחרון התפיסה של הסופרסטאר הכל יכול.גולדן סטייט למרות כל הכוכבים שלה נתפסת כ-קבוצה ולא כאוסף כוכבים ואנשים אוהבים את גולדן סטייט כקבוצה(כמובן שגם הסטארים תורמים למאמץ).
    במילים אחרות אם ניקח את מבחן של אוהד ההייפ.זה שאוהב ספורט אבל לא חולה על הNBA ובטח לא קם בלילה.לדעתי ההייפ הקודם שגרם לאותו אוהד לקום היה לצפות ולראות במייקל ג'ורדן והנה חלפו להם עשרים שנה והיום אותו אוהד קם לראות את גולדן סטייט.הוא פחות שולט במי זה קרי או דוראנט ובטח לא מכיר את תומפסון או גרין.הוא יודע שיש ק-ב-ו-צ-ה שהיא משהו מיוחד וששווה לקוםבשבילה בלילה

    1. אוהדי ההייפ לא היו קמים אם לא היו כוכבים גדולים בקבוצה הזו.
      תלך לבדוק מה היה הרייטינג של הסדרה של סן אנטוניו מול דטרויט.

      1. לא ירדת לסוף דעתי.ברור שהכוכבים הגדולים הם אלה שיוצרים את המצב הזה אבל הנקודה שלי היא שאם בשנות ה-90 אנשים קמו (בארץ לצורך העניין) בשביל לראות את מייקל לא את שיקגו אלא את מייקל הרי שעכשיו אנשים קמים לראות את גולדן סטייט כי הם שמעו שיש שם משהו מיוחד כפי ששמעו שמייקל הוא מיוחד.
        התהליך שלדעתי נראה בשנים הבאות זה שובם של הקבוצות אמנם הם יהיו סופרטים אבל הדיבור יהיה של קבוצות.למשל
        ראית אתמול את המשחק ה7 בין פיניקס ללייקרס ולא ראית אתמול את בוקר ואינגרם

        1. אני לא יכול לדעת מה באמת הלך הרוח,
          אבל מספיק לקרוא את התגובות באתר בשביל לזהות שקרי ודוראנט הם מוקדי העניין.
          זה לא סתם שקרי מוכר יותר מרצ'נדייס מכל שחקן אחר.

          זה ה-NBA. כדורסל של כוכבים.

          ב-2005, כאשר הספרס והפיסטונס שיחקו, זו הייתה סדרה נהדרת, עם 2 קבוצות יוצאות מן הכלל.
          זה לא הספיק בשביל ליצור רייטינג.

          לברון נגד קרי ודוראנט?
          זו הסיבה האמתית לרייטינג.

          1. תראה בשבילי המדד זה חברים שלי.כאשר הם אומרים לי שמע קמתי בלילה וראיתי את גולדן סטייט,בואנה הם משחקים מדהים,קרי ודוראנט הזה הם לא מהעולם הזה.(תגובה אמיתית אחד לאחד מחבר היום בבוקר).
            מה אני רוצה להדגיש זה שקודם כל הוא אמר לי על גולדן סטייט ורק אחר כך על קרי ודוראנט.בתקופה של מייקל זה ממש לא היה ככה.אז קודם כל אמרו לי בואנה ראיתי את מייקל בלילה הוא היה לא יאמן.
            לגבי התגובות באתר אז לא זאת הכוונה שלי כי מן הסתם כל מי שנכנס פה לאתר מבין קצת יותר מאוהד ההייפ.
            להרגשתי ויכול להיות שאני טועה מוקד הכוח עובר לקבוצות שאמנם יהיו מורכבות מסופרסטארים אבל קודם כל ידברו על הקבוצות ואז על הכוכבים שלהם ולא הפוך.

          2. בינינו –
            אני מקווה שאתה צודק.
            זה לא סתם ש-2 הקבוצות שהכי אהבתי היו הסאנס של נאש, והקינגס של וובר ודיבאץ'.

          3. מהתגובות שלכם אז אני יבהיר אני לא מדבר על קבוצתיות או שמשחק קבוצתי זה מה שיתפוס,אני יותר מדבר על הפרנצ'ייז שיתפוס את המרכז ולא השחקן האינדבדואלי.אמנם אני מניח שכל פרנצ'ייז כזה יהיה מורכב כנראה מלפחות 3 סופרסטארים אבל עיקר הדיבור יהיה על הפרנצ'ייז ולא על הסופרסטארים.
            כמובן עד שיבוא מייקל הבא ואז הכל יחזור

          4. לי אין חברים אז אין את הבעיה הזו.
            בכל מקרה אני חשוב שהדברים הולכים ביחד אבל לדעתי זה מתחיל מהכוכבים ולא מהקבוצות. אנשים מתחברים יותר ליחידים אפילו כשמודבר בספורט קבוצתי.

        2. יניב, אנשים קמו לראות את מייקל כי מייקל היה רק אחד. רק להסתכל על פניו היה שווה לקום באמצע הלילה. הוא היה תופעה אחת ויחידה בהסטוריה, שכמעט אין סכוי שתחזור.

    2. ועדיין הספרס של גמר 2014 לטעמי שיחקו את הכדורסל המושלם ביותר שראיתי.
      גולדן סטייט האלה די קרובים לשלמות בזכות כמות הכישרון היחידני, לא בגלל הקבוצתיות (שגם לא חסרה בזכות קר הפנומן).

      1. מסכים. אני גם חושב שדוראנט הוסיף כישרון מטורף ומימד הגנתי אבל גרע מהיופי של המשחק. שנתיים קודמות שיחקו יותר יפה לדעתי.

  21. יש פה כמה שכותבים שחבל להם על לברון, מרחמים על המסכן אפילו. על אותו אחד שתכנן עוד באולימפיאדת 2008 על פרוייקט הדגל שלו- איחוד עם שאר חבריו הסופרסטארים ליצירת סופר טים שתשמיד את הליגה. חתם ל3 שנים במקום ל5, ובהזדמנות הראשונה שהייתה לו ברח והתאחד עם מי שהיו אז 2 מהטופ 10 של הליגה. ואיך הוא היה בטוח בעצמו- עשה תוכנית בטלוויזיה בשידור חי לאן יילך, ואז שחרר הצהרות של "לא אחת ולא שתיים ולא שלוש" "אחרי שנשחק אחד נגד השני באימונים הכל יהיה פשוט במשחקים". ובשנייה שהרגיש שהסופר טים כבר לא ממש סופר טים וחבריו מזדקנים זרק אותם לעזאזל והלך והתחבר לכוכבים העולים בתירוץ של חזרה הביתה. אז שיאכל את הדייסה שבישל בזמנו וישלם על חטא ההיבריס שלו לשארית הקריירה שלו, ועדיף בכמה שיותר סוויפים.

    1. שני הייטרים מהזן הנחות ביותר , ועוד מי אחד שלפני שהסדרה הצהיר בשחצנות שהסדרה תסתיים בסוויפ ובמידה וגולדן סטייט היו מפסידים היה נעלם והשני שרק שנה שעברה הצהיר שהוא לא סובל את גולדן סטייט וקליבלנד, אבל עלה על העגלה של גולדן סטייט ברגע שדוראנט שחקנו האהוב הצטרף אז אל תטיפו מוסר לאנשים אחרים.
      דרך אגב לא משנה מה יקרה לברון ייזכר מהשחקנים הגדולים בתולדות המש' גם אם שני הייטרים לא אוהבים אותו.

  22. מנחם – יותר מדי כתרים לכדורסל ״המזרחי״ הקשוח והאצילי. קרי פחות האסל מקיירי ? גרין פחות האסל מלאב ? קליי פחות האסל מסמית׳ ?
    צא מזה.
    הכדורסל במזרח זה יורוליג כבר עשר שנים והערב ראינו עד כמה. תצוגת שיא של קבוצה שמחצה את המזרח – לא הספיקה אפילו לניצחון אחד של כבוד בבית מול נציגת המערב.
    קיירי גדול אבל הוא שוק ומשחק רק בצד אחד של המגרש. אני מת על לאב אבל הביאו אותו בשביל שייתן נקודות ולא בשביל לחטוף כדורים. סמית׳ שומפארט, ג׳פרסון והשאר הם שחקני יורוליג (היום). דרון מתאים להפועל חולון.
    ג״ס יותר אמיצים, יותר נחושים, יותר קשוחים ויותר גאים. אה, כן, הם גם יותר מוכשרים.
    בלי קשר לכלום – לברון ענק, היה הגדול בדורו, אבל סוויפ אכן יהיה כתם לא קטן על המורשת המפוארת (שתהיה קצת פחות מפוארת).

      1. הסתכלות על אליפויות היא שגויה, כשמדברים על חולשת המזרח לא מדברים (לפחות הרוב) על המובילות במזרח (נניח מקום 1-3) אלא על 4-8

        1. אין עוררין על זה שהמזרח חלש יותר בשנים האחרונות.
          אבל בניגוד למה שחושבים, הפערים לא עד כדי כך גדולים.
          ההבדל המהותי הוא שבמזרח יש רק קונטנדרית אחת, ובמערב 2.
          תנטרל את התוצאות של 3 קבוצות אלו, ותגלה שתוצאות שאר קבוצות המערב מול שאר קבוצות המזרח הן בשוויון.

          אם נתבונן על הליגה מאז שלברון הצטרף לליגה (למרות שדדי משום מה בוחר לזלזל בהתבוננות שכזו),
          נגלה שלפני שלברון עבר למיאמי, למעשה, היה שוויון בין הקונפרנסים. זה בלט בתוצאות הסדרות, ובחלקות האליפויות.
          (דטרויט, בוסטון, מיאמי, פעמיים הספרס, ופעמיים הלייקרס).

          השוויון בין הקונפרנסים נמשך עד 2012 –
          התפרקות הסלטיקס, ופציעתו של רוז (מה שהשאיר את מיאמי קונטנדרית יחידה).
          מאז 2013, המערב אכן חזק יותר.
          אבל כל מי ששבוי בתאוריות ה-"בחר לשחק בקונפרנס החלש" פשוט לא זוכר/לא מכיר/מתעלם במודע ממצב הליגה ב-2010.

      1. למה רק קשיחות ? בוא נשווה – דוראנט מול לברון ? קרי מול קיירי ? יש שיגידו כך ויש שיגידו אחרת. נמשיך – קליי מול סמית׳ : יתרון לא גדול לקליי; גרין מול לאב ? אני אישית מעדיף את לאב (איכותית וגם כוח). סנטרים ? זאזא טוב מתומפסון ? בפועל כן, אבל מי אשם בכך ? אולי המאמנים או החברים ?
        ספסלים – שוב – אפשר להתווכח. שומפארט, קורבר, ג׳פרסון, פריי, די וויל (איך הוא נהיה כל כך גרוע ? בדאלאס הדנה הוא היה טוב) – מול איגי, מקגי, מקאו (ילד), קלארק (קטן)ווסט קשישא ושון (קצת עייף). במשחק ללא החמישיות – מי מנצח ?
        קליבלנד היו אמורים לתת פייט קצת יותר ראוי – מבחינה איכותית – לא פילוסופית.

  23. תודה מנחם.
    איזה משחק!!!!
    חבל שהסדרה לא התחילה ככה.
    כולם פה כ"כ עסוקים בלמי יש יותר גדול במקום להינות מכדורסל ברמה שספק אם ראינו בעבר. כמשחק קבוצתי זה אולי ההתמודדות של 2 הקבוצות הכי טובות ששיחקו אחת מול השנייה. ג"ס מדהימים! השלישיה של קליבלנד לא פחות והיום גם המסייעים היו במשחק.
    לברון ענק! דוראנט עצום! קליי מדהים! סטף מהפנט! גם קיירי!
    די לקשקש, עכברים. תהנו מהגבינה!!!

  24. תודה וברכות לג"ס ואוהדיה על אליפות ראויה!
    רק בקשה – אם אפשר להפסיק עם מטאפורת ה"חתיכה החסרה בפאזל" בהקשרי דוראנט וג"ס. היא מקטינה את כל המעורבים ומעוותת את המציאות.

  25. קליבלנד נחנקה בשתי הדקות האחרונות.
    רשמתי אתמול שלברון הוא צ'וקר וצדקתי.
    זאת לא הפעם הראשונה….
    גולדן ,לצערי, פשוט יותר מדי טובים.
    דוראנט שחקן גדול אבל ספורטאי קטן….אם היה נשאר ב-OKC יכול היה לקחת אליפות איתם השנה !!!!!

    1. לא צ'וקר ולא נעליים הוא משכמות ענקית של דק' מה לעשות שהוא מגיע גמור לסופי משחקים (אל תרשום שינוח יותר לקליבלנד אין את הפריבלגיה הזו וראו את זה במש' הזה).

    2. לא הייתי מכנה את לברון צ'וקר, אבל אמש שתי שגיאות שלו בדקה וחצי האחרונות היו גורם חשוב להפסד, ביחוד כף הרגל על קו החוץ, והמרחק הגדול שנתן לדוראנט בשלשה, וכן הניתור המאוחר. דוראנט קלע את השלשה נגד לברון.

  26. דעתי על המשחק: לכל ארכו שאלתי את עצמי "איפה דוראנט?" הוא הרגיש בלתי מורגש. 16 נקודות במחצית הראשונה, כלום ברבע השלישי… הוא אפילו נראה נרפה ועייף, ובהחלט לא בשום קילינג זון כמתבקש מהמעמד.

    עזבו אתכם מהשלשה המופלאה – מבט על הסטט' שלו מראה כמה הוא גדול וכמה הקבוצה גדולה. בא מפוקס לגמרי, לחלוטין לא ניסה לקחת על עצמו את המשחק בשום רגע, התאים עצמו למכונה. זה רק עושה את הניצחון למתוק יותר ומחמיא לו.

    אז כבר אין לנו סדרה והקאבס לא יהיו הראשונים לחזור מקבר ה-3:0. לפיכך אני מקוhttp://www.hoops.co.il/wp-content/themes/busybee/images/img_leave_comment.gifוה לסוויפ שישים את ג"ס במקומה ההיסטורי הראוי – היחידה שעשתה 16:0 בלתי נתפס בפלייאוף.

  27. נתון משעשע –
    מצד אחד, במשחקי פיינלס בהם לברון נמצא מרחק הפסד מהדחה, הנתונים שלו הם 31.8 נק', 10.6 רב', 8.2 אס' (מאזן 5 – 4).
    מהצד השני, גולדן סטייט ישמחו אם אלו יהיו נתוניו במשחק הקרוב…
    (בפיינלס השנה נתוניו של לברון הם 32 נק', 12.3 רב', 10.3 אס')

    1. לא רוצה לחשוב מה היו עושים לראסל ווסטברוק עם ממוצע טריפל דאבל ופיגור 0:3 בסדרה.
      יש חוסר שוויון ביחס ששניהם מקבלים – חלקו בצדק (לברון השיג ברבה יותר), וחלקו נובע ממקומות אחרים (הערצה עיוורת, צביעות).
      בפועל – הרבע הטוב ביותר של הפרשים היה החלש ביותר של לברון (השלישי). לו הוא היה הולך צעד אחורה – כפי שציפיתי ממנו לעשות בתחילת השנה – ומעביר את המושכות לידיים של קיירי ולאב – המצב של קליבלנד היה טוב יותר. האגו לא נתן לו, הוא השתכר מהסופקלטיבים שהורעפו עליו מעל כל עץ רענן ובלי משים השתלט על החברים שלו. אפשר להגיד שלברון עשה להם "ראסל".

      1. למרות תיעובי אליו (שנרכש בשנות הרברבנות) אני לא מסכים לנקודה הזו. מה זאת אומרת "לקחת צעד אחורה"? הוא כדורסלן מעולה, בשיא כושרו, ועושה את הכי טוב שלו. איך אפשר להתלונן על זה?
        אף אחד לא הפריע לקיירי לקחת מושכות. בשביל זה הוא רכז. אם היה מנפק יותר ערבים כמו אתמול בלילה – היה מרוויח את זה ביושר.

      2. אני לא מסכים אתך.

        ברבע השלישי, וב-2 הדקות האחרונות –
        אז ראו את ההבדל בין 2 השחקנים.

        בתחילת הרבע השלישי,לברון ניסה פעם אחר פעם להכניס את לאב למשחק.
        לאב עדיין לא היה מדהים במשחק, אבל הוא נלחם, וניסה להיות אפקטיבי.
        אני חושב שהעובדה שהקבוצה לא הפסיקה להאמין בו הייתה הסיבה.
        וב-2 הדקות האחרונות,
        לברון המשיך לשחק את הכדורסל "שלו", ומצא פעם את ג'יי אר, ופעם את קורבר, פנויים לזריקה ל-3. הכדור לא נכנס.

        וזה הבדל תהומי בין ה-2 השנה. אני חושב שהסיבה המרכזית להבדל זה ניסיון.
        יש לי תחושה שבעונה הקרובה נראה ווסטברוק משודרג.

        (ואני בכלל לא נכנס לנושא האחוזים מהשדה, ובחירת הזריקות. שמיים וארץ)

      3. קפטן וגיא – לא הבנתם אותי. לא ציפיתי שלברון "יכניס" אף אחד למשחק. זה מה שראסל כביכול עושה עם כל האסיסטים שלו – זה לא מכבד אף אחד מלבד את "המכניס".
        ציפיתי שלברון יעזוב את הכדור בהתקפה, ינוח ויסתכל על החברים, ישחק פחות דקות, ויהיה פחות מנהיג. ממש כך.
        כמו שדוראנט וקרי עושים.
        לאב לא צריך "שיכניסו" אותו. הוא צריך "להיכנס" לבד, כמו במינסוטה.
        תבינו – אפשר למסור עשרה אסיסטים ולהיות אגואיסט.
        וקפטן – לברון לא בשיא שלו, תראה את המאזן שלו מול המערב השנה, והמאזן בליגה בכלל (הוא אפילו אחרי יוסטון ?!) – רחוק מהשיא שלו.
        "השיא שלו" היה בפלייאוף כשהוא טיאטא את חובנטוד בדלונה, אריס סלוניקי וסקאבוליני פזארו.
        סליחה…
        במקומותנו נהוג לקרוא לזה "המזרח הקשוח"

        1. יש נתונים פשוטים שבודקים את זה –

          ה-USG% שלו נמוך מזה של ווסטברוק (40.8%), הארדן (34.1%), ואפילו מזה של קאוויי (31.2%).
          בעצם ה-USG% של לברון (29.7%) נמוך אפילו מזה של קיירי (30.2%).

          למעשה, ה-USG% של לברון דומה מאוד לזה של קרי (29.2%)

          ואני לא חושב שיש מישהו שחושב שקרי לא מערב מספיק את חבריו לקבוצה.

          1. לא הכל סטטיסטיקה. ברור שלברון עולה על ראסל בתחומים חשובים -דבר שמקנה לו יתרון עליו כשחקן שלם. הזכרת חלק מזה – קבלת החלטות, בחירת זריקות, אחוזים. אין ויכוח על כך. ראסל רחוק ממנו.
            עם זאת, תאר לך את ראסל במקומו בסדרה כגון זו, עם TD ממוצע ופיגור 3:0. היו טוחנים אותו.
            המשותף לשניהם זה אגו בגודל לא טבעי שגורם להם להשתלט ולהצמית את חבריהם לקבוצה. במיאמי, לברון לא העז לעשות זאת לווייד – גם חבר, וגם אישיות חזקה מדי בשביל להשתלט עליה – ולכן ראינו תוצאות גם בעונה הרגילה, וגם בפלייאוף. במיאמי היה גם את ריילי – עוד אגו גדול ומאזן.
            בקליבלנד אין בלמים – כמו באוק' סיטי ללא דוראנט – ואז מפלצת-האגו משתחררת ומכלה כל חלקה טובה. הדוגמה הכי טובה הייתה אתמול : קליי – שעבר פלייאוף נוראי – פרח וזרח בעוד לאב – שהיה מעולה עד כה – הפך לדניס רודמן וקיירי – למרות ששרף את הרשתות – נראה מבוהל ואומלל.
            שניהם מתפללים כל לילה שלברון יעבור הלאה, שייקח את הכישרון שלו למקום אחר. אני שם כסף על זה.

          2. רק שהכדור לא עובר דרכו כל הזמן –
            הכדור עובר דרך קיירי לא פחות.
            ולאב?
            שחקן פנים/שוטר הוא צריך מנהל משחק שיכניס לו כדורים לצבע, או שיימצא אותו כשהוא פנוי לזריקה.

          3. דה שוט, אנחנו נאלץ שלא להסכים.
            לאב השנה נתן עונה נהדרת (למרות פציעה לא קלה),
            וגם ב-2 המשחקים הראשונים בפיינלס, הוא דווקא הגיע לסדרה.
            והלילה, גם כאשר לא פגע, המשיכו לחפש אותו.

        2. השיא שלו (בלי מרכאות) הוא דווקא בפיינלס.
          טריפל דאבל של 32 נק', 12.3 רב', 10.3 אסיסטים, ואחוזים נהדרים מהשדה,
          זו ללא ספק תצוגה מרשימה.

          רק שממול יש את גולדן סטייט שמוכיחים שהם קבוצה נפלאה.
          דוראנט, קרי, וקליי. כולם משחקים כדורסל מדהים.

          יש רק אלופה אחת.
          אני לא רואה פחיתות כבוד בלהפסיד לקבוצה כמו גולדן סטייט.

          1. דה שוט, קווין לאב כן צריך שיכניסו אותו למש' כי הוא לא שחקן שמייצר לעצמו הוא שחקן שצריך שייצרו בשבילו, מהשלברון עושה הרבה יותר טוב מקיירי ונניח לברון היה נח יותר והיה נגמר בבלואו אאוט נוסף גם היית רושם שלברון צריך לשחרר הרי לברון מחזיק הרבה פחות בכדור מכריח פחות זריוקות ובגלל זה גם קולע באחוזים הרבה יותר מראסל לדוגמא אתה ממש לא יכול להשוות את הדרך שלברון משחק לדרך שראסל משחק.

          2. לאב אכן צריך שיעבדו בשבילו, ובדרך כלל זה מה שעושים בהתחלות של משחקים.
            מה לעשות שהפעם ההוראה היתה להכניס את ג'יי אר למשחק, והכדורים שהלכו אליו בהתחלה באו על חשבון לאב.

          3. לאב צריך שיכניסו לו כדורים לצבע, או לקבל מסירה לקליעה מבחוץ. כאשר הוא צריך ליצור לעצמו מצב, הוא הרבה פחות טוב.

            אז במינסוטה זה היה רוביו שהכניס לו את הכדורים.

            אבל בשום שלב של הקריירה שלו הוא לא שיחק ברמה גבוהה יותר מאשר בפלייאוף השנה –
            ה-55% אפקטיבי שלו זה האחוז הגבוה בקריירה שלו.
            (שלא לדבר על השיפור האדיר בהגנה שלו)

            אז אולי זה לא נכון שלברון הרג אותו…

          4. דה שוט, לברון לא הרג כי בסך הכל הוא הרבה יותר אפקטיבי כשמייצרים בשבילו מאשר כשהוא צריך לייצר לעצמו , בגלל זה הוא מביא פלייאוף יחסית טוב השנה כי עובדים יותר בשבילו על זריקות נוחות יותר וכמו שגיא כתב האחוזים שלו השנה בפלייאוף מוכיחים שלברון ממש לא הורג אותו וכמו שאני זוכר נכון הוא עשה מס' טובים יותר במינסוטה אבל לא השיג כלום בקליבלנד הוא לקח אליפות אם תשאל אותו אם ההחלטה לשחק בקליבלנד היא טעות או לא זה ברור מה הוא יענה.

        3. ועדיין אין בינינו הסכמה 😉

          זה בדיוק מה ששחקן במעמדו ובקליבר שלו צריך לעשות – להנהיג ולעשות כל מה שאפשר כדי לנצח. כל עוד הוא לא כופה עצמו על המשחק, וזה לא היה. אם היה פועל לפי עצתך הקאבס היו הרבה יותר גרועים והוא היה יוצא הכי עלוב בעולם. גם היה אוכל את הדגים הסרוחים, גם מקבל מכות וגם מגורש מהעיר.

          "בשיא כושרו" התכוונתי מבחינה מנטלית. אולי בחישובי הסטט' היו לו עונות יותר טובות, אבל כשחקן כדורסל הוא המשיך להשתפר.

          1. מנהיג יותר מדי דומיננטי – כמו לברון וראסל – לא בהכרח כופה את עצמו על המשחק. יותר גרוע – הוא כופה את אישיותו ומנהיגותו על חבריו.
            אף אחד לא רוצה לשחק עם אחד כזה – ראה מסיבת העיתונאים של ראסל עם אדאמס או את החיבוק המלו-דרמטי-לא-קושור-לכלום של לאב ללברון עם הבאזר של משחק 7 אשתקד.

  28. לברון אוהב (כמו כל סופר סטאר על) להיכנס למשחק לאט, להכניס את כל החברים למשחק, ואז במאני טיים לקחת את המשחק עליו.
    בשני המשחקים הראשונים זה לא עבד, לכן במשחק הזה הוא היה סופר אגרסיבי מהרגע הראשון, וכך במחצית השנייה, ובעיקר בסוף המשחק, לא נשאר לו אנרגיות לכניסות אגרסיביות לסל (האמת שגם במשחק 2 זה היה קצת ככה).

    ובצד השני, גולדן סטייט מאוד הרשימה אותי. אם זה ההתעקשות החכמה על קליי במשחק השני שהכניסה אותו לסדרה, וככה לא נופל יותר מדי על סטף ודוראנט, ואם זה סטף שלוקח צעד אחורה (לדעתי זריקה ראשונה שלו הייתה 2 דק לסוף הרבע הראשון!), ונותן לקליי ולדוראנט להיות אגרסיביים בהתקפה, אבל כשצריך הוא עדיין קולע זריקות מדהימות, בלי לקחת הרבה על עצמו! זה לא פחות ממדהים!

    בחצי השני אמרתי לעצמי, שאם את זה קליבלנד לא לוקחים, הם כבר לא ינצחו אף משחק מולם השנה (לא שזה קשה ב 3-0..)

    1. ב-2 הדקות האחרונות, פעמיים לברון ניצל את העובדה שההגנה התרכזה בו בשביל למצוא פעם את ג'יי אר, ופעם את קורבר, פנויים לחלוטין לניסיון לשלשה.
      ב-2 המקרים לא היה סל.
      אני חושב שקבלת ההחלטות הייתה נכונה,
      אבל הלילה הכדור מאן להיכנס.
      ככה זה כדורסל.

    2. כבר כתבתי זאת: לברון נתן את הכדור בסוף לאחרים (כפי שנגד דאלאס הוא נתן בסוף הכל לדוויין ווייד לנצח או להפסיד). מייקל עשה זאת רק פעמיים בחייו, פעם לג'ון פקסון ופעם לסטיב קאר. אצל לברון זה די אופייני שברגעי אמת הוא מחפש אחרים.

  29. הסיכום שלי למשחק: לא קמתי, לא ראיתי, משחק שהתוצאה בו ידועה מראש.
    ממש מתחשק לי שאיזה כתב (אולי של hoops?) ישאל את דוראנט אחרי האליפות: איך זה מרגיש להביא אליפות לקבוצה שהביסה אותך בשנה שעברה?

  30. הניצחונות של ג"ס קצת מזכירים לי את הניצחונות של הנבחרת האמריקאית. לא משנה כמה הקבוצה השניה טובה, בסוף הם נופלים מהרגליים.

      1. יום לפני שהתחיל הגמר כתבתי מאמר שלם על כך שבתחילת העונה הימרתי על הקאבס, אבל במשך העונה הכל השתנה, וכתבתי בברור שאני הולך עם הווריורס 4-0 או 4-1. כתבתי גם שהלכתי להצביע עבור טראמפ, וברגע האחרון הבנתי שהוא חולה והצבעתי עבור הילארי.

        גם חמור (אולי פרד?) כמו ISH לא משנה דעתו

  31. כמה הערות לנושאים שדובר עליהם כאן :
    1. לברון . אין ספק שהוא השחקן הגדול בדורו . אבל האופי שלו , השחצנות והשדר שהוא נותן לכל מי שסביבו שהוא המרכז והם משרתיו , התנקמו בו בעבר ומתנקמים בו שוב . האשימו אותי כאן לא פעם שאני "לברון הייטר" . אני לא אוהב את המילה שונא , כי אני לא שונא אף פעם אישית. אפילו יש ללברון נקודות זכות אצלי על תרומות לקהילה ועל כך שיצא נגד טראמפ . אבל ככדורסלן אני בהחלט מתעב אותו. וזה מאותה סיבה שאני מתעב טיפוסים שחצנים , כוחניים ומניפולטיבים באשר הם . אלה יכולים להיות פוליטיקאים ( ארדואן , טראמפ וגם נהנתניהו ) , ספורטאים ( רונאלדו) או מכל תחום אחר
    ( למשל המנהל הדוחה של ביה"ח הדסה ומלחמתו ברופאים ) .
    2. הסדרה הולכת לסוויפ . בבראקט הימרתי על 4:1 לדאבס , כי חשבתי שקליבלנד תצליח לקחת את הראשון מהשניים בבית. שמחתי לטעות . לקחת את השני הסיכויים שלהם נמוכים מאוד . לדעתי הם נשברו מנטלית .
    3. דוראנט מברך עצמו כל בוקר על שהתעלם מהביקורת ובחר להגיע למפרץ . והוא ישמח לוותר על כמה מיליונים פעוטים כדי להשאיר את רוב הצוות המסייע גם לשנה הבאה.
    4. אני שמח עבור דוראנט , אבל לא פחות עבור ווסט, זאזא וג'באל , כולם וטרנים שאם לא היו מגיעים למפרץ לא היו זוכים להיות אלופים. אני מקווה שג'באל ישים את הטבעת על האצבע האמצעית ויגיד לשאקיל שהוא שמח לענוד אותה ( חיקוי לאנדרו בוגוט אחרי שדוק ריברס פתח את הפה אחר האליפות לפני שנתיים ).

  32. משחק מרהיב במרבית המחצית הראשונה של קליי וקרי, לא נתנו לקאבס לברוח אפילו לשניה.. שיא שלשות לפליאןף לרבע…
    במחצית השנייה הייתה הופעת יחיד של אירוינג.. באמת פנומן מול יער של ידיים יודע תמיד לסובב את הכדור נכון עם הלוח… מדהים! וגם מזל לא מזיק… רק אני שמתי לב במחצית השנייה כמה כדורים של גולדן הסתובבו על החישוק ויצאו וכמה של קיירי נכנסו? לא מזיק קצת מזל בחיים.
    בכל מקרה דוראנט שהיה טוב אבל רגיל התעלה בדקות האחרונות ויחד עם הידוק ההגנה ("עצירות") שזה ההתמחות של גולדן הביאו לניצחון יפה ומוצדק.

  33. בשביל זה החתימו את דוראנט, היכולת של 2.10 ליצור מכדרור בזריקה עם שחרור גבוה ומהיר (עם כל הכבוד לקארי גם הוא לא יכול בגלל הגובה).

    דוראנט פשוט זורק מעל השומר שלו, גם עם זה לברון, ושמחברים את זה ליכולת קליעה של קלעי ברמה הגבוה ביותר מקבלים מפלצת.

  34. א. המילה לברון וסוויפ מוכרת לי מאיפשהו. אה כן, מ- 2007.

    ב. איזו סמליות שהגמר הראשון והאחרון של לברון נגמרו בסוויפ. סתאם, הוא עוד יהיה בכמה גמרים (שייגמרו בסוויפ?)

    ג. אני עדיין מסרב להאמין שהקאבס יפסידו במשחק 4. לא האמנתי לגבי משחק 3. חשבתי שהלוחמים יחזרו כמו בשנה שעברה עם 3-1.
    אתם יודעים מה, אני עדיין חושב כך.

    ד. אבל אם בכל זאת. הלוחמים גומרים את העונה הזאת עם 4 סוויפים, אני מבקש את זכויות היוצרים על המותג: "הפו פייטרס"

    ה. ואשר לבעייה היהודית:
    הספרס רחוקים הרבה יותר מקאווי ופארקר/ כריס פול מלהתאזן מול הלוחמים. הפערים כרגע הם גדולים הרבה יותר. עם הרכב בריא, אולי זה היה נגמר 4-1 או 4-2. הלוחמים מפחידים מאד ואפילו לא באמת התחילו להזיע.
    בשביל לבנות קבוצה שתיקח את אליפות המערב בשנים הקרובות, צריך להתחיל לבנות את הספרס מחדש.

    1. סלטיקס ? לייקרס ?
      הראשונים אולי – אבל קודם כל יצטרכו להיות אלופי המזרח . והם יצטרכו להתחזק משמעותית . בחירה ראשונה בדראפט רחוקה מלהספיק.
      השניים – אפילו לא בכיוון .

  35. הדבר הכי עצוב בסדרה הזו הוא שדוראנט יקבל את הmvp.
    השחקן שחירב במו ידיו את הליגה לכמה שנים הקרובות לפחות אם לא לנצח…
    תארו לעצמכם מה הייתם עושים אילו הייתם בנעליים של היוורד/פול ג'ורג'/כריס פול וכוכבי ענק אחרים או אפילו בנעליו של מילסאפ
    נכון להיום יש קבוצת כוכבי על שאף אחת חוץ מהקאבס לא מגרדת אותם (סאן אנטוניו ביום טוב בחסות פופ אולי גם)
    האם הייתם חותמים הארכת חוזה ביוטה (היוורד)
    האם הייתם חותמים על הארכת חוזה באינדיאנה (ג'ורג')
    או שהייתם חותמים בקאבס או בקבוצת כוכבים אחרת?

    ענו בעצמכם בכנות בהנחה שהייתם שחקני כדורסל מקצוענים שרוצים להיות גם אלופים בקריירה שלהם ולא בתור שחקני משנה בגיל 37 (ג'ייסון קיד של דאלאס)

    מה שקורה עכשיו זה שבהנחה ואתם באמת רוצים להיות תחרותיים ולהיות בעליי סיכוי לנצח אתם חותמים בקבוצת כוכבים כלשהי ויוצרים סופר-טים שתוכל להוות תחרות לזו מהמפרץ..

    ואם נעשה את החשבון ההגיוני אנחנו צפויים תוך שנה שנתיים לחזות בליגה שתחזיק ב4-5 סופר-טימז שמהוות קונטדנדריות לתואר (במקרה הטוב 4-5 ולא 2-3 כאלה) וב25 קבוצות שמתחרות בנייהן מי יותר טובה מקבוצת יורוליג…

    שורה תחתונה דוראנט חירב את הליגה וחתום על החורבן העתידי שלה באופן בלעדי (יחד עם לברון שיצר את הסופר-טים הראשון במיאמי ולאחר מכן בחזרה לקליבלנד כשהן שהטריו במיאמי מזדקן והעתיד בקאבס לאליפות ורוד יותר, אבל זה כבר לפעם אחרת)

    1. סופר טים כמו גולדן סטייט משמעותה להחזיק 4 שחקנים על חוזה מקסימום.
      א. זה לא פשוט ליצור את הסיטואציה שיש לקבוצה 4 שחקנים ששווים חוזה מקסימום.
      ב. רוב בעלי הקבוצות בכלל לא מוכנים לשלם את הכסף שתעלה קבוצה שכזו.

      (4 חוזי מקסימום זה יותר מתקרת השכר)

        1. שנייכם מאוד צודקים אבל יש לי תשובה לשנייכם
          גיא – אם אתה שחקן במעמד שתיארתי האם אתה לוקח בחשבון את העיניין הזה של לוותר על שכר כי אם לא כנראה שלא תראה טבעת בקריירה?
          מעבר לזה אם אתה בעלים של קבוצה שמתחרה על אליפות ואתה מבין את ההשלכות של לא לשלם את הקנסות האם אתה בכל זאת בוחר שלא לשלם קנסות ומבין שאליפות כנראה שלא תראה בקרוב? אני מכיר מעט מאוד בעלים בNBA ולכן לא יודע לענות על השאלה הזו אבל מההיכרות שלי עם קיובן לדוגמא אני בטוח שהוא ישלם כמה שצריך וידאג לבלבל את המוח על זה לכל העולם

          עידו – הכימיה של גס בהחלט משהו להתגאות בו אבל אני בטוח שיש עוד שחקנים עם מספיק שכל כדי להבין שצריך לעשות ויתורים בין אם בשכר ובים אם בROLE שלך על המגרש כדי לנצח כשאתה נמצא בסיטואציה כזו קח דוגמא את וויד, בוש, לאב, נוביצקי, דאנקן, פארקר, מאנו, איגודאלה, גאסול ועוד כוכבי ענק שעשו ויתורים גדולים על האגו כדי לנצח
          אתה בהחלט צודק שזה לא עניין של מה בכך אבל אני בהחלט מאמין שיש עוד שחקנים כאלה וכוכבים כאלה בליגה, נכון שלא בטוח שזה יצליח מבחינת הכימיה אבל כנראה שזה מה שנראה מצידם של הכוכבין

          1. ניקח את גולדן סטייט כדוגמה הכי זמינה למצב מתחת לתקרת השכר.
            (וקשה להאמין שהרבה קבוצות יצליחו לשחזר את החוזים של קרי וגרין)

            קרי מסיים העונה חוזה.
            הוא זכאי בעונה הקרובה ל-36 מיליון.
            זו קפיצה של 24 מיליון בהשוואה לחוזה הקודם.

            כך שבהתחשב בעובדה שדוראנט כנראה יחתום על חוזה חדש (בהנחה) –
            גולדן סטייט יעברו בשנה הבאה את תקרת השכר.
            זה אומר שגם אם קרי יבחר לתת הנחה לגולדן סטייט,
            אפילו בגובה של 10 מיליון,
            המשמעות היחידה תהיה על כמה משלם בעל הבית.
            בגלל שבכל מקרהגולדן סטייט תהיה מעל תקרת השכר.

            זה מקרה מייצג לקבוצה שמחזיקה כל כך הרבה חוזים יקרים. זה אפשרי, אבל גם אם השחקנים מוותרים על מיליונים, הקבוצה לא תצליח להשתמש באותם מיליונים בשביל להתחזק.

            ואני לא רואה איך שחקנים יסקימו לוותר על כסף רק בשביל לחסוך לבעל הבית.

            אין דוגמה טובה יותר מהת'אנדר. להם היו בקבוצה את דוראנט, ווסטברוק, הארדן, ואיבאקה.
            וזה הרכב צעיר שהגיע כל הדרך עד לפיינלס.
            אבל בעל הבית סרב להכניס את היד לכיס,
            ובמקום אימפריה, יש קבוצה עם עתיד לא ברור (ווסטברוק. יחתום מחדש?)

        1. יש עוד כמה שנים טובות עד שכל ה 4 יהיו זכאים לחוזי מקסימום במונחים של התקרה הנוכחית.

          ולקוב הוא בעלים עם כיסים עמוקים ונכונות לשלם.

  36. סופר טים שמופר טים ! זה הכל דוראנט ! בשנה שעברה, עם דיון ווייטרס בחמישיה הוא היה פסע מלהביס את ג״ס. השנה הוא מביס 4:0 קבוצה שבשנה שעברה ניצחה את ג״ס 3 פעמים רצוף – ועוד התחזקה !
    תפנימו – הוא כזה גדול !
    מנחם – בחיים לא היית לוקח את בירד לפניו. דוראנט יותר גבוה, יותר מהיר, שומר יותר טוב וקולע יותר טוב.
    לקשי ההבנה – תשאלו את עצמכם : מה ההבדל בין 4:3 2016 ל(כנראה) 4:0 2017 ?
    אלה אותן הקבוצות, עם שינוי משמעותי אחד.
    ד״א – אוק סיטי בריאה הגיעה בשש שנים לארבעה גמרים איזוריים ואחד כללי.

      1. היו עוברים אותם בכל מקרה. אין ל-ס״א כלים לעמוד בסדרה מול הלוחמים. גם קאוואי לא יכול לשמור על דוראנט – ראינו את זה לפני שנה.
        ד״א תאר לך הפוך – דוראנט וקאוואי מחליפים קבוצות – פתאום ס״א פייבוריטים. אתה לא חושב ?

    1. דה שוט – ראה קצת יותר מאוזנת לא תזיק לך .
      נכון – דוראנט מוסיף לנו הרבה אופציות , ויש לו הרבה מניות בריצה שלנו כל השנה ובוודאי בסדרת הגמר הזאת . אבל :
      1. עם דוראנט לא שיחקה בשנה שעברה חבורת נגרים . נוח לך להזכיר את וויטרס , היו איבקה שבינתיים עזב , אדאמס , וכמובן ווסטברוק.
      2. סטף היה לפני שנה מוגבל במשחק שלו בגלל הפציעות בסיבוב הראשון מול הרוקטס . הוא לא יכול היה לחזור כי חשש לרגל שלו .
      3. להזכירך , ג"ס היו קבוצת 73 : 9 לפני דוראנט, זכו בלעדיו באליפות אחת , ולולא צירוף נסיבות יוצא דופן היו זוכים בנוספת.
      4. כשדוראנט היה פצוע לקראת סוף העונה, האחרים בראשות סטף העלו הילוך ולאחר 3 משחקי התרגלות שטפו את הליגה , ואף הכניעו את הרוקטס והספרס בבק טו בק בחוץ .
      5. KD חוגג בסדרה הזאת והוא אכן שחקן גדול , אבל סדרת שחקנים בראשות סטף מאפשרים את זה בסגנון המשחק שלהם וגם בגלל התמקדות היריבות בהם . היום סטף תרם לא פחות מדוראנט שנעלם לפרקי זמן ארוכים , והחזיק את הלוחמים בתמונה. כנ"ל קליי בהגנה המצויינת שלו וביד החמה שחזרה אליו .

        1. זה אלי ? יותר מאשר הצעתי להוריד אותו לספסל , הצעתי שהוא וסטף יהיו על המגרש ככל שיותר אחד בלי השני . בסדרת הגמר טעיתי , כי בגלל הפיזיות של קליבלנד על סטף דוראנט נחוץ כדי לנצל את זה .

          1. אתה סתם מקשקש . כי ראשית , מה זה קשור למה שכתבתי לדה-שוט. ושנית , אני במצב מצויין בדיוק בתחזיות בשנה האחרונה. איזה שטויות לא נכתבו כאן בקשר ללוחמים ובכלל ? מקבץ חלקי :
            – דוראנט יפרק את הווריורס.
            – הקבוצה תתפרק כי השחקנים לא יסתדרו זה עם זה בגלל אגו .
            – אין משחק פנים והיעדרו של בוגוט יהיה קטלני .
            – הספסל נחלש ולא יוכל לעזור.
            – אין ללוחמים מאצ'אפ עם הספרס/ הג'אז/ הקליפרס/ הקאבאלירס , ומי יודע מי עוד.
            – ג"ס לא רק שלא תיקח אליפות – היא לא תהיה אלופת המערב.
            – המזרח עוצמתי והקבוצות יקשו על קליבלנד , עם סיכוי טוב לטורונטו/ בוסטון/וושינגטון להדיח את הלברונים .

            ועוד כהנה וכהנה פנינים . מעניין מה אמצא אם אעשה חיפוש על הכתיבה שלך .

          2. איך זה קשור? בקטע של ראיה מאוזנת בקןנטקסט של דוראנט.
            איכשהו זה נראה לי קצת קשור.
            אתה מוזמן לחפש דברים שאמרתי. זה די משעשע לקרוא דעות של עצמך מהעבר.

      1. +1
        תגובה טובה ה״א
        עקרונית – מסכים עם הכל.
        קצת ניסחפתי, מודה. אולי זה בגלל ההצגה של דוראנט בסוף – 10 נק׳ קטלניות בקלאץ׳ של העונה.
        אני לוקח צעד אחורה

  37. 1. קליבלנד החזירה לי הלילה את התקווה. כמו שב-2011 לברון הבין שהוא צריך עוד סופרסטארים אולי ב-2018 הוא יבין שהוא צריך מאמן. עם שיטה והכל…ואז כשלברון יוצא השחקנים לא מסתכלים אחד על השני מלאי סימני שאלה. אולי. פלוס 7 ב-46 דקות ו-מינוס 12 בשתי דקות זה כבר אימון ומנטאליות. ממש לא כישרון. חיפשתי משחק השנה שגם ארווינג וגם לברון לא שיחקו בו כלל. הגעתי למיאמי מול קליבלנד שנגמר בהפסד קטן בהארכה. דרון ווילאמס קלע 35 באחוזים מדהימים (ו-10 איבודים בקטנה) וקווין לאב נראה כמו כוכב. בכלל הם אומנם התקשו בהגנה אבל לשים על ההגנה של מיאמי 121 נקודות בלי לברון או קיירי מראה שיש שם לא מעט כישרון שלא מנוצל וגם לא תרגיל משחק ללא לברון כי לברון שיחק כל כך הרבה משחקים כל כך הרבה דקות (וכידוע קליבלנד כמעט לא התאמנו השנה). הלילה חלקו יצא החוצה. אבל אותם שחקנים שקרעו רשתות כל הפלייאוף קולעים אחוזים מזעזעים כשהם חופשיים. משהו לא דלוק אצלם מנטאלית. לפחות ג'יי אר התעורר קצת

    2. השלטון של גולדן סטייט יעורר ריאקציה שנה הבאה. היא תיראה בערך כך: מי שבסוף הדרך או בירידה, ולא יכול לחכות שנתיים שלוש – ישברו את הכלים ואו שיכנסו לבניה מחדש או שיכוונו למגה דיל שיביא את החבורה הבאה פנימה. אולי חבורת הבננה במהלך דו שנתי (כרמלו מצטרף לכריס פול ודווין וויד בקליפרס ולברון קופץ על הבננה להשלים את המהלך). אולי הלייקרס עושים מכירת חיסול תמורת סופר סטארים. אולי דווקא לבוסטון יש את החבילה הכי מפתה למשוך קדימה. סטטיות לא קורת בליגה הזאת. הנה רשימה חלקית של הילדים החופשיים של קיץ 2019:

    לברון, ווסטברוק, כרמלו, דיאנדרה ג'ורדן, למרקוס אולדרידג', פול ג'ורג', קליי תומפסון, ג'ון וול, קמבה ווקר

    הם מתווספים הקיץ ל-כריס פול, בלייק גורדון הייוורד וקאזינס

    הקליפרס לא בטוח שיחתימו את פול המזדקן ל-5 שנים ב-200+מיליון. הם מבינים שללא מהלך דראסטי הם לא קרובים. אם זה כך מה יקרה לג'ורדן ובלייק? האם לכרמלו ישאר משהו בטנק? האם קליי ישבע מאליפויות וירצה לצאת להרפתקאה הפוכה מדוראנט ולהוביל קבוצה?

  38. אתם יפים, התגובות מיניב (תומך בדעתו) דרך עגל דדי ג'ון דובי
    סמיילי קפטן ורבים רבים אחרים, הרשימה ארוכה..
    מנחם אחלה שיח יצרת
    האתר מופלא בזכותכם.
    🙂

  39. חברים, עוד כמה שנים, כשקיי די יהיה עם שלוש אליפויות ולברון יהיה בירידה, ידברו על דוראנט כשחקן הטוב בעולם. ואם תגיע ישוע היא תהיה מקוואי וכריס פול, ולא מלבורן והקאבס שאינם יעילים בכסף פר שחקנים. נקודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט