חם מהתנור: ראסל ווסטברוק ה-MVP ופורסמו הזוכים בפרסים האישיים / רועי ויינברג

הלילה היה טקס הפרסים של העונה הסדירה ב-NBA, ופורסמו שמות הזוכים. ללא כל הקדמות מיותרות, הנה הם:

MVP – ראסל ווסטברוק

ווסטברוק הפך השנה לשחקן השני בהיסטוריה שמסיים עונה עם ממוצע של טריפל-דאבל, כשהוא עם 31.6 נקודות, 10.7 ריבאונדים ו-10.4 אסיסטים למשחק לצד 1.6 חטיפות. הוא שבר את שיא כמות הטריפל-דאבלים לעונה בה ניצח 47 משחקים והגיע למקום השישי במערב. הוא השחקן השני מאוקלהומה סיטי אחרי קווין דוראנט שזוכה בתואר, לו היו מועמדים גם ג'יימס הארדן וקוואי לנארד.

הוא זכה ב-69 הצבעות למקום הראשון, הארדן ב-22 ולנארד ב-9. ווסטברוק, שזו זכייתו הראשונה בפרס, הפך לשחקן הראשון מאז מוזס מלון ב-1981 שמנצח פחות מ-50 משחקים וזוכה בתואר. היו לו 3 משחקים העונה של טריפל-דאבל עם 50 נקודות; יותר ממה שכל שחקן אחר עשה במהלך כל הקריירה. ראוי לציין שהוא הודח בסיבוב הראשון בפלייאוף, אבל הפרס מוענק על העונה הסדירה בלבד.

*

שחקן ההגנה של העונה – דריימונד גרין

גרין הוביל את ההגנה של גולדן סטייט עם 2 חטיפות ו-1.4 חסימות למשחק, כשהוא מוליך את הליגה בכמות החטיפות הממוצעת. הוא היחיד שנבחר פה אחד לחמישיית ההגנה הראשונה מבין כל המועמדים, וזו זכייתו הראשונה בפרס. גרין הוא השחקן הראשון אי פעם מגולדן סטייט שזוכה בתואר אחרי שסיים במקום השני בשנתיים האחרונות. הפלוס/מינוס ההגנתי שלו, מדד שנועד לבדוק היעילות ההגנתית של שחקן, היה הגבוה בליגה – 5.0+. במהלך העונה גרין הפך להיות הראשון בהיסטוריה שעושה טריפל-דאבל ללא כמות דו ספרתית של נקודות, והראשון שמסיים משחק עם 10 חטיפות ו-5 חסימות (באותו משחק). רודי גובר וקוואי לנארד היו מועמדים לפרס.

*

רוקי העונה – מלקולם ברוגדון

הרכז הפותח של הבאקס וחבר חמישיית הרוקיז הראשונה זכה בתואר רוקי העונה. עם 10.2 נקודות למשחק הוא קלע את הכמות הנמוכה ביותר של נקודות למשחק מכל הזוכים אי פעם. הוא השחקן שנבחר בבחירה הכי נמוכה מאז 1957/58, אז זכה וודי סאולדסברי שנבחר בבחירה ה-60, והשניים הם היחידים שלא נבחרו בסיבוב הראשון וזכו בתואר.

*

השחקן השישי של העונה – אריק גורדון

גורדון קלע 16.2 נקודות (40.6% מהשדה, 37.2% מהשלוש) למשחק במדי יוסטון כשהוא משחק קצת יותר מחצי שעה בערב. הוא קלע 206 שלשות כשחקן ספסל (246 סה"כ), ובכך שבר שיא – אף שחקן אחר לא קלע כמות כל כך גבוהה של שלשות כמחליף. הוא השחקן הראשון מיוסטון שזוכה בפרס אי פעם, והמועמדים הנוספים היו חברו לקבוצה לו וויליאמס ואנדרה איגודלה מגולדן סטייט.

*

מאמן העונה – מייק ד'אנטוני

ד'אנטוני, מאמן הרוקטס, הוביל את יוסטון לעלייה מהמקום השמיני לשלישי במערב כשהם מנצחים 55 משחקים (שיפור של 14 ניצחונות לעומת השנה שעברה) בעונתו הראשונה ביוסטון. זאת זכייתו השנייה בפרס יחד עם הזכייה בתור מאמן פניקס ב-2004/05, ובכך הוא הופך לבן אדם השמיני שזוכה בפרס לפחות פעמיים (יחד עם גרג פופוביץ', דון נלסון, פט ריילי, ג'ין שו, ביל פיטץ', יובי בראון וקוטון פיצמונס). פופוביץ' מסן אנטוניו ואריק ספולסטרה, מאמן מיאמי, היו מועמדים גם הם לפרס. ד'אנטוני הוא המאמן עם אחוז ההצלחה הנמוך ביותר שזכה מאז 2009/10.

*

השחקן המשתפר – יאניס אנטדקומפו

ה"גריק פריק" נתן עונה מרשימה עם 22.9 נקודות, 8.8 ריבאונדים, 5.4 אסיסטים, 1.9 חסימות, 1.6 חטיפות ו-35.6 דקות למשחק, כולם שיאי קריירה, ונבחר לאול-סטאר, לחמישיית הליגה השנייה ולחמישיית ההגנה השנייה. הוא השחקן השלישי מהבאקס שזוכה אי פעם, והשחקן החמישי בהיסטוריה שמוביל את הקבוצה שלו בכל המדדים הסטיסטיים כולל חטיפות וחסימות, מאז שהתחילו לספור אותן (1973/74). הוביל השנה את מילווקי לפלייאוף. גם רודי גובר וניקולה יוקיץ', מיוטה ודנבר, היו מועמדים לפרס.

*

פרסים נוספים:

מנג'ר העונה – בוב מאיירס (גולדן סטייט ווריורס). הבן אדם העשירי בהיסטוריה שזוכה בפרס יותר מפעם אחת.

ספורטאי העונה – קמבה ווקר (שרלוט הורנטס).

פרס טווימן סטוקס לחבר הקבוצה של העונה – דירק נוביצקי (דאלאס מאבריקס).

פרס מפעל חיים – ביל ראסל (בוסטון סלטיקס).

פרס התרומה לקהילה – איזייאה תומאס (בוסטון סלטיקס).

אסיסט העונה – המסירה של דריימונד גרין לסטפן קרי והמסירה של האחרון לקווין דוראנט (גולדן סטייט ווריורס).

המשחק הטוב ביותר של השנה – קליי תומפסון (גולדן סטייט) קולע 60 נקודות ב-3 רבעים מול אינדיאנה.

סל הניצחון של השנה – ראסל ווסטברוק (אוקלהומה סיטי) מול דנבר במשחק שמבטיח לו את הטריפל-דאבל ה-42 של העונה.

רגע הפלייאוף הטוב ביותר – קווין דוראנט (גולדן סטייט) קולע שלשה שמבטיחה את הניצחון במשחק השלישי בגמר.

פרס ה-Hustle – פטריק בברלי (יוסטון רוקטס), חבר חמישיית ההגנה הראשונה.

הטבעת השנה – ויקטור אולאדיפו (אוקלהומה סיטי ת'אנדר) נגד אטלנטה.

חסימת השנה – קוואי לנארד (סן אנטוניו ספרס) נגד יוסטון.

הסגנון הטוב ביותר – ראסל ווסטברוק (אוקלהומה סיטי ת'אנדר).

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 92 תגובות

  3. bobby

    27 יונ 2017 07:32:08

    תודה רועי.

    בלוק השנה של קוואי מהמשחק ההוא מול יוסטון הא? בתכליס גם בלוק הפלייאוף צריך ללכת לסן אנטוניו או ליתר דיוק לג׳ינובלי על הבלוק ההוא מול הארדן במשחק 5..

    בהחלט לא היה פשוט להיות אוהד של יוסטון ברגעים מסוימים לאורך העונה הזאת 😜

    לגבי הפרסים –
    סך הכל כולם סיכמו יפה למה מגיע לראס, ואף אחד לא באמת מערער על הבחירה.
    וכמובן שמגיע מאוד לגרין לזכות בשחקן ההגנה.

  4. מיקי

    27 יונ 2017 07:34:04

    אכתוב גם כאן:

    ממש חבל שראסל זכה – מסר שגוי לליגה, לרעמים, לפרנצ'ייז פליירז, ולשחקנים צעירים.
    מה הארדן וקוואי צריכים להגיד לעצמם עכשיו? – בשנה הבאה אתרכז במספרים שלי? אקווה שהקבוצה תשחק פחות טוב כשאני על הספסל?
    כנ"ל אנטוני דייויס, לונזו בול ואחרים.

    פרסטי, דונובן וסטיבן אדאמס אמורים לצאת מעודדים מהזכיה הזו? להגיד לעצמם – עבדנו נכון? צריך להמשיך בדרך הזו?

    ממש אנטי כדורסל.

    1. הייט אשברי

      27 יונ 2017 08:24:39

      כל עוד הפרס ניתן על העונה הרגילה , וכל עוד המספרים (נקודות-ריבאונדים-אסיסטים) מכריעים , ראסל זכה בתואר בצדק .
      מישהו כתב כאן אתמול שהיה צריך לתת פרס על שחקן ההתקפה הטוב ביותר כפי שנותנים על שחקן ההגנה, וגם אחד כולל . אם זה היה המצב ראסל לא היה צריך לזכות – הוא היה צריך לקבל את פרס ה- OPY ( ההתקפי ). אבל פרס ה-MVP ניתן תמיד לשחקן שמעמיד מספרים עילאיים , וגם כזה שהוא מאוד דומיננטי בקבוצתו ובלעדיו לרוב היא לא היתה רואה פלייאוף ומספר הנצחונות שלה היה צונח דרמטית.
      מה הטענה נגד קוואי ובעד הארדן ? שיוסטון סיימו גבוה בהרבה מ-OKC , ומכאן שהארדן שיפר אותם הרבה יותר מאשר ראסל את אוקלהומה. אבל אם המיקום קובע – אז למה לא לבחור בקוואי , שבוודאי שחקן טוב יותר ושלם יותר מהארדן ? אבל אז – רק רגע – יש קבוצה שסיימה גבוה יותר מס"א והיתה דומיננטית ממנה . למה לא לבחור את KD או סטף ? רק בגלל ש-KD החסיר חודש משחקים , ובגלל שסטף זכה בפעמיים האחרונות ? אבל רגע – MVP זה לא השחקן הטוב בליגה ? עם כל זה שאני מתעב לומר את זה , זה עדיין לברון . אז אולי צריך לבחור בו ?
      בקיצור , לפי דרך הבחירה הנהוגה , המקדשת בעת ובעונה אחת גם מספרים וגם דומיננטיות של שחקן בקבוצה , ראסל הוא הבחירה הנכונה.

      1. תום

        27 יונ 2017 08:41:16

        ההצעה לשחקן ההתקפה היתה שלי כמדומני, ובדיוק לצורך הפחתת הסירבול בהגדרת הmvp.
        לו היה קיים תואר שחקן ההתקפה, ווסטברוק/הארדן היו זוכים, ודי ברור לכל שלא היו זוכים בmvp.

        1. הייט אשברי

          27 יונ 2017 10:18:32

          מסכים . כתבתי שאם היה פרס לשחקן ההתקפה ווסטברוק היה צריך לזכות בו , ולא ב- MVP . בהיעדר קטגוריה כזאת , הוא ה-MVP הראוי.

          2. שם (נחוץ)

            27 יונ 2017 10:31:56

            קוואי או לברון ג'יימס, ואני עם הראשון. קוואי גם חבר בחמישית ההגנה הראשונה של העונה, וגם מועמד לא רע לשחקן המשתפר.

          3. הייט אשברי

            27 יונ 2017 12:23:15

            מסכים לגבי קוואי . לברון עדיין השחקן הטוב בליגה – אבל אי אפשר לתת לו פרס על עצלנות בעונה הרגילה.

      2. יניב

        27 יונ 2017 10:23:00

        הייט העניין הוא שאתה מתעלם גם מעניין הציפיות.לדוגמא הציפיות מדוראנט/קרי ואפילו קוואי זה שהקבוצות שלהם יהיו בצמרת וישיגו 60+ניצחונות.לגבי הארדן אז הציפיות היו משהו בסגנון אוקלהומה,הגעה לפליאוף ולעוף בסיבוב הראשון,עצם העובדה שהארדן סחף אותם לצמרת הגבוהה אמורה לתת לו יותר נקודות מאשר ראסל שסהכ עשה מה שציפו ממנו(מבחינת הישגים של הקבוצה).הארדן בסופו של דבר תאהב את זה או לא אבל הוא גרם ליוסטון להיות הרבה יותר טובה ממה שחשבו שהיא תהיה.
        אותי מעניין מה היה קורה אם ווסטברוק היה מסיים נגיד עם 9.7 ריבאונדים למשחק האם גם אז הוא היה מקבל?

        1. הייט אשברי

          27 יונ 2017 12:28:08

          יניב – לא מסכים . ציפיות מוקדמות אמורות לבוא לידי ביטוי בבחירה ב- MIP , וזה אכן קורה. הן צריכות להיות הרבה פחות מהותיות בבחירת ה-MVP .
          חוץ מזה, לא רק הארדן גרם ליוסטון להיות יותר טובה . גרמו לזה שורת צלפי שלוש שעלו על הציפיות מהם .
          מצד שני , אף אחד לא ידע איך OKC תיראה בלי דוראנט . בפועל היא נראתה רע , בעיקר בהתקפה. וראסל החזיק אותה כמעט לבדו בתמונת הפלייאוף .

        2. עגל

          27 יונ 2017 12:31:41

          צודק.
          יש סיכוי טוב שווסטברוק לא היה מקבל את ה MVP אם המספרים שלו היו קטנים מ TD עגול אפילו באפסילון שואף לאפס

    2. הייט אשברי

      27 יונ 2017 08:30:19

      ולהגיד שב-OKC מעודדים מהבחירה ? פרסטי , דונובן ואדאמס היו מוותרים על הזכיה של ראסל תמורת סיבוב פלייאוף נוסף .
      אני בטוח שפרסטי ודונובן שוברים את הראש איך לשפר את OKC לעונה הבאה , ושהם ישמחו מאוד אם הם ימצאו דרך כזאת על חשבון הדומיננטיות של ראסל .

    3. avri

      27 יונ 2017 11:51:33

      מיקי צודק, בחירה מגעילה שמקדשת את המספרים לפני הכל. ראסל לא הוביל את הקבוצה שלו לכלום, לא עשה אף אחד מהקבוצה שלו יותר טוב, ולא ברור לי על מה ולמה נותנים על זה פרסים היום.

      1. רועי ויינברג

        27 יונ 2017 12:16:46

        הם מצביעים לפי מספרים. דוויט הווארד היה 3 פעמים שחקן ההגנה של העונה בעיקר בזכות ריב' הגנה וחסימות

  6. שם (נחוץ)

    27 יונ 2017 08:46:33

    את פרס המשחק הטוב של העונה היה צריך לתת לדריימונד גרין, עם הטריפל דאבל הנדיר והחד פעמי, אסיסטים-חטיפות-ריבאונד. אין יותר משחק קבוצתי מזה. במקום שיאי קליעות סתמיים (כי אם כבר שיא קליעות – למה לא דווין בוקר עם 70 הנקודות? נכון, כי זה היה הישג מלאכותי. זו בדיוק הסיבה).
    תמוהה גם ההתעלמות ממהלך הפלייאוף של העונה, על ידי השחקן החמישי של הביטלס, סליחה של גולדן סטייט.

    1. רועי ויינברג

      27 יונ 2017 09:13:03

      מסכים בקשר לדריימונד. טריפל דאבל של ריב'-אס'-חט' עם 5 בלוקים זה הישג יותר גדול מכל משחק אחר השנה

    2. השרת

      27 יונ 2017 11:17:17

      מסכים עם דבריך בגדול. אבל – ספציפית המשחק של קליי היה מדהים, אי אפשר בכלל להשוות את זה לבוקר. פיניקס הפסידו ובוקר היה לא יעיל בכלל. קליי קלע באפקטיביות מרשימה וכידרר כולה 11 פעם או משהו כזה, זה מאוד מיוחד. גם ההישג של דריימונד מיוחד. לשניהם הגיע. אבל ההשוואה למשחק של בוקר לא במקום.

  7. שייקה

    27 יונ 2017 09:05:56

    הקאבס, סגנית האלופה, ללא אזכור בפרסים או במועמדויות…

    לא שהגיע להם, אבל סתם אנקדוטה לכל אלה שעדיין מאמינים שסילבר מפחד מלברון. (אותם אלה שגם יקפצו עכשיו ויגידו שזה הכל מתוכנן, כדי שלברון יחזור עם תחושת נקם ויקרע את הליגה בעונה הבאה, תוך שהוא מחתים את ביג או, רג׳י ורובינסון. יאללה יאללה)

    כמעט 70 הצבעות לראס, שסיים מקום שישי (!) במערב. מנוי גמור וחתום, הליגה לא אוהבת את הארדן (עוד קונספירציה) ומקדשת מספרים עשרוניים, חוש אופנה מפותח ושפם שנות ה-20.

    גרין ללא ספק ראוי לפרס. מצד שני, הוא ראוי גם לכמה פליקים בישבן שילמד איך להתנהג.

    מסכן קוואי. סתם באופן כללי.

    הלוחמים ממלאים את הלוח, מעניין אם היו אותם פרסי פלייאוף אם הקאבס היו לוקחים או מגיעים למשחק שביעי.

    1. רועי ויינברג

      27 יונ 2017 09:43:57

      הפרסים היו בסיום העונה הסדירה. בעונה הסדירה גולדן סטייט ניצחה 67 משחקים, סן אנטוניו 61, קליבלנד 51.

      1. שייקה

        27 יונ 2017 11:23:27

        אני לחלוטין איתך, סתם מעניין לראות איך העונה הסדירה והפוסט סיזן לגמרי לא קשורות אחת לשניה.

        חוץ מזה היו גם כמה פרסי פלייאוף, לא?

  8. ג'ורג' חבש הסקרן

    27 יונ 2017 09:08:52

    סחטיין לקמבה אבל מה זה ספורטאי העונה? ולמה ראסל "תנו לי את הכדור וזוזו, אני הולך אחד על חמש" ווסטברוק זוכה בסגנון הטוב ביותר?

  9. סלים ווארזה

    27 יונ 2017 09:31:13

    צריך לשנות את הגדרת הפרס מ MVP ל"שחקן הטוב\המצטיין ביותר".
    אני לא בטוח שווסטברוק לא היה זוכה בכל מקרה, אבל ההגדרה של MVP שהיא ביחס למה הוא עשה למען הקבוצה היא מעורפלת.

    1. סלים ווארזה

      27 יונ 2017 09:33:00

      ובקשר לסגנון… מה הפרס המגוחך הזה? מה בין בגדים לכדורסל?
      ראסל נראה ליצן כמעט בכל מה שהוא לובש. דייויד סטרן מתהפך בכורסת הטלוויזיה שלו.

  10. ינון יבור

    27 יונ 2017 09:33:13

    מזל טוב לראסל ווסטברוק, שבזכותו משווה המערב את מספר הזכיות ב-MVP למזרח – 31 זכיות לכל אזור.

    מזל טוב גם ליוסטון ומילווקי שזכו כל אחת בשני פרסים משמעותיים (יאניס, וברוגדון, גורדון ודאנטוני).

  13. tripledouble

    27 יונ 2017 10:38:06

    וואלה מסכן אבו זקן, לפני שנתיים אמרו שניצחונות יותר חשובים ממספרים אישיים ונתנו את הפרס לקרי, עכשיו אמרו מספרים חשובים מניצחונות ונתנו לווסטברוק

    1. Ish

      27 יונ 2017 11:02:56

      זה נחמד אבל לא מדויק.
      הווריירס ניצחו 67 משחקים ב2015
      הרוקטס השנה ניצחו פחות משחקים משהם נצחו לפני שנתיים (טוב, משחק פחות אם רוצים לדייק)
      הרוקטס ניצחו 8 משחקים יותר מהתאנדר השנה
      הווריירס ניצחו 11 משחקים יותר מהרוקטס ב2015

      1. tripledouble

        27 יונ 2017 11:14:52

        בסדר 8 או 11 זה לא כזה הבדל גדול ב-2 המקרים יש לך קבוצה שמשמעותית יותר טובה מהשנייה, הפעם בחרו לתת למספרים האישיים משקל הרבה יותר גדול מאשר אז שנתנו את זה לניצחונות כי מבחינת מספרים יבשים של הארדן אז היו יותר מרשימים מקרי.

        1. Ish

          27 יונ 2017 13:25:57

          זה לא כזה פשוט. גם המספר ניצחונות סה"כ משמעותי מאוד, ובגלל זה רשמתי אותו. לאף אחד לא אכפת מקבוצה שטובה מקבוצה אחרת בעשרה ניצחונות כאשר מדובר ב38 ו28 לדוגמה.

          כבערך חודש לפני סוף העונה (כשהייתה כל סדרת הכתבות על המועמדים לmvp) אמרתי שאם הרוקטס ינצחו עוד עשרה משחקים הארדן יקח את הmvp גם אם ווסטברוק יסיים עם ממוצע טריפל דאבל. הם לא עשו זאת.

          אישית אני חושב שהmvp היה צריך ללכת לשחקן בווריירס או בספרס

          1. tripledouble

            27 יונ 2017 14:32:45

            אבל יוסטון ניצחו 55 וסיימו במקום ה3 בכל הליגה, אוקלהומה בסהכ סיימו במקום ה10. נכון זה לא כמו מקום 1 עם 67 ניצחונות ובכל זאת הבדל משמעותי ומקום מאוד גבוה. לדעתי גם לקוואי הגיע יותר מווסטברוק, אצל הווריורס אף שחקן לא התעלה ביחס לשאר לא מגיע לקרי או דוראנט שגם היה פצוע המון mvp השנה

          2. Ish

            27 יונ 2017 14:58:33

            המיקום לא חשוב. ראה את הסלטיקס של השנה כדוגמה. אבל אם נלך למחוזות ההיפוטתי אז נניח שיש לנו ליגה מאוד מאוזנת בשנה כלשהי וקבוצה מסיימת במקום הראשון עם 52 ניצחונות. אף אחד לא יתרשם מהם כקבוצה חזקה במיוחד או יופתע אם הם יודחו בסיבוב הראשון של הפליאוף.

      2. tripledouble

        27 יונ 2017 11:15:39

        אגב אני לגמרי בדעה שהMVP של קרי לפני שנתיים מוצדק פשוט חושב שאם אז נתנו חשיבות גדולה יותר להצלחה הקבוצתית היו צריכים לעשות כך גם היום ולתת את זה להארדן.

    2. שגיא נאור

      27 יונ 2017 12:08:16

      זה לא כזה מוחלט הרי אם ראסל לא היה עושה פלייאוף הוא לא היה זוכה בתואר גם עם 82 טריפל דאבלים. זה לא שחור או לבן.
      זה גם שראסל קיבל על מספרים כמו בעונות אחרות – הוא קיבל על ההישג ההיסטורי. לא שאני חושב שזה מוצדק אבל הוא קיבל על הסיפור שהתקשורת התעסקה בו כל העונה הסדירה יותר מכל דבר אחר.

        1. שגיא נאור

          27 יונ 2017 17:02:28

          עונת טריפל דאבל 50 שנה אחרי אוסקר רוברטסון זה לא אובייקטיבי? לא אמרתי. אבל זה סיפור גדול מעבר למספרים כשלעצמם. ואם מוסיפים את העזיבה של דוראנט למיקסר בכלל יוצא משהו מעניין.

  15. שייקה

    27 יונ 2017 11:24:14

    מישהו יכול באמת להסביר, ולהביא ראיות שתומכות, למה לעזאזל כריס פול בחמישיית ההגנה הראשונה?

    לי הרגיש שהוא לא שיחק השנה.

  16. avri

    27 יונ 2017 11:54:49

    הבחירה בברוגדון היא סוג של הגיונית. שברוגדון יהנה מהרגע כי זה בערך השיא שלו ומכאן זה ימשך לקריירה חביבה אך אפרורית. הוא כנראה הולך להשאר אותו שחקן סולידי של 10 נקודות למשחק גם בשאר השנים שלפניו.

    1. שגיא נאור

      27 יונ 2017 12:09:37

      נכון. זה רק מדגיש איזה מחזור נוראי היה שנה שעברה כי הבחירה בו באמת היתה מוצדקת בין האלטנרטיבות הצולעות האחרות.

    2. לביא שוורצגורן

      27 יונ 2017 12:25:44

      אבל אברי, זה מרגיש שאתה גם נופל בפח של ווסטברוק, אותו פח שהתלוננת עליו למעלה. יכול להיות שהוא לא הולך לקלוע עשרים נקודות למשחק. די הגיוני למעשה. אבל אם הוא יצליח להיות הפוינט גארד של מילווקי לשנים הבאות ולנווט את ההתקפה של יאניס, התקפה ששואפת ומסוגלת להיות ברמת קונדטורית, גם אז הוא יאכזב לדידך?

      ברוגדון מיוחד בבגרות שלו וביכולת ניהול המשחק שלו. סטטיסטיקה? נחמד. לא בשבילו ולא על זה הוא ייבחן. המבחן שלו הוא המבחן של מילווקי, ואם אתו הם יצליחו לשבור את מנחוס הסיבוב הראשון או, וכל שכן, אם הוא חלק מהקבוצה שעושה יותר מזה, מבחינתי הוא עבר ובגדול.

      2. avri

        27 יונ 2017 13:15:05

        חס וחלילה, לא לזה כיוונתי. פשוט נראה שחקן חביב, יעיל, אך די אפרורי. עוד שם שירוץ בליגה ב10 שנים הקרובות, יחליף כמה קבוצות, יתנדנד בין חמישיה לספסל וכנראה לא ישאיר חותם. כנראה עוד 10 שנים הוא יחתום כסקאוט איפהשהו, ועוד 18 שנה יהיה עוזר מאמן שני ואנחנו נראה פתאום את השם שלו ונגרד את הראש וייקח לנו 15 שניות להזכר מאיפה הוא היה מוכר לנו.

        2. אפלטון

          27 יונ 2017 13:50:24

          אתה מדבר כאן על מלקולם ברוגדון AKA ה"נשיא"? הבן אדם מכוון יותר גבוה מעוזר מאמן שני. ולפי האופי שלו נראה לי שיהיה שחקן מוצלח בליגה להרבה שנים.

          1. takethat

            27 יונ 2017 16:41:20

            ברוגדון לא זכה אפילו פעם אחת ברוקי החודש.!!!
            הבחירה בו פשוט טמטום.
            אמביד ב-31 משחקים עשה והשפיע הרבה יותר ממה שברוגדון עשה העונה והיה מרחק הצבעת כמה עיתונאים להכנס לאול סטאר ( גם שם היה תירוץ שלא שיחק מספיק בליגה בשביל להבחר).
            מסכים עם אברי זה כנראה שיא הקריירה של ברוגדון (ע"ע טייריק אוונס ו MCW)

            פשוט כל תהליך הבחירות הזןי – איך אברי ברדלי לא מופיע בחמישיות ההגנה?

          2. avri

            27 יונ 2017 18:12:35

            פיט מי? סתאאם, את פיט אני זוכר מימיו באירופה בעיקר.
            תחשוב על שמות כמו טרל ברנדון, טרוויס בסט, בובי ג׳קסון, מרקו יאריץ, קירק היינריך, ג׳מיר נלסון, ותראה לאן אני מכוון. שחקנים טובים בסך הכל אבל רובם נשכחו או ישכחו בראי ההסטוריה

    1. Ish

      27 יונ 2017 13:33:47

      סוג של מפעל הנצחה. על מה הקריטריונים שהולכים לתת אותו כל שנה? שאלה טובה, כנראה ינסו לקשר אליו כל מיני סיפורים שהבחירה בחיים אל מול קשיים מהווים בהם מרכיב מרכזי.

      כריס בוש אולי בדרך מתישהו

  18. דה שוט

    27 יונ 2017 12:31:18

    תגידו על ראס מה שתירצו – הוא לא בא להתחשב בזה. הוא עבד הכי קשה שהוא יכול, הפגין נחישות, עקביות ואופי – ועכשיו יש לו בבית את הפסלון הכי נחשק בכדורסל – אחרי טבעת האליפות (ואולי אפילו לפניה). כל השאר – דיבורים.

  19. עגל

    27 יונ 2017 12:41:12

    פרס ה MVP נחשב בעיני כיותר חשוב מאליפות.
    היתרון – זה באמת היכול שלך כשחקן כמעט בלי תלות בשחקנים שאיתם אתה משחק או בדרים טים מולה אתה משחק.
    החיסרון – זה תואר מאוד לא אובייקטיבי שתלוי בכתבי חצר, PR וכ"ו

    1. דה שוט

      27 יונ 2017 12:47:22

      + 1
      מבחינת כוכבי הכל – זהו הפרס החשוב מכולם בדיוק מהסיבה שציינת – שהוא תלוי בעיקר בך. את הפרס הזה אתה יכול "להשיג" לעצמך והוא מעיד עליך כשחקן לא פחות מאליפות. אני בטוח שג'יימס הארדן מתייסר עכשיו בגלל הפסד נוסף בפוטו פיניש – כמו לפני שנתיים.
      לגבי חוסר האובייקטיביות של הפרס – אני לא בטוח. מה לדעתך הייתה פוסקת חכמת ההמונים ?

    2. שגיא נאור

      27 יונ 2017 13:28:40

      ממש לא מסכים. השנה בצורה חריגה ביותר הזוכה לא הגיע מאחת משתי הראשונות בקונפרנס. זה כמעט כלל ברזל לזוכה. ולהגיע לטופ 2 בקונפרנס אתה חייב המווון עזרה מהחברים לקבוצה.

  20. דה שוט

    27 יונ 2017 12:43:41

    לגבי המקטרגים על הבחירה בכריס פול :
    בניגוד להרבה כוכבים אחרים – כריס פול מגיע כל ערב עם כוונה מלאה לשחק הגנה אישית חזקה וטובה – הכי טובה שהוא יכול. לא בכדי חצי מההיילייטס של קרי הם עליו – הוא בא להתאמץ ולשמור – תמיד ! ולא מעניינות אותו התוצאות, ולא מעניינים אותו חשבונות.
    תראו לי רכז שמחוייב להגנה יותר ממנו ?
    לילארד ? וול ? לאורי ?
    בוודאי שלא ראס, הארדן, קיירי או איזאה,
    נותרו בראדלי – שהיה פצוע זמן לא מבוטל, סטף, שבגלל ההתקפה שלו – ההגנה שלו לא מספיק מוערכת, וקונלי, שבהחלט ראוי אבל לא יותר מפול.
    במילים אחרות, הבחירה בפול לגיטימית.

  21. אפלטון

    27 יונ 2017 14:03:26

    לדעתי האישית הארדן נתן עונה טובה יותר מווסטברוק, בכל אספקט של המשחק מלבד ריבאונדים, וכמובן מבחינת הצלחה קבוצתית. אבל אני מקבל את זה שהמספרים שווסטברוק נתן הם היסטוריים כל כך, גם אם ברמת אנקדוטה, שאי אפשר להתעלם מהם. פחות מפריע לי עכשיו מאשר ב2014.

  22. אסף

    27 יונ 2017 14:18:39

    מסכים עם הרוב למעט שתי הסתייגויות:
    מנג'ר העונה – בוב מאיירס (גולדן סטייט ווריורס) / אני דווקא הייתי הולך כאן על דריל מורי מיוסטון שבנה קבוצה ובחר לה מאמן שמתאים לה כמו כפפה ליד.
    רוקי העונה – מלקולם ברוגדון/ גם כאן אני הייתי הולך דווקא על סאריץ' שהראה שיש לו המון פוטנציאל , סיכוי טוב להתפתח לנוביצקי גרסא 2 בהמשך הקריירה.

    1. Ish

      27 יונ 2017 15:03:31

      פונקציה של עד כמה אתה מסוגל להאמין שgmים בליגה מסוגלים להיות מטומטמים. אם אין בך אמון אז אין מצב, אם יש אז אפשרי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט