לקראת הפיינל פור – אולימפיאקוס / רועי ויינברג

אולימפיאקוס היא אחת הקבוצות המצליחות ביותר ביורוליג בעשור האחרון. צמד זכיות ו-2 גמרים ב-7 עונות מרשימות יותר ופחות, כשואסיליס ספנוליס מוביל כמעט לבדו את אחד מבתי הכדורסל המרשימים ביותר ביבשת. הרכז האגדי מחפש אליפות אירופה רביעית ושלישית עם השדים האדומים, ויש לו סיכוי לא רע לאליפות הזאת עם אחת הקבוצות העמוקות באירופה.

את הקבוצה הזאת מוביל לא אחר מיואניס ספירופולוס, שמאמן את הקבוצה מאז 2014 וזכה איתה ב-2 אליפויות יוון. הוא אולי שם פחות גדול מאוברדוביץ', לאסו או איטודיס אבל הוא מאמן מעולה שכבר עבר לא מעט דברים עם הקבוצה (וגם היה עוזר מאמן ביוסטון וצסק"א) ויודע מה הוא עושה. הסגל שלו כולל שילוב לא רע בין שחקני פנים וחוץ.

בראש נמצאים צמד היוונים הותיק, ספנוליס ופרינטזיס. הראשון עם 12.7 נקודות ו-6 אסיסטים למשחק עדיין מוביל את ההתקפה בצורה נהדרת. פרינטזיס, הפורוורד הפותח, מסיים את ההתקפות שלו בצורה טובה ומוביל את הקבוצה במדד (15.2) ונקודות (12.9) כשהוא קולע באחוזים מצויינים ומהווה שחקן המטרה המושלם. מנטזריס משלים את ספנוליס לא רע בעמדת הגארד, קוסטס פאפאניקולאו המנוסה (בן 35) וקאם בירץ', הסנטר האימתני, משלים חמישייה די מאוזנת.

על הספסל מחכים ניקולה מילוטינוב, בחירת סוף סיבוב ראשון של הספרס, אריק גרין, זר לא רע בכלל שמספק נקודות כמחליף ועוד כמה שחקנים משמעותיים יותר (מאט לוג'סקי) ופחות (דניאל האקט המבוגר). הם יחידה שנייה לא רעה ומנוסה מאוד שמוסיפה הרבה לסוס השחור היווני הזה, ולכל הפיזיות שלו. אותה פיזיות מתבטאת בכמות גבוהה של ריבאונדים ליורוליג, 37.4 בערב. זה מאמץ קבוצתי ומשהו שיהיה מאוד משמעותי במשחקי הכרעה – דבר שכדאי לעקוב אחריו.

נוסף על כך היוונים מציגים משחק התקפה טוב עם 77 נקודות במשחק, ולמרות שהאחוזים לא משהו הם מצליחים לעשות את העבודה בסופו של דבר. כך היה בעונה הסדירה כשהם הציגו מאזן מרשים של 11-19, שמראה לנו, שוב, שאת הניצחונות הם משיגים. בשביל להגיע עד לפה הם עברו סדרת פלייאוף פיזית מול קבוצה שמאוד דומה להם בדמות אפס איסטנבול, וחמישה משחקים של שליטה בצבע, hustle ומשחק צמוד. זה נגמר בניצחון קטן של היוונים בחמישה משחקים מול הקבוצה שאולי הכי דומה להם במפעל.

מה יהיה עכשיו? קשה לדעת. מצד אחד הם יכולים להפתיע את כולם עם הפיזיות והקשיחות ולסיים עם הגביע, ומצד שני גם לא לעמוד בקצב המהיר ולסיים את העונה רק עם העלייה לשלב הסופי בלבד. אבל בשלבים האלה הניסיון והקצב האיטי מדברים, והקבוצה הזאת היא הסוס השחור הכי טוב שאפשר לבקש.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. פאבלו לאסו הוא חרא מאמן שמגיע עם חילופים מוכנים מהבית, חסר עמדת ניהול משחק לחלוטין, ומעלה בחמישיה שחקנים עם משקל פוליטי על חשבון שחקנים דוגמת סרחיו יול.
    עם הסגל שעומד לרשותו הוא הצליח לקחת רק אליפות אירופה אחת, וחתום על כמה מההחנקויות הגדולות בתולדות המשחק.

    1. פאבלו אלסו אכן כזה והוא קנה את השם בזכות,
      אבל
      העונה הוא התנער מלא מעט מהמחלות הרעות שאפיינו אותו בעבר, וויתר לחלוטין על הרוטציה, הקפיץ ילד בן 18 חמישייה במהלך שהביא את ריאל למקום הראשון ובעיקר נתן ליול לשחק כמה וכמה שיותר.
      אז אפשר העונה לפרגן לו.

  2. נהדר רועי. לא עקבתי השנה יותר מדי אחרי היורוליג לצערי אבל המאמר שלך וכמובן כל השנה של לביא ושותפיו לעבודה הקשה עזרו לי מאוד להישאר טיפה בעניינים.

  3. ייעצרו רק בגמר אצל השועל הסרבי, כהרגלם בשנים האחרונות ינפצו את הבועה של צסק"א במשחק קשוח שאני נותן לו בגג 130 נק' משותפות לשתי הקבוצות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט