וושינגטון-בוסטון.

וושינגטון: לצד ההשפעה הגדולה של האנרגיות, הביתיות והקלאץ' של ביל ו-וול, הם הרוויחו מהמשחק הטוב של מוריס הערב. הדקות הטובות שלו, והתנועה הנהדרת בלי כדור של גורטאט, אפשרו להם למחוץ את הסלטיקס בלואו-פוסט עם 11 נקודות יותר בהזדמנות שנייה ו-22 נקודות יותר בצבע. ההבדל הגדול הזה השפיע על תוצאת המשחק וזה משהו שהם צריכים להמשיך להקפיד עליו במשחק 7.

מלבד העבודה הטובה בצבע, ההגנה שלהם הייתה מעולה והגבילה את ההתקפה היעילה של בוסטון ל-91 נקודות. זה לא רק תומאס שהם עצרו, אלא גם קראודר (33% מהשדה) והורפורד שבקושי זרק. כששאר הסלטיקס, מלבד אולי בראדלי, לא מצליחים להשפיע על המשחק, קשה לראות אותם מנצחים. מעניין לראות אם הם ימשיכו לשחק ככה בגארדן.

בוסטון: מה שהיה ברור לכל אורך הסדרה הוא שהיתרון הגדול של הסלטיקס נמצא בספסל. לכן, זה שהיום היה להם זמן משחק מועט (תומאס, בראדלי, הורפורד וקראודר שיחקו בין 37 ל-42 דקות כל אחד) זה משהו שפוגע בהם. ג'יילן בראון שהיה מעולה במשחק חמש צריך לקבל יותר דקות, כך גם רוז'ייר שנותן פלייאוף טוב עד עכשיו. ניהול משחק יותר טוב ומתן יותר דקות לספסל זה הכרחי מבחינתם.

מעבר לזה, בוסטון עדיין צריכה להתמודד עם ההגנה הטובה שהוויזארדס שמים על תומאס – חסימות כפולות או ניסיון לסחיטת עבירות משחקנים גבוהים יותר יכולים לעבוד. גם הגנה יותר טובה על בראדלי ביל בזריקות ל-2 נקודות מתבקשת, למרות שהפער בין יכולת הבית והחוץ שלו יכול לעזור לא פחות מכל מצ'-אפ שישימו עליו. הסלטיקס צריכים להמר על הזריקה של אוטו פורטר גם במשחקים הבאים – היום הוא היה עם 0 מ-5, ומאוד סביר שהם היו צריכים להכריח אותו לזרוק יותר. זה עוד משהו שהייתי שמח לראות בשביל שהסלטיקס יגיעו לגמר המזרח.