מעורב הופס ליום ששי / מנחם לס

1. "הגאון התורן" מכה והפלייאוף המוזר ממשיך להכות

היום בשעת הבלוג החי מישהו מהגולשים כינה את פופ 'גאון'. גאון על מה? "על שלא נתן לקאווי לינארד לשחק". מי שראה את קאווי אתמול בבוקר בסן אנטוניו מדהה על שני קביים  יכול היה כמובן להבין את 'גאוניותו' של פופ על שלא נתן לו לשחק.

הדבר הטוב ביותר שקרה לספארס הערב הוא שללינארד יהיו עוד יומיים אקסטרה להחלים מהנקע ברגלו.

לפני שני משחקים עשו ממייק ד'אנטוני  גאון. הערב גרג פופוביץ' הוא גאון.

שניהם לא גאונים. במקרה הטוב הם מאמנים טובים מאד, ובקשר למייק ד'אנטוני אני מעולם לא הייתי בטוח אם הוא באמת מאמן מיוחד. מאמן טוב מצליח להתאים את השיטה לשחקנים שיש לו. אצל מייק הוא מתאים את השחקנים לשיטה האחת והיחידה שהוא מכיר – כדורסל מהיר עם פיק-אנד-רולים.  בקשר לאימון ההגנה שלו אני לא בטוח, ובקשר לאישיותו, אופיו, או זהותו אני כלל לא בטוח. בפיניקס הוא הצליח כי מצא מן את מינו שם – מייק ונאש, כמו חלב ודבש – אבל בלייקרס הוא כמעט גרם לרעידת אדמה, וגם מניו יורק הוא הוברח מהר מאד.

הפלח הוא אישיות ייחודית ששייכת לגזע של מאמני העבר כרד אורבך, צ'אק דיילי, פאט ריילי, ופיל ג'קסון, אבל האמינו לי שהיום השחקנים הם אחרים, והשפעת המאמנים קטנה יותר ויותר עד שהיא בקושי מורגשת.

כששלשום כתבתי על הפלייאוף המוזר הזה בו קבוצה מנצחת יום אחד על 25 ויום שני מפסידה על 40 התכוונתי למה שקרה היום.

לפלח היתה השפעה קטנה מאד על מה שקרה. למייק ד'אנטוני היתה השפעה אפסית על מה שקרה, אם לא השפעה שלילית… מה שקרה הוא שוב הוכחה שהיום זה משחק של השחקנים. הנה באה הספארס ללא טוני פרקר וללא קאווי לינארד ליוסטון, למחנה האוייב, ולמשחק שיוסטון חייבת לנצח כדי לשרוד, ופתאום מה קורה? הקערה מתהפכת. לספארס כל כדור נכנס וליוסטון אף כדור לא נכנס. ג'יימס הארדן הגיע חצי ישן, או אולי הוא קיבל היום את המחזור, ואחריו כל הקבוצה ירדה לאבדון. מה שקרה הוא שפתאום לקבוצה אחת הכל הולך ולשנייה מאומה לא הולך, ופתאום, בשקט וללא הרבה טראראם, קבוצת החוץ מנצחת על 40.

זוהי היום ליגה של שחקנים. אף מאמן ואף מנג'ר לא יכול להשפיע על מה שקורה, ובין כל המאמנים אין אף גאון כי לא צריכים כל גאונות כדי להיות מאמן כדורסל טוב.

גם בעבר זה קרה. אני זוכר את משחק הפלייאוף הראשון בבוסטון בתחילת שנות ה-80 נגד הלייקרס כשבוסטון ניצחה ב-42 נק' הפרש. אני שמעתי באוזני וראיתי במו עיני בחדר ההלבשה של הלייקרס את מג'יק אומר, "הם ישלמו בגדול על כל נקודה מה-42. מי איתי ברבנג' הגדול שהם יחטפו?" וכל השחקנים התקהלו מסביבו, וראית מנהיג צעיר שמלהיב שחקנים ב-10 ו-15 שנים מבוגרים ממנו לקראת "הרבנג' הגדול".

הלייקרס חזרה לנצח את הסידרה. מה שהיה אז ואני לא רואה  ב-כ-ל-ל  היום הם שחקנים שהם יחידי סגולה לא רק ביכולתם על הפארקט אלא יחידי סגולה בגלל אופיים ואישיותם. ביל ראסל, ג'ון הבליצ'ק, ד"ר ג'יי, וולטר פרייזר, וויליס ריד, דייב דהבושר, אייזיה תומאס, מג'יק, לארי בירד, מייקל ג'ורדן, טים דנקן, והיום לברון ג'יימס, היו מנהיגים. הם היו יחידי סגולה עם ייחודיות ותכונות לדרוש מחבריהם להתעורר ולתסוס במקום להפסיד על 40. בכל קבוצת יוסטון לא ראית אחד שניסה לדרבן את הסוס החצי מת. לארי או מג'יק או מייקל, היו גורמים לזעזוע כזה בקבוצה שלכולם היה נכנס פלפל בתחת, ואפילו אם הכדורים היו ממשיכים ליפול החוצה, לפחות היית רואה מלחמה. היית רואה הסתערות, ותיגרה. בשום פנים ואופן לא היית רואה משחקים כמו היום בבוסטון, בוושינגטון, ביוסטון, וכן, אפילו בספארס כשיוסטון קרעה אותם, הולכים בשקט וכניעה לעבר סכין השוחט בבית  המטבחיים.

עם כל הכבוד לג'יימס הארדן, האם הוא הרים קולו פעם אחת במשך המשחק? תראו. אולי הוא טיפוס כזה. אולי כל מה שהוא יודע זה לחדור ולקלוע מה-3 ואם לא הולך הוא מרים ידיים ככולם. אתה לא יכול ל-ד-ר-ו-ש  משחקן להיות מנהיג. או שיש לו את זה או שאין לו. וביוסטון לצערי אין אף שחקן שישנה לו את האישיות הדרושה לדרבן את חבריו לצאת למלחמה, ואפילו אם מפסידים לא להשאיר שום דבר על הפארקט! זה היה הפסד בלתי ניסבל לחלוטין שאסור שיקרה לקבוצה ברמה של יוסטון, בבית שלה, במשחק שחובה לנצח אותו, ובמיוחד כשליריבה חסרים שני שחקנים חשובים.

מה ששיגע אותי יותר מהכל הערב היה לראות את פניו העצובות של מייק ד'אנטוני כאחד המקבל את גורלו וקיצו כמכה מהגורל, רואה שהוא הולך לגווע, ונשאר שליו וקר רוח, אדיש ופלגמטי. (ועוד ישנם המכנים  אותו 'גאון'). כמובן שאינני יודע כדורסל כמוהו, אבל אני הייתי משתולל על הספסל. הייתי מכריח שחקנים לעלות ולתת את נשמתם, ואם אחד לא מסוגל, הייתי מכניס שני. כשהמשחק נגמר חולצתו הלבנה היתה לא קמט כאילו הוא רק זז מהבית לחתונה. אם אני הייתי במקומו הייתם רואים בסיום המשחק חולצה מרופטת, עניבה פרומה, זיעה נוטפת מלמעלה עד למטה כאילו השתנתי וחירבנתי במכנסיים. בסיום משחק כזה אני הייתי WASTED. מייק? לפי מבע פניו לא יכולת לדעת אם הוא קרע על 40 או נקרע על 40.

2. ספורטס אילוסטרייטד מפתח (או מדווח על) סטטיסטיקות חדשות ב-NBA

סטטיסטיקה חדשה (בין השאר) : DEFLECTIONS

לא ברור מהמאמר אם הרעיון היה של ספורטס אילוסטרייטד או של הליגה, אבל זה התפרסם ב-SI לפני שקראתי על כך בכל מקום אחר. לדעת המגזין (MAY 15, 2017) מה שחסר בסטטיסטיקות הרגילות של ה-NBA הוא מדד ללחימה. HUSTLE. ה-NBA שכרה 18 FULL TIME עובדים עם עבר כדורסלני כמאמנים, שופטים, ושחקנים, כולם מעל גיל 30, שהעונה (ההתחלה של רישום הסטטיסטיקה החדשה לא ידוע לי) סיכמו את הסטטיסטיקות הבאות:

    LOOSE BALLS RECOVERED

  1. פטריק בברלי (רוקטס) 1.6 למשחק
  2. ג'ון וול (ויזררדס) 1.5
  3. סטפן קרי 1.5
  4. מייק קונלי 1.4
  5. פול ג'ורג' 1.4

מוביל הפלייאוף בהצלות כדורים חופשיים: דמיאן לילרד עם 3.

יצירת סקרינים (SCREENS) למשחק:

  1. מרסין גורטאט 6.2
  2. רודי גובר 6.2
  3. קודי זלר 5.9
  4. דיאדרה ג'ורדן 5.5
  5. טריסטאן תומפסון 4.8

מוביל הפלייאוף: גורטאט 8.6

מאבקים נגד קליעה (לא חסימה אבל הפרעה)

  1. רובין לופז 16.1
  2. קריסטפאס פורזינגיס 15.4
  3. ברוק לופז 14.6
  4. רודי גובר 14.2
  5. דריימונד גרין 13.7

מוביל הפלייאוף:אנדרה רוברסון (ת'אנר) – 16.0

הסטות כדור (DEFLECTIONS)

1. רוברט וינגטון (סיקסרס) 4.2

2. דריימונד גרין.3.9

3. ג'ון וול 3.8

4. ריקי רוביו 3.8

5. קייל לאורי 3.7

מוביל הפלייאוף: ראז'ון רונדן 5.7

גרימות אופנסיב צ'ארג'

1.ארסן איליאסובה 0.44

2. מאריס ספייס 0.41

3. דמרכוס קאזנס 0.35

4. קמבה וולקר 0.35

5. פטריק בברלי 0.33

 

מוביל הפלייאןף: גרג מונרו 0.50

3. דוראנט לשחקנים טובים לדראפט: "אל תשתתפו ב'קומביין'!

*


*

4. טרייסי מגריידי לשחקנים טובים לדראפט: אל תקשיבו לדוראנט ולכו ל'קומביין'

*

*

5. בעייה אמיתית ורצינית ב-NBA: שחקנים מתאמנים שעות בלחיצות ידיים

שחקני ה-NBA  הם השחקנים הצעירים ביותר בספורט הקבוצתי המקצועני בכל רחבי העולם. הרבה מהם בני 18.5. ילדים ממש. אבל כנראה שגם שחקנים כלברון ודוויין ווייד (ורוב שחקני ה-NBA האחרים) הם ילדים ממש בנפשם. קראתי על כך כבר פעם אבל חשבתי שזאת בדיחה עד שספורטס אילוסטרייטד ראיין את טיירון לו ומסתבר שקיימת בעייה רצינית מספיק ב-NBA למאמנים להתלונן עליה.

אולי עד עכשיו הם התביישו לדבר על כך אבל טיירון לו אמר לספורטס אילוסטרייד: "אם השחקנים שלי היו מקדישים את אותו הזמן ללמוד תרגילי התקפה והגנה כפי שהם מבזבזים על לימוד ה-"EXTREME HAND SHAKE" הכדורסל היה נראה הרבה יותר טוב. הוא אמר לספורטס אילוסטרייט –

 

Cavaliers head coach Tyronn Lue has said he wished his players worked on their defense, as much as they work on their hand shakes


"ללברון יש ריטואל שונה עם כל שחקן. המסובך ביותר הוא עם אימאן שומפרט. הם מתאמנים על ה-HAND HAKE" משך שעות. על המטוס, על האוטובוסים. ולוקחים גם זמן להרכיב את הריטואל ושלא ייראה כ'ישן' ומועתק. זה הפך -CULTURAL IN. אוי ואבוי אם אחד יעתיק ממשנהו.

לברון טוען שהכל התחיל במיאמי איתו ועם דוויין ווייד ואח"כ התפתח בין כולם כשכל 'זוג' מנסה לדפוק את השני. טיירון אומר שלפעמים שחקנים מגיעים אליו ומתנצלים ששכחו את תפקידם בתרגיל הגנתי "אבל הם אף פעם לא שוכחים את השגרה והרוטינה בלחיצות הידיים המתוחכמות". הדבר הגיע עד כדי כך שהמנכ"ל דייויד גריפין היה צריך להתערב כש"לחיצת הידיים" בין לברון ושומפרט החלה לעלות על דקה של זמן.

ללברון ישנו כישרון מיוחד – וחתיכת אופי ילדותי – עם לחיצת היד הסודית עם כל שחקן, והוא לעולם לא יתבלבל בין אחת לשנייה. לא רק זאת. מאחר וכולם רואים זאת בטיווי, עליהם להחליף את הרוטינות ולהמציא דברים חדשים. במיוחד כשהם מחכים כבר מעל לשבוע לסיום הסידרה בין הסלטיקס והויזרדס…

וכולם – כל הזוגות – החלו כבר להתאמן בלחיצות הידיים האופטימליות לקראת המפגש המצופה עם הווריורס בגמר. "אנחנו מכינים משהו מאד מיוחד," אומר שומפרט.

"אילו הקדישו חצי מהזמן הזה ללהגנה איש לא היה קולע עלינו יותר מ-70 נקודות!" אמר המאמן טיירון.

6. דבר אלינו בתמונות

1 . עם כל הדיונים והדיסקוסים על שתי הקבוצות, השחקן שינצח את ה-DUAL הזה יביא אליפות לקבוצתו!

 2. ג'רמי לין: "הקריאות הגזעניות לעברי הם אפס קטן ב NBA לעומת מה שהתנסיתי במכללות (במיוחד במשחקים נגד 'ייל')"

3יוטה הפכה לאוניברסיטה הראשונה הנותנת סטפנדיות בE-SPORT: (משחקי וידיאו אלקטרוניים ומשחקי סושיאל מדיה) – נפתחו ליגות בין אוניברסיטאות!

 .4. אפליקציה חדשה לסמארטפונים

 

הנשים החתיכות של  השחקנים 'המוזרים'

5. אשתו של ג'יי ג'יי בריאה מדאלאס מבריקס – מיס פורטו-ריקו

(ושאר נשות 'מכוערי ה-NBA)

 

 

6. מיליקה, אשתו של Boban Marjanovic

 

7. אמילי – אשתו של כריס קיימן

 

8. נדיה – אשתו של מאט בונר:

 

9. אלה, אשתו של טימוטי מוזגוב

10. טובה אייסמן (אחת משלנו) – נשואה לריס אנדרסון!

 

11. THE 'BADDEST' WOMAN ב-UFC

 

12. הננס 'סליפי' פורד קולע 51 נגד הלייקרס לפני 30 שנה!


מייסון נשאל כיצד היה רוצה למות בזמן ריאיון  ב'קומביין: הנה תשובתו

 

Former Kansas Jayhawks guard and reigning Wooden Award winner Frank Mason III was asked how he would want to die during an interview at the NBA Draft Combine. 

 

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 100 תגובות

      1. ברור שלא מנחם ועדיין המרקם הקבוצתי בספרס, העדר האגו היחסי והעובדה שכל אחד יודע בדיוק את תפקידו ומה נדרש ממנו זו עבודה של מאמן לחלוטין וזה נמשך כבר שני עשורים כמעט .
        ראה רק בשבוע האחרונן את התפיסות מקום של סימונס ומארי מאז הפציעה של פרקר או הכנסת אולדריג' לעניינים במחצית השנייה של הסדרה מול ברוקטס. להגיד לך שגם עם קוואי חזרה מול הלוחמים זה יספיק…לא בטוח אבל קרב הם ייתנו

  1. לא תמיד הכל צריך להיות שחור ולבן , לא חייבים להיות גאון או אפס.
    פופ בנה תכנית משחק שהלכה פנימה בעיקר בגלל חסרונו של לאונרד וזה עבד.
    הוא לא גאון , הוא פשוט עשה את העבודה שלו כמו שצריך.

    מצד שני קבוצה כמו יוסטון שבנויה על הארדן קיבלה אותו ביום חלש ואז שום דבר שדאנטוני עושה לא יעזור .

  2. דוק למה אתה מנסה להקטין את הפלח? האיש הזה בא שנה אחרי שנה ותוקע את הקבוצה שלו בצמרת. בטופ. כבר עשרים שנה! this way or another.

    בניגוד לך – אני נותן את כל הקרדיט לפופ ורק לו.

    פתאום ניצחון על ג"ס נראה אפשרי. לא סביר אבל אפשרי. פופוביץ הוא הגברת השמנה. זה לא נגמר עד שהוא שר.
    לא יאומן הסאן אנטוניו האלה. איזו מעצמה.

    1. זה היה ביום הזיכרון האמריקני ומכונה "טבח יום הזיכרון". זה לא עזר לבטיקס לזכות באליפות כשהלייקרס ניצחו בסופו של דבר 2-4. השאלה אם הסלטיקס כבר אז הושפעו מפציעות. בכל מקרה דתי הקבוצות היו כאלו שהשלם שלהם היה גדול משמעותית מסכום חלקיו עם כוכבי על וכוכבים גדולים וכוכבים קטנים יותר ושחקנים משלימים נהדרים. הייתרון של הלייקרס היה שהיו לה שלושה שחקנים שהם בצמרת הגבוהה ביותר בעמדתם בכל הזמנים ולסלטיקס שניים. לסלטיקס. היה אמנם את שלישיית קו הבסיס הטובה בכל הזמנים, אך השלישייה מג'יק-וורת'י-כארים הייתה איכותית יותר.

  3. אני מסכים עם captain beefheart,
    פופ הוא לא רק המאמן, הוא נשיא הקבוצה, הוא מי שאחראי לבניין התרבות הארגונית יוצאת הדופן במועדון מס' 1 בספורט המקצועני.
    הוא הביא לקבוצה את אר סי ביופורד, בהתחלה כסקאוט, ומאז 2001 כ-GM של הקבוצה.

    הוא בקבוצה מאז 94' , אז הולט רכש אותה,
    והוא מאמן הקבוצה מאז 96'.
    למעט עונת 97' (העונה עונת הטנקינג),
    בכל אחת משנותיו כמאמן בקבוצה הוא העפיל לפלייאוף.
    למעט עונת 97', לספרס לא הייתה עונה עם פחות מ-50 ניצחונות!
    6 עונות עם 60+ ניצחונות.
    5 אליפויות.

    אין קבוצה ב-NBA שמעוררת בי, כאוהד סאנס, יותר קנאה מאשר הספרס.
    והסיבה?
    פופוביץ'.

    1. איך עומדת התזה שלי מול דבר כזה (בהנחה שהשמועה נכונה)?
      נשארת אותו דבר.
      נפוליאון אמר: "אני לא רוצה גנרלים מוכשרים, חכמים, טובים, נאמנים או אחראיים. אני רוצה גנרלים שיש להם מזל".
      פופ גם מוכשר, חכם, טוב, נאמן ואחראי. וגם יש לו מזל.

    2. לא מאמין
      מי היה נותן לו לשחק עם זעזוע מוח?
      מצד שני, ההופעה שלו היתה כ"כ עלובה שיש מי שירצה להאמין לזה.

  4. דאנטוני באמת מגדולי המאמנים ללא אליפות. ממש כמו נלסון.
    אבל, בפלייאוף (למרות עונה או שתיים) פופוביץ מכה בו.

          1. דאנטוני הריץ שתי קבוצות שונות לפלייאוף,
            תוך שיפור דרמטי שלהן
            והכל תוך הכנסת סגנון חדש.
            לטעמי, ללא ספק אחד הגדולים ללא טבעת.

  5. שאלה למבינים. האם לפחות המשחק הזה לא עורר תהיות על (אי) היכולת של פופ ליצור שיטה שתשלב טוב את קוואי ואולדריג' ?

  6. תודה על מעורב גדוש, דוק.

    עדיין בשוק מהמשחק של הספרז אתמול. ההתמוטטות של הארדן, ואין מה לעשות, לחץ עצום ומצטבר יכול להגיע ל(כמעט) כל אחד, אפילו הוא.

    ומצד שני (כמו שאמר הממזר), ניחוחות פיינאלס 2014 של הספרז. משחק העונה, בלי קוואי.

    מה אומרת ההיעדרות של הארדן ושל קוואי על תואר ה-MVP של העונה?

    ויותר ברצינות – יש הסבר מניח את הדעת לספרז בלעדי הכוכב הגדול שלהם? 1-8 במהלך העונה, וה-8 זה נצחונות, כן – זה כבר סמפל סייז שניתן לחלץ ממנו משהו, לא?

  7. מאמן גאון לא רק שולף מהכובע (וגם את זה פופ עושה) אלא גם בונה קבוצה ומכין אותה במשך העונה לרגע האמת.
    קייל אנדרסון ודג'ונטה מורי קיבלו דקות בעונה כמו שלא היו מקבלים תחת אף מאמן של קבוצה בכירה בליגה.
    דני גרין קיבל קרדיט שנתיים ואולי לא לחינם.
    להביא את דיויד לי לקבוצה, שהיה גמור בג"ס.
    דדמון וברטנס…
    וסימונס, הו סימונס. איפה עוד היה מקבל צ'אנס?

  8. חולק עליך מנחם.

    במשחק הלילה ס"א ניצחה בזכות צוות האימון- היה נראה כאילו כל פוזשן מחושב, בעיקר במחצית הראשונה בה נבנה היתרון, וברגע שיוסטון ירדו מתחת ל-20 הפרש מיד פופ לקח טיים אאוט.
    הכדורים הלכו פנימה לגבוהים כמו שעון, הם לא השתוללו משלוש, ההגנה היתה ממושמעת, גם כשהובילו בבטחה ואפשר היה להתיר קצת את החגורה.
    בכלל, אחרי המשחק הראשון בסדרה, בו יוסטון קירקסה את הספרס, פופוביץ' והצוות שלו חזרו עם פתרונות וכך ניצחו.

  9. פופוביץ' הוא התשובה של עולם הכדורסל לסר אלכס, מאמן שיודע להוציא מהשחקנים שלו את המקסימום ולהפוך סמלים מקומיים לאגדות ולהפוך מועדון מוצלח למועדון על. 20 שנה ברצף של 50 ניצחונות לא בא בקלות והוא פשוט מדהים כל פעם מחדש.
    בנושא קרוב, באיזה יום מתחיל הגמר האזורי?

  10. כל כך נכון מה שאמר דוראנט על הקומביין , וגם מה שאומרים בסרטון .
    למי שלא קרא וצפה – דוראנט היה אחרון בקומביין . אחרון !! והוא מאז השחקן השלם ביותר שנבחר בדראפט מאז לברון .
    ל- KD אין ולא יהיה הגוף של לברון או של הווארד . אבל הוא יודע לחדור , יודע להתמקם היטב בפוסט ויודע לשים את הכדור בסל .
    איך הם אומרים בסרטון ? אם לפי 30 שנה היה קומביין , לא היו בוחרים בלארי בירד .

    1. לגבי דוראנט, הוא אתלט מדהים (הוא לא לברון כמובן שהוא תופעת טבע) אבל אין עוד שחקן בגובה שלו עם צעד ראשון כמו שלו, תוסיף על כך שליטה בכדור ואחד מהצלפים הטובים בעולם, ותקבל שחקן בלתי עציר, הcombine בודק נתונים פיזיים, למרות הcombine הנוראי שהוא עשה כולם ידעו שיש לו פוטנציאל להופך לכוכב על (בחירה שנייה בכל זאת).

  11. על משחק הלילה וסדרת ס"א – יוסטון :

    1. היה ברור לי לאורך כל העונה שיוסטון קבוצה מוגבלת ושזה ייחשף בפלייאוף . אמרתי שהם one trick pony , ושתקרת הזכוכית שלהם היא חצי גמר הפלייאוף .
    2. כשצפיתי בהם בסיבוב הראשון מול אוקלהומה זה רק חיזק אצלי את הדיעה . הרעמים סחבו אותם לסדרה לא קלה מבחינת יוסטון . המשחקים היו צמודים ברובם . ואוקלהומה של השנה קבוצה מאוד מוגבלת , שלא מסוגל לייצר סל בהתקפה ללא ראסל וגם ההגנה שלה לא בטופ של הליגה. היה ברור לי שקבוצה טובה יותר תחשוף את יוסטון .
    לדעתי הרוקטס לא היו עוברים גם את יוטה .
    3. הלילה זה היה ברור – לסגור חזק את הארדן , לא להביא בשום אופן דאבל טים , ולתת ליוסטון לנסות לנצח בזריקות מתוך הקשת או מתחת לסל . והרוקטס פשוט הלכו לאיבוד ונחנקו מול הגנה
    חזקה.
    4. מנחם – לא מסכים איתך לגבי פופ . צריך להסיר את הכובע בפניו . אי אפשר להאשים מאמנים בהפסדים ולא לתת להם מצד שני את הקרדיט כשהם מנצחים .
    5. הניצחון של הספרס הלילה מצויין לליגה ואני מקווה שהמאמנים יפנימו שקבוצה שרוצה ללכת עד הסוף חייבת רוטציה רחבה וחייבת משחק קבוצתי שאינו נשען על שחקן אחד בלבד.
    6. ועכשיו – הספרס מולנו . אני מרוצה מאוד כי יהיה כדורסל טוב ובלי פלופים . ושהטובה יותר בסדרה תנצח , ותיתן בראש לפלופר של המזפח , שחבל מאוד שנמנע עשור שלם מהתמודדות עם ה- best of the west עוד לפני גמר הפלייאוף .

    ההערה האחרונה היא בשבילכם , בייגלה , גיא הרשע , מנחם ועוד כמה מזרחיים . האם זה הוגן ששתי הקבוצות הטובות השנה צריכות להילחם ראש בראש על העליה בגמר , בעוד לברון שנח על המגרש , לא מתעייף ונמנע מפציעות ( ע"ע קוואי למשל שמתיש את עצמו ונפצע ) , מטייל לשם טיול קליל של אחה"צ בפארק ?

    1. אתה צודק!
      איך לברון מעז לחלק את הקונפרנסים בצורה כל כך לא שוויונית!
      באמת לא הוגן…

      זו השיטה. יש שנים שבהן כל סיבוב הוא מאבק (לדוגמה, מיאמי ב-2012 שבחצי גמר המזרח עברה 6 משחקים מול אינדיאנה, ובגמר המזרח 7 משחקים מול הסלטיקס. הגמר כבר היה 4 – 1 קליל),
      ויש שנים שהדרך קלילה (פורטלנד ויוטה, אינדיאנה וטורונטו. אני לא מוצא את ההבדל הגדול).

    2. Hater, התבקשתי להימנע מהמשך היאבקות החזירים בבוץ, ואני נוטה להסכים.
      גם איתך: זה באמת לא הוגן שלברון נח על המגרש. תאר לעצמך מה היה קורה אילו היה מתאמץ.
      בברכת מזפח לפלופ.

        1. אין כמו שמחה לאיד של טרול קטן שכשהקבוצה שלו עברה את השביקה הגדולה בתולדות הספורט נעלם למשך חודשים מהאתר.

          לפחות אנחנו יודעים שגולדן הנוכחית תתפרק, כמו שקורה לכל קבוצה גדולה, נפטר גם ממך ומהשטויות שלך על הדרך.

  12. בוקר אור לכולם, ותודה למנחם על המעורב.
    מתנצל שלא הייתי אתכם בבלוג החי, אבל אני מעדיף לישון, ולהנות משירותי כ-vod של הליג פאס.
    כמה תובנות אחרי הצפייה במשחק וקריאה משועשעת בבלוג.
    1. אחרי כל הנאצות שפופ ספג מאוהדי הספרס, אני חושב שכל אוהדי הספרס חמי המזג, צריכים לתלות שלט התנצלות ענק על ה-marriot rivercenter בסאן אנטוניו.
    2. פופ צריך לכתוב מכתב התנצלות ולהזמין את צביקה לארוחת ערב על זה שדפק לו את ההזדמנות לראות משחק 7 לייב ב-at&t.

    יוסטון הפסידה בגלל 3 סיבות עיקריות:
    1. הארדן לא מנהיג.
    2. ד'אנטוני מאמן של one trick pony, כל מה שנותר למאמן היריבה ללמוד את הטריק.
    3. יוסטון קבוצה חד מימדית המושתת על שחקני חוץ, ללא כל משחק פנים.

    הספרס ניצחו בגלל סיבה אחת: היכולת של פופ לאסוף לשחקנים חכמים וממושמעים, ללמד אותם שיטת משחק, ולתת להם להרגיש ולהבין שהוא נותן בהם אמון מלא, ושהם מספיק מוכשרים לנצח כל משחק, בכל מעמד, ולא משנה באיזה מקום הם נבחרו בדראפט.

  13. "היום בשעת הבלוג החי מישהו מהגולשים כינה את פופ 'גאון"
    התכוונת אליי כאשר כתבתי בבלוג החי "אין מה להגיד פופ גאון. אם דאנטוני היה מאמן הספרס הוא היה מכניס את קוואי למשחק גם על כסא גלגלים. פופ עם החלטה גאונית."
    אם השמועות, שרצות יותר ויותר ברשת, שהארדן שיחק עם זעזוע מוח נכונות אז זה רק מוכיח את מה שרציתי לומר. קוואי היה באימון הבוקר וראו שהוא לא צולע. לו דאנטוני היה המאמן שלו אני בטוח שהוא היה מכניס אותו למשחק כי הוא פחדן. פופ אמיץ וידע לקחת את המשחק גם ללא קוואי.
    לא חוזר בי פופ הוא גאון ויש לו הרבה קבלות וטבעות. אני לא יכול להתווכח עם הקבלות שלו שמעידות על גאונות. תפרגן קצת למה לא? וכן אני מסכים שדאנטוני הוא אוברייטד. לא גאון ולא נעליים.

      1. יש בליגה חוק האוסר לשחק עם זעזוע מוח. הרופא – אם ידע ואישר – יכול להיתבע ולסיים בבית סוהר. אז תרדו מהזעזוע מוח של הארדן.

    1. הוא לא יכול לשחק עם זעזוע מוח. יש פרוטוקול שלם בליגה וחובה לעשות בדיקה לפני קבלת אישור לעלות לשחק עם חשד לזעזוע מוח.
      אם ביוסטון הסתירו זעזוע מוח (אגב, מאיפה פתאום נפל על הארדן הזעזוע?) ונתנו לו לשחק, אזי הם יכולים לחטוף וואחד קנס או סשן במכונת העינויים שהפתן השחור עבר(למי שמכיר).

      1. ביל סימונס טוען שקצת לפני סוף הזמן הרגיל ולפני ההארכה במשחק מס 5 הוא חטף מגאסול מרפק ושמאותו רגע הוא נראה אאוט לחלוטין

  14. אין כמו המשחק המושלם הזה כדי להוות סמל וציון דרך לאופי הנהדר ולמצוינות שהמועדון הזה מייצג.
    זה רק טבעי שהניצחון הזה, שכל כולו פאר והדר ליכולת קבוצתית ולפירגון, מעלה את הפרנצ'ייז הזה למקום השלישי בכל הזמנים במספר ניצחונות בפלייאוף, למרות שהצטרפו לליגה רק באמצע שנות השבעים.
    מוזמנים לנחש אגב את מי הם עברו הלילה. קבוצה שכל אופייה ומדיניותה בשנים האחרונות הפוכים ממה שהספרס מייצגים

  15. תהיתי כאן לפני כמה ימים מהיכן תגיע המתמודדת (קונטנדרית) השלישית כבר בזמן הקרוב. שללתי את הארדן ואת יוסטון והיום ראיתם מדוע. הארדן נוטה "להיעלם" ברגעי האמת – זה התחיל כבר בגמר 2012, נמשך בחזרה (קאמבק) המדהימה לפני שנתיים נגד הקליפרס (הארדן ישב על הספסל) וחזר על עצמו בסדרה הזו, בה ציפו ממנו למשוך את הטילים אל גמר המערב (להפסיד ל-ס"א ללא פארקר וקאוואי ? נו באמת, יש גבול לגאונות של פופ).
    שללתי גם את ס"א כי הכדורסל שלה מיושן ואיטי. פופ בנה מפעל חיים לתפארת ואני שותף לכל השבחים שנתנו לו – אבל ס"א של היום רחוקה שנות אור מזו של 2014 ולדעתי נראה את זה בסדרה מול הלוחמים. הלוואי שאתבדה. הנתון המדהים – 8:1 – ללא קאוואי מעיד על המנהיגות שלו. הוא לא לברון ואני ספק אם יהיה כזה.
    הסדרה שהסתיימה זה עתה מחזקת את הטיעונים של ראסל ל-MVP ויותר מכך, מראה איפה באמת גלום הפוטנציאל שעשוי – עם הרבה מזל וכוונות טובות – להפוך בהקדם לקבוצה השלישית בליגה שמעזה להתמודד על האליפות. ראסל הוא המנהיג היחידי בליגה כיום (מלבד פופ) שיכול לייצר דבר שכזה. מעניין אם מישהו מכוכבי הליגה הפנויים יהיה מוכן להמר על מהלך שכזה.

  16. "הנתון המדהים – 8:1 – ללא קאוואי מעיד על המנהיגות שלו. הוא לא לברון ואני ספק אם יהיה כזה."

    בסאן אנטוניו אין מנהיגים והם לא מחפשים מנהיגים. ההיפך: קבוצתיות.

    1. לא מדויק – המנהיג שם זה פופ. מיוחד, שונה, לא משחק בפועל – אבל מנהיג בלתי מעורער כבר שנים. בלי קשר, טימי היה מנהיג – אמנם לא במובן המקובל של המושג, אבל בימים הגדולים שלו, הדברים התנקזו אליו.

    1. כל הכבוד לסא. היו טובים בהרבה במשחק המכריע. יוסטון קרסו מנטלית לחלוטין.
      מה שכן לא רואה אותם עוברים את ג"ס. אני בעדם

  17. בקיצור דוק
    זו הנתנצלות המגומגמת שלך….
    טז לא הבנת מה קגה על המגרש זה בסדר.
    החלטת לא להתנצל יפה זכותך .
    המשכת לא לחשוב רדימה ואפילו דאלת אז מה אם משתפים שחקן פצוע… בבלוג…
    ובסוף הוספת מסך עשן שלא קשור לא לכדורסל ולא לכלום על משחקים הסטוריים ,והמשכת לדבר על כך שמאמנים לא משפיעים היום.
    אם מאמנים לא משפיעים אז מה ניצח את המשחק לא שיטה?
    קדימה לך לעבוד על פוסט התנצלות .

      1. להתנצל על מה? מה כתבתי שעלי להתנצל עליו. מגיע איזה טרול בשם לארי חיים ואני אטרח לשים לב למה שהדביל כתב?

  18. לקראת המשחק הראשון של הספרס נגד גולדן-סטייט, מישהו יודע איך למצוא את שיא ההפרש בין שני משחקים רצופים בפלייאוף? כי נראה לי שס"א הולכת לקבל משהו דומה למה שעשתה לרוקטס

    1. ושוב אותי מובילה הלשון
      ישירות לעכוזו של לברון
      כמה כיף שם בפנים
      כל כך חמים ונעים
      וכמה כיף להתגולל על פופ
      כשאני רק חתיכת פלופ
      אמשיך לדשדש במי אפסיים
      ולתחוב הלשון לאחוריים .

  19. "היום בשעת הבלוג החי מישהו מהגולשים כינה את פופ 'גאון'. גאון על מה? "על שלא נתן לקאווי לינארד לשחק". מי שראה את קאווי אתמול בבוקר בסן אנטוניו מדהה על שני קביים יכול היה כמובן להבין את 'גאוניותו' של פופ על שלא נתן לו לשחק."

    בשביל להיכנס בפופ אתה לא צריך מעורב שלם….פשוט תגיד שאתה לא מצליח להבין את הגדולה שלו…וזאת בכלל לא החלטה של מאמן…יש צוות רפואי והוא מחליט

  20. הגדולה של פופביץ לא רק במשחק 6
    הוא מצליח לקחת שחקנים שהיו שחקני ספסל בקבוצות יורליג ולהפוך אותם לשחקנים לגיטימים אצלו בקבוצה
    בסן אנטוניו לא משנה מי משחק הקבוצה נעה ומציגה את אותה מחויבות למועדון וזה הרבה בזכותו של הפופ

    1. כמובן גם בעונה הרגילה הארוכה צריך רוטציה רחבה וגם בפלייאוף היותר אינטנסיבי וכל משחק חשוב הרבה יותר.

  21. דווקא הסיבה שפופ ניצח היום משחק בלי הכוכב שלו- קאווי, והרכז הפותח שלו- פרקר, מראה שהניצחון הלילה הוא לא רק ניצחון של שחקנים אלא גם של אימון.
    אם זה היה משחק של שחקנים היית מצפה מקבוצה שמשחקת ללא 2 מהכוכבים שלה להפסיד במשחק- אבל קרה בדיוק הפוך.
    גם הדוגמה שנתת על המשחק בין הבוסטון-לייקרס באותו סדרה היסוטורית שהלייקרס חזרו לקחת אליפות אחרי ההפסד בבלואו אווט לא מראה כלום, שכן זה בדיוק מה ששקורה בפליאוף הנוכחי, קבוצות מובסות במשחק אחד ואז חוזרות לנצח את המשחק הבא…

    1. מדויק. לא מצליח לראות את רוב קבוצות הפליאוף לוקחות משחק בסדרה ללא הכוכב (יוסטון, אוקלהומה, קליבלנד או בוסטון למשל. שיקגו לא הצליחה אפילו להתקרב לבוסטון ללא רונדו שהוא כוכב משני בקבוצה).
      מה שפופ עושה בסאן זו אומנות.

  22. אני מודה לך מנחם על יצירת האתר המדהים הזה, וגם על הנחלת מורשת כתיבת ספורט לדורות הבאים. לכן אני מוכן לסבול את השטויות במיץ עגבניות שאתה מטריח אותנו לקרוא מספר פעמים בשבוע. התרסה אף פעם לא היתה טיעון. גרג פופוביץ' הוא לא רק אחת מדמויות הספורט והמאמנים הטובים בכל ענפי הספורט המקצועני ביחד, אלא בהחלט גם גאון בתחומו.

  23. אז מה היה לנו:

    *הספרס ללא קוואי וללא פארקר

    *רוסטר של D-League

    *עכשיו מנחם לקח גם את פופ החוצה

    רק שלא יגנבו מהספרס את הטריק הזה.

  24. דה שוט לקרוא תגובות שלך זה פשוט להתגלגל מצחוק.
    לא משנה מה כותבים בסוף הכל אצלך מתנקז לווסטברוק.
    למה שלא פשוט תודה שה-MVP שלך חטף בעיטה בתחת באופן משפיל ביותר?
    העונה המדהימה של ווסטברוק רק חשפה את הפגמים שלו ביתר שאת. שחקן שאף כוכב לא ירצה לשחק לצידו ואף כוכב לא יצמח בצילו.
    אני במקום אוקלהומה עושה עליו טרייד ומנסה לבנות את עצמי מחדש.

    בעיניי ה-MVP של העונה הוא איזייאה תומאס.

    בעניין מנהיגות – מנהיג אמיתי מעצים את הסובבים אותו ולא חותך להם את הביצים. קבוצתיות לא סותרת מנהיגות.

      1. כי ראסל שחקן הגנתי דגול? לפחות אייזיה מראה שאכפת לו ומנסה לשמור על אף נתונים פיזיים שהופכים אותו לשומר לא טוב, אצל ווסטברוק זו פשוט מתיחה בשריר החשק שגורמת לו להיות שחקן הגנתי בינוני ומטה

  25. ממה שראיתי היום, המשחק היום ללא לאונרד היה בלי בידודים ויותר דומה לשיטה הקלאסית של אקסטרה פאס.
    שזה טוב מאוד .כי במהלך העונה ראיתי את החמישיה השניה משחקת בצורה הזאת. לספרס יש את אחת החמישיות השניות הטובות בליגה אם לא הכי טובה.
    וזה חשוב לקראת המשחקים מול גולדן,העובדה שהזהות והשיטה עוד קיימת.רק העדיפות השתנתה

  26. דיווחים שהארדן חתך ישר לאחר המשחק לחגוג. מזכיר לי את התחזית שלי לפני הסידרה…
    האיש לא מנהיג, הוא אפאטי ונכלולי, אגוצנטרי ולא אכפת לו בכלל להפסיד ואיך להפסיד.
    אכלתם אותה בגדול אוהדי יוסטון,
    ה-ת-ק-ו-מ-מ-ו !!!

    1. עוד הוכחה שמבין שלישיית המחץ דוראנט הארדן ווסטברוק
      הראשון הוא השחקן היחידי שאפשר לבנות סביבו קבוצה אלופה.
      דגש על אלופה ולא "טובה".

  27. מנחם מאוד מעניין תודה רבה. אני מחזיק מפופוביץ שלא נותן לשחקנים לעשות מה שהם רוצים ואם יש כאלו בליגה אז הם לא משחקים אצלו. הוא גם מאמן שלא יסיים משחק בלי להזיע על המגרש בדיוק כמו שכתבת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט