משחק בודד הלילה, ובו גולדן סטייט עלתה ליתרון 0-3 מול יוטה.

*
יוטה-גולדן סטייט.

גולדן סטייט: הווריורס פתחו עם הגנה מעולה בתחילת המשחק כשהם שלחו בחוכמה את גובר לעונשין לא מעט פעמים (קלע ב-2 מ-6 ברבע ו-7 מ-15 בכל המשחק, מה שהופך את העבירות עליו למשתלמות), לצד לחץ טוב על כל שאר השחקנים שהתקשו לקלוע – ביחוד בוריס דיאו, ג'ו ג'ונסון ורודני הוד. ברבע השני ההגנה הזאת נעלמה כשהגיע הספסל של גולדן סטייט, וזה משהו שכדאי להם לעקוב אחריו לקראת המשך הפלייאוף. יתכן שהשילוב של מאט בארנס הורסטילי ברבע הזה היה משפר את ההגנה, וזה משהו ששווה לבראון לחשוב עליו.

השינוי הנוסף במשחק, שהכריע אותו לטובת הווריורס, היה העלאת הדת' ליינאפ ברבע האחרון. החמישייה הזאת, שמורכבת מסטפן קרי, קליי תומפסון, אנדרה איגודלה, קווין דוראנט ודריימונד גרין המשיכה להציג המון ריווח של המגרש, מה שאפשר לדוראנט וקרי לייצר נקודות בקלות ברבע האחרון ולנצח. החמישייה הזאת ידועה ככזאת שמסיימת משחקים עבור הווריורס כשמשלבים אותה בתזמון הנכון, ובראון עשה את זה הערב (03:56 דקות לסיום, כשקבוצתו הובילה ב-2).

עוד מה שבלט במשחק זה שלגולדן סטייט היה את דוראנט. רוב הקבוצה לא הופיעה לשלושת הרבעים הראשונים, כנראה בגלל שגרין עלה לשחק עם כאבים, אבל דוראנט לקח את הווריורס על הגב שלו וקלע 27 נקודות בתקופה הזאת. בלעדיו סביר להניח שהם היו מפסידים, ובדיוק בשביל ימים כאלה, שכלום לא הולך בפלייאוף, הביאו אותו. הערב, וסביר שגם למשחק 4, זה יותר ממספיק.

יוטה: הגנת המעבר של הג'אז השתפרה, יחסית, והובילה לכך שהווריורס קלעו 7 נקודות בלבד ממתפרצות. בשלושת הרבעים הראשונים התוכנית של הג'אז עבדה בצורה מושלמת: גולדן סטייט קלעה ב-23% מהשלוש וסיימה עם 14 אסיסטים ל-27 סלי שדה, כשהספלאש בראד'רס לא מתפקדים ועם 5 מ-25 משותף מהשדה. מהבחינה הזאת, השילוב של בוריס דיאו בחמישייה במקום ג'ו ג'ונסון הוכיח את עצמו.

ואז הגיע הרבע האחרון. אותה חמישייה של הווריורס עלתה למגרש. קרי נראה כמו השחקן של החודש האחרון של העונה וכל הקצב וההגנה של יוטה נעלמו. המהירות היחסית שלהם וכל התנועה הייתה יותר מדי עבור גובר, ג'ונסון ושות'. לא קל להתמודד עם הדת' ליינאפ (אם היה קל לא היו קוראים להם ככה), אבל הם חייבים למצוא דרך.

גובר, עם כל הצער שבדבר, לא צריך להיות על המגרש מול חמישייה של ארבעה שחקנים עם יד קטלנית מהשלוש ועוד פליימייקר שמצטיין בתנועה בלי כדור. כשהצבע מבחינתם הוא רק תחנת מעבר, אין יותר מדי תועלת בלהציב אותו על הפרקט. נוסף על כך, יכול להיות שראול נטו, שומר יותר טוב משלווין מאק, יותר מתאים מול אותו קווינטט מהגהנום. העדרו של ג'ורג' היל גם היה משמעותי, ויתכן שאם הוא היה משחק כל הסיפור היה נראה אחרת. לסיכום, אלו היו 44 דקות מצויינות של יוטה, וזה פשוט לא הספיק.