53 נקודות לתומאס ו-0-1 לגולדן סטייט – סיקור משחקי שלישי / רועי ויינברג

איזייאה תומאס נתן הופעה הירואית עם 53 נקודות, 29 ברבע האחרון ובהארכה, והעלה את בוסטון ליתרון 0-2 מול וושינגטון. הווריורס ניצחו את יוטה, 94-106, ועלו ליתרון משלהם.

*

בוסטון סלטיקס 129 (1)-וושינגטון וויזארדס 119 (4)

מצב הסדרה: 0-2 לבוסטון.

ביג גיים אייזיאה.

הרבע הראשון היה קונצרט התקפי של ג'ון וול, כשהוא עם 19 נקודות ו-6 אסיסטים (ברבע) והוויזארדס עולים ליתרון של 42-29 עם סיומו. הספסל של בוסטון מחזיר את הסלטיקס, כצפוי, לתמונה, והם יורדים למחצית בפיגור 3 נקודות בלבד. את המחצית השנייה וושינגטון פתחה עם ריצת 14-0, אבל דקות טובות מאוד של ג'יי קרואדר הורידו את ההפרש ל-89-84, מה שהשאיר את המארחים עם סיכוי.

הוויזארדס עלו ל-95-88, 10:23 דקות לסיום. סל של הורפורד ו-9 נקודות רצופות של תומאס השוו ל-99-99, ואז בראדלי ותומאס העלו את בוסטון ל-99-104. הסיפור נגמר? לא כל כך מהר. וול, מוריס וגורטאט רצו 11-0 ופתחו את המשחק לחלוטין, 2:43 דקות לבאזר. תומאס קולע שלשה וטרי רוז'ייר מקבל ממנו כדור ומכניס שלשה משלו כדי להשוות. עוד סל של תומאס מעלה את בוסטון ליתרון, פורטר מחזיר את היתרון לאורחים ו-IT הולך לעונשין. הוא קולע פעמיים ו-114-114, 14.4 שניות לסיום.

ג'ון וול זורק זריקה קריטית והיא בחוץ. בראדלי ביל עם הריבאונד זורק פייד-אווי שגם לא נכנס לטבעת, ויש לנו הארכה. ההארכה היא כולה איזייאה תומאס כשהוא והסלטיקס מנצלים את המומנטום של סוף הרבע האחרון ומצליחים לברוח מ-117-114 ל-119-129. זה נגמר בניצחון שני שלהם, לקראת שני משחקים בוושינגטון.

בבוסטון, תומאס סיים עם 53 נקודות (18 מ-33 מהשדה, 5 מ-12 מהשלוש, 12 מ-13 מהעונשין), הנתון הגבוה במשחק פלייאוף מאז 2001. הוא הוסיף 4 ריב' ו-4 אס'. הורפורד קלע 15 עם 12 ריב', בראדלי וקראודר 14 כל אחד. רוז'ייר הוסיף 12 מהספסל.

בוושינגטון, וול היה פנטסטי עם 40 נקודות ו-13 אסיסטים לצד 3 חטיפות ו-3 חסימות. מוריס קלע 16 ויצא ב-6 עבירות, ביל וגורטאט קלעו 14 כל אחד, פורטר 13 עם 9 ריב' ואובורה 12.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=6usdWfr2-sg

*

גולדן סטייט ווריורס 106 (1)-יוטה ג'אז 94 (5)

מצב הסדרה: 0-1 לגולדן סטייט.

למרות התוצאה הצמודה, יוטה לא הובילה פעם אחת כל המשחק.

גולדן סטייט פתחה טוב בהגנה כשהם מגבילים את הג'אז ל-21 נקודות (ונעצרים על 27, כמות סבירה בשביל הקבוצה הזאת). ברבע השני הם עלו ליתרון של 17 נקודות שהפך ל-12 בסיום המחצית ושמרו על יתרון באזור הזה רוב המשחק, עד שעלו ל-73-94 ברבע האחרון. משם הם נתנו למחליפים לשחק וספסל הג'אז צמצם ל-12 בסיום, במשחק שאין יותר מדי מה לכתוב עליו.

בגולדן סטייט, קרי (7 מ-11 מהשדה) קלע 22 נקודות עם 7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. דוראנט (5 ריב', 5 אס') וגרין (8 ריב', 6 אס') קלעו 17 כל אחד, תומפסון קלע 15 וזאזא הוסיף 10.

ביוטה, גובר הוביל עם 13 נקודות ו-8 ריבאונדים. הוד והיווארד קלעו 12 כל אחד וג'ו ג'ונסון שפתח הוסיף 11. ג'ו אינגלס, כוכב הסיבוב הראשון, קלע 5 נקודות עם 4 אסיסטים.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=S57Z7isHhHE

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 59 תגובות

  1. ראו היום את החלודה בהתקפה שלנו כתוצאה מהמנוחה הארוכה מדי.
    זה בעיקר התבטא באחוזים נמוכים בקליעה מהשלוש.
    לכן חששתי קצת מהמשחק הראשון . אני מניח שזה ייפתר בבאים .

    1. אתה מוכן כבר להפסיק עם זה? אין דבר כזה אוהדי ג"ס, וגם אם אתה מתעקש להיות הראשון, באמת, זה כמו לאהוד את המערב באולסטאר.

        1. אתה אומר אני הצוף כותב הודעה אוהד ותיק, אתה בהצמך הצוף, הו בהצמו להיות אידיוט. זה גולדן סטייט לוהמות, זה מנצח יוטה עם ספסל, הוא אומר דואג להם, הו לעשות את עצמו? זה גולדן סטייט עושה מטאטא פעם שנייה, אהכך הייט לצעוק מזפח מזפח, הו לצחוק עלינו?
          הו להיות אוהד ותיק? איפה הו להיות לפני שנתיים? בוואלה?
          אתה לא אוהב אותי רק בגלל אני הונגארי.

  2. תודה, רועי.

    גבולית מאוד, השריקה שתומאס קיבל, 14 שנית לסיום.
    עכשיו ניצחון של בוסטון במשחק 3,
    ובמקום סדרה צמודה ומותחת, נהיה על סף סוויפ.
    בהחלט מבחן אופי לוויזרדס.

    1. גבולית זה עדין גיא , נראה כמו שום דבר מיוחד, בטח לא כזה שיש מה לשרוק עליו במהלך מכריע.
      אני דווקא חושב שהסדרה הזו בסיכוי טוב לחזור בשוויון לבוסטון, איזייה לא כל יום ייתן התעלות כמו היום ושחקני משנה כמו אוליניק ורוזייר גם נתנו היום משחק מעולה ביחס לעצמם שלא יחזור כל יום.
      מצד שני וול נותן פלייאוף עצום עד עכשיו ולבוסטון אין תשובה אליו ,
      אם יועיל בטובו להתעורר שותפו ביל ועוד קצת מהספסל (בוגדנוביץ'/ ג'ניקס בוקר טוב בשביל זה אתם פה) העניינים בסדרה יתחממו חזרה.

    1. במהלך הרבע השלישי , כשהוא היה על הספסל, הוא הסיר את הנעל השמאלית וקיבל טיפול בקרסול . אחרי המשחק הוא אמר שהוא בסדר ושזה טיפול שגרתי שהוא מקבל תמיד.

  3. תודה, וול היה פשוט פנומנלי הערב. אין דברים כאלו. אבל מה שאיזאה עשה ועושה, מבלי להיות מושקע רגשית בבוסטון, פשוט מעורר השראה. כמה לב בשחקן אחד. בדיוק מה שחסר בוושינגטון שמרגישה כמו קבוצה מצויינת, בלי לב.
    לגבי המשחק השני אין הרבה מה לדבר. כמו גור חתולים שמשחק עם האוכל שלו לפני הביס. ליוטה אין כלום להציע בהתקפה. כל עוד גרין משחק, הם יכולים להתמודד מול גבוהי יוטה בלי בעיה.
    אם אני סניידר אני מצמיד את אינגלס שילחש לגרין באוזן בדיחות באוסטרלית עד שישחרר איזו בעיטה

  4. אי אפשר שלא להתאהב בתומאס אחרי הפלייאוף הזה ,
    שחקן שאני יותר גבוה ממנו , עושה דברים מטורפים על המגרש , כל מהלך מלא נשמה ועם הסיפור של אחותו , קנה אותי לגמרי.

      1. נכון, גם היו ויהיו יפות יותר מאשתי, ועדיין התאהבתי בה… בתומאס מתאהבים בעיקר בגלל שיש טובים ממנו, ובטח שגדולים ממנו, אבל כדי למצוא לב כמו שלו צריך להרחיק לפחות עד לאלן אייברסון

  5. אם רוצים לסכם את המשחק של יוטה מול גולדן סטייט אפשר לצרף סרטון שמראה איך שלושה או ארבעה שחקנים שומרים על היווארד ופשוט עוצרים אותו לחלוטין.
    זה כל ההבדל בין סופרסטאר לסטאר, את לברון הם לא יעצרו על 12 נקודות.
    ועם כל הכוכבים של גולדן סטייט החמישייה הכי טובה שלהם בפלייאוף זו החמישייה שפותחת את הרבע השני והרביעי: גרין, ווסט, איגי, איאן ותומפסון.
    החיתוכים של איאן מטורפים.
    החזרה של שון היא מאוד משמעותית, הוא נותן 4-6 נקודות שלא נותנות לקבוצה השנייה לפתח מומנטום.

    נשים לב שאיגי ודוראנט במשחק חלש יחסית, וקארי לא התפוצץ במשחק הזה.

    אני לא יודע איך יוטה משיגים פה סוויפ ג׳נטלמנים.

  6. לדעתי ג"ס שיחקו די גרוע.
    כמעט 20 נק' פחות מהצפוי מהם, אחוזים בינוניים ומשחק ממש לא שוטף כמו שהם משחקים בד"כ.
    הצפי ל 4:0 הוא ריאלי מאד.
    הסדרה הבאה נגד יוסטון או אנטוניו תהיה פי 1000 יותר קשה.

  7. ג'ון וול כישרון יותר גדולל מווסטבריק,הארדן וקיירי

    הבעיה שאין לידו מנטור שילמד אותו איך לנצח מישחקים צמודים.

      1. הבאת את הדוגמה הכי גרועה לשחקן שמיתחבא מהכדור בזמן הכסף.
        איך הוא ילמד אחרים אם יש לו סימפטומה יותר קשה.

        אני מדבר כמובן על שחקנים כמו לברון,כרמלו,פול,נוביצקי,אלן,פירס וכד'.

  8. מרקיף מוריס מנסה להכנס לראש של השחקנים של בוסטון עם הלכלוך שלו. היה כל כך כיף לראות את איזייה משפיל אותו בסוף.

  9. תודה רועי.

    * לא יודע אם יהיה סיכום הסיבוב השני (כמו סיכום הראשון הנהדר שלך ושל רון) אבל אם כן, ההחטאות של וול וביל בסוף הזמן החוקי יהיו, כנראה, נקודת המפנה של הסדרה.

    * האגדה של אייזאה ממשיכה להיכתב. פשוט חוויה לראות אותו.

    * לא יכול להיות שאחרי 15 שנה בליגה, רק עכשיו אני שם לב כמה דיוויד ווסט מוסר מדהים מהמרפק. 7 אס ב-17 דקות זה מספרי סטוקטון. יש לו תיאום נהדר עם קלארק שכל חיתוך שלו הופך לליי אפ.

    * בכלל, בוגוט עזב וכל אחד משלושת הגבוהים החדשים נותן אספקט אחד של בוגוט. זאזא נותן את החסימות לקלעים, מגי עם ההאלי הופים והגנה על הטבעת ודיוויד ווסט עם ניהול המשחק והמסירות מחוץ לצבע.

    1. מסכים בקשר לווסט. אני אוהב את הציוות שלו עם גרין (ואיגודלה/דוראנט ליד הספלאש בראד'רס). זה הרכב שכיף לשחק.

  10. תודה על עוד סיקור מוערך.

    אני מצטרף לדבריו של שגיא נאור – ההחטאות של וול וביל בסוף הזמן החוקי והחוסר יכולת של הקבוצה בכלל לסגור את הסיפור לאחר שהובילו פעמיים ב-14 הפרש וב-6 הפרש 2 דקות לסיום, יכולה להיות משמעותית בסדרה הזאת כשנסתכל עליה בדיעבד.

    אין מה לבוא בטענות ולהגיד שבוסטון נתנה 2 משחקים לא מציאותיים והם לא ימשיכו ככה, כי אלו טענות שטחיות בעיניי ואני אתן 2 סיבות לכך:

    1 – קבוצה כמו בוסוטן חייבת בכל משחק שתהיה איזו התעלות מסויימת בכדי לנצח במעמדים הללו. זאת מכיוון שזאת לא קבוצה שסך הכישרון בה יכול לתת משחקים גדולים על בסיס יומיומי. עצם העובדה שכבר בכמה משחקים בפלייאוף יש כל פעם התעלות של מישהו אחר מראה דווקא על קבוצה בעלת אופי שלא מוותרת לעצמה והיא מנסה לסחוט את המיץ בה עד הסוף.

    2 – רוב האלופות נשענות על הופעות גדולות של שחקניה. אני לא חושב שקבוצה לקחה בליגה אליפות לאחר שהופעותיה היו מאוד גנריות לאורך כל הדרך. ייתכן והן היו פחות "שבורות שיאים קבוצתיים/אישיים" כי הם בעלי כשרון גדול יותר בקבוצה, אך כמו שטענתי בסיבה הראשונה – זה למה אני מוריד את הכובע בפניי בוסטון. הם מנסים למצות את כל מה שיש להם, למרות שבעיקרון אין שם כמעט סטאר-פאוור. וזה קריטי בפלייאוף.

    ודבר אחרון – לכל אלה שמתלוננים על השריקות שתומאס קיבל? תסתכלו על הריפליי קרוב יותר. מוריס נגע בו ממש עם אצבע וחצי במרפק. אפשר להתלונן על כך מפה ועד מחר, אבל היום בליגה שורקים זאת המון, כי יש לנגיעה (ולו הקטנה ביותר) במקום הזה השפעה על מכניקת הזריקה. אני ראיתי שופטים שורקים זאת מול בוסטון לא פעם והשריקה הכי ידועה היא כמובן במשחק האחרון לפני פגרת האול-סטאר בשיקגו, כשסמארט שמר על באטלר והוא ממש נגע בו עם הציפורן של האצבע. ועדיין…זה נשרק. וכנראה שבצדק.

    1. יש את הספרס של 2014
      ב-23 משחקים באותו פלייאוף,
      רק פעמיים שחקן של הקבוצה קלע יותר מ-30 נק' –
      טוני פרקר, פעם אחת נגד דאלאס בסיבוב הראשון, ופעם אחד נגד פורטלנד בסיבוב השני.

      (אין לי וויכוח עם המשוואה של אלופות/תצוגות. הספרס היו קבוצה מיוחדת)

      1. לא הבנתי אם זאת שאלה רטורית או שאלה אמיתית..

        בכל מקרה, דיברתי על העבירה האחרונה שמוריס קיבל – לגיטימית בהחלט. נגע בו במרפק של היד הזורקת. כיום שורקים זאת, גם בנגיעה הכי הכי מזערית שקיימת, כי יש לכך השפעה על מכניקת הזריקה.

        1. אם אתה מעוניין לדבר על עבירות ששרקו למוריס על תומאס שלא היו ולא נבראו אתה מוזמן ל4:30 לסוף הרבע הראשון ול7:45 לסוף הרביעי

          1. 04:30, מוריס נוגע באמה השמאלית של תומאס. רואים גם בריפליי. על הדרך לאמה הזאת, הוא גם חיכך את האמה שלו באמה הימנית של תומאס בדרך לניסיון חדירה לסל.

            פאול ברור. מוריס אפילו לא מתלונן על השריקה.

            07:45 לסיום הרבע האחרון, קשה לראות גם בריפליי אם הוא נגע בו בבירור. בכל מקרה, גם אם נגיד והוא לא ביצע עבירה באופן ברור, הייתי מצפה ממוריס לדבר עם השופט על כך, כי הוא לא חוסך לעצמו שיחות כאלו איתם. ראינו זאת גם הלילה.

            ו-14 וחצי שניות לסיום, במהלך מול גורטאט? זאת העבירה הכי ברורה מה-3 כאן. הוא תופס את תומאס באמה. רואים את זה מצויין בריפליי.
            וגם כאן – גורטאט בכלל לא פונה אל השופטים שיבצעו REVIEW על המהלך, כי רואים את העבירה באופן ברור.

            בכל מקרה, תגיד מה שתרצה, מוריס צריך להגיד תודה, כי הצורה בה הוא העיף את הורפורד ליציע ברבע הראשון יכלה לזכות אותו במינימום של FLAGRANT 1.

          2. הומריזם סטנדרטי של אוהד סלטיקס. לא מפתיע.

            מה שכן מפתיע הוא שאתה חושב שאם תכתוב תאור כלשהו שמתאר משהו שלא היה זה הופך את מה שקרה למה שרשמת ושאם לא מתלוננים על שריקה אז הייתה עבירה(כאילו ששחקנים תמיד מתלוננים על כל שריקה שגויה ושהשחקנים לא התרגלו לשריקות ההזויות והמומצאות האלו)?

            אם היו שורקים שריקות כאלו לקרי או ללברון הם היו מבלים את כל המשחק על הקו.

            מה שבטוח שאם היה מדובר בקבוצה אחרת(ולא בזאת שאתה אוהד) לא היית חושב שאף אחד מהמקרים הנ"ל הינם עבירות(כי הן לא).

          3. יונתן, עזוב את זה שלא נוכל להסכים על מה שאנחנו רואים אבל ממתי זה ששחקן לא מתווכח על פאול זה עדות לכך שהיה כזה פועל. שלא לדבר על לבקש ריוויו על משהו שלא ניתן לריוויו.

          4. אני מסכים אם כך שלבוא לשופטים ולטעון לפאול אינו בהכרח מראה הסכמה על כך שבוצעה עבירה.

            אך עם זאת, אני מצטער לבשר שהמקרים שתיארת נחשבים לעבירות. אין לי בעייה לטעון גם כשהן לא נכונות (נניח המקרה שאמרת ב-07:45 לסיום הזמן החוקי עשוי להיות לא נכון, אבל קשה לראות את העבירה, כי כלל הצילומים במשחק היו עם הגב של מוריס למצלמה) אולם מקרים של נגיעה באמה/נגיעה במרפק של היד הזורקת הם נחשבים לעבירות ע"פ ספר החוקים של הליגה.

            תסתכל גם גם בהילוך איטי של המקרים הללו ואתה תזהה שיש נק' במהלך שמבוצעות בוודאות עבירות.

  11. עכשיו השלמתי בוסטון-וושינגטון. קשה לאהוב את בוסטון, יותר מדי פלופרים (איזיאה, סמארט). יש תחושה שהם כל הזמן מנסים "לגנוב" משהו מהשופטים. אבדה התמימות.
    מילה לגבי האליל התורן – איזיאה תומאס : נכון, מה שהוא עושה זה מדהים, אבל – חצי משינויי הכיוון שלו (קרוס אובר, קרוס דריבל) ומהטעיות "ההיסוס" (הסיטיישן) מבוססים על משיכה של הכדור בזמן הכדרור. השופטים לא נוטים לשרוק את השריקה הזו והוא לקח את זה לקיצוניות.
    דוגמה אחת מיני רבות : שינוי כיוון על מוריס, 49 שניות לסיום הזמן החוקי.
    דוגמה נוספת : 30 שניות לסיום, היסוס על וול (נחסם) במשיכה ומיד אחר כך, 14 שניות לסיום, שינוי כיוון על גורטאט תוך כדי משיכה ברורה בימין. זה נראה כאילו הוא עוצר לקליעה, ואז הוא פשוט ממשיך.
    בלי קשר, לא הייתה עליו עבירה בסוף אבל כשאתה כל המשחק בתוך הגוף של המגן, יבואו השריקות. אין לי בעיה עם זה, אני זוכר מעברי כשחקן כמה קשה לשמור על שחקנים שנכנסים לך לגוף. זו אמנות, זה חכם וזה לגיטימי (הארדן, לו וויליאמס, איזיאה, ניקוס גאליס !!).
    וושינגטון יכולים להלין רק על עצמם. זה היה להם בידיים יותר מפעם אחת. ביל קיבל זריקה נוחה לגמור את המשחק – אי אפשר לבקש יותר מזה.
    עד עכשיו הייתי בעד ברוקס, ברמה העקרונית (עוד אחד מהפליטים שלנו). עכשיו אני בעד וושינגטון ברמה הכללית. הכל עדיין פתוח בסדרה הזאת. אחלה סדרה.

  12. הספסל של הסלטיקס עולה עשרות מונים על ספסל הויזרדס. זאת בעייה גדולה. וול וביל משחקים יותר מדי, ומאחר והם השניים המסוכנים, השמירה עליהם חונקת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט