הטור של לס ליום ראשון

(מתנצל שבהעברה מקובץ וורד לכאן, המספרים הסידוריים 1,2,3 וכו', השתנו כולם ל-1,1,1, ואין באפשרותי לתקן)

מרק קיובן שוב ניכנס תחת העור של הלךייקרס

 

מרק קיובן אוהב לעלות על העצבים של הלייקרס ולהיכנס להם תחת העור, והמטומטמים האלה מעיר המלאכים לא מבינים זאת וניכנסים איתו לעימותים. הם לא מבינים שבעימותים אין להם סכוי נגדו? הוא צעיר יהודי ממולח, ממזר ובנזונה מכאן ועד הודעה ישנה, ובהתנצחות הוא תמיד יקבור אותם.

 

הוא הציע להם – כאילו ברצינות – לעשות AMNESTY  על קובי וע"י כך לצאת מכל בעיות סף המשכורת שהם שוברים ומשלמים על כך מיליונים. הטמבלים לקחו אותו ברצינות והגישו קובלנה ליהודי האחר, זה שבראש הליגה, ש-"בעל הדאלאס מבריקס מתערב בענייניה הפרטיים של הלייקרס". הם עשו פיל ממש מהערה בצחוק לתכנית רדיו, דבר ששוב מראה את חוסר המושג של ההנהלה שלהם, וחוסר חוש ההומור שלהם. הנה תגובתם למרק קיובן:

 

“We’re aware of Mark Cuban’s comments. We feel they’re inappropriate,” Lakers spokesman John Black said. “As far as the issue itself, we’re not going to comment publicly on the amnesty issue as it relates to any of our players.

 

 

מילווקי שואפת לביג טיים

 

ההחלטה של מילווקי באקס להחתים את ג'יי ג'יי רדיק שבקיץ יהיה שחקן חופשי היא הרבה יותר חכמה משאנשים חושבים. "יודעי דבר" טוענים שבקיץ הוא יכול לחתום עם כל קבוצה והבאקס ייצאו קרחים מכאן ומכאן. אז למה הם עשו זאת?

 

הבאקס רצו את ג'אש סמית'. מאחר ואטלנטה החליטו להחזיק בו ויהי מה, וללכת על כל הקופה כבר בפלייאוף הזה, הבאקס החליטו ללכת על הדבר הבא הכי טוב שיכלו: שוטר מצויין שהעונה הוכיח שהוא לא סתם שוטר אלא שחקן-שחקן: התקפה, הגנה, לחימה, מנהיגות. בזה הם עשו הצהרת כוונות: "אנחנו מנסים ללכת הכי רחוק שנוכל כבר העונה, ויש לנו תקוות לעשות רעש גדול, אולי אפילו עד גמר המזרח"

.

מה שמילווקי מנסה לעשות זה מה שגרין ביי הצליחה לעשות בפוטבול: להוכיח לכל שחקני הפוטבול הטובים ביותר שלחיות ולשחק במדינת הגבינה יכול להיות דבר מרומם ונפלא. לילדים ישנו את החינוך הטוב ביותר בבתי ספר מצויינים; החיים במידל אמריקה יכולים להיות נפלאים עם ספורט קיץ וחורף, אגמים למרבית, ציד וגולף, וכניסיות על כל צעד ושעל. אם רודיק יסכים להישאר במילווקי כשישנה לו אפשרות לעבור לחצי קבוצות ה-אן בי איי עם מטרופוליטנים הרבה יותר גדולים, זה יתן את האות לשחקנים גדולים אחרים – בעיקר בעלי משפחות – שלגור ולשחק בעיר שדה מתורבתת ובטוחה, יכול להיות דבר עדיף מלשחק בדאלאס או ברוקלין.

 

אם אותו דבר יחליטו ברנדון ג'נינגס ומונטה אליס – שלפי הידיעות הם "נהנים מאד לגור בפרברי מילווקי" – שיהיו שחקנים חופשיים מוגבלים, זאת עלולה להיות התחלה של מצויינות בערים עם שווקים קטנים, וזוהי התוצאה שדייויד סטרן רצה להשיג מלכתחילה. כשדייויד סטרן יפרוש בסוף העונה, יתחילו עליו שירי הלל שאפילו הנשיאים וושינגטון, לינקולן, וג'פרסון לא זכו להם.

 

מה צריכות להיות המטרות הראשיות של מיאמי היט לחצי העונה הבאה

 

  1. להכניס לאינדיאנה במשחק של ה-14 למרץ איזה 20 הפרש, ולהוציא מהם כל מחשבות שוא אחרי שני ההפסדים שמיאמי סבלה נגדן כששיחקה ללא חשק, וללא ארגון.

 

  1. לעלות על הניקס במשחק הבא כמו טנק העולה על פחיות קוקה קולה ריקות, ולהפוך להם את הצורה אחת ולתמיד העונה בצורה חמורה כזאת שהם יפסידו למיאמי בפלייאוף בסוויפ עוד לפני שהן נפגשות

 

  1. להמשיך לשחק ביעילות המצויינת בהגנה והתקפה של הנצחונות על הת'אנדר, הספארס, הלייקרס, והקליפרס, ולהגיע לרמת משחק של 10-15% פחות מהשיא, כשה-15% הנוספים באים בגלל מלחמת טרוף בפלייאוף, ולא בגלל העלאת יעילות, כי היעילות צריכה להגיע לשיא כחודש לפני התחלת הפלייאוף.

 

  1. להעתיק מהפלח את שיטת "המנוחה לרגליים עייפות", אבל לא סתם לתת לכוכבים לנוח ולסבול התקפות של "אנחנו משלמים כסף טוב לראות את לברון, ואתה נותן לו יום מנוחה?", אלא לביים פציעות, מחלות, והרעלות קיבה. לא חסר.

 

'השביעייה הגדולה' אילו הדראפט נערך היום (ללא התחשבות בצורך הקבוצות)

 

  1. בן מקלמור, קנזס סטייט

 

אני הולך על ה-5'6 הזה כבחירה ראשונה שישרוף 25 נק' למשחק מהרגע הראשון. הוא האתלט הטוב ביותר במכללות, ושחקן הכדורסל הטוב בנמצא. אני הולך עליו ללא היסוס. יש לו הכל: כניסה עזה לסל. שתי ידיים כמעט באותה רמה. משחק טרנזישיון שמזמן לא ראו כמוהו ב-NBA. שחקן לוחם בעל רצון עז, ומגןם עיקש שלא מוותר. הקליעה שלו מדאונטאון לא נופלת מזו של חצי מרחק, וכמובן הכניסה מימין ומשמאל.

 

  1. אורלנדו: שבאז מוחמד, UCLA

 

הוא השחקן ה-MULTIDIMENSIONAL  שכל קבוצה צריכה. הוא יתן לה 20 נק' למשחק כבר מהתחלה. עושים עליו דאבל-טים מהרגע שהוא מקבל כדור, ובכ"ז מצליח לתופף 18.9 פעמים למשחק בדיוק של 46.3% עם 42.5% מדאונטאון. הוא האתלט השני בטיבו אחרי מקלמור, ויהיה זה פשע לא ללכת עליו.

 

  1. נרלנס נואל, קנטקי.

 

כמובן שקריעה ה-ACL אינה דבר שהענק הזמין, אבל הוא יהיה כשר כד תחילת העונה, וקבוצות לא חייבות רוקי שכבר בשנה הראשונה יעשה רוח. הוא יבריא ויתפתח להיות ביג-מן מין הטובים. אם אני מנכ"ל קבוצה, אני מוותר על שנתו הראשונה ככוכב עולה ומשתמש בו רק לעתים פה ושם, כהכנה ל-15 שנים גדולות בליגה.

 

  1. אנטוני בנט, UNLV

הרביעי ברשימתי בא מ-UNLV  ושמו אנטוני בנט. הוא יכול לשחק סמול פורוורד ופאור פורוורד באותה יעילות. אתלט נפלא שהלחם וחמאה שלו הם דאבל-דאבלים. אתם רוצים שאמצא לו שחקן דומה ב-NBA? העונה איני יכול לחשוב על שחקן מסוגו. אולי איבקה? לא! בנט הראבה יותר רחב וחזק. כן! מצאתי! לארי ג'ונסון – אף הוא מ-UNLV  ואח"כ שרלוט, וכמובן הניקס.

.

  1. קודי זלר, אינדיאנה

עתיד מובטח לקריירה ארוכה ב-NBA. כשרונו יוצא מהאוזניים, ואין ברצוני להתחיל בהשוואות לאחיו שגם עליו אמרו "טוב לקולג'ים; לא מספיק טוב למקצוענים". בקיצור ולעניין, הוא הפך שחקן חמישייה קבוע וחשוב בקאבס, והאח הצעיר הוא אפילו יותר גבוה, יותר גמיש, ובעל יד טובה יותר מחצי מרחק.  קודי – כמו אחיו – הוא לוחם אדיר מלא שצף-קצף, אבל חסר לו בינתיים כוח. הוא עדיין ילד…תנו לו חמש שנים והוא מפלצת תחת הסל.

 

  1. מרכוס סמארט , OKC

המניות של מרכוס עולות ממשחק למשחק. ראיתם את ה-28 נק' שלו במשחק ההארכה (והנצחון) על אוקלהומה?  הוא הגארד האופטימלי שיכול לשחק מספר 1 או 2 באותו משחק, ואפילו באותו רגע. יש לו הכל: מהירות, כדור בטוח בידיו, קליעה מצויינת ובטוחה בג'אמפ יפהפה. נכס לכל קבוצה מיד, ועל המקום.

  1. אלכס לן, מרילנד

2.15 מ'  הוא מצרך חשוב, ולא רק במכללות. גם ב-NBA קיים מחסור בגולייתים המסוגלים לכדרר וללעוס מסטיק באותו זמן. הנצחון על דוק, 18 הנק' שקלע, 9 הקרשים, 3 החסימות, ושליטה על מייסון פלמבי היו ההוכחה הסופית שחיפשתי. הוא קל רגליים לענק כמוהו, ומאד FLUID  בפוסט. תוך שנתיים-שלוש הוא יהיה שחקן שקשה ביותר יהיה לשמור עליו.

 

השבעה שהיו צריכים להישאר עוד שנה במכללה

הנוהג של "ONE AND DONE" לא עובד טוב עבור כולם. ישנם כאלה ששנה נוספת במכללה היתה עושה את כל ההבדל שבעולם. נכון לעכשיו, הנה הם:

 

  1. קנדל מרשל

במקום לשחק את מספר הדקות המועט שקיבל בסאנס, הוא יכול היה לחזור לשנת ג'וניור גדולה בצפון קרולינה, ואולי לעשות שם את ההבדל, במקום לחמם את ספסל הסאנס.

  1. פאב מלו

הסלטיקס שלחה אותו לליגת D  כי בקבוצה הראשונה הוא סתם בוזבז. בליגת D הוא היה טוב מאד עד זעזוע המוח. הוא היה מתפתח טוב בהרבה עם עוד שנה בסירקיוז. הוא היה יכול להיות בחירת לוטרי העונה.

  1. ג'רמי למב

איזה בזבוז! לשבת על ספסל אוקלהומה סיטי ולשחק 3.9 דקות למשחק במקום לככב במכללות. זה לא אומר שהוא לא יהפוך לשחקן טוב באחד הימים, אבל למה לבזבז שנה, במקום להפוך לכוכב בקולג' ולהגיע העונה ככוכב לכל דבר?

 

  1. טוני רוטן

מתבזבז על ספסל ממפיס במקום להישאר עוד שנה באוניברסיטת וושינגטון. הוא פשוט לא מוכן לשחק בליגה הגדולה. הוא כמעט ולא משחק, והוא-הוא השחקן שהיה זקוק אולי יותר מכולם לעוד שנה של משחק ב-NCAA.

  1. קווינסי מילר

 קוויסי מאוניברסיטת ביילור ראה את פרי ג'ונס וקווינסי אייסי עוזבים אחרי שנת הפ]רשמן, ועשה את השגיאה ללכת בעקבותם. במקום לשחק 3 דקות בדנבר, הוא יכול היה היום להיות הכוכב של ביילור. אומרים שבמקרה שלו – להצדקתו – הוא בא מבית שלא היה יכול לחכות יותר לכסף שהוא מרוויח כבר העונה. חבל.

 

  1. אוסטין ריברס

אוסטין ריברס מקבל את הדקות שלו, ומשחק. אבל שנה נוספת בדיוק היתה עושה פלאים עבורו. הוא לא היה זקוק לכסף, ואני מתפלא שאביו לא הצליח להשפיע עליו לבלות שנה אחת נוספת עם מייק ששבסקי, במיוחד כשהעונה דוק היא שוב בצמרת המכללות. הוא יכול היה להיות אלוף המכללות העונה, ולהגיע לדראפט כאחד מחמש הבחירות הראשונות. שגיאה קולוסאלית.

  1. רויס ווייט

אני לא בטוח ששנה נוספת באיובה סטייט היתה עוזרת בהרבה ב-ANXIETY DISORDERS  שלו, אבל לפי בתי אפרת אצלה אני מבקר עתה באטלנטה – פסיכולוגית קלינית מצליחה ביותר – במקרים כאלה של טיפול מאוחר, שנה נוספת של טיפולים ומציאת המינון הנכון, והתרופות הנכונות, היתה יכולה לעשות פלאים. הרבה יותר קשה לעבור סידרת טיפולים אגרסיבית כשאתה שחקן NBA  מאשר כשאתה שחקן מכללה.

 

 

.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 5 תגובות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט