1.האב שהורס קריירה לבנו
הזהרנו כאן שזה עלול לקרות. אנחנו מספיק וותיקים – כולל כל התיכוניסטים שלנו – לדעת שקרה כבר בספורט לא פעם ולא פעמיים שאבות הרסו, יותר מאשר עזרו, לקריירה של ילדיהם. גם בישראל ידועים לנו מקרים רבים כאלה.
אתמול חברת UNDER ARMOUR (חברת הסניקרס ותלבושות ספורט "של" סטפן קרי) – אחת המתפתחות והמתקדמות ביותר אחרי נייקי – הפכה לחברה הששית שהודיעה ללבאר בול שהיא לא מעוניינת בכל קשר עסקי עם לונזו בול. החברות שקדמו לה היו נייקי, אדידאס, ניו בלאנס, ריבוק, ופומה.
האב הודה בפני ESPN שהחברות האלה הודיעו לו שהן לא מעוניינות להמשיך במשא ומתן איתו (האב הוא הסוכן ומנהל העסקים של הבן, שעדיין לא השתכר פרוטה בחייו מכדורסל) בעיקר שבמקום לחפש עבור בנו הטירון ENDORSEMENTS עם חברות הענק האב פתח עבור בנו ושמה " . Big Baller Brand וברצון האב זה במקום ENDORSEMENT מין 'שותפות': האב ממשיך לחפש חברה שתסכים לקחת את ה-PROTOTYPE (אב-טיפוס של ה\סניקר שהוא כבר הכין בעזרת 'מומחים' ו-'יועצים' אמריקאים וקוריאנים) – ולרוץ איתה כ-"סניקר העתיד".
האב הגיב בדי אדישות לחדשות 'הרעות' כשהוא אומר:
“We’ve said from the beginning, we aren’t looking for an endorsement deal,” LaVar told ESPN. “We’re looking for co-branding, a true partner. But they’re not ready for that because they’re not used to that model. But hey, the taxi industry wasn’t ready for Uber, either.”
הוא אמר ל-ESPN: "הצעתי לטפשים האלה דיל של מיליארד דולארים. אפילו לא צריכים לשלם לנו את כל המיליארד כבר עם החתימה. מאה מיליון ראשונים 100( מיליון ) יהיו דמי קדימה מספיקים והשאר – 100 מיליון בתשע השנים הבאות בתשלומים – יספקו אותנו"… פיל נייט, מייסד נייקי, הגיב ש"אם לונזו יוכיח את עצמו כשחקן NBA טוב מאד ולגיטימי מאד, נייקי תהיה 'מעוניינת' לעבוד עם משפחת בול, אבל אנחנו לא מתחילים בכלל לחשוב על 'ברנדינג'. כל מה שמעניין אותנו זה ENDORSEMENT אם הוא יהיה טוב מספיק. על מספרים אנחנו אפילו לא מדברים עכשיו".
לבאר בול "הזהיר" את נייקי, ואז את כל השאר, שאם הן לא חותמות על המקום הוא יעבור עם ההצעה לחברה אחרת, ו-"יקבור אותם".
“If he can get it, get it, good for him’’ Knight said. “It’s a little too steep fot us.”
הוא כמובן אמר זאת בחיוך.
, George Raveling — Nike’s global basketball sports marketing director — called LaVar Ball “the worst thing to happen to basketball in the last hundred years.”
"ה- BIG BALLER BRAND יהפוך ל-'NIGHTMARE' של נייקי ואדידאס" אמר לבאר בול.
.היי, קודם, לפני שיקבור אותם, הוא צריך שותף.
היי, לבאר, תמיד יש את חברת SAUCONY…אולי היא תתן לך צ'ק של מיליארד דולאר כמיקדמה…
2. סקוט ברוקס וג'ון וול – מצא מין את מינו!
מאמר ראשי בספורטס אילוסטרייטד מתאר לראשונה את פציעתו של ג'ון וול שהוא סחב איתו עוד מהשנה באוניברסיטת קנטקי, פציעה שידעו-לא ידעו עליה, כי הוא שיחק כדורסל כזה מהיר שאיש לא האמין שהוא פצוע. ובנוסף, איש לא גילה פציעה והוא לא התלונן מספיק.
מה הקשר בין ברוקס לוול? שניהם גדלו בעוני משווע. שניהם גדלו ללא אבות. אימו של סקוט גידלה לבדה שבעה ילדים וסקוט היה הצעיר שביניהם. הוא נאלץ לעבוד ולהרוויח כמה סנטים כבר מגיל רך. סקוט אינו מהמתלוננים. הוא גדל עם הידע שהוא חייב לעזור לעצמו, ו-"אם אין אני לי, מי לי?". הוא עבד בקטיף אגוזי-מלך בגיל 12 בימי קיץ בקליפורניה, בחום של 40 מעלות, 50 סנט לסל אגוזים. ביום עבודה של 8-10 שעות הוא הצליח לאסוף אגוזים לעשרה סלים. משפט אחד שאימו חזרה ואמרה לו, ושנישאר עמו משך כל ימי חייו היה, "לא משנה כמה קשה ורע לך ולנו, תמיד ישנו מישהו הסובל יותר מאיתנו ומצליח לחיות עם סיבלו."
כשהוא הגיע לאוניברסיטת קליפורניה/אירוויין – UC-IRVINE – בלונדיני נמוך עם עיניים כחולות -צכולם מיד חשבו "עוד בן טובים עשיר מדרום קליפורניה שאביו תורם מיליונים כדי שבנו ישחק". הוא אף פעם לא התלונן, לא סיפר את סיפור חייו, לא הסתיר אך גם לא התגאה לאן שהגיע. כל מה שהוא עשה היה לשחק כשחקן בגובה 1.80 מ', טיפונת שמנמן, ולשחק הכי טוב שיכול היה. עצם העובדה שסקוט ברוקס, 11'5 בלונדיני לא מהיר במיוחד, לא ניבחר בדראפט אבל לא ויתר עד שהוכיח את עצמו והצליח לשחק ב-NBA – שימו לב! – 14 שנים תמימות (1987 עד 2001) הוא פלא בפני עצמו ומוכיח דבר אחד פשוט: הברוקס הזה הוא גבר עקשן, לוחם, וקשה כמסמר.
הוא היה הראשון לגלות את הכשרון המיוחד של ראסל ווסטברוק, והוא היה זה שהירשה לו – דרש ממנו – לעשות דברים בעצמו כשהוא מרגיש שהוא יכול לעשותם טוב יותר מכל אחד אחר. כשסם הינקי פיטר אותו, הוא לא התלונן, לא האשים, והציע את עצמו כעוזר למאמני תיכונים שרצו את עזרתו.
בוקר אחד הגיע טלפון שוושינגטון ויזרדס רוצה אותו. מי שבאמת רצו אותו היו שניים משלנו: ארני גרנפלד נשיא הקבוצה וברט גרינברג, סגן הנשיא ואחראי על האנליטיקס של הקבוצה. השניים ידעו שיש להם כוכב כדורסל גדול בשם ג'ון וול שעד עתה לא הגיע אפילו לחלק מיכולתו כי עד עתה לא היה מאמן שהצליח להוציא ממנו את הפוטנציאל, ושניהם ידעו שהרבה מיכולתו של ווסטברוק היא בזכות האימון וההגדרת משחקו של ווסטברוק ע"י סקוט ברוקס, שהיה פוינט גארד בעצמו ב-NBA משך 14 שנה.
בחודש אפריל שעבר, מיד אחרי שהויזרדס שכרו את ברוקס, המאמן טס לקליבלנד לפגוש בג'ון וול שטופל באחד מבתי החולים המעולים ביותר בעולם – "קליבלנד קליניק". סיפור פציעתו של וול הוא ארוך ומלא תסבוכות ואי ידע, החלטות לא נכונות, וחוסר וודאות. ג'ון וול ידע משך כל שנות משחקו ב-NBA שמשהו לא בסדר. הוא היה כה מהיר שאנשים לא האמינו שישנה אפשרות שפציעה מסתורית מאיטה אותו. מלבד זאת, הויזרדס חיברה לג'ון וול שחקנים כמו 'האיש שלי' ג'בל מגי (עם כל הכבוד, יודע צדיק נפש בהמתו, ומה מגי מסוגל לעשות בקבוצה גרועה אני יודע בדיוק כמוכם – כלום!), ניק יאנג, ואנדרה בלאצ'ה וחשבו שבגללם ג'ון וול ניכשל. זה נכון, אבל לא ר-ק בגללם..
וול הכיר מאמן תיכון שהפך לטריינר בשם רוב מקלנהאן. בקיץ של 2014 מקלנהאן נתן לו את העיצה הראשונה: "אם אתה 'מרגיש' פצוע, למה שלא נעבוד על מה שאתה מנסה לעשות במהירות, במהלך ששי, ונעשה זאת במהלך שלישי? (וול אמר לו ששלוש השנים האחרונות היו "שלוש שנים של MISERY" – סבל פיזי מכדורסל שמנע כל הנאה נפשית).
וול החל להתאמן בדברים הטובים ביותר שלו הדרייב-אנד-קיק שלו – הטוב בליגה – הוא החל לעשות בסלו מושיון. הפול-אפ מימין לשמאל הבלתי עציר שלו…הוא החל לעשותו בתנועה יותר איטית. גם את הפיק-אנד-רול הוא החל לעשות עם פחות מהירות ויותר הטעיות. גם את ה-H-SEMIROUND (אני לא יודע בדיוק מה זה, מ.ל) הוא למד לעשות באיטיות. הכל נראה מצויין. "אילו רק יכולתי לעשות הכל במהירות שפעם היתה לי" היתה המחשבה שהוא לא התחלק איתה עם אף אחד..
מה לא אמרו לו? פטלה טנדנייטיס…קלסיום דפוזיטס ולכן עשו לו אולטרה סאונד, ושני ניתוחים 'קלים' לניקוי הברך. הוא עבר SHOCK-WAVE THERAPY. הכאבים שהתחילו ב-2013 התגברו ב-2014 והפכו לבלתי ניסבלים ב-2015. וול הלך בעצת רופא הויזרדס ל-K-LAB של אוניברסיטת דוק ועבר אנליזה ביומכנית ב-3-D שגילתה BONE SPUR. קטן ביותר, אולי 3-4 מילימטרים. BONE SPUR הידוע בשמו הרפואי כ-'אוסטיופייט' הוא גידול לא שפיר בעצם המתפתח לאורך העצם, והוא לרוב קורה בחלק העצם הקרוב למפרק. בהרבה מקרים ה-BONE SPUR מתמוסס ונעלם בעצמו.
אבל לא תמיד. הבעייה עם BONE SPUR היא שאדם עם סיבולת מיוחדת לכאב יכול לתפקד איתה. היא גורמת לכאבי טופת, אבל בד"כ לא מגבילה את התנועה. אבל כפי שידוע לכולנו דלקת חזקה באוזן או בשיניים לא מגבילה את התנועה, אבל די קשה – ולפעמים אין אפשרות – לתפקד איתה. ג'ון וול שיחק עם BONE SPUR משך השלוש שנים האחרונות.
בהמלצת סוכנו החדש ריץ' פול הוא הגיע לקליבלנד קליניק שד"ר ריצ'רד פרקר שם ידוע כאחד ממומחי העולם המובילים בפציעות של BONE SPUR. הוא ניתח את ג'ון והראה לו את חתיכת העצם שהוא ניקה, גודלה בחוד עפרון.
"זהו? החתיכה המיניאטורית הזאת של העצם גרמה לי את כל הייסורים?".
הרופא ענה לו: "הניכנס לך אי פעם גרגר חול לעין?".
החתיכונת הפיצפונת הזאת מנעה מג'ון וול לעשות את נבחרות ארה"ב בכדורסל, או את ה-ALL NBA. ההחלמה המלאה מהניתוח לקחה כשלושה חודשים ורק לפני חודשיים ג'ון וול מרגיש בריא לחלוטין. משחקו התעצם והוא הפך לשחקן המהיר ביותר ב-NBA. סקוט ברוקס לא מוכן לבחור בינו לבין ראסל ווסטברוק. "התחרות בריצה תהיה קשה ביותר", הוא אמר. ג'ון וול הוא, אגב, אלוף התיכונים של דרום-מזרח ארה"ב בריצת 200 מ'.
ד"ר פרקר אמר לג'ון וול אחרי הניתוח: "בוא אגלה לך סוד. אתה עומד לשחק את הכדורסל הטוב ביותר בחייך מעתה ואילך".
וזה בדיוק מה שקרה. מה שעוד קרה היה שהתגלה שג'ון וול הוא בין המוסרים הטובים ביותר בליגה. סם קסל אמר עליו לפני שבועיים: "לדעתי הוא הופך להיות הפוינט גארד מספר אחד בכל הליגה". גארי פייטון הסכים איתו. הוא הוסיף: "הוא וביל מזכירים לי את אייזיה תומאס וג'ו דומארס. ג'ון וול הוא האייזיה".
מי שראה את ה-41 נק' של וול במשחק נגד ההאוקס מבין ללא כל הסבר שמשהו גדול מאד השתנה במשחקו של ג'ון וול.
3. הספסל של הקאבס הפך להיות הנשק הראשי שלה
אני לא יודע אם היתה זו שיהוק (HICCUPS; ימים טובים הגיעו. אני מסביר מילים אנגליות בעברית…) הוא SAMPLE קטן מדי, אבל בארבעת משחקי הפלייאוף האחרונים נגד הפייסרס החמישייה של קיירי אירוינג, ג'יי אר סמית', לברון ג'יימס, קווין לאב, וטריסטן ת'ומפסון היתה חלשה יותר מהספסל שלה. לחמישייה היה NET RATING שלילי של -2.4 נק'. כשצ'ניטנג פריי, קייל קורבר, אימן שומפרט, ודרון ויליאמס שיחקו עם לברון, הנט רייטינג הפך ל+8.2 והאופנסיב רייטינג שלהם היה 141.1 ב-22 דקות ממוצעות למשחק. אמנם כשהחמישייה השנייה משחקת גם החמישייה השנייה של הפייסרס משחקת, אבל לא כל הזמן. הדבר אומר דרשני.
GOING GREEN.4
הירוקים שדל בוסטון החליטו להשתמש בירוק האמיתי שלה0, ג'רללד גרין שבעשר השנים האחרונות תמיד ציפו ממנו למשהו שאף פעם לא קרה. בסידרה נגד שיקגו הסלטיקס ביצעו שינוי מפתיע בחמישייה כשברקאד סטיבנס מעלה את גארין בחמישייה בפעם הראשונה העונה. הוא לא עלה בחמישייה באף משחק ליגה העונה!
מה קרה פתאום? שני דברים: משחק ההגנה שלו השתפר (ודוויין ווייד עזר לו במשחקו החלש), והקליעה משלוש גרמה לשוק כללי: 48.2% מדאונטאון, ובקלות ובטבעיות כאילו הוא עושה זאת כבר עשר שנים. המעבר מרול פלייר לשחקן עם חשיבות ראשית הוא הדבר השני בחשיבותו להפיכתו של אייזיה תומאס למכונת ירייה שאיש לא יודע כיצד לעצור.
5. זוכרים איך רפי ההבנה עלו עלי כשכתבתי שלברון 'גמור'?
הוא התאושש מיד ונתן כמה משחקים טובים מאד.
אז מה קרה היום? ESPN מגזין, בהוצאה שתאריכה ה-8 למאי, 2017, תמונת השער היא של לברון, עם כותרת כשכל אות היא בגובה 3.74 ס"מ (מדדתי עם סרגל). אכתוב לאט לאט את הכותרת הממלאת את כל עמוד השער והיא:
HAS
LEBRON
JAMES
FINALLY
REACHED
HIS
BREAKING
POINT
6. בחרתי כמה משפטים מ-24 עמודי הפריוויו של הפלייאוף לקראת הסיבוב השני
משפט ראשון: "היחידי המסוגל לעצור את סטפן קרי הוא קווין דוראנט!
משפט שני: השיפור החשוב ביותר אצל הקאבס היא ההתעוררות המחודשת של דרון ויליאמס; הוא אינו הדרון ויליאמס הצעיר הנפלא ששיחק לפני עשר שנים, אבל הוא דרון אחר: אחראי; פיקח; שולט בעניינים, וכשצריך יודע לשים כדור בחור ולשחק הגנה.
משפט שלישי: "אין לי בעייה עם בחירת הזריקות של סטף. לפעמים ישנה לי בעייה עם ההחלטות שלו תוך כדי המשחק (המאמן סטיב קאר)
משפט רביעי: אני יודע מתי אני לא טוב. אנשים לא צריכים לגלות לי. עשו ממני הרבה יותר גרוע מאשר אני באמת כמה פעמים משך העונה?
משפט חמישי: סטף קרי הוא בחור חריף, אך משום מה בריאיונות הוא מעדיף לעייף ולשעמם את עצמו. אולי זוהי הדרך שהוא בחר כדי שיימנעו מריאיונות איתו" (כתב סן פרנציסקו כרוניקל)
משפט ששי: ג'בל מגי מתאים לאווירה ולשחקנים של הווריורס יותר מאשר לשחקני כל קבוצה אחרת. (ציטטה מג'ף ואן גנדי)
משפט שביעי: הספארס יודעים בדיוק כיצד להריץ את הקבוצה. זה קודם כל ביזנס ואחרי זה זה איך להריץ את הביזנס. הם יודעים בדיוק מה מריץ את הפרנצ'ייז. זה מתחיל עם בעלות הקבוצה שהיא מההגיוניות והמעשיות בכל הליגה. ואז יש את פופ שהוא הבוס על הכל. ואז יש את כל העוזרים, השחקנים הנכונים, ואפילו מנקי האולם הנכונים (דוק ריברס על ההצלחה של הספארס).
משפט שמיני: ג'ימי באטלר לא נשאר בבולס. את דוויין ווייד הם לא יhרצו להשאיר. הווה אומר שחייבים לבנות קבוצה חדשה מהיסוד (החלק במגזין שמדבר על הבולס).
אהרון שדה
30 אפר 2017 08:20:37תודה רבה.
Mbk
30 אפר 2017 08:38:49אם לונזו בול יעמוד בהבטחות של האבא ,מיליארד דולר היא הצעה סבירה
בפועל הוא לא שווה את הסכומים האלו
האבא הזה גורם לאבא של מאור בוזגלו להראות כמו אב השנה ,אגב בוזגלו דחה הצעות ונפצע בסופו של חוזה וייצא קרח מכל כיוון
Gary hobson chicago
30 אפר 2017 20:49:02מענין .
אני דוקא חושב שנייקי יצטערו מאד שלא הלכו לשותפות עם בול.
כפי שהם מצטערים ששלחן את סטף לאמדרארמור .
ברור לי לגמרי שרפי הבנה כמוך וכמו מנחם לא מבינים על מה מדובר .
אתם באמת.חושבים שהאב רוצה לפתוח לברה ?
לא הוא רוצה פירסומת. ועם כל חברה שדוחה אותו הוא מקבל עוד פירסום .
לא הבנת ?
טוב אז לך לעיתונות האמריקאית וספר שהצעת לנייק שותפות ודחו אותך…
כשמישהו יפרסם אם יפרסם תבין משהו ביחסי ציבור .
אפלטון
30 אפר 2017 08:44:02מעורב מעולה מנחם! ג'רלד גרין באמת שיחוק של סטיבנס, למרות שהסטטיסטיקה שלו מעבר לקשת לא תחזיק לאורך זמן.
לגבי הספסלים, זה כבר כמה שנים שהחשיבות של הספסלים הולכת וגוברת. קבוצות שמצליחות גם בעונה הרגילה אבל גם בפלייאוף הן קבוצות שהספסל שלהם מספיק חזק לעשות את ההבדל.
בגלל זה וושינגטון,עם כמה שהדומיננטיות של וול וביל מרשימה, לא תצליח לתת פייט לבוסטון בסיבוב הבא. לאטלנטה אין ספסל מרשים במיוחד והם כתשו אותם בנקודות מהספסל.
Berch
30 אפר 2017 09:11:25אני גם רואה את לונזו בול מסיים את הקריירה בהפועל באר שבע…..
עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס
30 אפר 2017 13:31:10התכוונת לחולון
נתן
30 אפר 2017 09:18:40Espn יודעים, כמו גם מנחם, שאם אתה אומר על שחקן שהוא גמור כל שנה, יום אחד זה יהיה נכון.
אשך טמיר המקורי
30 אפר 2017 09:33:12תודה דוק
רועי ויינברג
30 אפר 2017 09:59:46קבלו:
נייק על הנעל השמאלית של בול, אדידס על הימנית, אנדר ארמור עושים גרביים. 330 מיליון כל אחד ואז לבאר מרוצה
Angel eyes
30 אפר 2017 10:55:3510 מיליון שנותרו יתחלקו בין L.A. gear וגלי
אנונימי בפיטה
30 אפר 2017 11:41:52אם היה לי חברה בינונית למוצרי ספורט הייתי מחתים את משפחת בול .
רועי ויינברג
30 אפר 2017 16:05:26מסכים, הם מבטיחים חשיפה.
Gary hobson chicago
30 אפר 2017 20:50:47לגמרי .
השרת
30 אפר 2017 12:26:18האבא בול הזה חי בססססרררררטטטט.
תודה על הסיפור המרתק על וול והפציעה הטורדנית. הוא באמת נראה עכשיו יותר טוב מאי פעם, ומאוד נהניתי לראות אותו משחק בסדרה נגד אטלטנה. חייב להודות שהתחבב עליי מאוד הבחורציק הזה שהייתי די אמביוולנטי לגביו עד עכשיו. במשחק האחרון הוא פשוט הפגין שליטה טוטאלית במשחק, כאילו התחפש למייקל.
עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס
30 אפר 2017 13:33:27עסקי הספונסורשיפ מאוד מורכבים. אפילו עם שחקן מוכח לא ברור לחברה מה בדיוק היא מקבלת, וההשפעה נמדדת רק על טווח ארוך.
קל וחומר עם שחקן לא מוכח שמנוהל ע"י אבא דפוק
סומסום
30 אפר 2017 13:50:48הסיפור הגדול, שחולף לנו בארץ מתחת לראדאר, הוא שחורים נגד לבנים. לברון ג'יימס מול סטף קארי. המאבק על "החזרת הכדורסל לידיים לבנות".
בימים האחרונים פניתי בסקרנותי לבדוק את שורשי השינאה ללברון ג'יימס, בגלל המקום הזה – אבל לא רק כאן.
מסתבר שיש כל כך הרבה חומר, שלמי שיש סבלנות לקרוא ולעבוד קצת, מובטח נושא לתזה.
הדבר הכי מרתק שעולה, מגובה בסקרים לא מעטים של הרשתות הגדולות –
לברון ג'יימס הוא נייר לקמוס לבחינת רמת הגזענות ושנאת שחורים. זו אינה הסיבה היחידה לשנוא אותו, אבל יש בפירוש גם מוטיב מובהק של גזע, שכהרגלו, צובע את עצמו בהסברים אחרים. הרי איש לא יגיד את זה על עצמו בגלוי (למרות שבעידן טראמפ, גם זה אפשרי).
אחד הנתונים המדהימים שמצאתי הוא רמת הפופולריות של ג'יימס בארה"ב: 65% מהשחורים מחבבים אותו, מול 35% בלבד אצל הלבנים.
זה כמובן לא רק עניין של צבע-גרידא. ג'יימס הוא גם דמות פוליטית, שחורה-במובהק, שמעוררת הרבה תרעומת אצל לבנים בעיקר בשל ההתבטאויות שלו.
וגם בלוול הספורטיבי גרידא, כידוע, יש לא מעט סיבות לפתח כלפיו תיעוב. אם כי – וזה גם מאלף – הצניחה בפופולריות של ג'יימס עם הדסיז'ן, נעלמה, וחביבותו חזרה למימדים הקודמים – רק אצל שחורים. לא אצל לבנים.
אפשר להתחיל מכאן:
The history of white people hating LeBron James | The Daily Dot
ובהקשר לימינו אנו, ולדו-קרב (הו לא) הצפוי שוב בפיינאלס – ג'יימס הוא כמובן הסמל לכדורסל של היום, ול-NBA, שעדיין סובל מדימוי של "שחור מדי".
סטף קארי ממותג בתור הלבן, הבחור הרגיל שנראה כמו האמריקאי הרגיל, שאמור להטות את הכף, ו"להחזיר את המשחק לידיים הנכונות".
גליון ה-GQ האחרון, מגזין שאינו מיועד לבראד'רז, הציג בכתבת השער את קארי בהפקת אופנה מדופלמת, תחת הכותרת:
"נקמתו של סטפן קארי, הלוחם השמח".
GQ
The Revenge of Stephen Curry, the Happy Warrior
כתבה שחלק גדול ממנה מסביר למה קארי, הוא כל מה שלברון הוא לא.
על הכתבה וההנגדה הזו, במאמר מעניין מהימים האחרונים ממש:
Steph Curry Is in the NBA’s Sunken Place
http://www.complex.com/sports/2017/04/steph-curry-is-in-the-nba-sunken-place
מציע לפתוח איתו, ומשם ללכת אחורה. יש באמת המון חומר בנושא.
סומסום
30 אפר 2017 13:55:30נ.ב. כדאי גם לבדוק את ממדי הגולדן-סטייט מאניה של השנים האחרונות, כמו בארסה-מאניה, רק באמריקאית –
הקבוצה עלתה בשלוש השנים האחרונות ב-2500 אחוז במימדי האהדה. אלפיים וחמש מאות. מול עליה ממוצעת של 150 אחוז אצל קבוצות ה-NBA האחרות.
גולדן סטייט עלתה מהמקום ה-18, למקום ה-4 בדירוג, מתחת ללייקרס, שיקגו ומיאמי, חולפת אפילו על פני בוסטון סלטיקס, בדרכה מעלה-מעלה.
מנחם לס
30 אפר 2017 17:47:11אבל סטפן קרי הוא לא "לבן". אמו לבנה. אביו דל מיזוג של שחור ולבן. כאן אם אתה לא לבן 100% אתה שחור (כמו קליי תומפסון, כמו ג'ייסון קיד, וכמו הרבה אחרים)
סומסום
1 מאי 2017 08:07:59צר לי לתקן אותך, מנחם. דברים השתנו מאוד, בהקשר הזה, באמריקה.
כשקובי בראיינט צעק בפומבי על ג'ורדן קלרקסון, "לא לשחק כמו light skinned", הוא התכוון לדבר מאוד מסוים.
https://www.theguardian.com/sport/2016/jan/06/kobe-bryant-steph-curry-light-skinned-remark-hints-at-nbas-peculiar-racial-politics
זה דוחה כמובן, אבל לצבע העור – גם בקרב שחורים, שחורים-ממש מול "לייט-סקינד" – יש חשיבות גדולה מאוד באופן בו הם נתפסים. בתוך הקהילה השחורה, ומחוצה לה. למשל זה:
סומסום
1 מאי 2017 08:09:39Oxford Academic | Bias in the Flesh: Skin Complexion and Stereotype Consistency in Political Campaigns
https://academic.oup.com/poq/article/80/1/44/2593844/Bias-in-the-FleshSkin-Complexion-and-Stereotype
חזיר יבלות צעיר
30 אפר 2017 14:01:02זה מעט מדי. יש לך נתונים דומים לגבי כוכבים שחורים מהעבר? מייקל קובי שאק אייברסון?
סומסום
30 אפר 2017 14:19:38לא חושב שראיתי השוואה כזו, אבל צריך לחפש.
יש המון סקרים לא מגובים בנתונים, במתחילים עם השם לברון.
נתקלתי פה ושם בסקרים ממש, אבל אני לא מוצא מאוד עדכניים. למשל זה של פורבס מ-2011 – לברון שני לפני קובי, תתפלא מי ראשון:
https://www.forbes.com/pictures/eddf45fhee/kris-humphries/#cd38b22c4f95
סומסום
30 אפר 2017 14:23:33אחד אחר, מ-2015, עפ"י סקר, מדרג את הספורטאים בכלל, האהודים ביותר והשנואים ביותר באמריקה. לברון במקום 1, בשני הצדדים:
http://www.businessinsider.com/americans-love-hate-lebron-james-2015-9
Ish
1 מאי 2017 03:25:40http://www.espn.com/nba/playoffs/2014/story/_/page/mindoffan/how-fans-see-lebron-james
תום
30 אפר 2017 14:22:58הנתון לגבי אחוז השחורים שמחבבים את לברון (65) לעומת אחוז הלבנים (35) הינו חסר משמעות ללא קונטקסט השוואתי – איך נראים הנתונים הללו אצל שחקנים שחורים אחרים?
מה נתוני האהדה לג׳יימס הארדן, ווסטברוק, קארי, דוראנט, קוואי?
לא בטוח שלברון מיוחד מבחינת הנתון הזה.
בהשוואה בין דורות אני דווקא מסכים – אני חושב שיותר לבנים אהבו את מג׳יק וג׳ורדן למשל, בגלל הבדל מהותי – מג׳יק וג׳ורדן ״התאימו״ עצמם לציבור הלבן מבחינת ההתנהגות וההתבטאות.
היום הלך הרוח שונה מאוד – מפורסמים שחורים לא מסתירים או מתאימים עצמם, אלא להיפך – מפתחים זהות שחורה גאה ולא מתנצלת.
בקונטקסט הזה, בהחלט ניתן להניח שיש פחות אהדה כלפי לברון בקרב הציבור הלבן בארה״ב
סומסום
30 אפר 2017 14:25:42(גם) על זה בדיוק מדבר הלינק של קומפלקס, שהעברתי בתגובה הראשונה.
וכתבת השער הסופר-דופר-אוהדת של GQ על סטפן קארי, ורסס לברון ג'יימס. הנה היא:
http://www.gq.com/story/stephen-curry-the-happy-warrior
עגל ומלבד זאת אני סבור שיש לפרק את ג"ס
30 אפר 2017 14:30:21סומסום ללא ספק אפשר לעשו מזה תיזה.
אבל יכול להיות שחלק מהקיטוב באחוזי האהדה שציינת נובע מההזדהות הפוליטית של רפובליקים מול דמוקרטים, שכידוע לבון תמך בצורה מאוד חזקה בהילרי, תומכי טראמפ בודאי לא מחבבים אותו יתר על המידה (מאידך אולי רובם בכלל אוהבים רודיאו ואינדי 500?)
סומסום
30 אפר 2017 15:49:11בלי ספק בכלל.
אני אגב שזה, אולי גם זה, מהלך מאוד מחושב של לברון.
לסמן את עצמו באופן מובהק כדמוקרט, מעורב, כהכנה כנראה לקריירה בהמשך. בלי ספק זה צובע אותו חריף בקרב הצד השני.
שגיא נאור
30 אפר 2017 17:25:27נושא סופר מעניין אבל אתה חושב שהסיבות לשנאה כאן באתר מגיעות מאותו מקום של גזענות?
לפני חצי שנה מישהו שנא את קווין דוראנט? מישהו שונא את קאווי? אייזאה תומאס? דאנקן? שאק?
סומסום
30 אפר 2017 18:42:23אני מניח שלא.
מצד שני, לא זוכר שקראו לשאק, דאנקן או דריימונד "גורילה", למשל.
עגל
30 אפר 2017 21:00:56בייבי גורילה
איזה כינוי מעליב, למה בייבי?!
דה שוט
30 אפר 2017 16:31:41מעניין, תודה, והערה : לברון הוא גיבור רומנטי, הוא לא רוצה שיאהבו אותו. מייקל ומג׳יק היו גיבורים קלאסיים. לא היה בהם מה לשנוא. לגבי ההבדל בין רומנטיקה לקלאסיקה אפשר למצוא הסברים נהדרים בספר ״זן ואמנות אחזקת האופנוע״.
גיא הרשע
30 אפר 2017 16:43:42בעידן שלנו,
הן מג'יק והן ג'ורדן היו סובלים מנחת ידה של המדיה.
האחד הציג את חיוכו הגדול לחלק לא מבוטל מבנות לוס אנג'לס הנאות
(רק לראות איך התקשורת התייחסה לטייגר וודס בשביל להבין מה נחסך ממג'יק).
והשני?
באמת שלא צריך להרחיב על הסיפורים אודות הימורים, מריבות, ומה לא…
יש לנו נטייה לשפוט אחורנית בסלחנות נוסטלגית,
וזה רק טבעי.
אני מנחש שיבוא יום בו גם לברון יזכה ל-"הנחה נוסטלגית"…
דה שוט
30 אפר 2017 19:39:39מסכים איתך עקרונית לגבי הסלחנות כלפי העבר – עם זאת, לא מן הנמנע שבעידן שלנו, מייקל ומגי'ק היו מתנהגים אחרת. לא רק הכדורסל התפתח.
רועי ויינברג
30 אפר 2017 19:37:37סומסום צודק בהכל.
נ.ב – ממליץ לכולם לראות את הסדרות על או ג'יי סימפסון (שתיהן).
ozi
30 אפר 2017 19:54:42מעניין יהיה לראות את השחקנים הכי "הארד קור" ששיחקו בליגה. למשל אלן אייברסון. הבנאדם פשוט גטו, שחור מתריס. וגם אותו נראה לי שסבלו יותר מאשר את לברון. סתם תחושה, אולי אני טועה.
בקיצור, לברון מעורר אנטגוניזם, נקודה.
על הסובוח
30 אפר 2017 22:47:41גיבוב של שטויות, אנשים מכל העולם וארהב חולים על ראס, דוראנט, קוואי, שאק, דאנקן, פארקר, יאניס ועוד ועוד ועוד… אולי התבלבלתי אבל נראה לי שהם שחורים. את לברון שונאים בגלל שהוא טיפוס השחקן הכי גדול אי פעם שגם מתבכיין כמו השחקן הכי חלש במגרש ואת דוראנט התחילו לשנוא אחרי שנטש את הקבוצה שלו. אז בוא לא תבלבל את הביצים עם מסקנו אוטומטיות כמו גזענות וזה שהחורים בארהב אוהבים אותו יותר מאשר הלבנים מעיד משהו על השחורים בארהב יותר מאשר על הלבנים.
צביקה
30 אפר 2017 15:37:14ג'ון וול כרגע הוא באמת החבילה השלמה
Yamani1000
30 אפר 2017 16:49:56תודה מנחם, הפרטים על הפציעה של וול מעניינים מאוד.
אגב, המרחק בין בראדלי ביל וג'ו דומארס דומה למרחק בין הוויזרדס ואיום אמיתי על האליפות
THE KING RUSSELL
30 אפר 2017 17:10:31תודה רבה דוק.
אחד הטובים.
שגיא נאור
30 אפר 2017 17:23:08אחד המעורבים הטובים.
הקטע על וול מרתק אבל מי שראה את המשחק השישי מול אטלנטה יכול היה לשים לב שוול הצליח בנקודה בא יש עליו את סימן השאלה הכי גדול – הקליעה מבחוץ ומהמיד ריינג'. החדירה שלו אחרי פיקנרול בלתי ניתנת לעצירה ולצד יכולת המסירה הנהדרת שלו הצעד ההגנתי המתבקש הוא לתת לו את הזריקה מבחוץ – במשחק השביעי ובכלל בסדרה, הוא קולע אותם באחוזים מאוד גבוהים.
אני בספק אם יש קשר בין הקליעה הזו להחלמה מהפציעה.
THE KING RUSSELL
30 אפר 2017 17:38:35אגב מבדיקה קצרה עכשיו לא עברתי על כל המאמנים אבל רובם כנראה המוחלט שיחקו בעמדת הרכז(שכמובן יצרה להם את ראיית המשחק והבנת המשחק הקבוצתי וכו')
אם למישהו יש את הנתון המדוייק אשמח תודה.
מנחם לס
30 אפר 2017 18:01:21גם אני נוטה לחשוב שמקצוע האימון נישלט ע"י פוינט גארדים, אבל חשוב להוסיף "בינוניים" (ג'ייסון קיד ולני וילקנס הם היוצאים מין הכלל). אבל היו מספיק מאמנים שהיו סנטרים או פאור פורוורדים: טומג'נוביץ'
, ביל ראסל, תום היינסון, קווין מקהייל, דון נלסון, הסנטר הג'ינג'י של הסלטיקס משנות ה-70, פיל ג'קסון, נזכרתי בסנטר הג'ינגי': דייב קאונס.
אבל רוב המאמנים היו גארדים או סמול פורוורדים, והרבה מהם לא שיחקו בכלל ב-NBA
פינקי
30 אפר 2017 18:05:02תודה על המעורב.
אני לא יודע בן כמה הלונזו הזה, אבל אם הוא עבר את גיל 18 נראה לי שהגיע הזמן לפטר את האבא ולהעסיק סוכן אמיתי, עדיפות לאחד עם קצת שכל.
לא משנה כמה טוב הוא חושב שהבן שלו, אי אפשר להתחיל מהפיסגה, הילד לא עשה כלום עדיין והוא רוצה מיליארד דולר? אף חברה רצינית לא תסכים לזה.
לגבי לברון, ברור שמתישהו בקרוב הוא יתחיל לרדת ביכולת, הוא עדיין רק בן אדם, אבל אם הסיבוב הראשון הוא אינדיקציה למשהו, זה לא יקרה השנה.
במשפטים שציטטת בסוף, המשפט על ג'אבייל מדוייק.
הוא והווריורס מתאימים כמו כפפה ליד, win-win situation.
רועי ויינברג
30 אפר 2017 19:35:23ללונזו יש סוכן, אבל זה מקורב כלשהו של האבא שלא היה סוכן של שחקן NBA אף פעם.
פינקי
30 אפר 2017 21:35:24אם הסוכן זורם עם השגעונות של האבא (בין אם מטיפשות או מרצון לשמור על הג'וב), הוא לא מתאים.
AMIR
30 אפר 2017 20:28:26וידאו מעולה על התפתחות ההתקפה הטובה בעולם
https://www.youtube.com/watch?v=MgwZYsXCcVY
פינקי
30 אפר 2017 21:52:40ההתקפה הגיעה לשיא באליפות של 2014, היא הייתה לא פחות מיצירת אומנות (ההיט המסכנים לא הבינו מה נפל עליהם).
לצערי עכשיו היא מתבססת פחות על תנועה ללא כדור ומסירות ויותר על בידודים.
תודה על הסרטון.
Gary hobson chicago
30 אפר 2017 20:59:55סומסום גנבת את הנצגה כמו גדול.
אחד המעורבים הסבירים של מנחם אם כי כרגיל נאיבי עד כדי גיחוך .
ואז הגעת עם תגובה שהאפילה על כל הנכתב במעורב .
פשוט גאוני תגןבה בשלוש דרגות יותר טובה מהמאמר שהוא אחד הסבירים ביותר של מנחם .
יש כאלו שחוסר ההבנה של מנחם ברורה להם לאחרים לא .
אז כדורסל ושיווק זה לא משחק של שחור לבן… זה משחק שמי שמבין אותו יודע לגרום לו להיראות.משחק של שחור לבן בו בזמן שהוא משחק אותו בצבעים .