אביב הגיע, פלייאוף בא! איזה כיף שסוף סוף הגיעה התקופה בשנה שכל המספרים נעלמים, כל התיאוריות נגנזות וכל המאזנים הופכים לאבק – כולם (כמעט – יש משחק ביתי אחד יותר לקבוצה אחת מכל שתיים, ווטאבר…) שווים.

אני רוצה להסתכל על הפלייאוף בדיוק כמקום הזה, בו הרבה מאוד בלאגן של העונה הסדירה – פרסים, מספרים, אולסטאר, חודשים חסרי משמעות שמתנקזים למאבק של הרגע האחרון ו-82 משחקים בסה"כ – מתנקז למקום בו מתגלים גיבורים, אנשים חדשים. מקום בו התלקיד הקבוצתי, המנטליות והרצון יכולים לשנות הרבה יותר מיכולת הכדורסל נטו. כמו כן, זה המקום והזמן בו על הסופרסטארים – המנהיגים של הקבוצות שלהם בד"כ – מופעל לחץ מקסימלי – או שהם יחשבו לגיבורים או שיחשבו לכאלו שברגע האמת נחנקים.

את כל זה תוכלו לחוות הלילה, בכל שלושת המשחקים: ראשית כל, תראו האם הבאק-קורט של הראפטורס יכול להתחיל את ההתאוששות שלו מ, טוב, כל משחק פלייאוף בקריירה שלו בערך, ומנגד תוכלו לראות האם "המופע של יאניס" מציג פעמיים בקנדה או רק פעם אחת. על המשחק בבוסטון עדיין מאיבה התאונה המצערת של אחותו של איזייה ת'ומאס, ונראה האם הוא יוכל לתעל את הרגשות למקום שיעזור לסלטיקס – כי אם הם לא ינצחו הלילה, הם יכולים להיכנס לצרות רציניות – כשבאטלר ינסה להוביל את הבולס לעוד ניצחון חוץ מפתיע. את הלילה יסגרו הקבוצה של דוק ריברס, בה כריס פול ובלייק גריפין יצטרכו להעלות את משחקם, או יותר נכון, יצטרכו לקבל יותר עזרה אחרי ש-51 נק' משותפות של הצמד במשחק הראשון לא הספיקו, כשמנגד יעמדו כמובן הג'אז, שמגיעים אחרי האופוריה של הניצחון – וסל הניצחון המעולה של ג'ו ג'ונסון – ומקווים "לגנוב" משחק נוסף.

חדי העין ביניכם יכולים בוודאי להבחין שכל שלוש קבוצות החוץ הערב מובילות את הסדרה, מה שנותן למשחקים הערב משמעות מיוחדת יותר, כי לחזור מפיגור 2-0 כששני המשחקים הבאים של הקבוצה הם בעיר זרה זה לא דבר של מה בכך. בואו נתחיל!

2:00 (3) טורונטו ראפטורס  – (6) מילווקי באקס

 הבאקס מובילים 1-0 בסדרה.

מצבת פצועים: 

בטורונטו, סרג' איבקה נפצע בקרסול בגיים 1, אך צפוי לשחק.

במילווקי פרט לג'ברי פארקר כמובן, כולם כשירים.

אי אפשר – או קשה מאוד – לנצח בפלייאוף בלי שהכוכבים שלך נותנים את התפוקה עליה משלמים להם מיליוני דולרים בעונה. אם מישהו לא מאמין לי, הוא יכול לבדוק זאת על הראפטורס. למרות שהם הגיעו לגמר המזרח בשנה שעברה, אין ספק שזו לא הייתה הגעה מרשימה במיוחד אחרי שתי סדרות דחוקות, ושבגמר המזרח, הם כמעט ולא היוו יריב לקליבלנד. וזאת למה? כי קייל לאורי ודמאר דרוזן (שוב) קלעו פחות מ-40% מהשדה, כל אחד.

גם השנה, יכול מאוד להיות שזה מה שיקרה, אחרי גיים 1 פשוט נורא של קייל לאורי ופושר מאוד של דמר דרוזן. הרכז קלע 4 נק' בלבד, ב-2 מ-11 מהשדה, והיה -22 (הנמוך ביותר בקבוצה) בפלוס מינוס. המכה התשיעית בעשרת המכות, אם תרצו. דרוזן אמנם היה אגרסיבי, וקלע 27 נק' (13 מ-14 מהעונשין) אך גם הוא לא הבריק בלשון המעטה עם 7 מ-21 מהשדה והרבה החטאות מחצי מרחק.

שני הדברים האלה כמובן, קשורים גם להגנה של מילווקי, שעשתה עבודה נפלאה והתכוננה מצויין להתקפת הבידודים של הראפטורס. היא שמרה אותם על 36% מהשדה ו-21% מהשלוש, ניטרה את כל האיומים במשחק של טורונטו, וגרמה להם להסתמך יותר מידי על דרוזן שינסה לסחוט משהו ועל סרג' איבקה, שאומנם יכול מידי פעם לתפוס יום טוב (אני עדיין זוכר את המשחק המטורף שהיה לו לפני שנתיים עם אוקלהומה מול ס"א), אך הוא לא שחקן התקפה שאפשר להסתמך עליו בצורה קונסיטנטית.

מי שהפתיע לטובה, בשני צידי המגרש, היה גרג מונרו, שלהרגשתי נתן את הערך המוסף לקבוצה של ג'ייסון קיד עם נקודות יפות, עבודה נהדרת בקרשים ו-hustle plays שאי אפשר תמיד לראות בסטטיסטיקה. פרט לכך כמובן אי אפשר שלא לציין את ג'יאניס אנטטקונמפו פעם נוספת, שהראה לנו את כל הרפרטואר עם דאנקים מפלצתיים, עבודת הגנה מרשימה, פוסט אפ וכל מה שתבקשו.

משחק הגנתי הוא טוב יותר לבאקס, שרוצים לנצל את המיס מאץ' של יאניס על כל שומר ולגרום לטורונטו לנסות למצוא טריקים חדשים כדי להפעיל את ההתקפה החורקת שלהם.

הערב, לדעתי, הראפטורס יבואו עם תחושת דחיפות רבה יותר, כי כמו שכבר אמרתי – פיגור 2-0 בסדרה זה ברוך רציני. קייל לאורי יתעורר, כמו כן גם הקהל ולמרות עוד משחק עם סקור לא גבוה במיוחד הניצחון יהיה קנדי.

3:00 (1) בוסטון סלטיקס – (8) שיקגו בולס

הבולס מובילים 1-0 בסדרה.

 מצבת פצועים:

כולם יהיו כשירים, כשהיחיד שנמצא בספק למשחק הוא ת'ומאס, שככל הנראה ישחק.

מי ניצח לבולס את המשחק הקודם?

נכון, לג'ימי באטלר היו 30 נק' ו-9 ריבאונדים, רונדו ו-וויד נתנו משחקים טובים ועשו מגוון רב של דברים שחלכם הפתיעו גם אותי, אך אין ספק שרובין לופז ובובי פורטיס ניצחו את המשחק עבור הבולס. דאבל דאבל של הסנטר הפותח, ו-19 9 של הצעיר, נתנו לבולס את הניצחון. מה שהיה בולט היה השליטה דווקא בריבאונד ההתקפה של לופז – 7 מ-10 הריבאונדים היו אחרי זריקה לסל של השוורים.

בנוסף, העבודה בפיק אנד רול הייתה נהדרת, וזה גם בגלל ההגנה של בוסטון שלא התמודדה איתו כמו שצריך. פעם אחרי פעם לופז מצא את עצמו מול אחד הגארדים של הסלטיקס וכשה-2.13 של לופז נפגש עם ה-1.75 של ת'ומאס – די ברור איך זה ייגמר.

המשחק היה מאוד מפוזר, כשהקבוצות איבדו 31 כדורים במשותף, ולמרות אחוזי קליעה נמוכים (43% לבוסטון ו-42% לשיקגו), הסקור היה יחסית גבוה. כל קבוצה מצאה את הדרכים שלה לעשות נקודות, כשבבולס זה היה, כמו שכבר נאמר, דרך האופנסיב ריבאונד, ואצל הסלטיקס אלו היו השלשות – עם 14 קליעות מוצלחות מדאון טאון.

אני מאמין שאלו דברים שנראה במהלך כל הסדרה – הגבוהים והגארדים החזקים של שיקגו מנסים לקחת את המשחק לצבע ולהשתלט על הכדורים החוזרים, בעוד שבבוסטון ינסו לדחוף את הכדור מהר וליצור לת'ומאס נתיבי חדירה שיובילו לסלים קלים או לשלשות.

מאוד עצוב שדווקא ברגע הזה, שהיה אמור להיות אחד מהשמחים בקריירה של הרכז הקטן גדול, אחותו נהרגה. אני מקווה שהוא יצליח להתגבר על כך וינסה להיות מרוכז במשחק, אפילו שגם אם לא זה מובן – יש דברים חשובים יותר מכדורסל.

שלשום הוא היה מצוין, ופרט ל-33 הנק', הוא מסר כמה מסירות מפליאות ממש.

נראה האם הופעה נוספת כזו תספיק הפעם לבוסטון.

אני מאמין שכן. הסלטיקס ינצחו, רק בקושי, ויחזירו לעצמם את הביטחון בדרך לשיקגו.

5:30 (4) לוס אנג'לס קליפרס – (5) יוטה ג'אז

הג'אז מובילים 1-0 בסדרה.

מצבת פצועים:

ביוטה, כמובן, רודי גובר לא יקח חלק במשחק אחרי שיכול להיות שהפלייאוף הראשון שבו יקח חלק נגמר כבר אחרי 11 שניות. בקליפרס, אוסטין ריברס עדיין נעדר.

האם כל סיפור הפלייאוף של יוטה השתנה – והתקצר – תוך 11 שניות בלבד? יכול מאוד להיות.

לעניות דעתי, רודי גובר הוא השחקן הכי חשוב במערך הג'זי, כשמדובר כמובן באחד משחקני ההגנה הטובים בליגה וכשמדברים על קבוצת ההגנה הטובה בליגה (או אחת מהטובות, לא אכנס לקטנות) אין ספק ששחקני הגנה מעולה חשוב לא פחות משחקן התקפה טוב.

במשחק הקודם, הם הצליחו גם בלי גובר, כשג'ו ג'ונסון – כן כן – כבר בפעם המי יודע כמה סל ניצחון כשהשעון מראה 00:00.

ניצחון נוסף הערב, והג'אז יכולים להיות מאוד בטוחים בעצמם לקראת שני המשחקים הבאים, כשהסדרה תעבור ליוטה. עם זאת, ללא ניצחון הערב, יש סיכוי רב שהקו הקדמי החזק של הקליפרס יצליח להשיב לעצמו את הביתיות, בטח בהתחשב בעובדה שגובר בחוץ.

הקצב היה קצב יוטאי, כשהג'אז אכלו את כל השעון, כמו שהם נוהגים לעשות במשך כל השנה (הקבוצה המשחקת הכי לאט בליגה).

כך, האקספלוסיביות של הקו הקדמי של הקליפרס באה פחות לידי ביטוי, בגלל הגנה הצפופה של הג'אז והיכולת המוגבלת ליצור דברים בהתקפה עומדת.

אם הקליפרס רוצים לנצח, הם צריכים לעלות את הקצב, לזרוק יותר זריקות, ללחוץ יותר על ההתקפה של יוטה (למרות שהם עשו זאת כמה פעמים וקיבלו בק דור קל) בצורה מוצלחת וגם לקלוע טוב יותר מה-3.

אני מאמין שהם יעשו חלק מהדברים שכתובים למעלה, ובעזרת משחק טוב של קרופורד/רדיק יקחו ניצחון מרשים ב-15 נק'. 

אני הימרתי על 3 קבוצות הבית. אתבדה?