מעורב פלייאוף ליום ב': ווריורס-בלייזרס? גלובטרוטרס. סלטיקס-בולס? שעור למאמנים למזכרת / מנחם לס

 

1. מה למדתי מהמשחק בין וושינגטון ואטלנטה?

מאומה שאני כותב על הופס לא לעולם עומ, אבל זה נכון יותר מלא נכון ברוב המקרים. במשחק הבא הכל יכול להשתנות. זה ספורט.

אז מה הראה לי המשחק הזה?

1. כששתי קבוצות שוות פחות או יותר ניפגשות, ההגנה בד"כ מנצחת את ההתקפה

ההגנה של וושינגטון צימצמה את ההתקפה של אטלנטה ל-43.6% מהפארקט ו-28% מה-3 (7 מ-25).

שרודר לקח 16 זריקות – יותר מכל האוקסי אחר – וקלעי הוא לא. מה קרה? הויזרדס שמו לב לקלעים והפריעו להם בזריקות. עובדה שפול מילסאפ, קלעי נפלא ממיד-ריינג' – זרק 3 פאולים יותר (11) מזריקות לסל (8). ההתקפה של אטלנטה, החמישית בנקודות למשחק, הצליחה לקלוע רק 107 נקודות.

מאמן הויזרדס סקוט ברוקס אמר שלשום שמה שנראה היום זה TRANSITION DEFENSE, וזה בדיוק מה שראינו.

 

2. כששתי קבוצות שוות פחות או יותר נפגשות, זה בד"כ רבע גדול אחד שעושה את ההבדל.

כשקבוצה אחת טובה יותר בברור מהשנייה, ההפרש מתחיל בקטן וגדל ככל שהמשחק אורך. במשחק הזה הרבעים 1, 2 ו-4 היו שווים, אם לא מעט לטובת ההאוקס בהם הסטטיסטיקה שלהם היתה שווה או עלתה על הויזרדס. הרבע השלישי היה 'הרבע הגדול' של וושינגטון. ג'ון וול – בעזרתו של מרקיף מוריס – לקח על עצמו את המשחק. מוריס החל עם שלשה מאזור חיוג של הירח שהישוותה ל-48, ואז התחיל ה-"מוריס את וול שואו", כשברגעים שונים ברבע זה וול מראה שכשהוא במיטבו, הוא יכול להתחרות עם כל פוינט גארד בליגה.

שניהם יחד קלעו 11 מ-17 ל-26 נק' (נגד כל הקבוצה מאטלנטה שכולה יחד קלעה 28) כחלק מה-38 של כל הקבוצה, ופתחו את ההפרש שההאוקס לא הצליחו לסגור עד סיום המשחק. ברבע זה לויזרדס היו 11 אסיסטים נגד רק 3 איבודי כדור. זה היה הרבע הגדול שלהם שניצח להם את המשחק.

3. אזהרה לוושינגטון: הספסל של ההאוקס זהר לעומתם

הספסל של וושינגטון הזכיר שוב את ספסלם בתחילת העונה, וזה עלול להיות גרוע מאד בהמשך הסידרה אלא אם כן יבוא שיפור מיידי. קלי אומברה היה שחקן הספסל היחיד של הויזרדס שהראה חיים. כשבסיום הרבע הראשון המאמנים העלו את ספסליהם, הספסל של ההאוקס פרץ קדימה עם 21-7 שיכול יה להפוך את כל הסידרה על פיה. הספסל של ההאוקס קלע 35 נגד ה-15 של ספסל וושינגטון. הפעם וושינגטון ניצלו אבל זה לא יכול להימשך ככה.

4. בכל פלייאוף לפתע מתגלה כוכב חדש.

מרקיף מוריס היה שחקן וושינגטון היחידי שלא התנסה אף פעם בפלייאוף. הוא נשאל כיצד הוא מרגיש להיות בפלייאוף פעם ראשונה. תשובתו? "נדבר אחרי המשחק". הוא זהר בעיקר ברבע השלישי כשהוא עושה מפול מילסאפ את בן זוגו האישי להיילייט פילם. כמובן שהכוכב היה ג'ון וול, אבל מוריס הביא את השרירים, הכוח, האנרגיה, והדאנקים – כולל האלי-הופ אחד מהסרטים. הוא סיים את המשחק כאחד מגבורי הויזרדס כי הוא יותר מסתם ניטרל אתמול מילסאפ, כוכב ההאוקס – הוא התעלה עליו: 21 נק' ו-7 ריב' נגד 19 נק' ורק 2 ריב' של מילסאפ.

5. הפלייאוף שעלול להגדיר את ג'ון וול כשייך לכיתת הנעלים ביותר

כשמדברים על הפוינט גארדים הטובים בליגה השמות הם בד"כ  כריס פול, ראסל ווסטברוק, וסטיב קארי. משום מה קיירי אירוינג תמיד נחשב כטיפה מאחוריהם, ואז ג'ון וול. ג'יימ. ס הארדן נחשב יותר לשוטינג גארד כי לצידו משחק פוינט אוטנטי.

אני אף פעם לא הבנתי את ההערצה הזאת לכריס פול שמלבד עם נבחרת ארה"ב לא השיג דבר מיוחד בכדורסל קבוצתי. על קרי אין צורך להוסיף מילה, וראסל ווסטברוק הגיע לגמר ה-NBA, גמר המערב (שללא הנפילה של קווין דוראנט הוא היה מנצח), והוא האדם ששבר את שיאו של אוסקאר רוברטסון.

לקיירי אירוינג ישנה טבעת אליפות NBA (וכמובן טבעות זהב כמו לפול עם הנבחרת) , אבל לפעמים חוסר האחריות שלו גורמת לאנשים לשפוך את כוסות הבירה שלהם על הטיווי.

ג'ון וול הוא סיפור אחר. יש לו הכל מלבד הצלחה עם קבוצתו. כל מה שהוא צריך זוהי הצלחה בפלייאוף. אמש הוא היה גדול; מצויין: 32 נקודות, 14 אסיסטים. זהו הפלייאוף שיגדיר אותו: זוהי ההזדמנות שלו לעלות לכיתת הגדולים ביותר בליגה! הוא חייה לעשות רעש ולהוביל את הויזרדס לפחות לאליפות המזרח, דבר שהוא בגדר הישג ריאלי ביותר.

2. מה למדתי מהמשחק בין גולדן סטייט ופורטלנד?

1.משחק מערבי כפי שהיה המשחק הזה הזכיר לי ברגעים מסויימים את ההארלם גלובטרוטרס יותר מאשר משחק פלייאוף.

היה זה שואוטיים במיטבו. סי מקולום לוקח כדור, מטעה את כל מי ששומר עליו כאילו היה עמוד חשמל (עמוד שיכול לנוע באיטיות), ומוצא דרך חופשית לסל שוב ושוב, שוב ושוב כאילו שאין דבר קל מזה בכל העולם המערבי..

ואז דמיאן לילארד לוקח כדור, מטעה כל מי שעומד מולו כאילו היה עמוד חשמל (שיכול לנוע, לאט) ומגיע עד פי הטבעת באותה קלות שאני מתעורר בלילה והולך להשתין בבית השימוש הנמצא 4 מטרים ממיטתי, והכל בעיניים עצומות ואף טיפה עוד לא נישפכה על השטיח או הריצפה או שהזקנה היתה הורגת אותי. סימכו עליה. היא לא מתביישת להתכופף ולהריח).

במשחק פלייאוף כזה להגיע ככה לסל? בא לי לבכות אם זה לא היה כל כך מצחיק.

מיד אח"כ היה משחק הסלטיקס נגד הבולס, ושם מי שניסה להיכנס לסל לקח את גורל חייו במו ידיו. איזה מערביים רכים ונעימים! חלושים,לוטפנים, מעונגים, רחמניים. הם יותר כשרוניים מהמזרחים אבל המזרחים יכו אותם שוב בגמר ה-NBA, ולא משנה בכלל איזו מזרחית תהיה שם.

2. השחקנים היחידים בשתי הקבוצות עם DNA מזרחי הם דריימונד גרין וג'בל מגי.

בגלל דריימונד גרין  – ורק בגללו – הווריורס ניצחו את לילארד ומקלולם. 19 נק'. 12 ריב'. 9 אסיסטים. 3 גניבות. 5 (חמש!!!) חסימות. כיצד קבוצה כמו הווריורס כמעט מפסידה לשני שחקנים מראה לי שאין לה הגנה קבוצתית, כי אין לה מאמן היודע לאמן אותה. לאלה המעיזים להגדיר את הווריורס כאחת הקבוצות הטובות בהסטוריה יש לי חדשה בשבילם: לא היה חסר הרבה ששני שחקנים רזים ודי 'חלושים' ינצחו לבדם את 'הקבוצה הטובה בהסטוריה'. אעלק..

3. 174 זריקות לסל…

אני מת ששיקגו שלי תגיע לגמר. נראה כמה זריקות יזרקו המערביים נגדה.

4. קווין דוראנט וסטפן קרי היו נהדרים. אז מה?

הם שחקנים מצויינים נגד כל הגנה, אבל נגד קבוצה שההגנה שלה מוצקת וחזקה כמו ג'ילה רך, זאת לא החכמה הגדולה בעולם.

5. אוהדי הווריורס חייבים לומר "תודה לאל" שיש להם את 'האיש שלי' ג'בל מגי

ללא המנוע טורבו הזה הנקרא ג'בל מגי הווריורס היו היום על הפנים.

כשהם משחקים עם שלושת הסופרסטארים הגדולים של הליגה נגד הקבוצה מס' 8 במערב הווריורס העלובים היו צריכים את ג'בל מגי – שכולם אוהבים לצחוק על חשבונו – שיוציא אותם מבור עמוק מאד.

כשהבלייזרס מובילים 74-73 סטיב קאר קרא בשמו של ה-GOOFBALL הזה הנקרא ג'בל מגי שיבוא להצילם. אילו הייתי אוהד הווריורס הייתי לוקח באותה שנייה כדור ציאניד. מוטב למות מאשר הבושה הזאת.

ב-4.5 הדקות הבאות הוא לבדו שינה את כל משחק הווריורס. הוא הביא טמפו…הוא הביא התלהבות…הוא שינה את ריקוד הוואלס של הקבוצה המוזרה הזאת למשחק-זבל, טראש ממש, אבל כאשר הוא יצא כעבור 4.5 דקות הווריורס הובילו ב-6, ויותר לא הסתכלו אחורה.

.התרומה הראשונה שלו היתה האלי-הופ מאנדרה איגודלה. הקהל של האורקל ניכנס לטרוף. מיד אח"כ הוא SMACKED לייאפ שהיה אמור להיות סל בטוח של לילארד. הכדור הגיע לאיגודלה, שמסר לקליי ת'ומפסון, שהחמיץ את זריקתו. מי היה שם לקחת את הריבאונד? כמובן ש'האיש שלי' מגי. מה הא עשה עם הכדור? מסר לסטפן קרי לשלשה.

.מיד אח"כ הוא השתטח על LOOSE BALL וזכה לשני פאולים.

ב-4.5 דקות הבחור המצחיק הזה שינה משחק שלם!

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 82 תגובות

  1. מעולה מנחם… ג'ון וול "נעלם" בשקט בתוך ים הסטטיסטקות המוטרפות של העונה מדיוני ה-MVP אבל הוא נותן עונה אדירה ובעיקר מאוד יציבה ונמצא בכושר נפלא ובייחוד במחצית השנייה של העונה.
    כל פעם שאני רואה את דריימונד גרין אני תוהה מחדש איך 34 ג'נרל מנג'רים הצליחו לפספס אותו בדראפט…

        1. אם לדייק – רק 30 GM פיספסו אותו . פשוט אין יותר. היו מי שעשו את זה יותר מפעם אחת . כולל זה שבסוף בחר אותו .

      1. האריסון בארנס בדרך להיות פרנצ'ייז פלייר בדאלאס או לפחות כינור שני בהתקפה, no disrespect אבל הייתי מת לראות איך דריימונד מתפקד בקבוצה קצת פחות מושלמת מג"ס

    1. זה כמו השאלה איך פיספסו את קוואי. דריימונד הוא תוצר של התפתחות בקבוצה מזל ואופי. במישגן סטייט היה כבד יותר בהרבה וללא קליעה. את הקליעה שיפר בשנה השלישית בגולדן סטייט והוא החל לפרוח בהתקפה של סטיב קר. המזל היה שדיוויד לי נפצע.

  2. אני דווקא חושב שהמשחק בין גולדן לפורטלנד היה פנטסטי שלושה רבעים , אין שום קבוצה מזרחית שהיתה מצליחה להגביל את שתי אלו במשחק אתמול וכל מי שהייתה נפגשת איתן הייתה יורדת מובסת . לא פחות. פורטלנד שיחקו פנטסטי והעובדה שהפסידו היא רק בגלל שמולם הייתה קבוצה אדירה עם לא פחות מארבעה שחקני אולסטאר ועוד כמה היו כבר בעברם…

    המשחק השני במערב היה מגעיל ביותר ורמת הכדורסל שבו הייתה הנמוכה ביותר שצפיתי בה מכל הסדרות.

    בוסטון נראית מוגבלת בדיוק כמו שרועי כתב בפריוויו של שיקאגו. באטלר שחקן עליון ולשים לידו את וויד זה סיוט לכל קבוצה.

    אטלנטה טובה על הנייר לפחות כמו הקוסמים אבל חסרות לה שתי הביצים של דוויט שהשאיר אותן היכן שהוא בעשור הקודם..

    1. מסכים מאוד לגבי פורטלנד ג״ס! כל קבוצה אחרת הייתה פשוט מובסת! ההתקפות היו כל כך יעילות והיה כל כך הרבה יכולת אישית שזה מדהים

      1. ההתקפות היו 'יעילות' כי ההגנות נתנו להן להיות 'יעילות'. ההגנות של שתי הקבוצות נגד חדירות היו פשוט בדיחה

        1. לא מסכים
          ההגנות היו טובות, גם אם אולי לא אלימות מספיק בסגנון האולדסקול המזרחי.
          היו סגירות נכונות ושחקנים לא איבדו את השחקנים שלהם. רוב מכריע של הנקודות היה על שחקן מגן, חלקן הגדול גם על שניים.
          מה לעשות שהמשחק הזה ריכז אליו כמה מגדולי הכשרונות ההתקפיים של הזמן הזה וכנראה גם של כמה זמנים אחרים.
          מסכים עם אלה שטוענים שקבוצה מזרחית היתה יורדת מובסת, בין אם היתה חוטפת את אותו מספר נקודות בלי לקלוע אפילו חצי ובין אם משום שבמחצית כבר הייתה צוברת עבירות בכמות שהייתה מנטרלת את היכולת שלה לשחק הגנה.

    2. מסכים לחלוטין לגבי המשחק של ג"ס. זה היה כדורסל עילאי ולדעתי (למרות שלא ראיתי את כל המשחק של בוסטון-שיקגו), שתי הקבוצות ששיחקו במפרץ היו הטובות ביותר מכל ה-8 ששיחקו היום. לצערם של פורטלנד הם לא שיחקו מול אף אחת מה-6 האחרות, ולכן ירדו עם L.
      לצערם הגדול יותר – לא נראה שבימים הקרובים הם יקבלו יריבה אחרת…

  3. לפי דעתי גולדן סטייט ווריורס כן אחת הקבוצות בהיסטוריה!
    כי ביום כזה של סי.גיי מקולום ודמיאן לילארד שהם קולעים כל דבר אז יכול להיות שיהיה משחק צמוד וגם לא נגמר כלכך צמוד.

  4. אחלה טור מנחם.
    זיפסר משחק טוב כבר חצי עונה. מה שהםתיע אותי בשיקגו זה שווייד ורונדו הצליחו לשחק בלי לדרוך אחד לשני על האצבעות. זה עוד לא קרה העונה וזה מה שהביא את הניצחון.

  5. אני למדתי מהסיבוב הראשון דברים שונים ממך – מנחם .

    למדתי שוב מה שכבר יודעים כולם : זה לא שבמערב אין הגנות – במזרח אין התקפות . לא בכדי בעונה הזאת 4 מ-5 הקבוצות המובילות באופנסיב רייטינג הן מערביות (רק קליבלנד מתברגת בחמישיה הראשונה).
    http://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_2017_ratings.html

    ושמא תאמרו שהמזרח מוביל בדפנסיב רייטינג ? אז התשובה היא לא ולא . ס"א , ג"ס ויוטה הן 3 הראשונות .

    לכן , לטעון שההגנה של ג"ס רכה מלטפת ורחמנית זה פשוט קישקוש . מה שנכון זה שאף צמד 1 ו-2 לא נתן בסיבוב הראשון הצגה כפי שנתנו משולם ודיימו . לא יודע איזה משחק ראית , מנחם – אני ראיתי קליעות של הצמד הזה בשלושת הרבעים הראשונים בלי הכרה , כולל כשהזריקות שלהם היו contested .
    ברבע האחרון הצמד של פורטלנד קצת התעייף , וג"ס העלתה בהגנה להילוך חמישי . איגי , ובעיקר גרין , נטלו פיקוד ומשם פורטלנד לא חזרה.
    צר לי לומר שבהשוואה למערב ( אני מדבר על השניים שראיתי – שלנו ושל יוטה עם הקליפרס ) משחקי המזרח שראיתי פשוט רמה או שתיים מתחת .

    1. בחיי שדיוני המזרח/מערב הזה יצא מכל החורים..
      ראיתי אתמול את וושינגטון-אטלנטה וג"ס-פורטלנד ונהניתי בשניהם.

    2. נכון שההגנה של גולדן סטייט לא רכה
      אבל לתת ל 2 שחקנים לפרק אותך ראה ערך לילארד את משולם או קיירי את לברון מגמד קצת את ההגנה המפוארת שלך
      הדקות הטובות של גולדן סטייט היו בהרכב הגנתית לא קארי ודוראנט וכג׳אבל היה על המגרש
      מול יוטה יהיה להם קשה להערכתי למרות שהפציעה של גובר לטובתם את הקליפרס הם יפרקו לגורמים בקלות

    3. הייט אשברי, יש לי רושם שישנן לך בעיות למידה ("LEARNING DISABILITY") ובמקומך – אפילו בגילך – יש "חינוך מיוחד".

  6. מעורבב על הכיפאק של הפרופסור
    מומי אמר גם בבלוג חי שג'ון וול בכושר שלו רכז טופ 3 בליגה אחרי קארי ווסטברוק
    כולם עפים על פול בלי צידוק
    זיפסר הגרמני נצר למשפחת חייטים בשם רוכנסקי ,הוא גירמן את השם שלו

  7. 1. וושינגטון – אטלנטה: פלייאוף שיכול להעלות את ג'ון וול כיתה. הפוטנציאל תמיד היה שם, הוא רק צרך לשחק ככה כל משחק ולא לקחת מנוחה.
    אטלנטה חייבים את האוורד כדי שיסגור להם את ההגנה ויתן יותר בהתקפה (נראה מוגבל ביותר).
    2. ג"ס – פורטלנד: ערב נדיר של ליליארד את מקולום, לא בטוח שזה יהיה בהמשך הסדרה (ועוש קיבלו הנחה עם תומפסון ביום קליעה חלש). ג'אבל מגי אולי הרוויח במשחק הזה חוזה לעונה הבאה. פורטלנד חייבים תרומה גדולה יותר מהצוות המסייע ולקוות שנורוקיץ' יהיה כשיר כמה שיותר מהר.
    3. בוסטון – שיקגו: ההוכחה שבפלייאוף הכוכבים מנצחים (באטלר במחצית שניה מצויינת). היתרון של בוסטון זה הסגל העמוק שלה והם חייבים שגם המחליפים ישמרו על אותה אינטנסיביות (ולתקן את בעיית הריבאונד).
    4. יוסטון – OKC: מול האין הגנה של OKC יוסטון מרגישים כמו בסופרלנד. ווסטברוק לבד לא יספיק מול מטילי השלשות של יוסטון והוא חייב עזרה מהצוות המסייע, במיוחד הגנתית.

  8. "אני מת ששיקגו שלי תגיע לגמר. נראה כמה זריקות יזרקו המערביים נגדה."

    מנחם – לא התעצלתי והלכתי לבדוק כמה פעמים זרקו בוסטון ושיקגו לסל הלילה . הסכת ושמע – בוסטון זרקה 86 פעמים , ושיקגו עוד התעלתה עליה עם 91 זריקות . ביחד 177 זריקות , יותר מה-174 זריקות באורקל .

    ןבמשחק של וושינגטון מול אטלנטה ? סה"כ 178 זריקות .

    לא כדאי שתבדוק קצת נתונים לפני שאתה רושם דברים לא לעניין ?

      1. ההבדלים בין המערב למזרח אינם במספר הזריקות אלא ביעילות שלהן שמתבטאת באחוזים . כפי שכתבתי – להתקפות במזרח יש בעיה ( חוץ מקליבלנד , כשהיא במוד הרגיל שלה ) . לא פלא , בהתחשב בכך שמירב צלפי הליגה מתרכזים במערב .

        1. +100
          לגמרי! במזרח משומה יש צלפים הרבה פחות איכותיים ולכן גם הסגנון בהתאם. המשחק אתמול לפי הסקור אומרים ישר הגנות חלשות מצפייה מבינים שבאמת היה מהלכים פנטסטיים

  9. טור מעולה נגעת בכל הנקודות החשובות! נגענו בזה הרבה בבלוג החי:
    1. המחליפים של וושינגטון הם צרה צרורה! הבדל דרסטי בין הספסל לחמישייה והמאמן חייב לעשות שם רוטציה חדשה שזה לא יקרה יוצר.
    2. וול שחקן אדיר שמוכיח את עצמו לגמרי העונה אבל מי שהיה איש מפתח לא קטן בריצה של הקבוצה הוא גורטאט שהשיג שם כמות כדורים חוזרים משמעותיים מאוד! בנוסף אוברה היה שחקן אנרגיה משמעותי.
    3. ההגנות מגס נגד פורטלנד לא היה כאלה חלשות לדעתי והסכימו איתי הרבה אנשים בבלוג החי. ההתקפות היו פשוט אדירות! כל התקפה יוצר יפה מהשנייה! מהלכים אדירים של שחקנים בודדים וגם קבוצתיים, הרבה מאוד יכולת אישית.
    4. מגי וגרין היו האקס פאקטורים בסופו של דבר. קצת מצחיק להגיד דבר כזה על מגי אבל באמת שינה את המשחק.

    אלה המשחקים שראיתי את במלואם… בוסטון שיקגו עמד בציפיות לדעתי – משחק של הרבה מלחמה ואגו ויוסטון אוקלהומה היה מאכזב למדי.

    1. לפחות לגבי הספסל, הפתרון הוא ברור – בוגדנוביץ' חייב לקבל יותר דקות – הוא יכול לחסל קבוצות בכמה דקות משל היה ג'יי ג'יי רדיק בשיאו.

      1. מסכים
        דרך אגב וול לא שיחק כמות דקות מוגזמת ביחס להשפעה שלו… 37. במחצית הראשונה הוא נח די הרבה לפי התחושה שלי.

  10. ועוד תהיה/מחשבה:
    נורקיץ' פצוע כרגע.
    גם גובר של יוטה שאולי תעלה מול הלוחמים.
    למישהו זה מזכיר משהו? האם ההיסטוריה חוזרת? ואם כן – מי צריך הכי להיזהר על הגוף שלו? בברלי? קיירי? לאב? אולי מישהו חדש?

    1. 1. נורקיץ' עוד יחזור לסדרה – אם לא במשחק הבא אז בשלישי.
      2. יוטה עוד לא בסיבוב הבא.
      3. טוני אלן לא ישחק בסדרה מול ספרס , אבל אף אחד לא יציין את זה עם כוכבית . מעניין שזוכרים רק את ההיעדרויות מולנו .
      4. פציעות הן חלק מהמשחק .הפציעה של סטף ששיחק לא כשיר לגמרי גם כשחזר , פלוס ההיעדרות של גרין ממשחק 5 , אחראים יותר מכל לכך שלא היה ריפיט . והפציעות החוזרות של בוגוט אחראיות לפחות להדחה אחת שלנו מהפלייאוף אם לא שתיים , ב-2 הפוסט סיזנס לפני עונת האליפות .

  11. הדיון מזרח מערב דומה לדיון יורוליג\NBA

    ביורוליג משחקים יותר קבוצתי עם יותר תרגילים כיוון שלשחקנים אין את הכשרון והאתלטיות העילאית כמו ב NBA.

    הקבוצות המזרחיות נראות הגנתיות יותר כיוון שאין במזרח כשרונות התקפיים כמו במערב.

    1. גם אם הרמה האבסולוטית במזרח חלשה יותר, אני יותר נהנה לראות את משחקי הפלייאוף של המזרח, למרות שהקבוצה שאני אוהד היא מנושאות הדגל של המשחק המערבי.
      יש יותר 'גריט' במשחקי המזרח. יותר מאבקים בצבע ועל מיקומים.
      במערב בגלל הכישרון ההתקפי ומשחק ה-3 המפותח, נראה שאין בכלל מלחמה בתוך הצבע. כל מי שנכנס פנימה מרגיש כאילו מפנים לו שטיח אדום.
      במזרח זה אולד סקול בסקטבול. לי לפחות זה עושה את זה יותר.

      1. לדעתי כל הדיון מזרח מערב והייחוס של הגנה/התקפה לשני הקונפרנסים הוא פשוט מיושן ומיותר. מקולום שיחק הגנה פנטסטית לא פחות מסמארט או מי שתבחרו במזרח אתמול. ממפיס ואוקלוהומה דומות לקבוצות מזרחיות בפרופיל , קליבלנד ומילווקי יותר מערביות באופיין. בקיצור….

  12. מנחם טור מעולה מעולה
    יחד עם זאת לדעתי אם הייתה תחרות במהירות החלפת דעות, היית לוקח בפער משמעותי. היו לך כל כך הרבה תחזיות העונה שאני כבר מרגיש כאילו מילותך חקוקות בסלע רק שיש המון מציאויות שכל אמירה שלך מתאימה לאחת מהן אני מניח שאני פשוט להתעדכן.

    1. השבוע אח של גיסתי המציא כדור שבתוכו יש צ'יפ קטן שנע ומרעיד את הכדור במהירויות עצונות ומי שסובל מעצירויות כרוניות, הקקי שלו יהיה מעתה כמו מילק שייק. כל יום הוא יום חדש עם דברים חדשים. טראמפ יום אחד הוא הנשיא הגרוע בהסטוריה, ויום שני הטוב בהסטוריה. אותו דבר בכדורסל

      1. א. זה קישקוש, אם טראמפ טוב אז הוא טוב. ומי שמשנה את דעותיו כמו שבשבת פשוט לא מבין שיט ודעתו חסרת חשיבות.
        ב. אתה כאן רשמת שאתה אף פעם לא הבנת מה הביג דיל עם כריס פול וזה בניגוד גמור להמון טורים שכתבת עליו שהוא הפוינט מס אחת בליגה ושאין כמוהו ועוד קישקושים בסגנון הזה.
        ג. אתה בהחלט כותב בצורה מעניינת רק שהדיעות שלך חסרות חשיבות וההבנה שלך מתחת לסבירה. תחיה עם זה.

  13. לקרוא למקולום וליליארד שחקנים רזים ודי חלושים זו בורות או בדיחות הדעת.
    מדובר בשני שחקנים מדהימים שמשחקים כדורסל מרהיב.

    חבל לי שגולדן סטייט ופורטלנד מתחרות זו בזו כבר בסיבוב הראשון, אילו שתי הקבוצות שאני הכי אוהב במערב.

    לדעתי דוראנט צריך לעלות מהספסל, הלוחמים שיחקו טוב יותר וזורם יותר בלעדיו כשהתרגלו לשחק שוב בלעדיו כשהיה פצוע.
    ברגעים ארוכים מדי של המשחק הרגשתי שבמקום להשתלב בסגנון המשחק של הלוחמים הוא כפה על הלוחמים סגנון משחק של אוקלהומה.

    1. דברתי על גודלם הפיזי, ומקולם הוא מלך היורמים. אם הוא לא היה משחק כדורסל היה לו היום דוקטורט בהנדסה גרעינית. משהו כמו ינון יבור שלנו.

  14. תודה רבה על הטור מנחם.

    כמו שרשמת, והבאת דוגמה מרגשת מחייך הפרטיים, כל אחד מתאבל בצורה שונה. מקווה שתומאס ימצא נחמה ויעשה את מה שהוא מרגיש לנכון.
    אהבתי את הנקודה לגבי הויברג – עם כל הביקורת שיש לי ולרבים אחרים עליו, מגיע לו ח״ח על ששילב כך את הצעירים במשחק פלייאוף. משהו שתיבודו כנראה בחיים לא היה עושה.

    לגבי יוסטון – אקולהומה – ברור שה-31 הפרש לא מייצג כלום ושום דבר. בכלל הפרשים גדולים במשחק פלייאוף לא אומרים כלום, הרי אם מאמן ושחקני הקבוצה המפסידה יידעו להסיק את המסקנות הנכונות, במשחק הבא הקבוצה תדע למנוע מראש את הרגעים בהם היא קורסת והקבוצה השנייה חוגגת, כשהמשחק עוד צמוד.
    המשחק הלילה היה עד אמצע הרבע השלישי צמוד, ובאמת שזה לא משנה אם יוסטון ניצחו בסוף ב-31 הפרש או 13 הפרש.

  15. מנחם החשיפה שלך מאוד מרגשת. כל צורת אבל לגיטימית בעיני אם עוזרת לאדם המתאבל.

    ג'ון וול העונה טוב מכריס פול. יש האדרה והערצה אישיותית של פול כבר 5 שנים כשהוא תמיד נקי כטפלון מכל האשמה כל שהיא. הקשרים שיצר כפוליטיקאי וחבר בליגה הם ללא תחרות והוא יוצא עם ידו על העליונה מכל ביקורת על הקליפרס (בלייק סופג את כל האש לרוב).

    בכישלונות העמיד פול מספרים יפים שגרמו לחבריו לקבל את האשמה. העניין הוא שבכל ההצלחות הקליפרס דווקא בלייק היה הבולט. הקונסנזוס הוא שהשנה בלייק צריך לעזוב. וזה מצויין כי סוף סוף יקבל את הבמה להראות למה הוא מסוגל. הקליפרס כנראה תקבל את הסקורר שתמיד רצו בכרמלו ולכריס פול יהיה שעיר חדש לעזאזל להאשים.

      1. מנחם אני מסכים לחלוטין, במהלך המשחק של הלוחמים ציינתי מספר פעמים את רכותם של ההגנות, לעומת זאת יוסטון פשוט נלחמו על כל כדור סנטר מוגבלים כקפלה וננה עשו צחוק מאדמס וקאנטר(נראה נפלא ליד הארדן אני עדיין זוכר את 4-23 מעונשין)

  16. מה שלמדתי מהמשחקים שצפיתי בהם הלילה:

    התבוסה של okc נבעה מזה שברגע שיוסטון הצליחה לברוח והזריקות של ווסטברוק לא נכנסו כבר לא היה על מה לשחק כשיש עוד משחק כדי לגנוב את הסדרה. מה שמשביז זה שווסטברוק שיחק בגיר חזק יותר ובפוקוס יותר בעונה הרגילה מאתמול. ברור לי שהמשחק הבא יתחיל עם ווסברוק אגרסיבי ולא מתפשר. הארדן לעומתו יודע בדיוק איזה כלים יש לו ואיך להשתמש בהם. קלינט קפלה וננה עושים הרבה בעיות לסטיבן אדמס האיטי יותר. זו לא תהיה סדרה קצרה כי okc בבית שלה משחקת בטירוף ויש לה המון כישרון. לא אתפלא אם כל קבוצה תביס את יריבת ולא נזכה במשחקים צמודים מידי בדרך ל6 משחקים.

    ג"ס צריכה לדאוג דווקא מהעדרות נרקיץ בגלל שזאזא מזעזעז במצ אפ שלו מול וונלי. אתמול זהיתי שהוא לא סגור על החילופים ועקבתי אחריו בכל הפוזשינים ההגנתיים. זה היה נוראי. כמות טעויות שלא היו מביישות רוקי. מול נרקיץ זאזא היה הופך לחשוב. מול הקו הקדמי הרזה וזריז של פורטלנד הוא מתקשה לקבל החלטות. ג'אבל לפי מה שהבנתי מוגבל בדקות בגלל אסטמה חמורה. דריימוד היה אדיר וגם דוראנט וקארי היו מצויינים. אבל מי שחסר לי אתמול היה קליי עם אנמיות בהתקפה שלא מתאימה לו. בהגנה לעומת זאת היה נהדר במיוחד ברבע הרביעי עם הרכב המחליפים. אחרי המשחק אתמול התחדדה לי התחושה שזה יגמר מהר ב4-5 משחקים. הבלייזרס נתנו את כל מה שהיה להם בערב בינוני של תומפסון וזה הספיק ל3 רבעים.

  17. מנחם – לא קראתי קודם את הסיפור האישי שלך בהקשר לאיזאה תומאס. עכשיו , בעקבות התגובות , חזרתי אליו . נוגע ללב .

  18. תודה מנחם
    טור נפלא, אתה עדיין מלמד אותנו אחרי כל השנים האלה.
    גם מלא ידע, גם מצחיק גם מרגש.
    לפנתיאון!

  19. אטלנטה – אני עדיין מאמין שהם יכולים לנצח בסדרה.
    פורטלנד נותר רק לדמיין איך הסדרה הייתה נראית עם נורקיץ'.
    תומאס – מסכים לגמרי, גם קוואי שיחק יום (לפי זכרוני) אחרי שאביו, אליו היה קשור במיוחד, נרצח.

  20. מעורב מעולה

    הלקח העיקרי שאני לקחתי מהערב הוא שהמפלצת מהמפרץ היא אנושית. מאוד אנושית, אפילו. אין ספק שהפוטנציאל עצום, אבל אלו בכל זאת (כן, כן, אני יודע שקשה להאמין) לא חלקי מכונה אלא אנשים. אנשים נהיים עייפים, אנשים מתעים ברגעים גדולים, ואנשים גם מפקששים (שימו לב שיש 7 אותיות במילה הזו). ברור שהלוחמים פייבוריטים, כי כך סטטיסטיקה עובדת. אבל אותה סטטיסטיקה גם יכולה להראות את האליפות של דטרויט או של דאלאס. אנחנו פשוט בוחרים לא להמר על זה כדי שנהיה מופתעים. זה גם חלק מהסיבה שהימרתי על משחק מצוין של פרינס מאטלנטה, או שהלוחמים יצטרכו רבע פסיכי של קליי בשביל שלא יישאר צמוד (ואל תשלו את עצמכם, זה היה משחק צמוד). זה גם מדוע ידעתי שהרבע השלישי של וושינגטון יהיה מעולה וגם ציינתי זאת בבלוג. וכמובן, זה גם למה טעיתי כשהימרתי על משחק מעולה של פורטר (גם אני אנושי, ולרוב מהמר בינוני).

    מנחם, נקודה לא קשורה למחשבה – למרות שמבחינה לשונית אין כל בעיה עם כך, השימוש במילה "עלול" מקושר בלשון ימינו למשהו שלילי. יכול להיות שאני טועה וזו הייתה כוונתך, אך אני מוצא שמדי פעם אתה עושה שימוש במילה "עלול" במקום "עשוי, וזה עלול (ראית?) להתפרש בעיני אנשים בצורה כזו שיפרשו לא נכון את דבריך.

    אני עשוי להיות טועה, כמובן. 🙂

  21. מעורב מצוין.
    מנחם, משולם וליליארד התחפשו אתמול למייקל ג'ורדן.
    אי אפשר לעצור שני עילויים כאלה ביום כזה.
    ועדיין ג"ס ניצחה כי היא קבוצה שלמה ומעולה, הכי טובה בליגה. אם פורטלנד יצליחו לגנוב משחק בסדרה הם יוכלו להיות מרוצים.

  22. כל כך כיף לקרוא את הטורים האלה (המעורב) והדיונים בעקבותיהם.
    ראיתי את ג"ס מול פורטלנד ובאמת זה לא היה "פלייאוף" טיפוסי.

    תודה רבה, מנחם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט