מה שתמיד אהבתי במיאמי היט – ואני הייתי איתם פיזית מ-1999 עד 2012 – לפחות בעשרה משחקים לעונה כולל כל משחקי הפלייאוף בבית שהיו בשנים ההן היא העובדה שהם אף פעם, חוזר, אף פעם לא מוותרים.
והי אולי התכונה החשובה – אם לא היחידה – שפט ריילי EMBEDDED בהם. הוא עשה אותו דבר בניקס ולפ י זה בלייקרס.
פט ריילי, עם כל חליפות הארמני והג'ל בשערות, הוא צווארון כחול מסקנקטיטי, ניו יורק, עיר יותר כחולה מהים התיכון. הוא בן למשפחה עובדת, אמא ואבא, והוא גדל תחת יד ברזל של אב תקיף ושמרן, כשהחוק בבית הוא לעשות ככל שאתה יכול, לא לוותר, ואם הפסדת – תקום ותתחיל הכל מחדש.
פט ריילי השתיל בכל הקבוצות שהוא אימן או ניהל מגבוה אותה גישה של משחק גברי ואגרסיבי, ללא ויתור לאף אחד. אם היריב טוב יותר – SO BE IT. אבל הקבוצות שלו ירקו דם ונתנו הכל, תחת עיניו הבוחנות.
הדופק שלהם עדיין דופק. הוא לא דופק בפעימות חזקות, ואולי הריאות זקוקות למכונת LIFE SUPPORT, וזה בגלל שהם התחילו את העונה 30-11 ועתה פניהם מופנות לעבר הפלייאוף, הישג שייחשב לאחד ההישגים הגדולים של מיאמי היט, כולל האליפויות.
לי נראה שהכל יקרה או לא יקרה בערב האחרון של העונה.
האמת? אחרי ההפסד שלשום לא האמנתי שיש להם מספיק בשר, יכולת, כוח, ומוטיבציה לערב נוסף – בק-טו-בק – בוורייזון סנטר נגד הוושינגטון ויזרדס המשופרת, שבאה לנצח בביתה. הנצחון 106-103 בא עם 11 טיקים בשעון עם SPINNING FINGER-ROLL לייאפ של ג'יימס ג'ונסון.
.אפילו אם מיאמי מנצחת את שני משחקיה האחרונים – בערב ליל הסדר נגד הקאבס, וביום רביעי שוב נגד וושינגטון, הם יצטרכו עזרה מבחוץ: הפסד אחד לאינדיאנה פייסרס, הפסד אחד לשיקגו בולס, או הפסד אחד למילווקי באקס.
הפייסרס מסיים בחוץ ביום שני נגד הסיקסרס, ובבית ביום רביעי נגד אטלנטה. הבולס מסיימים במשחק ביתי נגד המג'יק וביום רביעי משחק בית נגד הנטס. הבאקס מסיימים בבית ביום שני נגד השרלוט הורנטס וביום רביעי בבית נגד הסלטיקס.ards coach Scott Brooks said, "They are fighting for their playoff life, as we are for our position."
סיום מרתק במזרח.
הערב חסאן ווייטסייד הוביל את מיאמי עם 30 ו-12 ריב', טיילר ג'ונסון עם 19 חיצים, גורן דראג'יק עם 18 וג'יימס ג'ונסון עם 15.
מרקל מוריס הוביל את הויזרדס עם 21, בראדלי ביל וג'ון וול 16 כ"א
עם 2:09 שריקה ביתית איומה שעלולה היתה לגמור להיט את העונה, כשסל של ריצ'רדסון – שלי נראה נקי כמו מימי הסחנה – נישרק לגול-טנדינג. אבל מאחר וזה היה מחוץ לשתי הדקות האחרונות, אין אפשרות לבקש REVIEW על השריקה.
עכשיו סל של וול עשה 96-97, אבל ג'יימס ג'ונסון ענה בדאנק להובלה 98-97.
עוד איבוד כדור של וושינגטון, ודראג'יק קובר אחת לשלוש נקודות יתרון – 100-97, עם 1:32 דק' בשעון.
זה היה הזמן שמוריס שילשל את השלשה שהישוותה ל-200/2 לכל קבוצה..
חסאן המצויין הערב, ענה בג'אמפ-הוק יפהפה ל-102-100, היט.
כאן בא הפולני הענק עם טיפ-אין לשוויון 102.
עתה ריצ'רדסון מחמיץ, וול הולך לקו לשני פאולים. 20.6 שניות והעונה של ההיט הולכת פייפן.
הוא מחמיץ אץ הראשונה.
הוא קובר את השנייה. 103-103 לויזרדס.
זה הזמן שההיט בחרו ללכת לג'יימס ג'ונסון שלקח כדור לפני המידקורט,וכידרר עד פי הטבעת (אני יודע שבקשתם ממני לשנות את ה'פי', אבל בדיוק לשם הוא הגיע, אז מה עלי לעשות?), וקבע 104-103, היט. 11 טיקים לשעון. הפורוורד של הויזרדס קלי אוברה זרק לאבדון זריקת פנים מהחוץ, וריצ'רדסון ירד עם הכדור. הפאול עליו היה הכרחי, והוא קבר את השתיים לנצחון 106-103
*
*
ביל יכול היה להשוות עם שלשה, אבל היא נחסמה.
ההיט העלו שוב את ג'יימס ג'ונסון בחמישייה בפאור פורוורד במקום לוק בביט הפצוע בירכו, ודיון וינטרס החמיץ את משחקו ה-11 ברציפות כשג'אש ריצ'רדסון הוא מחליפו.

Wizards
כל משחק, מעכשיו עד סוף העונה, הוא קרב ברמה של משחק 7. הבעיה היא שאנחנו לא תלויים בעצמנו ולכן לדעתי לא נעלה
והמשחקים שנותרו לכם קשים בהרבה מהמתחרות…
מחזיק לכם אצבעות
המשחק יכל להיגמר לפני המהלך של ג'ונסון, אם אני לא טועה כשנותרו בערך 2 דקות לסיום השופטים שרקו לחסימה לא חוקית של ריצ'ארדסון, ואישרו סל שלא היה אמור להיות לוויזארדס אחרי שדראגיץ' כבר עבר את החצי ללייאפ פנוי שהיה מעמיד את ההיט ב+5
מוציאים מים מהסלע במיאמי, לספולסטרה יש קייס רציני לתואר מאמן העונה במידה והם נכנסים לפלייאוף ובאופן כללי בשנתיים האחרונות הוא מוכיח שהוא לא רק סדרן עבודה שתלוי בכוכבים שלו אלא מאמן עם יכולות גבוהות משל עצמו.
ממש רוצה שהם יגיעו לפליאוף. למרות אהדתי לבוסטון באמת מגיע להם להגיע לשם,מזכירים לי את סיפור פורטלנד שנה שעברה שכולם זלזלו בהם ואמרו שהיא תהיה קבוצה בדיחה והיא כרגע הקבוצה שקליבלנד הכי פחות רוצים לקבל בסיבוב הראשון. כל שחקן שם השתפר בצורה דרסטית ועוד בלי ווינסלו,הפתעת העונה.
לא אוהד מימאי אך כל לילה בשבועות האחרונים אני בודק ראשית מה מיאמי עשו …הגעה לפליאוף תהיה הישג ענק בדיוק כפי שמנחם הגדיר זאת.
היית צריך להיות שדרן רדיו בתקופה ההיא….. 🙂
כבר כתבתי את זה באחד הפריוויוים השבוע – אחרי מה שמיאמי עשתה העונה, אני מסרב להאמין שיש משהו בלתי אפשרי.
אפילו שזה תלוי בעיקר ביריבות, אני נוטה להיות אופטימי. גם אם לא נעלה לפלייאוף, לא נורא, העתיד יותר ורוד ממה שחשבנו.
תודה על הפוסט דוקטור
אין כמו אהבת אמת , מומי בטוח שיש לך רגש למיאמי יותר מאשר לעכוז של סרינה
מה שאני ראיתי היה משחק שלומיאלי של ושינגטון שעשו הכל כדי לא לנצח.
הייתי במשחק אתמול. ראיתי משחק מצוין שהיה שווה כל שקל, אבל הרגשתי שלעיתים ג׳ון וול החליט שפלאשי זה לפני אפקטיבי ומסר כמה מסירות ואלי אופים שלא צלחו. ההיט נלחמו חזק מאוד והיה סיום מאוד מותח, חבל רק שוושינגטון מצליחים לאבד כל כך הרבה כדורים (כולל זה שהכריע את המשחק) וזה למה הם הפסידו. יכולת גבוהה של מוריס וביל, ומהצד השני וויטסייד ודראגיץ, וגם ריצ׳רדסון עם השלשה שהעלתה את מיאמי ל92-91 והחטיפה בסוף. משחק מצוין שהיה שווה את הכרטיסים.